הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תאופיק אלדנפירי (44) ממסעודין אל-עזאזמה לאחר שבמשך שנים גבה דמי חסות בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים מעסקים ומפעלים באזור התעשייה "נאות חובב" תוך ניצול מצוקתם על רקע אירועי פשיעה חוזרים ונשנים.
בשנים האחרונות פשטו ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזור הדרום, תופעות של גרימת נזקים, גניבות והצתות באתרי בניה ובעסקים. דבר שהוביל לכך שבעלי עסקים, בעלי מפעלים וקבלנים ברחבי הארץ בכלל, ובאזור הדרום בפרט, חשו מצוקה ודאגה רבה לעסקיהם ולאתרים שברשותם. במהלך השנים 2012 ועד לשנת 2025, התרחשו מספר רב של אירועי פגיעה ברכוש בבתי העסק ומפעלי תעשייה שנבנו במתחם "נאות חובב".
מכתב האישום שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אלדנפירי ניצל את המצוקה של בעלי העסקים כדי לגבות מהם דמי חסות שהוצגו כ"שירותי שמירה", בין היתר באמצעות חברות שמירה. כך לדוגמה מפעל קטן שבו התרחשו פריצות ואירועי ונדליזם כולל הצתה של כיסוי מכולה פנה בהתאם להמלצתו של מיכאל, ששימש כרכז מטעם מועצת נאות חובב לחברת שמירה מסוימת. במסגרת ההתקשרות עם חברת השמירה נקבע כי אלדנפירי ישמש כאיש הקשר האחראי על שירותי השמירה וכי עלות השירות יעמוד על 15,000 ש"ח לחודש (בהמשך זה עלה ל-17,000 ₪). בחודשים הראשונים אכן נשלחו שומרים למפעל אך בהמשך השירות סופק באופן לא רציף עד שבמשך תקופות ארוכות כלל לא נשלחו שומרים או סיורים. למרות זאת שילם בעל המפעל סך כולל של כ-250,000 ש"ח לאלדנפירי מתוך חשש לפגיעה בעסקו.
במקרה נוסף נדרש מנהל תחנת דלק באזור להתמודד עם גניבות חוזרות ונשנות לאחר שהתייעץ עם מיכאל הוצע לו לשלם 4,500 ש"ח בחודש לאלדנפירי תמורת "שירותי שמירה" אשר לטענתו יבטיחו "שקט". לבקשת מיכאל התשלומים הוסדרו דרך תלושי שכר או חשבוניות כדי להסוות את דמי החסות כתשלום לגיטימי בסך הכול שילם מנהל התחנה כ-120,000 ש"ח וזאת מבלי שקיבל בפועל כל שירותי שמירה.
במקביל לכתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של אלדנפירי עד תום ההליכים בבקשה ציין עו"ד איבגי כי "המשיב פעל בשיטתיות מול בתי עסק שונים, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתם וחששם לפגיעה ברכוש."
לאלדנפירי יוחסו עבירות של גביית דמי חסות וסחיטה באיומים
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תאופיק אלדנפירי (44) ממסעודין אל-עזאזמה לאחר שבמשך שנים גבה דמי חסות בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים מעסקים ומפעלים באזור התעשייה "נאות חובב" תוך ניצול מצוקתם על רקע אירועי פשיעה חוזרים ונשנים.
בשנים האחרונות פשטו ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזור הדרום, תופעות של גרימת נזקים, גניבות והצתות באתרי בניה ובעסקים. דבר שהוביל לכך שבעלי עסקים, בעלי מפעלים וקבלנים ברחבי הארץ בכלל, ובאזור הדרום בפרט, חשו מצוקה ודאגה רבה לעסקיהם ולאתרים שברשותם. במהלך השנים 2012 ועד לשנת 2025, התרחשו מספר רב של אירועי פגיעה ברכוש בבתי העסק ומפעלי תעשייה שנבנו במתחם "נאות חובב".
מכתב האישום שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אלדנפירי ניצל את המצוקה של בעלי העסקים כדי לגבות מהם דמי חסות שהוצגו כ"שירותי שמירה", בין היתר באמצעות חברות שמירה. כך לדוגמה מפעל קטן שבו התרחשו פריצות ואירועי ונדליזם כולל הצתה של כיסוי מכולה פנה בהתאם להמלצתו של מיכאל, ששימש כרכז מטעם מועצת נאות חובב לחברת שמירה מסוימת. במסגרת ההתקשרות עם חברת השמירה נקבע כי אלדנפירי ישמש כאיש הקשר האחראי על שירותי השמירה וכי עלות השירות יעמוד על 15,000 ש"ח לחודש (בהמשך זה עלה ל-17,000 ₪). בחודשים הראשונים אכן נשלחו שומרים למפעל אך בהמשך השירות סופק באופן לא רציף עד שבמשך תקופות ארוכות כלל לא נשלחו שומרים או סיורים. למרות זאת שילם בעל המפעל סך כולל של כ-250,000 ש"ח לאלדנפירי מתוך חשש לפגיעה בעסקו.
במקרה נוסף נדרש מנהל תחנת דלק באזור להתמודד עם גניבות חוזרות ונשנות לאחר שהתייעץ עם מיכאל הוצע לו לשלם 4,500 ש"ח בחודש לאלדנפירי תמורת "שירותי שמירה" אשר לטענתו יבטיחו "שקט". לבקשת מיכאל התשלומים הוסדרו דרך תלושי שכר או חשבוניות כדי להסוות את דמי החסות כתשלום לגיטימי בסך הכול שילם מנהל התחנה כ-120,000 ש"ח וזאת מבלי שקיבל בפועל כל שירותי שמירה.
במקביל לכתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של אלדנפירי עד תום ההליכים בבקשה ציין עו"ד איבגי כי "המשיב פעל בשיטתיות מול בתי עסק שונים, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתם וחששם לפגיעה ברכוש."
לאלדנפירי יוחסו עבירות של גביית דמי חסות וסחיטה באיומים
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד פבל ליחצ'יוב (34) מאשדוד, לאחר שבמהלך עבודתו כמעסה ביצע עבירות מין באחת מהמטופלות שלו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שירה מוסא מפרקליטות מחוז דרום עולה כי ליחצ'יוב עבד כמעסה במתחם ספא בדרום. במהלך חודש ינואר הגיעה המתלוננת למקום במסגרת יום כיף מטעם מקום עבודתה ואף תואם לה טיפול אצל ליחצ'יוב. במסגרת הטיפול ביצע ליחצ'יוב במתלוננת עבירת מין.
במסגרת בקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד מוסא, "שכן המשיב ... המתלוננת בעת ביצוע העיסוי, ללא הסכמתה והדבר מלמד כי אינו שולט על דחפיו המיניים וכי הוא מסכן את הציבור."
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד פבל ליחצ'יוב (34) מאשדוד, לאחר שבמהלך עבודתו כמעסה ביצע עבירות מין באחת מהמטופלות שלו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שירה מוסא מפרקליטות מחוז דרום עולה כי ליחצ'יוב עבד כמעסה במתחם ספא בדרום. במהלך חודש ינואר הגיעה המתלוננת למקום במסגרת יום כיף מטעם מקום עבודתה ואף תואם לה טיפול אצל ליחצ'יוב. במסגרת הטיפול ביצע ליחצ'יוב במתלוננת עבירת מין.
במסגרת בקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד מוסא, "שכן המשיב ... המתלוננת בעת ביצוע העיסוי, ללא הסכמתה והדבר מלמד כי אינו שולט על דחפיו המיניים וכי הוא מסכן את הציבור."
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד שבעה נאשמים, בהם בגירים וקטין, בגין חדירה לשטח מעבר ארז בניגוד לחוק וסירוב להישמע להוראות כוחות הביטחון.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מזל מנשה קסהון מפרקליטות מחוז דרום, ב-29 בפברואר 2024 בשעות הצהריים התכנסו כמאה איש באזור תחנת הרכבת בשדרות ויצאו יחד לכיוון מעבר ארז, אשר נסגר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ביניהם גם הנאשמים. עם הגעתם למעבר ארז, כעשרים אנשים חצו את חומת הבטון דרך פתח המעבר ונכנסו מאות מטרים לתוך שטח רצועת עזה. חיילי צה"ל שהוצבו במקום פעלו להחזרתם באמצעות גרירתם בכוח או העברתם ברכבים צבאיים, ולאחר מכן יצרו מחסום אנושי כדי למנוע חדירה נוספת. במקביל, חלק גדול מהמתקהלים, ובהם הנאשמים, חצו את גדר הברזל והקימו שני מבנים ארעיים באמצעות לוחות עץ שהביאו עמם. על אחד המבנים תלו שלט עם הכיתוב "גוש קטיף".
חיילי צה"ל הורו למתקהלים לעזוב את המקום, תוך שהדגישו בפניהם כי מדובר בשטח צבאי סגור. כוחות משטרה הוזעקו למעבר כדי לסייע בפינוי, ורוב המתקהלים עזבו את המקום בהתאם להנחיות. עם זאת, חלק מהנאשמים התיישבו על רצפת אחד המבנים הארעיים וסירבו להתפנות, דבר שחייב את השוטרים והחיילים לפנותם תוך שימוש בכוח סביר. חלק מהנאשמים ביניהם גם הקטין אף התנגדו באופן אקטיבי, וכתוצאה מההתנגדות חלק מהשוטרים נפלו במהלך הפינוי.
לאורי פלסי (50), אליהו מנחם שפירו (20), נדב חיים שלום אטיה (19), עמוס יהודה עזריה (44), יאיר הראל בן ברוך (24), שוהם שושנה אור ישראל (22) ולקטין יוחסה עבירה של כניסה למקום צבאי ללא היתר. לכלל הנאשמים פרט לעזריה יוחסה גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד שבעה נאשמים, בהם בגירים וקטין, בגין חדירה לשטח מעבר ארז בניגוד לחוק וסירוב להישמע להוראות כוחות הביטחון.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מזל מנשה קסהון מפרקליטות מחוז דרום, ב-29 בפברואר 2024 בשעות הצהריים התכנסו כמאה איש באזור תחנת הרכבת בשדרות ויצאו יחד לכיוון מעבר ארז, אשר נסגר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ביניהם גם הנאשמים. עם הגעתם למעבר ארז, כעשרים אנשים חצו את חומת הבטון דרך פתח המעבר ונכנסו מאות מטרים לתוך שטח רצועת עזה. חיילי צה"ל שהוצבו במקום פעלו להחזרתם באמצעות גרירתם בכוח או העברתם ברכבים צבאיים, ולאחר מכן יצרו מחסום אנושי כדי למנוע חדירה נוספת. במקביל, חלק גדול מהמתקהלים, ובהם הנאשמים, חצו את גדר הברזל והקימו שני מבנים ארעיים באמצעות לוחות עץ שהביאו עמם. על אחד המבנים תלו שלט עם הכיתוב "גוש קטיף".
חיילי צה"ל הורו למתקהלים לעזוב את המקום, תוך שהדגישו בפניהם כי מדובר בשטח צבאי סגור. כוחות משטרה הוזעקו למעבר כדי לסייע בפינוי, ורוב המתקהלים עזבו את המקום בהתאם להנחיות. עם זאת, חלק מהנאשמים התיישבו על רצפת אחד המבנים הארעיים וסירבו להתפנות, דבר שחייב את השוטרים והחיילים לפנותם תוך שימוש בכוח סביר. חלק מהנאשמים ביניהם גם הקטין אף התנגדו באופן אקטיבי, וכתוצאה מההתנגדות חלק מהשוטרים נפלו במהלך הפינוי.
לאורי פלסי (50), אליהו מנחם שפירו (20), נדב חיים שלום אטיה (19), עמוס יהודה עזריה (44), יאיר הראל בן ברוך (24), שוהם שושנה אור ישראל (22) ולקטין יוחסה עבירה של כניסה למקום צבאי ללא היתר. לכלל הנאשמים פרט לעזריה יוחסה גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה וקבע כי אדם שניסה לפלוש לשטח של המדינה באמצעות חניית רכבו על השטח יחויב בתשלום פינוי הרכב ואחסונו כתנאי לשחרורו.
במשך השנים האחרונות מנהלת רשות מקרקעי ישראל מאבק משפטי מתמשך בנוגע לאכיפת הבעלות על הקרקעות בבית קברות הסמוך לצומת להבים-רהט. במקביל להליכים המשפטיים, מבצעת רשות מקרקעי ישראל פעולות לאכיפת החוק ולמניעת פלישה מחודשת לשטח.
לפני מספר חודשים, במסגרת פעולות האכיפה, של רשות מקרקעי ישראל פונתה פלישה לשטח המדינה, ובמהלך הפינוי נגררה משאית שחנתה במקום ועבור שחרורה דרשה המדינה תשלום בגין גרירה ואחסנה. בעל המשאית הגיש לבית המשפט בקשה להשבת תפוס בטענה כי למדינה לא היה מקור חוקי לתפיסת המשאית מלכתחילה, וגם לא היה מקור חוקי להתנות את שחרורה עד לתשלום הוצאות הגרירה והאחסנה שנגרמו למדינה.
בתגובה לבקשה, טענה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באמצעות עו"ד מתן כהן מפרקליטות מחוז דרום, כי מדובר בפלישה בלתי חוקית לשטח המדינה. עוד צוין כי מדובר באזור שבו בוצעו כ-200 פעולות פינוי פלישות וכי עתירות שונות שהגישו הפולשים נדחו בעבר על ידי בתי המשפט.
בית המשפט דחה את טענות בעל המשאית וקיבל את עמדת המדינה במלואה.
בהחלטתו קבע שופט בית משפט השלום ערן צברי: "...מדובר בשטח בו המדינה מבצעת פעולות אכיפה רבות מזה למעלה מעשור..., וכי פעם אחר פעם משפחתו של המבקש פולשת ועושה מאמץ להתבסס מחדש במקום. באופן קונקרטי למבקש הוא ידע על מאמצי מניעת הפלישה, ונתקבל בפקח.. גם במסגרת פעולות הרחקה מהמקום. עוד במקרה לפני באופן מובהק הקרקע שייכת למדינה כפי שנקבע אף מפורשות במספר פסקי דין, וכעולה מנסח המקרקעין."
עוד קבע השופט כי מעת שישנה פלישה למקום, המדינה זכאית ואף חייבת לעמוד על האינטרס הציבורי להגנה על שטחי הציבור ובהתאם לעמדת המדינה אין מקום במתן התראה מוקדמת טרם ביצוע פינוי כאמור. וההוסיף "המדינה אם כן מבכרת פעולות אכיפה בלתי מתפשרות, ולא נכונה לנהל משאים ומתנים, כמו כן פעולות הרחקה ואזהרה. עמדה זו מקובלת עלי, בפרט מאחר והרשויות הנוגעות בדבר הן האמונות על השמירה על השטחים שבבעלות המדינה ועל נכסי הציבור, ואל לו לבית המשפט להגדיר איזו דרך עדיפה וכיצד על המדינה לשמור על משילותה בשטח."
לאור האמור, בית המשפט קבע כי על המבקש לשלם את העלויות הכרוכות בפינוי המשאית ואחסונה.
את רשות מקרקעי ישראל ייצג עו"ד מתן כהן מפרקליטות מחוז דרום ועו"ד אלדר גלבוע ממרחב שמירה דרום.
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה וקבע כי אדם שניסה לפלוש לשטח של המדינה באמצעות חניית רכבו על השטח יחויב בתשלום פינוי הרכב ואחסונו כתנאי לשחרורו.
במשך השנים האחרונות מנהלת רשות מקרקעי ישראל מאבק משפטי מתמשך בנוגע לאכיפת הבעלות על הקרקעות בבית קברות הסמוך לצומת להבים-רהט. במקביל להליכים המשפטיים, מבצעת רשות מקרקעי ישראל פעולות לאכיפת החוק ולמניעת פלישה מחודשת לשטח.
לפני מספר חודשים, במסגרת פעולות האכיפה, של רשות מקרקעי ישראל פונתה פלישה לשטח המדינה, ובמהלך הפינוי נגררה משאית שחנתה במקום ועבור שחרורה דרשה המדינה תשלום בגין גרירה ואחסנה. בעל המשאית הגיש לבית המשפט בקשה להשבת תפוס בטענה כי למדינה לא היה מקור חוקי לתפיסת המשאית מלכתחילה, וגם לא היה מקור חוקי להתנות את שחרורה עד לתשלום הוצאות הגרירה והאחסנה שנגרמו למדינה.
בתגובה לבקשה, טענה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באמצעות עו"ד מתן כהן מפרקליטות מחוז דרום, כי מדובר בפלישה בלתי חוקית לשטח המדינה. עוד צוין כי מדובר באזור שבו בוצעו כ-200 פעולות פינוי פלישות וכי עתירות שונות שהגישו הפולשים נדחו בעבר על ידי בתי המשפט.
בית המשפט דחה את טענות בעל המשאית וקיבל את עמדת המדינה במלואה.
בהחלטתו קבע שופט בית משפט השלום ערן צברי: "...מדובר בשטח בו המדינה מבצעת פעולות אכיפה רבות מזה למעלה מעשור..., וכי פעם אחר פעם משפחתו של המבקש פולשת ועושה מאמץ להתבסס מחדש במקום. באופן קונקרטי למבקש הוא ידע על מאמצי מניעת הפלישה, ונתקבל בפקח.. גם במסגרת פעולות הרחקה מהמקום. עוד במקרה לפני באופן מובהק הקרקע שייכת למדינה כפי שנקבע אף מפורשות במספר פסקי דין, וכעולה מנסח המקרקעין."
עוד קבע השופט כי מעת שישנה פלישה למקום, המדינה זכאית ואף חייבת לעמוד על האינטרס הציבורי להגנה על שטחי הציבור ובהתאם לעמדת המדינה אין מקום במתן התראה מוקדמת טרם ביצוע פינוי כאמור. וההוסיף "המדינה אם כן מבכרת פעולות אכיפה בלתי מתפשרות, ולא נכונה לנהל משאים ומתנים, כמו כן פעולות הרחקה ואזהרה. עמדה זו מקובלת עלי, בפרט מאחר והרשויות הנוגעות בדבר הן האמונות על השמירה על השטחים שבבעלות המדינה ועל נכסי הציבור, ואל לו לבית המשפט להגדיר איזו דרך עדיפה וכיצד על המדינה לשמור על משילותה בשטח."
לאור האמור, בית המשפט קבע כי על המבקש לשלם את העלויות הכרוכות בפינוי המשאית ואחסונה.
את רשות מקרקעי ישראל ייצג עו"ד מתן כהן מפרקליטות מחוז דרום ועו"ד אלדר גלבוע ממרחב שמירה דרום.
סקר גזענות והפליה במקום העבודה בשירות הציבורי – סיכום ממצאי הסקר
35% מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט חוו גזענות או היו עדים לה במקום העבודה במהלך השנה החולפת, כך עולה מסקר שבחן גזענות במקום העבודה בשירות הציבורי, בהשתתפות כ-6,400 עובדים במגזר הציבורי.
מטרת הסקר, שבוצע ביוזמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, הינה לשקף תמונת מצב, על מנת לסייע בבניית תוכניות עבודה ופעולות מערכתיות שיביאו ליצירת סביבה בטוחה ומכילה לכלל העובדות והעובדים במגזר הציבורי, והטמעת תרבות ארגונית נוגדת גזענות ומקדמת שוויון לכל אדם.
על פי ממצאי הסקר, 14% מכלל המשיבים דיווחו כי חוו בעצמם מקרה גזענות במקום העבודה על רקע לאום, מוצא, צבע או דת, בעוד 17% דיווחו כי היו עדים למקרה כזה. כאשר המשיבים השתייכו לאוכלוסיות הגיוון או קבוצות מיעוט, שיעור המשיבים עולה בצורה דרמטית, כאשר 35% מהם השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזעני או היו עדים לכך.
בפילוח לפי אוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט, 48% מיוצאי אתיופיה השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם, 43% מהחברה הערבית דיווחו כי חוו אירוע גזעני במקום העבודה, 33% מהחברה הדרוזית, 23% מהחברה החרדית ו-22% מיוצאי ברה"מ לשעבר.
בהתאם להמלצות דו"ח פלמור לצמצום הגזענות בשירות הציבורי, מזה מספר שנים פועלים ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, בדומה לממונים למניעת הטרדות מיניות. בשאלה האם ידוע לך שיש ממונה על מניעת גזענות בארגון, 35% השיבו כי לא יגעו שיש ממונה בארגון לעומת 65% שהשיבו כי הם מודעים לכך.
בבחינת השאלה על איזה רקע התרחשו מקרי הגזענות שדווחו, נמסר כי 48% אירעו על רקע לאום או דת, 36% על רקע מוצא, עדה או צבע עור ו-16% על רקע מידת דתיות (חרדי, חילוני, מסורתי, דתי וכו').
בבחינת סוג הגזענות או ההפליה בהן נתקלו המשיבים, מרביתם ציינו כי נתקלו בהתבטאות או התנהגות גזענית של עובד אחר (631 משיבים), אפליה בקידום או בהזדמנות להתפתחות מקצועית (492), בדיחות או הערות עוקצניות על קבוצת הזהות שלהם (412), הערות מכלילות בזמנים של מתיחות חברתית או פוליטית (395) או התבטאות או התנהגות גזענית של ממונה (394) והתבטאות או התנהגות גזענית של מקבל שירות (323).
על השאלה האם דיווחו על מקרי גזענות שחוו, מרבית הנשאלים השיבו כי לא דיווח על המקרה (75%), 11% דיווחו ברוב המקרים, 10% דיווחו בכל המקרים שנחשפו אליהם ו-4% דיווח במיעוט המקרים. מתוך אלו שלא דיווחו, 323 לא עשו זאת מחשש להשלכות שליליות עליהם, 301 לא חשבו שהדיווח יטופל ברצינות ו-275 ענו כי לא רצו להתעסק בכך.
בין התלונות שהתקבלו בשנה האחרונה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: נהג אמבולנס ממוצא ערבי התלונן כי מאבטח באחד מבתי החולים במרכז הארץ כינה אותו בכינוי גזעני על רקע מוצאו בעת שהגיע למקום במסגרת פינוי פצועים, אישה חרדית התלוננה בטענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, תלמיד בית ספר התלונן כי מורתו השתמשה בכינוי הגזעני 'מוזיקה של כושים', לצד מאות תלונות נוספות שהתקבלו על מקרי גזענות או הפליה במרחב הציבורי.
מצ"ב סיכום ממצאי הסקר, לשימושכם.
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
35% מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט חוו גזענות או היו עדים לה במקום העבודה במהלך השנה החולפת, כך עולה מסקר שבחן גזענות במקום העבודה בשירות הציבורי, בהשתתפות כ-6,400 עובדים במגזר הציבורי.
מטרת הסקר, שבוצע ביוזמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, הינה לשקף תמונת מצב, על מנת לסייע בבניית תוכניות עבודה ופעולות מערכתיות שיביאו ליצירת סביבה בטוחה ומכילה לכלל העובדות והעובדים במגזר הציבורי, והטמעת תרבות ארגונית נוגדת גזענות ומקדמת שוויון לכל אדם.
על פי ממצאי הסקר, 14% מכלל המשיבים דיווחו כי חוו בעצמם מקרה גזענות במקום העבודה על רקע לאום, מוצא, צבע או דת, בעוד 17% דיווחו כי היו עדים למקרה כזה. כאשר המשיבים השתייכו לאוכלוסיות הגיוון או קבוצות מיעוט, שיעור המשיבים עולה בצורה דרמטית, כאשר 35% מהם השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזעני או היו עדים לכך.
בפילוח לפי אוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט, 48% מיוצאי אתיופיה השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם, 43% מהחברה הערבית דיווחו כי חוו אירוע גזעני במקום העבודה, 33% מהחברה הדרוזית, 23% מהחברה החרדית ו-22% מיוצאי ברה"מ לשעבר.
בהתאם להמלצות דו"ח פלמור לצמצום הגזענות בשירות הציבורי, מזה מספר שנים פועלים ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, בדומה לממונים למניעת הטרדות מיניות. בשאלה האם ידוע לך שיש ממונה על מניעת גזענות בארגון, 35% השיבו כי לא יגעו שיש ממונה בארגון לעומת 65% שהשיבו כי הם מודעים לכך.
בבחינת השאלה על איזה רקע התרחשו מקרי הגזענות שדווחו, נמסר כי 48% אירעו על רקע לאום או דת, 36% על רקע מוצא, עדה או צבע עור ו-16% על רקע מידת דתיות (חרדי, חילוני, מסורתי, דתי וכו').
בבחינת סוג הגזענות או ההפליה בהן נתקלו המשיבים, מרביתם ציינו כי נתקלו בהתבטאות או התנהגות גזענית של עובד אחר (631 משיבים), אפליה בקידום או בהזדמנות להתפתחות מקצועית (492), בדיחות או הערות עוקצניות על קבוצת הזהות שלהם (412), הערות מכלילות בזמנים של מתיחות חברתית או פוליטית (395) או התבטאות או התנהגות גזענית של ממונה (394) והתבטאות או התנהגות גזענית של מקבל שירות (323).
על השאלה האם דיווחו על מקרי גזענות שחוו, מרבית הנשאלים השיבו כי לא דיווח על המקרה (75%), 11% דיווחו ברוב המקרים, 10% דיווחו בכל המקרים שנחשפו אליהם ו-4% דיווח במיעוט המקרים. מתוך אלו שלא דיווחו, 323 לא עשו זאת מחשש להשלכות שליליות עליהם, 301 לא חשבו שהדיווח יטופל ברצינות ו-275 ענו כי לא רצו להתעסק בכך.
בין התלונות שהתקבלו בשנה האחרונה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: נהג אמבולנס ממוצא ערבי התלונן כי מאבטח באחד מבתי החולים במרכז הארץ כינה אותו בכינוי גזעני על רקע מוצאו בעת שהגיע למקום במסגרת פינוי פצועים, אישה חרדית התלוננה בטענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, תלמיד בית ספר התלונן כי מורתו השתמשה בכינוי הגזעני 'מוזיקה של כושים', לצד מאות תלונות נוספות שהתקבלו על מקרי גזענות או הפליה במרחב הציבורי.
מצ"ב סיכום ממצאי הסקר, לשימושכם.
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד סעיד חסנין (62) משפרעם, עיתונאי המשמש גם ככרוז של קבוצת בני סחנין, הנאשם במגע עם סוכן חוץ וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, לאחר שבראיונות לתקשורת הזדהה ושיבח את מעשי החמאס ואת היחס שנתן לחטופים הישראלים, וכן שיבח את חסן נסראללה וארגון חיזבאללה על עמידתם לצד הפלסטינים.
בכתב האישום, שהגישה עו"ד מאיה מצליח מפרקליטות מחוז חיפה, נאמר שחסנין הוא דמות מוכרת ומשפיעה בקרב החברה הערבית בישראל. הוא עובד כעיתונאי ושדר רדיו, וכן שימש עד למעצרו ככרוז קבוצת הכדורגל בני סחנין.
לפי כתב האישום, לפני כשבועיים התראיין חסנין בערוץ הטלויזיה אל-אקצא, המופעל ע"י ארגון הטרור חמאס, שהוכרז כבר בתחילת שנת 2019 כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור, ומכאן שהמגע עם גורמים בערוץ כמוהו כמגע עם סוכן חוץ. במהלך שידור הראיון הוצגו על המרקע ארבעה מסכים שונים: במסך אחד נראו לסירוגין חסנין והמראיין; בשלושת המסכים הנוספים הוקרנו סרטונים שונים, ובין היתר תיעוד מעמד שחרור החטופים הישראלים בעזה; העברת החטופים לידי הצלב האדום; קטעי וידאו מאירועי השבעה באוקטובר ועוד.
במסגרת הראיון נשא חסנין דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון החמאס, תוך שהוא מצדיק ומהלל את פועלו, מהדהד את הנרטיב שמפיץ ארגון החמאס ותוך שהוא מעביר מסרים לערביי ישראל. בין היתר אמר: "ראשית, מה שעשה עומר שם טוב הוא לא עשה זאת במקרה. הוא נישק את ראשיהם של השובים שלו... הוא עשה זאת כדי להראות לעולם, לנתניהו ותומכיו שמה שחושבים נתניהו והישות הציונית, שבניגוד למחשבתם, הם קיבלו יחס אנושי, בניגוד למה שעושה ממשלת הכיבוש ומשטרת הכיבוש עם האסירים הפלסטינים... איפה כל אלה ששיווקו? ההתנגדות האסלאמית התייחסה אליהם בצורה אנושית לחלוטין, על פי ההלכה האסלאמית, והוכיחה לעולם כולו שההתנגדות האסלאמית, חמאס, שומרת על כבוד האדם ועל כבוד הנשים שנשבו בידיה של תנועת חמאס בשביעי לאוקטובר. הם שמרו עליהם בהתאם להלכה, לדת ולמצפון הפלסטיני".
עוד אמר: "11 שנים הישאם אל-סייד היה מוחזק בידיה של ההתנגדות הפלסטינית ברצועת עזה למרות שהוא חייל בצבא הכיבוש, וישנם אנשים בעלי נפש חלשה שמצטרפים לדרך החייל ומשרתים בצבא האויב... תנועת חמאס רצתה להראות לאלה שהיא מתנהלת לפי מידותיה המוסריות ורצתה לומר לאלה, לכל מי שחושב להתגייס לצבא האויב, שיחשוב הרבה".
בנוסף, סמוך לחיסולו של חסן נסראללה על ידי חיל האוויר, התראיין חסנין לערוץ הפלסטיני "קודסונה" (ירושלים שלנו), שמטרתו לקדם ולהגשים את המטרות והשאיפות של הפלסטינים, לרבות "שחרור" אדמתו, ואמר דברי שבח והזדהות עם חיזבאללה ונסראללה. בין היתר אמר: "לא היה לכבוד הסיד חסן נסראללה למות אלא באופן הזה, הוא ביקש למות כשהיד ומת שהיד...".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד מצליח, כי "פוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה במעשי הנאשם, ובפרט בדברים שנשא בערוץ שמוגדר כארגון טרור, ואשר כל תכליתו לחתור נגד מדינת ישראל ונגד קיומה, הוא ממשי גבוה וחמור. לא זו בלבד שהמשיב הביע הזדהות ושיבח את ארגון הטרור חמאס ומעשיו בשבעה באוקטובר, ומאז הדהד את הנרטיב השקרי שארגון הטרור מפיץ ביחס ליחסו לחטופים הישראליים, נסיבות לקיחתם בשבי ועוד, הוא אף הגדיל לעשות ופנה לערביי ישראל בקריאות שלא לשרת בצה"ל והפיץ מסרים שקריים שעשויים לפגוע במרקם החברתי העדין של החברה בישראל – מסרים המזוהים ומשרתים באופן ברור ומוחלט את ארגוני הטרור שנלחמים בישראל. כל זאת עשה בהיותו עיתונאי אזרח המדינה, בהיותו דמות מוכרת ומשפיעה בקרב החברה הערבית בישראל ופוטנציאל הנזק והסכנה לביטחון המדינה בשל כך הם אף גבוהים יותר. מעשיו מעידים על תעוזה וחוצפה גדולים, על כך שהוא אינו מכבד את חוקי המדינה וחותר נגדה ממש כפי שחותר נגד ארגון הטרור שדיבר בשבחו".
בנוסף לעבירות של מגע עם סוכן חוץ וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, חסנין נאשם בהשמדת ראיות, לאחר שהשמיד את הטלפון ששימש אותו לצורך התקשרות עם גורמים בערוץ אל-אקצא במהלך הראיון.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד סעיד חסנין (62) משפרעם, עיתונאי המשמש גם ככרוז של קבוצת בני סחנין, הנאשם במגע עם סוכן חוץ וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, לאחר שבראיונות לתקשורת הזדהה ושיבח את מעשי החמאס ואת היחס שנתן לחטופים הישראלים, וכן שיבח את חסן נסראללה וארגון חיזבאללה על עמידתם לצד הפלסטינים.
בכתב האישום, שהגישה עו"ד מאיה מצליח מפרקליטות מחוז חיפה, נאמר שחסנין הוא דמות מוכרת ומשפיעה בקרב החברה הערבית בישראל. הוא עובד כעיתונאי ושדר רדיו, וכן שימש עד למעצרו ככרוז קבוצת הכדורגל בני סחנין.
לפי כתב האישום, לפני כשבועיים התראיין חסנין בערוץ הטלויזיה אל-אקצא, המופעל ע"י ארגון הטרור חמאס, שהוכרז כבר בתחילת שנת 2019 כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור, ומכאן שהמגע עם גורמים בערוץ כמוהו כמגע עם סוכן חוץ. במהלך שידור הראיון הוצגו על המרקע ארבעה מסכים שונים: במסך אחד נראו לסירוגין חסנין והמראיין; בשלושת המסכים הנוספים הוקרנו סרטונים שונים, ובין היתר תיעוד מעמד שחרור החטופים הישראלים בעזה; העברת החטופים לידי הצלב האדום; קטעי וידאו מאירועי השבעה באוקטובר ועוד.
במסגרת הראיון נשא חסנין דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון החמאס, תוך שהוא מצדיק ומהלל את פועלו, מהדהד את הנרטיב שמפיץ ארגון החמאס ותוך שהוא מעביר מסרים לערביי ישראל. בין היתר אמר: "ראשית, מה שעשה עומר שם טוב הוא לא עשה זאת במקרה. הוא נישק את ראשיהם של השובים שלו... הוא עשה זאת כדי להראות לעולם, לנתניהו ותומכיו שמה שחושבים נתניהו והישות הציונית, שבניגוד למחשבתם, הם קיבלו יחס אנושי, בניגוד למה שעושה ממשלת הכיבוש ומשטרת הכיבוש עם האסירים הפלסטינים... איפה כל אלה ששיווקו? ההתנגדות האסלאמית התייחסה אליהם בצורה אנושית לחלוטין, על פי ההלכה האסלאמית, והוכיחה לעולם כולו שההתנגדות האסלאמית, חמאס, שומרת על כבוד האדם ועל כבוד הנשים שנשבו בידיה של תנועת חמאס בשביעי לאוקטובר. הם שמרו עליהם בהתאם להלכה, לדת ולמצפון הפלסטיני".
עוד אמר: "11 שנים הישאם אל-סייד היה מוחזק בידיה של ההתנגדות הפלסטינית ברצועת עזה למרות שהוא חייל בצבא הכיבוש, וישנם אנשים בעלי נפש חלשה שמצטרפים לדרך החייל ומשרתים בצבא האויב... תנועת חמאס רצתה להראות לאלה שהיא מתנהלת לפי מידותיה המוסריות ורצתה לומר לאלה, לכל מי שחושב להתגייס לצבא האויב, שיחשוב הרבה".
בנוסף, סמוך לחיסולו של חסן נסראללה על ידי חיל האוויר, התראיין חסנין לערוץ הפלסטיני "קודסונה" (ירושלים שלנו), שמטרתו לקדם ולהגשים את המטרות והשאיפות של הפלסטינים, לרבות "שחרור" אדמתו, ואמר דברי שבח והזדהות עם חיזבאללה ונסראללה. בין היתר אמר: "לא היה לכבוד הסיד חסן נסראללה למות אלא באופן הזה, הוא ביקש למות כשהיד ומת שהיד...".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד מצליח, כי "פוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה במעשי הנאשם, ובפרט בדברים שנשא בערוץ שמוגדר כארגון טרור, ואשר כל תכליתו לחתור נגד מדינת ישראל ונגד קיומה, הוא ממשי גבוה וחמור. לא זו בלבד שהמשיב הביע הזדהות ושיבח את ארגון הטרור חמאס ומעשיו בשבעה באוקטובר, ומאז הדהד את הנרטיב השקרי שארגון הטרור מפיץ ביחס ליחסו לחטופים הישראליים, נסיבות לקיחתם בשבי ועוד, הוא אף הגדיל לעשות ופנה לערביי ישראל בקריאות שלא לשרת בצה"ל והפיץ מסרים שקריים שעשויים לפגוע במרקם החברתי העדין של החברה בישראל – מסרים המזוהים ומשרתים באופן ברור ומוחלט את ארגוני הטרור שנלחמים בישראל. כל זאת עשה בהיותו עיתונאי אזרח המדינה, בהיותו דמות מוכרת ומשפיעה בקרב החברה הערבית בישראל ופוטנציאל הנזק והסכנה לביטחון המדינה בשל כך הם אף גבוהים יותר. מעשיו מעידים על תעוזה וחוצפה גדולים, על כך שהוא אינו מכבד את חוקי המדינה וחותר נגדה ממש כפי שחותר נגד ארגון הטרור שדיבר בשבחו".
בנוסף לעבירות של מגע עם סוכן חוץ וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, חסנין נאשם בהשמדת ראיות, לאחר שהשמיד את הטלפון ששימש אותו לצורך התקשרות עם גורמים בערוץ אל-אקצא במהלך הראיון.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין בן 14, תושב הר חברון, בגין יידוי אבנים לעבר פלסטינים ופציעת חלק מצאנם.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי שני תושבי כפר פלסטיני סמוך למקום מגוריו של הקטין, יצאו לפני כשבוע לרעות את צאנם. באותה עת הגיע ברכב לאזור הקטין, כאשר הוא נושא סכין, יחד עם ארבעה אחרים. עם הגעתם לאזור החלו שניים מיושבי הרכב לרוץ לעבר אחד המתלוננים, כאשר הם אוחזים במקלות. המתלונן נמלט לכיוון ביתו תוך שהוא מזעיק אנשים נוספים שהיו באזור. במקביל, אחד מהאנשים הזעיק את המשטרה ואחר תיעד את האירוע.
בהמשך, כאשר שב המתלונן לשטח שבו שהה עדרו, החלה חלק מהחבורה ליידות לעברו אבנים רק בשל היותו פלסטיני. לאחר מכן נסעה החבורה לכיוון ביתו של המתלונן השני, אז הקטין ושניים נוספים התקרבו למתלונן, שהם רעולי פנים, והחלו ליידות לעברו ולעבר הצאן שרעה אבנים, כתוצאה מכך נפצעו מספר כבשים בעדר. כאשר הקטין וחבריו הבחינו בהגעת ניידת משטרה, הם נמלטו מהמקום.
בבקשה להארכת תנאים מגבילים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד לוי, "... הנאשם ביצע עבירות חמורות מתוך מניע של גזענות בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני. הנאשם בצוותא חדא עם אחרים יידו אבנים לעבר המתלוננים ואף פגע בצאן שלהם כשהם רעולי פנים. ברור כי ידויי אבנים יכול היה להביא לתוצאות חמורות הרבה יותר."
לנאשם יוחסו עבירות של ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, היזק לבעל חיים ממניע גזעני, התאכזרות לבעלי חיים והחזקת סכין שלא כדין.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין בן 14, תושב הר חברון, בגין יידוי אבנים לעבר פלסטינים ופציעת חלק מצאנם.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי שני תושבי כפר פלסטיני סמוך למקום מגוריו של הקטין, יצאו לפני כשבוע לרעות את צאנם. באותה עת הגיע ברכב לאזור הקטין, כאשר הוא נושא סכין, יחד עם ארבעה אחרים. עם הגעתם לאזור החלו שניים מיושבי הרכב לרוץ לעבר אחד המתלוננים, כאשר הם אוחזים במקלות. המתלונן נמלט לכיוון ביתו תוך שהוא מזעיק אנשים נוספים שהיו באזור. במקביל, אחד מהאנשים הזעיק את המשטרה ואחר תיעד את האירוע.
בהמשך, כאשר שב המתלונן לשטח שבו שהה עדרו, החלה חלק מהחבורה ליידות לעברו אבנים רק בשל היותו פלסטיני. לאחר מכן נסעה החבורה לכיוון ביתו של המתלונן השני, אז הקטין ושניים נוספים התקרבו למתלונן, שהם רעולי פנים, והחלו ליידות לעברו ולעבר הצאן שרעה אבנים, כתוצאה מכך נפצעו מספר כבשים בעדר. כאשר הקטין וחבריו הבחינו בהגעת ניידת משטרה, הם נמלטו מהמקום.
בבקשה להארכת תנאים מגבילים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד לוי, "... הנאשם ביצע עבירות חמורות מתוך מניע של גזענות בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני. הנאשם בצוותא חדא עם אחרים יידו אבנים לעבר המתלוננים ואף פגע בצאן שלהם כשהם רעולי פנים. ברור כי ידויי אבנים יכול היה להביא לתוצאות חמורות הרבה יותר."
לנאשם יוחסו עבירות של ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, היזק לבעל חיים ממניע גזעני, התאכזרות לבעלי חיים והחזקת סכין שלא כדין.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד רו"ח משה ברק, סמנכ"ל הכספים לשעבר בחברת "פלייטק", לאחר שמימש אופציות שקיבל מהחברה בשווי מיליוני שקלים, הפקיד את התמורה בחשבונות בחו"ל, ולא דיווח על ההכנסה כחוק.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד טליה נעים ובר איילון מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עולה כי ברק, רואה חשבון בהשכלתו, שימש בין השנים 2011-2006 כסמנכ"ל כספים בחברת PlayTech PLC , חברה ציבורית זרה הרשומה למסחר בבורסה בלונדון, אשר העוסקת בתחום ההימורים והמשחקים באינטרנט. כחודש לאחר תחילת עבודתו בחברת פלייטק, עבר ברק להתגורר באי מאן, ושב לישראל במהלך שנת 2010. באותה השנה הקים ברק חברה אשר נרשמה בקפריסין שהוא מחזיק ב 100% ממניותיה. במקביל, הקים ברק חברה סינגפורית ש- 100% ממניותיה מוחזקות על ידי החברה הקפריסאית וברק הוא העובד היחיד בה.
במהלך עבודתו בחברת פלייטק הוקצו לברק, בשלוש הקצאות שונות, אופציות לרכישת מניות החברה. בשנת 2012 המיר ברק את האופציות שהוענקו לו בהקצאה הראשונה למניות והפקיד את הכספים שנבעו לו ממכירתן בחשבון בנק בבעלותו בסקוטלנד - מאחר שהיה תושב חוץ בעת הבשלת האופציות, לא היה מחויב במס על הרווחים ממכירת המניות שאותן רכש באמצעותן. בשנת 2013 המיר ברק את האופציות מהפעימה השנייה ומכר את המניות. שווי ההטבה ממנה נהנה ברק בגין פעימה זו היה בסכום של כ- 3.5 מיליון ₪. בגין מימוש זה היה חייב ברק בדיווח על הכנסה בגובה של 2.345 מיליון, בגין החלק היחסי של האופציות שהבשיל לאחר שחזר להיות תושב לישראל לצרכי מס. על מנת להתחמק ממס, הפקיד ברק את התמורה בחשבון הבנק של החברה הסינגפורית בסקוטלנד. בשנת 2014 המיר ברק את האופציות מההקצאה השלישית, ומכר את המניות באותו היום שווי ההטבה בגין ההקצאה השלישית נאמד בכשני מיליון ₪ וכולו היה חייב במס, שכן האופציות בפעימה זו הבשילו כולן לאחר חזרתו לישראל. על מנת להתחמק ממס, הפקיד ברק את הכספים בחשבון בנק בבעלותו בלוקסמבורג.
כאשר הגיש ברק את הדוחות הכספיים לשנים הרלוונטיות, השמיט מהדיווח את ההכנסה החייבת במס בגין האופציות שהוענקו לו בסך כולל של כ-4.3 מיליון ₪.
לברק יוחסו עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח ושימוש בערמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד רו"ח משה ברק, סמנכ"ל הכספים לשעבר בחברת "פלייטק", לאחר שמימש אופציות שקיבל מהחברה בשווי מיליוני שקלים, הפקיד את התמורה בחשבונות בחו"ל, ולא דיווח על ההכנסה כחוק.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד טליה נעים ובר איילון מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עולה כי ברק, רואה חשבון בהשכלתו, שימש בין השנים 2011-2006 כסמנכ"ל כספים בחברת PlayTech PLC , חברה ציבורית זרה הרשומה למסחר בבורסה בלונדון, אשר העוסקת בתחום ההימורים והמשחקים באינטרנט. כחודש לאחר תחילת עבודתו בחברת פלייטק, עבר ברק להתגורר באי מאן, ושב לישראל במהלך שנת 2010. באותה השנה הקים ברק חברה אשר נרשמה בקפריסין שהוא מחזיק ב 100% ממניותיה. במקביל, הקים ברק חברה סינגפורית ש- 100% ממניותיה מוחזקות על ידי החברה הקפריסאית וברק הוא העובד היחיד בה.
במהלך עבודתו בחברת פלייטק הוקצו לברק, בשלוש הקצאות שונות, אופציות לרכישת מניות החברה. בשנת 2012 המיר ברק את האופציות שהוענקו לו בהקצאה הראשונה למניות והפקיד את הכספים שנבעו לו ממכירתן בחשבון בנק בבעלותו בסקוטלנד - מאחר שהיה תושב חוץ בעת הבשלת האופציות, לא היה מחויב במס על הרווחים ממכירת המניות שאותן רכש באמצעותן. בשנת 2013 המיר ברק את האופציות מהפעימה השנייה ומכר את המניות. שווי ההטבה ממנה נהנה ברק בגין פעימה זו היה בסכום של כ- 3.5 מיליון ₪. בגין מימוש זה היה חייב ברק בדיווח על הכנסה בגובה של 2.345 מיליון, בגין החלק היחסי של האופציות שהבשיל לאחר שחזר להיות תושב לישראל לצרכי מס. על מנת להתחמק ממס, הפקיד ברק את התמורה בחשבון הבנק של החברה הסינגפורית בסקוטלנד. בשנת 2014 המיר ברק את האופציות מההקצאה השלישית, ומכר את המניות באותו היום שווי ההטבה בגין ההקצאה השלישית נאמד בכשני מיליון ₪ וכולו היה חייב במס, שכן האופציות בפעימה זו הבשילו כולן לאחר חזרתו לישראל. על מנת להתחמק ממס, הפקיד ברק את הכספים בחשבון בנק בבעלותו בלוקסמבורג.
כאשר הגיש ברק את הדוחות הכספיים לשנים הרלוונטיות, השמיט מהדיווח את ההכנסה החייבת במס בגין האופציות שהוענקו לו בסך כולל של כ-4.3 מיליון ₪.
לברק יוחסו עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח ושימוש בערמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 46 חודשי מאסר על תושב הנגב שהורשע, על פי הודאתו, ביחד עם נאשם נוסף, בהשלכת אבנים וחפצים שונים מתוך מניע לאומני לעבר כלי רכב שחשדו שהם בבעלות יהודית. בנוסף, גזר בית המשפט על הנאשם מאסר על תנאי ופיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים.
כזכור, פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום כנגד וליד אלחמידי ונאשם נוסף (שהיה קטין בעת ביצוע העבירות - והתיק בעניינו ממשיך להתנהל). במסגרת הסדר טיעון הודו השניים כי לכל הפחות בשני מקרים יידו, בסמוך לצומת נבטים, אבנים או חפצים אחרים לעבר כלי רכב נוסעים, כאשר העריכו שמדובר ברכב שנוסעים בו יהודים. כתוצאה ממעשיהם נפגעו חלק מנוסעי הרכבים וכן נזקים נגרמו לכלי הרכב. לאחר שהשניים הודו במעשיהם, הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי טל לחיאני שהם את הנאשמים ביידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה, ניסיון לחבלה במזיד בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד בנסיבות מחמירות ממניע גזעני.
במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של אלחמידי, הפנתה עו"ד אירה ויימן-קריקון מפרקליטות מחוז דרום לערכים המוגנים שנפגעו באופן משמעותי כתוצאה ממעשיו של אלחמידי והדגישה את החומרה היתרה והסיכון הנעוצים בביצוע המעשים מתוך מניע גזעני. בהקשר זה, היא ציינה כי היות הנאשמים צעירים ואזרחי ישראל, פוטנציאל הנזק במעשיהם להעמקת האיבה בין קבוצות שונות באוכלוסיית הנגב וליבוי היצרים, הוא גבוה.
במסגרת גזר הדין ציינה השופטת לחיאני שהם, "במקרה שלפניי, עת חבר הנאשם לאחר לצורך ביצוע העבירות, ריבויין, ההצטיידות מראש והשימוש בנשק קר, השלכת אבנים וחפצים לעבר מכוניות הנוסעות בכביש מהיר ופגיעה בהן, פוטנציאל הנזק והמניע העומד ברקע לביצוע העבירות, הגם שבפועל לא נגרם נזק משמעותי לגוף, יש לקבוע כי הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית."
עוד קבעה: "...לצד הנזק לרכוש, יש לשקול את הנזק לגופם של יושבי רכב המרצדס שהאבן שניפצה את שמשמת חלונם חדרה לרכב ויושבי הרכב נזקקו לטיפול רפואי בשל חשד לכניסת זכוכיות לעיניהם. בנוסף, כעולה מתסקיר נפגע העבירה, נזק זה חלש על תחומים רבים ונוספים שהובילו לפגיעה רגשית ותפקודית.
לא זו אף זו, יש לשקול את פוטנציאל הנזק שבעבירות יידוי אבנים שביצע הנאשם יחד עם הנאשם האחר, לעבר למעלה מחמישה כלי רכב שנסעו בכביש בינעירוני - אשר טומנות בחובן סכנה ממשית לחיי אדם ולרכוש. השלכת אבנים עלולה להוביל לפגיעות חמורות ואף לתוצאה קטלנית."
לאור האמור, ולאחר שנשקלו גם נסיבות חייו המורכבות, גזרה השופטת ליחאני שהם על אלחמידי 46 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ו 40,000 ₪ פיצויים לנהגים שניזוקו כתוצאה ממעשיו.
מצ"ב גזר הדין המותר בפרסום.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 46 חודשי מאסר על תושב הנגב שהורשע, על פי הודאתו, ביחד עם נאשם נוסף, בהשלכת אבנים וחפצים שונים מתוך מניע לאומני לעבר כלי רכב שחשדו שהם בבעלות יהודית. בנוסף, גזר בית המשפט על הנאשם מאסר על תנאי ופיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים.
כזכור, פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום כנגד וליד אלחמידי ונאשם נוסף (שהיה קטין בעת ביצוע העבירות - והתיק בעניינו ממשיך להתנהל). במסגרת הסדר טיעון הודו השניים כי לכל הפחות בשני מקרים יידו, בסמוך לצומת נבטים, אבנים או חפצים אחרים לעבר כלי רכב נוסעים, כאשר העריכו שמדובר ברכב שנוסעים בו יהודים. כתוצאה ממעשיהם נפגעו חלק מנוסעי הרכבים וכן נזקים נגרמו לכלי הרכב. לאחר שהשניים הודו במעשיהם, הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי טל לחיאני שהם את הנאשמים ביידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה, ניסיון לחבלה במזיד בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד בנסיבות מחמירות ממניע גזעני.
במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של אלחמידי, הפנתה עו"ד אירה ויימן-קריקון מפרקליטות מחוז דרום לערכים המוגנים שנפגעו באופן משמעותי כתוצאה ממעשיו של אלחמידי והדגישה את החומרה היתרה והסיכון הנעוצים בביצוע המעשים מתוך מניע גזעני. בהקשר זה, היא ציינה כי היות הנאשמים צעירים ואזרחי ישראל, פוטנציאל הנזק במעשיהם להעמקת האיבה בין קבוצות שונות באוכלוסיית הנגב וליבוי היצרים, הוא גבוה.
במסגרת גזר הדין ציינה השופטת לחיאני שהם, "במקרה שלפניי, עת חבר הנאשם לאחר לצורך ביצוע העבירות, ריבויין, ההצטיידות מראש והשימוש בנשק קר, השלכת אבנים וחפצים לעבר מכוניות הנוסעות בכביש מהיר ופגיעה בהן, פוטנציאל הנזק והמניע העומד ברקע לביצוע העבירות, הגם שבפועל לא נגרם נזק משמעותי לגוף, יש לקבוע כי הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית."
עוד קבעה: "...לצד הנזק לרכוש, יש לשקול את הנזק לגופם של יושבי רכב המרצדס שהאבן שניפצה את שמשמת חלונם חדרה לרכב ויושבי הרכב נזקקו לטיפול רפואי בשל חשד לכניסת זכוכיות לעיניהם. בנוסף, כעולה מתסקיר נפגע העבירה, נזק זה חלש על תחומים רבים ונוספים שהובילו לפגיעה רגשית ותפקודית.
לא זו אף זו, יש לשקול את פוטנציאל הנזק שבעבירות יידוי אבנים שביצע הנאשם יחד עם הנאשם האחר, לעבר למעלה מחמישה כלי רכב שנסעו בכביש בינעירוני - אשר טומנות בחובן סכנה ממשית לחיי אדם ולרכוש. השלכת אבנים עלולה להוביל לפגיעות חמורות ואף לתוצאה קטלנית."
לאור האמור, ולאחר שנשקלו גם נסיבות חייו המורכבות, גזרה השופטת ליחאני שהם על אלחמידי 46 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ו 40,000 ₪ פיצויים לנהגים שניזוקו כתוצאה ממעשיו.
מצ"ב גזר הדין המותר בפרסום.
משרד המשפטים קובע מבנה אחיד לשומות מקרקעין לסוגיהן
הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים, אישרה תקן מקצועי אשר קובע הוראות להכללת פרטים מינימליים הכרחיים בשומות המקרקעין לסוגיהן ומבנה אחיד אשר יכנס לתוקף החל באפריל 2025.
בישראל נערכות מדי שנה עשרות אלפי שומות מקרקעין לצרכים ציבוריים ולצרכים פרטיים.
שומות המקרקעין נערכות בהקשר של אירועי מיסוי, חיובי רשות מקרקעי ישראל, פיצויי הפקעה, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין ומטרות רבות נוספות. השומות נערכות על ידי שמאי מקרקעין, שחלקם עובדי מדינה (ובהם גם שמאים ממשלתיים ושמאים מטעם רמ"י), שמאים שהם עובדי רשויות מקומיות ושמאי מקרקעין פרטיים. היקפן הכספי של שומות המקרקעין הוא גבוה והשפעתן על הפעילות הכלכלית במשק היא רבה.
לנוכח החשיבות וההשפעה של שומות המקרקעין החליטה הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים לקבוע את תקן 1.1 "לפרוט מזערי נדרש בשומות מקרקעין לסוגיהן" הכולל:
א. קביעת פרטי מינימום הכרחיים בשומת מקרקעין.
ב. הוראות למבנה אחיד של שומת מקרקעין.
ג. הנחיות לעריכת תחשיב שווי בשומת מקרקעין.
כללים אלה, אשר יכנסו לתוקף באפריל 2025, יביאו להאחדה של שומות המקרקעין וישפרו את איכות המידע הכלול בהם, אמינותם, ושקיפותם לטובת ציבור המשתמשים בהם. המשתמשים הגדולים בשומות הן רשויות המדינה, רשויות מקומיות וכן חברות שפעילות בענף הנדל"ן.
בין היתר, התקן החדש מחייב חתימה דיגיטאלית על שומות מקרקעין שמועברות בדואר אלקטרוני וזאת במטרה למנוע זיוף של שומות, וקובעת את האחריות המקצועית במקרים שבהם שומת מקרקעין נחתמת על ידי שני שמאים.
התקן שמספרו 1.1 הוא הראשון שנערך על ידי הוועדה לתקינה שמאית שהוקמה באוגוסט 2024.
במרוצת שנת 2025 צפויים להתאשר תקנים מקצועיים נוספים וביניהם:
- תקן 2.1 שקובע שיטות עבודה בשומות מקרקעין לנכסים בנויים
- תקן 3.1 שקובע שיטות עבודה בשומות מקרקעין לנכסים שאינם בנויים
- תקן 4.2 לזיהוי והגדרת נכסי נדל"ן בשומות מקרקעין
- תקן 15.1 למבנה טבלאות הקצאה ואיזון בתכניות איחוד וחלוקה
הוועדה לתקינה, מונה 11 חברים ומשקיפים, מבכירי שמאי המקרקעין, עורכי הדין, רואה חשבון בישראל. את הקמת הוועדה הובילו היועצת המשפטית למשרד המשפטים ויו"ר מועצת השמאים, עו"ד יעל קוטיק ומנהל האגף להסדרת מקצועות, עו"ד עמיר הרן. יו"ר הוועדה לתקינה הוא אייל יצחקי שכיהן כשמאי ממשלתי ראשי בשנים 2011-2007.
כתובת אתר הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים: http://go.gov.il/Vtkina
ניתן להצטרף לרשימת התפוצה לשם קבלת פרסומים ועדכונים שוטפים של הוועדה לתקינה שמאית בכתובת הדוא"ל של הוועדה: vtkina@justice.gov.il
הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים, אישרה תקן מקצועי אשר קובע הוראות להכללת פרטים מינימליים הכרחיים בשומות המקרקעין לסוגיהן ומבנה אחיד אשר יכנס לתוקף החל באפריל 2025.
בישראל נערכות מדי שנה עשרות אלפי שומות מקרקעין לצרכים ציבוריים ולצרכים פרטיים.
שומות המקרקעין נערכות בהקשר של אירועי מיסוי, חיובי רשות מקרקעי ישראל, פיצויי הפקעה, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין ומטרות רבות נוספות. השומות נערכות על ידי שמאי מקרקעין, שחלקם עובדי מדינה (ובהם גם שמאים ממשלתיים ושמאים מטעם רמ"י), שמאים שהם עובדי רשויות מקומיות ושמאי מקרקעין פרטיים. היקפן הכספי של שומות המקרקעין הוא גבוה והשפעתן על הפעילות הכלכלית במשק היא רבה.
לנוכח החשיבות וההשפעה של שומות המקרקעין החליטה הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים לקבוע את תקן 1.1 "לפרוט מזערי נדרש בשומות מקרקעין לסוגיהן" הכולל:
א. קביעת פרטי מינימום הכרחיים בשומת מקרקעין.
ב. הוראות למבנה אחיד של שומת מקרקעין.
ג. הנחיות לעריכת תחשיב שווי בשומת מקרקעין.
כללים אלה, אשר יכנסו לתוקף באפריל 2025, יביאו להאחדה של שומות המקרקעין וישפרו את איכות המידע הכלול בהם, אמינותם, ושקיפותם לטובת ציבור המשתמשים בהם. המשתמשים הגדולים בשומות הן רשויות המדינה, רשויות מקומיות וכן חברות שפעילות בענף הנדל"ן.
בין היתר, התקן החדש מחייב חתימה דיגיטאלית על שומות מקרקעין שמועברות בדואר אלקטרוני וזאת במטרה למנוע זיוף של שומות, וקובעת את האחריות המקצועית במקרים שבהם שומת מקרקעין נחתמת על ידי שני שמאים.
התקן שמספרו 1.1 הוא הראשון שנערך על ידי הוועדה לתקינה שמאית שהוקמה באוגוסט 2024.
במרוצת שנת 2025 צפויים להתאשר תקנים מקצועיים נוספים וביניהם:
- תקן 2.1 שקובע שיטות עבודה בשומות מקרקעין לנכסים בנויים
- תקן 3.1 שקובע שיטות עבודה בשומות מקרקעין לנכסים שאינם בנויים
- תקן 4.2 לזיהוי והגדרת נכסי נדל"ן בשומות מקרקעין
- תקן 15.1 למבנה טבלאות הקצאה ואיזון בתכניות איחוד וחלוקה
הוועדה לתקינה, מונה 11 חברים ומשקיפים, מבכירי שמאי המקרקעין, עורכי הדין, רואה חשבון בישראל. את הקמת הוועדה הובילו היועצת המשפטית למשרד המשפטים ויו"ר מועצת השמאים, עו"ד יעל קוטיק ומנהל האגף להסדרת מקצועות, עו"ד עמיר הרן. יו"ר הוועדה לתקינה הוא אייל יצחקי שכיהן כשמאי ממשלתי ראשי בשנים 2011-2007.
כתובת אתר הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים: http://go.gov.il/Vtkina
ניתן להצטרף לרשימת התפוצה לשם קבלת פרסומים ועדכונים שוטפים של הוועדה לתקינה שמאית בכתובת הדוא"ל של הוועדה: vtkina@justice.gov.il
הודעה לתקשורת מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
הטלת עיצומים כספיים על עיריית אשדוד בעקבות אי עמידה בתקנות הנגישות ובשל הפרת חובת הנגשה בבית ספר בעיר
מאז שנת 2016 פעלה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מול עיריית אשדוד, במטרה להבטיח את הנגשת בית הספר "נוף ים", שבבעלות העירייה.
בתוך כך, הנציבות התריעה על ליקויים, הוציאה צו נגישות ונתנה לעירייה אורכות לתקן את הליקויים. חרף כך, הליקויים – במקרה זה היעדר פיר מעלית – לא תוקנו ובית הספר נותר לא נגיש לתלמידים עם מוגבלות. בעקבות כך, הטילה הנציבות על עיריית אשדוד עיצום כספי בסכום של מעל 30 אלף ₪, על מנת שהעירייה תישא באחריות למחדליה.
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר: "הפרת הוראות הנגישות גורמת לפגיעה מתמשכת באנשים עם מוגבלות, ובפרט כאשר מדובר בבית ספר, שבו היעדר נגישות מונע מתלמידים עם מוגבלות לממש את זכותם הבסיסית ללמוד בסביבה חינוכית נגישה ושוויונית. הנציבות תמשיך לפעול כדי להבטיח נגישות מלאה לכולם".
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל: "נגישות היא זכות ולא חסד. הפרת הוראות הנגישות פוגעת בזכויות יסוד, ולפיכך יש לקבוע בצידה תג מחיר גבוה".
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פועלת מאז שנת 2000, מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, ואמנת האו”ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.
במדינת ישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-18% מכלל האוכלוסייה. מתוכם, כ-100,000 אנשים עם מוגבלות נוספו מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”.
לפניות בנושאי נגישות ולבירור זכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון *6763 או בכתובת הדוא”ל: pniotnez@justice.gov.il.
הטלת עיצומים כספיים על עיריית אשדוד בעקבות אי עמידה בתקנות הנגישות ובשל הפרת חובת הנגשה בבית ספר בעיר
מאז שנת 2016 פעלה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מול עיריית אשדוד, במטרה להבטיח את הנגשת בית הספר "נוף ים", שבבעלות העירייה.
בתוך כך, הנציבות התריעה על ליקויים, הוציאה צו נגישות ונתנה לעירייה אורכות לתקן את הליקויים. חרף כך, הליקויים – במקרה זה היעדר פיר מעלית – לא תוקנו ובית הספר נותר לא נגיש לתלמידים עם מוגבלות. בעקבות כך, הטילה הנציבות על עיריית אשדוד עיצום כספי בסכום של מעל 30 אלף ₪, על מנת שהעירייה תישא באחריות למחדליה.
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר: "הפרת הוראות הנגישות גורמת לפגיעה מתמשכת באנשים עם מוגבלות, ובפרט כאשר מדובר בבית ספר, שבו היעדר נגישות מונע מתלמידים עם מוגבלות לממש את זכותם הבסיסית ללמוד בסביבה חינוכית נגישה ושוויונית. הנציבות תמשיך לפעול כדי להבטיח נגישות מלאה לכולם".
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל: "נגישות היא זכות ולא חסד. הפרת הוראות הנגישות פוגעת בזכויות יסוד, ולפיכך יש לקבוע בצידה תג מחיר גבוה".
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פועלת מאז שנת 2000, מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, ואמנת האו”ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.
במדינת ישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-18% מכלל האוכלוסייה. מתוכם, כ-100,000 אנשים עם מוגבלות נוספו מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”.
לפניות בנושאי נגישות ולבירור זכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון *6763 או בכתובת הדוא”ל: pniotnez@justice.gov.il.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 12.5 שנות מאסר על היתאם אלגרגאוי, תושב הדרום, שהורשע בעבירות נשק לאחר שתועד בסרטונים שהעלה לרשתות החברתיות כשהוא יורה מנשק חם.
מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום עולה כי אלגרגאוי תועד בחמישה סרטונים שונים חמוש בנשק ויורה ממנו, באזורי חולות ודרכי עפר.
בהתאם לכך, הרשיע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט יואל עדן, את אלגרגאוי בארבע עבירות של נשיאת נשק, ארבע עבירות של ירי מנשק חם, החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זאת לאחר שנתפס יושב ברכבו עם סכין בין רגליו ומסר שם כוזב לשוטר שביקש לזהותו.
עם זאת, בגין אחד מהסרטונים שהוצגו, קבע בית המשפט כי נותר ספק סביר באשר לנסיבותיו וזיכה את הנאשם מחמת הספק.
במסגרת הטיעונים לעונש ציינה עו"ד אילת קדוש מפרקליטות מחוז דרום: "הערכים החברתיים המוגנים בעבירות הנשק הם שמירה על שלום הציבור וביטחונו והגנה על הסדר הציבורי. עבירות אלו טומנות בחובן סיכון רב לפגיעה בגוף ובנפש. הנאשם פגע באופן חמור בערכים אלו כאשר בארבע הזדמנויות שונות נשא נשק חם, ארוך ותקני, וירה שוב ושוב בצרורות, תוך סיכון הציבור והפרת הסדר הציבורי בצורה בוטה."
במסגרת גזר הדין קבע השופט עדן: "עבירות נשק בכלל ואלו הכוללות שימוש בו בפועל לירי בפרט, מאופיינות בחומרה רבה המחייבת מענה עונשי ראוי ומרתיע, בשל הסיכון הטמון בהן לשלום הציבור ובטחונו."
עוד ציין, "... מדובר בארבע עבירות של נשיאה והובלה של נשק ... אשר לצד כל אחת מהן קבע המחוקק 10 שנות מאסר, ובכל אחד מהמקרים בוצע ירי ונעברו ארבע עבירות של ירי מנשק חם... עבירה אשר לצידה שתי שנות מאסר."
בית המשפט קיבל את עמדת המומחה מטעם המדינה כי בסרטונים נראה רובה סער, זאת על אף שהנשק עצמו לא נתפס.
לאור האמור, גזר בית המשפט על אלגרגאוי 12.5 שנות מאסר, כולל חצי שנה בגין הפעלת מאסר על תנאי, וכן מאסר על תנאי נוסף.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 12.5 שנות מאסר על היתאם אלגרגאוי, תושב הדרום, שהורשע בעבירות נשק לאחר שתועד בסרטונים שהעלה לרשתות החברתיות כשהוא יורה מנשק חם.
מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום עולה כי אלגרגאוי תועד בחמישה סרטונים שונים חמוש בנשק ויורה ממנו, באזורי חולות ודרכי עפר.
בהתאם לכך, הרשיע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט יואל עדן, את אלגרגאוי בארבע עבירות של נשיאת נשק, ארבע עבירות של ירי מנשק חם, החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זאת לאחר שנתפס יושב ברכבו עם סכין בין רגליו ומסר שם כוזב לשוטר שביקש לזהותו.
עם זאת, בגין אחד מהסרטונים שהוצגו, קבע בית המשפט כי נותר ספק סביר באשר לנסיבותיו וזיכה את הנאשם מחמת הספק.
במסגרת הטיעונים לעונש ציינה עו"ד אילת קדוש מפרקליטות מחוז דרום: "הערכים החברתיים המוגנים בעבירות הנשק הם שמירה על שלום הציבור וביטחונו והגנה על הסדר הציבורי. עבירות אלו טומנות בחובן סיכון רב לפגיעה בגוף ובנפש. הנאשם פגע באופן חמור בערכים אלו כאשר בארבע הזדמנויות שונות נשא נשק חם, ארוך ותקני, וירה שוב ושוב בצרורות, תוך סיכון הציבור והפרת הסדר הציבורי בצורה בוטה."
במסגרת גזר הדין קבע השופט עדן: "עבירות נשק בכלל ואלו הכוללות שימוש בו בפועל לירי בפרט, מאופיינות בחומרה רבה המחייבת מענה עונשי ראוי ומרתיע, בשל הסיכון הטמון בהן לשלום הציבור ובטחונו."
עוד ציין, "... מדובר בארבע עבירות של נשיאה והובלה של נשק ... אשר לצד כל אחת מהן קבע המחוקק 10 שנות מאסר, ובכל אחד מהמקרים בוצע ירי ונעברו ארבע עבירות של ירי מנשק חם... עבירה אשר לצידה שתי שנות מאסר."
בית המשפט קיבל את עמדת המומחה מטעם המדינה כי בסרטונים נראה רובה סער, זאת על אף שהנשק עצמו לא נתפס.
לאור האמור, גזר בית המשפט על אלגרגאוי 12.5 שנות מאסר, כולל חצי שנה בגין הפעלת מאסר על תנאי, וכן מאסר על תנאי נוסף.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רמי אבו מאדי (24) וסביתאן עטאיה (23) מביר הדאג', לאחר שהבריחו סמים ממצרים באמצעות רחפן, תוך האזנה לתדרי הקשר של צה"ל.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, לפני מספר שבועות הגיעו השניים באמצעות רכב מסוג באגי אל אזור הגבול עם מצרים כשהם מצוידים ברחפן ומכשיר קשר צה"לי מכוון לתדר גזרתי. בהתאם לתיאום מראש עם אדם בצד המצרי של הגבול, הורידו הנאשמים את הרחפן והטיסו אותו אל השטח המצרי. לאחר מספר דקות חזר הרחפן לשטח ישראל כשעליו חבילה. באותו זמן הבחינו חיילי מילואים במתרחש ונסעו במהירות לכיוון הנאשמים. אבו מאדי ניסה להימלט באמצעות הבאגי אך נחסם על ידי אחד מכלי הרכב של החיילים, בעוד עטאיה החל להתרחק מהמקום. זמן קצר לאחר מכן השניים נעצרו.
בחיפוש שנערך בבאגי ובסביבתו נמצאו סמים מסוג מתאמפטמין וחשיש.
לנאשמים יוחסו עבירות של ייבוא סמים מסוכנים והחזקת סם מסוכן.
חקירת התיק נוהלה על ידי יחידת מגן בימ"ר דרום.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רמי אבו מאדי (24) וסביתאן עטאיה (23) מביר הדאג', לאחר שהבריחו סמים ממצרים באמצעות רחפן, תוך האזנה לתדרי הקשר של צה"ל.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, לפני מספר שבועות הגיעו השניים באמצעות רכב מסוג באגי אל אזור הגבול עם מצרים כשהם מצוידים ברחפן ומכשיר קשר צה"לי מכוון לתדר גזרתי. בהתאם לתיאום מראש עם אדם בצד המצרי של הגבול, הורידו הנאשמים את הרחפן והטיסו אותו אל השטח המצרי. לאחר מספר דקות חזר הרחפן לשטח ישראל כשעליו חבילה. באותו זמן הבחינו חיילי מילואים במתרחש ונסעו במהירות לכיוון הנאשמים. אבו מאדי ניסה להימלט באמצעות הבאגי אך נחסם על ידי אחד מכלי הרכב של החיילים, בעוד עטאיה החל להתרחק מהמקום. זמן קצר לאחר מכן השניים נעצרו.
בחיפוש שנערך בבאגי ובסביבתו נמצאו סמים מסוג מתאמפטמין וחשיש.
לנאשמים יוחסו עבירות של ייבוא סמים מסוכנים והחזקת סם מסוכן.
חקירת התיק נוהלה על ידי יחידת מגן בימ"ר דרום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, בין היתר בגין בגידה, נגד אדוארד יוסופוב (65) מנתיבות, זאת לאחר שביצע שורת פעולות ריגול עבור סוכן זר שפעל מטעם איראן.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הילה דרימר יאיר מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש נובמבר 2024, לאחר שישראל הייתה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", חידש יוסופוב קשר עם מכר ותיק בשם טאיר, אותו הכיר טרם עליתו לארץ מאזרבייג'ן. במסגרת שיחתם, הציג טאיר בפניו אדם נוסף שהזדהה בשם "מואיז". בהמשך ניהלו יוסופוב ו"מואיז" קשר ישיר באפליקציית וואטסאפ, שם הזדהה "מואיז" בשם "מוסא". מוסא טען כי הוא מעוניין לפתוח עסק בישראל, אך בפועל פעל כסוכן זר והטיל על יוסופוב שורת משימות איסוף מודיעין.
על פי כתב האישום, יוסופוב נענה לבקשותיו של מוסא, אסף ותיעד מידע רגיש ופרטים על תשתיות לאומיות ואתרים שונים ברחבי הארץ, ובכללם מתקנים בבאר שבע, בסיסי צה"ל, אתרים צבאיים בנגב, נמל חיפה, פארקים, ספריות, גני חיות, אזורי מסחר ובילוי, ועוד. חלק מהצילומים בוצעו תוך שימוש בטלפון ייעודי ובעזרים טכנולוגיים לצילום, ותועדו גם תוך נסיעה סמוך לבסיסים צבאיים מרכזיים.
עוד עולה מכתב האישום כי יוסופוב שכר עבור מוסא דירה בחיפה הצופה אל נמל חיפה, שם תיעד על פי הנחיותיו בין היתר תקריב של אוניות, ארובות תעשייתיות בתוך שטח הנמל ועוד.
במהלך תקופת פעילותו, הקפיד יוסופוב לשמור על סודיות, פעל בזהירות כדי שלא להתגלות, וקיבל עבור ביצוע המשימות וצרכי מחיה סכום כולל של כ-41,000 דולרים ששולמו באמצעות ארנק דיגיטלי.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרימר – יאיר ביחס למסכנותו של יוסופוב כי "המשיב ביצע עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן. המשיב חשד שמוסא סוכן חוץ גורם אשר עוין את מדינת ישראל ואף על פי כן המשיך ושיתף עמו פעולה. מעשי המשיב הופסקו הודות לפעולות כוחות הבטחון, שהובילו למעצרו."
לנאשם יוחסו עבירות של מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלתו, מגע עם סוכן חוץ וגילוי החלטה לבגוד.
התיק נחקר על ידי השב"כ, יאחב"ל וסייבר להב 433 במשטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, בין היתר בגין בגידה, נגד אדוארד יוסופוב (65) מנתיבות, זאת לאחר שביצע שורת פעולות ריגול עבור סוכן זר שפעל מטעם איראן.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הילה דרימר יאיר מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש נובמבר 2024, לאחר שישראל הייתה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", חידש יוסופוב קשר עם מכר ותיק בשם טאיר, אותו הכיר טרם עליתו לארץ מאזרבייג'ן. במסגרת שיחתם, הציג טאיר בפניו אדם נוסף שהזדהה בשם "מואיז". בהמשך ניהלו יוסופוב ו"מואיז" קשר ישיר באפליקציית וואטסאפ, שם הזדהה "מואיז" בשם "מוסא". מוסא טען כי הוא מעוניין לפתוח עסק בישראל, אך בפועל פעל כסוכן זר והטיל על יוסופוב שורת משימות איסוף מודיעין.
על פי כתב האישום, יוסופוב נענה לבקשותיו של מוסא, אסף ותיעד מידע רגיש ופרטים על תשתיות לאומיות ואתרים שונים ברחבי הארץ, ובכללם מתקנים בבאר שבע, בסיסי צה"ל, אתרים צבאיים בנגב, נמל חיפה, פארקים, ספריות, גני חיות, אזורי מסחר ובילוי, ועוד. חלק מהצילומים בוצעו תוך שימוש בטלפון ייעודי ובעזרים טכנולוגיים לצילום, ותועדו גם תוך נסיעה סמוך לבסיסים צבאיים מרכזיים.
עוד עולה מכתב האישום כי יוסופוב שכר עבור מוסא דירה בחיפה הצופה אל נמל חיפה, שם תיעד על פי הנחיותיו בין היתר תקריב של אוניות, ארובות תעשייתיות בתוך שטח הנמל ועוד.
במהלך תקופת פעילותו, הקפיד יוסופוב לשמור על סודיות, פעל בזהירות כדי שלא להתגלות, וקיבל עבור ביצוע המשימות וצרכי מחיה סכום כולל של כ-41,000 דולרים ששולמו באמצעות ארנק דיגיטלי.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרימר – יאיר ביחס למסכנותו של יוסופוב כי "המשיב ביצע עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן. המשיב חשד שמוסא סוכן חוץ גורם אשר עוין את מדינת ישראל ואף על פי כן המשיך ושיתף עמו פעולה. מעשי המשיב הופסקו הודות לפעולות כוחות הבטחון, שהובילו למעצרו."
לנאשם יוחסו עבירות של מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלתו, מגע עם סוכן חוץ וגילוי החלטה לבגוד.
התיק נחקר על ידי השב"כ, יאחב"ל וסייבר להב 433 במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) הרשיע לאחרונה בהתאם להודאתם את האחים אבי ורצברגר-רגב ועזרא רגב בעבירות מס, לאחר שמסרו מידע כוזב לפקיד השומה במטרה להסתיר את הזיקות של חברות זרות בבעלותם לישראל, ולהתחמק מתשלום מס בישראל בגין הכנסותיהן של החברות הזרות, וכן לאחר שלא דיווחו על דיבידנדים שקיבלו מחברה זרה בגובה של כ 5.8 מיליון ₪ כל אחד.
התיק נחקר על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב.
במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים הודו האחים רגב בעבירות של השבת תשובה כוזבת, ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה, והכל בכוונה להתחמק מתשלום מס, כמו גם במסירת דוח וידיעות לא נכונים לאחר שלא דיווח על הכנסות מדיבידנד – עבירות לפי פקודת מס הכנסה.
על פי כתב האישום המתוקן, שהגישו עו"ד הילה מנשה ז'בנר ועו"ד תמר פירון מפרקליטות מיסוי וכלכלה האחים רגב עוסקים, באמצעות חברות שבבעלותם ובניהולם, בפעילות סחר בינלאומי מקביל, על ידי רכישת סחורות מסיטונאים במדינות בהן המחירים נמוכים ומכירתם במדינות בהן מחירי הסחורות גבוהים. פעילות הסחר בוצעה בישראל באמצעות חברה שנרשמה בישראל, כאשר שתי חברות שנרשמו במדינות זרות - OZ GROUP LIMITE שנרשמה באיי הבתולה, ו -EMA Trading Limited שנרשמה באיי מאן, שימשו לרכישת הסחורות בשווקים זולים ומכירתן בשווקים יקרים.
בשנת 2015, כחלק מדיונים שהתקיימו בפני פקיד השומה בנוגע לתושבות של החברות ולחובתן לשלם מס בישראל, מסרו האחים רגב לפקיד השומה מסמך המכיל מידע כוזב לגבי פעילות החברות שנרשמו בחו"ל, וזאת במטרה להסתיר את זיקותיהן לישראל ולהביא להתחמקות מתשלום מס בישראל. בנוסף, בין השנים 2015-2013, האחים רגב, ביחד עם רואה החשבון אשר ייצג אותם, לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות מדיבידנדים שקיבלו האחים רגב מחברת אוז בהיקף העולה על 11.5 מיליון ש"ח, ללא הצדק סביר.
לאור האמור הרשיעה כב' השופטת דנה אמיר מבית המשפט המחוזי בת"א את האחים ברגב בהשבת תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה - עבירות לפי סעיף 220(3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; שימוש במרמה, עורמה ותחבולה - עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה ודו"ח וידיעות לא נכונים - עבירות לפי סעיף 217 לפקודה.
בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים יעתרו להטיל על האחים רגב תשעה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 7 מיליון ₪. ההסכמה על העונש הותנתה בתשלום סכומי מס משמעותיים הנובעים משומות שהוצאו לאחים רגב ולחברות בבעלותם על ידי פקיד שומה תל אביב 3 וערעור המס בגינן טופל על ידי עוה"ד קרן יזדי-סופר והילה בנסון-בסמן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.
בנוסף, בתחילת החודש כב' השופטת דנה אמיר מבית המשפט המחוזי בת"א הרשיעה בהתאם להודאתו, במסגרת הסדר טיעון, את רואה החשבון של האחים רגב בגין אי דיווח על הכנסתם מדיבידנדים אותם קיבלו מהחברות בבעלות, ללא הצדק סביר. במסגרת ההסדר יעתרו הצדדים להטיל על רואה החשבון 350 שעות לתועלת הציבור ו-80,000 ₪.
בית המשפט המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) הרשיע לאחרונה בהתאם להודאתם את האחים אבי ורצברגר-רגב ועזרא רגב בעבירות מס, לאחר שמסרו מידע כוזב לפקיד השומה במטרה להסתיר את הזיקות של חברות זרות בבעלותם לישראל, ולהתחמק מתשלום מס בישראל בגין הכנסותיהן של החברות הזרות, וכן לאחר שלא דיווחו על דיבידנדים שקיבלו מחברה זרה בגובה של כ 5.8 מיליון ₪ כל אחד.
התיק נחקר על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב.
במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים הודו האחים רגב בעבירות של השבת תשובה כוזבת, ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה, והכל בכוונה להתחמק מתשלום מס, כמו גם במסירת דוח וידיעות לא נכונים לאחר שלא דיווח על הכנסות מדיבידנד – עבירות לפי פקודת מס הכנסה.
על פי כתב האישום המתוקן, שהגישו עו"ד הילה מנשה ז'בנר ועו"ד תמר פירון מפרקליטות מיסוי וכלכלה האחים רגב עוסקים, באמצעות חברות שבבעלותם ובניהולם, בפעילות סחר בינלאומי מקביל, על ידי רכישת סחורות מסיטונאים במדינות בהן המחירים נמוכים ומכירתם במדינות בהן מחירי הסחורות גבוהים. פעילות הסחר בוצעה בישראל באמצעות חברה שנרשמה בישראל, כאשר שתי חברות שנרשמו במדינות זרות - OZ GROUP LIMITE שנרשמה באיי הבתולה, ו -EMA Trading Limited שנרשמה באיי מאן, שימשו לרכישת הסחורות בשווקים זולים ומכירתן בשווקים יקרים.
בשנת 2015, כחלק מדיונים שהתקיימו בפני פקיד השומה בנוגע לתושבות של החברות ולחובתן לשלם מס בישראל, מסרו האחים רגב לפקיד השומה מסמך המכיל מידע כוזב לגבי פעילות החברות שנרשמו בחו"ל, וזאת במטרה להסתיר את זיקותיהן לישראל ולהביא להתחמקות מתשלום מס בישראל. בנוסף, בין השנים 2015-2013, האחים רגב, ביחד עם רואה החשבון אשר ייצג אותם, לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות מדיבידנדים שקיבלו האחים רגב מחברת אוז בהיקף העולה על 11.5 מיליון ש"ח, ללא הצדק סביר.
לאור האמור הרשיעה כב' השופטת דנה אמיר מבית המשפט המחוזי בת"א את האחים ברגב בהשבת תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה - עבירות לפי סעיף 220(3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; שימוש במרמה, עורמה ותחבולה - עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה ודו"ח וידיעות לא נכונים - עבירות לפי סעיף 217 לפקודה.
בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים יעתרו להטיל על האחים רגב תשעה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 7 מיליון ₪. ההסכמה על העונש הותנתה בתשלום סכומי מס משמעותיים הנובעים משומות שהוצאו לאחים רגב ולחברות בבעלותם על ידי פקיד שומה תל אביב 3 וערעור המס בגינן טופל על ידי עוה"ד קרן יזדי-סופר והילה בנסון-בסמן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.
בנוסף, בתחילת החודש כב' השופטת דנה אמיר מבית המשפט המחוזי בת"א הרשיעה בהתאם להודאתו, במסגרת הסדר טיעון, את רואה החשבון של האחים רגב בגין אי דיווח על הכנסתם מדיבידנדים אותם קיבלו מהחברות בבעלות, ללא הצדק סביר. במסגרת ההסדר יעתרו הצדדים להטיל על רואה החשבון 350 שעות לתועלת הציבור ו-80,000 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון גביזון, גזר היום אני 10.5 שנות מאסר על הגננת אילנה קובר מאילת, לאחר שהורשעה על פי הודאתה במאות מקרים של תקיפת קטין על ידי אחראי וב-26 עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע. בנוסף, הטיל עליה פיצויים בגובה 500,000 ש''ח וכן מאסר על תנאי.
במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות מחוז דרום להטיל על קובר עונש מאסר של 10 עד 12 שנים.
עם מתן גזר הדין ציינה עו"ד רננה לוי, מפרקליטות מחוז דרום, שניהלה את התיק: "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והטיל עונש ראוי על הנאשמת. מדובר בגננת שההורים הפקידו בידיה את היקר להם מכל – והיא, באופן שיטתי ומתמשך, פגעה בהם באכזריות ואף עודדה אלימות בין פעוטות."
לדבריה, "העונש מבטא את הפגיעה הקשה בקטינים עצמם ובחייהן של -26 המשפחות.
עוד הוסיפה: "גזר הדין שניתן היום מהווה נדבך נוסף במאבק הבלתי מתפשר של המדינה למען הגנה על קטינים וחסרי ישע. אנו נמשיך להשמיע את קולם של אלה שאינם יכולים לבטא את מצוקתם."
כזכור, בעת הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לחלט את הדירה ששימשה כגן הילדים (לא שימשה כמקום מגוריה), כחלק מהסדר הטיעון, הומר החילוט בתשלום של חצי מיליון ₪ שישולמו כפיצויים להורי הילדים בגן.
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון גביזון, גזר היום אני 10.5 שנות מאסר על הגננת אילנה קובר מאילת, לאחר שהורשעה על פי הודאתה במאות מקרים של תקיפת קטין על ידי אחראי וב-26 עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע. בנוסף, הטיל עליה פיצויים בגובה 500,000 ש''ח וכן מאסר על תנאי.
במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות מחוז דרום להטיל על קובר עונש מאסר של 10 עד 12 שנים.
עם מתן גזר הדין ציינה עו"ד רננה לוי, מפרקליטות מחוז דרום, שניהלה את התיק: "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והטיל עונש ראוי על הנאשמת. מדובר בגננת שההורים הפקידו בידיה את היקר להם מכל – והיא, באופן שיטתי ומתמשך, פגעה בהם באכזריות ואף עודדה אלימות בין פעוטות."
לדבריה, "העונש מבטא את הפגיעה הקשה בקטינים עצמם ובחייהן של -26 המשפחות.
עוד הוסיפה: "גזר הדין שניתן היום מהווה נדבך נוסף במאבק הבלתי מתפשר של המדינה למען הגנה על קטינים וחסרי ישע. אנו נמשיך להשמיע את קולם של אלה שאינם יכולים לבטא את מצוקתם."
כזכור, בעת הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לחלט את הדירה ששימשה כגן הילדים (לא שימשה כמקום מגוריה), כחלק מהסדר הטיעון, הומר החילוט בתשלום של חצי מיליון ₪ שישולמו כפיצויים להורי הילדים בגן.
הודעה מטעם הפרקליטות:
היועצת המשפטית לממשלה בערעור עקרוני: בית המשפט העליון קיבל את הערעור ואישר הסדר פשרה מתוקן שיחייב יידוע פרטני של נפגעים בתובענות ייצוגיות. כעת לאחר קבלת עמדת היועצת המשפטית לממשלה יזכו המטופלים שנפגעו לקבל בפועל את הפיצויים שמגיעים להם.
בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, ואישר הסדר פשרה מתוקן בתובענה ייצוגית, בו נקבע כי יש ליידע את חברי הקבוצה שנפגעו מהעוולה – באופן פרטני – בדבר זכויותיהם לקבלת פיצוי.
הערעור התמקד בסוגיה עקרונית העולה תדיר בתובענות ייצוגיות: כיצד יש ליידע את ציבור הנפגעים על זכויותיהם בהסדרי פשרה שנחתמים בהליכים מסוג זה.
התביעה נגעה לשני מטפלים ומרפאה שבבעלותם, אשר סיפקו טיפול רפואי ניסיוני בבעיית ערמונית מוגדלת – תוך שנטען בתביעה הייצוגית שגביית תשלום בוצעה שלא כדין מהמטופלים ותוך הסתרת מידע לגבי אופיו הניסיוני של הטיפול.
בהסדר הפשרה המקורי, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי (מרכז) בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הוסכם כי הנתבעים ישלמו סך של 1.15 מיליון ₪, כאשר כל חבר קבוצה זכאי יקבל עד 18,000 ₪. עם זאת, ההסכם כלל יידוע לציבור רק באמצעות מודעות בעיתונות – ללא פנייה אישית לנפגעים. בעקבות זאת, עובדתית, אף אחד מחברי הקבוצה לא פנה לקבלת הפיצוי ולולי הגשת הערעור הייתה נוצרת תוצאה מוקשית לפיה הנפגעים לא מקבלים כל פיצוי ולמרות זאת, חסומים מלתבוע את זכויותיהם.
בערעור שהגישה היועצת המשפטית לממשלה באמצעות עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, נטען כי: "מדובר בעניין מהותי שיש לו השפעה קריטית על מימוש ההסדר ותכליות החוק, היות שבמקרים רבים, וגם במקרה דנן, דרך פרסום ההסדר לחברי הקבוצה היא שתקבע האם חברי הקבוצה יקבלו את הפיצוי המגיע להם בפועל"
"ללא ידוע פרטני של חברי הקבוצה, רובם לא ידעו כלל על ההסדר ועל זכויותיהם מכוחו, וכפועל יוצא מכך הם לא יוכלו לממש את זכויותיהם ואף יחול כנגדם מעשה בית דין"
בעקבות הערעור גובשה הסכמה לקבלת הערעור וגובש הסדר פשרה מתוקן, בו הוסכם על יידוע אפקטיבי ופרטני של כלל חברי הקבוצה – באמצעות מסרונים, וואטסאפ, דוא"ל, דואר ושיחות טלפון. בכך הובטח כי הציבור הנפגע יקבל בפועל את הפיצוי המגיע לו.
נשיא ביהמ"ש העליון עמית והשופטות וילנר וכנפי-שטייניץ קיבלו את הערעור, אישרו את ההסדר המתוקן וקבעו כדלהלן: "לאחר שעיינו בנוסח הסכם הפשרה המתוקן ובהודעת היועצת המשפטית לממשלה נחה דעתנו כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. אשר על כן אנו מאשרים אותו ונותנים לו תוקף של פסק דין".
פסק דין זה ממחיש את החשיבות הציבורית של עמדות היועצת המשפטית לממשלה ביחס להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות. בענייננו, קבלת הערעור תביא, ככל הנראה לכך, שהמטופלים שנפגעו יקבלו בפועל את הפיצויים שמגיעים להם, בעוד לולי הגשת הערעור, אף אחד מהמטופלים לא היה מקבל את הפיצוי.
הודעת הערעור הוגשה על ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה וגובשה בשיתוף עם פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה והלשכה המשפטית של משרד הבריאות.
היועצת המשפטית לממשלה בערעור עקרוני: בית המשפט העליון קיבל את הערעור ואישר הסדר פשרה מתוקן שיחייב יידוע פרטני של נפגעים בתובענות ייצוגיות. כעת לאחר קבלת עמדת היועצת המשפטית לממשלה יזכו המטופלים שנפגעו לקבל בפועל את הפיצויים שמגיעים להם.
בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, ואישר הסדר פשרה מתוקן בתובענה ייצוגית, בו נקבע כי יש ליידע את חברי הקבוצה שנפגעו מהעוולה – באופן פרטני – בדבר זכויותיהם לקבלת פיצוי.
הערעור התמקד בסוגיה עקרונית העולה תדיר בתובענות ייצוגיות: כיצד יש ליידע את ציבור הנפגעים על זכויותיהם בהסדרי פשרה שנחתמים בהליכים מסוג זה.
התביעה נגעה לשני מטפלים ומרפאה שבבעלותם, אשר סיפקו טיפול רפואי ניסיוני בבעיית ערמונית מוגדלת – תוך שנטען בתביעה הייצוגית שגביית תשלום בוצעה שלא כדין מהמטופלים ותוך הסתרת מידע לגבי אופיו הניסיוני של הטיפול.
בהסדר הפשרה המקורי, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי (מרכז) בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הוסכם כי הנתבעים ישלמו סך של 1.15 מיליון ₪, כאשר כל חבר קבוצה זכאי יקבל עד 18,000 ₪. עם זאת, ההסכם כלל יידוע לציבור רק באמצעות מודעות בעיתונות – ללא פנייה אישית לנפגעים. בעקבות זאת, עובדתית, אף אחד מחברי הקבוצה לא פנה לקבלת הפיצוי ולולי הגשת הערעור הייתה נוצרת תוצאה מוקשית לפיה הנפגעים לא מקבלים כל פיצוי ולמרות זאת, חסומים מלתבוע את זכויותיהם.
בערעור שהגישה היועצת המשפטית לממשלה באמצעות עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, נטען כי: "מדובר בעניין מהותי שיש לו השפעה קריטית על מימוש ההסדר ותכליות החוק, היות שבמקרים רבים, וגם במקרה דנן, דרך פרסום ההסדר לחברי הקבוצה היא שתקבע האם חברי הקבוצה יקבלו את הפיצוי המגיע להם בפועל"
"ללא ידוע פרטני של חברי הקבוצה, רובם לא ידעו כלל על ההסדר ועל זכויותיהם מכוחו, וכפועל יוצא מכך הם לא יוכלו לממש את זכויותיהם ואף יחול כנגדם מעשה בית דין"
בעקבות הערעור גובשה הסכמה לקבלת הערעור וגובש הסדר פשרה מתוקן, בו הוסכם על יידוע אפקטיבי ופרטני של כלל חברי הקבוצה – באמצעות מסרונים, וואטסאפ, דוא"ל, דואר ושיחות טלפון. בכך הובטח כי הציבור הנפגע יקבל בפועל את הפיצוי המגיע לו.
נשיא ביהמ"ש העליון עמית והשופטות וילנר וכנפי-שטייניץ קיבלו את הערעור, אישרו את ההסדר המתוקן וקבעו כדלהלן: "לאחר שעיינו בנוסח הסכם הפשרה המתוקן ובהודעת היועצת המשפטית לממשלה נחה דעתנו כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. אשר על כן אנו מאשרים אותו ונותנים לו תוקף של פסק דין".
פסק דין זה ממחיש את החשיבות הציבורית של עמדות היועצת המשפטית לממשלה ביחס להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות. בענייננו, קבלת הערעור תביא, ככל הנראה לכך, שהמטופלים שנפגעו יקבלו בפועל את הפיצויים שמגיעים להם, בעוד לולי הגשת הערעור, אף אחד מהמטופלים לא היה מקבל את הפיצוי.
הודעת הערעור הוגשה על ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה וגובשה בשיתוף עם פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה והלשכה המשפטית של משרד הבריאות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע, בתום חקירת שב"כ ומשטרה, כתב אישום נגד שני תושבי הנגב (בני 18 ו־17) בגין הסתה לטרור וקשירת קשר לביצוע מעשי טרור, וכן עבירות נוספות
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף, מפרקליטות מחוז דרום, החל מינואר 2024 ובמשך כשנה, הפעילו הנאשמים חשבונות ציבוריים ברשתות החברתיות אינסטגרם וטיקטוק, בהם פרסמו שוב ושוב תכנים המסיתים לטרור, משבחים פעילי טרור ומעודדים אלימות על רקע לאומני, כל זאת במטרה להסית צעירים ממוצא בדואי לפעול באלימות נגד מדינת ישראל.
בין היתר, אחד הנאשמים פרסם תכנים המשבחים פעילים בארגוני טרור כדוגמת "גוב האריות", והעלה סרטונים המלווים בפסוקים מהקוראן המדגישים את עליונות הג'יהאד והמאבק המזוין. בנוסף, פרסם תוכן בו נראה פעיל טרור אומר: "ניצחון או אסתשהאד (מוות כקדוש). "פרסומים נוספים כללו דברי שבח לפעילי טרור, קריאות להתקוממות ואלימות, וסימנים של הזדהות עם ארגון דאע"ש – כולל הפצת סמל הארגון ומסרים ברוחו. בנוסף, פרסם ב-7.10.2024 – שנה בדיוק לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס – סטורי ובו תוכן דתי מלווה בתמונות של פעילים חמושים, וזאת כחלק ממסר כולל המעודד אלימות כלפי מדינת ישראל ותושביה.
הנאשם השני, שפעל במקביל, שיתף גם הוא תכנים דומים והביע תמיכה והזדהות עם דמויות כמו יחיא סינוואר, תוך שיתוף שירים המעודדים פעולה אלימה נגד ישראל.
בשלב מסוים, בעקבות זעם שחשו השניים על פעילות צה"ל ברצועת עזה ועל היחס כלפי האוכלוסייה הבדואית, החלו לתכנן פעולות טרור של ממש. השניים קשרו קשר לבצע פיגועי ירי, ותכננו לפרוץ לבסיסי צה"ל, לגנוב נשק, ולמכור חלק ממנו לגורמים בגדה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד בר יוסף, ביחס לתכנון לבצע מעשה טרור, "המשיבים לא הסתפקו בהפצת הפרסומים המסיתים, אלא קשרו קשר לבצע מעשי טרור –לפרוץ לבסיסים צבאיים ולגנוב מהם כלי נשק מסוג M-16, ולמכור חלק מכלי הנשק שיגנבו בשטחי יהודה ושומרון למטרות רווח, וכן על מנת לחמש ולחזק את ארגוני הטרור בשטחי יהודה ושומרון, ולמכור להם את כלי הנשק במחירים זולים יותר מהמחירים הנוהגים בגדה. המשיבים אף סיכמו כי ישאירו חלק מכלי הנשק ברשותם, במקומות מסתור, ובבוא העת ישתמשו בהם להקמת חוליה צבאית שתוציא אל הפועל פיגועים נגד יהודים – חיילים או אזרחים – ולגרום למותם. כן סיכמו הנאשמים, כי ישתמשו ברווח שייצבר כתוצאה ממכירת כלי הנשק, על מנת לקנות כלי נשק חדשים ומתקדמים יותר וכן ציוד נוסף אשר ישמש את החוליה הצבאית אותה סיכמו להקים, אליה ניסו לגייס פעיל נוסף ותכננו לגייס אחרים".
במסגרת ההכנות, רכש אחד מהם רכב שתוכנן לשמש לביצוע העבירות, ואף ניסה לגייס סיוע מגורם נוסף בגדה לצורך מכירת הנשק. בסופו של דבר, תכניתם לא יצאה אל הפועל.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של הסתה לטרור וקשירת קשר לביצוע מעשה טרור. בנוסף, אחד הנאשמים (הקטין) מואשם גם בגילוי הזדהות עם ארגון טרור, ואילו לנאשם השני (שהיה קטין בעת ביצוע המעשים) מיוחסת גם עבירה של נהיגה ללא רישיון.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב – יחידת פח"ע.
לתשומת ליבכם כיוון שהנאשמים קטינים אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהויים. כמו כן לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשה כנגדם.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע, בתום חקירת שב"כ ומשטרה, כתב אישום נגד שני תושבי הנגב (בני 18 ו־17) בגין הסתה לטרור וקשירת קשר לביצוע מעשי טרור, וכן עבירות נוספות
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף, מפרקליטות מחוז דרום, החל מינואר 2024 ובמשך כשנה, הפעילו הנאשמים חשבונות ציבוריים ברשתות החברתיות אינסטגרם וטיקטוק, בהם פרסמו שוב ושוב תכנים המסיתים לטרור, משבחים פעילי טרור ומעודדים אלימות על רקע לאומני, כל זאת במטרה להסית צעירים ממוצא בדואי לפעול באלימות נגד מדינת ישראל.
בין היתר, אחד הנאשמים פרסם תכנים המשבחים פעילים בארגוני טרור כדוגמת "גוב האריות", והעלה סרטונים המלווים בפסוקים מהקוראן המדגישים את עליונות הג'יהאד והמאבק המזוין. בנוסף, פרסם תוכן בו נראה פעיל טרור אומר: "ניצחון או אסתשהאד (מוות כקדוש). "פרסומים נוספים כללו דברי שבח לפעילי טרור, קריאות להתקוממות ואלימות, וסימנים של הזדהות עם ארגון דאע"ש – כולל הפצת סמל הארגון ומסרים ברוחו. בנוסף, פרסם ב-7.10.2024 – שנה בדיוק לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס – סטורי ובו תוכן דתי מלווה בתמונות של פעילים חמושים, וזאת כחלק ממסר כולל המעודד אלימות כלפי מדינת ישראל ותושביה.
הנאשם השני, שפעל במקביל, שיתף גם הוא תכנים דומים והביע תמיכה והזדהות עם דמויות כמו יחיא סינוואר, תוך שיתוף שירים המעודדים פעולה אלימה נגד ישראל.
בשלב מסוים, בעקבות זעם שחשו השניים על פעילות צה"ל ברצועת עזה ועל היחס כלפי האוכלוסייה הבדואית, החלו לתכנן פעולות טרור של ממש. השניים קשרו קשר לבצע פיגועי ירי, ותכננו לפרוץ לבסיסי צה"ל, לגנוב נשק, ולמכור חלק ממנו לגורמים בגדה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד בר יוסף, ביחס לתכנון לבצע מעשה טרור, "המשיבים לא הסתפקו בהפצת הפרסומים המסיתים, אלא קשרו קשר לבצע מעשי טרור –לפרוץ לבסיסים צבאיים ולגנוב מהם כלי נשק מסוג M-16, ולמכור חלק מכלי הנשק שיגנבו בשטחי יהודה ושומרון למטרות רווח, וכן על מנת לחמש ולחזק את ארגוני הטרור בשטחי יהודה ושומרון, ולמכור להם את כלי הנשק במחירים זולים יותר מהמחירים הנוהגים בגדה. המשיבים אף סיכמו כי ישאירו חלק מכלי הנשק ברשותם, במקומות מסתור, ובבוא העת ישתמשו בהם להקמת חוליה צבאית שתוציא אל הפועל פיגועים נגד יהודים – חיילים או אזרחים – ולגרום למותם. כן סיכמו הנאשמים, כי ישתמשו ברווח שייצבר כתוצאה ממכירת כלי הנשק, על מנת לקנות כלי נשק חדשים ומתקדמים יותר וכן ציוד נוסף אשר ישמש את החוליה הצבאית אותה סיכמו להקים, אליה ניסו לגייס פעיל נוסף ותכננו לגייס אחרים".
במסגרת ההכנות, רכש אחד מהם רכב שתוכנן לשמש לביצוע העבירות, ואף ניסה לגייס סיוע מגורם נוסף בגדה לצורך מכירת הנשק. בסופו של דבר, תכניתם לא יצאה אל הפועל.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של הסתה לטרור וקשירת קשר לביצוע מעשה טרור. בנוסף, אחד הנאשמים (הקטין) מואשם גם בגילוי הזדהות עם ארגון טרור, ואילו לנאשם השני (שהיה קטין בעת ביצוע המעשים) מיוחסת גם עבירה של נהיגה ללא רישיון.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב – יחידת פח"ע.
לתשומת ליבכם כיוון שהנאשמים קטינים אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהויים. כמו כן לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשה כנגדם.