הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז צפון הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד אייל יפה (72), תושב גן נר, בגין אחזקת נשק ותחמושת.
לפי כתב האישום, החזיק הנאשם בביתו אמצעי לחימה שלא כדין: קלצ'ניקוב ובתוכו מחסנית ותחמושת תואמת, תת-מקלע עם תחמושת ושתי מחסניות תואמות, רימון הלם ורימון גז מדמיע. בנוסף, החזיק הנאשם בביתו 12 מחסניות ותחמושת.
הפרקליטות ציינה בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהיא תשקול להסכים לשחרורו של הנאשם למעצר בית מלא בפיקוח משמורנים, הפקדת ערבות והפקדת כלי נשק שמחזיק הנאשם ברישיון.
פרקליטות מחוז צפון הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד אייל יפה (72), תושב גן נר, בגין אחזקת נשק ותחמושת.
לפי כתב האישום, החזיק הנאשם בביתו אמצעי לחימה שלא כדין: קלצ'ניקוב ובתוכו מחסנית ותחמושת תואמת, תת-מקלע עם תחמושת ושתי מחסניות תואמות, רימון הלם ורימון גז מדמיע. בנוסף, החזיק הנאשם בביתו 12 מחסניות ותחמושת.
הפרקליטות ציינה בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהיא תשקול להסכים לשחרורו של הנאשם למעצר בית מלא בפיקוח משמורנים, הפקדת ערבות והפקדת כלי נשק שמחזיק הנאשם ברישיון.
הודעה לתקשורת מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים
החל ממחר: חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות תחול גם על חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות
החל ממחר, יום שני, 7 באפריל 2025, תחול חובה על חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות, המעסיקות 100 עובדים ויותר, לפעול לעמוד ביעד העסקה של 3.5% של עובדים עם מוגבלות מכלל עובדי החברה.
החובה נגזרת מתיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר פורסם ב- 7 באפריל 2024. תיקון זה מרחיב את תחולת חובת הייצוג ההולם גם על חברות ממשלתיות וחברות-בת, וייכנס לתוקף במלואו מחר.
החובה תיושם בהדרגה: בשנת 2025 יעד הייצוג יעמוד על 3.5%, והחל מה- 7 באפריל 2026 יעלה היעד ל־5%, בדומה ליעד החל על יתר המגזר הציבורי.
בנוסף לעמידה ביעד, נדרשות החברות למנות ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות. ממונה זה יהיה אחראי על יישום הוראות החוק בתוך הארגון, כולל קיום הדרכות והכשרות לכלל הגורמים הרלוונטיים, לצורך קידום הנושא.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מפרסמת מדי שנה בחודש אוגוסט את נתוני הייצוג ההולם בגופים הציבוריים. החל מהשנה, יכללו הנתונים גם את החברות הממשלתיות וחברות-הבת.
חברות שלא תעמודנה ביעד הייצוג תידרשנה לגבש ולפרסם באתר האינטרנט שלהן תוכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל: " תיקון החוק מהווה צעד משמעותי בקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הישראלי ובחברה בכלל. ראוי שחובת הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות תחול גם על המעסיקים הגדולים ביותר במשק, קל וחומר שמדובר בחברות ממשלתיות. הרחבת חובת הייצוג ההולם לחברות ממשלתיות משקפת את המחויבות העמוקה של משרד המשפטים לקידום שוויון זכויות והזדמנויות ולמיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של אוכלוסייה זו. בכוונת הנציבות לבצע פעולות אכיפה על חברות ממשלתיות שלא יעמדו בדרישות החוק ובחובת הייצוג ההולם".
החל ממחר: חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות תחול גם על חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות
החל ממחר, יום שני, 7 באפריל 2025, תחול חובה על חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות, המעסיקות 100 עובדים ויותר, לפעול לעמוד ביעד העסקה של 3.5% של עובדים עם מוגבלות מכלל עובדי החברה.
החובה נגזרת מתיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר פורסם ב- 7 באפריל 2024. תיקון זה מרחיב את תחולת חובת הייצוג ההולם גם על חברות ממשלתיות וחברות-בת, וייכנס לתוקף במלואו מחר.
החובה תיושם בהדרגה: בשנת 2025 יעד הייצוג יעמוד על 3.5%, והחל מה- 7 באפריל 2026 יעלה היעד ל־5%, בדומה ליעד החל על יתר המגזר הציבורי.
בנוסף לעמידה ביעד, נדרשות החברות למנות ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות. ממונה זה יהיה אחראי על יישום הוראות החוק בתוך הארגון, כולל קיום הדרכות והכשרות לכלל הגורמים הרלוונטיים, לצורך קידום הנושא.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מפרסמת מדי שנה בחודש אוגוסט את נתוני הייצוג ההולם בגופים הציבוריים. החל מהשנה, יכללו הנתונים גם את החברות הממשלתיות וחברות-הבת.
חברות שלא תעמודנה ביעד הייצוג תידרשנה לגבש ולפרסם באתר האינטרנט שלהן תוכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל: " תיקון החוק מהווה צעד משמעותי בקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הישראלי ובחברה בכלל. ראוי שחובת הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות תחול גם על המעסיקים הגדולים ביותר במשק, קל וחומר שמדובר בחברות ממשלתיות. הרחבת חובת הייצוג ההולם לחברות ממשלתיות משקפת את המחויבות העמוקה של משרד המשפטים לקידום שוויון זכויות והזדמנויות ולמיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של אוכלוסייה זו. בכוונת הנציבות לבצע פעולות אכיפה על חברות ממשלתיות שלא יעמדו בדרישות החוק ובחובת הייצוג ההולם".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד יצחק בן חמו, בן 24 מבאר שבע, לאחר שסחט באיומים גברים עמם שוחח באפליקציית הטלגרם.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום, יצר בן חמו קשר עם מתלוננים שונים מרחבי הארץ באמצעות אפליקציית "טלגרם", תוך שהתחזה בכזב לאישה ולעיתים אף לקטינה בת 16. לאחר שהצליח ליצור עימם קשר, פתח בשיחות בעלות תוכן מיני, במסגרתן ביקש לא פעם מהמתלוננים לשלוח לו תמונות אינטימיות, לרבות של איבר מינם. בסמוך לאחר קבלת התמונות, החל בן חמו לאיים על המתלוננים כי אם לא יעבירו לידיו סכומי כסף, יפיץ את התמונות למשפחותיהם, למוסדות חינוך בהם למדו, ואף יגיש תלונה נגדם במשטרה בגין פגיעה בקטינה.
במקרים מסוימים, התחזה בן חמו לקרוב משפחה של הקטינה, ובמקרים אחרים – למנהל ערוץ "קיר הבושה" בטלגרם, תוך שהוא משתמש בתפקיד זה לצורך איום על המתלוננים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שפורסמה במקביל ציינה עו"ד שרון שוורץ, "המשיב פעל באופן שיטתי ומתוחכם, תוך שימוש בזהות בדויה ובמרחב המקוון. הוא בחר את קורבנותיו כ'טרף קל', כאשר היה ברור לו כי חשיפת התכנים שנשלחו עלולה לפגוע בשמם הטוב ובצנעת פרטם. מעשיו הופסקו רק בעקבות פניית המתלוננים למשטרה, ויש חשש ממשי כי אם ישוחרר, ימשיך לבצע עבירות דומות כלפי המתלוננים ואחרים."
לבן חמו יוחסו עבירות של סחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננים. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד יצחק בן חמו, בן 24 מבאר שבע, לאחר שסחט באיומים גברים עמם שוחח באפליקציית הטלגרם.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום, יצר בן חמו קשר עם מתלוננים שונים מרחבי הארץ באמצעות אפליקציית "טלגרם", תוך שהתחזה בכזב לאישה ולעיתים אף לקטינה בת 16. לאחר שהצליח ליצור עימם קשר, פתח בשיחות בעלות תוכן מיני, במסגרתן ביקש לא פעם מהמתלוננים לשלוח לו תמונות אינטימיות, לרבות של איבר מינם. בסמוך לאחר קבלת התמונות, החל בן חמו לאיים על המתלוננים כי אם לא יעבירו לידיו סכומי כסף, יפיץ את התמונות למשפחותיהם, למוסדות חינוך בהם למדו, ואף יגיש תלונה נגדם במשטרה בגין פגיעה בקטינה.
במקרים מסוימים, התחזה בן חמו לקרוב משפחה של הקטינה, ובמקרים אחרים – למנהל ערוץ "קיר הבושה" בטלגרם, תוך שהוא משתמש בתפקיד זה לצורך איום על המתלוננים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שפורסמה במקביל ציינה עו"ד שרון שוורץ, "המשיב פעל באופן שיטתי ומתוחכם, תוך שימוש בזהות בדויה ובמרחב המקוון. הוא בחר את קורבנותיו כ'טרף קל', כאשר היה ברור לו כי חשיפת התכנים שנשלחו עלולה לפגוע בשמם הטוב ובצנעת פרטם. מעשיו הופסקו רק בעקבות פניית המתלוננים למשטרה, ויש חשש ממשי כי אם ישוחרר, ימשיך לבצע עבירות דומות כלפי המתלוננים ואחרים."
לבן חמו יוחסו עבירות של סחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננים. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד האחים עטיה (30) וסאלח (28) אל-עבייאת מרהט, בגין סחיטה באיומים ובכוח של קבלן ועובדיו באתר בנייה בעיר, וכן בגין תקיפתם בנסיבות מחמירות.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, מפרקליטות מחוז דרום, הנאשמים גבו דמי חסות מבעלי חברה המספקת שירותי תשתיות באתר בנייה בבאר שבע, תוך שהם מציגים עצמם כאחראים על "השמירה באזור". בהסתמך על חששם מהפשיעה הנפוצה באתרי בנייה בדרום – לרבות הצתות, גניבות ונזקים חוזרים – הסכימו המתלוננים לשלם לנאשמים תשלומים חודשיים בסך 7,000 ש"ח עבור שירותי "שמירה".
בהמשך, לאחר תחילת התשלומים, התגברו באתר מקרי גניבה של סולר מכלי העבודה של המתלוננים, בהיקף חודשי של מאות ליטרים. למרות פניות חוזרות של המתלוננים, התופעה לא פסקה. הנאשמים ניצלו את מצוקתם, דרשו הצבת עמדות שמירה נוספות – כל אחת בתשלום נוסף של 7,000 ש"ח – ואיימו כי אם לא ייעתרו, לא יישאו באחריות לנעשה באתר.
כאשר ניסו המתלוננים להתקין מצלמות אבטחה באתר, סבלו ממעשי ונדליזם שיטתיים – חיתוך כבלים, ריסוס העדשות והשחתה חוזרת. בשלב מסוים, עטיה אף ניסה לשכנע את אחד המתלוננים שלא להתקין מצלמות בטענה כי עבריינים "עוברים במקום", וכי אינו רוצה להסתבך מולם. עם זאת, בשל דרישות ביטוחיות – הותקנו מצלמות מחדש, אך שוב הושחתו.
באירוע נוסף, הגיע סאלח אל האתר בזמן התקנת מצלמות וניסה להפסיק את העבודות תוך איומים. זמן קצר לאחר מכן הגיע עטיה יחד עם אחרים, ואיים על שניים מהמתלוננים כי "אף אחד לא יישאר בשטח". לאחר דין ודברים, תקפו הנאשמים את שני המתלוננים ובאחד מהם אף פגעו באמצעות מוט ברזל בכתפו, לאור האמור הפסיקו המתלוננים את העבודה. בהמשך, נוסרו גם עמודי המצלמות.
באירוע אחר, עטיה איים על אחד המתלוננים בשיחה כי אם לא תאושר עמדת שמירה נוספת, "לא ייקח אחריות" על כלי העבודה באתר. במהלך השיחה אמר: "תאשרו את השומר... תראה את עצמך לפני שייגמר הזמן, כי אני היום לא שם אותך באחריות שלי."
כחודש לאחר מכן, הגיעו מספר תוקפים לאתר, תקפו את אחד המתלוננים במוטות, ואחד מהם אף הכה בראשו עם חפץ שנחזה להיות אקדח. כשבן דודו של המתלונן ניסה להתערב, אחד התוקפים איים עליו באקדח ואמר "אם אתה מתערב – אני יורה בך וכיון את האקדח לראשו. בן הדוד דחף את ידו של התוקף שאחזה באקדח, התוקף ירה ירייה ותוקפים עלו לרכב ונסעו מהמקום.
בסך הכול שילמו המתלוננים כ-340,000 ש"ח עבור "שירותי השמירה".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד איבגי, " המשיבים פעלו בשיטתיות מול המתלוננים לאורך תקופה, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתם וחששם לפגיעה חמורה יותר ברכוש החברה ואף בגופם. המשיבים גבו דמי חסות עבור ''שירותי שמירה'' שכלל לא התקיימו, דרשו מהם להגדיל את התשלום עבור שירותי שמירה תחת איומים ולחץ.
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, גביית דמי חסות ותקיפה בנסיבות מחמירות.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד האחים עטיה (30) וסאלח (28) אל-עבייאת מרהט, בגין סחיטה באיומים ובכוח של קבלן ועובדיו באתר בנייה בעיר, וכן בגין תקיפתם בנסיבות מחמירות.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, מפרקליטות מחוז דרום, הנאשמים גבו דמי חסות מבעלי חברה המספקת שירותי תשתיות באתר בנייה בבאר שבע, תוך שהם מציגים עצמם כאחראים על "השמירה באזור". בהסתמך על חששם מהפשיעה הנפוצה באתרי בנייה בדרום – לרבות הצתות, גניבות ונזקים חוזרים – הסכימו המתלוננים לשלם לנאשמים תשלומים חודשיים בסך 7,000 ש"ח עבור שירותי "שמירה".
בהמשך, לאחר תחילת התשלומים, התגברו באתר מקרי גניבה של סולר מכלי העבודה של המתלוננים, בהיקף חודשי של מאות ליטרים. למרות פניות חוזרות של המתלוננים, התופעה לא פסקה. הנאשמים ניצלו את מצוקתם, דרשו הצבת עמדות שמירה נוספות – כל אחת בתשלום נוסף של 7,000 ש"ח – ואיימו כי אם לא ייעתרו, לא יישאו באחריות לנעשה באתר.
כאשר ניסו המתלוננים להתקין מצלמות אבטחה באתר, סבלו ממעשי ונדליזם שיטתיים – חיתוך כבלים, ריסוס העדשות והשחתה חוזרת. בשלב מסוים, עטיה אף ניסה לשכנע את אחד המתלוננים שלא להתקין מצלמות בטענה כי עבריינים "עוברים במקום", וכי אינו רוצה להסתבך מולם. עם זאת, בשל דרישות ביטוחיות – הותקנו מצלמות מחדש, אך שוב הושחתו.
באירוע נוסף, הגיע סאלח אל האתר בזמן התקנת מצלמות וניסה להפסיק את העבודות תוך איומים. זמן קצר לאחר מכן הגיע עטיה יחד עם אחרים, ואיים על שניים מהמתלוננים כי "אף אחד לא יישאר בשטח". לאחר דין ודברים, תקפו הנאשמים את שני המתלוננים ובאחד מהם אף פגעו באמצעות מוט ברזל בכתפו, לאור האמור הפסיקו המתלוננים את העבודה. בהמשך, נוסרו גם עמודי המצלמות.
באירוע אחר, עטיה איים על אחד המתלוננים בשיחה כי אם לא תאושר עמדת שמירה נוספת, "לא ייקח אחריות" על כלי העבודה באתר. במהלך השיחה אמר: "תאשרו את השומר... תראה את עצמך לפני שייגמר הזמן, כי אני היום לא שם אותך באחריות שלי."
כחודש לאחר מכן, הגיעו מספר תוקפים לאתר, תקפו את אחד המתלוננים במוטות, ואחד מהם אף הכה בראשו עם חפץ שנחזה להיות אקדח. כשבן דודו של המתלונן ניסה להתערב, אחד התוקפים איים עליו באקדח ואמר "אם אתה מתערב – אני יורה בך וכיון את האקדח לראשו. בן הדוד דחף את ידו של התוקף שאחזה באקדח, התוקף ירה ירייה ותוקפים עלו לרכב ונסעו מהמקום.
בסך הכול שילמו המתלוננים כ-340,000 ש"ח עבור "שירותי השמירה".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד איבגי, " המשיבים פעלו בשיטתיות מול המתלוננים לאורך תקופה, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתם וחששם לפגיעה חמורה יותר ברכוש החברה ואף בגופם. המשיבים גבו דמי חסות עבור ''שירותי שמירה'' שכלל לא התקיימו, דרשו מהם להגדיל את התשלום עבור שירותי שמירה תחת איומים ולחץ.
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, גביית דמי חסות ותקיפה בנסיבות מחמירות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 28 שנות מאסר על אשר אבוחצירה, לאחר שהורשע בהתאם להודאתו ברצח בת זוגו, זהבה דמרי ז"ל.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד מסעד מסעד מפרקליטות מחוז דרום, בו הודה הנאשם, אבוחצירה והמנוחה היו בני זוג. בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביקשה המנוחה לערוך טקס "הפרשת חלה" לשלום חתנה וחיילי צה"ל, וביקשה מהנאשם שלא ישהה בבית במהלך האירוע שנועד לנשים בלבד. אבוחצירה סירב, ובמהלך שהותם המשותפת בבית, החליט לרצוח את המנוחה. הוא נטל שתי סכינים, דקר אותה מספר רב של פעמים באזורים שונים בגופה, נמלט מהזירה ונעצר מאוחר יותר על ידי המשטרה.
במסגרת הליך גישור, הודה אבוחצירה במיוחס לו, אולם ההסכמה לא כללה הסכמה עונשית.
במהלך הטיעונים לעונש טען עו"ד מסעד כי: "נטילת חיוו של אדם היא מעשה חמור וקשה הן בהיבט האנושי – מוסרי והן בהיבט החוקי בהינתן תוצאתו הטראגית והבלתי הפיכה של המעשה, וכי הפגיעה בערכים החברתיים מתעצמת עת קורבן העבירה היא בת זוגו של הנאשם."
בהתאם לכך, ביקשה הפרקליטות לגזור על הנאשם עונש של מאסר עולם.
בהכרעת הדין, קבעו שופטי בית המשפט המחוזי – גילת שלו, איתי ברסלר-גונן ופאני גילת כהן – בין היתר: "בענייננו, זולת ערך קדושת החיים ושלמות הגוף והנפש, שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם מצעם ביצוע עבירת הרתח, קורבן הרצח הייתה בת זוגו , אשר ככזו זכאית להגנה על כבודה, חירותה ושלום גופה וחייה, בוודאי בתוככי ביתה; נוכח הקירבה ומערכת היחסים הזוגית בינו לבין קורבן העבירה, פגע הנאשם גם בערבים של שלמות התא המשפחתי, האמון הביתי והזוגי וההגנה והביטחון הראויים בחיק המשפחה ובתוככי הבית פנימה.
רבות נכתב בפסיקה אודות חומרתן של עבירות האלימות כלפי נשים בכלל, כשבראשן, במדרג החומרה, עבירת הרצח של נשים בידי בני זוגן, אשר חרף הקדמה המסוימת בתחומים שונים לעבר שוויון מגדרי, תופעה כאובה זו שנותרה בעינה ולעתים ממדיה מתרחבים, מהדהדת ככישלון חברתי."
בסופו של דבר, גזר בית המשפט על אבוחצירה 28 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 258,000 ש"ח.
לאחר מתן גזר הדין מסרה עו"ד הדס בריח, המייצגת את ילדיה של זהבה דמרי ז"ל מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "בית המשפט המחוזי אמר את דברו עת הרשיע את הנאשם ברצח המנוחה והטיל עליו עונש מאסר של 28 שנים. עבור המשפחה, אין נחמה על אובדן כה קשה של אדם קרוב ובנסיבות כה טראגיות ואכזריות, לאחר שזהבה ז"ל סמכה על הנאשם וטיפלה בו לאורך שנים. עם זאת, המשפחה מברכת על החלטת בית המשפט המשקפת את סלידת החברה מרצח אישה בדם קר על ידי בן זוגה. הטלת עונש מאסר ממושך, מבטאת הכרה כי רצח אדם אינו דבר של מה בכך וכחברה עלינו להוקיע ולהביע את סלידתנו ממעשה של נטילת חיי אדם על ידי אחר באופן אכזרי".
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 28 שנות מאסר על אשר אבוחצירה, לאחר שהורשע בהתאם להודאתו ברצח בת זוגו, זהבה דמרי ז"ל.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד מסעד מסעד מפרקליטות מחוז דרום, בו הודה הנאשם, אבוחצירה והמנוחה היו בני זוג. בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביקשה המנוחה לערוך טקס "הפרשת חלה" לשלום חתנה וחיילי צה"ל, וביקשה מהנאשם שלא ישהה בבית במהלך האירוע שנועד לנשים בלבד. אבוחצירה סירב, ובמהלך שהותם המשותפת בבית, החליט לרצוח את המנוחה. הוא נטל שתי סכינים, דקר אותה מספר רב של פעמים באזורים שונים בגופה, נמלט מהזירה ונעצר מאוחר יותר על ידי המשטרה.
במסגרת הליך גישור, הודה אבוחצירה במיוחס לו, אולם ההסכמה לא כללה הסכמה עונשית.
במהלך הטיעונים לעונש טען עו"ד מסעד כי: "נטילת חיוו של אדם היא מעשה חמור וקשה הן בהיבט האנושי – מוסרי והן בהיבט החוקי בהינתן תוצאתו הטראגית והבלתי הפיכה של המעשה, וכי הפגיעה בערכים החברתיים מתעצמת עת קורבן העבירה היא בת זוגו של הנאשם."
בהתאם לכך, ביקשה הפרקליטות לגזור על הנאשם עונש של מאסר עולם.
בהכרעת הדין, קבעו שופטי בית המשפט המחוזי – גילת שלו, איתי ברסלר-גונן ופאני גילת כהן – בין היתר: "בענייננו, זולת ערך קדושת החיים ושלמות הגוף והנפש, שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם מצעם ביצוע עבירת הרתח, קורבן הרצח הייתה בת זוגו , אשר ככזו זכאית להגנה על כבודה, חירותה ושלום גופה וחייה, בוודאי בתוככי ביתה; נוכח הקירבה ומערכת היחסים הזוגית בינו לבין קורבן העבירה, פגע הנאשם גם בערבים של שלמות התא המשפחתי, האמון הביתי והזוגי וההגנה והביטחון הראויים בחיק המשפחה ובתוככי הבית פנימה.
רבות נכתב בפסיקה אודות חומרתן של עבירות האלימות כלפי נשים בכלל, כשבראשן, במדרג החומרה, עבירת הרצח של נשים בידי בני זוגן, אשר חרף הקדמה המסוימת בתחומים שונים לעבר שוויון מגדרי, תופעה כאובה זו שנותרה בעינה ולעתים ממדיה מתרחבים, מהדהדת ככישלון חברתי."
בסופו של דבר, גזר בית המשפט על אבוחצירה 28 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 258,000 ש"ח.
לאחר מתן גזר הדין מסרה עו"ד הדס בריח, המייצגת את ילדיה של זהבה דמרי ז"ל מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "בית המשפט המחוזי אמר את דברו עת הרשיע את הנאשם ברצח המנוחה והטיל עליו עונש מאסר של 28 שנים. עבור המשפחה, אין נחמה על אובדן כה קשה של אדם קרוב ובנסיבות כה טראגיות ואכזריות, לאחר שזהבה ז"ל סמכה על הנאשם וטיפלה בו לאורך שנים. עם זאת, המשפחה מברכת על החלטת בית המשפט המשקפת את סלידת החברה מרצח אישה בדם קר על ידי בן זוגה. הטלת עונש מאסר ממושך, מבטאת הכרה כי רצח אדם אינו דבר של מה בכך וכחברה עלינו להוקיע ולהביע את סלידתנו ממעשה של נטילת חיי אדם על ידי אחר באופן אכזרי".