הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד יצחק פנטה (26) מנתניה, המייחס לו ביצוע של עבירות מין בקטינות ברשת.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נוי סויסה, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, בין החודשים מאי 2025 לדצמבר 2025 הפעיל פנטה, חשבונות פיקטיביים ביישומונים אומיגל, אינסטגרם וטיקטוק, והציג עצמו כנער בגילאי 13–18. באמצעות חשבונות אלה יצר פנטה קשר עם שמונה קטינות, וניהל עמן שיח בעל אופי מיני תוך שהוא מסתיר את זהותו.
במהלך ההתכתבויות דרש פנטה מהקטינות להצטלם בעירום מלא או חלקי, תוך מתן הנחיות לשלוח אליו תמונות וסרטונים. הקטינות, אשר סברו כי הן משוחחות עם נער צעיר, נענו לבקשות ושלחו לפנטה תכנים מיניים, לרבות תמונות וסרטונים. בחלק מהמקרים הנחה פנטה את הקטינות לגעת בעצמן ולעיתים אף להשתמש בחפצים שונים. במקביל, נהג פנטה לשלוח לקטינות תמונות וסרטונים של איבר מינו.
על פי הנטען, פנטה פעל בתחכום ובמניפולטיביות, ניהל עם הקטינות תכתובות אינטימיות, עשה שימוש בביטויי חיבה וקִרבה ויצר מצג מדומה של קשר זוגי, במטרה להניען להיענות לדרישותיו המיניות.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של פנטה עד תום ההליכים. בבקשה הודגשו חומרת המעשים והאופן שבו בוצעו עבירות מין חמורות במרמה כלפי קטינות באמצעות המרחב המקוון, תוך שימוש ברשתות חברתיות, יישומונים המקשים על זיהוי משתמשים ומעבר בין פלטפורמות שונות.
החקירה נפתחה בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, ונוהלה על ידי יחידה 105, בליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד יצחק פנטה (26) מנתניה, המייחס לו ביצוע של עבירות מין בקטינות ברשת.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נוי סויסה, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, בין החודשים מאי 2025 לדצמבר 2025 הפעיל פנטה, חשבונות פיקטיביים ביישומונים אומיגל, אינסטגרם וטיקטוק, והציג עצמו כנער בגילאי 13–18. באמצעות חשבונות אלה יצר פנטה קשר עם שמונה קטינות, וניהל עמן שיח בעל אופי מיני תוך שהוא מסתיר את זהותו.
במהלך ההתכתבויות דרש פנטה מהקטינות להצטלם בעירום מלא או חלקי, תוך מתן הנחיות לשלוח אליו תמונות וסרטונים. הקטינות, אשר סברו כי הן משוחחות עם נער צעיר, נענו לבקשות ושלחו לפנטה תכנים מיניים, לרבות תמונות וסרטונים. בחלק מהמקרים הנחה פנטה את הקטינות לגעת בעצמן ולעיתים אף להשתמש בחפצים שונים. במקביל, נהג פנטה לשלוח לקטינות תמונות וסרטונים של איבר מינו.
על פי הנטען, פנטה פעל בתחכום ובמניפולטיביות, ניהל עם הקטינות תכתובות אינטימיות, עשה שימוש בביטויי חיבה וקִרבה ויצר מצג מדומה של קשר זוגי, במטרה להניען להיענות לדרישותיו המיניות.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של פנטה עד תום ההליכים. בבקשה הודגשו חומרת המעשים והאופן שבו בוצעו עבירות מין חמורות במרמה כלפי קטינות באמצעות המרחב המקוון, תוך שימוש ברשתות חברתיות, יישומונים המקשים על זיהוי משתמשים ומעבר בין פלטפורמות שונות.
החקירה נפתחה בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, ונוהלה על ידי יחידה 105, בליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד עבדל רחמן חינאוי (20) מתל אביב, שאקר מוסראתי (19) מרמלה, ושאדי מוסראתי (23) מחיפה, בגין נשיאת נשק שלא כדין ברחובות תל אביב.
על פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד דניאל באר מפרקליטות מחוז תל אביב, לפני מספר שבועות בשעות הערב נסעו השלושה ברכב מסוג סקודה לכיוון יער בן שמן. במקום הכניסו לרכב קורקינט, שעליו תיק ובו אקדח מסוג גלוק, טעון במחסנית ובה עשרה קליעים בקוטר 9 מ"מ, וכן מחסנית נוספת ובה עשרה קליעים נוספים. לאחר מכן נסעו ברכב, אשר נשא לוחית זיהוי מזויפת, לרחוב גולומב בלוד.
עם הגעתם למקום יצאו חינאוי ומוסראתי מהרכב, הוציאו מתא המטען את הקורקינט ואת הנשק, וסיירו ברחובות הסמוכים כשהם נושאים את הנשק שלא כדין וממתינים לאדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, והכול בידיעתו ובהסכמתו של מוסראתי.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק שלא כדין ושינוי זהות של רכב.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד עבדל רחמן חינאוי (20) מתל אביב, שאקר מוסראתי (19) מרמלה, ושאדי מוסראתי (23) מחיפה, בגין נשיאת נשק שלא כדין ברחובות תל אביב.
על פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד דניאל באר מפרקליטות מחוז תל אביב, לפני מספר שבועות בשעות הערב נסעו השלושה ברכב מסוג סקודה לכיוון יער בן שמן. במקום הכניסו לרכב קורקינט, שעליו תיק ובו אקדח מסוג גלוק, טעון במחסנית ובה עשרה קליעים בקוטר 9 מ"מ, וכן מחסנית נוספת ובה עשרה קליעים נוספים. לאחר מכן נסעו ברכב, אשר נשא לוחית זיהוי מזויפת, לרחוב גולומב בלוד.
עם הגעתם למקום יצאו חינאוי ומוסראתי מהרכב, הוציאו מתא המטען את הקורקינט ואת הנשק, וסיירו ברחובות הסמוכים כשהם נושאים את הנשק שלא כדין וממתינים לאדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, והכול בידיעתו ובהסכמתו של מוסראתי.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק שלא כדין ושינוי זהות של רכב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר מאסר עולם על מוחמד נאסר, שהורשע ברצח בנסיבות מחמירות של המנוח עלאא אבו סרחאן לפני כשנתיים.
על פי הכרעת הדין, ביום 11 בנובמבר 2023, בשעות הבוקר, יצא נאסר מביתו, עלה על קטנועו ונסע למשרד המוניות שבו פגש את שותפו שטרם נתפס. השניים הצטיידו באקדח ונסעו יחד לחניון מבודד סמוך לכביש אבו עוביידה באום ליסון. במשך כשעה המתינו למנוח, תכננו את מיקום הקטנוע ואת נתיבי הבריחה. עם הגעת המנוח למקום, ירה השותף מספר יריות במנוח, ונאסר עלה על הקטנוע, אסף את היורה והשתתף במנוסה מהירה, תוך שהיורה ירה ירייה נוספת לעבר הקורבן שכבר היה מוטל על הכביש. כתוצאה מהירי, הקורבן נפצע אנושות ומותו נקבע זמן קצר לאחר מכן בבית החולים.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו״ד מרים בן גל, טענה כי נאסר לקח חלק ממשי ודומיננטי בתכנון ובביצוע הרצח, אף שלא ירה בעצמו. לטענת הפרקליטות, ההמתנה הממושכת, התכנון המוקפד של מקום ההמתנה, מיקום הקטנוע ונתיבי הבריחה, והסיוע במנוסה מהירה, כולם מעידים על כוונה מוקדמת וברורה להמית את המנוח.
ההרשעה התבססה על תיעוד וידאו מקיף המתעד את נאסר בכל שלבי האירוע, ובפרט את תנועותיו מהבית למשרד המוניות, ההגעה לחניון, ההמתנה הארוכה, האירוע עצמו והחזרה לאחר הרצח.
בית המשפט קבע, בהתאם להרשעתו, כי הנאשם נטל חלק ממשי ודומיננטי באירוע הירי, גם אם לא ירה בעצמו, ושהשתתפותו בתכנון ובביצוע האירוע חיזקה את כוונת הרצח. בהתאם לכך, הנאשם הורשע ברצח בנסיבות מחמירות וזוכה מעבירה של נשיאת נשק.
בגזר הדין, הושת על נאסר מאסר עולם וכן תשלום פיצוי בסך 250,000 שקלים למשפחתו של המנוח עלאא אבו סרחאן.
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר מאסר עולם על מוחמד נאסר, שהורשע ברצח בנסיבות מחמירות של המנוח עלאא אבו סרחאן לפני כשנתיים.
על פי הכרעת הדין, ביום 11 בנובמבר 2023, בשעות הבוקר, יצא נאסר מביתו, עלה על קטנועו ונסע למשרד המוניות שבו פגש את שותפו שטרם נתפס. השניים הצטיידו באקדח ונסעו יחד לחניון מבודד סמוך לכביש אבו עוביידה באום ליסון. במשך כשעה המתינו למנוח, תכננו את מיקום הקטנוע ואת נתיבי הבריחה. עם הגעת המנוח למקום, ירה השותף מספר יריות במנוח, ונאסר עלה על הקטנוע, אסף את היורה והשתתף במנוסה מהירה, תוך שהיורה ירה ירייה נוספת לעבר הקורבן שכבר היה מוטל על הכביש. כתוצאה מהירי, הקורבן נפצע אנושות ומותו נקבע זמן קצר לאחר מכן בבית החולים.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו״ד מרים בן גל, טענה כי נאסר לקח חלק ממשי ודומיננטי בתכנון ובביצוע הרצח, אף שלא ירה בעצמו. לטענת הפרקליטות, ההמתנה הממושכת, התכנון המוקפד של מקום ההמתנה, מיקום הקטנוע ונתיבי הבריחה, והסיוע במנוסה מהירה, כולם מעידים על כוונה מוקדמת וברורה להמית את המנוח.
ההרשעה התבססה על תיעוד וידאו מקיף המתעד את נאסר בכל שלבי האירוע, ובפרט את תנועותיו מהבית למשרד המוניות, ההגעה לחניון, ההמתנה הארוכה, האירוע עצמו והחזרה לאחר הרצח.
בית המשפט קבע, בהתאם להרשעתו, כי הנאשם נטל חלק ממשי ודומיננטי באירוע הירי, גם אם לא ירה בעצמו, ושהשתתפותו בתכנון ובביצוע האירוע חיזקה את כוונת הרצח. בהתאם לכך, הנאשם הורשע ברצח בנסיבות מחמירות וזוכה מעבירה של נשיאת נשק.
בגזר הדין, הושת על נאסר מאסר עולם וכן תשלום פיצוי בסך 250,000 שקלים למשפחתו של המנוח עלאא אבו סרחאן.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד סאלח ג'רג'אוי (34) משגב שלום, ראעד סרחין (30), סאמי סרחין (24) ופאיז סרחין (38) ממסעודין אל־עזאזמה, בגין עבירות ריגול ועבירות נשק, לאחר שהבריחו אמצעי לחימה ממצרים באמצעות רחפנים, תוך האזנה לרשת הקשר הצה"לית.
מכתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי החל משנת 2020 חלה עלייה מתמדת בניסיונות הברחה ובתפיסת כלי נשק שהוברחו לישראל דרך הגבולות עם ירדן ומצרים, ובשנת 2024 החל שימוש נרחב ברחפנים לצורך ייבוא אמצעי לחימה וסמים. על פי הנטען, "הצפת" מדינת ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה סיכון ממשי הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני, מאפשרת פעילות טרור, מסייעת לארגוני טרור ולפעיליהם בביצוע פיגועים, ומסכנת באופן ממשי את ביטחון אזרחי המדינה, בין היתר גם בשל ירידה משמעותית במחירי אמצעי הלחימה.
במהלך חודש נובמבר 2024 קשר סאלח ג'רג'אוי קשר עם אדם מהצד המצרי לצורך ייבוא אמצעי לחימה באמצעות רחפנים, והציע לשאר הנאשמים להצטרף לפעילות. לצורך כך רכשו הנאשמים רחפנים בעלות של מאות שקלים. במספר הזדמנויות שונות פעלו הנאשמים לייבוא כלי נשק מגבול ישראל–מצרים באמצעות רחפן שהוטס משטח מצרים, כאשר אחד מהם שימש כמתצפת. הנאשמים נעו באזור הגבול כשהם מצוידים במכשירי קשר, אספו את כלי הנשק והובילו אותם לשטח ישראל, תוך מודעות לכך שמעשיהם עלולים לפגוע בביטחון המדינה.
במקרה נוסף, באחד הפעמים בשעות הערב, האזין סאמי סרחין לרשת הקשר הצה"לית ושלח לסאלח ג'רג'אוי הקלטה ובה דיווחים של תצפיתניות, אשר זיהו את ההברחה באמצעות רחפנים ואת הכוונת הכוחות לאזור.
לנאשמים יוחסו עבירות נשק ועבירת ריגול.
התיק נחקר על ידי השב"כ ויחידת פח"ע נגב במשטרה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד סאלח ג'רג'אוי (34) משגב שלום, ראעד סרחין (30), סאמי סרחין (24) ופאיז סרחין (38) ממסעודין אל־עזאזמה, בגין עבירות ריגול ועבירות נשק, לאחר שהבריחו אמצעי לחימה ממצרים באמצעות רחפנים, תוך האזנה לרשת הקשר הצה"לית.
מכתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי החל משנת 2020 חלה עלייה מתמדת בניסיונות הברחה ובתפיסת כלי נשק שהוברחו לישראל דרך הגבולות עם ירדן ומצרים, ובשנת 2024 החל שימוש נרחב ברחפנים לצורך ייבוא אמצעי לחימה וסמים. על פי הנטען, "הצפת" מדינת ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה סיכון ממשי הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני, מאפשרת פעילות טרור, מסייעת לארגוני טרור ולפעיליהם בביצוע פיגועים, ומסכנת באופן ממשי את ביטחון אזרחי המדינה, בין היתר גם בשל ירידה משמעותית במחירי אמצעי הלחימה.
במהלך חודש נובמבר 2024 קשר סאלח ג'רג'אוי קשר עם אדם מהצד המצרי לצורך ייבוא אמצעי לחימה באמצעות רחפנים, והציע לשאר הנאשמים להצטרף לפעילות. לצורך כך רכשו הנאשמים רחפנים בעלות של מאות שקלים. במספר הזדמנויות שונות פעלו הנאשמים לייבוא כלי נשק מגבול ישראל–מצרים באמצעות רחפן שהוטס משטח מצרים, כאשר אחד מהם שימש כמתצפת. הנאשמים נעו באזור הגבול כשהם מצוידים במכשירי קשר, אספו את כלי הנשק והובילו אותם לשטח ישראל, תוך מודעות לכך שמעשיהם עלולים לפגוע בביטחון המדינה.
במקרה נוסף, באחד הפעמים בשעות הערב, האזין סאמי סרחין לרשת הקשר הצה"לית ושלח לסאלח ג'רג'אוי הקלטה ובה דיווחים של תצפיתניות, אשר זיהו את ההברחה באמצעות רחפנים ואת הכוונת הכוחות לאזור.
לנאשמים יוחסו עבירות נשק ועבירת ריגול.
התיק נחקר על ידי השב"כ ויחידת פח"ע נגב במשטרה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד האחים ג'הד אבו מדע'ם (40), אסמא אבו מדע'ם (33) ועווד אבו מדע'ם (37) מרהט, בגין רצח שכנם ואחיינו הקטין, על רקע סכסוך שהתפתח בעקבות פרסום סרטון ברשת החברתית טיקטוק.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד אדוה וויצגן - לוי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי מספר ימים לפני הרצח פרסם המנוח, שגר בשכנות לנאשמים, סרטון ברשת החברתית "טיקטוק", בו הוטחו עלבונות כלפי משפחת הנאשמים. בעקבות הפרסום גמלה בלבם של הנאשמים
ההחלטה להמיתו.
ביום 20.11.25 יצא המנוח מביתו יחד עם בנו הקטין ובן משפחה נוסף, והשלושה נכנסו לרכב שחנה בכביש סמוך לבית. באותה עת הבחינו בהם ג'הד ואסמא, ששהו עם בני משפחה נוספים, והחלו לצעוק לעבר המנוח וליידות אבנים לעברו, כשהם אוחזים במקלות, בחפצים חדים ובהם חרבות, וכן כשהם נושאים אקדחים. בעקבות זאת יצאו השלושה מהרכב, ובני משפחה נוספים של המנוחים, ובהם קטין, יצאו אף הם מהבית.
בהמשך לכך החלו יריות מחצר ביתם של הנאשמים לעבר בית משפחת המנוחים. חלק מהקליעים פגעו במרפסת הבית, בשעה שאחת מבנות המשפחה עמדה שם. באותו שלב התקרב אדם שהיה עם המנוח אל הנאשמים ושאל: "מה הגענו למצב של ירי?!". בתגובה לכך אמר אחיהם של הנאשמים לאח נוסף "להוריד" את המנוח הבגיר.
לאחר מכן החלו הנאשמים ואחיהם, שעמדו במרחק של מטרים ספורים ממשפחת המנוחים ששהתה ברחוב, לירות באמצעות האקדחים בכוונה לגרום למותו של המנוח הבגיר. במשך דקות ארוכות חלקו הנאשמים ואחיהם ביניהם את הירי משני האקדחים, וירו עשרות כדורים לעבר משפחת המנוחים
ממיקומים שונים.
בני המשפחה ניסו להימלט ולהסתתר, אך כתוצאה מהירי נהרגו המנוח הבגיר ואחיינו הקטין. בנוסף נפגע בנו הקטין של המנוח ואדם נוסף.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד וויצגן - לוי כי קיים יסוד סביר לחשש שהנאשמים יסכנו את ביטחון הציבור, בין היתר נוכח ביצוע המעשים בצוותא, תוך ירי עשרות כדורים בלב שכונת מגורים וממרחק קצר ממשפחת המנוחים. כתוצאה מהאירוע נהרגו שני בני אדם, ובהם קטין, ונפצעו שניים נוספים, ובהם קטין.
לנאשמים יוחסו עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק (נשיאה והובלה).
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד האחים ג'הד אבו מדע'ם (40), אסמא אבו מדע'ם (33) ועווד אבו מדע'ם (37) מרהט, בגין רצח שכנם ואחיינו הקטין, על רקע סכסוך שהתפתח בעקבות פרסום סרטון ברשת החברתית טיקטוק.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד אדוה וויצגן - לוי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי מספר ימים לפני הרצח פרסם המנוח, שגר בשכנות לנאשמים, סרטון ברשת החברתית "טיקטוק", בו הוטחו עלבונות כלפי משפחת הנאשמים. בעקבות הפרסום גמלה בלבם של הנאשמים
ההחלטה להמיתו.
ביום 20.11.25 יצא המנוח מביתו יחד עם בנו הקטין ובן משפחה נוסף, והשלושה נכנסו לרכב שחנה בכביש סמוך לבית. באותה עת הבחינו בהם ג'הד ואסמא, ששהו עם בני משפחה נוספים, והחלו לצעוק לעבר המנוח וליידות אבנים לעברו, כשהם אוחזים במקלות, בחפצים חדים ובהם חרבות, וכן כשהם נושאים אקדחים. בעקבות זאת יצאו השלושה מהרכב, ובני משפחה נוספים של המנוחים, ובהם קטין, יצאו אף הם מהבית.
בהמשך לכך החלו יריות מחצר ביתם של הנאשמים לעבר בית משפחת המנוחים. חלק מהקליעים פגעו במרפסת הבית, בשעה שאחת מבנות המשפחה עמדה שם. באותו שלב התקרב אדם שהיה עם המנוח אל הנאשמים ושאל: "מה הגענו למצב של ירי?!". בתגובה לכך אמר אחיהם של הנאשמים לאח נוסף "להוריד" את המנוח הבגיר.
לאחר מכן החלו הנאשמים ואחיהם, שעמדו במרחק של מטרים ספורים ממשפחת המנוחים ששהתה ברחוב, לירות באמצעות האקדחים בכוונה לגרום למותו של המנוח הבגיר. במשך דקות ארוכות חלקו הנאשמים ואחיהם ביניהם את הירי משני האקדחים, וירו עשרות כדורים לעבר משפחת המנוחים
ממיקומים שונים.
בני המשפחה ניסו להימלט ולהסתתר, אך כתוצאה מהירי נהרגו המנוח הבגיר ואחיינו הקטין. בנוסף נפגע בנו הקטין של המנוח ואדם נוסף.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד וויצגן - לוי כי קיים יסוד סביר לחשש שהנאשמים יסכנו את ביטחון הציבור, בין היתר נוכח ביצוע המעשים בצוותא, תוך ירי עשרות כדורים בלב שכונת מגורים וממרחק קצר ממשפחת המנוחים. כתוצאה מהאירוע נהרגו שני בני אדם, ובהם קטין, ונפצעו שניים נוספים, ובהם קטין.
לנאשמים יוחסו עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק (נשיאה והובלה).
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב.
משרד המשפטים מרכין ראש עם היוודע דבר מותו בטרם עת של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כבוד השופט בני שגיא ז"ל.
הנשיא שגיא היה דמות מרכזית ומוערכת במערכת המשפט, משפטן בעל שיעור קומה ואיש ציבור שפעל במסירות, במקצועיות ובאחריות ציבורית עמוקה. בתקופת כהונתו הקצרה כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע תרם תרומה משמעותית לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט ולהתנהלות מקצועית, עניינית ומכבדת.
יכולותיו הניהוליות, שיקול הדעת, והיחס האנושי שאפיין את עבודתו זיכו אותו בהערכה רבה מצד שופטים, עורכי דין והציבור הרחב.
מותו הוא אבדה כבדה למערכת המשפט ולשירות הציבורי בישראל.
משרד המשפטים שולח תנחומים מעומק הלב למשפחתו, לחבריו ולעמיתיו.
יהי זכרו ברוך.
הנשיא שגיא היה דמות מרכזית ומוערכת במערכת המשפט, משפטן בעל שיעור קומה ואיש ציבור שפעל במסירות, במקצועיות ובאחריות ציבורית עמוקה. בתקופת כהונתו הקצרה כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע תרם תרומה משמעותית לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט ולהתנהלות מקצועית, עניינית ומכבדת.
יכולותיו הניהוליות, שיקול הדעת, והיחס האנושי שאפיין את עבודתו זיכו אותו בהערכה רבה מצד שופטים, עורכי דין והציבור הרחב.
מותו הוא אבדה כבדה למערכת המשפט ולשירות הציבורי בישראל.
משרד המשפטים שולח תנחומים מעומק הלב למשפחתו, לחבריו ולעמיתיו.
יהי זכרו ברוך.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונשי מאסר בפועל וקנסות בסך מאות אלפי שקלים על שורוק צעלוק ואחותה וואפה צעלוק, תושבות ערערה בנגב, לאחר שניהלו מיזם מרמה בבחינות הבגרות.
מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד דניאל גלעד מפרקליטות מחוז דרום, ובו הודו הנאשמות, עולה כי לאורך תקופה הפעילו השתיים מערך שיטתי לקבלת שאלוני בחינות בגרות בזמן אמת ולהפצת פתרונות למאות נבחנים, בכ־20 בחינות בגרות שונות, תמורת תשלום. לצורך כך עשו שימוש ברשתות חברתיות תחת שמות בדויים, גייסו משגיח בחינות שצילם והעביר להן את השאלונים במהלך הבחינות, הפעילו מערך גבייה שנועד להסוות את מקור הכספים, ואף הדריכו תלמידים כיצד להחדיר אמצעים אלקטרוניים לחדרי הבחינה. בסך הכול הפיקו הנאשמות רווחים בסכום של כ־600,000 ₪.
בהתאם להודאתן הורשעו הנאשמות בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירת הלבנת הון.
במסגרת הטיעונים לעונש טען עו"ד גלעד כי הנאשמות פגעו פגיעה קשה בטוהר הבחינות, בסדר הציבורי, בעיקרון השוויון ובאמון הציבור במערכת החינוך. עוד נטען כי מעשיהן פגעו בחינוך בני הנוער ובערכי המוסר והיושרה, שעה שסיפקו שירותי מרמה לקטינים ולתלמידי בתי ספר.
בגזר הדין ציין השופט אלון גביזון כי: "משהנאשמות קראו לקטינים ולתלמידי בית ספר תיכון לרמות במבחני הבגרות, הרי ששי במעשיהן גם משום פגיעה בערכים של חינוך ויושרה. המסר של העתקה בבחינות ו'קיצורי דרך' לא חוקיים ראוי לגינוי, ועל אחת כמה וכמה שהוא מועבר לצעירים."
עוד ציין השופט: "תעוזתן הרבה של הנאשמות מבליטה את חומרת מעשיהן. הנאשמות, כמו גם הקושרים האחרים, לא חששו להשתמש ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית כדי להגיע למספר גבוה של תלמידים, תוך שהפכו את המרחב האינטרנטי לפלטפורמה נגישה ונוחה לפעילות עבריינית... הנאשמות לא חששו להפיץ סרטון טיק טוק בו הציעו שירותי מרמה." וכי מעשי הנאשמות מעידים על זלזול מופגן במוסדות המדינה ובנורמות של שמירה על החוק.
לאור האמור גזר בית המשפט על שורוק צעלוק 44 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 300,000 ₪; ועל וואפה צעלוק נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 250,000 ₪.
הנאשם השלישי, מאגד סועאד, אשר עבד כמשגיח בבחינות הבגרות, הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה, ונגזרו עליו 400 שעות שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונשי מאסר בפועל וקנסות בסך מאות אלפי שקלים על שורוק צעלוק ואחותה וואפה צעלוק, תושבות ערערה בנגב, לאחר שניהלו מיזם מרמה בבחינות הבגרות.
מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד דניאל גלעד מפרקליטות מחוז דרום, ובו הודו הנאשמות, עולה כי לאורך תקופה הפעילו השתיים מערך שיטתי לקבלת שאלוני בחינות בגרות בזמן אמת ולהפצת פתרונות למאות נבחנים, בכ־20 בחינות בגרות שונות, תמורת תשלום. לצורך כך עשו שימוש ברשתות חברתיות תחת שמות בדויים, גייסו משגיח בחינות שצילם והעביר להן את השאלונים במהלך הבחינות, הפעילו מערך גבייה שנועד להסוות את מקור הכספים, ואף הדריכו תלמידים כיצד להחדיר אמצעים אלקטרוניים לחדרי הבחינה. בסך הכול הפיקו הנאשמות רווחים בסכום של כ־600,000 ₪.
בהתאם להודאתן הורשעו הנאשמות בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירת הלבנת הון.
במסגרת הטיעונים לעונש טען עו"ד גלעד כי הנאשמות פגעו פגיעה קשה בטוהר הבחינות, בסדר הציבורי, בעיקרון השוויון ובאמון הציבור במערכת החינוך. עוד נטען כי מעשיהן פגעו בחינוך בני הנוער ובערכי המוסר והיושרה, שעה שסיפקו שירותי מרמה לקטינים ולתלמידי בתי ספר.
בגזר הדין ציין השופט אלון גביזון כי: "משהנאשמות קראו לקטינים ולתלמידי בית ספר תיכון לרמות במבחני הבגרות, הרי ששי במעשיהן גם משום פגיעה בערכים של חינוך ויושרה. המסר של העתקה בבחינות ו'קיצורי דרך' לא חוקיים ראוי לגינוי, ועל אחת כמה וכמה שהוא מועבר לצעירים."
עוד ציין השופט: "תעוזתן הרבה של הנאשמות מבליטה את חומרת מעשיהן. הנאשמות, כמו גם הקושרים האחרים, לא חששו להשתמש ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית כדי להגיע למספר גבוה של תלמידים, תוך שהפכו את המרחב האינטרנטי לפלטפורמה נגישה ונוחה לפעילות עבריינית... הנאשמות לא חששו להפיץ סרטון טיק טוק בו הציעו שירותי מרמה." וכי מעשי הנאשמות מעידים על זלזול מופגן במוסדות המדינה ובנורמות של שמירה על החוק.
לאור האמור גזר בית המשפט על שורוק צעלוק 44 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 300,000 ₪; ועל וואפה צעלוק נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 250,000 ₪.
הנאשם השלישי, מאגד סועאד, אשר עבד כמשגיח בבחינות הבגרות, הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה, ונגזרו עליו 400 שעות שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסם כי גזר 8 שנות מאסר על אברהם יעקב פרלמוטר (44) מחולון, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות חמורות בשבע נשים מוחלשות במיוחד, עוסקות בזנות, דרות רחוב המכורות לסמים, ובין היתר ביצע בהן מעשים מגונים כשהן מחוסרות הכרה. לחלקן גילח את שיערות ראשון. בנוסף, הוא חויב לפצות את הנשים ב-180 אלף שקל, אותם הפקיד מראש, כתנאי להסדר טיעון.
פרלמוטר הודה בעבירות רבות של אספקת סמים, שימוש ברעל מסוכן, מעשה מגונה, התעללות בחסר ישע, גניבה, פגיעה בפרטיות ושלילת כושר התנגדות. בכתב האישום המתוקן בו הודה נאמר, שפרלמוטר הביא את הנשים למצב בו הן חסרות הכרה וללא כל יכולת להתנגד למעשיו. בזמן שהיו מחוסרות הכרה, ביצע בהן מעשים מגונים, התעלל בהן ופגע בפרטיותן. את חלקן הפשיט ותיעד קיום מגע מיני איתן באמצעות מצלמה נסתרת שהתקין בחדר השינה בביתו ללא ידיעתן וללא הסכמתן, ולשלוש נשים גילח את שיער ראשן.
בטיעוניה לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ת"א, באמצעות עו״ד לילך שטיבל, לגזור על פרלמוטר עונש חמור עד מאוד משום שמדובר בנסיבות מחמירות – ריבוי קורבנות, דפוס פעולה דומה ואכזרי, ניצול, השפלה, תכנון – המחייבות הטלת עונש חמור עד מאוד. היא הדגישה את העובדה שפרלמוטר "צד" את המתלוננות, ניצל את פערי הכוחות ואת מצבן הנואש וראה בהן "טרף קל" לסיפוק דחפיו המיניים האכזריים, וכי אין לקבל את "החרטה" שהביע, המונעת מאינטרס אישי בלבד.
השופט שמואל מלמד ציין בגזר הדין כי פרלמוטר "ניצל את מצבן המוחלש והציג עצמו כ'נדבן, עוזר וכמושיע' (תוך שימוש בחזות דתית כגורם אמון) כדי לבסס שליטה רגשית ופיזית עליהן, ובכך ניצל את תלותן והפך אותן לחסרות ישע". עוד כתב, כי "הנאשם בחר בקפידה קורבנות מהשוליים החברתיים (דיירות רחוב, מכורות לסמים, עוסקות בזנות). הוא ידע שיהיה להן קשה להתלונן ושאין להן עורף משפחתי או כלכלי."
בגזר הדין נכתב כי "גילוח שיער ראשן של הנשים (ב-3 מקרים), בזמן שהן מחוסרות הכרה הוא אקט סדיסטי שנועד לבזות, למחוק זהות ולהטיל מום אסתטי ונפשי. זהו מעשה בריוני שמותיר את הקורבן עם תזכורת ויזואלית יומיומית לפגיעה למשך תקופה ארוכה. השימוש בנשים כבובות בעת שהן מעולפות/ישנות – הפשטתן, הנחת חפצים (נייר) עליהן, נגיעה בהן וצילומן – מעיד על תפיסתן כאובייקטים לסיפוק גחמות ולא כבני אדם. צילום הנשים במצבים המשפילים הללו (עירומות, גזוזות שיער, חסרות אונים) מהווה פגיעה אנושה בפרטיות ומנציח את ההשפלה".
עו״ד לילך שטיבל אמרה לאחר גזר הדין: "הנאשם ביצע מעשים חמורים ביותר, חריגים בנוף התיקים אשר באים בין כתלי בתי המשפט, בעלי אלמנטים מובהקים של אכזריות, השפלה וביזוי, כאשר חלק מהנשים נשאו את הפגיעה בהן כ"אות קין" למשך זמן רב. בית המשפט העביר בגזר הדין מסר חד וברור של הגנה למתלוננות המשויכות לאוכלוסייה מוחלשת במיוחד ונתונות למצבי ניצול. "
בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסם כי גזר 8 שנות מאסר על אברהם יעקב פרלמוטר (44) מחולון, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות חמורות בשבע נשים מוחלשות במיוחד, עוסקות בזנות, דרות רחוב המכורות לסמים, ובין היתר ביצע בהן מעשים מגונים כשהן מחוסרות הכרה. לחלקן גילח את שיערות ראשון. בנוסף, הוא חויב לפצות את הנשים ב-180 אלף שקל, אותם הפקיד מראש, כתנאי להסדר טיעון.
פרלמוטר הודה בעבירות רבות של אספקת סמים, שימוש ברעל מסוכן, מעשה מגונה, התעללות בחסר ישע, גניבה, פגיעה בפרטיות ושלילת כושר התנגדות. בכתב האישום המתוקן בו הודה נאמר, שפרלמוטר הביא את הנשים למצב בו הן חסרות הכרה וללא כל יכולת להתנגד למעשיו. בזמן שהיו מחוסרות הכרה, ביצע בהן מעשים מגונים, התעלל בהן ופגע בפרטיותן. את חלקן הפשיט ותיעד קיום מגע מיני איתן באמצעות מצלמה נסתרת שהתקין בחדר השינה בביתו ללא ידיעתן וללא הסכמתן, ולשלוש נשים גילח את שיער ראשן.
בטיעוניה לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ת"א, באמצעות עו״ד לילך שטיבל, לגזור על פרלמוטר עונש חמור עד מאוד משום שמדובר בנסיבות מחמירות – ריבוי קורבנות, דפוס פעולה דומה ואכזרי, ניצול, השפלה, תכנון – המחייבות הטלת עונש חמור עד מאוד. היא הדגישה את העובדה שפרלמוטר "צד" את המתלוננות, ניצל את פערי הכוחות ואת מצבן הנואש וראה בהן "טרף קל" לסיפוק דחפיו המיניים האכזריים, וכי אין לקבל את "החרטה" שהביע, המונעת מאינטרס אישי בלבד.
השופט שמואל מלמד ציין בגזר הדין כי פרלמוטר "ניצל את מצבן המוחלש והציג עצמו כ'נדבן, עוזר וכמושיע' (תוך שימוש בחזות דתית כגורם אמון) כדי לבסס שליטה רגשית ופיזית עליהן, ובכך ניצל את תלותן והפך אותן לחסרות ישע". עוד כתב, כי "הנאשם בחר בקפידה קורבנות מהשוליים החברתיים (דיירות רחוב, מכורות לסמים, עוסקות בזנות). הוא ידע שיהיה להן קשה להתלונן ושאין להן עורף משפחתי או כלכלי."
בגזר הדין נכתב כי "גילוח שיער ראשן של הנשים (ב-3 מקרים), בזמן שהן מחוסרות הכרה הוא אקט סדיסטי שנועד לבזות, למחוק זהות ולהטיל מום אסתטי ונפשי. זהו מעשה בריוני שמותיר את הקורבן עם תזכורת ויזואלית יומיומית לפגיעה למשך תקופה ארוכה. השימוש בנשים כבובות בעת שהן מעולפות/ישנות – הפשטתן, הנחת חפצים (נייר) עליהן, נגיעה בהן וצילומן – מעיד על תפיסתן כאובייקטים לסיפוק גחמות ולא כבני אדם. צילום הנשים במצבים המשפילים הללו (עירומות, גזוזות שיער, חסרות אונים) מהווה פגיעה אנושה בפרטיות ומנציח את ההשפלה".
עו״ד לילך שטיבל אמרה לאחר גזר הדין: "הנאשם ביצע מעשים חמורים ביותר, חריגים בנוף התיקים אשר באים בין כתלי בתי המשפט, בעלי אלמנטים מובהקים של אכזריות, השפלה וביזוי, כאשר חלק מהנשים נשאו את הפגיעה בהן כ"אות קין" למשך זמן רב. בית המשפט העביר בגזר הדין מסר חד וברור של הגנה למתלוננות המשויכות לאוכלוסייה מוחלשת במיוחד ונתונות למצבי ניצול. "
הודעה מטעם הפרקליטות
בית המשפט התיר לפרסום כי פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ישמבל ביינה (63) מבאר שבע, לאחר שביצע עבירת מין בקטינה כבת 14.
מכתב האישום, שהגישה עו״ד רותם יוחנני הר־ציון, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי ביום 14.12.25 בשעות הבוקר, עת הייתה המתלוננת לבדה בדירה בה היא מתגוררת, דפק ביינה על דלת ביתה. המתלוננת, שסברה כי מדובר באחיה, פתחה את הדלת והבחינה בביינה, חברו של אביה. ביינה בירך את המתלוננת לשלום, נכנס לדירה ושאל היכן אמה. המתלוננת השיבה כי אמה נמצאת בעבודה. במהלך שהותו בדירה קרא ביינה למתלוננת ואמר לה: "בואי אני אספר לך משהו". כאשר התקרבה אליו, חיבק אותה והצמיד את גופה לגופו, ובתוך כך נעל את דלת הדירה באמצעות מפתח שהיה בחור המנעול.
בהמשך החל ביינה ללטף את פלג גופה העליון של המתלוננת. בשלב מסוים הצליחה המתלוננת לפתוח את מנעול הדלת וניסתה להימלט מהדירה. חרף ניסיונותיו של ביינה למנוע ממנה לצאת, הצליחה המתלוננת לברוח מהדירה בצעקות, תוך שביינה רודף אחריה. בעקבות צעקותיה, פתחה אחת השכנות מהקומה התחתונה את דלת ביתה והכניסה את המתלוננת לביתה. ביינה ירד אחריה בריצה במדרגות, תוך שהוא אומר "סליחה, סליחה", ונמלט מהמקום.
כיומיים לאחר האירוע יצר ביינה קשר עם מספר נציגים מהקהילה וביקש מהם לשוחח עם אמה של המתלוננת, במטרה להניעה למסור עדות בעניינו.
לביינה יוחסו עבירות של מעשים מגונים והדחה בחקירה.
במקביל הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם, אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי המתלוננת. כמו כן, בהתאם להחלטת בית המשפט, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר מעבר לאמור בהודעה זו
בית המשפט התיר לפרסום כי פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ישמבל ביינה (63) מבאר שבע, לאחר שביצע עבירת מין בקטינה כבת 14.
מכתב האישום, שהגישה עו״ד רותם יוחנני הר־ציון, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי ביום 14.12.25 בשעות הבוקר, עת הייתה המתלוננת לבדה בדירה בה היא מתגוררת, דפק ביינה על דלת ביתה. המתלוננת, שסברה כי מדובר באחיה, פתחה את הדלת והבחינה בביינה, חברו של אביה. ביינה בירך את המתלוננת לשלום, נכנס לדירה ושאל היכן אמה. המתלוננת השיבה כי אמה נמצאת בעבודה. במהלך שהותו בדירה קרא ביינה למתלוננת ואמר לה: "בואי אני אספר לך משהו". כאשר התקרבה אליו, חיבק אותה והצמיד את גופה לגופו, ובתוך כך נעל את דלת הדירה באמצעות מפתח שהיה בחור המנעול.
בהמשך החל ביינה ללטף את פלג גופה העליון של המתלוננת. בשלב מסוים הצליחה המתלוננת לפתוח את מנעול הדלת וניסתה להימלט מהדירה. חרף ניסיונותיו של ביינה למנוע ממנה לצאת, הצליחה המתלוננת לברוח מהדירה בצעקות, תוך שביינה רודף אחריה. בעקבות צעקותיה, פתחה אחת השכנות מהקומה התחתונה את דלת ביתה והכניסה את המתלוננת לביתה. ביינה ירד אחריה בריצה במדרגות, תוך שהוא אומר "סליחה, סליחה", ונמלט מהמקום.
כיומיים לאחר האירוע יצר ביינה קשר עם מספר נציגים מהקהילה וביקש מהם לשוחח עם אמה של המתלוננת, במטרה להניעה למסור עדות בעניינו.
לביינה יוחסו עבירות של מעשים מגונים והדחה בחקירה.
במקביל הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם, אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי המתלוננת. כמו כן, בהתאם להחלטת בית המשפט, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר מעבר לאמור בהודעה זו
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום חמור נגד נידאל אבו לטיף, פאדי ערטול, אייל סלאמה ונאשמים נוספים, בגין ניהול פעילות עבריינית מאורגנת שכללה סחיטה באיומים ובכוח, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים נרחבים.
מכתב האישום שהגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי בין השנים 2020–2025 פעלו נידאל אבו לטיף ופאדי ערטול, יחד עם אייל סלאמה, וכן עם הנאשמים שריף ערטול, ג'ריס ערטול, ניזאר ערטול, עו"ד חוסאם סבית' ומג'ד מח'ול, במסגרת קבוצה עבריינית מאורגנת, אשר עשתה שימוש שיטתי באיומים, הפחדה ואלימות לצורך גביית כספים, השתלטות על נכסים וקידום אינטרסים כלכליים.
על פי כתב האישום, בני משפחת אבו לטיף היו מוכרים כבעלי מוניטין של שימוש בכוח ובאיומים, עד כדי כך שעצם אזכור שמם היווה גורם מרתיע ומטיל פחד.
הנאשמים הפעילו מסכת סחיטה שנמשכה שנים כלפי א.א, איש עסקים שבמהלך שנת 2019 נקלע לקשיים כלכליים והתקשה לעמוד בתשלומיו השוטפים לספקים, ובהם הנאשמים זייד עאיש ופארס עאיש תושבי שכם ובעלי מפעל לאספקת טחינה.
לאחר שזייד ופארס לא הצליחו לגבות את חובם באופן לגיטימי הם פנו לפאדי ערטול שהוא בעל מוניטין עברייני ומשויך למשפחת אבו לטיף, על מנת שיגבה עבורם את החוב באמצעות סחיטה ואיומים. פאדי, נענה מיד לבקשתם, איים על א.א. ובני משפחתו עד שא.א. נכנע והגיע למפגש בוררות, בו בורר גובה החוב. בהמשך פאדי למעשה "רכש" את החוב, לאחר שקיבע אותו לפי הבנתו על סכום מסוים, ופעל ביחד עם נידאל ואחרים לגבית החוב באיומים, אלימות, שימוש בירי על ביתם של בני המשפחה של א.א. והטלת מורא מתמשכת עליו ועל בני משפחתו. כתוצאה ממעשים אלה נגבו מא.א. ובני משפחתו 850,000 ₪ במזומן ובשיקים.
מאחר שהסכומים ששולמו על ידי א.א ובני משפחתו לא כיסו את גובה החוב שנקבע על ידי פאדי, החליטה הקבוצה העבריינית להיפרע מהחוב באמצעות מכירת נכסיו של א.א.. בין היתר, הנאשמים ביחד עם עו"ד חוסאם סבית שהיה עורך דינו של א.א., השתתפו כמציעים (לעיתים בגלוי ולעיתים באופן סמוי) בהליכי כינוס נכסים בהוצאה לפועל, וסחטו את א.א. לשתף פעולה איתם על מנת שנכס תעשייתי בשווי מיליוני ₪ שהיה בבעלותו יועבר לבעלותם תוך שיבוש מוחלט של הליך ההוצל"פ, השתלטות על הנכס עצמו, ושימוש בהליכים משפטיים להשגת מטרת הסחיטה. הליכי ההתמחרות לגבי הנכס נכשלו פעם אחר פעם עקב איומים על המציעים לפני המכרז וגם על הזוכים שזכו בו, עד שוויתרו על זכייתם.
כאשר באחת הפעמים התברר לנידאל כי אסור לבקר בנכס בשל הליכי הכינוס, טען: "פעם אחרונה שאני אומר לך שאנחנו אבו לטיף, אנחנו עושים מה שבא לנו, אנחנו המדינה והעסק הזה הוא שלנו, לא משטרה לא מדינה, אף משפחה לא יכולה להיכנס לכאן, זה שלי".
בנוסף, נידאל, פאדי ואייל ושותפיהם כפו על א.א ועל אשתו לעבוד בשירותם ולמענם בעסקים שבבעלותם ובשליטתם, במשך תקופה ממושכת, בעבודות שונות החל בניהול חשבונות, שיווק וטיפול ביבוא סחורות עבור לגביית תשלומים מלקוחות וכלה בהובלת סחורות, ניקוי המחסן, וביצוע מטלות אישיות שונות, ובהן תיקון תקרים, העברת טסטים לרכבי הקבוצה העבריינית, המתנה ער בערבי שישי והיערכות להסעת נידאל, פאדי ואייל לביתם בתום בילויים. כתוצאה מכך עבד א.א במשך שנים בשירות הקבוצה, ללא יכולת לפרוש, תוך ניצול פחדו ואיומים מתמשכים, ולעיתים אף נאלץ להתחנן על מנת לקבל שכר.
הקבוצה הפעילה מספר חברות ועסקים, ובהם חברת נ.פ.א, חברת אלאלמאני וחברות נוספות, אשר שימשו הן ככיסוי לפעילות העסקית והן ככלי לביצוע עבירות. לאחר מעצרם של נידאל ופאדי בשנת 2023 (במסגרת תיק קודם), פעלה הקבוצה להתאים את אופן פעילותה למציאות החדשה, כאשר אייל סלאמה שימש כגורם מרכזי בניהול הפעילות מחוץ לכותלי הכלא, תוך ניסיון שיטתי לעקוף צווים שיפוטיים, עיקולים והקפאות רכוש, ולהבריח נכסים מהחברות שהוקפאו לחברות אחרות כדי למנוע את חילוטם.
במסגרת זו הועברה הפעילות העסקית מחברות שבשליטת הנאשמים לידי חברת דובאי שיווק ומסחר טבק בע"מ, שבשליטת בשאר מח'ול. העברת הפעילות, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, נועדה למנוע תפיסת רכוש נוסף ולשבש הליכים משפטיים, תוך המשך פעילות כלכלית וגביית כספים שלא דרך החשבונות המוקפאים. העברת הפעילות בוצעה ללא דיווח לרשויות המס, תוך השמטת הכנסות, רישום הוצאות כוזבות והתחמקות מתשלום מס בהיקפים של מיליוני שקלים.
זייד ופארס, אשר קיבלו רק חלק מהסכום שהובטח להם, פנו במהלך שנת 2024 למשפחת חרירי לצורך גביית יתרת החוב (בעניין זה הוגש כתב אישום נפרד).
החקירה בתיק נוהלה על ידי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז צפון, בשיתוף חקירות מס הכנסה חיפה, מע"מ ומכס חיפה והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
במקביל הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשת מעצר עד תום ההליכים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום חמור נגד נידאל אבו לטיף, פאדי ערטול, אייל סלאמה ונאשמים נוספים, בגין ניהול פעילות עבריינית מאורגנת שכללה סחיטה באיומים ובכוח, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים נרחבים.
מכתב האישום שהגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי בין השנים 2020–2025 פעלו נידאל אבו לטיף ופאדי ערטול, יחד עם אייל סלאמה, וכן עם הנאשמים שריף ערטול, ג'ריס ערטול, ניזאר ערטול, עו"ד חוסאם סבית' ומג'ד מח'ול, במסגרת קבוצה עבריינית מאורגנת, אשר עשתה שימוש שיטתי באיומים, הפחדה ואלימות לצורך גביית כספים, השתלטות על נכסים וקידום אינטרסים כלכליים.
על פי כתב האישום, בני משפחת אבו לטיף היו מוכרים כבעלי מוניטין של שימוש בכוח ובאיומים, עד כדי כך שעצם אזכור שמם היווה גורם מרתיע ומטיל פחד.
הנאשמים הפעילו מסכת סחיטה שנמשכה שנים כלפי א.א, איש עסקים שבמהלך שנת 2019 נקלע לקשיים כלכליים והתקשה לעמוד בתשלומיו השוטפים לספקים, ובהם הנאשמים זייד עאיש ופארס עאיש תושבי שכם ובעלי מפעל לאספקת טחינה.
לאחר שזייד ופארס לא הצליחו לגבות את חובם באופן לגיטימי הם פנו לפאדי ערטול שהוא בעל מוניטין עברייני ומשויך למשפחת אבו לטיף, על מנת שיגבה עבורם את החוב באמצעות סחיטה ואיומים. פאדי, נענה מיד לבקשתם, איים על א.א. ובני משפחתו עד שא.א. נכנע והגיע למפגש בוררות, בו בורר גובה החוב. בהמשך פאדי למעשה "רכש" את החוב, לאחר שקיבע אותו לפי הבנתו על סכום מסוים, ופעל ביחד עם נידאל ואחרים לגבית החוב באיומים, אלימות, שימוש בירי על ביתם של בני המשפחה של א.א. והטלת מורא מתמשכת עליו ועל בני משפחתו. כתוצאה ממעשים אלה נגבו מא.א. ובני משפחתו 850,000 ₪ במזומן ובשיקים.
מאחר שהסכומים ששולמו על ידי א.א ובני משפחתו לא כיסו את גובה החוב שנקבע על ידי פאדי, החליטה הקבוצה העבריינית להיפרע מהחוב באמצעות מכירת נכסיו של א.א.. בין היתר, הנאשמים ביחד עם עו"ד חוסאם סבית שהיה עורך דינו של א.א., השתתפו כמציעים (לעיתים בגלוי ולעיתים באופן סמוי) בהליכי כינוס נכסים בהוצאה לפועל, וסחטו את א.א. לשתף פעולה איתם על מנת שנכס תעשייתי בשווי מיליוני ₪ שהיה בבעלותו יועבר לבעלותם תוך שיבוש מוחלט של הליך ההוצל"פ, השתלטות על הנכס עצמו, ושימוש בהליכים משפטיים להשגת מטרת הסחיטה. הליכי ההתמחרות לגבי הנכס נכשלו פעם אחר פעם עקב איומים על המציעים לפני המכרז וגם על הזוכים שזכו בו, עד שוויתרו על זכייתם.
כאשר באחת הפעמים התברר לנידאל כי אסור לבקר בנכס בשל הליכי הכינוס, טען: "פעם אחרונה שאני אומר לך שאנחנו אבו לטיף, אנחנו עושים מה שבא לנו, אנחנו המדינה והעסק הזה הוא שלנו, לא משטרה לא מדינה, אף משפחה לא יכולה להיכנס לכאן, זה שלי".
בנוסף, נידאל, פאדי ואייל ושותפיהם כפו על א.א ועל אשתו לעבוד בשירותם ולמענם בעסקים שבבעלותם ובשליטתם, במשך תקופה ממושכת, בעבודות שונות החל בניהול חשבונות, שיווק וטיפול ביבוא סחורות עבור לגביית תשלומים מלקוחות וכלה בהובלת סחורות, ניקוי המחסן, וביצוע מטלות אישיות שונות, ובהן תיקון תקרים, העברת טסטים לרכבי הקבוצה העבריינית, המתנה ער בערבי שישי והיערכות להסעת נידאל, פאדי ואייל לביתם בתום בילויים. כתוצאה מכך עבד א.א במשך שנים בשירות הקבוצה, ללא יכולת לפרוש, תוך ניצול פחדו ואיומים מתמשכים, ולעיתים אף נאלץ להתחנן על מנת לקבל שכר.
הקבוצה הפעילה מספר חברות ועסקים, ובהם חברת נ.פ.א, חברת אלאלמאני וחברות נוספות, אשר שימשו הן ככיסוי לפעילות העסקית והן ככלי לביצוע עבירות. לאחר מעצרם של נידאל ופאדי בשנת 2023 (במסגרת תיק קודם), פעלה הקבוצה להתאים את אופן פעילותה למציאות החדשה, כאשר אייל סלאמה שימש כגורם מרכזי בניהול הפעילות מחוץ לכותלי הכלא, תוך ניסיון שיטתי לעקוף צווים שיפוטיים, עיקולים והקפאות רכוש, ולהבריח נכסים מהחברות שהוקפאו לחברות אחרות כדי למנוע את חילוטם.
במסגרת זו הועברה הפעילות העסקית מחברות שבשליטת הנאשמים לידי חברת דובאי שיווק ומסחר טבק בע"מ, שבשליטת בשאר מח'ול. העברת הפעילות, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, נועדה למנוע תפיסת רכוש נוסף ולשבש הליכים משפטיים, תוך המשך פעילות כלכלית וגביית כספים שלא דרך החשבונות המוקפאים. העברת הפעילות בוצעה ללא דיווח לרשויות המס, תוך השמטת הכנסות, רישום הוצאות כוזבות והתחמקות מתשלום מס בהיקפים של מיליוני שקלים.
זייד ופארס, אשר קיבלו רק חלק מהסכום שהובטח להם, פנו במהלך שנת 2024 למשפחת חרירי לצורך גביית יתרת החוב (בעניין זה הוגש כתב אישום נפרד).
החקירה בתיק נוהלה על ידי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז צפון, בשיתוף חקירות מס הכנסה חיפה, מע"מ ומכס חיפה והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
במקביל הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת ליבכם אין לפרסם על פרט העלול להוביל לזיהוי א.א או בני משפחתו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בדרום כתב אישום נגד פואהד אבו עראר (35) ונגד אמיר אבו עראר (21) מערערה, בגין רצח וניסיון רצח על רקע סכסוך מתמשך בין פלגים בתוך שבט אבו עראר.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד רפאל אביב מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי ביום 31.10.2025, במהלך נסיעתם של המתלוננים ברכבם, נחסמה דרכם על ידי רכב שניסה למנוע מהם להתקדם. הנהג הצליח להימלט והמשיך בנסיעה, אולם בהמשך הבחין באדם רעול פנים האוחז חפץ הנחזה לנשק. בניסיון להימלט פנה לרחוב סמוך והמשיך בנסיעה לעבר ביתו.
בשלב זה הגיחו שני חמושים נוספים מחצר סמוכה, התקרבו ופתחו בירי לעבר הרכב. אחד הקליעים חדר את דלת הנהג, פגע ברגלו ונעצר בחובק ההגה. חרף פציעתו הצליח הנהג להגיע עד לשער הבית, שם ירדו בני המשפחה מהרכב ונמלטו פנימה כדי לתפוס מחסה.
בהמשך, עמד פואהד אבו עראר על גג מבנה סמוך כשהוא חמוש ברובה סער, וביחד עם חמוש נוסף ירה מספר רב של יריות לעבר מתחם הבית, כאשר המנוח ובני משפחתו שהו מחוץ למבנה. במהלך הירי פגע פואהד בראשו של המנוח, פגיעה שגרמה למותו מאוחר יותר באותו היום.
במקביל, אמיר אבו עראר התמקם בקצה סמטה סמוכה כשהוא חמוש ברובה סער, וירה מספר יריות לעבר שני קטינים שעמדו באזור החניה. הקליעים חלפו בסמוך אליהם ופגעו בקיר מאחוריהם. כתוצאה מהירי נפגע אחד הקטינים בראשו, איבד את הכרתו ופונה לבית החולים. הירי נמשך גם במהלך ניסיונות הפינוי מהמקום, תוך סיכון ממשי לחיי אדם באזור מגורים.
לפואהד אבו עראר מיוחסות עבירות של רצח, ניסיון לרצח, עבירות בנשק (נשיאה) וירי מנשק חם באזור מגורים באופן המסכן חיי אדם. לאמיר אבו עראר מיוחסות עבירות של שני ניסיונות לרצח, עבירות בנשק (נשיאה), ירי מנשק חם באזור מגורים באופן המסכן חיי אדם וכן פציעה בנסיבות מחמירות.
החקירה בתיק נוהלה על ידי היחידה מרכזית של מרחב נגב במשטרה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בדרום כתב אישום נגד פואהד אבו עראר (35) ונגד אמיר אבו עראר (21) מערערה, בגין רצח וניסיון רצח על רקע סכסוך מתמשך בין פלגים בתוך שבט אבו עראר.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד רפאל אביב מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי ביום 31.10.2025, במהלך נסיעתם של המתלוננים ברכבם, נחסמה דרכם על ידי רכב שניסה למנוע מהם להתקדם. הנהג הצליח להימלט והמשיך בנסיעה, אולם בהמשך הבחין באדם רעול פנים האוחז חפץ הנחזה לנשק. בניסיון להימלט פנה לרחוב סמוך והמשיך בנסיעה לעבר ביתו.
בשלב זה הגיחו שני חמושים נוספים מחצר סמוכה, התקרבו ופתחו בירי לעבר הרכב. אחד הקליעים חדר את דלת הנהג, פגע ברגלו ונעצר בחובק ההגה. חרף פציעתו הצליח הנהג להגיע עד לשער הבית, שם ירדו בני המשפחה מהרכב ונמלטו פנימה כדי לתפוס מחסה.
בהמשך, עמד פואהד אבו עראר על גג מבנה סמוך כשהוא חמוש ברובה סער, וביחד עם חמוש נוסף ירה מספר רב של יריות לעבר מתחם הבית, כאשר המנוח ובני משפחתו שהו מחוץ למבנה. במהלך הירי פגע פואהד בראשו של המנוח, פגיעה שגרמה למותו מאוחר יותר באותו היום.
במקביל, אמיר אבו עראר התמקם בקצה סמטה סמוכה כשהוא חמוש ברובה סער, וירה מספר יריות לעבר שני קטינים שעמדו באזור החניה. הקליעים חלפו בסמוך אליהם ופגעו בקיר מאחוריהם. כתוצאה מהירי נפגע אחד הקטינים בראשו, איבד את הכרתו ופונה לבית החולים. הירי נמשך גם במהלך ניסיונות הפינוי מהמקום, תוך סיכון ממשי לחיי אדם באזור מגורים.
לפואהד אבו עראר מיוחסות עבירות של רצח, ניסיון לרצח, עבירות בנשק (נשיאה) וירי מנשק חם באזור מגורים באופן המסכן חיי אדם. לאמיר אבו עראר מיוחסות עבירות של שני ניסיונות לרצח, עבירות בנשק (נשיאה), ירי מנשק חם באזור מגורים באופן המסכן חיי אדם וכן פציעה בנסיבות מחמירות.
החקירה בתיק נוהלה על ידי היחידה מרכזית של מרחב נגב במשטרה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב העיר כבן 46 לאחר שביצע עבירות מין בבתו החורגת בעת שהייתה כבת 15-16.
מכתב האישום שהגישה גאל נבון מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בחלק בשני מקרים ביצע הנאשם מעשים מיניים בקטינה עת שהייתה רדומה. במקרה אחר, עת באה הקטינה לצאת מהבית, חסם הנאשם את הכניסה באמצעות רהיטים ואיים עליה שלא לספר על כך באמצעות איומים באשפוז פסיכיאטרי בכפייה. במקרה אחר ניסה לבצע בה מעשה מגונה באחד החדרים בבית ולאחר מכן איים עליה כי יאשפז אותה בכפייה בבית החולים ו״ידחוף״ לה כדורים אם תספר על כך.
לנאשם יוחס עבירות מין בתוך המשפחה והדחה בחקירה.
כתב אישום נוסף הוגש לאחרונה על ידי הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בבאר כנגד תושב הדרום בן 27 לאחר שביצע עבירות מין בשלושה מקרובי משפחתו הקטינים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשם ביצע לאורך שנים עבירות מין בשלושה מבני משפחתו. באחת מהן, במשך כ־12 שנים, החל מגיל 5; בשנייה, במשך כשלוש שנים, החל מגיל 13 ובשלישי, בהיותו בן 10, וכן במקרה נוסף כאשר היה בן 14. חלק מהעבירות בוצע עת היה הנאשם קטין.
לנאשם יוחסו עבירות אינוס, ניסון אינוס, מעשים מגונים במתלוננים שטרם מלאו להם 16 שנים ולא הסכמתם החופשית, ולשם גירו, ביזוי או סיפוק מיני, מעשה מגונה ומעשה מגונה בכוח.
בשני המקרים הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשמים.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננים ולאור האמור גם את שמות הנאשמים.
כמו כן אסר ביהמ"ש לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, פרט לאמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב העיר כבן 46 לאחר שביצע עבירות מין בבתו החורגת בעת שהייתה כבת 15-16.
מכתב האישום שהגישה גאל נבון מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בחלק בשני מקרים ביצע הנאשם מעשים מיניים בקטינה עת שהייתה רדומה. במקרה אחר, עת באה הקטינה לצאת מהבית, חסם הנאשם את הכניסה באמצעות רהיטים ואיים עליה שלא לספר על כך באמצעות איומים באשפוז פסיכיאטרי בכפייה. במקרה אחר ניסה לבצע בה מעשה מגונה באחד החדרים בבית ולאחר מכן איים עליה כי יאשפז אותה בכפייה בבית החולים ו״ידחוף״ לה כדורים אם תספר על כך.
לנאשם יוחס עבירות מין בתוך המשפחה והדחה בחקירה.
כתב אישום נוסף הוגש לאחרונה על ידי הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בבאר כנגד תושב הדרום בן 27 לאחר שביצע עבירות מין בשלושה מקרובי משפחתו הקטינים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשם ביצע לאורך שנים עבירות מין בשלושה מבני משפחתו. באחת מהן, במשך כ־12 שנים, החל מגיל 5; בשנייה, במשך כשלוש שנים, החל מגיל 13 ובשלישי, בהיותו בן 10, וכן במקרה נוסף כאשר היה בן 14. חלק מהעבירות בוצע עת היה הנאשם קטין.
לנאשם יוחסו עבירות אינוס, ניסון אינוס, מעשים מגונים במתלוננים שטרם מלאו להם 16 שנים ולא הסכמתם החופשית, ולשם גירו, ביזוי או סיפוק מיני, מעשה מגונה ומעשה מגונה בכוח.
בשני המקרים הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשמים.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננים ולאור האמור גם את שמות הנאשמים.
כמו כן אסר ביהמ"ש לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, פרט לאמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בבאר שבע גזר היום עונשי מאסר על לירן יעקובוב, נתנאל אביב ועוז רוחם, תושבי באר שבע, לאחר שחדרו למתחם מסיבת "הנובה" וגנבו רכוש שננטש או שבעליו נרצחו. בנוסף, הוטל על כל אחד מהנאשמים קנס בסך 18,000 ₪.
מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד תהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום ובו הודו הנאשמים, עולה כי ביום 8.10.23 נסעו השלושה לאזור מסיבת "הנובה", שם יום קודם לכן נרצחו לפחות 347 אזרחים ו־17 שוטרים. מאחר שמדובר היה באזור צבאי סגור, טען יעקובוב כי הוא מתגורר במושב סמוך, ובכך אפשר את כניסתם למתחם. עם הגעתם לאזור, החלו הנאשמים לסייר במקום במטרה לאתר רכוש ולגנוב אותו. בין היתר, נכנסו לקראוון נטוש, לכלי רכב נטושים, וניסו לפתוח תאי מטען של כלי רכב. במהלך מעשיהם נטלו, בין היתר, מחשב נייד, כרטיסי אשראי, תעודות זהות ורכוש נוסף של קורבנות שנרצחו במסיבה, וכן רכוש של אנשים שנמלטו מהמקום.
שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שוש שטרית, הרשיעה את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות של כניסה למקום צבאי, הפרעה לשוטר, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, ניסיון פריצה לרכב וגניבה. בנוסף, רוחם הורשע גם בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, לאחר שבחיפוש בביתו נמצאו סמים.
בטיעונים לעונש טענה עו"ד נידם כי מעשי הנאשמים עומדים בסתירה לכל נורמה חברתית בסיסית בחברה אנושית, וכי הם מלמדים על חציית גבול מוסרי, התפוררות ערכית, רמיסת החמלה האנושית ונכונות לנצל את מצוקתו של האחר לשם רווח אישי. עוד ציינה כי מעשיהם פגעו בכבודם של משתתפי מסיבת "הנובה", ביזו וחיללו את זכר הנרצחים, וזאת בעוד גופות עדיין היו מצויות באזורי הקטל הסמוכים.
בגזר הדין ציינה השופטת שטרית: "שמחת החיים האדירה שנקטעה באחת בפסטיבל "הנובה" בשבעה באוקטובר 2023, הפכה לסמל טראגי לאובדן לאומי. לצד הזוועה הבלתי נתפסות של הרצח, ההתעללות והחטיפה, התגלתה תופעה נוספת בלתי נתפסת – ביזה פנימית מקרב אזרחי המדינה." בנוסף, ציינה כי "התנהגות הנאשמים משקפת אופורטוניזם קיצוני רדוד ובלתי נסלח, שפעל בחסות תוהו ובוהו של מתקפת טרור רצחני, ומדגים כיצד משבר לאומי יכול לשמש כמצע להתפוררות נורמטיבית." ועוד כי "הביזה בנסיבות מתוארות בכתב האישום אינה רק עבירות רכוש פלילית, היא בגידה מוחלטת בכבוד האדם ובסולידריות החברתית הבסיסית."
לאור האמור, גזרה שוטפת בית המשפט השלום שוש שטרית על לירן יעקובוב 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי; על נתנאל אביב 38 חודשי מאסר ועל עוז חי רחום 40 חודשי מאסר בנוסף נגזר על כל אחד מהנאשמים קנס בגובה 18,000 ₪.
בית משפט השלום בבאר שבע גזר היום עונשי מאסר על לירן יעקובוב, נתנאל אביב ועוז רוחם, תושבי באר שבע, לאחר שחדרו למתחם מסיבת "הנובה" וגנבו רכוש שננטש או שבעליו נרצחו. בנוסף, הוטל על כל אחד מהנאשמים קנס בסך 18,000 ₪.
מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד תהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום ובו הודו הנאשמים, עולה כי ביום 8.10.23 נסעו השלושה לאזור מסיבת "הנובה", שם יום קודם לכן נרצחו לפחות 347 אזרחים ו־17 שוטרים. מאחר שמדובר היה באזור צבאי סגור, טען יעקובוב כי הוא מתגורר במושב סמוך, ובכך אפשר את כניסתם למתחם. עם הגעתם לאזור, החלו הנאשמים לסייר במקום במטרה לאתר רכוש ולגנוב אותו. בין היתר, נכנסו לקראוון נטוש, לכלי רכב נטושים, וניסו לפתוח תאי מטען של כלי רכב. במהלך מעשיהם נטלו, בין היתר, מחשב נייד, כרטיסי אשראי, תעודות זהות ורכוש נוסף של קורבנות שנרצחו במסיבה, וכן רכוש של אנשים שנמלטו מהמקום.
שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שוש שטרית, הרשיעה את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות של כניסה למקום צבאי, הפרעה לשוטר, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, ניסיון פריצה לרכב וגניבה. בנוסף, רוחם הורשע גם בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, לאחר שבחיפוש בביתו נמצאו סמים.
בטיעונים לעונש טענה עו"ד נידם כי מעשי הנאשמים עומדים בסתירה לכל נורמה חברתית בסיסית בחברה אנושית, וכי הם מלמדים על חציית גבול מוסרי, התפוררות ערכית, רמיסת החמלה האנושית ונכונות לנצל את מצוקתו של האחר לשם רווח אישי. עוד ציינה כי מעשיהם פגעו בכבודם של משתתפי מסיבת "הנובה", ביזו וחיללו את זכר הנרצחים, וזאת בעוד גופות עדיין היו מצויות באזורי הקטל הסמוכים.
בגזר הדין ציינה השופטת שטרית: "שמחת החיים האדירה שנקטעה באחת בפסטיבל "הנובה" בשבעה באוקטובר 2023, הפכה לסמל טראגי לאובדן לאומי. לצד הזוועה הבלתי נתפסות של הרצח, ההתעללות והחטיפה, התגלתה תופעה נוספת בלתי נתפסת – ביזה פנימית מקרב אזרחי המדינה." בנוסף, ציינה כי "התנהגות הנאשמים משקפת אופורטוניזם קיצוני רדוד ובלתי נסלח, שפעל בחסות תוהו ובוהו של מתקפת טרור רצחני, ומדגים כיצד משבר לאומי יכול לשמש כמצע להתפוררות נורמטיבית." ועוד כי "הביזה בנסיבות מתוארות בכתב האישום אינה רק עבירות רכוש פלילית, היא בגידה מוחלטת בכבוד האדם ובסולידריות החברתית הבסיסית."
לאור האמור, גזרה שוטפת בית המשפט השלום שוש שטרית על לירן יעקובוב 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי; על נתנאל אביב 38 חודשי מאסר ועל עוז חי רחום 40 חודשי מאסר בנוסף נגזר על כל אחד מהנאשמים קנס בגובה 18,000 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר מאסר עולם ופיצוי כספי על מאור דדון, שהורשע ברצח בן דודו בעיר נתיבות.
מכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום עולה כי דדון והמנוח היו בני דודים. במהלך שנת 2021, עת התגורר המנוח בבית סבתם, הגיע דדון באחד הימים למקום ונכנס לבית בשעה שהסבתא לא שהתה בו. זמן קצר לאחר מכן פונה המנוח באמבולנס לבית החולים, כשהוא דקור ביותר מ־120 דקירות סכין. בחצר הבית ראו עדי ראייה את שלביו האחרונים של האירוע, כאשר המנוח גונח על הרצפה ודדון ממשיך לדקור אותו. אחד העדים קרא לעברו לחדול ממעשיו, אך ללא הועיל.
בהכרעת הדין דחו שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע – אלון אינפלד, אריאל חזק ודינה כהן, את טענת דדון שלפיה אנשים בלתי מזוהים נכנסו לדירה ופגעו בו ובמנוח, והרשיעו אותו ברצח בנסיבות מחמירות.
במסגרת הטיעונים לעונש ציין עו"ד מוחמד סולימאן מפרקליטות מחוז דרום את הנסיבות הקשות שבהן בוצע הרצח, אשר הגיעו כדי "אכזריות מיוחדת", וכן את העובדה כי ריבוי הדקירות מלמד על רצון לגרום סבל בעוצמה החורגת מהנדרש לצורך גרימת מוות.
בגזר הדין ציינו השופטים כי מעבר להיותו של מעשה הרצח אכזרי וקשה עד מאוד, מדובר במעשה שבוצע כלפי בן דודו של הנאשם, בבית הסבתא, זמן קצר לאחר שהנאשם נישק את הסבתא בצאתה מהבית, אותו בית שבו מצא המנוח מקום מנוחה לנפשו לאחר טלטלות חיים שעבר.
לאור האמור, גזר בית המשפט על דדון מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה, וכן פיצוי למשפחת המנוח בסך 258,000 ₪.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר מאסר עולם ופיצוי כספי על מאור דדון, שהורשע ברצח בן דודו בעיר נתיבות.
מכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום עולה כי דדון והמנוח היו בני דודים. במהלך שנת 2021, עת התגורר המנוח בבית סבתם, הגיע דדון באחד הימים למקום ונכנס לבית בשעה שהסבתא לא שהתה בו. זמן קצר לאחר מכן פונה המנוח באמבולנס לבית החולים, כשהוא דקור ביותר מ־120 דקירות סכין. בחצר הבית ראו עדי ראייה את שלביו האחרונים של האירוע, כאשר המנוח גונח על הרצפה ודדון ממשיך לדקור אותו. אחד העדים קרא לעברו לחדול ממעשיו, אך ללא הועיל.
בהכרעת הדין דחו שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע – אלון אינפלד, אריאל חזק ודינה כהן, את טענת דדון שלפיה אנשים בלתי מזוהים נכנסו לדירה ופגעו בו ובמנוח, והרשיעו אותו ברצח בנסיבות מחמירות.
במסגרת הטיעונים לעונש ציין עו"ד מוחמד סולימאן מפרקליטות מחוז דרום את הנסיבות הקשות שבהן בוצע הרצח, אשר הגיעו כדי "אכזריות מיוחדת", וכן את העובדה כי ריבוי הדקירות מלמד על רצון לגרום סבל בעוצמה החורגת מהנדרש לצורך גרימת מוות.
בגזר הדין ציינו השופטים כי מעבר להיותו של מעשה הרצח אכזרי וקשה עד מאוד, מדובר במעשה שבוצע כלפי בן דודו של הנאשם, בבית הסבתא, זמן קצר לאחר שהנאשם נישק את הסבתא בצאתה מהבית, אותו בית שבו מצא המנוח מקום מנוחה לנפשו לאחר טלטלות חיים שעבר.
לאור האמור, גזר בית המשפט על דדון מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה, וכן פיצוי למשפחת המנוח בסך 258,000 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר תשע שנות מאסר ופיצויים על מוסא אבו מדיעם, שירה ופצע את מנהלו לאחר שפיטר אותו.
מכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון על ידי עו"ד חופית קנטרוביץ, מפרקליטות מחוז דרום ובו הודה אבו מדיעם עולה כי לפני כארבע שנים החליט מנהלו של אבו מדיעם, במפעל שבו עבד, לפטרו. בעקבות כך, ובסמוך לאירוע, חזר אבו מדיעם למפעל, וירה במנהלו מספר יריות. כתוצאה מהירי נפגע המנהל ואושפז בבית החולים למשך חודשיים, כאשר חלק מהזמן היה מורדם ומונשם.
לאור האמור ובהתאם להודאתו הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי רחל תורן את אבו מדיעם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירת נשק.
במסגרת הטיעונים לעונש עמדה עו"ד קנטרוביץ על חומרת המעשים, תוך שציינה כי נסיבות האירוע מאופיינות בתעוזה, באכזריות, בחוסר רחמים ובאי מורא מהדין, זאת שעה שהנאשם ירה במתלונן פעם אחר פעם, גם כאשר היה מוטל על הקרקע בעקבות הירי שביצע הנאשם. עוד ציינה כי הגם שעניינו של הנאשם מהווה פגיעה פרטנית בקורבן, מדובר בתמונה רחבה יותר של פגיעה בביטחון הציבור, שכן הפגיעה נעשתה לעיני אחרים, ובין רגע הפך מקום עבודה במדינת ישראל לזירה מדממת ומפחידה.
בגזר הדין קבעה השופטת תורן כי "מעיון בכתב האישום עולה תמונה עגומה של אירוע אלים ביותר, ושל נאשם שנהג ללא כל רסן, ושאך באורח נס לא הביא למותו של הקורבן. אין לעבור על סדר היום כאשר האלימות ברחובות ובפרט במגזר הערבי גואה והשימוש בנשק חם נעשה כפעולה בסיסית ושגרתית."
בסיום גזר הדין הדגישה השופטת תורן: "על בתי המשפט להירתם למאמץ הכללי של הרתעת היחיד והרתעת הרבים מפני אלימות הכרוכה בשימוש בנשק חם ובייחוד במגזר הערבי, שהפכה למכת מדינה של ממש, פגיעה ציבורית משוללת רסן, מעבר לעניינו הפרטני של הנאשם כאן, ועל כך יש להגיב בענישה הולמת משמעותית."
לאור האמור גזרה השופטת על אבו מדיעם תשע שנות מאסר בפועל ופיצוי למתלונן בסך 40,000 ₪.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר תשע שנות מאסר ופיצויים על מוסא אבו מדיעם, שירה ופצע את מנהלו לאחר שפיטר אותו.
מכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון על ידי עו"ד חופית קנטרוביץ, מפרקליטות מחוז דרום ובו הודה אבו מדיעם עולה כי לפני כארבע שנים החליט מנהלו של אבו מדיעם, במפעל שבו עבד, לפטרו. בעקבות כך, ובסמוך לאירוע, חזר אבו מדיעם למפעל, וירה במנהלו מספר יריות. כתוצאה מהירי נפגע המנהל ואושפז בבית החולים למשך חודשיים, כאשר חלק מהזמן היה מורדם ומונשם.
לאור האמור ובהתאם להודאתו הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי רחל תורן את אבו מדיעם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירת נשק.
במסגרת הטיעונים לעונש עמדה עו"ד קנטרוביץ על חומרת המעשים, תוך שציינה כי נסיבות האירוע מאופיינות בתעוזה, באכזריות, בחוסר רחמים ובאי מורא מהדין, זאת שעה שהנאשם ירה במתלונן פעם אחר פעם, גם כאשר היה מוטל על הקרקע בעקבות הירי שביצע הנאשם. עוד ציינה כי הגם שעניינו של הנאשם מהווה פגיעה פרטנית בקורבן, מדובר בתמונה רחבה יותר של פגיעה בביטחון הציבור, שכן הפגיעה נעשתה לעיני אחרים, ובין רגע הפך מקום עבודה במדינת ישראל לזירה מדממת ומפחידה.
בגזר הדין קבעה השופטת תורן כי "מעיון בכתב האישום עולה תמונה עגומה של אירוע אלים ביותר, ושל נאשם שנהג ללא כל רסן, ושאך באורח נס לא הביא למותו של הקורבן. אין לעבור על סדר היום כאשר האלימות ברחובות ובפרט במגזר הערבי גואה והשימוש בנשק חם נעשה כפעולה בסיסית ושגרתית."
בסיום גזר הדין הדגישה השופטת תורן: "על בתי המשפט להירתם למאמץ הכללי של הרתעת היחיד והרתעת הרבים מפני אלימות הכרוכה בשימוש בנשק חם ובייחוד במגזר הערבי, שהפכה למכת מדינה של ממש, פגיעה ציבורית משוללת רסן, מעבר לעניינו הפרטני של הנאשם כאן, ועל כך יש להגיב בענישה הולמת משמעותית."
לאור האמור גזרה השופטת על אבו מדיעם תשע שנות מאסר בפועל ופיצוי למתלונן בסך 40,000 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סאמר אבו נופל (19) משגב שלום, בגין רצח בן דודו, על רקע ויכוח שפרץ ביניהם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום עולה כי במהלך חודש דצמבר שהו אבו נופל, המנוח ואדם נוסף בשיג הסמוך לביתו של אבו נופל. בשלב מסוים התגלע ויכוח בין השניים, לאחר שהמנוח ביקש מאבו נופל לנקות את המקום. אבו נופל סירב, החל לקלל את המנוח, ובתגובה תקף אותו המנוח. בין השניים התפתחה קטטה, במהלכה ניגש המנוח לרכבו, הוציא אלה והחל להכות באמצעותה את אבו נופל. בסמוך לכך נטל אבו נופל חפץ חד ודקר את המנוח בפלג גופו התחתון.
בשלב מסוים נפל המנוח לקרקע, ואז דקר אותו אבו נופל דקירה נוספת בחזה ונמלט מהמקום.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד שוורץ: "... המשיב נטל את חייו של המנוח בשל ויכוח סתמי, ודקר אותו חמש פעמים בחלקים שונים בגופו. המנוח כבר היה מנוטרל על הקרקע, והמשיב לא הסתפק בכך ודקר אותו דקירה נוספת קטלנית...."
לאבו נופל יוחסה עבירת רצח בכוונה.
התיק נחקר על ידי תחנת שגב שלום של משטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סאמר אבו נופל (19) משגב שלום, בגין רצח בן דודו, על רקע ויכוח שפרץ ביניהם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום עולה כי במהלך חודש דצמבר שהו אבו נופל, המנוח ואדם נוסף בשיג הסמוך לביתו של אבו נופל. בשלב מסוים התגלע ויכוח בין השניים, לאחר שהמנוח ביקש מאבו נופל לנקות את המקום. אבו נופל סירב, החל לקלל את המנוח, ובתגובה תקף אותו המנוח. בין השניים התפתחה קטטה, במהלכה ניגש המנוח לרכבו, הוציא אלה והחל להכות באמצעותה את אבו נופל. בסמוך לכך נטל אבו נופל חפץ חד ודקר את המנוח בפלג גופו התחתון.
בשלב מסוים נפל המנוח לקרקע, ואז דקר אותו אבו נופל דקירה נוספת בחזה ונמלט מהמקום.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד שוורץ: "... המשיב נטל את חייו של המנוח בשל ויכוח סתמי, ודקר אותו חמש פעמים בחלקים שונים בגופו. המנוח כבר היה מנוטרל על הקרקע, והמשיב לא הסתפק בכך ודקר אותו דקירה נוספת קטלנית...."
לאבו נופל יוחסה עבירת רצח בכוונה.
התיק נחקר על ידי תחנת שגב שלום של משטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב אשדוד (56) שביצע עבירות מין בנותיו החל מהיותן בנות 6.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי החל משנת 2002 ובמשך כעשר שנים ביצע הנאשם בב' בתו בת ה 6 (ילידת 1996) עבירות מין. החל משנת 2012 עת הגיעה בתו א' לגיל 6 החל לבצע גם בה עבירות מין, במשך כשמונה שנים.
מתיאור האישומים עולה כי כאשר הייתה ב' בת 6 קרא לה הנאשם למטבח כיסה את עיניה בתואנה של משחק טען בפניה, "אני אתן לך עכשיו נקניק טעים תגידי לי מה את טועמת". אז החדיר הנאשם לפיה את איבר מינו ושאל "מה את טועמת" והיא השיבה "שוקולד". במהלך התקופה נהג הנאשם להיכנס לחדרים בהן ישנו הקטינות ולגעת בהן ללא הסכמה. בחלק מהמקרים נהג להוריד לב' את בגדיה התחתונים ולחכך את אבר מינו ובא' נהג לבצע מין אוראלי. באחת הפעמים עת הקטינה א' הייתה כבת 10 לקח אותה הנאשם לחדר השינה שלו שם חשף בפניה את איבר מינו והניח את ידה על האיבר שהוא מכוסה בסדין, כאשר הגיעה א' לגיל 12 נהג הנאשם לקרוא לה להעמיד אותה בין רגליו ולגעת איבר מינה.
כמו כן, במהלך התקופה, נהג הנאשם להכות את א' ולתקוף אותה שלא כדין בכך שסטר על פניה, דחף אותה והכה אותה בראשה. בנוסף, במהלך 2024 ביקש מא' שלא תפנה למשטרה על מנת שחייו לא יהרסו.
לנאשם יוחסו עבירות של אינוס, עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה), תקיפה בנסיבות מחמירות (בן משפחה) והדחה בחקירה.
כנגד הנאשם הוגשה במקביל בקשת מעצר עד תום ההליכים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת קריית גת.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננות וכפועל יוצא גם את שמו של הנאשם. כמו כן, בהתאם להחלטת בית המשפט, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר מלבד האמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב אשדוד (56) שביצע עבירות מין בנותיו החל מהיותן בנות 6.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי החל משנת 2002 ובמשך כעשר שנים ביצע הנאשם בב' בתו בת ה 6 (ילידת 1996) עבירות מין. החל משנת 2012 עת הגיעה בתו א' לגיל 6 החל לבצע גם בה עבירות מין, במשך כשמונה שנים.
מתיאור האישומים עולה כי כאשר הייתה ב' בת 6 קרא לה הנאשם למטבח כיסה את עיניה בתואנה של משחק טען בפניה, "אני אתן לך עכשיו נקניק טעים תגידי לי מה את טועמת". אז החדיר הנאשם לפיה את איבר מינו ושאל "מה את טועמת" והיא השיבה "שוקולד". במהלך התקופה נהג הנאשם להיכנס לחדרים בהן ישנו הקטינות ולגעת בהן ללא הסכמה. בחלק מהמקרים נהג להוריד לב' את בגדיה התחתונים ולחכך את אבר מינו ובא' נהג לבצע מין אוראלי. באחת הפעמים עת הקטינה א' הייתה כבת 10 לקח אותה הנאשם לחדר השינה שלו שם חשף בפניה את איבר מינו והניח את ידה על האיבר שהוא מכוסה בסדין, כאשר הגיעה א' לגיל 12 נהג הנאשם לקרוא לה להעמיד אותה בין רגליו ולגעת איבר מינה.
כמו כן, במהלך התקופה, נהג הנאשם להכות את א' ולתקוף אותה שלא כדין בכך שסטר על פניה, דחף אותה והכה אותה בראשה. בנוסף, במהלך 2024 ביקש מא' שלא תפנה למשטרה על מנת שחייו לא יהרסו.
לנאשם יוחסו עבירות של אינוס, עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה), תקיפה בנסיבות מחמירות (בן משפחה) והדחה בחקירה.
כנגד הנאשם הוגשה במקביל בקשת מעצר עד תום ההליכים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת קריית גת.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננות וכפועל יוצא גם את שמו של הנאשם. כמו כן, בהתאם להחלטת בית המשפט, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר מלבד האמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 30 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים על עומרי אבו מדיגם, שהורשע בהתאם להודאתו ברצח אשתו.
מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד עמית גינת מפרקליטות מחוז דרום, ובו הודה אבו מדיגם, עולה כי במהלך חודש אוגוסט 2024, כעשרה ימים לאחר נישואיהם של אבו מדיגם והמנוחה, התגלע ויכוח בין השניים על רקע רצונה של המנוחה להמשיך בלימודי הנהיגה. בהמשך לוויכוח אמרה המנוחה לאבו מדיגם כי בכוונתה לשוב לבית הוריה ולהתגרש. בעקבות הדברים ניגש אבו מדיגם למטבח, נטל סכין, שב לחדר השינה שבו שהתה המנוחה ודקר אותה 32 פעמים, בעוד היא מנסה להימלט ומתחננת על חייה. מיד לאחר האירוע התקשר אבו מדיגם למשטרה והתוודה על מעשיו.
במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, עתרו הצדדים להטיל על אבו מדיגם 30 שנות מאסר בפועל, תוך שהותירו לשיקול דעת בית המשפט את רכיבי המאסר על תנאי והפיצויים.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקש עו"ד גינת להטיל על הנאשם פיצוי בסך 258,000 ₪ להורי המנוחה.
שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע סגן הנשיא יואל עדן והשופטים יובל ליבדרו ורחל תורן קיבלו את הסדר הטיעון וגזרו על הנאשם 30 שנות מאסר בפועל, תוך שציינו כי מדובר בענישה המצויה ברף העליון של מתחם הענישה.
ביחס לפיצוי להורי המנוחה גזרו השופטים על אבו מדיגם פיצוי בסך 258,000 ₪, וציינו: "מדובר באסון אשר יש לומר שהוא הכבד ביותר שיכול ליפול על הורי המנוחה... כאב הורים שבתם ניטלה מהם ברצח מזעזע."
עוד ציינו השופטים כי הפיצוי הנפסק במסגרת ההליך הפלילי הוא פיצוי ראשוני בלבד, ואינו משקף את מלוא הכאב, הנזק והסבל שנגרמו וממשיכים להיגרם לנפגעי העבירה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 30 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים על עומרי אבו מדיגם, שהורשע בהתאם להודאתו ברצח אשתו.
מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד עמית גינת מפרקליטות מחוז דרום, ובו הודה אבו מדיגם, עולה כי במהלך חודש אוגוסט 2024, כעשרה ימים לאחר נישואיהם של אבו מדיגם והמנוחה, התגלע ויכוח בין השניים על רקע רצונה של המנוחה להמשיך בלימודי הנהיגה. בהמשך לוויכוח אמרה המנוחה לאבו מדיגם כי בכוונתה לשוב לבית הוריה ולהתגרש. בעקבות הדברים ניגש אבו מדיגם למטבח, נטל סכין, שב לחדר השינה שבו שהתה המנוחה ודקר אותה 32 פעמים, בעוד היא מנסה להימלט ומתחננת על חייה. מיד לאחר האירוע התקשר אבו מדיגם למשטרה והתוודה על מעשיו.
במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, עתרו הצדדים להטיל על אבו מדיגם 30 שנות מאסר בפועל, תוך שהותירו לשיקול דעת בית המשפט את רכיבי המאסר על תנאי והפיצויים.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקש עו"ד גינת להטיל על הנאשם פיצוי בסך 258,000 ₪ להורי המנוחה.
שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע סגן הנשיא יואל עדן והשופטים יובל ליבדרו ורחל תורן קיבלו את הסדר הטיעון וגזרו על הנאשם 30 שנות מאסר בפועל, תוך שציינו כי מדובר בענישה המצויה ברף העליון של מתחם הענישה.
ביחס לפיצוי להורי המנוחה גזרו השופטים על אבו מדיגם פיצוי בסך 258,000 ₪, וציינו: "מדובר באסון אשר יש לומר שהוא הכבד ביותר שיכול ליפול על הורי המנוחה... כאב הורים שבתם ניטלה מהם ברצח מזעזע."
עוד ציינו השופטים כי הפיצוי הנפסק במסגרת ההליך הפלילי הוא פיצוי ראשוני בלבד, ואינו משקף את מלוא הכאב, הנזק והסבל שנגרמו וממשיכים להיגרם לנפגעי העבירה.
היחידה הממשלתית לחופש המידע מפרסמת נוהל חדש: פרסום מידע על נסיעות לחו"ל
ניתן לעיין בנוהל שהופץ תחילה להערות ציבור, באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע
שלום רב,
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים פרסמה להערות הציבור טיוטת נוהל חדש בעניין פרסום מידע על נסיעות רשמיות לחו״ל.
נוהל מסירת מידע על נסיעות רשמיות לחו״ל עוסק בהסדרת אופן הטיפול בבקשות לפי חוק חופש המידע הנוגעות לנסיעות רשמיות של נושאי משרה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, וכן במתווה לפרסום יזום של מידע זה. מטרת הנוהל, היא לקדם שקיפות יעילה ומידתית, לאחד את שיטות העבודה בין הרשויות, ולהבהיר את האיזון עם הסייגים שבדין (פרטיות, ביטחון, סוד מסחרי וכדומה).
הרקע לכתיבת הנוהל נובע, בין היתר, מהתגברות העניין הציבורי בשנים האחרונות בנסיעות של עובדי מדינה ונבחרי ציבור לחו״ל במסגרת תפקידם – מי נוסע ולאן, לאיזו מטרה, כמה עולה המשלחת ומי מממן אותה. במקביל, ביחידה הממשלתית לחופש המידע זיהו עלייה בהיקף הבקשות למידע בנושא, המשקפת דרישה ציבורית ברורה לשקיפות בנוגע לשימוש בכספי ציבור בנסיעות לחו"ל ויציאת משלחות.
הנוהל החדש קובע סטנדרט אחיד וברור לטיפול בבקשות חופש מידע בנושא נסיעות רשמיות לחו״ל, ולראשונה גם להציע מתווה סדור לפרסום יזום ושיטתי של המידע.
עו״ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע: "פרסום טיוטת הנוהל החדש נותן מענה לדרישה הציבורית לשקיפות ציבורית בכלל ושל משרדי הממשלה בפרט. היחידה תמשיך לפעול להגברת השקיפות בכל הרשויות הציבוריות".
הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד ליום 8.2.26 באתר היחידה, ניתן לעיין בה כאן>> https://www.gov.il/he/pages/draft_procedure17
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
ניתן לעיין בנוהל שהופץ תחילה להערות ציבור, באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע
שלום רב,
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים פרסמה להערות הציבור טיוטת נוהל חדש בעניין פרסום מידע על נסיעות רשמיות לחו״ל.
נוהל מסירת מידע על נסיעות רשמיות לחו״ל עוסק בהסדרת אופן הטיפול בבקשות לפי חוק חופש המידע הנוגעות לנסיעות רשמיות של נושאי משרה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, וכן במתווה לפרסום יזום של מידע זה. מטרת הנוהל, היא לקדם שקיפות יעילה ומידתית, לאחד את שיטות העבודה בין הרשויות, ולהבהיר את האיזון עם הסייגים שבדין (פרטיות, ביטחון, סוד מסחרי וכדומה).
הרקע לכתיבת הנוהל נובע, בין היתר, מהתגברות העניין הציבורי בשנים האחרונות בנסיעות של עובדי מדינה ונבחרי ציבור לחו״ל במסגרת תפקידם – מי נוסע ולאן, לאיזו מטרה, כמה עולה המשלחת ומי מממן אותה. במקביל, ביחידה הממשלתית לחופש המידע זיהו עלייה בהיקף הבקשות למידע בנושא, המשקפת דרישה ציבורית ברורה לשקיפות בנוגע לשימוש בכספי ציבור בנסיעות לחו"ל ויציאת משלחות.
הנוהל החדש קובע סטנדרט אחיד וברור לטיפול בבקשות חופש מידע בנושא נסיעות רשמיות לחו״ל, ולראשונה גם להציע מתווה סדור לפרסום יזום ושיטתי של המידע.
עו״ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע: "פרסום טיוטת הנוהל החדש נותן מענה לדרישה הציבורית לשקיפות ציבורית בכלל ושל משרדי הממשלה בפרט. היחידה תמשיך לפעול להגברת השקיפות בכל הרשויות הציבוריות".
הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד ליום 8.2.26 באתר היחידה, ניתן לעיין בה כאן>> https://www.gov.il/he/pages/draft_procedure17
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים