הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד רפאל חן (23) מקיבוץ ארז לאחר שביצע עבירות מין בקטינים אמצעות באמצעות הווטסאפ.
מכתב האישום שהגישה עו"ד תהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשם נהג לצור קשר עם קטינים באמצעות יישומון הווטסאפ להציג את עצמו כקטין ולהטריד אותם מינית וכן לבצע בהם מעשים מגונים. בין היתר, ביקש חן מהקטינים לשלוח לו תמונות וסרטונים, בהם הם מבצעים אקטים מיניים, וכן ביקש לבצע עימו שיחות וידאו בעלות תוכן מיני, בחלק מהמקרים נענו הקטינים לבקשתו. למרות שהקטינים ברב המקרים שלחו את הקבצים לצפייה חד פעמית, נהג הנאשם לצלם ולשמור את הקבצים. בנוסף, שלח חן לקטינים תמונות וסרטונים של אקטים מיניים שביצע הנאשם ותוכן פורנוגרפי אחר.
כך לדוגמה יצר הנאש קשר עם קטינה כבת 14 והתכתב איתה במשך כשלושה חודשים תוך שהוא מציג את עצמו כקטין בן 15. במהלך ההתכתבות, ביקש חן מהקטינה לשלוח לו קבצים בעלי תוכן מיני, וכן שלח לה הודעות בעלי תוכן מיני קבצים לצפייה חד פעמית בהם צילום של איבר מינו וכו'. מנגד ובהתאם לבקשתו שלחה לו הקטינה תמונות שלה כולל תמונות בהן היא בעירום חלקי.
באחת הפעמים ביקש חן מהקטינה לערוך שיחת וידאו עמה ועם אחותה אך הקטינה סירבה. בחלק מהמקרים ביקש חן מהקטינה לקיים עמה שיחת וידאו במסגרתה לא תצטרך לעשות כלום אלא רק לצפות בו מאונן. במהלך התקופה במספר הזדמנויות שונות הציגה עצמה הקטינה בפני חן כאביה, חברה או אחותה של קטינה וביקשה מהנאשם להפסיק לשוחח עמה. למרות האמור הנאשם המשיך בהתכתבות עימה.
במקרה אחר פנה חן לקטין כבן 14 והציג את עצמו כקטינה בת 15. לאחר שהקטין חשד, טען בפניו חן כי הוא בן וכי הוא "הומו". במהלך ההתכתבות, הפנה חן לקטין הצעות בעלות אופי מיני, אך הקטין סירב. בהמשך ביקש חן מהקטין לקיים עמו שיחת וידאו על מנת ללמד שהוא "ילמד אותו משהו שהוא לא יודע" והקטין הסכים. חן הקליט חלק מהשיחה ושמר אותו במכשיר הטלפון שלו וזאת ללא הסכמתו של הקטין.
במקרה אחר התחבר חן לקבוצת ווטסאפ בה היו חברות מספר קטינות. לאחר הצטרפותו שלח חן בקבוצה תמונות בעלות תוכן מיני בתגובה שתי קטינות החברות בקבוצה דרשו מהנאשם שלא ישלח תכנים מסוג זה. במענה כתב להן חן כי "מה את משחקת אותה אתם נכנסות לאינטרנט כל יום כדי לראות את הדבר הזה.. אתם עושות את עצמכם ילדות טובות בקבוצה ומאחורי הטלפון דברים ..." ושלח עוד מספר תמונות בעלות תוכן מיני בקבוצה.
בסמוך לכך, פנה חן באמצעות הווטסאפ לאחת מהקטינות שהיו בקבוצה ולמרות שהיא ציינה בפניו של חן כי היא בת 10 במהלך ההתכתבות בין השניים הפנה חן הצעות והתייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני וביקש ממנה לשלוח לו תמונות שלה ותמונות בעלות תוכן מיני אך הקטינה סירבה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד נידם, שהנאשם פעל באופן מתוחכם ושיטתי ברשת הווירטואלית למול מספר קטינים כאשר הקטנה ביותר בת 10, ותוך שהוא מציג להם מצג שווא לפיו הוא קטין בעצמו - בדרך זו המשיב ביצע עבירות מין בקטינים וקיבל לידו תמונות ותכנים אינטימיים ביותר של הקטינים אותם תיעד ושמר ללא ידיעתם וללא הסכמתם.
כמו כן ציינה כי מעשיו של הנאשם, מלמדים על מסוכנות ממשית לציבור הקטינים, שכן המשיב היה מודע היטב לגילם של כלל הקטינים ו"צד" אותם ברשתות השונות, ומחומר החקירה עולה כי בדרך זו גם המשיב ביצע עבירות מין במספר קטינים.
לנאשם יוחסו עבירות של מעשה מגונה במרמה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית וכן החזקת חומרי תועבה לאחר שבמכשיר הטלפון הנייד שלו נמצאו תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של קטינים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשקלון.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד רפאל חן (23) מקיבוץ ארז לאחר שביצע עבירות מין בקטינים אמצעות באמצעות הווטסאפ.
מכתב האישום שהגישה עו"ד תהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשם נהג לצור קשר עם קטינים באמצעות יישומון הווטסאפ להציג את עצמו כקטין ולהטריד אותם מינית וכן לבצע בהם מעשים מגונים. בין היתר, ביקש חן מהקטינים לשלוח לו תמונות וסרטונים, בהם הם מבצעים אקטים מיניים, וכן ביקש לבצע עימו שיחות וידאו בעלות תוכן מיני, בחלק מהמקרים נענו הקטינים לבקשתו. למרות שהקטינים ברב המקרים שלחו את הקבצים לצפייה חד פעמית, נהג הנאשם לצלם ולשמור את הקבצים. בנוסף, שלח חן לקטינים תמונות וסרטונים של אקטים מיניים שביצע הנאשם ותוכן פורנוגרפי אחר.
כך לדוגמה יצר הנאש קשר עם קטינה כבת 14 והתכתב איתה במשך כשלושה חודשים תוך שהוא מציג את עצמו כקטין בן 15. במהלך ההתכתבות, ביקש חן מהקטינה לשלוח לו קבצים בעלי תוכן מיני, וכן שלח לה הודעות בעלי תוכן מיני קבצים לצפייה חד פעמית בהם צילום של איבר מינו וכו'. מנגד ובהתאם לבקשתו שלחה לו הקטינה תמונות שלה כולל תמונות בהן היא בעירום חלקי.
באחת הפעמים ביקש חן מהקטינה לערוך שיחת וידאו עמה ועם אחותה אך הקטינה סירבה. בחלק מהמקרים ביקש חן מהקטינה לקיים עמה שיחת וידאו במסגרתה לא תצטרך לעשות כלום אלא רק לצפות בו מאונן. במהלך התקופה במספר הזדמנויות שונות הציגה עצמה הקטינה בפני חן כאביה, חברה או אחותה של קטינה וביקשה מהנאשם להפסיק לשוחח עמה. למרות האמור הנאשם המשיך בהתכתבות עימה.
במקרה אחר פנה חן לקטין כבן 14 והציג את עצמו כקטינה בת 15. לאחר שהקטין חשד, טען בפניו חן כי הוא בן וכי הוא "הומו". במהלך ההתכתבות, הפנה חן לקטין הצעות בעלות אופי מיני, אך הקטין סירב. בהמשך ביקש חן מהקטין לקיים עמו שיחת וידאו על מנת ללמד שהוא "ילמד אותו משהו שהוא לא יודע" והקטין הסכים. חן הקליט חלק מהשיחה ושמר אותו במכשיר הטלפון שלו וזאת ללא הסכמתו של הקטין.
במקרה אחר התחבר חן לקבוצת ווטסאפ בה היו חברות מספר קטינות. לאחר הצטרפותו שלח חן בקבוצה תמונות בעלות תוכן מיני בתגובה שתי קטינות החברות בקבוצה דרשו מהנאשם שלא ישלח תכנים מסוג זה. במענה כתב להן חן כי "מה את משחקת אותה אתם נכנסות לאינטרנט כל יום כדי לראות את הדבר הזה.. אתם עושות את עצמכם ילדות טובות בקבוצה ומאחורי הטלפון דברים ..." ושלח עוד מספר תמונות בעלות תוכן מיני בקבוצה.
בסמוך לכך, פנה חן באמצעות הווטסאפ לאחת מהקטינות שהיו בקבוצה ולמרות שהיא ציינה בפניו של חן כי היא בת 10 במהלך ההתכתבות בין השניים הפנה חן הצעות והתייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני וביקש ממנה לשלוח לו תמונות שלה ותמונות בעלות תוכן מיני אך הקטינה סירבה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד נידם, שהנאשם פעל באופן מתוחכם ושיטתי ברשת הווירטואלית למול מספר קטינים כאשר הקטנה ביותר בת 10, ותוך שהוא מציג להם מצג שווא לפיו הוא קטין בעצמו - בדרך זו המשיב ביצע עבירות מין בקטינים וקיבל לידו תמונות ותכנים אינטימיים ביותר של הקטינים אותם תיעד ושמר ללא ידיעתם וללא הסכמתם.
כמו כן ציינה כי מעשיו של הנאשם, מלמדים על מסוכנות ממשית לציבור הקטינים, שכן המשיב היה מודע היטב לגילם של כלל הקטינים ו"צד" אותם ברשתות השונות, ומחומר החקירה עולה כי בדרך זו גם המשיב ביצע עבירות מין במספר קטינים.
לנאשם יוחסו עבירות של מעשה מגונה במרמה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית וכן החזקת חומרי תועבה לאחר שבמכשיר הטלפון הנייד שלו נמצאו תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של קטינים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשקלון.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה עתירה המבקשת להתייחס לבני זוג, שערכו הפרדה רכושית בהסכם ממון, כזכאים כל אחד בנפרד לרכישת מקרקעין בפטור ממכרז.
העותרת פנתה בשנת 2024 לרשות מקרקעי ישראל בבקשה לאיוש נחלה במושב צופר שבדרום. בטופס הבקשה נדרשה להצהיר כי לא היא ולא בן זוגה מחזיקים בזכויות בנחלה שהוקצתה ללא מכרז. במסגרת בדיקת הבקשה גילתה הרשות כי מספר חודשים קודם לכן הוקצה לבן זוגה של העותרת מגרש בפטור ממכרז במושב אחר. לפיכך דחתה הרשות את בקשתה, מאחר שלא ניתן להקצות שתי קרקעות בפטור ממכרז למטרת מגורים לבני אותו תא משפחתי.
העותרת הגישה עתירה וטענה כי לא היה מקום לדחות את בקשתה משום שיש לה ולבן זוגה הסכם ממון המפריד בין הרכוש, וכי הזכויות במגרש שהוקצה לבן זוגה אינן שייכות לה. עוד נטען כי הנוהל סותר את חוק יחסי ממון בין בני זוג וההטבות שחוק זה מאפשר בענייני מיסוי, וכי אין הצדקה לפגוע בזכויותיה הקנייניות רק משום שהיא נשואה.
רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד צופיה משאל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז היא חריג לחובה לקיים מכרז, ויש לפרשה בצמצום. עוד ציינה, כי בהתאם לנוהל הרשות "הנחלות הפנויות יוקצו ליחידים אשר אינם בעלי זכויות בנחלה… שנרכשו בפטור ממכרז" וכי הדרישה חלה גם על בן/בת הזוג של המבקש, ללא קשר להסכמי ממון. בנוסף הובהר כי קיים שוני בין הרציונל העומד בבסיס דיני המס ובבסיס הקצאות קרקע בפטור ממכרז.
סגנית נשיא בית המשפט לעניינים מינהליים, השופטת יעל רז–לוי, דחתה את העתירה וקבעה כי החלטת רמ"י עומדת בהלימה לעקרונות של צדק חלוקתי ושוויון בחלוקת מקרקעי המדינה, וכי הקצאה בפטור ממכרז היא הטבה הניתנת לתא המשפחתי כולו. היא הוסיפה כי הדרישה להתגורר בנחלה מחזקת את ההצדקה לראות בבן הזוג חלק מההקצאה, גם כאשר בני הזוג חתומים על הסכם הפרדה רכושית או ידועים בציבור. וציינה כי המטריה של דיני המס שונה מזו של הקצאת המקרקעין.
לאור האמור, העתירה נדחתה והעותרת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.
בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה עתירה המבקשת להתייחס לבני זוג, שערכו הפרדה רכושית בהסכם ממון, כזכאים כל אחד בנפרד לרכישת מקרקעין בפטור ממכרז.
העותרת פנתה בשנת 2024 לרשות מקרקעי ישראל בבקשה לאיוש נחלה במושב צופר שבדרום. בטופס הבקשה נדרשה להצהיר כי לא היא ולא בן זוגה מחזיקים בזכויות בנחלה שהוקצתה ללא מכרז. במסגרת בדיקת הבקשה גילתה הרשות כי מספר חודשים קודם לכן הוקצה לבן זוגה של העותרת מגרש בפטור ממכרז במושב אחר. לפיכך דחתה הרשות את בקשתה, מאחר שלא ניתן להקצות שתי קרקעות בפטור ממכרז למטרת מגורים לבני אותו תא משפחתי.
העותרת הגישה עתירה וטענה כי לא היה מקום לדחות את בקשתה משום שיש לה ולבן זוגה הסכם ממון המפריד בין הרכוש, וכי הזכויות במגרש שהוקצה לבן זוגה אינן שייכות לה. עוד נטען כי הנוהל סותר את חוק יחסי ממון בין בני זוג וההטבות שחוק זה מאפשר בענייני מיסוי, וכי אין הצדקה לפגוע בזכויותיה הקנייניות רק משום שהיא נשואה.
רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד צופיה משאל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז היא חריג לחובה לקיים מכרז, ויש לפרשה בצמצום. עוד ציינה, כי בהתאם לנוהל הרשות "הנחלות הפנויות יוקצו ליחידים אשר אינם בעלי זכויות בנחלה… שנרכשו בפטור ממכרז" וכי הדרישה חלה גם על בן/בת הזוג של המבקש, ללא קשר להסכמי ממון. בנוסף הובהר כי קיים שוני בין הרציונל העומד בבסיס דיני המס ובבסיס הקצאות קרקע בפטור ממכרז.
סגנית נשיא בית המשפט לעניינים מינהליים, השופטת יעל רז–לוי, דחתה את העתירה וקבעה כי החלטת רמ"י עומדת בהלימה לעקרונות של צדק חלוקתי ושוויון בחלוקת מקרקעי המדינה, וכי הקצאה בפטור ממכרז היא הטבה הניתנת לתא המשפחתי כולו. היא הוסיפה כי הדרישה להתגורר בנחלה מחזקת את ההצדקה לראות בבן הזוג חלק מההקצאה, גם כאשר בני הזוג חתומים על הסכם הפרדה רכושית או ידועים בציבור. וציינה כי המטריה של דיני המס שונה מזו של הקצאת המקרקעין.
לאור האמור, העתירה נדחתה והעותרת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רפאל ראובני (22) מבאר שבע, לאחר שבמהלך שירותו הסדיר קיים קשר עם סוכן איראני וביצע עבורו משימות בתמורה לתשלום כספי.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום, לפני מספר שבועות, בעת שירותו הצבאי של ראובני, פנה אליו סוכן חוץ באמצעות יישומון הטלגרם והציע לו לבצע משימות שונות תמורת כסף. ראובני נענה להצעה.
במהלך ההתקשרות בין השניים ביצע ראובני משימות לבקשת הסוכן האיראני, תיעד את ביצוען והעביר את התיעוד באמצעות הטלגרם. לבקשת הסוכן העביר ראובני תצלום סלפי ופרטי כתובת מגוריו, וקיבל בעבורם "דמי רצינות" לארנק דיגיטלי. בהמשך גם התבקש להעביר צילום של תעודת החוגר שלו.
בין המשימות שביצע, צילום סרטונים בפארק סמוך לביתו, תיעוד תחנת אוטובוס, צילום בקניון בעיר ומתן פרטים על הפעילות במקום. באחת הפעמים, נשלח לסופרמרקט בעיר כדי לרכוש חבילת סיגריות, להטמין אותה בפארק יחד עם שטר של 20 ₪ ופתק עליו כתוב "לך לירדן". במקרה אחר נשלח לראשון לציון כדי לבדוק האם אקדח שהוטמן במקום הוא אמיתי או צעצוע. לאחר שסירב להעביר את האקדח לאדם אחר, הונחה להעבירו לנקודה אחרת, תמורת 2,000 ₪.
בנוסף, מסר ראובני לסוכן החוץ מידע על הבסיס בו הוא משרת, לרבות תשובות לא מבוססות בין היתר על נתוני כח האדם ונהלי החירום בבסיס, ואף התחייב לעדכן כאשר הבסיס יעבור למצב מלחמה.
בהמשך התבקש למסור פרטים על אודות אנשים נוספים לצורך גיוסם האפשרי למודיעין האיראני. כמו כן נשלח לאסוף כרטיס SIM מבית קפה בעיר, אך לא מצא אותו. יומיים לאחר מכן ביקש ממנו הסוכן לרכוש מימן על חמצני, משימה שלא בוצעה.
בסך הכול קיבל ראובני מהסוכן כ־2,700 דולר, שהועברו לארנק דיגיטלי.
התיק נחקר על ידי יחידת הפח"ע של ימ"ר דרום והשב"כ.
כתב האישום מייחס לראובני עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב ומסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לתועלתו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רפאל ראובני (22) מבאר שבע, לאחר שבמהלך שירותו הסדיר קיים קשר עם סוכן איראני וביצע עבורו משימות בתמורה לתשלום כספי.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום, לפני מספר שבועות, בעת שירותו הצבאי של ראובני, פנה אליו סוכן חוץ באמצעות יישומון הטלגרם והציע לו לבצע משימות שונות תמורת כסף. ראובני נענה להצעה.
במהלך ההתקשרות בין השניים ביצע ראובני משימות לבקשת הסוכן האיראני, תיעד את ביצוען והעביר את התיעוד באמצעות הטלגרם. לבקשת הסוכן העביר ראובני תצלום סלפי ופרטי כתובת מגוריו, וקיבל בעבורם "דמי רצינות" לארנק דיגיטלי. בהמשך גם התבקש להעביר צילום של תעודת החוגר שלו.
בין המשימות שביצע, צילום סרטונים בפארק סמוך לביתו, תיעוד תחנת אוטובוס, צילום בקניון בעיר ומתן פרטים על הפעילות במקום. באחת הפעמים, נשלח לסופרמרקט בעיר כדי לרכוש חבילת סיגריות, להטמין אותה בפארק יחד עם שטר של 20 ₪ ופתק עליו כתוב "לך לירדן". במקרה אחר נשלח לראשון לציון כדי לבדוק האם אקדח שהוטמן במקום הוא אמיתי או צעצוע. לאחר שסירב להעביר את האקדח לאדם אחר, הונחה להעבירו לנקודה אחרת, תמורת 2,000 ₪.
בנוסף, מסר ראובני לסוכן החוץ מידע על הבסיס בו הוא משרת, לרבות תשובות לא מבוססות בין היתר על נתוני כח האדם ונהלי החירום בבסיס, ואף התחייב לעדכן כאשר הבסיס יעבור למצב מלחמה.
בהמשך התבקש למסור פרטים על אודות אנשים נוספים לצורך גיוסם האפשרי למודיעין האיראני. כמו כן נשלח לאסוף כרטיס SIM מבית קפה בעיר, אך לא מצא אותו. יומיים לאחר מכן ביקש ממנו הסוכן לרכוש מימן על חמצני, משימה שלא בוצעה.
בסך הכול קיבל ראובני מהסוכן כ־2,700 דולר, שהועברו לארנק דיגיטלי.
התיק נחקר על ידי יחידת הפח"ע של ימ"ר דרום והשב"כ.
כתב האישום מייחס לראובני עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב ומסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לתועלתו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר מאסר בפועל ופיצויים על אבו חסין קואעין, שהורשע על פי הודאתו בסחר בבני אדם, לאחר שסיכם עם אמה של קטינה בת פחות מארבע עשרה כי יישא אותה לאישה בתמורה לתמיכה כלכלית.
מעובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד ערן צרויה מפרקליטות מחוז דרום, ובו הודה אבו חסין, עולה כי בין הנאשם לאמה של הקטינה נרקמה "עסקה", במסגרתה הוסכם כי הקטינה תתחתן עם אבו חסין בתמורה לתמיכה כלכלית שתוענק לאם. עוד הוסכם כי הקטינה תתגורר במתחם שבבעלותו, וכי עד שתגיע לגיל שש עשרה לא יתקיימו ביניהם יחסי מין. בסך הכול שהתה הקטינה בביתו של אבו חסין כחודש ימים, מתוכם שבועיים עם אמה. בתום התקופה ביקשה הקטינה לשוב לביתה, ואבו חסין הסיע אותה בהתאם.
בגזר הדין קבעו נשיא בית המשפט המחוזי, בני שגיא, והשופטים דניאל בן טולילה ויובל ליבדרו, כי "מעשיו של הנאשם אינם קלים, והאקט של 'רכישת' קטינה לצורך חתונה הוא אקט פסול שאין לקבלו, ודי בו כדי להצדיק ענישה משמעותית". עוד ציינו כי ראוי היה שהתביעה תטפל בתופעה חמורה זו, וכי יש לקוות שהעמדה התקיפה תתרום לצמצום ואף למיגור מקרים דומים. לעניין הענישה ציין בית המשפט כי מדובר בתחום שבו לא ננקטו בעבר פעולות אכיפה רבות, ולכן יש להפעיל ענישה הדרגתית שתאפשר לציבור לכוון את התנהגותו בהתאם.
לאור האמור הוטלו על אבו חסין 27 חודשי מאסר בפועל, פיצוי בסך 50,000 שקלים לקטינה ומאסר על תנאי.
עו״ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים, מסרה כי ״פסק דינו התקדימי של בית המשפט מלמד על החשיבות בפעילותן הנחושה של זרועות האכיפה תוך שילוב כוחות, כדי למצות את הדין עם אלו המתייחסים לבני אדם בכלל ולילדים בפרט כאילו היו חפץ ורכוש. לצד צעדי אכיפה, הממשלה פועלת גם לקידום הכרה, הגנה ומענים לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם. לצערנו, בשנים האחרונות חלה עליה במספר קורבנות הסחר שהם ילדים ברחבי העולם, ואנו פועלים ללא לאות על מנת לצמצם תופעה זו."
הקטינה יוצגה על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
לתשומת לבכם- חל איסור מוחלט לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטינה. כמו כן אין לפרסם כל פרט מלבד האמור בתוכן ההודעה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר מאסר בפועל ופיצויים על אבו חסין קואעין, שהורשע על פי הודאתו בסחר בבני אדם, לאחר שסיכם עם אמה של קטינה בת פחות מארבע עשרה כי יישא אותה לאישה בתמורה לתמיכה כלכלית.
מעובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד ערן צרויה מפרקליטות מחוז דרום, ובו הודה אבו חסין, עולה כי בין הנאשם לאמה של הקטינה נרקמה "עסקה", במסגרתה הוסכם כי הקטינה תתחתן עם אבו חסין בתמורה לתמיכה כלכלית שתוענק לאם. עוד הוסכם כי הקטינה תתגורר במתחם שבבעלותו, וכי עד שתגיע לגיל שש עשרה לא יתקיימו ביניהם יחסי מין. בסך הכול שהתה הקטינה בביתו של אבו חסין כחודש ימים, מתוכם שבועיים עם אמה. בתום התקופה ביקשה הקטינה לשוב לביתה, ואבו חסין הסיע אותה בהתאם.
בגזר הדין קבעו נשיא בית המשפט המחוזי, בני שגיא, והשופטים דניאל בן טולילה ויובל ליבדרו, כי "מעשיו של הנאשם אינם קלים, והאקט של 'רכישת' קטינה לצורך חתונה הוא אקט פסול שאין לקבלו, ודי בו כדי להצדיק ענישה משמעותית". עוד ציינו כי ראוי היה שהתביעה תטפל בתופעה חמורה זו, וכי יש לקוות שהעמדה התקיפה תתרום לצמצום ואף למיגור מקרים דומים. לעניין הענישה ציין בית המשפט כי מדובר בתחום שבו לא ננקטו בעבר פעולות אכיפה רבות, ולכן יש להפעיל ענישה הדרגתית שתאפשר לציבור לכוון את התנהגותו בהתאם.
לאור האמור הוטלו על אבו חסין 27 חודשי מאסר בפועל, פיצוי בסך 50,000 שקלים לקטינה ומאסר על תנאי.
עו״ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים, מסרה כי ״פסק דינו התקדימי של בית המשפט מלמד על החשיבות בפעילותן הנחושה של זרועות האכיפה תוך שילוב כוחות, כדי למצות את הדין עם אלו המתייחסים לבני אדם בכלל ולילדים בפרט כאילו היו חפץ ורכוש. לצד צעדי אכיפה, הממשלה פועלת גם לקידום הכרה, הגנה ומענים לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם. לצערנו, בשנים האחרונות חלה עליה במספר קורבנות הסחר שהם ילדים ברחבי העולם, ואנו פועלים ללא לאות על מנת לצמצם תופעה זו."
הקטינה יוצגה על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
לתשומת לבכם- חל איסור מוחלט לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטינה. כמו כן אין לפרסם כל פרט מלבד האמור בתוכן ההודעה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב הנגב שבעת שהיה קטין צרך תכנים של דאע"ש שבעקבותם החליט לבצע פיגוע נגד חיילים.
בתום חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי ויחידת פח"ע נגב במשטרת ישראל, הגישה היום עו"ד אסף בר יוסף, מפרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד הנאשם. מכתב האישום עולה כי החל משנת 2020 החל הנאשם לגלוש בערוצים ובאתרים ייעודים של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש), בעקבות כך החליט הנאשם לבצע פיגוע דקירה מטעם הארגון בתחנת אוטובוס, בה ישהו חיילים, בעיר באר שבע. לצורך כך, רכש סכין והחל להתאמן על שימוש בה תוך שהוא מחפש סרטוני הדרכה ברשת המדריכים כיצד לדקור אנשים.
בשלב מאוחר יותר החליט הנאשם לבצע את הפיגוע באמצעות מטעני חבלה או חגורת נפץ והחל לחפש סרטונים המדריכים כיצד להכין חומר נפץ.
לאחר 7.10.23 החליט הנאשם כי יבצע את הפיגוע מטעם החמאס ולא מטעם דאע"ש.
בחודשים האחרונים החל הנאשם להכין מטעני חבלה מאולתרים, אך כיוון שחשש שלא יפעלו בעת ביצוע הפיגוע ניסה, ללא הצלחה, גם להשיג אקדח על מנת להבטיח את הצלחת הפיגוע.
בשל הקושי להשיג חומרים שונים להשלמת ייצור המטענים החליט הנאשם להחליף את שני המטענים במטען פשוט יותר וזרק את שני המטענים לפח בסמוך לביתו.
לנאשם יוחסו עבירות של הכנה לביצוע מעשה טרור של רצח בנסיבות מחמירות, אימונים או הדרכה למעשה טרור וניסיון לפעולה בנשק למטרות טרור.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הנאשם הקטין, כמו כן כיוון שמדובר בקטין לא נוכל להעביר את כתבי בית הדין בעניינו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב הנגב שבעת שהיה קטין צרך תכנים של דאע"ש שבעקבותם החליט לבצע פיגוע נגד חיילים.
בתום חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי ויחידת פח"ע נגב במשטרת ישראל, הגישה היום עו"ד אסף בר יוסף, מפרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד הנאשם. מכתב האישום עולה כי החל משנת 2020 החל הנאשם לגלוש בערוצים ובאתרים ייעודים של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש), בעקבות כך החליט הנאשם לבצע פיגוע דקירה מטעם הארגון בתחנת אוטובוס, בה ישהו חיילים, בעיר באר שבע. לצורך כך, רכש סכין והחל להתאמן על שימוש בה תוך שהוא מחפש סרטוני הדרכה ברשת המדריכים כיצד לדקור אנשים.
בשלב מאוחר יותר החליט הנאשם לבצע את הפיגוע באמצעות מטעני חבלה או חגורת נפץ והחל לחפש סרטונים המדריכים כיצד להכין חומר נפץ.
לאחר 7.10.23 החליט הנאשם כי יבצע את הפיגוע מטעם החמאס ולא מטעם דאע"ש.
בחודשים האחרונים החל הנאשם להכין מטעני חבלה מאולתרים, אך כיוון שחשש שלא יפעלו בעת ביצוע הפיגוע ניסה, ללא הצלחה, גם להשיג אקדח על מנת להבטיח את הצלחת הפיגוע.
בשל הקושי להשיג חומרים שונים להשלמת ייצור המטענים החליט הנאשם להחליף את שני המטענים במטען פשוט יותר וזרק את שני המטענים לפח בסמוך לביתו.
לנאשם יוחסו עבירות של הכנה לביצוע מעשה טרור של רצח בנסיבות מחמירות, אימונים או הדרכה למעשה טרור וניסיון לפעולה בנשק למטרות טרור.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הנאשם הקטין, כמו כן כיוון שמדובר בקטין לא נוכל להעביר את כתבי בית הדין בעניינו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע, בהתאם להודאתו, את דקל סלע בעבירות לפי חוק ניירות ערך, לאחר שביחד עם דוד כץ, אריק מימון וגיא אבני הציע לציבור ניירות ערך ללא פרסום תשקיף כדין. סלע הודה במסגרת הסדר טיעון שנחתם לאחר הליך גישור שנוהל על ידי בית המשפט.
מכתב האישום המתוקן, שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה ואשר הודה בו הנאשם, עולה כי בשנים 2018–2020 שיווק סלע יחד עם מימון, כץ ואבני השקעה במיזם להקמת מעונות סטודנטים במכללת ספיר. המיזם הוצג ככזה הצפוי להניב תשואה גבוהה, וסלע ניהל את מערך השיווק שלו. מבנה ההשקעה היה שיחידות ההשקעה ששווקו ללקוחות היו בעלות מאפיינים של ניירות ערך.
סלע והאחרים פנו ליותר מ־35 משקיעים פוטנציאליים ללא פרסום תשקיף כדין, על אף שגיוס כספים באופן זה, לכמות של 35 משקיעים פוטנציאליים ומעלה, מחייב פרסום תשקיף, שמטרתו לצמצם את פער המידע בין החברה למשקיעים ולאפשר למשקיעים לקבל החלטה מושכלת לגבי כספם. בנוסף, עם פרסום התשקיף חלות על החברה חובות של חברה ציבורית, במטרה להגן על המשקיעים ולאפשר פיקוח של רשות ניירות ערך.
בהתאם להודאתו הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל רוזן עוזר, את סלע בעבירה של אי־קיום הוראה לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך.
בהתאם להסדר, יעתרו הצדדים להטיל עליו 8 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.
התיק נגד כץ ואבני ממשיך להתנהל, אריק מימון יצא מהארץ ביולי 2021 ומתנהל נגדו הליך הסגרה.
התיק מנוהל על ידי עורכי הדין יוסי צדוק, הנרייט טיבי ופנינית בן עמי בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע, בהתאם להודאתו, את דקל סלע בעבירות לפי חוק ניירות ערך, לאחר שביחד עם דוד כץ, אריק מימון וגיא אבני הציע לציבור ניירות ערך ללא פרסום תשקיף כדין. סלע הודה במסגרת הסדר טיעון שנחתם לאחר הליך גישור שנוהל על ידי בית המשפט.
מכתב האישום המתוקן, שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה ואשר הודה בו הנאשם, עולה כי בשנים 2018–2020 שיווק סלע יחד עם מימון, כץ ואבני השקעה במיזם להקמת מעונות סטודנטים במכללת ספיר. המיזם הוצג ככזה הצפוי להניב תשואה גבוהה, וסלע ניהל את מערך השיווק שלו. מבנה ההשקעה היה שיחידות ההשקעה ששווקו ללקוחות היו בעלות מאפיינים של ניירות ערך.
סלע והאחרים פנו ליותר מ־35 משקיעים פוטנציאליים ללא פרסום תשקיף כדין, על אף שגיוס כספים באופן זה, לכמות של 35 משקיעים פוטנציאליים ומעלה, מחייב פרסום תשקיף, שמטרתו לצמצם את פער המידע בין החברה למשקיעים ולאפשר למשקיעים לקבל החלטה מושכלת לגבי כספם. בנוסף, עם פרסום התשקיף חלות על החברה חובות של חברה ציבורית, במטרה להגן על המשקיעים ולאפשר פיקוח של רשות ניירות ערך.
בהתאם להודאתו הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל רוזן עוזר, את סלע בעבירה של אי־קיום הוראה לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך.
בהתאם להסדר, יעתרו הצדדים להטיל עליו 8 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.
התיק נגד כץ ואבני ממשיך להתנהל, אריק מימון יצא מהארץ ביולי 2021 ומתנהל נגדו הליך הסגרה.
התיק מנוהל על ידי עורכי הדין יוסי צדוק, הנרייט טיבי ופנינית בן עמי בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
שופט בית המחוזי בחיפה שלמה בנג'ו (בשבתו כבית משפט שלום) הרשיע, בהתאם להודאתו, את צביקה גנדלמן, ראש עיריית חדרה לשעבר (2013-2024), בעבירה של אי־מילוי חובה רשמית – עובד ציבור הנמנע למלא חובות המוטלות עליו על פי הדין. זאת לאחר שהודה, שבמסגרת תפקידו כראש עירייה, נמנע במספר אירועים מלמלא את חובותיו על פי דין.
גנדלמן שהורשע לאחר הליך גישור שהתנהל בפני נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה השופט אבי לוי, במסגרתו הסכימו הצדדים על עובדות כתב אישום מתוקן, הכולל את כל האירועים שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.
לפי ההסכמה, הצדדים יהיו חופשיים לטעון לעונש.
על פי כתב האישום, במהלך מערכת הבחירות שהתקיימה בשנת 2013, בה נבחר לראשות העיר, פעל שמואל (סמי) לוי, יזם נדל"ן בעל אינטרסים כלכליים משמעותיים והשפעה בעיר חדרה, לקדם את מועמדותו. בעקבות זאת חש גנדלמן מחויבות מוסרית ואישית כלפי לוי ואף חשש כי פגיעה מצדו עלולה להשפיע על סיכוייו להיבחר מחדש בבחירות 2018. למרות כך, גנדלמן לא פסל את עצמו מלדון בענייניו של לוי במסגרת תפקידו הציבורי, קיבל החלטות וביצע פעולות שונות בעניינו, גם בנוגע לענייניו הפרטיים, ונמנע מלדווח כדין על תחושת המחויבות המוסרית והאישית שחש כלפיו.
בכובעו כיו"ר ועדת תכנון ובנייה, השתתף גנדלמן בישיבות שבהן נדונו פרויקטים שללוי היה בהם אינטרסים כלכליים משמעותיים והצביע בעד קבלת בקשות והקלות של לוי. בנוסף, גנדלמן נפגש עם לוי בלשכתו ללא גורמי מקצוע ובהיעדר מהנדס העיר בניגוד למקובל, כאשר לוי מבקש לקדם שינוי ייעוד של קרקע בבעלותו מבית חולים סיעודי למבני מסחר ומגורים דבר שהיה עתיד להיטיב עמו כלכלית.
עוד עולה מכתב האישום, כי לאורך למעלה מארבע וחצי שנים אפשר גנדלמן ללוי גישה ישירה ותדירה ללשכת ראש העיר ולעובדיה. תדירות הפניות הייתה גבוהה מהמקובל. לוי ניצל גישה זו לצורך קידום ענייניו האישיים ואינטרסים של אחרים, וגנדלמן לא מנע זאת בניגוד לחובתו כראש עיר.
במקרה נוסף, במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע לקבלת יומניו של גנדלמן, ועל אף החובה למסור את היומן המלא, הסכים גנדלמן למחיקתן של פגישות שונות מהיומן, ובהן פגישותיו עם לוי. בנוסף היה מודע לכך שאגרת הטיפול שנמסרה למבקש הייתה מופרזת, וזו הובילה לסגירת הבקשה ולכך שהיומן לא נמסר בניגוד לחובתו על פי דין.
במקרה אחר, לאחר שתוכן חקירת משטרה של חבר מועצה נמסר לגנדלמן ובה עלו קשריו עם לוי, ביקש גנדלמן מנהגו להורות ללוי כי עליו להתרחק מהעירייה בתקופה הקרובה, בניסיון להפחית את נראות הקשרים ההדוקים שהתקיימו בין גנדלמן ללוי.
התיק מנוהל על ידי עו"ד טליה נעים וינון בראל מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
שופט בית המחוזי בחיפה שלמה בנג'ו (בשבתו כבית משפט שלום) הרשיע, בהתאם להודאתו, את צביקה גנדלמן, ראש עיריית חדרה לשעבר (2013-2024), בעבירה של אי־מילוי חובה רשמית – עובד ציבור הנמנע למלא חובות המוטלות עליו על פי הדין. זאת לאחר שהודה, שבמסגרת תפקידו כראש עירייה, נמנע במספר אירועים מלמלא את חובותיו על פי דין.
גנדלמן שהורשע לאחר הליך גישור שהתנהל בפני נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה השופט אבי לוי, במסגרתו הסכימו הצדדים על עובדות כתב אישום מתוקן, הכולל את כל האירועים שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.
לפי ההסכמה, הצדדים יהיו חופשיים לטעון לעונש.
על פי כתב האישום, במהלך מערכת הבחירות שהתקיימה בשנת 2013, בה נבחר לראשות העיר, פעל שמואל (סמי) לוי, יזם נדל"ן בעל אינטרסים כלכליים משמעותיים והשפעה בעיר חדרה, לקדם את מועמדותו. בעקבות זאת חש גנדלמן מחויבות מוסרית ואישית כלפי לוי ואף חשש כי פגיעה מצדו עלולה להשפיע על סיכוייו להיבחר מחדש בבחירות 2018. למרות כך, גנדלמן לא פסל את עצמו מלדון בענייניו של לוי במסגרת תפקידו הציבורי, קיבל החלטות וביצע פעולות שונות בעניינו, גם בנוגע לענייניו הפרטיים, ונמנע מלדווח כדין על תחושת המחויבות המוסרית והאישית שחש כלפיו.
בכובעו כיו"ר ועדת תכנון ובנייה, השתתף גנדלמן בישיבות שבהן נדונו פרויקטים שללוי היה בהם אינטרסים כלכליים משמעותיים והצביע בעד קבלת בקשות והקלות של לוי. בנוסף, גנדלמן נפגש עם לוי בלשכתו ללא גורמי מקצוע ובהיעדר מהנדס העיר בניגוד למקובל, כאשר לוי מבקש לקדם שינוי ייעוד של קרקע בבעלותו מבית חולים סיעודי למבני מסחר ומגורים דבר שהיה עתיד להיטיב עמו כלכלית.
עוד עולה מכתב האישום, כי לאורך למעלה מארבע וחצי שנים אפשר גנדלמן ללוי גישה ישירה ותדירה ללשכת ראש העיר ולעובדיה. תדירות הפניות הייתה גבוהה מהמקובל. לוי ניצל גישה זו לצורך קידום ענייניו האישיים ואינטרסים של אחרים, וגנדלמן לא מנע זאת בניגוד לחובתו כראש עיר.
במקרה נוסף, במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע לקבלת יומניו של גנדלמן, ועל אף החובה למסור את היומן המלא, הסכים גנדלמן למחיקתן של פגישות שונות מהיומן, ובהן פגישותיו עם לוי. בנוסף היה מודע לכך שאגרת הטיפול שנמסרה למבקש הייתה מופרזת, וזו הובילה לסגירת הבקשה ולכך שהיומן לא נמסר בניגוד לחובתו על פי דין.
במקרה אחר, לאחר שתוכן חקירת משטרה של חבר מועצה נמסר לגנדלמן ובה עלו קשריו עם לוי, ביקש גנדלמן מנהגו להורות ללוי כי עליו להתרחק מהעירייה בתקופה הקרובה, בניסיון להפחית את נראות הקשרים ההדוקים שהתקיימו בין גנדלמן ללוי.
התיק מנוהל על ידי עו"ד טליה נעים וינון בראל מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אמיר מלכה (36) מאשקלון, לאחר שקיים קשר עם סוכן איראני וביצע עבורו משימות שונות בתמורה לתשלום.
מכתב האישום, שהגישה עו״ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי מלכה יצר קשר עם גורם מודיעין איראני וביצע לבקשתו סדרת משימות בעבור מטבעות דיגטלים. במסגרת ההתקשרות, תיעד מלכה את הפעולות שביצע והעביר את התיעוד לסוכן החוץ באמצעות אפליקציית טלגרם.
בחודש יוני 2025 קיבל מלכה הודעה בטלגרם שבה נכתב: "שיתוף פעולה עם איראן יכול להביא שלום וביטחון לאזור... לפרטים נוספים פנו לבוט הטלגרם..." לאחר שלחץ על הקישור, התקבלה אצלו הודעה נוספת: "תודה שפנית לשירות המודיעין של איראן... אנא השאר את מספר הטלגרם שלך". בסמוך לאחר מכן פנה אליו סוכן חוץ, הציג עצמו בפרטים פיקטיביים, וביקש פרטים אישיים. מלכה נענה, פתח ארנק דיגיטלי ושלח מיקום. בהמשך, לפי הוראות הסוכן, צילם מלכה קופסת סיגריות ובה פתק שהטמין בפח בנקודה ייעודית, במועד אחר התבקש לרכוש בקבוק ערק ולהניחו במיקום מסוים, בשני המקרים שלח מלכה לסוכן החוץ ציון מיקום שגוי. בשלב מסוים טען מלכה כי ביכולתו לחצות את הגבול למצרים. הסוכן ביקש הוכחה, ומלכה שלח נקודות ציון מזויפות כאילו הוא נמצא בשטח מצרים ואף תיעד אתר בנייה כהוכחה כביכול למעבר גבול מצרי. עוד שלח מיקום נוסף המדמה התקדמות רגלית בתוך מצרים .לאורך התקופה נדרש מלכה מספר פעמים לקחת חבילה ממצרים ולהטמינה בישראל, אך סירב.
בנוסף פתח מספר חשבונות טלגרם נוספים כדי לאפשר יצירת קשר מחדש עם הסוכן תחת זהויות שונות, ואף העביר לעצמו שוב את הודעת הגיוס. באוקטובר האחרון לחץ מלכה על קישור הגיוס מחשבון אחר, ופנה אליו סוכן חוץ נוסף. מלכה מסר תיאור עצמי כוזב וסירב לשלוח צילום תעודת זהות או לבצע משימות נוספות שביקש הסוכן.
בסך הכול קיבל מלכה מהסוכן האיראני 4,225 דולר באמצעות ארנק דיגיטלי.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו״ד דרימר-יאיר כי קיים חשש שמלכה יסכן את ביטחון המדינה שכן הוא קיים קשר עם גורם איראני וביצע עבורו משימות שונות עבור בצע כסף. עילת המעצר מתחזקת לנוכח העובדה כי מלכה קיים קשר עם הגורם האיראני בשעה שידע על המצב המדיני הרגיש, על הסכנות הטמונות בעצם קיום הקשר, והכל מתוך בחירה מודעת.
למלכה יוחסה עבירה של מגע עם סוכן חוץ.
התיק נחקר על ידי היחידה המרכזית במחוז ירושלים ושב"כ.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אמיר מלכה (36) מאשקלון, לאחר שקיים קשר עם סוכן איראני וביצע עבורו משימות שונות בתמורה לתשלום.
מכתב האישום, שהגישה עו״ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי מלכה יצר קשר עם גורם מודיעין איראני וביצע לבקשתו סדרת משימות בעבור מטבעות דיגטלים. במסגרת ההתקשרות, תיעד מלכה את הפעולות שביצע והעביר את התיעוד לסוכן החוץ באמצעות אפליקציית טלגרם.
בחודש יוני 2025 קיבל מלכה הודעה בטלגרם שבה נכתב: "שיתוף פעולה עם איראן יכול להביא שלום וביטחון לאזור... לפרטים נוספים פנו לבוט הטלגרם..." לאחר שלחץ על הקישור, התקבלה אצלו הודעה נוספת: "תודה שפנית לשירות המודיעין של איראן... אנא השאר את מספר הטלגרם שלך". בסמוך לאחר מכן פנה אליו סוכן חוץ, הציג עצמו בפרטים פיקטיביים, וביקש פרטים אישיים. מלכה נענה, פתח ארנק דיגיטלי ושלח מיקום. בהמשך, לפי הוראות הסוכן, צילם מלכה קופסת סיגריות ובה פתק שהטמין בפח בנקודה ייעודית, במועד אחר התבקש לרכוש בקבוק ערק ולהניחו במיקום מסוים, בשני המקרים שלח מלכה לסוכן החוץ ציון מיקום שגוי. בשלב מסוים טען מלכה כי ביכולתו לחצות את הגבול למצרים. הסוכן ביקש הוכחה, ומלכה שלח נקודות ציון מזויפות כאילו הוא נמצא בשטח מצרים ואף תיעד אתר בנייה כהוכחה כביכול למעבר גבול מצרי. עוד שלח מיקום נוסף המדמה התקדמות רגלית בתוך מצרים .לאורך התקופה נדרש מלכה מספר פעמים לקחת חבילה ממצרים ולהטמינה בישראל, אך סירב.
בנוסף פתח מספר חשבונות טלגרם נוספים כדי לאפשר יצירת קשר מחדש עם הסוכן תחת זהויות שונות, ואף העביר לעצמו שוב את הודעת הגיוס. באוקטובר האחרון לחץ מלכה על קישור הגיוס מחשבון אחר, ופנה אליו סוכן חוץ נוסף. מלכה מסר תיאור עצמי כוזב וסירב לשלוח צילום תעודת זהות או לבצע משימות נוספות שביקש הסוכן.
בסך הכול קיבל מלכה מהסוכן האיראני 4,225 דולר באמצעות ארנק דיגיטלי.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו״ד דרימר-יאיר כי קיים חשש שמלכה יסכן את ביטחון המדינה שכן הוא קיים קשר עם גורם איראני וביצע עבורו משימות שונות עבור בצע כסף. עילת המעצר מתחזקת לנוכח העובדה כי מלכה קיים קשר עם הגורם האיראני בשעה שידע על המצב המדיני הרגיש, על הסכנות הטמונות בעצם קיום הקשר, והכל מתוך בחירה מודעת.
למלכה יוחסה עבירה של מגע עם סוכן חוץ.
התיק נחקר על ידי היחידה המרכזית במחוז ירושלים ושב"כ.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט לתעבורה בבאר שבע כתב אישום נגד חיים כהן שבתאי (38) מערד, לאחר שנהג תחת השפעת אלכוהול, פגע בהולכת רגל קטינה בעת שחצתה במעבר חציה ונמלט מהמקום.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני כשנה, בשעות אחר הצהריים, יצא שבתאי מבית אמו כשהוא שיכור ואוחז משקה אלכוהולי בידו. הוא נכנס לרכב שחנה בסמוך והחל בנסיעה, למרות שרישיונות הנהיגה והרכב שלו פקעו ולמרות שלא הייתה לרכב פוליסת ביטוח תקפה. בעת שיצא מהחניה פגע שבתאי ברכב חונה ואף עלה עם הרכב על המדרכה, אך המשיך בנסיעה. בהמשך האט את מהירות נסיעתו ונעצר במרכז הצומת שלפני מעבר החציה. באותו הזמן חצתה המתלוננת, ילידת 2016, את מעבר החציה, למרות האמור שבתאי החל לנסוע באיטיות לתוך מעבר החציה ופגע בה באמצעות מראת הצד של הרכב.
לאחר התאונה התיישבה הקטינה על הכביש כשהיא בוכה, ובהמשך פונתה לבית החולים, שם אובחנה עם שבר ברגל ושפשופים, ואושפזה למשך יומיים.
על אף שהיה מודע לפגיעה, עצר שבתאי את רכבו למספר שניות בלבד במרחק של כמה מטרים ממעבר החציה ואז המשיך בנסיעה, מבלי לבדוק את מצבה של הילדה ומבלי להזעיק עזרה. זמן קצר לאחר מכן אותר שבתאי כשהוא ברכבו, שחנה בסמוך למקום האירוע.
לשבתאי יוחסו עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בשכרות, נהיגה ברשלנות וגרימת תאונה עם חבלה של ממש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.
התיק נחקר על ידי אגף תנועה נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט לתעבורה בבאר שבע כתב אישום נגד חיים כהן שבתאי (38) מערד, לאחר שנהג תחת השפעת אלכוהול, פגע בהולכת רגל קטינה בעת שחצתה במעבר חציה ונמלט מהמקום.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני כשנה, בשעות אחר הצהריים, יצא שבתאי מבית אמו כשהוא שיכור ואוחז משקה אלכוהולי בידו. הוא נכנס לרכב שחנה בסמוך והחל בנסיעה, למרות שרישיונות הנהיגה והרכב שלו פקעו ולמרות שלא הייתה לרכב פוליסת ביטוח תקפה. בעת שיצא מהחניה פגע שבתאי ברכב חונה ואף עלה עם הרכב על המדרכה, אך המשיך בנסיעה. בהמשך האט את מהירות נסיעתו ונעצר במרכז הצומת שלפני מעבר החציה. באותו הזמן חצתה המתלוננת, ילידת 2016, את מעבר החציה, למרות האמור שבתאי החל לנסוע באיטיות לתוך מעבר החציה ופגע בה באמצעות מראת הצד של הרכב.
לאחר התאונה התיישבה הקטינה על הכביש כשהיא בוכה, ובהמשך פונתה לבית החולים, שם אובחנה עם שבר ברגל ושפשופים, ואושפזה למשך יומיים.
על אף שהיה מודע לפגיעה, עצר שבתאי את רכבו למספר שניות בלבד במרחק של כמה מטרים ממעבר החציה ואז המשיך בנסיעה, מבלי לבדוק את מצבה של הילדה ומבלי להזעיק עזרה. זמן קצר לאחר מכן אותר שבתאי כשהוא ברכבו, שחנה בסמוך למקום האירוע.
לשבתאי יוחסו עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בשכרות, נהיגה ברשלנות וגרימת תאונה עם חבלה של ממש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.
התיק נחקר על ידי אגף תנועה נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז גזר 22 חודשי מאסר על גבריאל מגנזי וחילוט בגובה 22 מיליון ₪ מחברה שבבעלותו, לאחר שהורשע בעבירות מרמה, עבירות מס ועבירות לפי חוק התחרות.
מכתב האישום המתוקן, בו הודה מגנזי במסגרת הסדר טיעון, עולה כי לאחר שרכש את חברת "מגנזי תשתיות", פעל במרמה כדי לרשום את החברה במרשם החברות וברשם הקבלנים בסיווג שיאפשר לו לגשת למכרזים בהיקפים גבוהים.
בנוסף, הורשעה חברת מגנזי ב.ג.מ בכך שניהלה חשבון בנק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מבלי להצהיר על הנהנים בחשבון, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.
עוד עלה כי מגנזי וחברותיו תיאמו הצעות במכרזים גדולים מול מתמודדים אחרים, במטרה לשלוט בזוכים ולגרוף את רווחי המכרזים.
כמו כן, בשנים 2008–2017, כשהחברות מגנזי ב.ג.מ ומגנזי בטון היו רשומות באיחוד עוסקים, מכרה מגנזי בטון סחורה בשווי כ־6.4 מיליון ₪ במזומן ללקוחות מזדמנים, אך הוציאה חשבוניות למגנזי ב.ג.מ למרות שלא הייתה צד לעסקאות ולא קיבלה את הכספים. בנוסף שילמה חברת מגנזי ב.ג.מ לעובדיה כ־3 מיליון ₪ במזומן, ללא רישום או דיווח וללא ניכוי מס כחוק.
לאחר הליך גישור, עתרו הצדדים במשותף לעונש מוסכם. סגן נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופט ד"ר עמי קובו, גזר על גבריאל מגנזי 22 חודשי מאסר בפועל (ירוצו במקביל לעונש מאסר שהוטל עליו בתיק אחר שהוגש כנגדו אשר הגישור התנהל גם בעניינו) ומאסר על תנאי. לחברת מגנזי ב.ג.מ חולט סך של 22 מיליון ₪ ועל מגנזי תשתיות ומגנזי בטון הוטל קנס סמלי. חשוב להדגיש כי ביחד עם הליך נוסף, שנדון במסגרת הגישור, הרכיב הכלכלי בפרשה עומד על 25 מיליון ₪.
את ההליך מנהלים עורכי הדין אורנה גלבשטיין ויהושע מלק מפרקליטות מיסוי וכלכלה ועו"ד אוהד ברושטיין מרשות התחרות.
גבריאל מגנזי הורשע, בהתאם להודאתו, בעבירות של קבלת דבר במרמה, צד להסדר כובל ובעבירות במטרה להשתמט מתשלום מס: הוצאת חשבוניות מס מבלי לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית, הכנה או ניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות ומסירה של אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח על פי פקודה. מגנזי תשתיות בע"מ הורשעה, בהתאם להודאת בעליה, בעבירות של קבלת דבר במרמה וצד להסדר כובל; מגנזי תשתיות ב.ג.מ בע"מ הורשעה בהתאם להודאת בעליה, בעבירת הלבנת הון ובעבירות שמטרתן התחמקות מתשלום מס: הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במזיד, מסירה של אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח על פי פקודה ושימוש בערמה ותחבולה; חברת מגנזי בטון בע"מ הורשעה בהתאם להודאת בעליה, בעבירות שמטרתן התחמקות מתשלום מס: הוצאת חשבוניות מס מבלי לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית בנסיבות מחמירות, הכנה או ניהול של פנקסי חשבונות כוזבים והכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות.
התיק נחקר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, מחלקת החקירות של רשות התחרות, ופקיד שומה חקירות מרכז של רשות המיסים, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה והמחלקה המשפטית של רשות התחרות ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון.
בית המשפט המחוזי מרכז גזר 22 חודשי מאסר על גבריאל מגנזי וחילוט בגובה 22 מיליון ₪ מחברה שבבעלותו, לאחר שהורשע בעבירות מרמה, עבירות מס ועבירות לפי חוק התחרות.
מכתב האישום המתוקן, בו הודה מגנזי במסגרת הסדר טיעון, עולה כי לאחר שרכש את חברת "מגנזי תשתיות", פעל במרמה כדי לרשום את החברה במרשם החברות וברשם הקבלנים בסיווג שיאפשר לו לגשת למכרזים בהיקפים גבוהים.
בנוסף, הורשעה חברת מגנזי ב.ג.מ בכך שניהלה חשבון בנק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מבלי להצהיר על הנהנים בחשבון, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.
עוד עלה כי מגנזי וחברותיו תיאמו הצעות במכרזים גדולים מול מתמודדים אחרים, במטרה לשלוט בזוכים ולגרוף את רווחי המכרזים.
כמו כן, בשנים 2008–2017, כשהחברות מגנזי ב.ג.מ ומגנזי בטון היו רשומות באיחוד עוסקים, מכרה מגנזי בטון סחורה בשווי כ־6.4 מיליון ₪ במזומן ללקוחות מזדמנים, אך הוציאה חשבוניות למגנזי ב.ג.מ למרות שלא הייתה צד לעסקאות ולא קיבלה את הכספים. בנוסף שילמה חברת מגנזי ב.ג.מ לעובדיה כ־3 מיליון ₪ במזומן, ללא רישום או דיווח וללא ניכוי מס כחוק.
לאחר הליך גישור, עתרו הצדדים במשותף לעונש מוסכם. סגן נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופט ד"ר עמי קובו, גזר על גבריאל מגנזי 22 חודשי מאסר בפועל (ירוצו במקביל לעונש מאסר שהוטל עליו בתיק אחר שהוגש כנגדו אשר הגישור התנהל גם בעניינו) ומאסר על תנאי. לחברת מגנזי ב.ג.מ חולט סך של 22 מיליון ₪ ועל מגנזי תשתיות ומגנזי בטון הוטל קנס סמלי. חשוב להדגיש כי ביחד עם הליך נוסף, שנדון במסגרת הגישור, הרכיב הכלכלי בפרשה עומד על 25 מיליון ₪.
את ההליך מנהלים עורכי הדין אורנה גלבשטיין ויהושע מלק מפרקליטות מיסוי וכלכלה ועו"ד אוהד ברושטיין מרשות התחרות.
גבריאל מגנזי הורשע, בהתאם להודאתו, בעבירות של קבלת דבר במרמה, צד להסדר כובל ובעבירות במטרה להשתמט מתשלום מס: הוצאת חשבוניות מס מבלי לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית, הכנה או ניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות ומסירה של אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח על פי פקודה. מגנזי תשתיות בע"מ הורשעה, בהתאם להודאת בעליה, בעבירות של קבלת דבר במרמה וצד להסדר כובל; מגנזי תשתיות ב.ג.מ בע"מ הורשעה בהתאם להודאת בעליה, בעבירת הלבנת הון ובעבירות שמטרתן התחמקות מתשלום מס: הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במזיד, מסירה של אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח על פי פקודה ושימוש בערמה ותחבולה; חברת מגנזי בטון בע"מ הורשעה בהתאם להודאת בעליה, בעבירות שמטרתן התחמקות מתשלום מס: הוצאת חשבוניות מס מבלי לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית בנסיבות מחמירות, הכנה או ניהול של פנקסי חשבונות כוזבים והכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות.
התיק נחקר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, מחלקת החקירות של רשות התחרות, ופקיד שומה חקירות מרכז של רשות המיסים, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה והמחלקה המשפטית של רשות התחרות ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מרואן אלבטוש (25), אזרח ירדן, לאחר שביצע עבירות מין במתלונן עם מוגבלות שהתארח במלון שבו הועסק.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עמית גינת מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי אלבטוש עבד כעובד משק באחד ממלונות אילת. לפני כחודש הגיע המתלונן, אדם עם מוגבלות, לחופשה במלון. מספר ימים לאחר הגעתו, כששהה לבדו בחדרו, נכנס אלבטוש ושאל אם הוא זקוק לסבונים ומגבות. המתלונן השיב בחיוב. במהלך שהותו בחדר, שאל אלבטוש המתלונן פעם אחר פעם האם הוא מעוניין בעיסוי. לאחר שהלחץ גבר, והמתלונן חש שאינו יכול לסרב עוד, הנהן בחיוב. במהלך העיסוי, ולאחר שהמתלונן ניסה להדוף את ידיו של אלבטוש ולהתנגד, ביצע בו אלבטוש עבירות מין תוך התעלמות מלאה מבקשותיו.
לאבטוש יוחסו עבירות של אינוס ומעשה מגונה.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אילת.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלונן. כמו כן, בהתאם להחלטת ביהמ"ש, פרט לאמור בהודעה זו, אין לפרסם כל פרט מתוכן כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשה מקביל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מרואן אלבטוש (25), אזרח ירדן, לאחר שביצע עבירות מין במתלונן עם מוגבלות שהתארח במלון שבו הועסק.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עמית גינת מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי אלבטוש עבד כעובד משק באחד ממלונות אילת. לפני כחודש הגיע המתלונן, אדם עם מוגבלות, לחופשה במלון. מספר ימים לאחר הגעתו, כששהה לבדו בחדרו, נכנס אלבטוש ושאל אם הוא זקוק לסבונים ומגבות. המתלונן השיב בחיוב. במהלך שהותו בחדר, שאל אלבטוש המתלונן פעם אחר פעם האם הוא מעוניין בעיסוי. לאחר שהלחץ גבר, והמתלונן חש שאינו יכול לסרב עוד, הנהן בחיוב. במהלך העיסוי, ולאחר שהמתלונן ניסה להדוף את ידיו של אלבטוש ולהתנגד, ביצע בו אלבטוש עבירות מין תוך התעלמות מלאה מבקשותיו.
לאבטוש יוחסו עבירות של אינוס ומעשה מגונה.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אילת.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלונן. כמו כן, בהתאם להחלטת ביהמ"ש, פרט לאמור בהודעה זו, אין לפרסם כל פרט מתוכן כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשה מקביל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב אישום נגד מוטי אברג'יל ונגד חברות מקבוצת יעדים, שהיו בשליטתו, לאחר שגייסו כ 75 מיליון ₪ ממשקיעים ללא תשקיף כמתחייב בחוק ומתוכם לכל הפחות 16 מיליון באמצעות מצגי שווא.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הדס נאמן ארזואן ורונלי אשר מהמחלקה לניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, קבוצת יעדים עסקה במכירת קורסים והכשרות בתחומי הנדל"ן, וכן ברכישת קרקעות חקלאיות ומכירתן לצדדים שלישיים. החל משנת 2018 החלה הקבוצה לגייס כספים מהציבור באמצעות הסכמי הלוואה. אברג'יל, ששימש כמנכ"ל ובעלים של חברות הקבוצה, גייס כ־75 מיליון ש"ח מכ־270 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנוסחם ותנאיהם נשאו מאפיינים של ניירות ערך. למרות שגיוס כספים בדרך זו מכמות העולה על 35 משקיעים מחייב פרסום תשקיף כדין, לא פרסמה הקבוצה תשקיף.
מכתב האישום עולה כי במהלך תקופת הגיוס פנתה רשות ניירות ערך לאברג'יל והתריעה בפניו כי חלה על הקבוצה חובה לפרסם תשקיף, וכי עליה לחדול לאלתר מהמשך פעילות הגיוס ולהפסיק להציע ולמכור ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף. בתגובה לפנייה הודיעה הקבוצה כי תחדל מגיוס הלוואות. על אף האמור, וחרף התחייבות הקבוצה לחדול מפעילותה, המשיך אברג'יל לגייס כספים ללא תשקיף. לצורך כך, ועל מנת להסוות את המשך פעילות הגיוס, פרסם בעיקר ברשתות החברתיות תכנים הנוגעים לפעילות רכישת הקרקעות של הקבוצה, בעוד שבפועל ניצלו עובדי הקבוצה את הפניות שהתקבלו בעקבות פרסומים אלה, והציעו למתעניינים גם אפשרות להעמיד הלוואות לקבוצה.
עוד מייחס כתב האישום לאברג'יל ולקבוצת יעדים עבירות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון, ביחס לכ־16 מיליון ש"ח מתוך הכספים שגויסו, וזאת בעקבות הצגת מצגי שווא למשקיעים בנוגע למצבה הפיננסי של הקבוצה ולרמת הסיכון הכרוכה במתן ההלוואות. בין היתר נטען כי אברג'יל הסתיר מהמשקיעים את קיומם של חובות כספיים משמעותיים לקבוצה, את העובדה שחשבונות הבנק שלה היו מוגבלים, וכן כי הוכרז בעבר כפושט רגל.
יודגש כי גיוס כספים מן הציבור מכמות של 35 משקיעים ומעלה מחייב פרסום תשקיף, שמטרתו, בין היתר, צמצום פערי מידע בין החברה למשקיעים ומתן אפשרות לקבלת החלטה מושכלת ביחס להשקעה. בנוסף, פרסום תשקיף מטיל על החברה חובות של תאגיד מדווח, ונועד לאפשר פיקוח של רשות ניירות ערך ולהגן על ציבור המשקיעים.
החקירה נוהלה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב אישום נגד מוטי אברג'יל ונגד חברות מקבוצת יעדים, שהיו בשליטתו, לאחר שגייסו כ 75 מיליון ₪ ממשקיעים ללא תשקיף כמתחייב בחוק ומתוכם לכל הפחות 16 מיליון באמצעות מצגי שווא.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הדס נאמן ארזואן ורונלי אשר מהמחלקה לניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, קבוצת יעדים עסקה במכירת קורסים והכשרות בתחומי הנדל"ן, וכן ברכישת קרקעות חקלאיות ומכירתן לצדדים שלישיים. החל משנת 2018 החלה הקבוצה לגייס כספים מהציבור באמצעות הסכמי הלוואה. אברג'יל, ששימש כמנכ"ל ובעלים של חברות הקבוצה, גייס כ־75 מיליון ש"ח מכ־270 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנוסחם ותנאיהם נשאו מאפיינים של ניירות ערך. למרות שגיוס כספים בדרך זו מכמות העולה על 35 משקיעים מחייב פרסום תשקיף כדין, לא פרסמה הקבוצה תשקיף.
מכתב האישום עולה כי במהלך תקופת הגיוס פנתה רשות ניירות ערך לאברג'יל והתריעה בפניו כי חלה על הקבוצה חובה לפרסם תשקיף, וכי עליה לחדול לאלתר מהמשך פעילות הגיוס ולהפסיק להציע ולמכור ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף. בתגובה לפנייה הודיעה הקבוצה כי תחדל מגיוס הלוואות. על אף האמור, וחרף התחייבות הקבוצה לחדול מפעילותה, המשיך אברג'יל לגייס כספים ללא תשקיף. לצורך כך, ועל מנת להסוות את המשך פעילות הגיוס, פרסם בעיקר ברשתות החברתיות תכנים הנוגעים לפעילות רכישת הקרקעות של הקבוצה, בעוד שבפועל ניצלו עובדי הקבוצה את הפניות שהתקבלו בעקבות פרסומים אלה, והציעו למתעניינים גם אפשרות להעמיד הלוואות לקבוצה.
עוד מייחס כתב האישום לאברג'יל ולקבוצת יעדים עבירות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון, ביחס לכ־16 מיליון ש"ח מתוך הכספים שגויסו, וזאת בעקבות הצגת מצגי שווא למשקיעים בנוגע למצבה הפיננסי של הקבוצה ולרמת הסיכון הכרוכה במתן ההלוואות. בין היתר נטען כי אברג'יל הסתיר מהמשקיעים את קיומם של חובות כספיים משמעותיים לקבוצה, את העובדה שחשבונות הבנק שלה היו מוגבלים, וכן כי הוכרז בעבר כפושט רגל.
יודגש כי גיוס כספים מן הציבור מכמות של 35 משקיעים ומעלה מחייב פרסום תשקיף, שמטרתו, בין היתר, צמצום פערי מידע בין החברה למשקיעים ומתן אפשרות לקבלת החלטה מושכלת ביחס להשקעה. בנוסף, פרסום תשקיף מטיל על החברה חובות של תאגיד מדווח, ונועד לאפשר פיקוח של רשות ניירות ערך ולהגן על ציבור המשקיעים.
החקירה נוהלה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה על הסף תביעה שהגישה תחנת כוח רמת חובב נגד רשות מקרקעי ישראל וחברת החשמל שמשמעותה הכספית היא השבת דמי היתר ששילמה התובעת לרשות מקרקעי ישראל בסכום של כ – 218 מיליון ₪.
התביעה הוגשה בעקבות זכיית התובעת בשנת 2020 במכרז שפרסמה חברת החשמל לרכישת תחנת הכוח ברמת חובב, תמורת כ־4.2 מיליארד ₪. במסגרת הליכי המכרז פורסם עדכון בדבר ההבנות המתגבשות בין רשות מקרקעי ישראל לחברת חשמל ביחס למתווה העסקה להעברת הזכויות במקרקעין, כפי שאושרו בסופו של יום. התובעת הגישה תביעה בגדרה העלתה טענות שונות בנוגע למתווה העסקה, בניסיון לחמוק מתשלום דמי ההיתר. לחילופין, ביקשה התובעת כי ייחתם בינה לבין רשות מקרקעי ישראל הסכם חכירה לפרק זמן קצר יותר.
רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עורכי הדין גלי צימרמן – חדאד ואיתי בראל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) טענה כי יש לדחות התביעה על הסף, בין היתר, כיוון שמדובר בתקיפה עקיפה, פסולה, בדיעבד, של תנאי המכרז, וכי בקבלת טענותיה של התובעת כיום יש לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים – שוויון, צדק ותחרות הוגנת. חברת חשמל עמדה גם היא על כך, כי מדובר בניסיון פסול לשנות את תנאי המכרז בדיעבד.
בפסק הדין קיבל שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יעקב דנינו, את טענת רשות מקרקעי ישראל וקבע כי התביעה מהווה תביעה עקיפה של הליכים שהיו צריכים להיעשות במסגרת הליכי המכרז. עוד קבע כי עקרון השוויון בדיני מכרזים מחייב הקפדה על עמידה בתנאי המכרז, וכי מציע שהשתתף במכרז קיבל עליו את תנאיו, וכי מי שלא תקף תנאי מכרז במועד, בהליך המתאים, מנוע מלעשות כן, בדיעבד, ובמסגרת תביעה אזרחית. נקבע כי ממסמכי המכרז והעדכון שפורסם טרם הגשת ההצעות עולה בבירור כי הרוכש יידרש לחתום על חוזה חכירה חדש לתקופה של 49 שנים, בייעוד מתאים לתחנת כוח, וכי כל התשלומים הנובעים מכך יחולו עליו.
בנוסף, נקבע כי קבלת טענות התובעת הייתה מביאה לשינוי תנאי המכרז בדיעבד ולהפחתת תשלומים בהיקף משמעותי, תוך פגיעה בעקרון השוויון ובוודאות ההליך המכרזי.
לאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה, על הסף, וחייב את התובעת בתשלום הוצאות בסך כולל של 30,000 ₪ – 20,000 ₪ לטובת רשות מקרקעי ישראל ו־10,000 ₪ לטובת חברת החשמל.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה על הסף תביעה שהגישה תחנת כוח רמת חובב נגד רשות מקרקעי ישראל וחברת החשמל שמשמעותה הכספית היא השבת דמי היתר ששילמה התובעת לרשות מקרקעי ישראל בסכום של כ – 218 מיליון ₪.
התביעה הוגשה בעקבות זכיית התובעת בשנת 2020 במכרז שפרסמה חברת החשמל לרכישת תחנת הכוח ברמת חובב, תמורת כ־4.2 מיליארד ₪. במסגרת הליכי המכרז פורסם עדכון בדבר ההבנות המתגבשות בין רשות מקרקעי ישראל לחברת חשמל ביחס למתווה העסקה להעברת הזכויות במקרקעין, כפי שאושרו בסופו של יום. התובעת הגישה תביעה בגדרה העלתה טענות שונות בנוגע למתווה העסקה, בניסיון לחמוק מתשלום דמי ההיתר. לחילופין, ביקשה התובעת כי ייחתם בינה לבין רשות מקרקעי ישראל הסכם חכירה לפרק זמן קצר יותר.
רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עורכי הדין גלי צימרמן – חדאד ואיתי בראל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) טענה כי יש לדחות התביעה על הסף, בין היתר, כיוון שמדובר בתקיפה עקיפה, פסולה, בדיעבד, של תנאי המכרז, וכי בקבלת טענותיה של התובעת כיום יש לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים – שוויון, צדק ותחרות הוגנת. חברת חשמל עמדה גם היא על כך, כי מדובר בניסיון פסול לשנות את תנאי המכרז בדיעבד.
בפסק הדין קיבל שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יעקב דנינו, את טענת רשות מקרקעי ישראל וקבע כי התביעה מהווה תביעה עקיפה של הליכים שהיו צריכים להיעשות במסגרת הליכי המכרז. עוד קבע כי עקרון השוויון בדיני מכרזים מחייב הקפדה על עמידה בתנאי המכרז, וכי מציע שהשתתף במכרז קיבל עליו את תנאיו, וכי מי שלא תקף תנאי מכרז במועד, בהליך המתאים, מנוע מלעשות כן, בדיעבד, ובמסגרת תביעה אזרחית. נקבע כי ממסמכי המכרז והעדכון שפורסם טרם הגשת ההצעות עולה בבירור כי הרוכש יידרש לחתום על חוזה חכירה חדש לתקופה של 49 שנים, בייעוד מתאים לתחנת כוח, וכי כל התשלומים הנובעים מכך יחולו עליו.
בנוסף, נקבע כי קבלת טענות התובעת הייתה מביאה לשינוי תנאי המכרז בדיעבד ולהפחתת תשלומים בהיקף משמעותי, תוך פגיעה בעקרון השוויון ובוודאות ההליך המכרזי.
לאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה, על הסף, וחייב את התובעת בתשלום הוצאות בסך כולל של 30,000 ₪ – 20,000 ₪ לטובת רשות מקרקעי ישראל ו־10,000 ₪ לטובת חברת החשמל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד שני קטינים בני 17, תושבי הנגב, לאחר ששדדו חנות לממכר טלפונים ניידים בעיר רהט וכתב אישום נוסף לבית משפט השלום לנוער נגד קטין (17) נוסף בגין קשירת לביצוע שוד.
מכתב האישום הראשון שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני כחודש, בשעות הצהריים, הגיעו הקטינים יחד עם אדם נוסף לחנות, כשהם עוטים רעלות, חובשים כובעים ולבושים במעילים וכפפות. השלושה נשאו חפצים הנחזים לשני אקדחים, פטיש ושק. עם כניסתם לחנות ניגש אחד השודדים לעבר אזור הקופה, שם ישב המוכר, כשהוא אוחז ביד אחת אקדח ובידו השנייה פטיש. בהגיעו אל הדלפק הניח את הפטיש, כיוון את האקדח לעבר המוכר ואיים עליו בצעקות: “תוציא הכל… תבוא בפנים או שאני יורה בך". במהלך האירוע פתחו הקטינים והאדם הנוסף את מגירות החנות, הוציאו מהן טלפונים ניידים, אוזניות וחפצים נוספים והכניסו אותם לשק, תוך שאמרו זה לזה: “תעמיס, תעמיס, תעמיס”. במקביל כיוונו השודדים את כלי הנשק לעבר המוכר והורו לו לכבות את הטלפון הנייד שברשותו. בשלב מסוים ניגש אחד השודדים לצד הפנימי של הקופה, נטל מספר טלפונים ניידים, ובהם גם מכשירו של המוכר, פתח את הקופה ונטל ממנה כסף מזומן בסך של כ־350 ₪. לאחר מכן נמלטו השלושה מהמקום כשהם נושאים רכוש בשווי כולל של כ־120 אלף ₪.
לשני הקטינים יוחסו עבירות של נשיאה והובלת נשק ושוד בנסיבות מחמירות.
מכתב האישום הנוסף שהגיש עו"ד איבגי לבית משפט השלום לנוער עולה כי לפני מספר שבועות, במהלך שיחה טלפונית, נשאל הנאשם על ידי אדם אחר: "תגיד לי, אין איזה פרנסה עכשיו נצא אליה?", או מילים דומות. הקטין השיב כי קיימת תקלה ברכב וכי כאשר יתוקן יצאו. בהמשך, לאחר שהאחר אמר כי הוא מחפש "מקום של טלפונים", הציע הקטין חנות טלפונים מסוימת. לאחר השיחה התקשר הקטין לאדם נוסף ושאל אם ידוע לו האם יש בחנות מישהו חמוש. משהשיב לו כי אינו יודע, אמר הקטין, בין היתר: "נ*ן אותו… אם א*ן אותה אני אסדר אותך", והבטיח להביא לו אייפון 17. בהמשך פירט האחר בפני הקטין פרטים על החנות, ציין היכן ממוקמת הכספת ועוד.
לקטין יוחסה עבירה של קשר לפשע.
לתשומת ליבכם כיוון שמדובר בנאשמים קטינים אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהויים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד שני קטינים בני 17, תושבי הנגב, לאחר ששדדו חנות לממכר טלפונים ניידים בעיר רהט וכתב אישום נוסף לבית משפט השלום לנוער נגד קטין (17) נוסף בגין קשירת לביצוע שוד.
מכתב האישום הראשון שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני כחודש, בשעות הצהריים, הגיעו הקטינים יחד עם אדם נוסף לחנות, כשהם עוטים רעלות, חובשים כובעים ולבושים במעילים וכפפות. השלושה נשאו חפצים הנחזים לשני אקדחים, פטיש ושק. עם כניסתם לחנות ניגש אחד השודדים לעבר אזור הקופה, שם ישב המוכר, כשהוא אוחז ביד אחת אקדח ובידו השנייה פטיש. בהגיעו אל הדלפק הניח את הפטיש, כיוון את האקדח לעבר המוכר ואיים עליו בצעקות: “תוציא הכל… תבוא בפנים או שאני יורה בך". במהלך האירוע פתחו הקטינים והאדם הנוסף את מגירות החנות, הוציאו מהן טלפונים ניידים, אוזניות וחפצים נוספים והכניסו אותם לשק, תוך שאמרו זה לזה: “תעמיס, תעמיס, תעמיס”. במקביל כיוונו השודדים את כלי הנשק לעבר המוכר והורו לו לכבות את הטלפון הנייד שברשותו. בשלב מסוים ניגש אחד השודדים לצד הפנימי של הקופה, נטל מספר טלפונים ניידים, ובהם גם מכשירו של המוכר, פתח את הקופה ונטל ממנה כסף מזומן בסך של כ־350 ₪. לאחר מכן נמלטו השלושה מהמקום כשהם נושאים רכוש בשווי כולל של כ־120 אלף ₪.
לשני הקטינים יוחסו עבירות של נשיאה והובלת נשק ושוד בנסיבות מחמירות.
מכתב האישום הנוסף שהגיש עו"ד איבגי לבית משפט השלום לנוער עולה כי לפני מספר שבועות, במהלך שיחה טלפונית, נשאל הנאשם על ידי אדם אחר: "תגיד לי, אין איזה פרנסה עכשיו נצא אליה?", או מילים דומות. הקטין השיב כי קיימת תקלה ברכב וכי כאשר יתוקן יצאו. בהמשך, לאחר שהאחר אמר כי הוא מחפש "מקום של טלפונים", הציע הקטין חנות טלפונים מסוימת. לאחר השיחה התקשר הקטין לאדם נוסף ושאל אם ידוע לו האם יש בחנות מישהו חמוש. משהשיב לו כי אינו יודע, אמר הקטין, בין היתר: "נ*ן אותו… אם א*ן אותה אני אסדר אותך", והבטיח להביא לו אייפון 17. בהמשך פירט האחר בפני הקטין פרטים על החנות, ציין היכן ממוקמת הכספת ועוד.
לקטין יוחסה עבירה של קשר לפשע.
לתשומת ליבכם כיוון שמדובר בנאשמים קטינים אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהויים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד הוד אלהוזייל (24) מתל שבע, חכים אלהוזייל (21) מהפזורה, מוחמד נמר (28) מירושלים וקרם הוזייל (21) מרהט, בגין שורה של עבירות נשק, ובהן ניסיונות לביצוע עסקאות בלתי חוקיות בנשק ובתחמושת.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי במהלך החודשים נובמבר 2024 ועד אפריל 2025 קשרו הנאשמים קשר בינם לבין עצמם ועם גורמים נוספים, לרבות חייל סדיר בצה"ל, לצורך סחר בלתי חוקי באמצעי לחימה ותחמושת, תוך שימוש באפליקציית ווטסאפ ובמילות קוד.
על פי הנטען, הוד אלהוזייל היה מעורב במספר רב של ניסיונות לביצוע עסקאות נשק ותחמושת, לרבות משא ומתן לרכישת רובים מסוג רוס"ר, אקדחים מסוגים שונים, וכן קרטונים של תחמושת. בחלק מהמקרים ניהל אלהוזייל מגעים מתקדמים שכללו קביעת מחירים, העברת מיקומי GPS ותיאום אופן המסירה.
כך למשל, מאחד האישומים עולה כי לפני מספר חודשים מסר קרוב משפחתו של הוד אלהוזייל, המשרת כחייל סדיר, כוונת. בהמשך הגיע הוד אלהוזייל בסמוך לבסיס שבו משרת קרוב משפחתו, והוא מסר לו מספר קרטונים של כדורים ומחסנית. בתמורה מסר הוד אלהוזייל לקרוב משפחתו סמים.
חכים אלהוזייל ומוחמד נמר מואשמים כי נטלו חלק בניסיונות לביצוע עסקאות נוספות בנשק ובתחמושת, בין היתר באמצעות תכתובות שבהן הביעו נכונות לרכוש אמצעי לחימה ולשלם עבורם, וכן בתיאום פגישות לצורך קידום העסקאות. קרם הוזייל מואשם, בין היתר, כי סייע להוד אלהוזייל בניסיונות לביצוע עסקאות נשק, לרבות העברת סרטונים של ירי מנשק ארוך, בדיקת כלי הנשק ותיאום הובלתם, בהתאם להנחיות שקיבל.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד הילה דרימר-יאיר: "מדובר בכמות גדולה של נשקים, אשר אינם נמצאים בידי המבקשת. בנוסף, המטרה שלשמה הועברו הנשקים והתחמושת מיד ליד אינה ידועה למבקשת גם כן. מהאמור לעיל עולה כי פוטנציאל הסיכון והפגיעה בחיי אדם – וכיוצא בזה המסוכנות הנשקפת מן המשיבים – גוברים."
לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של ניסיון לעבירות בנשק – עסקה אחרת; להוד ומוחמד יוחס גם ניסיון לעבירות בנשק – רכישת תחמושת; ולהוד יוחסו גם עבירות בנשק – עסקה אחרת באבזר של כלי נשק, עסקה אחרת בתחמושת ועסקה אחרת בסמים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד הוד אלהוזייל (24) מתל שבע, חכים אלהוזייל (21) מהפזורה, מוחמד נמר (28) מירושלים וקרם הוזייל (21) מרהט, בגין שורה של עבירות נשק, ובהן ניסיונות לביצוע עסקאות בלתי חוקיות בנשק ובתחמושת.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי במהלך החודשים נובמבר 2024 ועד אפריל 2025 קשרו הנאשמים קשר בינם לבין עצמם ועם גורמים נוספים, לרבות חייל סדיר בצה"ל, לצורך סחר בלתי חוקי באמצעי לחימה ותחמושת, תוך שימוש באפליקציית ווטסאפ ובמילות קוד.
על פי הנטען, הוד אלהוזייל היה מעורב במספר רב של ניסיונות לביצוע עסקאות נשק ותחמושת, לרבות משא ומתן לרכישת רובים מסוג רוס"ר, אקדחים מסוגים שונים, וכן קרטונים של תחמושת. בחלק מהמקרים ניהל אלהוזייל מגעים מתקדמים שכללו קביעת מחירים, העברת מיקומי GPS ותיאום אופן המסירה.
כך למשל, מאחד האישומים עולה כי לפני מספר חודשים מסר קרוב משפחתו של הוד אלהוזייל, המשרת כחייל סדיר, כוונת. בהמשך הגיע הוד אלהוזייל בסמוך לבסיס שבו משרת קרוב משפחתו, והוא מסר לו מספר קרטונים של כדורים ומחסנית. בתמורה מסר הוד אלהוזייל לקרוב משפחתו סמים.
חכים אלהוזייל ומוחמד נמר מואשמים כי נטלו חלק בניסיונות לביצוע עסקאות נוספות בנשק ובתחמושת, בין היתר באמצעות תכתובות שבהן הביעו נכונות לרכוש אמצעי לחימה ולשלם עבורם, וכן בתיאום פגישות לצורך קידום העסקאות. קרם הוזייל מואשם, בין היתר, כי סייע להוד אלהוזייל בניסיונות לביצוע עסקאות נשק, לרבות העברת סרטונים של ירי מנשק ארוך, בדיקת כלי הנשק ותיאום הובלתם, בהתאם להנחיות שקיבל.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד הילה דרימר-יאיר: "מדובר בכמות גדולה של נשקים, אשר אינם נמצאים בידי המבקשת. בנוסף, המטרה שלשמה הועברו הנשקים והתחמושת מיד ליד אינה ידועה למבקשת גם כן. מהאמור לעיל עולה כי פוטנציאל הסיכון והפגיעה בחיי אדם – וכיוצא בזה המסוכנות הנשקפת מן המשיבים – גוברים."
לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של ניסיון לעבירות בנשק – עסקה אחרת; להוד ומוחמד יוחס גם ניסיון לעבירות בנשק – רכישת תחמושת; ולהוד יוחסו גם עבירות בנשק – עסקה אחרת באבזר של כלי נשק, עסקה אחרת בתחמושת ועסקה אחרת בסמים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
במסגרת פרשת "יהלום שחור" הגישה פרקליטות המדינה לבית משפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד חנניה יששכר, שי פישפדר ויהודה אסור, וכן כתב אישום במסגרת הסדר עד מדינה נגד תמיר גרינברג, בגין מעורבות באופרציה רחבת היקף של הברחת יהלומים לישראל בשווי עשרות מיליוני דולרים.
מכתבי האישום, שהוגשו על ידי עו״ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עולה כי יששכר עבד במפעל היהלומים "רואיז" ושימש בתקופות מסוימות כמנהלו; פישפדר שימש כמנהל מחלקת ניהול מלאי גלם ומכירות בחברת LLD; גרינברג פעל כבלדר וכמפעיל בלדרים; ואסור הבריח יהלומים מרוסיה וממדינות נוספות לישראל, בעיקר עבור חברת LLD .
על פי הנטען, בין השנים 2008–2016 פעלו הנאשמים, כל אחד לפי תפקידו ובתקופות שונות, במסגרת אופרציה מאורגנת להברחת יהלומי גלם, בעיקר מרוסיה, באמצעות בלדרים. היקפי ההברחות המיוחסים לנאשמים נאמדים בעשרות מיליוני דולרים לכל אחד, בהתאם לתקופות פעילותם.
ליששכר ולפישפדר יוחסו עבירות של הברחת טובין בנסיבות מחמירות; לאסור יוחסו עבירות הברחה ועבירות נלוות; וגרינברג מואשם במסגרת הסדר עד מדינה.
במסגרת הפרשה הורשעו נאשמים נוספים, ובהם חברת LLD ומנכ״לה וכן מעורבים נוספים, ודינם נגזר.
החקירה נוהלה על ידי יחידת להב 433 – יאחב״ל, חקירות מכס ומע״מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המסים, ולוותה על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
במסגרת פרשת "יהלום שחור" הגישה פרקליטות המדינה לבית משפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד חנניה יששכר, שי פישפדר ויהודה אסור, וכן כתב אישום במסגרת הסדר עד מדינה נגד תמיר גרינברג, בגין מעורבות באופרציה רחבת היקף של הברחת יהלומים לישראל בשווי עשרות מיליוני דולרים.
מכתבי האישום, שהוגשו על ידי עו״ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עולה כי יששכר עבד במפעל היהלומים "רואיז" ושימש בתקופות מסוימות כמנהלו; פישפדר שימש כמנהל מחלקת ניהול מלאי גלם ומכירות בחברת LLD; גרינברג פעל כבלדר וכמפעיל בלדרים; ואסור הבריח יהלומים מרוסיה וממדינות נוספות לישראל, בעיקר עבור חברת LLD .
על פי הנטען, בין השנים 2008–2016 פעלו הנאשמים, כל אחד לפי תפקידו ובתקופות שונות, במסגרת אופרציה מאורגנת להברחת יהלומי גלם, בעיקר מרוסיה, באמצעות בלדרים. היקפי ההברחות המיוחסים לנאשמים נאמדים בעשרות מיליוני דולרים לכל אחד, בהתאם לתקופות פעילותם.
ליששכר ולפישפדר יוחסו עבירות של הברחת טובין בנסיבות מחמירות; לאסור יוחסו עבירות הברחה ועבירות נלוות; וגרינברג מואשם במסגרת הסדר עד מדינה.
במסגרת הפרשה הורשעו נאשמים נוספים, ובהם חברת LLD ומנכ״לה וכן מעורבים נוספים, ודינם נגזר.
החקירה נוהלה על ידי יחידת להב 433 – יאחב״ל, חקירות מכס ומע״מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המסים, ולוותה על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד יצחק פנטה (26) מנתניה, המייחס לו ביצוע של עבירות מין בקטינות ברשת.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נוי סויסה, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, בין החודשים מאי 2025 לדצמבר 2025 הפעיל פנטה, חשבונות פיקטיביים ביישומונים אומיגל, אינסטגרם וטיקטוק, והציג עצמו כנער בגילאי 13–18. באמצעות חשבונות אלה יצר פנטה קשר עם שמונה קטינות, וניהל עמן שיח בעל אופי מיני תוך שהוא מסתיר את זהותו.
במהלך ההתכתבויות דרש פנטה מהקטינות להצטלם בעירום מלא או חלקי, תוך מתן הנחיות לשלוח אליו תמונות וסרטונים. הקטינות, אשר סברו כי הן משוחחות עם נער צעיר, נענו לבקשות ושלחו לפנטה תכנים מיניים, לרבות תמונות וסרטונים. בחלק מהמקרים הנחה פנטה את הקטינות לגעת בעצמן ולעיתים אף להשתמש בחפצים שונים. במקביל, נהג פנטה לשלוח לקטינות תמונות וסרטונים של איבר מינו.
על פי הנטען, פנטה פעל בתחכום ובמניפולטיביות, ניהל עם הקטינות תכתובות אינטימיות, עשה שימוש בביטויי חיבה וקִרבה ויצר מצג מדומה של קשר זוגי, במטרה להניען להיענות לדרישותיו המיניות.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של פנטה עד תום ההליכים. בבקשה הודגשו חומרת המעשים והאופן שבו בוצעו עבירות מין חמורות במרמה כלפי קטינות באמצעות המרחב המקוון, תוך שימוש ברשתות חברתיות, יישומונים המקשים על זיהוי משתמשים ומעבר בין פלטפורמות שונות.
החקירה נפתחה בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, ונוהלה על ידי יחידה 105, בליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד יצחק פנטה (26) מנתניה, המייחס לו ביצוע של עבירות מין בקטינות ברשת.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נוי סויסה, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, בין החודשים מאי 2025 לדצמבר 2025 הפעיל פנטה, חשבונות פיקטיביים ביישומונים אומיגל, אינסטגרם וטיקטוק, והציג עצמו כנער בגילאי 13–18. באמצעות חשבונות אלה יצר פנטה קשר עם שמונה קטינות, וניהל עמן שיח בעל אופי מיני תוך שהוא מסתיר את זהותו.
במהלך ההתכתבויות דרש פנטה מהקטינות להצטלם בעירום מלא או חלקי, תוך מתן הנחיות לשלוח אליו תמונות וסרטונים. הקטינות, אשר סברו כי הן משוחחות עם נער צעיר, נענו לבקשות ושלחו לפנטה תכנים מיניים, לרבות תמונות וסרטונים. בחלק מהמקרים הנחה פנטה את הקטינות לגעת בעצמן ולעיתים אף להשתמש בחפצים שונים. במקביל, נהג פנטה לשלוח לקטינות תמונות וסרטונים של איבר מינו.
על פי הנטען, פנטה פעל בתחכום ובמניפולטיביות, ניהל עם הקטינות תכתובות אינטימיות, עשה שימוש בביטויי חיבה וקִרבה ויצר מצג מדומה של קשר זוגי, במטרה להניען להיענות לדרישותיו המיניות.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של פנטה עד תום ההליכים. בבקשה הודגשו חומרת המעשים והאופן שבו בוצעו עבירות מין חמורות במרמה כלפי קטינות באמצעות המרחב המקוון, תוך שימוש ברשתות חברתיות, יישומונים המקשים על זיהוי משתמשים ומעבר בין פלטפורמות שונות.
החקירה נפתחה בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, ונוהלה על ידי יחידה 105, בליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד עבדל רחמן חינאוי (20) מתל אביב, שאקר מוסראתי (19) מרמלה, ושאדי מוסראתי (23) מחיפה, בגין נשיאת נשק שלא כדין ברחובות תל אביב.
על פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד דניאל באר מפרקליטות מחוז תל אביב, לפני מספר שבועות בשעות הערב נסעו השלושה ברכב מסוג סקודה לכיוון יער בן שמן. במקום הכניסו לרכב קורקינט, שעליו תיק ובו אקדח מסוג גלוק, טעון במחסנית ובה עשרה קליעים בקוטר 9 מ"מ, וכן מחסנית נוספת ובה עשרה קליעים נוספים. לאחר מכן נסעו ברכב, אשר נשא לוחית זיהוי מזויפת, לרחוב גולומב בלוד.
עם הגעתם למקום יצאו חינאוי ומוסראתי מהרכב, הוציאו מתא המטען את הקורקינט ואת הנשק, וסיירו ברחובות הסמוכים כשהם נושאים את הנשק שלא כדין וממתינים לאדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, והכול בידיעתו ובהסכמתו של מוסראתי.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק שלא כדין ושינוי זהות של רכב.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד עבדל רחמן חינאוי (20) מתל אביב, שאקר מוסראתי (19) מרמלה, ושאדי מוסראתי (23) מחיפה, בגין נשיאת נשק שלא כדין ברחובות תל אביב.
על פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד דניאל באר מפרקליטות מחוז תל אביב, לפני מספר שבועות בשעות הערב נסעו השלושה ברכב מסוג סקודה לכיוון יער בן שמן. במקום הכניסו לרכב קורקינט, שעליו תיק ובו אקדח מסוג גלוק, טעון במחסנית ובה עשרה קליעים בקוטר 9 מ"מ, וכן מחסנית נוספת ובה עשרה קליעים נוספים. לאחר מכן נסעו ברכב, אשר נשא לוחית זיהוי מזויפת, לרחוב גולומב בלוד.
עם הגעתם למקום יצאו חינאוי ומוסראתי מהרכב, הוציאו מתא המטען את הקורקינט ואת הנשק, וסיירו ברחובות הסמוכים כשהם נושאים את הנשק שלא כדין וממתינים לאדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, והכול בידיעתו ובהסכמתו של מוסראתי.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק שלא כדין ושינוי זהות של רכב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר מאסר עולם על מוחמד נאסר, שהורשע ברצח בנסיבות מחמירות של המנוח עלאא אבו סרחאן לפני כשנתיים.
על פי הכרעת הדין, ביום 11 בנובמבר 2023, בשעות הבוקר, יצא נאסר מביתו, עלה על קטנועו ונסע למשרד המוניות שבו פגש את שותפו שטרם נתפס. השניים הצטיידו באקדח ונסעו יחד לחניון מבודד סמוך לכביש אבו עוביידה באום ליסון. במשך כשעה המתינו למנוח, תכננו את מיקום הקטנוע ואת נתיבי הבריחה. עם הגעת המנוח למקום, ירה השותף מספר יריות במנוח, ונאסר עלה על הקטנוע, אסף את היורה והשתתף במנוסה מהירה, תוך שהיורה ירה ירייה נוספת לעבר הקורבן שכבר היה מוטל על הכביש. כתוצאה מהירי, הקורבן נפצע אנושות ומותו נקבע זמן קצר לאחר מכן בבית החולים.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו״ד מרים בן גל, טענה כי נאסר לקח חלק ממשי ודומיננטי בתכנון ובביצוע הרצח, אף שלא ירה בעצמו. לטענת הפרקליטות, ההמתנה הממושכת, התכנון המוקפד של מקום ההמתנה, מיקום הקטנוע ונתיבי הבריחה, והסיוע במנוסה מהירה, כולם מעידים על כוונה מוקדמת וברורה להמית את המנוח.
ההרשעה התבססה על תיעוד וידאו מקיף המתעד את נאסר בכל שלבי האירוע, ובפרט את תנועותיו מהבית למשרד המוניות, ההגעה לחניון, ההמתנה הארוכה, האירוע עצמו והחזרה לאחר הרצח.
בית המשפט קבע, בהתאם להרשעתו, כי הנאשם נטל חלק ממשי ודומיננטי באירוע הירי, גם אם לא ירה בעצמו, ושהשתתפותו בתכנון ובביצוע האירוע חיזקה את כוונת הרצח. בהתאם לכך, הנאשם הורשע ברצח בנסיבות מחמירות וזוכה מעבירה של נשיאת נשק.
בגזר הדין, הושת על נאסר מאסר עולם וכן תשלום פיצוי בסך 250,000 שקלים למשפחתו של המנוח עלאא אבו סרחאן.
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר מאסר עולם על מוחמד נאסר, שהורשע ברצח בנסיבות מחמירות של המנוח עלאא אבו סרחאן לפני כשנתיים.
על פי הכרעת הדין, ביום 11 בנובמבר 2023, בשעות הבוקר, יצא נאסר מביתו, עלה על קטנועו ונסע למשרד המוניות שבו פגש את שותפו שטרם נתפס. השניים הצטיידו באקדח ונסעו יחד לחניון מבודד סמוך לכביש אבו עוביידה באום ליסון. במשך כשעה המתינו למנוח, תכננו את מיקום הקטנוע ואת נתיבי הבריחה. עם הגעת המנוח למקום, ירה השותף מספר יריות במנוח, ונאסר עלה על הקטנוע, אסף את היורה והשתתף במנוסה מהירה, תוך שהיורה ירה ירייה נוספת לעבר הקורבן שכבר היה מוטל על הכביש. כתוצאה מהירי, הקורבן נפצע אנושות ומותו נקבע זמן קצר לאחר מכן בבית החולים.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו״ד מרים בן גל, טענה כי נאסר לקח חלק ממשי ודומיננטי בתכנון ובביצוע הרצח, אף שלא ירה בעצמו. לטענת הפרקליטות, ההמתנה הממושכת, התכנון המוקפד של מקום ההמתנה, מיקום הקטנוע ונתיבי הבריחה, והסיוע במנוסה מהירה, כולם מעידים על כוונה מוקדמת וברורה להמית את המנוח.
ההרשעה התבססה על תיעוד וידאו מקיף המתעד את נאסר בכל שלבי האירוע, ובפרט את תנועותיו מהבית למשרד המוניות, ההגעה לחניון, ההמתנה הארוכה, האירוע עצמו והחזרה לאחר הרצח.
בית המשפט קבע, בהתאם להרשעתו, כי הנאשם נטל חלק ממשי ודומיננטי באירוע הירי, גם אם לא ירה בעצמו, ושהשתתפותו בתכנון ובביצוע האירוע חיזקה את כוונת הרצח. בהתאם לכך, הנאשם הורשע ברצח בנסיבות מחמירות וזוכה מעבירה של נשיאת נשק.
בגזר הדין, הושת על נאסר מאסר עולם וכן תשלום פיצוי בסך 250,000 שקלים למשפחתו של המנוח עלאא אבו סרחאן.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד סאלח ג'רג'אוי (34) משגב שלום, ראעד סרחין (30), סאמי סרחין (24) ופאיז סרחין (38) ממסעודין אל־עזאזמה, בגין עבירות ריגול ועבירות נשק, לאחר שהבריחו אמצעי לחימה ממצרים באמצעות רחפנים, תוך האזנה לרשת הקשר הצה"לית.
מכתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי החל משנת 2020 חלה עלייה מתמדת בניסיונות הברחה ובתפיסת כלי נשק שהוברחו לישראל דרך הגבולות עם ירדן ומצרים, ובשנת 2024 החל שימוש נרחב ברחפנים לצורך ייבוא אמצעי לחימה וסמים. על פי הנטען, "הצפת" מדינת ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה סיכון ממשי הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני, מאפשרת פעילות טרור, מסייעת לארגוני טרור ולפעיליהם בביצוע פיגועים, ומסכנת באופן ממשי את ביטחון אזרחי המדינה, בין היתר גם בשל ירידה משמעותית במחירי אמצעי הלחימה.
במהלך חודש נובמבר 2024 קשר סאלח ג'רג'אוי קשר עם אדם מהצד המצרי לצורך ייבוא אמצעי לחימה באמצעות רחפנים, והציע לשאר הנאשמים להצטרף לפעילות. לצורך כך רכשו הנאשמים רחפנים בעלות של מאות שקלים. במספר הזדמנויות שונות פעלו הנאשמים לייבוא כלי נשק מגבול ישראל–מצרים באמצעות רחפן שהוטס משטח מצרים, כאשר אחד מהם שימש כמתצפת. הנאשמים נעו באזור הגבול כשהם מצוידים במכשירי קשר, אספו את כלי הנשק והובילו אותם לשטח ישראל, תוך מודעות לכך שמעשיהם עלולים לפגוע בביטחון המדינה.
במקרה נוסף, באחד הפעמים בשעות הערב, האזין סאמי סרחין לרשת הקשר הצה"לית ושלח לסאלח ג'רג'אוי הקלטה ובה דיווחים של תצפיתניות, אשר זיהו את ההברחה באמצעות רחפנים ואת הכוונת הכוחות לאזור.
לנאשמים יוחסו עבירות נשק ועבירת ריגול.
התיק נחקר על ידי השב"כ ויחידת פח"ע נגב במשטרה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד סאלח ג'רג'אוי (34) משגב שלום, ראעד סרחין (30), סאמי סרחין (24) ופאיז סרחין (38) ממסעודין אל־עזאזמה, בגין עבירות ריגול ועבירות נשק, לאחר שהבריחו אמצעי לחימה ממצרים באמצעות רחפנים, תוך האזנה לרשת הקשר הצה"לית.
מכתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי החל משנת 2020 חלה עלייה מתמדת בניסיונות הברחה ובתפיסת כלי נשק שהוברחו לישראל דרך הגבולות עם ירדן ומצרים, ובשנת 2024 החל שימוש נרחב ברחפנים לצורך ייבוא אמצעי לחימה וסמים. על פי הנטען, "הצפת" מדינת ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה סיכון ממשי הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני, מאפשרת פעילות טרור, מסייעת לארגוני טרור ולפעיליהם בביצוע פיגועים, ומסכנת באופן ממשי את ביטחון אזרחי המדינה, בין היתר גם בשל ירידה משמעותית במחירי אמצעי הלחימה.
במהלך חודש נובמבר 2024 קשר סאלח ג'רג'אוי קשר עם אדם מהצד המצרי לצורך ייבוא אמצעי לחימה באמצעות רחפנים, והציע לשאר הנאשמים להצטרף לפעילות. לצורך כך רכשו הנאשמים רחפנים בעלות של מאות שקלים. במספר הזדמנויות שונות פעלו הנאשמים לייבוא כלי נשק מגבול ישראל–מצרים באמצעות רחפן שהוטס משטח מצרים, כאשר אחד מהם שימש כמתצפת. הנאשמים נעו באזור הגבול כשהם מצוידים במכשירי קשר, אספו את כלי הנשק והובילו אותם לשטח ישראל, תוך מודעות לכך שמעשיהם עלולים לפגוע בביטחון המדינה.
במקרה נוסף, באחד הפעמים בשעות הערב, האזין סאמי סרחין לרשת הקשר הצה"לית ושלח לסאלח ג'רג'אוי הקלטה ובה דיווחים של תצפיתניות, אשר זיהו את ההברחה באמצעות רחפנים ואת הכוונת הכוחות לאזור.
לנאשמים יוחסו עבירות נשק ועבירת ריגול.
התיק נחקר על ידי השב"כ ויחידת פח"ע נגב במשטרה.