הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ואסף אבו עמאר (28) מלקיה לאחר שגנב מקלע כבד ממוצב צה"ל.

מכתב האישום, שהגיש עו"ד אסף בר יוסף, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש הגיע אבו עמאר עם אדם נוסף, במטרה לגנוב כלי נשק ממוצב צה"ל סמוך לקיבוץ כרם שלום.
בסמוך להגעתם טיפס אבו עמאר על אחד הטנקים שחנה במתחם ופרק ממנו מקלע כבד. בהמשך, נשא אבו עמאר את הנשק מהמקום, אך משהבחין כי שותפו עזב את הזירה עם הרכב, החביא את המקלע סמוך למקום. לאחר מכן פנה למוצב וביקש סיוע מהחיילים, אשר חשדו בו והזעיקו משטרה.

המשטרה הגיעה למקום, זיהתה את אבו עמאר וסייעה לו להתקשר לקרוב משפחתו. בהמשך עזב אבו רקייק את המקום, ובשעות הבוקר המוקדמות שב למקום המחבוא, אסף את הנשק והעבירו ללקיה, שם הוחבא אצל אדם אחר. יום למחרת האירוע הציע אבו עמאר לקרוב משפחתו שאסף אותו לבוא לראות את הנשק אך הוא סירב.
יומיים לאחר האירוע הוסגר המקלע בחזרה לידי כוחות הביטחון.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד בר יוסף, הגם שלמרבה הצער גניבות כל נשק מבסיסים צבאיים הן תופעות מוכרת, בזו הפעם מרהיב הנאשם עוז וגנב כלי נשק התקפי בעל כוח אש עצום – מקלע אשר יורה כדורים אשר מסוגלים לחדור כלי רכב משוריין ובקצב אש של מעל למאה כדורים בדקה. כידוע, נשק בלתי חוקי עלול להגיע לידיהם של גורמים פליליים וארגוני פשיעה, וכפי שראינו לא אחת לאחרונה – אף לידי מבקשי רעתה של מדינת ישראל.

לנאשם מיוחסות עבירות של גניבה, נשיאה והובלה של נשק, החזקת נשק ושיבוש מהלכי משפט, לאחר ששבר שני מכשירי טלפון שהיו ברשותו.
התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד שלושה תושבי הדרום, לאחר שעל פי הנטען ייצאו סמים לירדן באמצעות רחפנים, ובתמורה הוברחו לישראל כלי נשק, אשר נמכרו בהמשך בתמורה לעשרות אלפי שקלים.

הגבול בין מדינת ישראל לירדן משמש תשתית להברחות פליליות, ובכללן הברחות אמצעי לחימה, סמים ומהגרי עבודה לתוך שטח מדינת ישראל ולאזור יהודה ושומרון. החל משנת 2025 בוצעו אלפי הברחות לישראל באמצעות רחפנים לאורך הגבולות, חלקן באמצעות רחפנים המסוגלים לשאת עשרות קילוגרמים. במהלך שנת 2025 תפסו כוחות הביטחון כ-90 אקדחים שהוברחו מירדן, זאת לצד זיהוי של אלפי חציות רחפנים בגבולות, אשר רובן המוחלט לא סוכלו.

"הצפת" מדינת ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה סיכון ממשי, הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני, ומהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה. יתרה מכך, תופעה זו הובילה לירידה משמעותית במחירי אמצעי הלחימה, באופן המקל על גורמים עברייניים ולאומניים לרכוש אותם ולבצע פיגועי טרור ולפגוע בביטחון הציבור.

מכתבי האישום, שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי עלי אלסריעה (28) מכסיפה, ואהל אלצראיעה (24) מאבו ג'ויעד וזייד אבו גויעד (23) מערערה, קשרו קשר עם גורם בצד הירדני. במסגרת הקשר ייצאו הנאשמים סמים מישראל לירדן באמצעות רחפנים, ובתמורה קיבלו כלי נשק שהוברחו לישראל מאותו גורם.

על פי הנטען, במהלך החודשים נובמבר 2025 עד ינואר 2026 הגיעו הנאשמים במספר הזדמנויות לאזור הסמוך לגבול כשהם נושאים עמם סם מסוכן מסוג חשיש במשקלים של עשרות קילוגרמים. בכל אחת מהפעמים הטיסו רחפנים לשטח ירדן כשעליהם חוברו חבילות הסם, ולאחר מסירתן הוחזרו הרחפנים לשטח ישראל כשעליהם חוברו אקדחים מסוג "גלוק".

בדרך זו ייצאו לירדן כ-120 ק"ג של חשיש ויובאו לישראל כ-48 אקדחים, אשר חלקם הועברו ונמכרו בהמשך על ידי ואהל ועלי לאחרים בתמורה לעשרות אלפי שקלים לכל אקדח. במקרה אחר רכשו ואהל ועלי מתושב השטחים נשקי 16-M בתמורה לסכומים הנעים בין 45,000 – 50,000 ₪ לנשק.

לנאשמים מיוחסות עבירות של ייבוא, הובלה, החזקה וסחר בנשק, וכן עבירות של ייצוא והחזקת סמים מסוכנים בהיקפים גדולים. לעלי אלסריעה ולואהל אלצראיעה מיוחסות גם עבירות של סחר בנשק.
התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום ושירות הביטחון הכללי (שב"כ)

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע לאחרונה את ד"ר מוחמד עזאם, ששימש כרופא בבית החולים סורוקה, בעבירה של חברות בארגון טרור.

במהלך המשפט הוכיחו עו"ד חופית קנטרוביץ ותהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום את עובדות כתב האישום באמצעות שורה של עדויות וחוות דעת מומחה. מכתב האישום עולה כי החל משנת 2014 צפה עזאם באופן אינטנסיבי בתכנים הנוגעים לפעילות ארגון דאע"ש. לאחר אירועי ה-7.10.23, וברקע מלחמת "חרבות ברזל", החליט עזאם להצטרף לארגון ונשבע אמונים לארגון. עוד עולה כי הנאשם שלח לחבריו תיעודים מאירועי ה-7.10, תוך שנימת התכתבותו משקפת לעג ושמחה לאידה של מדינת ישראל, כמו כן במהלך שנת 2024 הוריד מידע בנוגע לאופן הכנת חומרי נפץ ובנוגע לרעלנים.
בהכרעת הדין קבעה שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שוש שטרית, כי העדר מגע ישיר עם נציג בארגון הטרור אינו גורע מהיותו של עזאם חבר בארגון, שכן פעל בהתאם ל"פרוטוקול הצטרפות" שהתווה הארגון לפעיליו בזירות חוץ. קביעה זו התבססה, בין היתר, על חוות דעת שהוגשה במהלך המשפט, מהן עולה כי דאע"ש ביצע שינוי מבני בארגון במטרה להתמודד עם יכולות סיכול גבוהות, ועבר למודל של השראה והנעת יחידים לפעולה, ללא צורך בהכוונה ישירה או קשר היררכי.

כמו כן התייחסה השופטת לאחת העדויות שהוצגו במהלך המשפט, ממנה עולה כי: "השילוב שבין נגישותו הפיזית של הנאשם לחיילים (ולאזרחים ישראלים בכלל) במסגרת עבודתו בבית החולים "סורוקה" לבין "אופי" השיח שקיים מול חבריו (בהם עלה רצון "להרשים" אחד את השני בפעילות ברוח המדא"ס) עשוי ההיה להוביל את האחרון למימוש פעילות אקטיבית ברוח הארגון הקיצוניים, וייתכן כי אף היה מבצע זאת אלמלא נעצר."

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד טומי סוונה (28) מקריית מלאכי, בגין עבירות נשק.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד דפנה יצחק מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש, בשעות הלילה המאוחרות, ישב סוונה ברכב השייך לבת זוגו, כאשר לצדו ישבה בת הזוג ומאחור שתי בנותיה הקטינות. בעוד הרכב חונה, ניגש אליו אדם שזהותו אינה ידועה וירה לעבר סוונה. סוונה, שנפגע בבטנו, יצא מהרכב והותיר בו תיק צד שחור.

בחיפוש שערכו השוטרים ברכב נמצא התיק, ובתוכו אקדח וכן פריטים נוספים.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציינה עו"ד יצחק כי סוונה נשא והוביל אקדח כשהוא טעון בכדור בקנה, דבר המלמד על זמינות לשימוש מיידי ועל מסוכנות.
לסוונה מיוחסות עבירות נשק.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת קריית מלאכי וימ"ר לכיש.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בחיפה (המחלקה הכלכלית) הרשיע האחרונה את אסף טל בעבירות של קבלת דבר במרמה, ניהול תיקי השקעות ללא רישיון והפניה לזירת סוחר שאינה מפוקחת.

מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הדר קולה ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עולה כי טל הפנה את לקוחותיו לזירת הסוחר האוסטרלית "פפרסטון", שאינה מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך בישראל, וניהל עבורם חשבונות מסחר מבלי שהחזיק ברישיון לניהול תיקים.

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה, מוחמד עלי, קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי טל גייס לקוחות באמצעות מצגי שווא והסתרת מידע מהותי ביחס לאופי פעילותו ולרמת הסיכון הכרוכה במסחר. בין היתר נקבע כי טל הציג מצגים כוזבים בנוגע לניסיונו המקצועי, השכלתו ותשואות שהשיג בעבר, על אף שלא החזיק בהכשרה פורמלית בתחום, וכאשר מרבית החשבונות שניהל היו מופסדים.

במסגרת הכרעת הדין דחה בית המשפט את טענותיו של טל כי המצגים הכוזבים שהציג היו "שפה שיווקית" או הגזמה שאינה בעלת היבט פלילי, וקבע כי: "לא מדובר בסטייה קלה ולא משמעותית ממצב הדברים לאשורו, אלא במצגים שלא תואמים את האמת."
עוד נקבע כי טל הציג עצמו "כסוחר מקצועי וותיק", בעל תארים מתקדמים ומומחיות במסחר רובוטי ובזהב, בעוד שבפועל לא היה בעל תואר אקדמי, ניסיונו בתחום היה מצומצם, וה"רובוט" בו עשה שימוש היה תוכנה שרכש ולא פיתוח עצמאי.
ביחס לטענות הנוגעות למסחר האלגוריתמי באמצעות "רובוט", קבע בית המשפט כי גם כאשר הפעילות מבוצעת באופן ממוכן, מתקיים שיקול דעת אנושי מצד מי שמפעיל את המערכת, מגדיר את מאפייניה ומחליט על אופן הפעלתה. לפיכך, נקבע כי מדובר בניהול תיקי השקעות לכל דבר ועניין.
בנוסף, קבע בית המשפט כי עצם העובדה שזירת המסחר "פפרסטון" מורשית לפעול בחו"ל אינה מכשירה הפניית לקוחות ישראלים לזירה שאינה מורשית בישראל, וכי מדובר בעבירה פלילית לפי הדין הישראלי.

התיק נוהל על ידי עו"ד הדר קולה ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ונחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות לניירות ערך.

*הודעה מטעם הפרקליטות:*
*פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד שבתאי קורן (56) מאשדוד לאחר שזייף שטרות של 50 דולר בשווי של 1.49 מיליון ₪.*

מכתב האישום שהגישה עו"ד שיראל פרג'ון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי במהלך שנה שעברה רכש קורן מכונת צילום ובאמצעות תבניות מיוחדות המיועדות לכך זייף שטרות של 50 דולר בשווי של 1,494,500 דולר.

לקורן יוחסו עבירות של זיוף שטר כסף והחזקת חומר לזיוף שטרי כסף.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יסמין שמעיה (24), עמית (שי) וקנין (19) מקריית גת ושחק (מירון) כהן (27) מאיתן, לאחר שהיו מעורבים בשני אירועי שוד של אדם עמו יצרו קשר באמצעות תכנים בעלי אופי מיני. בפרשה הוגש כתב אישום נוסף לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע נגד קטינה בת 17.

מכתבי האישום, שהגישה עו"ד שני ספיר אסלן מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בין המתלונן לבין הקטינה ושמעיה הייתה היכרות מוקדמת, במסגרתה נהגו השתיים לשלוח לו תכנים בעלי אופי מיני בתמורה לכסף.

על פי הנטען, לפני כחודש תיאמו המתלונן והקטינה להיפגש, לאחר שהמתלונן ציין כי יעביר לקטינה כסף במהלך המפגש. למקום הגיעה הקטינה יחד עם כהן. בשלב מסוים החל כהן למשש את מכנסיו של המתלונן ולשאול אותו מה יש ברשותו. כאשר ניסה המתלונן להתחמק, תקף אותו כהן ודרש ממנו את הכסף. בהמשך הצליח המתלונן להימלט מהמקום, בעוד הקטינה צועקת לעבר כהן: "תחזור אליו, הוא הבטיח לי כסף, תיקח ממנו את הכסף שלי", או מילים דומות לכך.

כיומיים לאחר מכן קבעו המתלונן, הקטינה ושמעיה להיפגש פעם נוספת, לאחר שהקטינה ושמעיה הרגיעו אותו והבטיחו לו כי לא יאונה לו כל רע. עם הגעתו של המתלונן למקום המפגש ניגשה שמעיה לרכבו, ובסמוך לכך הגיעו וקנין ושניים נוספים והחלו, על פי הנטען, לתקוף אותו עד שנפל ארצה. במהלך האירוע נלקחו חפציו של המתלונן מרכבו.

לכהן ולקטינה יוחסה עבירה של ניסיון שוד. לקטינה, לשמעיה ולוקנין יוחסה עבירה של שוד בנסיבות מחמירות. בנוסף, לשמעיה יוחסה עבירה של תקיפת שוטרים, לאחר שעל פי הנטען תקפה שוטרים במהלך מעצרה.

התיק נחקר על ידי תחנת קריית גת.

לתשומת לבכם, חל איסור לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה. כמו כן, לא ניתן להעביר את כתבי בית הדין בעניינה.

ועדת המנכ"לים למאבק בסחר בבני אדם:

בשנה האחרונה הוכרו 128 קורבנות סחר בבני אדם בישראל

עלייה משמעותית בהכרה בקורבנות סחר בבני אדם בישראל, בעיקר בקרב עובדים זרים: בשנה החולפת הוכרו בישראל 128 קורבנות סחר בבני אדם (לעומת 73 קורבנות שהוכרו בשנה הקודמת), בהם 30 עובדים זרים שנמצא כי הוחזקו או הועסקו בתנאי עבדות.

נתונים אלו נחשפו בוועדת המנכ"לים הבינמשרדית למאבק בסחר בבני אדם, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, שהתכנסה אתמול (ב') במשרד המשפטים, בהשתתפות עשרות נציגים ממשרדי הממשלה המעורבים במאבק בסחר בבני אדם, בהובלת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית, במשרד המשפטים.

העלייה המשמעותית ביותר בשנה החולפת נרשמה במספר העובדים הזרים שהוכרו כקורבנות סחר למטרות החזקה בתנאי עבדות או שהועסקו בעבודות כפיה, פי שישה ממספר העובדים שהוכרו כקורבנות בשנה שעברה בתחום זה. בהתאם, וכחלק מהגברת האכיפה, נרשמה עלייה במספר חקירות המשטרה שנפתחו בחשד לעבירות סחר בבני אדם.

מרבית הקורבנות שהוכרו בשנה החולפת הן נשים, כאשר אצל הגברים שהוכרו חלה עלייה פי שניים ממספר הגברים שהוכרו כקורבנות בשנה שעברה, מרביתם עובדים זרים. בהקשר זה יש לציין כי 90.4% מהקורבנות שהוכרו בשנת 2025 הופנו ליחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם לקבל הכרה על ידי גורמי ממשלה (משטרה, משרד העבודה, רשות האוכלוסין וההגירה, גורמי רווחה ובריאות, בתי הדין לביקורת משמורת במשרד המשפטים), לצד פניות שהתקבלו מארגוני חברה אזרחית.

בפילוח מדינות המוצא המרכזיות מהן הגיעו קורבנות הסחר בבני אדם בשנים באחרונות נחשף כי מרבית הקורבנות הגיעו לישראל מרוסיה (52 קורבנות), אוקראינה (46), גואטמלה (38) ברזיל (30), הרשות הפלסטינית (29) ותאילנד (28). מרבית הקורבנות הובאו לישראל למטרות זנות.

בחטיבה החברתית במשרד המשפטים מייחסים את העלייה בשיעורי ההכרה בקורבנות לשינוי מנגנון ההכרה וזיהוי טוב יותר של מקרי סחר בבני אדם, לצד הגברת האכיפה ופתיחת שני מחלקים חדשים במשטרת ישראל למאבק בתופעות הסחר בבני אדם, שהובילו לפתיחת 34 חקירות משטרה בחשד לעבירות סחר וכן להגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות, לצד פעילות מוגברת לאיתור קורבנות בנמל התעופה בן גוריון, במסגרת מודל ייחודי לישראל.

בנוסף, בחודשים האחרונים מקדם משרד המשפטים בשיתוף עם משטרת ישראל ומשרד הרווחה מתווה ייחודי לשילוב גורמי רווחה במסגרת אכיפה של עבירות הזנות. זאת, מתוך הכרה בחשיבות של חיזוק האמון של הקורבנות ברשויות המדינה.

מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר ועדת המנכ"לים למאבק בסחר בבני אדם, איתמר דוננפלד: "העלייה במספר הקורבנות שהוכרו נובעת מעבודה מאומצת של כל השותפים בצוות הבינמשרדי למאבק בסחר בבני אדם, בדגש על הגברת האכיפה והעמקת שיתופי הפעולה בין גורמי האכיפה, המניעה והטיפול. לצד המאבק בעבריינים עצמם, חשוב לנו לוודא שכל קורבן מקבל הגנה, ליווי ומענה שיאפשר לו להתחיל בתהליך שיקום, ואנחנו נמשיך לפעול במשותף ובנחישות נגד תופעות של ניצול, כפייה ופגיעה בבני אדם".

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עלי חניחן (57) וסוהא חניחן (44), תושבי חלחול שבשטחי הרשות הפלסטינית, לאחר שעל פי הנטען התחזו במשך שנים לאזרחים ישראלים וקיבלו במרמה זכויות והטבות מהמדינה.

מכתב האישום שהגיש עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשמים נישאו בשנת 1998 בחלחול, ובהמשך קשרו קשר להונות את רשויות המדינה באמצעות יצירת מצג שווא שלפיו סוהא היא אזרחית ישראלית.

על פי הנטען, הנאשם יצר קשר עם אזרחית ישראלית תושבת ערערה בנגב, אשר בתה נפטרה זמן קצר לאחר לידתה ומותה לא דווח לרשויות. בתמורה לאלפי דינרים ירדניים קיבלו הנאשמים את פרטיה האישיים של הבת המנוחה. בהמשך הגיעה סוהא יחד עם עלי ואמה של המנוחה ללשכת רשות האוכלוסין בבאר שבע, שם התחזתה לבת המנוחה, ועל בסיס מצג השווא נרשמה כאזרחית ישראלית וקיבלה תעודת זהות על שמה.

עוד עולה מכתב האישום כי הנאשמים על אף שהיו נישואים נרשמו בבית הדין השרעי בישראל כזוג שנישא לראשונה, במטרה להסדיר את מעמדו של עלי במסגרת הליך איחוד משפחות.

לפי הנטען, לאורך השנים הגישו הנאשמים בקשות שונות לרשויות המדינה, ובהן בקשות לחידוש אישורי שהייה ותצהירים כוזבים שהתבססו על זהותה המזויפת של סוהא. במסגרת זו קיבלו, על פי הנטען, זכויות והטבות שונות ובהן קצבאות ביטוח לאומי, טיפולים רפואיים וזכויות נוספות הניתנות לאזרחי ישראל. בנוסף, ששת ילדיהם נרשמו כאזרחים ישראלים מכוח אזרחותה המזויפת של סוהא.

על פי כתב האישום, הנאשמים קיבלו במרמה קצבאות ומענקים בהיקף של כ־515 אלף ש"ח, שירותים רפואיים וכן ביצעו פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר את מקור הכספים. בנוסף, מיוחסת להם שהייה בלתי חוקית בישראל לאורך שנים.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד חזן: " מעשיהם מצביעים על סיכון לציבור הנשקף מהם. קליטה של משפחה פלסטינית שלמה לתוך מדינת ישראל כאזרחים מן השורה, הינה מעשה שיש בו סיכון משמעותי לביטחון הציבור.

לנאשמים יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, התחזות, עבירות הלבנת הון וכניסה לישראל שלא כדין.

בנוסף, ביקשה הפרקליטות, ככל שיורשעו הנאשמים, להורות על חילוט רכוש בשווי העבירות, ובהם כלי רכב ומשאית שבבעלותם.

התיק נחקר על ידי אח"מ יהודה במשטרת ישראל.

*
הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד אזרח ישראלי, אחמד דעאס (27), תושב טירה, בגין ביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה מתוך מניע אידיאולוגי.

מכתב האישום שהגישה עורכת הדין הילה כהן קדוש מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי דעאס, ממניע אידאולוגי על רקע שנאתו למדינת ישראל ובמהלך מבצע "שאגת הארי", קיים קשר אקטיבי עם סוכן חוץ שעוין את מדינת ישראל והעביר לו תיעוד ומיקום של מתקנים רגישים, לרבות נמלי ים, תחנות כוח ובסיס צה"ל.

דעאס, אשר עבד כנהג משאית בחברת ההובלות ונסע במסגרת תפקידו ברחבי המדינה, ניצל את תפקידו כדי לבצע משימות תיעוד עבור הסוכן, ביודעו כי מדובר בגורם עוין הפועל לאיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל. במסגרת הקשר בין השניים, ביקש הסוכן מדעאס לצלם "מקומות חשובים" ומקומות בהם מתכנסים יהודים. דעאס שלח לסוכן מיקומים של מקומות אסטרטגיים, לעתים אף הראה לו בשיחות וידאו לאן לשגר טילים וכן התנה את המשך שיתוף הפעולה בתמורה לכך שיהיו "תוצאות במקום בו שלח את התיעוד".

בין היתר, שלח דעאס לסוכן סרטונים המתעדים נמל ותחנת הכוח באשדוד, בניין התעשייה האווירית מזוויות שונות, וכן תחנת המשטרה ובניין העירייה.
במסגרת הקשר, הציע הסוכן לדעאס תשלום בגין ביצוע המשימות, אך הוא דחה את הצעתו וזאת כאמור על רקע אידאולוגי.

התיק נחקר ע"י שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על המשך מעצרו של דעאס עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן הוא ביצע עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן, ובעיצומה של מתקפת טילים על מדינת ישראל אשר גבתה חייהם של אזרחים וגרמה לנפגעים רבים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד אלכסנדר דרוצ'ין (28) משדרות, לאחר שעל פי הנטען ניסה לסחוט באיומים אדם ששוחח עם בת זוגו לשעבר

מכתב האישום, שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש נודע לדרוצ'ין שהמתלונן שוחח באקראי עם בת זוגו לשעבר. בעקבות זאת, כך על פי הנטען, החליט לסחוט מהמתלונן כספים.

על פי כתב האישום, שלח דרוצ'ין למתלונן הודעות קוליות והודעות טקסט באמצעות הוואטסאפ, בהן איים עליו כי יהרוג אותו, ישרוף את רכבו ואת אופנועו, ודרש ממנו לשלם לו 50 אלף ש"ח. בין היתר כתב ואמר למתלונן: "... אם אתה רוצה לשחק איתי אני אביא לך אנשים שיסבירו לך טוב טוב איפה הטעות שלך...", וכן: "תעביר לי 50,000 ₪... אם לא אני רוצח אותך", או מילים דומות לכך.

בהמשך, הגיע דרוצ'ין למקום עבודתו של המתלונן כשהוא מצויד בחפץ דמוי אקדח שהיה תחוב במותן מכנסיו, ודרש ממנו בטון מאיים להיכנס עמו לחדר פנימי שאינו מצולם במצלמות אבטחה. כאשר המתלונן סירב, דרש ממנו דרוצ'ין, על פי הנטען, להעביר לידיו את רכבו, תוך שהוא נוטל את מפתחות הרכב שחנה מחוץ למקום.

עוד עולה כי דרוצ'ין יצא מהמקום, עמד מחוץ לעסק, קרא למתלונן לצאת אליו והצביע לעבר החפץ דמוי האקדח תוך שהוא מאיים עליו. לאחר שהמתלונן יצא, דרש ממנו דרוצ'ין את קוד הרכב בטענה כי יחזיק בו כ"פיקדון" עד שישלם לו את הכסף. בשל חששו, מסר המתלונן את הקוד.

לאחר שדרוצ'ין נכנס לרכב, התקשר המתלונן למשטרה, אשר עצרה את דרוצ'ין בטרם עזב את המקום.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ויימן קריקון כי הנאשם מצא תירוץ כדי לסחוט כסף מהמתלונן באיומים קשים, וכי לא הסתפק באיומים טלפוניים אלא הגיע למקום עבודתו של המתלונן כשהוא מצויד באקדח פלסטיק הנחזה להיות אמיתי, במטרה להגביר את הלחץ עליו לשלם את הכסף.

לדרוצ'ין יוחסו עבירות של סחיטה באיומים ונטילת נכסים לשם סחיטה.

התיק נחקר על ידי תחנת שדרות נגב במשטרת ישראל.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב שדרות (32), לאחר שעל פי הנטען תקף את אשתו לאורך שנות נישואיהם, ביצע בה עבירות מין ונהג באלימות גם כלפי ילדיהם הקטינים.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בני הזוג נשואים כעשר שנים ולהם שלושה ילדים משותפים בני 6, 4 ושנה וחצי. על פי הנטען, מאז נישואיהם ועד למועד מעצרו נהג הנאשם לאיים על המתלוננת, לתקוף אותה ולבצע בה עבירות מין.

על פי כתב האישום, במהלך השנים נהג הנאשם, באופן יומיומי, לקלל את המתלוננת, להשפיל אותה ולקרוא לה בשמות גנאי כגון "שר***ה" ו"זו*ה". עוד נטען כי הכריח את ילדיהם הקטינים לכנות את אמם בכינויי גנאי ופעל לנתקה ממשפחתה.

עוד עולה כי לעיתים מנע הנאשם מהמתלוננת לצאת לעבודתה, וכאשר יצאה לעבודה או לסידורים נהג לבצע שיחות וידאו תכופות כדי לבדוק היכן היא נמצאת. בחודשים האחרונים של התקופה המתוארת בכתב האישום, נהג לבצע במתלוננת "בדיקות" אינטימיות עם חזרתה הביתה, במטרה לוודא כי לא בגדה בו.

בנוסף נטען כי במקרים בהם סירבה המתלוננת לקיים עמו יחסי מין, נהג הנאשם לצעוק עליה, לקלל אותה, לשבור חפצים בבית ולהאשים אותה כי היא "מ***נת בחוץ", או מילים דומות לכך. לפי כתב האישום, בשל פחדה מהתנהגותו האלימה, קיימה עמו המתלוננת יחסי מין במקרים רבים. עוד נטען כי הנאשם ביצע בה עבירות מין גם כאשר ישנה, ללא הסכמתה החופשית.
על פי הנטען, לאחר שהמתלוננת הביעה רצון להתגרש, החריף הנאשם את האלימות כלפיה, איים עליה והשמיץ אותה בפני ילדיהם.

בנוסף מיוחס לנאשם כי נהג לתקוף את ילדיהם כאשר בכו. בין היתר נטען כי נהג לומר לאחד הילדים כי הוא "כלב מסריח", כי הוא שונא אותו וכי "אף אחד לא אוהב אותו", או מילים דומות לכך.

התיק נחקר על ידי תחנת נגב שדרות במשטרת ישראל.

לנאשם יוחסו עבירות של אינוס, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג וקטין), מעשה מגונה, איומים, תקיפת קטין ותקיפת קטין על ידי אחראי.

לתשומת לבכם, בהתאם להחלטת בית המשפט, חל איסור לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת או הקטינים, ומשכך גם אין לפרסם את שמו של הנאשם. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתבי בית הדין מעבר לאמור בהודעה זו

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד צחי אזר, שלמה אייזיק, שי פנסו, החברות שבבעלותם – יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע"מ ויונט הפרטית – וכן נגד מעורבים נוספים, במסגרת פרשה העוסקת בהתנהלות החברה הציבורית "יונט קרדיט", שעסקה במתן אשראי חוץ־בנקאי.

כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

במקביל, במסגרת הסדר טיעון, הוגש כתב אישום נגד השר לשעבר משה כחלון, בגין עבירת ניירות ערך.
על פי כתב האישום, שהוגשו על ידי עוה"ד יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הפרשה המרכזית עוסקת בעסקת הקצאה שבוצעה בשנת 2020, במסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון ש"ח, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים.

על פי הנטען, הציגו בעליל השליטה, היועצים וקצין הציות של החברה, מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית לפיהם מקור המימון של העסקה הם מקורות חיצוניים שקשורים לבעלי השליטה. בפועל, בעלי השליטה יחד עם יתר המעורבים, תכננו והוציאו לפועל עסקה סיבובית שלפיה מקור המימון של רכישת המניות הוא כספי החברה הציבורית עצמה, וכך קיבלו לידיהם במרמה מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים.

פרשה נוספת מיוחסת בעיקרה לבעלי השליטה בחברה ולמתפעל סניף נצרת של החברה, ועוסקת באי סדרים כספיים חמורים בסניף נצרת, ובהם חשד למעילה בהיקף של כ־5 מיליון ש"ח. על פי הנטען, אי הסדרים התגלו כבר בסוף שנת 2020 והוסתרו מדירקטוריון החברה ומהציבור. רק באמצע שנת 2022 דווחו הממצאים לדירקטוריון, אשר פעל למינוי בודק חיצוני ולפרסום המידע לציבור.

בעקבות חשיפת הפרשות הושעה המסחר במניית החברה, המניה נגרעה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה הורד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020–2022.

בנוסף, מיוחסות לצחי אזר משיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בהיקף של כ־400 אלף ש"ח.
כאמור, במקביל, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית יונט קרדיט בין יוני 2021 ליוני 2022. על פי כתב האישום, לאחר שעודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי סדרים מהותיים בסניף נצרת, לא פעל כחלון להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש לפי חוק ניירות ערך.

בהתאם להסדר, כחלון יודה בכתב האישום והצדדים יעתרו להטלת מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף ש"ח והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים.

התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יניב טורונה (23) מאשדוד, לאחר שעל פי הנטען תקף באכזריות אדם בן 71 באמצעות אגרופים, בעיטות, אבן וכלבו, ובהמשך שדד ממנו את מכשיר הטלפון הנייד ומנע ממנו להזעיק עזרה.

מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בתחילת החודש, בשעות הלילה המאוחרות, יצא המתלונן לטייל עם כלבו כשהוא קשור ברצועה, ונכנס למגרש ספורט באחד מבתי הספר בעיר. זמן קצר לאחר מכן הגיע למקום טורונה עם כלב בן כשנתיים, המוגדר ככלב מסוכן, כשהוא ללא רצועה או מחסום פה, ללא רישיון, שבב או חיסון לכלבת.

על פי כתב האישום, עם הגעתו למקום פנה טורונה למתלונן בגידופים, ובהם: "הכלב שלך בן ז**ה... תחזור לרוסיה", וניסה להיכנס למגרש עם כלבו. המתלונן שאל מדוע הכלב אינו קשור ברצועה והחזיק את שער המגרש כדי למנוע את כניסתו.

בתגובה, כך נטען, החל טורונה להכות את המתלונן בפניו דרך סורגי השער. למרות שהמתלונן ביקש ממנו להפסיק, המשיך טורונה להכותו עד ששחרר את אחיזתו בשער. לאחר מכן נכנס טורונה למגרש, הפיל את המתלונן ארצה, ובעודו שרוע על הקרקע המשיך לתקוף אותו באגרופים ובעיטות, השליך עליו חול ואף זרק אבן לעבר כלבו של המתלונן ופגע בראשו. בעקבות זאת ברח הכלב מהמקום.

בהמשך, בעוד המתלונן מוטל על הקרקע, שיסה טורונה את כלבו במתלונן. לפי כתב האישום, הכלב נשך את המתלונן ברגליו ובידיו, טלטל את רגלו והמשיך לתקוף אותו, בעוד טורונה ממשיך להכות את המתלונן באמצעות אבן בראשו. במהלך התקיפה איבד המתלונן את הכרתו לזמן קצר.

כאשר שב להכרתו וניסה להזעיק עזרה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו, חטף ממנו טורונה את הטלפון, בעט פעם נוספת בראשו ונמלט מהמקום. המתלונן נותר פצוע ומדמם בשטח עד שהצליח לשוב בכוחות עצמו לביתו, שם בני משפחתו הזעיקו את כוחות ההצלה.

כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן דימום מוחי, שברים בגולגולת, חבלות מרובות בפניו ובגפיו, קרע בגידים ופציעות נוספות. הוא עבר מספר ניתוחים ועדיין מאושפז וצפוי לעבור ניתוחים נוספים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי הנאשם תקף את המתלונן באלימות קשה, ממושכת וחסרת רסן, באמצעות אגרופים, בעיטות, אבן וכלב מסוכן שהוחזק בניגוד לחוק, ואף הותיר את המתלונן פצוע ומדמם ללא יכולת להזעיק עזרה לאחר ששדד ממנו את מכשיר הטלפון.

לטורונה יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שוד, החזקת כלב ללא רישיון והחזקת כלב מסוכן בניגוד לתנאים.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשדוד.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד מועין אלעאסם (34) מתל שבע, זמר מוכר בחברה הערבית כ"מלך הדחייה", לאחר שעל פי הנטען העלים הכנסות בהיקף של מיליוני שקלים מעיסוקו כזמר וקיבל במרמה מאות אלפי שקלים מהמוסד לביטוח לאומי.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד נעם להב מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי אלעאסם התפרנס מהופעות בשמחות, אשר היוו את מקור הכנסתו העיקרי. על פי הנטען, בין השנים 2013–2021 הפיק הכנסות מהופעותיו בהיקף של לפחות 3,255,200 ש"ח, מתוכם 553,384 ש"ח מע"מ. למרות זאת, ובמטרה להתחמק מתשלום מסים, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הגיש דוחות שנתיים ותקופתיים ולא דיווח כלל על הכנסותיו, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה.

על פי כתב האישום, במסגרת עיסוקו כזמר הופיע אלעאסם בתדירות של פעמיים בשבוע בחודשי הקיץ ופעם בשבועיים בחודשי החורף, כאשר עבור כל הופעה גבה כ-10,000 ש"ח. עוד נטען כי בין השנים 2013–2017 הופיע יחד עם זמר נוסף, ובהמשך הופיע לבדו. בשנים 2020–2021 נפגע היקף הופעותיו בשל מגפת הקורונה.

בנוסף עולה מכתב האישום כי בשנת 2011 הגיש אלעאסם תביעת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי, במסגרתה הצהיר כי אינו עובד וכי מעולם לא עבד. על בסיס הצהרותיו נקבעה לו דרגת אי־כושר בשיעור של 60%, והוא קיבל קצבת נכות בין השנים 2010–2021.

עוד נטען כי בשנת 2014 הגיש טופס השלמת מידע לביטוח הלאומי והצהיר פעם נוספת כי אינו עובד, למרות שבפועל כבר החל להפיק הכנסות מעיסוקו כזמר. בכך, על פי הנטען, הציג מצג שווא שלפיו אינו עובד ואינו משתכר, בעוד הכנסותיו שללו את זכאותו לקצבה. בעקבות מצג השווא שילם לו המוסד לביטוח לאומי בין השנים 2013–2021 קצבאות בהיקף של כ-335 אלף ש"ח.

לאלעאסם יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ.

התיק נחקר על ידי חקירות מכס ומע"מ באר שבע ברשות המסים וימ"ר דרום במשטרת ישראל.

הודעה מטעם נציבות תלונות הציבור על שופטי*


לאתר נציבות תלונות הציבור על שופטים הועלתה תמצית החלטה בעניין: "על הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות – הליכי גישור, הסתייעות במתנדב בית המשפט, קיום דיון "מחוץ לפרוטוקול" והצעה להכריע בדין על דרך הפשרה".

שתי התלונות הוגשו כלפי רשמת בכירה של בית משפט השלום, בטיפולה בתיקי בית המשפט לתביעות קטנות. במסגרת הכרעתו בשתי תלונות, התווה הנציב, השופט (בדימוס) אשר קולה, קווים מנחים אשר לדרך הדיון הראויה בבית המשפט לתביעות קטנות בהיבטים אלה.

מתוך החלטת הנציב: "הנציב ביקש לציין את המובן מאליו – הצעה להכריע בדין על דרך הפשרה אינה ואסור שתהיה הליך מכאני שגרתי של היושב בדין בפתח הדיון המתקיים בפניו... לגופם של דברים כבר העירה בעבר הנציבות לא אחת, כי הסברי בית המשפט אודות השתת הוצאות היה ויינתן פסק דין מנומק חייבים להיאמר בלשון מידתית וזהירה, באופן שלא יתפרש כאיום או כהפעלת לחץ על מי מבין בעלי הדין, שלא נתן את הסכמתו לסיים את ההליך בפשרה או על דרך הפשרה. אף ברי, כי אין לעשות שימוש בתיבה 'הוצאות גבוהות'".

לתמצית ההחלטה המלאה באתר הנציבות: https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/decision_essence?skip=0&limit=10

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד בשיר עדיסאן (26) מביר הדאג', לאחר שעל פי הנטען ייבא 12 אקדחים מירדן באמצעות רחפן וניסה להימלט מכוחות צה"ל.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהברחות אמצעי לחימה דרך גבולות ישראל עם ירדן ומצרים, המשתרעים יחד לאורך מאות קילומטרים. החל משנת 2020 נרשמה עלייה מתמדת בהיקף כלי הנשק שהוברחו לישראל דרך גבולות אלה, כאשר בשנת 2024 חלה הסלמה נוספת עם מעבר נרחב לשימוש ברחפנים לצורך הברחת אמל"ח וסמים.
גורמי הביטחון מזהירים כי "הצפת" ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה איום ממשי הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני, מסייעת לארגוני טרור ולגורמים עברייניים ומגבירה את זמינות כלי הנשק לביצוע עבירות ופיגועים.

מכתב האישום, שהגיש עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי עדיסאן קשר עם שלושה אחרים לייבא כלי נשק מירדן לישראל באמצעות רחפן שהועבר מבעוד מועד לירדן.
לאור האמור, לפני מספר שבועות הגיעו הארבעה לאזור גבול ישראל-ירדן כשהם נוסעים על שני רכבי שטח מסוג באגי. בשעות הערב הטיסו הארבעה, באמצעות שלט שהיה בידם, רחפן שחצה את הגבול מירדן לישראל כשהוא נושא 12 אקדחי גלוק ומחסניות תואמות.

לאחר הנחתת הרחפן, החלו הארבעה בנסיעה מהמקום כשהם נושאים את כלי הנשק. בשלב מסוים הבחין בהם כוח צה"ל וביצע חסימה של נתיב נסיעתם. על פי כתב האישום, חרף קריאות החיילים לעצור, המשיכו הנאשמים בנסיעה, האיצו את רכבם ונמלטו מהמקום, בעוד הכוח יורה לעבר גלגלי אחד מכלי הרכב.

בהמשך, השליכו עדיסאן ואדם נוסף את הרחפן, השלט והאקדחים בשטח במטרה להעלים ראיות, נטשו את רכבם והמשיכו להימלט רגלית עד שלבסוף אותר עדיסאן כשהוא מסתתר בשטח ונעצר.
לעדיסאן יוחסו עבירות של ייבוא נשק, נשיאה והובלת נשק, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום במשטרת ישראל.

במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים ובקשה לחילוט שבמידה והנאשם יורשע במיוחס לו יחולט בית המשפט את הרכבים והרחפן ששימשו לביצוע העבירה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איתן מהרטו (30) מבאר שבע, פלקה אלו (34) מלוד וצביון בן ישראל לסי (26) מראשון לציון, לאחר שעל פי הנטען דקרו אדם בחוף הים באילת.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני כחודש הגיעו הנאשמים ברכב גנוב לחוף הים באילת וחנו בסמוך אליו. בשלב מסוים ירדו מהרטו ואלו לכיוון חוף הים בעוד לסי ממתין להם ברכב. אז ניגשו השניים למתלונן מאוחר ודקרו אותו מספר דקירות בגבו באמצעות חפץ חד ומיד נמלטו מהמקום באמצעות הרכב בו המתין לסי.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד שוורץ כי, הנאשמים, נקטו באלימות חמורה כלפי המתלונן, בצהרי היום, במקום הומה אדם- בחוף הים באילת, באמצעות נשק קר ומסוכן מסוג סכין ודקרו את המתלונן בגבו עד כדי כך שהמתלונן הובהל אל בית החולים.

לנאשמים יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אילת.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד קוסיי גראדאת (20) מאופקים, לאחר שעל פי הנטען רצח בדקירות סכין מכר שלו.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד חן עסיס ־ לביא מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש שעבר, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הגיעו המנוח וחברו לעיר אופקים. בשלב מסוים עצרו השניים לצד הדרך לאחר שהמנוח הבחין באדם שהכיר וביקש לשוחח עמו. באותה העת הגיע למקום גראדאת, שהכיר את המנוח היכרות מוקדמת, ובין השניים התפתחה קטטה שהופרדה על ידי אנשים שנכחו במקום, ולאחריה חזרו השניים לרכביהם.

בהמשך נסעו המנוח וחברו מהמקום, כאשר גראדאת נוסע בעקבותיהם ואף עוקף אותם. בשלב מסוים נכנסו המנוח וחברו לחניה סמוכה למרכז מסחרי, וגם גראדאת נכנס אחריהם. המנוח יצא מרכבו, בעוד גראדאת יצא מרכבו כשברשותו אלה וסכין מתקפלת. בין השניים התפתחה קטטה נוספת, במהלכה הכה גראדאת את המנוח באמצעות האלה.

חברו של המנוח, יחד עם אחרים שנכחו במקום, הפריד בין השניים. לאחר מכן החל החבר ללכת יחד עם המנוח לעבר רכבם, תוך שהוא אומר לגראדאת כי אינם מעוניינים בבעיות. כאשר היו סמוכים לרכב, קרא גראדאת למנוח, ניגש אליו ודקר אותו באמצעות הסכין בחזה ובירך.

לאחר הדקירה נמלט גראדאת מהמקום. חברו של המנוח הכניס אותו לרכב בניסיון לאתר עבורו סיוע רפואי, ומשלא הצליח נכנס לתחנת דלק סמוכה והזעיק את כוחות ההצלה. צוותי הרפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של המנוח.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה הפרקליטות כי הנאשם "הסלים אירוע שהסתיים זה מכבר, רדף אחרי המנוח ובאור יום, לעיני עוברים ושבים, בחניית מרכז מסחרי, יצא מרכבו כשברשותו אלה וסכין, תקף את המנוח באלה ודקר אותו שתי דקירות ובהן דקירה קטלנית לבית החזה שגרמה למותו. ביצוע מעשה קטלני שכזה במרחב ציבורי, בשעת ערב מוקדמת, לעיני כל, מלמד על היעדר ריסון ומורא חוק ועל מסוכנות קיצונית".

לגראדאת יוחסה עבירת רצח בכוונה וכן עבירות תעבורה, לאחר שעל פי הנטען נהג ברכב בזמן פסילה.

התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דחה ערעור של אזרח גאורגיה בעניין מעמדו, לאחר ששהה בישראל בניגוד לפסק דין המחייב אותו לעזוב את הארץ.

במסגרת ההליך הגישו אזרחית ישראלית ובן זוגה, אזרח גאורגיה השוהה בישראל שלא כדין, ערעור נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא לדון בבקשתו להסדרת מעמד מכוח זוגיות, כל עוד הוא מפר פסק דין חלוט המורה לו לצאת מישראל.

המערער נכנס לישראל כתייר בשנת 2016 ונשאר בארץ לאחר שפג תוקף אשרתו. בקשת מקלט שהגיש נדחתה, ובשנת 2019 ניתן נגדו פסק דין חלוט המורה לו לצאת מישראל לאלתר. למרות זאת, הוא המשיך לשהות בארץ. בשנת 2023, לאחר שהחל בקשר זוגי עם אזרחית ישראלית, הוגשה בקשה להסדרת מעמדו מכוח הקשר הזוגי. רשות האוכלוסין סירבה לדון בבקשה כל עוד הוא שוהה בישראל בניגוד לפסק הדין, ודרשה כי יעזוב את הארץ כתנאי לבחינתה.

במסגרת הערעור טענו המערערים כי דרישת היציאה מהארץ אינה מידתית, וכי יש לתת משקל לזכותם לחיי משפחה ולטובת בתם המשותפת שנולדה בשנת 2024. מנגד, טענו רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות עו"ד שיראל בן הרוש מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), כי המערער שוהה בישראל שלא כדין במשך שנים, תוך הפרת פסק דין חלוט, וכי קבלת עמדתו עלולה לעודד שוהים בלתי חוקיים לקבוע עובדות בשטח באמצעות יצירת קשרי זוגיות ומשפחה. עוד הדגישה הרשות כי היא עומדת באופן עקרוני ונחוש על כך שלא יתאפשר ניצול של הליכי מעמד לצורך עקיפת פסקי דין חלוטים.

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי החלטת רשות האוכלוסין סבירה וראויה. בפסק הדין הדגיש השופט דניאל בן טולילה את חשיבות כיבוד פסקי הדין וציין כי: "גישה מקלה וסלחנית כלפי אי כיבוד של פסקי דין, תחילה נדע וסופה מי ישורון. זהו תנאי אין בלתו לקיומה של מערכת משפטית אפקטיבית, לאמון הציבור במערכת זו, לוודאות ולקיומו של סדר ציבורי."

עוד נקבע כי דרישתה של רשות האוכלוסין מהמערער לצאת מהארץ לצורך בחינת בקשתו היא "מתבקשת ואף ראויה", ודחה את הטענות כאילו מדובר בהחלטה שרירותית. בנוסף, קבע בית המשפט כי הולדת בתם המשותפת של בני הזוג אינה מהווה כשלעצמה טעם מיוחד המצדיק חריגה מהכלל.

בפסק הדין נתן בית המשפט גיבוי למדיניות ולנהלים המעודכנים של רשות האוכלוסין וההגירה, המעגנים באופן מפורש את חובת היציאה מהארץ כתנאי סף לבחינת בקשות להסדרת מעמד במקרים מסוג זה.

לאור האמור נדחה הערעור, המערערים חויבו בהוצאות בסך 7,000 ₪, והמערער נדרש לצאת מישראל בתוך 14 ימים, אחרת תהיה רשאית רשות האוכלוסין לנקוט צעדי אכיפה להרחקתו.