הודעה מטעם הפרקליטות:

תביעה תקדימית: המדינה דורשת יותר ממיליון שקל מקצין צה״ל לשעבר שהורשע בעבירות מין בפקודותיו

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בנצרת תביעה אזרחית תקדימית, ראשונה מסוגה, נגד אופיר מנחם, סרן לשעבר בצה״ל, שהורשע לפי הודאתו בביצוע עבירות מין כלפי שתי פקודותיו בעת ששימש מפקד פלוגה מבצעית. בתביעה, שהוגשה בשם משרד הביטחון, מבקשת המדינה לחייבו להשיב לקופה הציבורית יותר ממיליון שקל, בגין תגמולים ששולמו ושישולמו בעתיד בעקבות מעשיו.

התביעה הוגשה באמצעות עורכות הדין פניני״ת נוה, לי־עד לוי גבאי וד״ר אבישג פומרנץ מפרקליטות מחוז צפון (אזרחי), ובליווי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. מדובר בתביעת שיפוי והשבה שנועדה להשיב למדינה את התגמולים שבהם היא נושאת בעקבות הפגיעה. הסכום הנתבע כולל הן תשלומים שכבר שולמו והן תשלומים הצפויים בעתיד — כספים אשר, כמתואר בתביעה, ״נגרעו וכן ייגרעו מן הקופה הציבורית בשל עוולתו של הנתבע״.

בפתח כתב התביעה נכתב כי מנחם ״ניצל את יחסי המרות בינו לבין פקודותיו, והפר את חובת האמון אותה הוא חב לפקודותיו ואת אמון הציבור בצבא ההגנה לישראל – וכל זאת כדי לספק את צרכיו המיניים״. לטענת המדינה, מתוקף תפקידו כמפקד חלה עליו חובת אמון וזהירות מוגברת כלפי פקודותיו, והוא הפר אותה תוך שימוש לרעה בדרגתו ובסמכותו.

מנחם הורשע בעבירות מין ובהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות, וכן בהתנהגות שאינה הולמת. לאחר ערעור, עונשו הועמד על 18 חודשי מאסר בפועל, והוא הורד לדרגת טוראי. התביעה האזרחית מבוססת על הממצאים שנקבעו בהליך הפלילי ומבקשת לממש את אחריותו גם להשלכות הכלכליות של מעשיו.

בכתב התביעה מובהר כי ״באישום הפלילי ובתביעה זו יש כדי להלום את החומרה היתרה הגלומה בעבירות המין אשר מציבות סכנה ממשית וישירה לחיי אדם ואף עלולות להוביל לפגיעות של ממש בגוף ובנפש". המדינה מדגישה כי אף שהפגיעה כוונה כלפי הנפגעת, היא רשאית להיכנס לנעליה לצורך תביעת ההשבה, ולדרוש ממנחם לשאת בתשלומים שנדרשה ושעתידה להידרש לשלם בעקבות מעשיו.

הודעה מטעם הפרקליטות

פרשת "כלוב הכסף": הורשע קצין בינוי לשעבר בשב״ס בעבירות שוחד, גניבה בידי עובד ציבור והלבנת הון, בהיקף של מאות אלפי שקלים

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הרשיע היום את ארקדי שכוביצקי, לשעבר קצין בינוי במחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, בעבירות רבות של שוחד, גניבה בידי עובד ציבור והלבנת הון, במסגרת פרשת "כלוב הכסף".
בהכרעת הדין, שניתנה לאחר הליך הוכחות ממושך שנוהל על ידי עו״ד טובי הראל מפרקליטות מחוז מרכז, קבע בית המשפט כי שכוביצקי ניצל את סמכויותיו ואת התלות בו של הקבלנים שזכו במכרזי שב"ס, כדי לבסס שיטת פעולה מושחתת. במסגרת זו, הכתיב לקבלנים הראשיים את זהות קבלני המשנה שיבצעו עבודות במתקני שב״ס, השפיע על תמחור העבודות ולעיתים הורה לנפח את הצעות המחיר מעבר לעלותן האמיתית, כדי לאפשר רווחים נוספים שלא כדין לעצמו ולקבלנים. במקרים מסוימים, אף קיבל לידיו את השיקים שנועדו לתשלום לקבלני המשנה, ובכך חיזק את שליטתו בהם.
בין היתר, דרש שכוביצקי להגדיל את סכומי הצעות המחיר כדי שיוכל לגרוף לכיסו כספים, וכן ביצע עבודות פרטיות בביתו, שחלקן מומנו מתקציב שירות בתי הסוהר.
שכוביצקי הורשע בקבלת כספי שוחד וגניבה בידי עובד ציבור, בסכום כולל של כ- 350 אלף ₪, וכן בעבירות הלבנת הון.

בנוסף, הורשע שכוביצקי בעבירות מס בגין הכנסות משוחד ומגניבה שלא דיווח עליהן לרשות המסים, וכן בגין הכנסות מהשכרת נכסים שהושמטו מדיווחיו. ארכדי שכוביצקי יחד עם אשתו נטליה שכוביצקי, השכירו נכסים רבים והשמיטו מדיווחיהם לרשות המסים הכנסות מדמי שכירות. בגין כך, הורשעו השניים בעבירות מס.

הכרעת הדין המקיפה של למעלה מ-300 עמודים, ניתנה כאמור לאחר הליך ממושך, שכלל 25 ישיבות הוכחות ושמיעת עדים רבים.
בית המשפט זיכה את שכוביצקי באופן חלקי מאחד האישומים וכן מאישום נוסף, ודחה את טענותיו בדבר תפירת התיק והתנכלות מצד גורמי שב״ס.

במסגרת הפרשה הוגשו כתבי אישום נגד שבעה נאשמים נוספים, שהורשעו, כל אחד לפי חלקו, בעבירות הקשורות למתן שוחד ולהלבנת הון.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום 18 שנות מאסר בפועל על מוחמד יוסוף שחאדה, שהורשע ברצח בן דודו, מוסטפא שחאדה ז״ל, ובגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחיו של המנוח, בעקבות סכסוך משפחתי על מקום חניה בשכונת ענאתא בירושלים. בנוסף, נגזרו עליו מאסרים על תנאי ופיצויים בסך 215 אלף שקלים לנפגעי העבירה.

על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה שחאדה במסגרת הסדר טיעון, באוגוסט 2023 התפתח עימות אלים בין בני המשפחה על רקע סכסוך בנוגע לשימוש בחניה סמוכה לבתיהם. במהלך העימות דקר שחאדה את בן דודו לפחות 14 פעמים בחלקי גופו השונים, עד שהתמוטט, וכתוצאה מהדקירות נגרם מותו. בהמשך דקר שחאדה גם את אחיו של המנוח, שניסה לסייע לו, וגרם לו לפציעה קשה שהצריכה התערבות כירורגית.

בטיעוניה לעונש הדגישה פרקליטות מחוז ירושלים את חומרת המעשים ואת העובדה שמדובר באירוע מתמשך שבמהלכו היו לשחאדה מספר הזדמנויות לעצור את ההסלמה, אך הוא בחר להמשיך באלימות. הפרקליטות עמדה על ריבוי הדקירות באזורים חיוניים בגופו של המנוח, על הפגיעה הקשה באחיו ועל כך ששחאדה התקשה ליטול אחריות מלאה למעשיו. עוד הדגישה הפרקליטות את הנזק העמוק והמתמשך שנגרם למשפחת המנוח, צעיר בן 22 שהתנדב במד״א וביצע שירות לאומי, ושחייו נגדעו באחת. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להטיל עליו 25 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, נוכח חומרת המעשים ותוצאותיהם הקשות.

בית המשפט קבע כי שחאדה הוא שהחל באלימות הפיזית, וכי דקירותיו החוזרות ונשנות של המנוח, ובהמשך גם של אחיו, מלמדות על אכזריות ובריונות. עוד נקבע כי אין מדובר בהגנה עצמית וכי נטילת האחריות של שחאדה נותרה מסויגת.

בעניינם של המעורבים הנוספים, שהיו קטינים בעת האירוע, התנהלו הליכים נפרדים.

עו״ד בני ליבסקינד מפרקליטות מחוז ירושלים מסר: ״מדובר באירוע קשה מאוד. סכסוך בין בני משפחה על מקום חניה שהסתיים ברצח. הנאשם דקר את בן דודו שוב ושוב, עד שקרס ומת מפצעיו, ופצע גם את אחיו.אנחנו ביקשנו מבית המשפט לגזור עליו 25 שנות מאסר כי גם כשמדובר בסכסוך שהסלים לעימות אלים, אי אפשר להתעלם מחומרת המעשים ומהתוצאה הקשה שלהם. בסופו של דבר, ויכוח על מקום חניה הסתיים באובדן חיי אדם, והותיר אחריו משפחה שנאלצת להתמודד עם התוצאות הקשות של האירוע הזה״.

עו"ד עומייר מריד שייצג את המשפחה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: ״משפחתו של המנוח מרגישה היום הקלה מסויימת עם הקראת גזר הדין.

חייו של המנוח נגדעו בהיותו צעיר עם עתיד מזהיר, שהספיק להתנדב ולתרום לחברה״.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בעכו כתב אישום נגד תושב מגאר, אח מוסמך במקצועו, בגין ביצוע מעשים מגונים במטופלת שבה טיפל במסגרת שירותי אשפוז בית פסיכיאטרי.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אביבית מולונש קבדה פרקליטות מחוז חיפה (פלילי), הנאשם הועסק כאח במערך אשפוז בית פסיכיאטרי, ובמסגרת תפקידו ערך ביקורים בבתי מטופלים לצורך מעקב רפואי והערכת מצבם הנפשי.

מכתב האישום עולה כי באחד הביקורים הנחה הנאשם את המתלוננת לדאוג לכך שבני משפחתה לא ישהו בבית בזמן הטיפול, בטענה שנוכחותם מפריעה למהלך הטיפול. בהמשך, ביצע בה מעשים מגונים ללא הסכמתה החופשית, תוך שהציג את מעשיו כחלק מטיפול רפואי שנועד להקל על כאביה.

כתב האישום מייחס לנאשם שתי עבירות של מעשה מגונה.

לתשומת ליבכם בית המשפט התיר לפרסם הודעה זו בלבד

עורכת הדין מונא אבו אליונס ח'טיב, המייצגת את נפגעת העבירה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים:

"נפגעת העבירה מברכת על הגשת כתב האישום ומביעה תחושת הקלה לנוכח התקדמות ההליך לעבר עשיית צדק. מעבר למשמעות האישית עבור הנפגעת, יש בהגשת כתב האישום נגד אח מוסמך שפגע במטופלת, חסרת כל אפשרות להתנגד, ובתוך ביתה שאמור להיות המקום הבטוח ביותר עבורה - מסר חשוב וברור לכל בעל תפקיד שמנצל את כוחו ופוגע במטופלים. אני מקווה כי צעד זה יחזק נפגעות עבירה אחרות, יעודד אותן לא לחשוש ולא להסס להתלונן, ויבהיר להן כי יש חשיבות להשמעת קולן ולמיצוי הדין עם הפוגעים."

הודעה מטעם הפרקליטות:

24.5 שנות מאסר לתושב הדרום שהתגייס לצה"ל בשליחות ארגון טרור והעביר אמצעי לחימה ליהודה ושומרון

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום 24 וחצי שנות מאסר בפועל על שחאדה אבו אלקיעאן, תושב הפזורה הבדואית בנגב, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בסיוע לאויב במלחמה ובעבירות טרור ונשק, לאחר שפעל בשליחות ארגון טרור מרצועת עזה ואף התגייס לצה"ל בהנחיית מפעיליו במטרה לאסוף מידע מודיעיני. בנוסף, גנב נשק מחייל צה"ל ובהמשך העביר אמצעי לחימה לשטחי יהודה ושומרון עבור ארגון הטרור.

מכתב האישום המתוקן, שהגישה עו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בשנת 2019, בעקבות צו הריסה מינהלי שהוצא לבית אביו, החליט אבו אלקיעאן לנקום במדינת ישראל ולפגוע בביטחונה. בספטמבר אותה שנה גנב מחייל צה"ל באזור יתיר רובה סער מסוג M4, מחסנית וסמן לייזר, והטמין אותם באדמה סמוך למקום מגוריו.

החל משנת 2021 יצר אבו אלקיעאן קשר באמצעות הרשתות החברתיות ויישומון טלגרם עם פעילי טרור מרצועת עזה, הביע תמיכה במאבק נגד מדינת ישראל וביקש להצטרף לזרוע הצבאית של חמאס. בהמשך פעל בשליחות ארגון הטרור "כתאאב אלמג'אהדין", והעביר למפעיליו מידע ותמונות של בסיסי צה"ל, תחנות רכבת, חברות ממשלתיות ומרכזי קניות, וכן דיווח על תנועות חיילים ומסוקים באזור מגוריו.

במרץ 2022 יצר עמו קשר פעיל בארגון הטרור, המכונה "אבו סלימאן", וביקש לרכוש אמצעי לחימה. אבו אלקיעאן הציע למכור לו את הנשק שגנב מצה"ל והתעקש להעביר את אמצעי הלחימה ישירות לשטחי יהודה ושומרון. בחודש מאי 2022 גייס את בן דודו לסייע לו, והשניים העמיסו ברכב רובה M4, אלפי כדורי תחמושת וחמישה רימוני יד, ונסעו לשטחי יהודה ושומרון, שם הניחו את אמצעי הלחימה במקום מסתור עבור ארגון הטרור.

במקביל, בהנחיית מפעילו, התגייס אבו אלקיעאן לצה"ל ביום 22 במאי 2022, במטרה לאסוף מידע מתוך הצבא על חיילים בדואים, בסיסים ומיקומים צבאיים ולהעבירו לארגון הטרור. כשמונה ימים לאחר גיוסו נעצר על ידי כוחות הביטחון ופעילותו סוכלה.

בדצמבר 2025 הורשע אבו אלקיעאן, לאחר שהודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיוע לאויב במלחמה, חברות פעילה בארגון טרור, גניבה בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק (נשיאה והובלה) ופעולה בנשק למטרות טרור.

במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות להטיל על אבו אלקיעאן עונש מאסר ממושך, לצד מאסרים על תנאי וקנס כספי גבוה. במסגרת הטיעונים הדגישה הפרקליטות גם את חומרת הקשר עם ארגון הטרור "כתאאב אלמג'אהדין", שהיה מעורב ברצח בני משפחת ביבס במהלך מלחמת חרבות ברזל.

הרכב השופטים דניאל בן טולילה, טל לחיאני שהם ויואב עטר גזר על אבו אלקיעאן 24 וחצי שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף ש"ח.

עו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום, שניהלה את התיק, מסרה בסוף הדיון:

"מדובר בפרשה חריגה בחומרתה, שבה אזרח מדינת ישראל בחר לפעול נגדה, לקיים קשר עם ארגון טרור ואף להתגייס לצה"ל בשליחות ארגון טרור, במטרה לאסוף מידע מתוך צה"ל ולפגוע בביטחון המדינה.

ראוי לציין שבמקביל להליך הפלילי הועברו פרטיו של הנאשם גם לשר הפנים לצורך בחינת ביטול אזרחותו של הנאשם.

העונש שנגזר מבטא את חומרת המעשים, את הפגיעה בביטחון המדינה ואת הצורך בהרתעה משמעותית.

הפרקליטות תמשיך לפעול למיצוי הדין עם מי שבוחרים לפעול ולסייע לארגוני טרור ולסכן את ביטחון המדינה, חייליה ואזרחיה."

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ויסאם אבו זעילה (22) ועלא אבו זגילה (27), תושבי רהט, לאחר שירו 52 כדורים מM-16 שנמסר לאבו זעילה במסגרת שירות המילואים שלו בצה"ל.

מכתב האישום שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי אבו זעילה שירת כחייל מילואים פעיל בצה"ל, ובמסגרת שירותו הופקד בידיו רובה סער מסוג M-16 . לפני כחודש בשעות הערב, ירו השניים באמצעות הנשק כ־52 כדורים באזור מגורים בעיר רהט, ולאחר מכן נסעו מהמקום ברכבו של אבו זעילה. בהמשך נעצרו השניים ברכב, שלצידם הנשק, מחסנית ובה כ־24 כדורים, שש מחסניות ריקות ותחמושת צה"לית נוספת.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד איבגי כי הנאשמים עשו שימוש ציני בנשק צבאי שהופקד בידי אחד מהם במסגרת שירות המילואים, וביצעו ירי כבד בלב רהט, בסמוך לשכונות מגורים. הירי הטיל פחד ואימה על תושבים רבים ברהט ואף ביישובים הסמוכים, והוביל לפניות רבות למשטרה. עוד הדגיש עו"ד איבגי כי המעשים מלמדים על מסוכנות גבוהה לציבור, במיוחד לנוכח התפשטות תופעת השימוש בנשק חם, וכי ההגנה על שלום הציבור מחייבת את מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.

לשני הנאשמים מיוחסת עבירה של ירי מנשק חם באזור מגורים, ולאבו זגילה מיוחסת גם עבירה של נשיאת נשק, אביזר נשק ותחמושת שלא כדין.

בנוסף, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להורות על חילוט הרכב ששימש את הנאשמים.

התיק נחקר על ידי תחנת רהט.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד האחים שי בנמו ומיכאל בנמו, אורן אהרון דהן, אביאל מרציאנו ומימון אטדגי, כולם תושבי קריית גת, בגין מעורבותם בהשתלטות על ענף משלוחי המזון בעיר באמצעות סחיטה באיומים, הטלת אימה על בעלי עסקים ושליחים ומניעת תחרות בענף.

מכתבי האישום שהגישו עו"ד סיגל דהן-הירש ועו"ד מוחמד סולימאן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי האחים בנמו עמדו בראש קבוצה עבריינית אלימה וכוחנית שפעלה בקריית גת ובסביבתה, שכונתה "כנופיית בנמו". שי בנמו, שכונה "השמן", עמד בראש הקבוצה והנחה את חבריה, ואילו אחיו מיכאל פעל לצדו בניהולה. השניים נודעו יחד בכינוי "השמנים". עם חברי הקבוצה נמנו, בין היתר, אורן דהן המכונה "שניצל", אביאל מרציאנו המכונה "מרצי", רועי אוזן ואחרים.

על פי כתבי האישום, בשנת 2016 החליטו האחים בנמו להשתלט על ענף משלוחי המזון בקריית גת. לשם כך פעלו באמצעות רועי אוזן, אשר ניצל את שמם ואת המוניטין העברייני שצברו כדי להטיל אימה על בעלי עסקים בתחום המשלוחים ולכפות עליהם את מרותם.

במסגרת זו הודיע אוזן לשני בעלי עסק בתחום המשלוחים כי האחים בנמו החליטו להשתלט על הענף, וכי אם ברצונם להמשיך להפעיל את העסק, יהיה עליהם לעשות זאת תחת חסותם ובכפוף להוראותיהם. מחשש לפגיעה בהם נאלצו השניים לוותר על העסק ועל מקור פרנסתם, והאחים בנמו השתלטו על פעילותו. במקרה נוסף דרש אוזן מבעל עסק מתחרה לשלם 4,000 ש"ח מדי חודש כתנאי להמשך פעילותו, ובהמשך איים עליו "אל תעבוד במשלוחים, אנחנו לוקחים את כל עסקים של המשלוחים". לאחר מכן נוקבו צמיגי האופנוע של בעל העסק, והוא נאלץ לצמצם משמעותית את פעילותו.

בשנת 2018, במטרה לבסס את שליטתם בענף ולהסוות את מעורבותם, צירפו האחים בנמו לניהול הפעילות את אטדגי, שהיה בעל ניסיון בתחום המשלוחים ואף הפעיל בעבר עסק עצמאי בענף. בהתאם לסיכום, אטדגי נרשם כבעליו ומנהלו של עסק המשלוחים כלפי חוץ, ואילו מרציאנו ניהל עמו את הפעילות מאחורי הקלעים. דהן, ששימש איש אמונו של שי בנמו, היה אחראי להעברת הנחיות ולאיסוף הרווחים עבור האחים.

כדי לשמר את שליטתם בענף ולמנוע תחרות, הפעילו המעורבים מערך פיקוח שבמסגרתו בין היתר נדרשו שליחים לדווח על כל פעילות עצמאית או מתחרה. בעלי עסקים ושליחים שביקשו לעבוד עם גורמים אחרים נתקלו באיומים שנועדו לאלץ אותם להפסיק את פעילותם או לעבוד באמצעות העסק שבשליטת הקבוצה בלבד. במסגרת מנגנון השליטה נדרשו שליחים גם לאתר מתחרים, להשיג מספרי טלפון, לדווח על שליחים עצמאיים ולאסוף ולהעביר כספים.

כך, בין היתר, איים אטדגי על שליח שניסה לעבוד באופן עצמאי באומרו: "עד אחרי פסח אתה בחוץ אני סוגר לך את הברז". במקרה אחר, לאחר שנודע למרציאנו כי שליח פועל באופן עצמאי, אמר לאטדגי: "אני אשבור לו את הרגליים והידיים". בהמשך הבהיר מרציאנו לשליח: "אנחנו החברה היחידה בעיר", והוסיף: "אתה לא יכול לגייס שליחים, אתה לא יכול לגייס פה עסקים, אתה לא יכול לפתוח קו של משלוחים". בעקבות האיומים נאלצו שליחים להפסיק את פעילותם העצמאית מחשש לפגיעה בהם.

כתב האישום נגד דהן, מרציאנו ואטדגי מתאר גם אירוע אלים ממאי 2026, לאחר ששליח דרש ממרציאנו ומאטדגי להשיב לו כספים שלטענתו הגיעו לו. במהלך ויכוח איים עליו אטדגי באומרו: "אני אבוא ואחתוך לך את הראש ואירה בך". בהמשך הגיע אטדגי למתחם מסחרי בקריית גת כשהוא מלווה באדם נוסף, והשניים, שפניהם מכוסות, הסתערו לעבר השליח. אטדגי איים עליו פעם נוספת, תוך שחשף אקדח וביצע תנועה המדמה את שליפתו. בהמשך נטלו השניים את הקטנוע של השליח ללא הסכמתו. בעקבות האירוע, ומתוך חשש לחייו, חזר בו השליח מתלונתו במשטרה ועזב את קריית גת למשך מספר חודשים.

עוד מתואר בכתב האישום נגד שלושת הנאשמים כי במהלך מעצרם איימו מרציאנו ואטדגי על שליח ששהה עמם בתא המעצר, והזהירו אותו שלא לשתף פעולה עם רשויות האכיפה או לשמש עד מדינה נגדם, תוך שהבהירו כי אם יעשה כן, חייו וחיי בני משפחתו יהיו בסכנה.

בבקשות המעצר עד תום ההליכים הדגיש עו"ד סולימאן את הפגיעה הנרחבת בבעלי העסקים ובשליחים, שנאלצו לפעול תחת איומים ולוותר על הזדמנויות עסקיות ועל האפשרות להתפרנס באופן עצמאי. עוד הודגש כי הנאשמים ניצלו את תלותם הכלכלית של השליחים כדי להפוך אותם לחלק ממנגנון הפיקוח והשליטה בענף. בבקשת המעצר נגד האחים ציין עו"ד סולימאן כי השניים התוו את אופי פעילות הכנופייה ואת דרך השתלטותה על ענף המשלוחים, ודאגו לשמר את שליטתה בו לאורך כעשור. לטענת הפרקליטות, משך הפעילות החריג מלמד על עומק אחיזתם בענף. עוד הודגש כי השליחים נוצלו לביצוע משימות שנועדו לאתר מתחרים, לפקח על פעילות עצמאית ולאסוף כספים, תוך שימוש באיום באובדן מקום עבודתם.

לאחים שי יהושע בנמו ומיכאל בנמו מיוחסות, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, איומים, היזק בזדון וקבלת דבר במרמה. לאורן אהרון דהן מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה; ולאביאל מרציאנו ולמימון אטדגי מיוחסות גם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה ושיבוש הליכי חקירה.

הפרשה נחקרה על ידי ימ"ר לכיש והמשמר הלאומי במג"ב. במסגרת החקירה הופעלו סוכנים משטרתיים סמויים שהציגו עצמם כשליחים וכבעלי עסק בתחום משלוחי המזון, במטרה לחשוף את פעילותם של המעורבים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בבאר שבע גזר 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 ש"ח על ד"ר מוחמד עזאם, רופא שעבד בבית החולים סורוקה, לאחר שהורשע בתום ניהול משפט בעבירה של חברות בארגון הטרור דאע"ש.

במסגרת ההליך שנוהל על ידי עו"ד חופית קנטרוביץ ועו"ד תהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום, נקבע כי עזאם עבר תהליך הקצנה אידיאולוגית ממושך, נשבע אמונים למנהיג דאע"ש לאחר מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר, והחזיק במכשיריו מדריכים להכנת חומרי נפץ ורעלים.

מהכרעת הדין ומגזר הדין של השופטת שוש שטרית עולה כי החל משנת 2014 ועד למעצרו ביולי 2024 צרך עזאם באופן שיטתי ומתמשך תכני תעמולה של דאע"ש. במהלך השנים העמיק את הזדהותו עם הארגון, ולאחר אירועי 7 באוקטובר, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", החליט להצטרף לשורותיו ונשבע אמונים למנהיגו .עוד נקבע כי לאחר שבועת האמונים חלה הקצנה נוספת בהתנהלותו.

בגזר הדין הדגישה השופטת שטרית כי התנהלותו של עזאם לא נבעה מסקרנות בלבד, אלא העידה על תהליך הקצנה עמוק ומתמשך ועל בניית יכולת וכשירות מבצעית. בית המשפט קבע כי החזקת החומרים המבצעיים יצרה פוטנציאל חמור לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור.

הפרקליטות עמדה על חומרת המעשים ועתרה למאסר ממושך בפועל. בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה חמורות במיוחד, בין היתר בשל משך ההקצנה, היקף התכנים שאגר הנאשם, הצטרפותו לדאע"ש בעיצומה של המלחמה והסיכון הפוטנציאלי הנובע מתפקידו כרופא. עוד הדגיש בית המשפט את הצורך בענישה מרתיעה בעבירות של חברות בארגון טרור.

בסופו של ההליך גזר בית המשפט על עזאם 27 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 ש"ח.

עו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום, שניהלה את התיק, מסרה בתום הדיון: "מדובר בפרשה חמורה שבה אזרח ישראלי בחר להצטרף לארגון הטרור דאע"ש, נשבע לו אמונים לאחר 7 באוקטובר, ובמשך שנים צרך באופן שיטתי תכני טרור, צפה בסרטוני לחימה והוצאות להורג ואף הוריד מדריכים להכנת חומרי נפץ ורעלים.

בית המשפט ייחס בגזר הדין חומרה לעובדה שהנאשם שימש כרופא בבית חולים ציבורי, שבו טופלו אזרחים וחיילים פצועים. דבר הממחיש את הפער הבלתי נתפס בין תפקידו של רופא, שמקצועו מושתת על חמלה והצלת חיים ועל מחויבות לטפל בכל אדם באשר הוא, לבין בחירתו להיות חבר בארגון טרור רצחני.

העונש שנגזר מבטא את חומרת המעשים ואת הצורך בהרתעה מפני הצטרפות לארגוני טרור. נוכח חומרת המעשים, הועברו פרטיו של הנאשם למשרד הבריאות לצורך בחינת שלילת רישיונו כרופא."

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע היום את מזיד חמדאן, בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מתן שוחד לזאב דולינסקי, ששימש יועצו האישי והבכיר של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין.

מכתב האישום המתוקן, שהגישו עו"ד עידו נולמן ועו"ד יהושע מלק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עולה כי חמדאן, שעסק בין היתר בקידום ענייניהם של אנשים פרטיים מול גורמי שלטון, לעיתים בתמורה לתשלום, ניצל את היכרותו רבת השנים עם דולינסקי, על רקע פעילותם המשותפת במפלגת הליכוד, כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלו ושל לקוחותיו.

בין השנים 2018–2020 העביר חמדאן לדולינסקי לפחות 6,000 ש"ח בתמורה לסיוע בקידום בקשות מול גורמי ממשל ורשויות ציבוריות, בין היתר בתחומי התכנון והבנייה, רישיונות, אשרות כניסה לישראל ועניינים רפואיים. לצורך קידום הבקשות עשה דולינסקי שימוש בתפקידו הציבורי ובקשריו עם גורמי ממשל. בנוסף, חמדאן פעל יחד עם נאשם נוסף בפרשה מרואן ריאן, למתן שוחד לדולינסקי, במטרה לקדם ערעורים על תוצאות בחינות הסמכה של משרד הבריאות, שבהן נכשלו שני בני משפחתו של אותו אדם.

בהתאם להודאתו, הרשיע השופט מוחמד עלי מבית המשפט המחוזי בחיפה את חמדאן בעבירות של מתן שוחד. במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים לעתור לעונש של שישה וחצי חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. בנוסף, יבקשו הצדדים להטיל עליו מאסר על תנאי וקנס, שגובהו ייקבע לפי שיקול דעת בית המשפט.

בתחילת השנה גזר בית המשפט המחוזי שנתיים וחצי מאסר בפועל (לאחר ערעור לעליון קוצר עונשו ל 22 חודשי מאסר), מאסר על תנאי וקנס על ניסים כהן, נאשם נוסף בפרשה, ששימש כעוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת דאז יצחק וקנין, לאחר שהורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות של לקיחת שוחד ובעבירות הלבנת הון.

התיק מטופל בפרקליטות מיסוי וכלכלה על ידי עו"ד עידו נולמן, יהושע מלק ותמר בורנשטיין.

כנגד שאר הנאשמים בפרשה ממשיכים להתנהל ההליכים.

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:

היועצת המשפטית לממשלה בעדכון לבג״צ:

ההשתמטות מצה״ל רחבת היקף ועלתה להיקף של 110 אלף חבי גיוס שמפרים את החוק.

המדינה אינה ממצה את כלי האכיפה וכדי להיאבק בתופעת ההשתמטות הוצע כי בית המשפט ישקול מתן הוראות אופרטיביות נוספות לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים.

‏מסמך מאת דוברות משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

תעשיית מרשמים מזויפים בבית מרקחת: כתב אישום בגין הנפקה ומסחר באלפי כדורי ומדבקות סמים נרקוטיים

פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד דוד עטר (74) מקדימה-צורן ורוקח בבית מרקחת ג'מיל סואעד (36) מסלמה, אשר פעלו יחד על מנת להנפיק אלפי תרופות נרקוטיות וסמים מסוכנים על סמך מאות מרשמים מזוייפים. התרופות הופצו לציבור הרחב והשימוש בהם, ללא פיקוח רפואי, עלול לגרום לדום נשימה, פגיעה בכבד ומוות.
מכתבי האישום שהגיש עו"ד יהונתן אילון-הירש מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי במשך כחצי שנה, הפעילו השניים באופן מתוכנן ושיטתי רשת להנפקת סמים מסוכנים ותרופות מבית המרקחת "קלאב פארם" בקניון "אם הדרך" בבית ינאי, בו שימש סואעד כרוקח אחראי, לצורך הפצתם ומכירתם לצדדים שלישיים. לשם כך, השיג עטר עשרות טפסי מרשם רפואיים, תעודות זהות וספחים מזויפים, וכן 18 חותמות של רופאים מומחים שונים. עטר הטביע בעצמו את החותמות המזויפות על גבי 117 מרשמים שכללו פרטים כוזבים על שמות עשרות אזרחים תמימים, וכן על שם אשתו ובני משפחה נוספים- כולם ללא ידיעתם או הסכמתם. כדי למנוע את חשיפת המרמה, ניהל עטר שלושה יומני מעקב קפדניים שבהם תיעד את שמות האזרחים שבהם השתמש, מועדי המשיכות וסוגי הסמים שנלקחו.

במסגרת הקשר בין השניים, פקד עטר את בית המרקחת בעשרות הזדמנויות שונות. סואעד, ביודעו כי המרשמים מזויפים, סיפק וניפק סמים מסוכנים בכמויות מסחריות, מבלי שווידא את אמינות המרשמים, ללא הצגת תעודות מזהות כדין, ותוך הפרה חמורה של חובותיו המקצועיות כרוקח אחראי. המרשמים המזויפים כללו פגמים משמעותיים, לרבות שגיאות כתיב בתרופות ובמקצועות הרפואה, שימוש בשמות של רופאים שאינם קיימים כלל או שפרשו לגמלאות, חתימות ידניות זהות של רופאים שונים, ואף מרשם עליו חתומה רופאה שהיא למעשה פיזיותרפיסטית.
בין השניים סוכם, כי עטר ישלם את התשלום בהתאם למחירה הרשמי של התרופה המצוינת במרשם המזויף, וכן ישלם סכום נוסף, במזומן, עבור ניפוק כל תרופה שהיא סם מסוכן. באופן זה, ניתן היה להציג במרמה כלפי הרשויות, הליך תקין של ניפוק הסמים המסוכנים.

באופן זה, ניפק סואעד לעטר- בעצמו ובאמצעות רוקח נוסף שעבד בבית מרקחת– כמויות מסחריות של סמים נרקוטיים ותרופות ממכרות, בהם 690 מדבקות פנטניל, 1,560 טבליות "פרקוסט", 3,030 טבליות "ריטלין", וכן טבליות "טרגין", "וויואנס" ו"אטנט".
בתמורה, גבה סואעד מעטר תשלום במזומן בין 500-400 ₪ עבור כל מרשם, כאשר בסך הכל שלשל לכיסו כ- 58 אלף ₪.
לאחר קבלת הסמים, מכר אותם עטר לגורמים שלישיים לצורך הפצתם בציבור תמורת כסף מזומן, אותו הסתיר והסליק בביתו. סך עבירות הלבנת ההון המיוחסות לו עומד על לפחות 335,500 ש"ח (במזומן ובמט"ח).

כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים. בנוסף מיוחסות לעטר עבירות זיוף בכוונה לקבל דבר והלבנת הון בהיקף של מאות אלפי שקלים, ולסואעד מיוחסות עבירות של ניפוק תכשיר מרשם בניגוד לדין.

הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשת המעצר הדגישה הפרקליטות את המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממעשיהם לביטחון הציבור נוכח כמויות הסמים שהופצו, וכן את הפגיעה האנושה באמון שניתן ברוקח מורשה, אשר הפך את בית המרקחת לצינור אספקה מסחרי של חומרים ממכרים ומסכני חיים, תמורת בצע כסף.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד נהוראי סקירא, בן 23 מחולון, בגין אונס בנסיבות מחמירות ועבירות מעשה מגונה בקטינות מתחת לגיל 16 .

על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד נעה מרגליות פריימן מפרקליטות מחוז תל אביב, סקירא ביצע את העבירות בשתי קטינות שהיו מתחת לגיל 16 באותה עת. סקירא הביא את הקטינות לביתו, שם ביצע בהן את עבירות המין, בכך שהתנה את החזרתן לביתן בביצוע מעשים מיניים.

תשומת לבכם לאיסור פרסום של כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננות. כמו כן, בית המשפט אסר לפרסום את כתב האישום ואת בקשת המעצר, למעט האמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הרשות להגנת הפרטיות:

הרשות להגנת הפרטיות הטילה עיצום כספי בסך 256,000 ש"ח על חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בשל אי-דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים קבעה כי חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ הפרה את חובת הדיווח המיידי על אירועי אבטחה חמורים, לאחר שדיווחה באיחור של למעלה משבועיים על אירוע שבו נחשף מידע אישי של מבוטחים לסוכן ביטוח שלא היה מורשה לעיין בו. הרשות הבהירה כי אין להמתין להשלמת התחקור הפנימי או לזיהוי מקור הכשל לצורך דיווח על אירוע אבטחה חמור. בעקבות כך, הרשות הטילה עיצום כספי בסך 256,000 ש"ח על החברה.

במסגרת הליך בירור מנהלי שניהלה הרשות, נמצא כי סוכן ביטוח קיבל בשגגה הרשאת גישה לדו"ח שכלל מידע אישי על אודות 138 מבוטחים המשויכים לסוכן ביטוח אחר. המידע נשלף ממאגר הלקוחות של החברה, המוגדר ברמת אבטחה גבוהה ומכיל מידע אישי על אודות כשני מיליון בני אדם, לרבות מידע בעל רגישות מיוחדת, כגון מידע פיננסי, נתוני שכר ומידע רפואי.

הדו"ח שנחשף כלל, בין היתר, פרטי זיהוי של מבוטחים, מצב משפחתי, פרטי מעסיקים, נתוני שכר, פרטי פוליסות ביטוח, תשלומים וחובות.

אף שהאירוע נודע לחברה כבר ביום 12 בנובמבר 2025, הדיווח לרשות הועבר רק ביום 27 בנובמבר 2025, לאחר שהחברה השלימה את בדיקותיה הפנימיות. בכך, קבעה הרשות, הפרה החברה את חובתה לדווח באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור.

במסגרת ההליך טענה החברה, בין היתר, כי חובת הדיווח מתגבשת רק לאחר השלמת הבדיקות הפנימיות ובירור מקור הכשל הטכנולוגי שהוביל לאירוע, תוך אימות שמקור הכשל הוא במערכות החברה.

הרשות דחתה עמדה זו והבהירה כי חובת הדיווח המיידי נועדה לאפשר לרשות להפעיל את סמכויות הפיקוח והבקרה שלה בסמוך ככל האפשר למועד גילוי האירוע, גם כאשר מלוא נסיבותיו והיקפו טרם התבררו.

בהחלטתה הדגישה הרשות כי אין להמתין להשלמת התחקור הפנימי כתנאי למסירת הדיווח. מטבע הדברים, דיווח ראשוני עשוי להתבסס על תמונת מצב חלקית, וניתן להשלים בהמשך פרטים נוספים, ככל שנדרש. פרשנות שלפיה ניתן לעכב את הדיווח עד להשלמת כלל הבדיקות הפנימיות אינה מתיישבת עם דרישת המיידיות הקבועה בתקנות ועלולה לסכל את תכליתה. הפרדה טכנולוגית אינה משנה כשלעצמה את רמת האבטחה של מאגר המידע.

טענה נוספת שהעלתה החברה הייתה כי המידע שנחשף הועבר לתת-מערכת מבודדת, הכוללת היקף מצומצם של מידע, ועל כן יש לראות בה מאגר מידע נפרד ברמת אבטחה בסיסית, שאירוע אבטחה בו אינו מחייב דיווח מיידי לרשות.
גם טענה זו נדחתה. הרשות קבעה כי עצם שליפת המידע ממאגר הלקוחות והצגתו באמצעות מערכת טכנולוגית נפרדת אינן מנתקות, כשלעצמן, את מקור המידע שהוצא ממאגר המוגדר ברמת אבטחה גבוהה.

הרשות הבהירה כי לא ניתן להפחית את רמת האבטחה החלה על מאגר מידע רק בשל אופן העברתו, עיבודו או הצגתו של מידע שנשלף ממנו. בחינת רמת האבטחה וחובת הדיווח הנגזרת ממנה נעשית בהתאם למאפייני מאגר המידע ולנסיבות האירוע, ולא על בסיס ההפרדה הטכנולוגית בלבד.

סכום העיצום הכספי בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, ובשים לב לכך שמדובר במאגר מידע ברמת אבטחה גבוהה הכולל מידע על יותר ממיליון בני אדם, עמד סכום העיצום הכספי הראשוני על 640,000 ש"ח.

בהתאם להוראות התוספת החמישית לחוק, ולאחר שמיעת טענות החברה, הופחת סכום העיצום בשיעור מצטבר של 60%, בהתחשב בנסיבות הבאות:
20% הפחתה בגין היעדר הפרות קודמות בחמש השנים האחרונות.
30% הפחתה בגין דיווח יזום של החברה לרשות (הפסקת ההפרה).
10% הפחתה בגין מינוי ממונה על הגנת הפרטיות כדין.

עו"ד עדי מנחם באר, מנהלת מערך האכיפה ברשות להגנת הפרטיות: "תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות חובה מפורשת לדווח לרשות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור. חובה זו קמה עם היוודע דבר התרחשותו של אירוע העונה להגדרה הקבועה בתקנות, ואינה מותנית בהשלמת תחקור פנימי, בזיהוי מקור הכשל או במיצוי פעולות הטיפול באירוע.
על ארגונים למסור דיווח ראשוני גם כאשר תמונת המצב עדיין חלקית, ולהשלים פרטים נוספים בהמשך, ככל שנדרש. על חברות וארגונים להיערך במנגנון פנימי התומך בכך.
ההחלטה בעניינה של מנורה מבטחים מבהירה כי אין בפעולות בירור וטיפול פנים-ארגוניות, חשובות ככל שיהיו, כדי להצדיק עיכוב בדיווח. דרישת המיידיות נועדה לאפשר לרשות להפעיל את סמכויות הפיקוח שלה בסמוך לגילוי האירוע ולפעול לצמצום הסיכון לפגיעה בפרטיות הציבור."

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד מאיר אסולין (23), תושב קריית ביאליק, שחר סעדיאיב (39) ואלעד סנדרוביץ (33), תושבי קריית אתא, בגין עבירות נשק והתפרצות לדירתה של אישה ערירית שנפטרה בשנת 2018, ששימשה להסתרת אקדחים, סמים ואמצעים לזיוף כסף. שניים מהנאשמים מואשמים גם בסחיטה באיומים של אישה, שהעבירה בעקבות האיומים 20 אלף שקלים.

מכתב האישום, שהגיש עו”ד מור בן אבו מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי), עולה כי אסולין וסעדיאיב התפרצו לדירה במספר הזדמנויות והטמינו בארון המטבח אקדח טעון במחסנית ובה 16 כדורים, לצד שני חפצים הנחזים כמשתיקי קול. בנוסף, הסתירו בדירה סמים מסוג קוקאין וקנאביס.

במסגרת פעילות משטרתית הוחלפו האקדח והמחסנית בנשק דמה ובמחסנית דמה, הסמים הוחלפו בחומר שאינו סם, והחפצים הנחזים כמשתיקי קול נתפסו. שעות ספורות לאחר מכן התפרצו לדירה שלושת הנאשמים, כשהם נושאים אקדח נוסף מסוג גלוק, טעון במחסנית ובה שלושה כדורים, והסתירו גם אותו בארון המטבח.

עוד עולה מכתב האישום כי אסולין וסעדיאיב הסתירו בדירה 11 שטרות מזויפים של 100 שקלים וחומרי גלם לזיוף מטבעות. בביתו של סעדיאיב הוחזקו גם שני מכבשים במשקל של 40 ו-75 טון, המותאמים יחד עם חומרי הגלם לייצור מטבעות מזויפים.

באישום נוסף נטען כי אסולין וסעדיאיב סחטו באיומים אישה, בדרישה שתשלם חוב שלטענתם חייב להם בנה.

במסגרת הסחיטה שלח אסולין לאישה הודעות קוליות שבהן עיוות את קולו, פירט פרטים על בני משפחתה ואיים עליה.

כשביקשה שיפסיק, השיב: “אולי אם איומים לא עובדים אז מעשים כן יעבדו”. בעקבות האיומים העבירה האישה 20 אלף שקלים לאדם שנשלח מטעמם.

לשלושת הנאשמים מיוחסות עבירות נשק והתפרצות בנסיבות מחמירות.

לאסולין ולסעדיאיב מיוחסות גם עבירות של החזקת נשק, החזקת סמים לשימוש עצמי, החזקת שטרות מזויפים, החזקת מכשירים לזיוף מטבעות וסחיטה באיומים.

הפרקליטות מבקשת להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על עונש של שנת מאסר בפועל שהוטל על אב שהורשע בהתעללות חמורה בבנו התינוק, החל מהיותו בן חודש בלבד. בין היתר, נהג האב לחנוק את בנו עד לאובדן הכרה כדי להרדימו. הפרקליטות מבקשת להחמיר בעונשו, בטענה כי העונש שנגזר עליו אינו הולם את חומרת מעשיו.

על פי הכרעת הדין, במשך מספר חודשים נהג האב לתקוף את בנו התינוק, בין היתר באמצעות צביטות, נשיכות וטלטולים. בנוסף, כאשר התינוק בכה בשעות הערב, נהג האב להניח שתי אצבעות על צווארו עד שאיבד את הכרתו למספר שניות והפסיק לבכות. בית המשפט קבע כי האב נהג לחנוק את בנו עד לאובדן הכרה כשיטה להרדמתו.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע מתחם ענישה של שנתיים עד ארבע שנות מאסר, אולם החליט לחרוג ממנו משיקולי שיקום וחלוף הזמן, וגזר על האב 12 חודשי מאסר בפועל, אף שהפרקליטות ביקשה להטיל עליו חמש שנות מאסר.
בערעור, שהוגש באמצעות עו״ד יצחק פרדמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי בית המשפט שגה הן בקביעת מתחם הענישה והן בהחלטתו לחרוג ממנו. הפרקליטות מדגישה כי מדובר במעשי התעללות בעלי חומרה יתרה, שבוצעו באופן חוזר ונשנה כלפי תינוק חסר ישע, תוך סיכון ממשי לחייו. לטענתה, האב בחר פעם אחר פעם להפסיק את בכיו של התינוק באמצעות חניקתו עד לאובדן הכרה, תוך ניצול שליטתו המוחלטת בו והפרת חובתו הבסיסית כהורה להגן עליו.
עוד נטען בערעור כי לא הייתה הצדקה לחריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום. האב כפר במעשים לאורך ההליך המשפטי, וחלק מהגורמים שטיפלו בו כלל לא היו מודעים לחומרתם. בנוסף, לא הוגש בעניינו תסקיר של שירות המבחן, ובית המשפט עצמו הצביע על ספקות בנוגע למידת הפנמתו את חומרת המעשים ואת אחריותו להם.
הפרקליטות מדגישה בערעור כי מעשי האב העמידו את התינוק בסכנת חיים ממשית, אשר ״אך בנס לא התממש״. עוד נטען כי עונש של שנת מאסר בגין מעשי התעללות כה חמורים וחוזרים ונשנים ״מהווה זילות של ממש לעבירות של התעללות ותקיפת קטין בידי אחראי״, ואינו מעניק את ההגנה הנדרשת לקטינים חסרי ישע.

בנסיבות אלה מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של האב במידה ניכרת.

בבית המשפט המחוזי בירושלים התיק נוהל באמצעות עוה״ד נתי בן חמו והדר רובינשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אב (26) מהדרום, לאחר שבמספר הזדמנויות תקף את בתו התינוקת, שהייתה כבת חודש בלבד, וגרם לה חבלות חמורות ומסכנות חיים.

מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה קלפר כהן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי במספר הזדמנויות תקף הנאשם את בתו התינוקת וגרם לה לחבלות קשות, ובהן שברים רבים. כתוצאה מהחבלות אושפזה התינוקת בבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת במשך כחמישה ימים, ונזקקה בין היתר להחדרת נקז לחזה ולקיבוע הירך שנשברה.

בבקשה שהוגשה במקביל ציינה עו"ד הדין קלפר כהן כי האב תקף וחבל, בילדתו הרכה, תינוקת חסרת ישע כבת חודש ימים בלבד, המצויה בחסותו. כתוצאה ממעשיו נגרמו לתינוקת חבלות קשות, מרובות ומסכנות חיים, ובהן שברים בצלעות וברגליים ודימומים פנימיים.

לנאשם מיוחסות מספר עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת לחבלה חמורה.

התיק נחקר על ידי תחנת אשדוד במשטרת ישראל.

לתשומת ליבכם חל איסור פרסום על זהות הנאשם ועל כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין בן 17 מאופקים, לאחר שהשליך רימון הלם לעבר חצר בית שבה חגגו כ־20 בני אדם יום הולדת. כתוצאה מפיצוץ הרימון סבלו הנוכחים מצפצופים באוזניים ומחרדה.

מכתב האישום שהגיש עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשבוע, בשעות הלילה, יצא הקטין מביתו כשהוא מצויד ברימון הלם. הקטין הגיע לאזור הבית בו התרחשה החגיגה, כשהוא לבוש בבגדים שחורים ופניו מכוסות. באותה עת שהו בחצר הבית כ־20 בני אדם שחגגו יום הולדת לבעלת הבית, בעוד שני ילדיה, בני 6 ו־9, ישנו בתוך הבית.

על פי כתב האישום, הקטין התקרב לבית כשפניו מכוסות באופן שרק עיניו גלויות, ובחן את סביבתו כדי לוודא שאיש אינו מתקרב למקום. בשלב מסוים, כאשר הבחין ברכב חולף, הסיר את כיסוי הפנים והתרחק מהמקום כדי שלא לעורר חשד. כעבור מספר שניות שב לכיוון הבית, ולאחר שווידא כי לא מגיעים כלי רכב נוספים, השליך את הרימון לעבר החצר במטרה להפחיד את הנוכחים ונמלט מהמקום.

הרימון פגע בגג מחסן שהיה בחצר, נפל לקרקע והתפוצץ. בעקבות הפיצוץ סבלו הנוכחים מצפצופים באוזניים ומחרדה.

כתב האישום מייחס לקטין עבירות של נשיאה והובלת נשק ואיומים.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אופקים.

אין לפרסם את זהות הקטין או כל פרט העלול להביא לזיהויו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את צחי ליבר, אחד הנאשמים בפרשת כלי השייט (הצוללות), בעבירות של תיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבות.

בהכרעת הדין קבע השופט שמואל מלמד מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי ליבר קיבל ממיקי גנור כ־94 אלף ש"ח שנועדו לשמש כספי שוחד לעובד הציבור דוד שרן. לצורך הסוואת העברת הכספים נעשה שימוש בחברות ובחשבוניות פיקטיביות, שהציגו את התשלומים כתמורה עבור שירותי ייעוץ שלא ניתנו בפועל.

בית המשפט דחה את טענות ליבר כי מדובר בתשלומים לגיטימיים עבור שירותי ייעוץ, וקבע כי הודאותיו במשטרה נתמכות באמרותיו של גנור במשטרה ובראיות פיננסיות נוספות, המבססות את מנגנון העברת כספי השוחד והסוואתם.

בית המשפט דחה גם את טענות ההגנה לפסילת הודאותיו של ליבר בשל התנהלות צוות החקירה בלהב 433. בית המשפט הדגיש כי ליבר שמר על קור רוח, הפגין שליטה בדבריו ופעל באופן מחושב במהלך חקירותיו, וכי הודאותיו ניתנו באופן חופשי ומרצון.

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות ביחס לשני האירועים שיוחסו לליבר בכתב האישום וקבע כי כספי השוחד הועברו בשניהם. אך קבע כי שני האירועים מהווים מסכת עבריינית אחת ומתמשכת.

התיק מנוהל על ידי עו"ד ירון גולומב טל תבור עידו נולמן גבי פריאל וטלי הדווט מפרקליטות מיסוי וכלכלה.