הודעה מטעם נציבות תלונות הציבור על שופטים

חוות דעת: היבטים שונים בניהולו של פרוטוקול

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, פרסם היום (ג') חוות דעת חדשה באתר הנציבות: 'היבטים שונים בניהולו פרוטוקול'. בין היתר, חוות הדעת מבהירה כי מוטב למעט בפרקטיקה של קיום דיונים 'מחוץ לפרוטוקול' על מנת למנוע מצב של "חלל ראייתי" שעלול לפגוע ביכולת לברר בדיעבד מה התרחש בדיון וגם על מנת להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור.

חוות הדעת סוקרת את התלונות שהוגשו לנציבות בנושא ניהול פרוטוקול בשנים האחרונות ומוצגות בה החלטות בנושא מהשנה החולפת. בנציבות מציינים כי חוות הדעת הקודמת בנושא פורסמה בשנת 2007 על ידי הנציבה הראשונה. מאז חלו שינויים משמעותיים בחקיקה ובפסיקה, וניתנו החלטות משמעותיות בנושא על ידי הנציב. לנוכח התפתחויות אלה, ראה הנציב לנכון לרכז בחוות דעת אחת את עמדתה העדכנית של הנציבות בסוגיה מרכזית זו.

חוות הדעת מתייחסת לשאלות כגון האם מותר לקיים דיון 'מחוץ לפרוטוקול', האם די בהסכמת הצדדים לניהול דיון כזה, מה חייב בית המשפט לתעד גם כאשר הדיון מוקלט וכיצד מתקנים פרוטוקול. בנוסף, חוות הדעת עוסקת בניהול הפרוטוקול בערכאות שונות – ובפרט בבית המשפט לתביעות קטנות – ובשלבי הדיון השונים, לרבות דיוניים מקדמיים, הצעות פשרה ושלב שמיעת הראיות.

דגש מיוחד ניתן לפרקטיקה של קיום דיונים 'מחוץ לפרוטוקול': חוות הדעת מבהירה כי מוטב למעט בשימוש בפרקטיקה זו, כדי להבטיח שההתנהלות הדיונית תשוקף בפרוטוקול באופן מלא ומהימן ועל מנת למנוע מצב של "חלל ראייתי" שעלול לפגוע ביכולת לברר בדיעבד מה התרחש בדיון וגם על מנת להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור. עוד נקבע כי אם מתקבלת החלטה לקיים דיון 'מחוץ לפרוטוקול', יש לתעד בפרוטוקול עצמו את ההחלטה, הסכמת הצדדים, ואת חילופי הדברים שקדמו לה. בנוסף, מובהר כי 'מחוץ לפרוטוקול' אין פירושו מחוץ לאולם בית המשפט או ללא תיעוד כלל, אלא לכל היותר הקלה באופן הרישום, כאשר החוק עדיין מחייב לתעד את עיקרי הדברים שנאמרו.

חוות הדעת מזכירה גם החלטות נוספות של הנציב, ובהן החובה לתעד, גם במסגרת דיונים מוקלטים, את הסברי בית המשפט לצדדים ביחס להצעות פשרה או להוצאות אפשריות – מראשית הדיון ובאופן מלא – וכן את הדרישה כי קיום דיון 'מחוץ לפרוטוקול' ייעשה רק לאחר קבלת הסכמה מדעת של הצדדים ותוך תיעוד הסכמתם בפרוטוקול.

פרסום חוות הדעת הוא חלק ממדיניות הנציבות להגברת השקיפות ולהנגשת עמדותיה לציבור ולציבור השופטים, מתוך מטרה לחזק את הוודאות הדיונית ואת אמון הציבור במערכת השפיטה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום נתניה כתב אישום נגד שמואל גרוס (74) מנתניה, המייחס לו עבודת כפייה ומעשים מגונים תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ כלפי עובדים זרים מתאילנד שהעסיק במשקו. כתב האישום הוגש בהתאם למדיניות האכיפה של פרקליטות המדינה בתחום עבירות הסחר בבני אדם, וכחלק מהמאבק הממשלתי בתופעות של סחר בבני אדם, עבודת כפייה וניצול עובדים זרים.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד חגית זכאי מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי בין השנים 2021–2023 העסיק גרוס במשק במושב במרכז הארץ עובדים זרים מתאילנד, מכוח היתר שניתן לו להעסקתם בעבודות חקלאיות.

על פי כתב האישום, גרוס ניצל את מצוקתם של העובדים ואת תלותם בו בכל הנוגע לאשרת עבודתם, לשהייתם החוקית בישראל ולמקום מגוריהם. במהלך תקופת העסקתם העסיק אותם בעבודות החורגות מתנאי ההיתר, לעיתים אף מחוץ למשק, שילם את שכרם במזומן ולא בהתאם להוראות ההיתר, וביחס לחלקם הלין שכר או לא שילם את מלוא השכר המגיע להם.

עוד נטען כי גרוס שיכן את העובדים בתנאי מגורים שאינם הולמים, בין היתר ללא מיטות, שמיכות, מים חמים, דלת ואסלה בחדר השירותים, ובמבנה ארעי החשוף לפגעי מזג האוויר. בנוסף, לא סיפק להם ציוד עבודה נדרש והתעלם מתלונותיהם בנוגע לתנאים שבהם הוחזקו.

מכתב האישום עולה כי גרוס הנהיג כלפי העובדים אמצעי לחץ ו"ענישה", ובהם מניעת שעות נוספות, בידודם מעובדים אחרים והעברתם למעסיקים אחרים. על פי הנטען, הוא נהג בהם באלימות פיזית ומילולית באופן שיטתי, היכה אותם, דחף אותם, משך בבגדיהם, התיז עליהם מים, גידף ואיים עליהם. בחלק מהמקרים נהג לעברם באמצעות טרקטור או רכב, באופן שאילץ אותם לסטות מדרכם ולהימלט מחשש לפגיעה.

עוד עולה מכתב האישום כי גרוס העסיק שתי עובדות זרות גם בעבודות משק בית וניקיון בביתו ובמשרדו, בניגוד להיתר. ביחס לאחת מהן נטען כי דרש ממנה גם להכין עבורו אוכל, לשטוף כלים ולעשות לו מסאז'. במהלך תקופת העסקתן ביצע בהן, על פי הנטען, מעשים מגונים תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ. כאשר אחת העובדות התנגדה למעשיו, הטיל עליה עבודות קשות יותר, וכאשר ביקשה לסיים את עבודתה, לא שילם לה את שכרה.

לאחר שמידע בנוגע לגרוס נחקר על ידי מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים במתלוננים כקורבנות עבודת כפייה. בעקבות זאת הועבר התיק להמשך חקירה במחלק סע"ר בלהב 433 של משטרת ישראל.

כתב האישום הוא תוצר של פעילות משולבת של החטיבה החברתית במשרד המשפטים, פרקליטות המדינה, רשות האוכלוסין וההגירה ומשטרת ישראל, במסגרת המאבק הממשלתי בתופעות של סחר בבני אדם, עבודת כפייה וניצול עובדים זרים. בין היתר במסגרת הפעילות הוענק סיוע לקורבנות וננקטו הליכים פליליים ואזרחיים, אשר הובילו, בין היתר, לשלילת היתרי העסקת העובדים הזרים של גרוס.

במהלך שנת 2025 הוכרו 30 עובדים זרים כקורבנות סחר בבני אדם, לאחר שהועסקו בעבודות כפייה ובתנאי עבדות – פי שישה לעומת המצב לפני ה-7 באוקטובר (2023).

עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, פרקליט מחוז מרכז: "כתב האישום מתאר ניצול שיטתי של עובדים זרים שהיו תלויים במעסיקם לפרנסתם, למגוריהם ולשהייתם החוקית בישראל. הפרקליטות רואה בחומרה את ניצול התלות של הקורבנות בנאשם לצורך פגיעה בזכויותיהם, בגופם ובאוטונומיה שלהם ותמשיך לפעול בנחישות להגנה על עובדים מוחלשים ולמיצוי הדין עם מי שמנצלים את מצוקתם ואת פערי הכוחות מולם".

עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית, במשרד המשפטים: "המאבק בסחר בבני אדם ובעבדות המודרנית מתחיל בזיהוי הקורבנות, אך אינו מסתיים בכך. כתב האישום מבטא את הנחישות והמחויבות המשותפת שלנו להגן על מי שנמצאים במצבי פגיעות ולפעול נגד תופעות של ניצול.

עובדים זרים מגיעים לישראל כדי לעבוד ולהתפרנס, והם זכאים ליחס אנושי, הוגן ומכבד. אנו מצפים מכלל המעסיקים לראות בעובדים בראש ובראשונה בני אדם, לפעול באחריות, לכבד את זכויותיהם ולוודא כי תנאי העסקתם עומדים בדרישות החוק. שמירה על זכויותיהם ועל כבודם של עובדים זרים ומניעת ניצולם היא אחריות משותפת של כלל הגורמים בחברה."

כתב האישום מייחס לגרוס ריבוי עבירות של עבודת כפייה וכן ריבוי עבירות של מעשה מגונה תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט התיר לפרסום - פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב באר שבע (46), המייחס לו ביצוע עבירות מין בקרובת משפחתו, קטינה כבת 10.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשם נהג ללוות את הקטינה מבית הספר לביתה או לביתו, בתמורה לתשלום. על פי כתב האישום, באחת הפעמים ישבו השניים לצפות בסרט, ולאחר שהקטינה התלוננה כי נתפס לה הגב, עברו השניים לחדרו של הנאשם לצורך עיסוי. באותן נסיבות, על פי הנטען, ביצע הנאשם בקטינה עבירות מין. על פי כתב האישום, הנאשם חדל ממעשיו רק לאחר שהקטינה ביקשה ממנו מספר פעמים להפסיק.

עוד עולה מכתב האישום כי במהלך התקופה ביצע הנאשם בקטינה מעשים מגונים נוספים, בין היתר בכך שנגע בה מעל לבגדיה ונישק אותה על שפתיה.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציינה עו"ד מלקו כי מעשיו של הנאשם פסקו רק לאחר שהקטינה אזרה אומץ להתלונן.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים).

לתשומת ליבכם, חל איסור לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהויה של הקטינה. כמו כן, אין לפרסם את תוכנם של כתב האישום ובקשת המעצר, מעבר לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ינון אליה לוי (33) ממעון, המייחס לו עבירת המתה בקלות דעת, לאחר שהורה לפרוץ דרך בשטח פרטי, דבר שהוביל להתקהלות ולעימות במקום, שבמהלכו ירה לעבר אזור שבו שהו אנשים וגרם למותו של עודה אלהדלין ז"ל.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד נגה קידר מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לוי שימש כקבלן עבודות עפר שביצע עבודות פיתוח להקמת שכונה חדשה ביישוב במועצה האזורית הר חברון, ובמסגרת זו העסיק קטין כבן 17 כנהג באגר (מחפר).

על פי כתב האישום, בסיום יום העבודה הורה לוי לנהג הבאגר שלא לשוב בדרך הגישה שבה הגיע לאתר, אלא לפרוץ דרך חדשה, למרות שדרך זו לא סומנה בתוכנית העבודה ועברה בקרקע פרטית. בעקבות נסיעת הבאגר התקהלו במקום תושבי הכפר, שניסו למנוע את המשך הנסיעה באמצעות קריאות לעבר הנהג ותיעוד האירוע.

בשלב מסוים הפעיל נהג הבאגר את שן החציבה לעבר אחד מהנוכחים שעמד בנתיב נסיעתו, פגע בו וגרם לו חבלות בראשו ובכתפו. למרות זאת, סימן לוי לנהג הבאגר להמשיך בנסיעה ולפרוץ באמצעות הבאגר גדר נוספת שהייתה בשטח. בהמשך, כך על פי כתב האישום, התפתח עימות בין לוי לבין חלק מהמתקהלים, שבמהלכו יידו חלק מהנוכחים אבנים לעבר הבאגר. על פי הנטען, לוי צעק "מי זורק אבנים", תקף את אחד הנוכחים במקום והכה את הטלפון של אחד הנוכחים שתיעד את האירוע.

בשלב מסוים דרך לוי את האקדח שהיה ברשותו, התרחק מעט מהמתקהלים, וירה כדור אחד במקביל לקרקע, לכיוון הכללי של מבנים בכפר, באזור שבו שהו אותה עת אנשים וילדים. כתוצאה מהירי נפגע ונהרג עודה אלהדלין ז"ל, שעמד במרחק של כ-20 מטרים מהמקום, בחצר המרכז הקהילתי בכפר, ותיעד את האירוע.

על פי כתב האישום, מיד לאחר מכן דרך לוי את האקדח פעם נוספת, הזהיר את המתקהלים שלא ליידות אבנים וירה ירייה נוספת באוויר.

כתב האישום מייחס ללוי עבירות של המתה בקלות דעת, הסגת גבול כשהעבריין נושא נשק והיזק בזדון.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת חברון.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד באסל שואמרה (27), תושב דורא, המייחס לו רצח בכוונה, ניסיונות רצח ועבירות נוספות, לאחר ש דרס למוות את מחמד שרחה ז"ל וניסה לדרוס שוהים בלתי חוקיים נוספים שהסיע לישראל.

מכתב האישום, שהגיש עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי שואמרה, תושב הרשות הפלסטינית אשר שהה בישראל ללא היתר ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה ישראלי, תיאם עם אחרים להסיע 18 שוהים בלתי חוקיים מאזור דורא אל תוך ישראל באמצעות פרצה בגדר ההפרדה. לצורך כך השתמש ברכב שנשא לוחיות זיהוי מזויפות ואשר הורד מהכביש חודשים קודם לכן.

על פי כתב האישום, במהלך הנסיעה חש אחד הנוסעים ברע, והמנוח ונוסעים נוספים ביקשו משואמרה לעצור. שואמרה, כך נטען, סירב בתחילה לעשות כן מחשש להיתפס בידי כוחות הביטחון, וכאשר עצר לבסוף התפרץ לעבר הנוסעים, קילל אותם ואמר ביחס לנוסע שחש ברע "שימות, לא נורא". במקום החלו איומים וקללות בין שואמרה ובין המנוח והשב"חים האחרים ושואמרה אמר "תחכה תחכה עד שנגיע לחורשה" או מילים דומות לכך, נכנס לרכב והמשיך לנסוע.

בהמשך כאשר הגיעו שואמרה והנוסעים לחורשה סמוך לקיבוץ דבירה, התפתח עימות בין שואמרה לבין חלק מהנוסעים, במהלכו נחבל שואמרה בראשו. לאחר מכן, כך על פי הנטען, הצליח שואמרה להיכנס בחזרה לרכב והחל לנסוע במהירות ובפראות לעבר הנוסעים שנמלטו ברחבי החורשה, במטרה לדרוס אותם. אחד מהם נפגע מהרכב ונחבל.

עוד עולה מכתב האישום כי המנוח ושני נוסעים נוספים נמלטו במעלה גבעה סמוכה. על פי הנטען, הנאשם הבחין בהם, האיץ את הרכב, נסע לעברם ופגע בשלושתם בעוצמה. לאחר הפגיעה הוטח המנוח לקרקע, ושואמרה המשיך בנסיעתו ודרס אותו באמצעות גלגלי הרכב. שני הנוסעים הנוספים הועפו לקרקע ונחבלו. לאחר מכן, כך נטען, הבחין שואמרה באחיו של המנוח שרץ לעברו, ניסה לדרוס גם אותו, ובהמשך המשיך לנסוע לעבר נוסעים נוספים שנמלטו בחורשה לפני שנמלט מהמקום ונטש את הרכב.

המנוח פונה על ידי צוותי מד"א, אולם מותו נקבע בזירה.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד חזן כי שואמרה פעל באגרסיביות ובאלימות כנגד השב"חים בשל וויכוח שהתגלע ביניהם אחרי שביקשו לעצור במהלך הנסיעה בניגוד לרצונו.

התיק נחקר על ידי ימ"ר רותם.

כתב האישום מייחס לשואמרה עבירות של רצח בכוונה, שני ניסיונות רצח, ריבוי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שהייה בישראל שלא כדין, הסעת שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא רישיון רכב.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בשם משרד הבינוי והשיכון נגד חברת חלמיש, במסגרתה מבקשת המדינה להצהיר כי היא בעלת הזכויות בכ-1,314 דירות המיועדות לזכאי הדיור ציבורי בתל אביב, וכן לחייב את חלמיש בהשבת עשרות מיליוני שקלים אשר שייכים למדינה ומוחזקים על ידי חלמיש שלא כדין.

הדיור הציבורי במדינת ישראל נועד לספק פתרון מגורים לאוכלוסייה שידה אינה משגת לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי. מדובר במשאב ציבורי מוגבל, המנוהל על ידי משרד הבינוי והשיכון באמצעות החברות המנהלות האמונות על שמירה וניהול נכסי הדיור הציבורי לטובת ציבור הזכאים, בהתאם למדיניות המשרד.

התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד עדי רון ועו"ד רותם אלקלעי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה וכן על ידי עו"ד ניר סברוב, עו"ד ניר מילשטיין ועו"ד נתן לרנר ממשרד שניצר גוטליב ושות, עוסקת בדירות דיור ציבורי המכונות "רכוש בהשקעה", שנבנו, נרכשו או מומנו על ידי המדינה בין השנים 1961 לראשית שנות ה-80.

על פי התביעה, המדינה מימנה כ-99% מההון ששימש לרכישת הדירות, אולם מסיבות היסטוריות וטכניות הדירות נרשמו על שמה של חברת חלמיש - חברה ממשלתית-עירונית בבעלות משותפת של המדינה ועיריית תל אביב. לעמדת המדינה, חלמיש שימשה לאורך השנים כזרוע ביצועית של המשרד שמטרתה לנהל את נכסי הדיור הציבורי בלבד, ולהחזיק בדירות בנאמנות עבור המדינה ולא כבעלת הזכויות בהן.

בכתב התביעה נטען כי בשנים האחרונות שינתה חלמיש את עמדתה, באופן חד צדדי, והחלה לטעון לבעלות על הדירות. במסגרת זו, כך נטען, פעלה לרישום נכסי הדיור הציבורי על שמה בלשכות רישום המקרקעין ללא הסכמת המדינה, סירבה לכך שדירות חדשות שייבנו במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית יירשמו על שם המדינה, ואף הגדילה לעשות וניהלה מגעים מול יזמים ללא ידיעת המדינה. חלמיש אף מכרה דירות דיור ציבורי וסרבה להעביר את התמורה ממכירתן לידי המדינה.

לטענת המדינה, חרף התחייבויות מפורשות והסכמים שנחתמו בין המדינה לחלמיש, המשיכה חלמיש לקדם את רישום הזכויות על שמה ונמנעה מהעברת כספים המגיעים למדינה. עוד נטען כי חלמיש הותירה בידיה, שלא כדין, כ-50.8 מיליון ש"ח מעבר לחלקה ברווחים בגין מכירת הדירות לדייריהן.

במסגרת התביעה מבקשת המדינה מבית המשפט להצהיר כי היא בעלת הזכויות בדירות, להורות על רישום הזכויות על שמה ולבטל רישומים שבוצעו לטובת חלמיש. בנוסף מבקשת המדינה לאסור על חלמיש לבצע פעולות בעלים בנכסים ללא הרשאה, לחייבה להשיב למדינה כספים שלטענתה עוכבו שלא כדין, לשלם את מלוא שווי הנכסים שנמכרו לצדדים שלישיים ללא אישור המדינה, וכן לקבוע כי חלמיש הפרה את התחייבויותיה על פי הסכם הניהול.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד שלושה קטינים (13–14) תושבי באר שבע, לאחר שאיימו על שני קטינים אחרים ואילצו אותם לבצע עבירות מין זה בזה, בעוד הם מצלמים.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד שיראל פרג'ון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני מספר ימים, בשעות הלילה, חזרו שני המתלוננים (14–15) ממפגש עם חברים באחד הפארקים בעיר בדרכם לביתם. באותה עת ישבו הנאשמים על ספסל סמוך, כשהם מצוידים בסכין מטבח ושותים אלכוהול.

על פי כתב האישום, הנאשם המרכזי קרא למתלוננים להתקרב אליו, ומאותו שלב, במשך כשעתיים, העבירו אותם הנאשמים מסכת התעללות קשה. בין היתר, כך נטען, הם תקפו את המתלוננים, סחטו אותם באיומים לבצע עבירות מין זה בזה, בעוד הנאשם המרכזי מאיים עליהם באמצעות סכין ומצמיד אותה, לפחות בארבע הזדמנויות שונות, לצווארו של אחד מהם. בנוסף, אחד הנאשמים היכה את המתלוננים.

עוד עולה כי הנאשם המרכזי מחק יישומים ממכשיר הטלפון של אחד המתלוננים, במטרה למנוע את איתורו. במהלך האירוע צילמו הנאשמים את המתרחש ולעגו למתלוננים.

על פי כתב האישום, חרף התנגדותם של המתלוננים ובקשותיהם החוזרות להפסיק את המעשים ואת הצילומים, המשיכו הנאשמים במעשיהם. רק לאחר שאמו של אחד המתלוננים התקשרה אליו, הורה לו הנאשם המרכזי לשקר לה באשר למיקומו. בהמשך השיבו הנאשמים למתלוננים את מכשירי הטלפון והבגדים שלהם, איימו עליהם שלא יספרו על שאירע, אחרת יפגעו בבני משפחותיהם, ונמלטו מהמקום. המתלוננים התלבשו, שבו לביתם כשהם מבוהלים ורועדים, ודיווחו על האירוע.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד פרג'ון כי, הנאשם המרכזי ניצל את היותם של המתלוננים מפוחדים כדי לבזותם ולהשפילם. הנאשם לא עזב אותם ולא הניח להם למרות בקשות חוזרות מצידם, עד אשר השיג את מטרתו. מעשיו החמורים מלמדים על עיוותי חשיבה קשים.

לנאשמים מיוחסות עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות בצוותא, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בצוותא, סחיטה באיומים בצוותא והדחה בחקירה. לנאשם המרכזי מיוחסת בנוסף עבירת אינוס בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית זאת לאחר שביצע את המעשים עת היה נתון במעצר בית.

כנגד הנאשם המרכזי הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים וכנגד הנאשמים הנוספים הוגשה בקשה להארכת התנאים המגבילים.

לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הנאשמים. כמו כן אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

להלן מספר תמציות החלטה בתלונות שהתקבלו לאחרונה בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"מ) בנושאים שונים:

• כשלים חמורים בטיפולה של משטרת ישראל בטיפולה של משטרת ישראל בתיק תקיפת קטין (506/25) – אב התלונן בשם בנו הקטין כי התרשלות התביעה המשטרתית הובילה לכך שעל אף שהמשטרה הגישה נגד נאשם בתקיפת בנו כתב אישום בגין תקיפת קטין, הנאשם עזב את הארץ ולא התייצב לדיונים שנקבעו בתיק. במסגרת הבירור מצא הנציב מספר כשלים בהתנהלות התביעה המשטרתית, ובהם: כתב האישום נמחק כיוון שהנאשם לא אותר, וזאת עקב מחדל של התביעה; גם לאחר שהנאשם שב לישראל ההליך נגדו לא חודש במשך כשנה ושלושה חודשים, עקב טעות. הנציב קבע כי מדובר בכשל חמור שעלולות להיות לו השלכות רבות הן על הקטין הנפגע ועל משפחתו והן על היכולת לנהל את ההליך המשפטי נגד הנאשם. כמו כן, הנציב קבע בהחלטתו כי עקב מחדל של התביעה המשטרתית הנאשם יצא נשכר, כך שההליך הפלילי נגדו כלל לא החל וסיומו לא נראה באופק.

• חומרים רגישים של הפרקליטות הוצאו ממשמורתה על ידי מתמחה לשעבר, ללא סמכות (161/26) – תלונה שהוגשה לנציבות עסקה בטיפול הפרקליטות במידע שהובא לידיעתה כי מתמחה שעבדה בפרקליטות מחוז הוציאה בעת התמחותה חומרים רגישים, ולאחר שסיימה את תקופת ההתמחות העבירה אותם לאדם אחר עימו עבדה בעבודתה החדשה. מבדיקת המקרה עלה כי המתמחה לשעבר העבירה באמצעות התקן אחסון נייד מסמכים פנימיים, חסויים ורגישים של פרקליטות המדינה, שמקורם בתיקים פליליים. הנציב ציין בהחלטתו כי הפרקליטות נקטה בצעדים שונים עוד בטרם קבלת פנייה מהנציבות ואף נקטה בצעדים משמעותיים נוספים, כדי להבטיח כי הפצת החומרים שהוצאו מרשותה הופסקה והחומרים נמחקו, וכי מקרים מסוג זה לא יישנו בעתיד. בנסיבות המתוארות, הנציב מצא את טיפול הפרקליטות בפרשה כסבירה.

• תובעת עירונית ביטלה הודעת קנס שהושת על בית עסק והמירה אותה באזהרה כאשר הבעלים של העסק הוא קרוב משפחתה (108/26) - מבקר עירייה הלין כי תובעת עירונית החליטה לבטל הודעת קנס שהושתה על בית עסק, ולהמירה באזהרה, וזאת כאשר הבעלים של בית העסק הוא קרוב משפחתה של התובעת. הנציב קבע שבהתאם לכלל האוסר על ניגוד עניינים, כמו גם הנחיות המחלקה להנחיית תובעים, ובשים לב שהנקנס הינו קרוב משפחתה של התובעת (גם אם קרוב משפחה מדרגה רחוקה) היה על התובעת להימנע מלעסוק בבקשה לביטול הקנס ולפנות למחלקה להנחיית תובעים כדי שזו תסמיך תובע מרשות אחרת לטפל בבקשה, כיוון שהתובעת הייתה תובעת יחידה בעירייה. התלונה נמצאה מוצדקת.

מצורפות תמציות ההחלטה המלאות.
לכל תמציות ההחלטה באתר הנציבות: https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/decision-essence-db?skip=0

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד עורך דין (52), לאחר שסחט באיומים אדם שלווה ממנו כספים, ושלח אחרים לביתו במטרה להניעו להחזיר את החוב.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד ענבר ריגר מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), עולה כי בין הנאשם לבין המתלונן התקיימו קשרי חברות, בין היתר על רקע ייצוגו המשפטי של המתלונן על ידי הנאשם. על פי כתב האישום, במהלך שנת 2025 הלווה הנאשם למתלונן כ-50 אלף ש"ח במזומן, שמתוכם הוחזרו כ-30 אלף ש"ח. בנוסף, קרוב משפחתו של הנאשם שהוא גם חבר של המתלונן הלווה למתלונן כ-20 אלף ש"ח נוספים, אשר לא הוחזרו.

על פי כתב האישום, בעקבות אי-החזרת ההלוואות החל הנאשם לאיים על המתלונן באמצעות הודעות טקסט והודעות קוליות בווטסאפ. בין היתר כתב לו: כמה מנייאק ושרמוטה אתה יכול להיות?"; "ואל תדאג אתמול בערב כבר עלית בשיחה עם כמה בחורים סע לשלום"; "יעשו לך שיחה היום יפגשו איתך לעשות...", כמה דק תדע יותר", וכן: "תוך שעה אצלך בבית בחורים". בהודעה קולית נוספת אמר, בין היתר: "כשהם מתקתקים לך בדלת אני במצלמה איתם... אני גם נותן את ההוראות".

עוד נטען כי לאחר שהמתלונן לא השיב את הכספים, יצר הנאשם קשר עם שני אחרים וביקש מהם להגיע לביתו של המתלונן במטרה להפחידו ולהביאו להשיב את החוב. על פי כתב האישום, השניים הגיעו לביתו של המתלונן בשעה שבנו בן ה-9 שהה עמו בבית, דפקו על דלת הכניסה ועזבו לאחר שלא נענו.

בהמשך, כך נטען, המשיך הנאשם לשלוח למתלונן הודעות מאיימות, ובהן: "אותך אני לא עוזב", "מתחייב שבסופו של יום אתה תצא מהבית", וכן: "פעם הבאה אני אבוא". בעקבות האירועים הגיש המתלונן תלונה במשטרה, והנאשם נעצר.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ריגר כי הנאשם ביצע את העבירות באופן אינטנסיבי, שלח במשך ימים הודעות רבות בעלות תוכן מאיים ואף הרהיב עוז ושלח אנשים לביתו של המתלונן והכל על מנת להפחידו ולהניעו להחזיר את ההלוואות שנטל. תעוזה שכזו מלמדת על הסיכון הרב הנשקף מהנאשם ועל כך שלא בוחל באמצעים לצורך השגת מטרותיו. ממד חומרה נוסף נלמד מהעובדה שמדובר בעורך דין פלילי במקצועו.

התיק נחקר על ידי שוטרי תחנת קריית מלאכי.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של סחיטה באיומים.

לתשומת ליבכם, בהתאם להחלטת בית המשפט שם הנאשם נאסר לפרסום.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמד עמראני (20) והישאם אלקרעאן אלעמראני (39) מרהט, לאחר שירו לעבר קבוצת אנשים מחוץ לחנות בשדרות, ופצעו שלושה בני אדם.

מכתב האישום שהגישה עו"ד שירה מוסא מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בחודש דצמבר 2025 הגיעו השניים לחנות בשדרות. על פי כתב האישום, לאחר שהתפתח עימות בינם לבין אנשים ששהו מחוץ לחנות, עזבו הנאשמים את המקום. זמן קצר לאחר מכן שב עמראני לחנות, השליך אבן לעבר חזית העסק וניפץ את שמשת הזכוכית.

בהמשך, כך על פי כתב האישום, חזרו השניים למקום כשהם רעולי פנים ונושאים עמם אקדח. עם הגיעם לרחבה הסמוכה לחנות, ירה אחד מהם מספר יריות לעבר קבוצת אנשים ששהו במקום, ולאחר מכן נמלטו השניים ברכבם.

כתוצאה מהירי נפצעו שלושה בני אדם בדרגות פציעה שונות, ובהם אדם שנפגע מקליע שחדר לברכו, אדם נוסף שנפצע מירי ברגלו, ואדם שלישי שנפגע מירי בירכו.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציינה עו"ד מוסא: "התנהלות הנאשמים, אשר נשאו נשק חם, עשו בו שימוש במרחב ציבורי הומה אדם, ונמלטו מהמקום מיד לאחר ביצוע הירי, מלמדת על מסוכנות גבוהה ועל נכונות להשתמש בנשק חם לשם יישוב סכסוכים."

התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב.

לשני הנאשמים יוחסו עבירות של נשיאה והובלה של נשק וחבלה בכוונה מחמירה. לנאשם מחמד עמראני יוחסה בנוסף עבירה של היזק בזדון בגין ניפוץ שמשת החנות.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לבאי כוחם של יוסי אזריאל, סגן וממלא מקום ראש עיריית קריית ביאליק, בניו טום ובן אזריאל, החברה שבבעלותם, וכן חברות נוספות בתחום הנדל"ן, בעליהן ובעלי תפקידים בהן, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות שונות ובהן שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון - כל אחד על פי חלקו.

על פי החשד, בין השנים 2018–2022, בעת שכיהן יוסי אזריאל כסגן וממלא מקום ראש עיריית קריית ביאליק, כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ובשורת תפקידים בתאגידים עירוניים שבשליטת העירייה, עמד במסגרת תפקידיו בקשר שוטף עם גורמי מקצוע בעירייה, חברי הוועדה המקומית ויזמים רבים שפעלו בתחום שיפוטה של העיר והוועדה.

החל משנת 2019 ועד מרץ 2022 פעל יוסי אזריאל, יחד עם בניו טום ובן אזריאל, לקידום האינטרסים הכלכליים שלהם באמצעות ניצול תפקידיו הציבוריים, מעמדו והשפעתו. לצורך כך הקימו השלושה את חברת ריטב, שבה היה יוסי אזריאל דמות מרכזית ומעורב בניהולה ובקבלת ההחלטות בה.

על פי החשד, לאורך התקופה שימשה חברת ריטב פלטפורמה לקבלת טובות הנאה מיזמים שפעלו בתחום שיפוטה של הוועדה המקומית שבראשה עמד יוסי אזריאל, וכן לקידום פעילותם העסקית של השלושה תוך ניצול תפקידו הציבורי.

התיק נחקר על ידי יאח"ה להב 433 במשטרת ישראל.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד מארק בן אברהם נבלר (72) מאשדוד, לאחר שהונה יחד עם אחרים קשישים דוברי רוסית והוציא מהם במרמה מאות אלפי שקלים במזומן ותכשיטים, תוך התחזות לנציגי גופים רשמיים.

מכתב האישום, שהגיש עו"ד דניאל גלעד מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי נבלר קשר עם אחרים שזהותם אינה ידועה לקבל במרמה כספים מקשישים דוברי רוסית. על פי הנטען, חברי הקשר איתרו קשישים, יצרו עמם קשר טלפוני, התחזו לנציגי גופים רשמיים, ובהם המוסד לביטוח לאומי, ושכנעו אותם למסור כסף מזומן ותכשיטים באמתלות שונות.

על פי כתב האישום, באחד המקרים התחזו המעורבים לנציגי הביטוח הלאומי ואף העלו לשיחת הטלפון אדם שהתחזה לבנה של אחת המתלוננות. לאחר ששוכנעה למסור את כספה, הגיע הנאשם לביתה באשדוד, הציג עצמו בשם "דוד" ונטל ממנה כ-26,000 ש"ח ו-2,000 דולר.

במקרה נוסף, כך נטען, התחזו המעורבים לנציגת ביטוח בשם "מאיה", הזהירו קשישה מפני "נוכלים" המבקשים לגנוב את כספה מהבנק, ושכנעו אותה למסור לנציג מטעמם 6,000 ש"ח ו-6,000 דולר.

על פי אישום נוסף, הגיע נבלר לביתה של מתלוננת נוספת באשדוד, לאחר שזו שוכנעה למסור את תכשיטיה לנציג כביכול מטעם הביטוח הלאומי, ונטל ממנה ארבע טבעות יהלום, שני צמידים, ארבעה עגילים ושתי שרשראות בשווי כולל של כ-100 אלף ש"ח.

במקרה נוסף, כך נטען, ניסו נבלר ושותפיו לקבל במרמה כ-80 אלף ש"ח מקשיש תושב אשדוד, אולם ניסיון המרמה סוכל לאחר שבתו וחתנו של הקשיש חשדו כי דבר מה אינו כשורה, הגיעו למקום והזעיקו את המשטרה, שעצרה את נבלר.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גלעד כי, נבלר היה מודע לכך שבמעשיו הוא פוגע פגיעה קשה מאוד במתלוננות. והיה מודע לסכומי הכסף הגדולים והתכשיטים שנלקחו מהן, וידע כי הוא ושותפיו האחרים לביצוע העבירות, גוזלים במרמה מהמתלוננות את מיטב כספן, תוך ניצול ציני ומרושע של חולשת הקשישים.

כתב האישום מייחס לנבלר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשדוד.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד מתן ארביב (29) מחדרה, אביתר זרח יעקובי (34) מראש העין ונתאי לגאמי (22) מאלעד, בגין מעורבותם בניסיון לרצוח אדם באמצעות מטען חבלה שהוצמד לרכבו באשדוד.

מכתבי האישום, שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי על רקע סכסוך עם המתלונן ואחרים, קשרו שלושת הנאשמים ואחרים קשר להמיתו באמצעות הצמדת מטען חבלה לרכב שבחזקתו והפעלתו מרחוק. במסגרת התוכנית הצטיידו המעורבים במכשירי מעקב ("טראקרים"), במטען חבלה ובאופנועים.

על פי כתבי האישום, המעורבים התקינו מכשירי מעקב על שני כלי רכב ששימשו את המתלונן וחבריו, וכך יכלו לעקוב מרחוק אחר מיקומם באמצעות יישומון בטלפון הנייד.

ב-1 ביולי, לפנות בוקר, יצא לגאמי יחד עם שניים נוספים מטירת יהודה לכיוון אשדוד, כשהם רכובים על שני אופנועים ונושאים עמם את מטען החבלה. כאשר הגיעו השלושה לרחוב באשדוד שבו חנה אחד מכלי הרכב ששימשו את המתלונן, הצמיד לגאמי את מטען החבלה מתחת לרכב כשהוא מוכן להפעלה מרחוק.

בהמשך מסר יעקובי לגאמי רכב ששכר במטרה לסייע במימוש התוכנית. בשעות אחר הצהריים נסעו לגאמי ואדם נוסף ברחובות אשדוד ועקבו אחר כלי הרכב שעליהם הותקנו מכשירי המעקב, במטרה להפעיל את מטען החבלה.

באותה עת נהג אדם אחר ברכב שאליו הוצמד המטען. במהלך הנסיעה באשדוד נפל מטען החבלה מהרכב אל הכביש, מבלי שהנהג הבחין בכך. כשתי דקות לאחר מכן הופעל המטען והתפוצץ.

כתוצאה מהפיצוץ נפער מכתש בכביש, שני כלי רכב שחנו בסמוך נפגעו ונגרמו נזקים לחלונות ולמבנים במספר בתים ברחובות הסמוכים. בנוסף, מספר דיירים נפגעו באוזניהם כתוצאה מעוצמת הפיצוץ.

על פי כתבי האישום, מיד לאחר הפיצוץ עזבו לגאמי והאדם שהיה עמו את האזור. בהמשך חזר לגאמי לטירת יהודה, שם המתינו לו ארביב, יעקובי ואחרים. כשהגיעו שוטרים למקום לאחר חצות, נמלט ארביב ולא אותר באותה עת, בעוד לגאמי ויעקובי נתפסו במקום. עוד נטען כי בהמשך הוצתו חפצים ששימשו לביצוע המעשים והוסתרו בבור סמוך לביתו של יעקובי, במטרה למנוע את תפיסתם ולהכשיל את החקירה.

בבקשות המעצר עד תום ההליכים שהוגשו במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי הנאשמים פעלו יחד עם אחרים באופן שאילו היה מצליח, היה גורם לפיצוץ מטען חבלה ברכב נוסע ולמותו של הנהג. עוד ציינה כי בפועל התפוצץ מטען החבלה ברחוב מגורים, ורק במזל לא היו אנשים ברחוב ונגרם נזק לכלי רכב, למבנים ולכביש, והכול על רקע סכסוך.

כתב האישום שהוגש נגד ארביב ויעקובי מייחס לארביב עבירות של ניסיון לרצח, נשיאה והובלת נשק, שיבוש מהלכי משפט והיזק בחומר נפיץ; וליעקובי עבירות של סיוע לניסיון לרצח, סיוע לנשיאה והובלת נשק, שיבוש מהלכי משפט, סיוע להיזק בחומר נפיץ והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כתב האישום הנפרד שהוגש נגד לגאמי מייחס לו עבירות של ניסיון לרצח, נשיאה והובלת נשק, שיבוש מהלכי משפט והיזק בחומר נפיץ.

התיק נחקר על ידי ימ"ר לכיש.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סאמי אבו גלבין (47) ואחיינו מוחמד אבו גלבין (29), תושבי רהט, לאחר שסחטו באיומים מתחרים עסקיים, במטרה למנוע מהם למכור מוצרי מזון ומוצרי צריכה לעובדים זרים.

מכתב האישום, שהגיש עו"ד אילן אגינסקי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לסאמי אבו גלבין עסק למכירת מוצרי מזון לעובדים זרים באזור עוטף עזה והנגב המערבי. בינו לבין המתלונן, שגם משווק תוצרת חקלאית ומוצרי צריכה לעובדים זרים, קיימת היכרות מוקדמת על רקע היותם מתחרים עסקיים.

על פי כתב האישום, לאורך תקופה ובמספר הזדמנויות איימו הנאשמים על המתלונן, בנו ועובדיו, במטרה לגרום להם להימנע ממכירת מוצריהם באזור עוטף עזה והנגב המערבי. בין היתר, כאשר הגיעו למושבים באזור כדי למכור מוצרים לעובדים זרים, איים עליהם סאמי אבו גלבין בפגיעה בגופם וברכושם. באחת ההזדמנויות אמר לבנו של המתלונן: "אני לא רוצה לפגוע בך, לא רוצה להרביץ לך, אני יכול לשבור לך את כל האוטו ולך את הרגליים, אני אין לי בעיה, אני כדור אחד יכול להביא לך בראש ואתה לא תדע מי ירה בך". במקרה אחר הגיע למקום כשהוא אוחז במוט ברזל וניסה לפתוח את דלתות רכבם, שהיו נעולות.

עוד עולה מכתב האישום כי באחת הפעמים, כאשר הבחין סאמי אבו גלבין בבנו של המתלונן ובעובד נוסף נוסעים באזור, דרש מהם לעצור. לאחר שסירבו, נסע לפניהם ונע בחדות בין נתיבי הנסיעה באופן שמנע מהם לעקוף אותו בבטחה.

בחודש יולי האחרון התקשר מוחמד אבו גלבין למתלונן, אמר לו כי זיהה את רכבו באזור פארק אשכול וכי לא כדאי לו להתקרב לאזור, ואיים כי אם יראו אותו שוב באזור "ישימו לו מטען בתוך הרכב". בהמשך, כאשר הגיעו המתלונן ועובדיו למושב מבטחים כשהם בקשר עם משטרת ישראל, הגיע מוחמד למקום ואמר להם: "אנחנו אומרים שאסור לעבוד פה... אם אתה לא רוצה בעיות אז לא שווה לך להתעסק איתנו".

על פי כתב האישום, בעקבות האיומים חששו המתלונן ועובדיו להגיע לאזור, ובחלק מהמקרים נמנעו מלהגיע אליו או הגיעו רק לאחר שביררו כי סאמי אבו גלבין אינו נמצא במקום.

כתב האישום מייחס לסאמי אבו גלבין עבירות של סחיטה באיומים ומעשה פזיזות בנהיגה, ולמוחמד אבו גלבין עבירת סחיטה באיומים.

התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד מוחמד אבו סדרה (25) ואנאס אלעתאיקה (22), תושבי רהט, בגין ניסיון לרצוח אדם בתל שבע וירי לעבר שוטרים. כתבי האישום מייחסים לאנור אלעתאיקה (28), אחותו של אנאס, עבירות של שיבוש מהלכי משפט וידיעות כוזבות.

מכתבי האישום, שהגישה עו"ד אורלי פיתוסי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי על רקע סכסוך בין משפחתו של אלעתאיקה לבין המתלונן ובני משפחתו, החליטו אלעתאיקה ואבו סדרה לפגוע במתלונן או במי מבני משפחתו.

על פי כתבי האישום, בשעות הלילה הגיעו השניים ברכבה של אנור אלעתאיקה סמוך לביתו של המתלונן בתל שבע. כאשר הבחינו במתלונן ובאחיו יוצאים מהבית ברכב, נסעו אחריהם, עקפו אותם וחסמו את נתיב נסיעתם. בשלב זה יצא אלעתאיקה מהרכב כשהוא אוחז בנשק וירה מספר יריות לעבר הרכב שבו ישבו השניים, בכוונה לגרום למותם. אחד הכדורים פגע בראשו של המתלונן, ואחיו החל לנסוע לאחור במהירות בניסיון להימלט מקו האש.

באותה עת הגיעו למקום שתי ניידות משטרה ובהן שישה שוטרים. משהבחין בהם אלעתאיקה, ירה גם לעברם בכוונה לפגוע בהם ולגרום להם חבלה חמורה. השוטרים הסתתרו מאחורי דלתות הניידות והשיבו בירי, שבמהלכו נפגע אלעתאיקה ברגלו. מיד לאחר מכן חזר אלעתאיקה לרכב, ואבו סדרה נמלט עמו מהמקום בנסיעה מהירה.

המתלונן פונה לבית החולים סורוקה במצב אנוש, כשהוא מורדם ומונשם, לאחר שנפגע מירי בראשו. הוא עבר ניתוח נוירוכירורגי דחוף, ובמועד הגשת כתבי האישום עודנו מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ וצפוי לעבור ניתוחים נוספים.

באשר לאנור אלעתאיקה, על פי כתב האישום, בסמוך לאחר האירוע ולבקשת אחיה, היא התקשרה למשטרה ודיווחה בכזב כי רכבה נגנב, וזאת במטרה לשבש את החקירה ולהקשות על איתור המעורבים והראיות. עוד נטען כי לאחר האירוע תיקן אנאס את הרכב כדי להסוות את נזקי הירי ושפך בתוכו חומץ בכוונה להעלים ראיות.

כתבי האישום מייחסים לאבו סדרה ולאלעתאיקה עבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק (הובלה ונשיאה), שיבוש מהלכי משפט ושינוי זהות של רכב. לאנור אלעתאיקה מיוחסות עבירות של שיבוש מהלכי משפט וידיעות כוזבות.

התיק נחקר על ידי תחנת עיירות במשטרת ישראל.

נציבות תלונות הציבור על שופטים:

על ספרות ילדים בפסיקת בית המשפט, על מתן עדות באמצעות שיחת וידאו באפליקציית 'וואטסאפ' ועוד

להלן מספר תמציות החלטה בתלונות שהתקבלו לאחרונה בנציבות תלונות הציבור על שופטים בנושאים שונים:

• על שילוב ספרות ילדים בפסיקת בית המשפט: מתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור על שופטים והלינה כל כך שבפסק דין שניתן בתביעה שהגישה, השופט עשה שימוש בהתבטאויות בעלות אופי לעגני ומזלזל, שאינן הולמות מסמך שיפוטי, אשר פגעו בכבודה כבעלת-דין ומהוות ערעור על אמון הציבור בהליך השיפוטי. המתלוננת הפנתה לפסקה מסוימת מתוך פסק הדין, בה ציטט השופט קטע מספר הילדים 'איילת מטיילת', תוך שהוא משווה ומאבחן בין האירועים המתוארים בספר הילדים ותוצאותיהם ובין אופי עריכתה וניהולה של התביעה על ידי המתלוננת. בין היתר, נכתב בפסק הדין: "התביעה הפילה עצמה ברובה משנכתבה כסיפור הילדים המפורסם "איילת מטיילת" כאשר 'על הדרך' ביקשה להוסיף "ג'ירף מעולף, על האף, צב עייף, על הכתף, כלבלב שובב על הגב, חלזון מנוזל על הסנדל, ציפור בת ברוש על הראש, וחיפושית עגולה בכיס השמלה". בסיפור הדיוני והנזיקי לא תכריז על כך הסמכות – "כמה נפלא", ובסופה של דרך "ארוכה זו ומפותלת" שהילכה בה התביעה, בדק הבית הנדרש הוא אצלה [ראו "איילת מטיילת", כתבה וציירה ר' הופר, זמורה-ביתן מוציאים לאור (2002)]".

הנציב, השופט (בדימוס) אשר קולה, ציין בהחלטתו כי "שופטים לעיתים עושים שימוש בפסיקותיהם, בהפניות לספרות ושירה. לרבות, הפנייה לספרות ולשירה לילדים. יתכן, שבמקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות, יש בהפניות הללו כדי ליצור תחושה של אי נוחות אצל המתדיינים, כפי שתיארה המתלוננת את תחושותיה בתלונתה. אולם, ההחלטות השיפוטיות ופסקי הדין הם דרך הביטוי לקולו של השופט, זוהי דרכו לתקשר עם הצדדים ולתקשר לצדדים את התרשמותו מההליך שלפניו. זוהי דרכו להביע את עצמו... לצד האמור, וכך אף עולה מתגובתו של השופט אשר נראה כי הוא שותף להבנה, על בית המשפט להיות רגיש דיו למורכבויות ולשונות של בני האדם העומדים לפניו, ולרגישותו של כל מקרה הנידון לפניו ונסיבותיו. שיקולים אלה צריכים ללוות את השופט בשלב ניהול ההליך וגם בשלב כתיבת פסק הדין".

• על מתן עדות בהליך משפטי באמצעות שיחת וידאו באפליקציית "וואטסאפ" שבמכשיר נייד: מתלוננת הלינה כי בית המשפט התיר לחקור עדה בתיק תאונת דרכים באמצעות שיחת וידאו באפליקציית 'וואטספ', שבמכשיר הנייד האישי של בא כוח התובעת. לדבריה, העדות הייתה קצרה ונמשכה פחות משתי דקות, העדה מטעם התביעה הייתה גלויה לבא כוחה של התובעת בלבד, לא הוקרנה לנוכחים באולם וחקירתה הסתכמה בשאלה אחת. בתגובה לפניית הנציבות, השופט ציין כי לבקשת בא כוח התובעת כי העדה מטעמו תעיד בהיוודעות חזותית, ניתנה החלטה ולפיה העדה תוכל להעיד באמצעות שיחת וידאו ב'וואטסאפ', ואף הבהיר כי בכל הנוגע לשימוש ב'וואטסאפ' לצורך שמיעת עדויות בין הצדדים, מדובר בפרקטיקה נוהגת בתביעות רכב כאשר עורכי הדין של הצדדים נמצאים באולם ואילו העדים אינם נמצאים במקום.

הנציב קולה ציין בהחלטתו, בין היתר, כי יש להקפיד שהמכשיר הסלולרי שבו מתקיימת שיחת ה"ווטסאפ" יהיה גלוי למשתתפים בדיון כך שיוכלו לצפות באופן ישיר בעד שנחקר ויוכלו בעת הצורך לחקור אותו גם הם. כמו כן, הנציב ציין כי חובת בית המשפט היא להקפיד כי הצדדים רואים ושומעים את העד, כי בית המשפט מסוגל להתרשם מהעדות באופן בלתי אמצעי, וכי לא נפגע עיקרון פומביות הדיון אך בשל מגבלות טכניות.

• על חובת בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד כי הסבריו בכל הנוגע לאפשרות מתן פסק דין לא מנומק ועל דרך הפשרה (לפי סעיף 79א') יתועדו בפרוטוקול הכתוב או בהקלטת את הדיון באופן מלא: מתלונן הלין על כך שרשם הציע לפסוק בתיק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כלומר בהסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, ללא פסק דין מנומק וללא אפשרות ערעור. לדברי המתלונן, שאינו משפטן ולא יוצג על ידי עורך דין בהליך, הוא ביקש לברר מהן ההשלכות של פסיקה כאמור, אולם בתגובה הסתפק הרשם באמירה קצרה לפיה "לא ניתן לערער על כך", ולא הוסיף דבר. המתלונן מלין על כך שבהעדר הסבר כנדרש, ומתוך חוסר הבנה מוחלט של השלכות ההליך, הוא נתן את הסכמתו "מבלי שהייתה מדעת". לטענתו, רק בדיעבד הוא הבין את המשמעות ההרסנית של ההליך עבורו ואת המשמעות ולפיה פסק הדין ניתן ללא כל פירוט או נימוק – דבר המנוגד לרצונו המקורי. עוד הוסיף המתלונן כי בבדיקת פרוטוקול הדיון וההקלטה הרשמית של בית המשפט התברר כי כל חילופי הדברים המתוארים בתלונתו ושאלותיו, שהופנו לבית המשפט, בעניין פסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לרבות הסבריו החסרים של הרשם, הושמטו לחלוטין ואינם מופיעים.

בהחלטתו, הנציב שב על עמדתו שמצאה ביטוי בהחלטותיו מהעת האחרונה, שעניינה "היבטים שונים בניהולו של פרוטוקול", כי חובת התיעוד בפרוטוקול מוטלת על בית המשפט והוא האמון על ניהולו של הפרוטוקול. נכון הוא הדבר גם להליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות. ישנה חשיבות לכך שהפרוטוקול יהיה מלא ככל האפשר, בין היתר משום שהצדדים אינם מיוצגים. זאת ועוד, כאשר בית המשפט מציע לצדדים לסיים את הפשרה בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט, עליו לוודא כי תועד לפרוטוקול ההסבר שנתן בית המשפט לצדדים בעניין זה ולא די בהסבר קצר כי "לא ניתן לערער". הנציב קבע בהחלטתו כי מעיקר הדין צריך היה להצדיק את התלונה ואולם לפנים משורת הדין ובהינתן שחוות הדעת פורסמה אך לאחרונה, לרבות ההדגשה שבה גם על ניהול פרוטוקול בתביעות קטנות, הסתפק הנציב, לעת הזו, בקביעה כי בהערותיו כמפורט לעיל ימוצה הבירור בתלונה זו.

לכל תמציות ההחלטה באתר נציבות תלונות הציבור על שופטים:
https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/decision_essence?skip=0&limit=10

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד תושב פזורת תל ערד (31), לאחר שנשא לאישה קטינה כבת 15 בעודו נשוי לאישה אחרת ובהמשך ביצע כלפיה עבירות אלימות. כתב האישום הוגש גם נגד אביה של הקטינה (62), תושב רהט, שהסכים לנישואיה ונטל חלק בארגון החתונה.

מכתב האישום, שהגיש עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשם, שהיה נשוי ואב לשלושה ילדים, נישא בשנת 2023 לקטינה שהייתה אז כבת 15. הנאשם ביקש את ידה מאביה, שהסכים לנישואים ואף נטל חלק פעיל בארגון מסיבת החתונה. לאחר הנישואים עברה הקטינה להתגורר בבית במתחם משפחתו של הנאשם, ובהמשך נולדה לשניים בת.

על פי כתב האישום, לאחר הנישואים נהג הנאשם באלימות כלפי הקטינה במספר הזדמנויות, לרבות במהלך הריונה. בין היתר, סטר לה, משך בשערה והשליך אותה לרצפה, ובמקרה נוסף שבר את הטלפון הנייד שלה כאשר ניסתה להתקשר למשטרה. לאחר לידת בתם, במהלך אירוע נוסף, שבר הנאשם את חלון הבית ורסיס ממנו פגע בראשה של התינוקת. בהמשך דחף את הקטינה וסטר בפניה, והיא נמלטה מהבית עם התינוקת והתקשרה למשטרה.

כתב האישום מייחס לתושב פזורת תל ערד עבירות של ריבוי נישואין, נישואי קטינה, ריבוי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון לרכוש ותקיפת קטין חסר ישע הגורמת חבלה של ממש. לאביה של הקטינה מיוחסת עבירה של נישואי קטינה.

בכתב אישום נוסף שהגיש עו"ד חזן לבית משפט השלום בבאר שבע, מואשם תושב רהט (29) כי לקראת סוף שנת 2021 נישא בטול כרם לקרובת משפחתו, תושבת הרשות הפלסטינית, בעודו נשוי ואב לארבעה ילדים. לאחר הנישואים התגוררו השניים בבית במתחם משפחתו ברהט, בסמוך לבית שבו התגוררה אשתו הראשונה, ונולדו להם שני ילדים משותפים. כתב האישום מייחס לו עבירות של ריבוי נישואין והלנה שלא כדין בנסיבות מחמירות.

שימו לב אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עבדאללה גרגאוי (20) משגב שלום, לאחר שתכנן לבצע פיגוע בסמוך למועדון הפורום בבאר שבע. בנוסף, קשר קשרים עם פעילי ותומכי דאע"ש ותכנן להצטרף לארגון בסוריה.

מכתב האישום, שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי גרגאוי החל כבר בשנת 2022 לצרוך ברשתות החברתיות תכנים הקשורים לדאע"ש, ובהמשך החל לתמוך בארגון ולהזדהות עמו. במסגרת זו יצר קשר עם תומכי הארגון, שוחח עמם על דאע"ש ונחשף באמצעותם לחומרים נוספים של הארגון.

על פי כתב האישום, במהלך החודשים שקדמו למעצרו העמיק גרגאוי הצטרף לקבוצה מצומצמת ביישומון סיגנל, שבה שוחחו המשתתפים על ג'יהאד ועל המתרחש בישראל. כאשר נודע כי הקבוצה עתידה להיסגר, ביקש גרגאוי מחבריה לפעול, ונענה כי עליו להיות סבלני וכי כשיזדקקו לו יפנו אליו. לאחר סגירת הקבוצה מחק את היישומון ממכשיר הטלפון שלו כדי שלא להותיר עקבות.

עוד עולה כי גרגאוי יצר קשר עם תומך דאע"ש מסוריה, וביקש ממנו מידע שיסייע לו להגיע לסוריה ולהצטרף ללחימת הארגון. במסגרת השיחות קיבל הסברים על דרכי הגעה אפשריות לסוריה דרך ירדן או טורקיה. בהמשך היה בקשר ישיר גם עם פעיל דאע"ש, שהציע לו להגיע לתימן או לאפגניסטן ולהצטרף לארגון. על פי כתב האישום, גרגאוי תכנן לצאת מישראל לסוריה ולהצטרף לדאע"ש, אך לאחר שכוחות משטרה הגיעו לביתו וחיפשו אחריו, חשש שייעצר ולא המשיך בהכנות ליציאה מהארץ.

במקביל לקשרים אלה, החליט גרגאוי לבצע פיגוע בבאר שבע באמצעות מטעני חבלה. על פי כתב האישום, סמוך לחודש פברואר 2026 החל לתכנן להכניס רכב ממולכד לאזור מועדון הפורום בעיר ולהפעיל את המטענים מרחוק בשעה שיהיו במקום מבלים.

במסגרת ההכנות חיפש גרגאוי ברשת והוריד מיוטיוב הוראות להכנת חומר נפץ. בהמשך ניסה להשיג גופרית, אך לאחר שלא הצליח לרכוש אותה וחשש לעורר חשד, ניסה להפיק גופרית מגפרורים ולהכין בעצמו תערובת בהתאם להוראות שאיתר. גרגאוי אף ערך סמוך לביתו ניסוי בהצתת התערובת, שלא צלח.

בנוסף, כתב האישום מייחס לגרגאוי החזקה של כלי נשק ותחמושת ללא היתר. בין היתר, נטען כי במשך מספר חודשים החזיק עבור קרוב משפחתו כלי נשק דמוי רובה סערM-16 , מחסניות ותחמושת, ואף נסע עמו לשטח פתוח באזור רמת חובב וירה בו. עוד נטען כי במהלך שנת 2025 החזיק עבור אדם אחר, לפרקי זמן שונים, כלי נשק רבים, בהם רובי מאג, קלצ'ניקוב, נגב ועוד.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי גרגאוי ביצע עבירות חמורות מסוגים שונים, כשהחזיק בנשק והתכונן לבצע פיגוע נגד אזרחים, עד מעצרו ממש ואם ישוחרר יש חשש ממשי שמא יחזור על המעשים, במיוחד כאשר הוא המשיך בביצוע ובתכנון, למרות שהוא וסביבתו הקרובה הוזהרו לא פעם על ידי גורמי הבטחון.

לגרגאוי מיוחסות עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שרות או העמדת אמצעים לארגון טרור, הכנה למעשה טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, עבירות נשק (החזקה) ועבירות נשק (נשיאה והובלה).

התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום והשב"כ.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד תושבת באר שבע (30), לאחר שהזניחה את שתי בנותיה, כלאה אותן בחדרן ותקפה אחת מהן. וכן לאחר שהשאירה, כבת שנתיים וחצי, ללא השגחה, באופן שהוביל לנפילתה ממרפסת ביתן בקומה השלישית ולפציעתה.

מכתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשמת התגוררה בבאר שבע עם בן זוגה ושתי בנותיה הקטינות, ילידות 2018 ו-2023. על פי כתב האישום, במספר הזדמנויות תקפה הנאשמת את בתה הצעירה, בין היתר בבעיטות ובסטירות, ובאחת הפעמים אף גרמה לה לחבלה.

עוד עולה מכתב האישום כי הנאשמת נהגה להשאיר את שתי בנותיה נעולות בחדרן משעות הערב ועד שעות הבוקר, מבלי שיכלו לצאת ממנו. במספר מקרים דפקו הקטינות במשך פרקי זמן ממושכים על דלת החדר בניסיון לגרום לאמן לפתוח אותה, אך היא נותרה בחדרה ולא פתחה להן את הדלת אלא לאחר זמן. בנוסף, במהלך מספר ימים תקפה הבת הגדולה את אחותה הצעירה בכ-20 הזדמנויות, בעוד הנאשמת שוהה בחדרה ואינה מתערבת בנעשה.

עוד עולה כי במסגרת שיפוץ שנערך בדירה, הממוקמת בקומה השלישית, ניסרו הנאשמת ובן זוגה חלק ממוטות הברזל במעקה המרפסת לצורך הכנסת לוחות גבס לדירה, באופן שהותיר במעקה רווח משמעותי. למרות שהנאשמת הייתה מודעת לכך שהמרפסת אינה מגודרת באופן מלא וכי לא ניתן לנעול את דלת ההזזה המובילה אליה, היא לא פעלה לגידור הרווח או למניעת יציאת הקטינות למרפסת.

על פי כתב האישום, בתחילת החודש, בזמן שהנאשמת שהתה בחדרה ולא השגיחה על בנותיה, פתחו הקטינות את דלת ההזזה ויצאו למרפסת. כעבור כחצי דקה נפלה הבת הצעירה מהמרפסת שבקומה השלישית ונחבלה.

לאחר הנפילה יצאה אחותה הגדולה מהדירה, הרימה את אחותה הפצועה ונשאה אותה בחזרה לדירה. רק לאחר שקראה לאמן נודע לנאשמת על נפילת בתה. הקטינה פונתה לקבלת טיפול רפואי כשהיא סובלת, בין היתר, משברים בירך ובאגן, מפגיעה בכבד ומחזה אוויר. היא אושפזה בבית החולים למשך 12 ימים.

כתב האישום מייחס לנאשמת עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי, תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש ע"י אחראי, הזנחת ילדים, כליאת שווא והשארת ילד בלא השגחה.

התיק נחקר על ידי תחנת באר שבע.

לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינים, כולל שם הנאשמת.