הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד רוי גורדון, תושב תל אביב-יפו, שהשליך לפידים במהלך הפגנה להשבת החטופים שהתקיימה באפריל האחרון. אחד מהלפידים התלקח בעת ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אסף סוויסה מפרקליטות מחוז ירושלים, במהלך ההפגנה בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, השליך הנאשם לפיד בוער סמוך לחסימה משטרתית. הלפיד כובה על ידי שוטר והנאשם התרחק מהמקום. בהמשך, כשבידו לפיד כבוי, הבחין הנאשם בפרשי משטרה נוספים והשליך לעברם את הלפיד הכבוי אשר התלקח במהלך ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות.

תמונת מצב: יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2023

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים והמינהל לתפקידים מיוחדים והעמדת מידע לציבור במשרד הפנים פרסמו דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2023.

יצוין כי חלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן עיריית אור עקיבא, עראבה, קלנסווה ונצרת (שנה שלישית ברציפות) טייבה, מעלה אדומים ובית שאן (שנה שנייה ברציפות), אלעד ורמלה.

להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:

• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,676 בקשות למידע, לעומת 13,414 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2023

• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ירושלים (794), עיריית אשדוד (710), עיריית ראשון לציון (532) ועיריית חיפה (390).

• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (99.3%), עיריית ירושלים (95.8%), עיריית ראשון לציון (85.9%), עיריית נתניה (81%)

• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (52.8%), עיריית חולון (46.6%), עיריית רמת גן (24.3%) ועיריית הרצליה (12.9%)

• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (25.4%), לא ניתן לאתר את המידע (17%), פגיעה בפרטיות (15%)

• 213 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות. מהרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות הרבה ביותר: מועצה מקומית זמר (7), עיריית חיפה (6), עיריית טייבה (5) ועיריית רחובות (5).

• בין הרשויות שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים (עד 14 יום): עיריית ירושלים, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית קריית גת ועיריית אור יהודה

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו רשויות מקומיות אינן מדווחות על הבקשות למידע ואינן מאפשרות לבצע בקרה על יישום החוק אצלן, ואני קורא לראשי הרשויות לפעול מיידית לשינוי מצב זה. השקיפות והזכות למידע הן מיסודות הדמוקרטיה ובגדר זכות בסיסית המגיעה לתושב".

ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור: "משרד הפנים רואים ביישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות המקומיות אבן יסוד חשובה בשיפור השירות לתושבים. במסגרת החוק הרשות מחויבת לפרסם דו"ח שמפרט בין היתר את עיקרי מדיניות העירייה, המבנה הארגוני, תוכניות העבודה, התקציב העירוני ועוד ועוד. החוק גם מאפשר לתושב לקבל מידע חשוב שרלוונטי אליו בחיי היום יום שלו ברשות המקומית. לכן אנחנו פועלים כל העת כתף אל כתף עם היחידה הממשלתית במשרד המשפטים כדי להמשיך ולשפר את העברת המידע של הרשויות המקומיות לתושב".


לדו"ח המלא >>>> https://www.gov.il/he/pages/news-4-11-24

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- האפוטרופוס הכללי

נחנך שירות חדש ואוטומטי להגשת בקשה מקוונת לצו ירושה

האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים חנך לאחרונה שירות טכנולוגי חדשני, המאפשר להגיש בקשה לצו ירושה באמצעות הליך הזדהות קצר ומאובטח, בו מזינים את שם המוריש בלבד ופרטי היורשים מושלמים באופן מיידי, ישירות לטופס הבקשה.

הפיתוח הייחודי נולד כמענה לצורך שהתעורר ביתר שאת עם פרוץ מלחמת
חרבות ברזל, במטרה להעניק שירות רגיש ללא חסמים בירוקרטיים למשפחות החללים והנרצחים. בכך נחסך מבני המשפחה המתמודדים עם האובדן הכבד, הצורך בהקלדת פרטים מרובים וכל שנותר למבקש, הוא לאשר בלחיצת כפתור אחת הפרטים שבטופס.

על מנת להשתמש בשירות, יורש המגיש בקשה לצו ירושה, בוחר במסלול החדש של הגשה מקוונת בהזדהות הלאומית. לאחר הליך הזדהות מאובטח וכניסה לאזור האישי, ממלא היורש את פרטי המוריש, ובהינתן שנמצא ביניהם קשר משפחתי, נשתלים אוטומטית לתוך הבקשה המקוונת שמות היורשים, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין, ללא כל צורך בהקלדה. לאחר אישור הפרטים, מגישים את הבקשה המקוונת והיא נשלחת מיידית למערכות הממונה על ענייני ירושה.

בכל שנה מוגשות כ-20,000 בקשות לצווי ירושה. בממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים מעריכים כי חלק ניכר מבקשות אלו יוגשו באמצעות השירות החדש, אשר יקל על הציבור, יביא להגשה קלה וידידותית יותר של בקשות, יימנע טעויות בפרטי יורשים ויחסוך זמן רב בהגשת הבקשה.

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה: "הפיתוח החדשני קודם, בין השאר, מתוך ההתגייסות של מערך רשם הירושה למתן מענה למשפחות הנרצחים והחללים במלחמה ולאור הצורך שעלה בהפחתת הנטל הבירוקרטי. נמשיך להשתפר ולייעל את התהליכים והשירותים ברשם הירושה על מנת לסייע ולהקל בשעה הקשה של התמודדות עם אבל ושכול".

מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "השירות החדש מסייע לציבור באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ומשפר את השירות של הגשת בקשה לצו ירושה באופן משמעותי. זהו פתרון מצוין ויעיל לציבור. משרד המשפטים פועל כל העת לקדם ולשפר את שירותי המשרד ולהנגישם לציבור".

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אמיר, שהמשיכה לשמוע את התיק גם לאחר מינויה לביהמ"ש המחוזי) קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה והרשיע את אור בכל סעיפי כתב האישום נגדה - ריבוי עבירות מע"מ, עבירות מס, אי-הגשת הצהרת הון ועבירה לפי חוק הגנת הצרכן. כן הורשעה אור בעבירות זיוף ועבירות מרמה בנסיבות מחמירות שבוצעו כלפי לקוחותיה וכלפי מנהל סניף בנק. זאת בגין מעשים שעשתה אור בין השנים 2016-2008, עת פעלה כיזמית נדל"ן וארגנה קבוצות רוכשים באמצעות חברות בשליטתה.

בימ"ש קבע כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה בשמונה פרויקטים למגורים.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ על עסקאות שביצעה כעוסקת עצמאית בתחום הנדל"ן, עת נרשמו על שמה זכויות בפרויקטים למגורים ששיווקה.
כן הורשעה אור במרמה כלפי לקוחות בפרויקט צ'לנוב, אחד הפרויקטים שבהם ארגנה קבוצת רכישה. אור ביקשה מהלקוחות להעביר כספים לצורך רכישת הקרקע עליה יקום הפרויקט לחשבון חברה בשליטתה תוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור זייפה מסמך בנקאי שהראה לכאורה יתרה של עשרות מיליוני שקלים בחשבונה הפרטי והציגה את המסמך המזויף בפני מנהל סניף בבנק המזרחי על מנת לשכנעו לכבד שיקים שמסרה חברה בשליטתה למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה.
בנוסף, הורשעה אור בעבירות על פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים כמו ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900 אלף שקלים. אור רשמה ההוצאות באופן כוזב בספרי חברה שבשליטתה לצרכי התחמקות ממס. בנוסף, הורשעה אור בכך שחברה בשליטתה מימנה עבורה דירה בסכום 2.7 מיליון שקלים והיא לא דיווחה על הכנסה מדיבידנד.

עוד קבע ביהמ"ש כי אור ביצעה הפרה של אי-פיקוח לגבי הטעיה בפרסום לפי חוק הגנת הצרכן בכך שהציגה מצג לפיו הדירות נמכרות מקבלן.

יצוין, כי מתחילת ההליך בבית המשפט אור לא לקחה לעצמה ייצוג משפטי, בכלל זה סירבה לייצוג של סנגוריה ציבורית, ופעלה לייצג את עצמה; זאת לעיתים תוך הפרעה לניהולם התקין של דיונים או היעדרות מהם. הפרקליטות סמכה ידיה בעניין זה על החלטות רבות ומנומקות של בית המשפט לאורך ההליך, הנוגעות להיבטים של היעדר הייצוג ושמיעת דיונים בהיעדרה של הנאשמת*. *בפסק הדין התייחס בימ"ש לעניין זה ואמר כי התרשם כי התנהלותה של אור הייתה מניפולטיבית.

כן יוזכר כי לפסק דין זה קדמו בפרשה זו, במסגרת הסדרי טיעון, הרשעת חמש חברות (תאגידים) שהיו בשליטת אור ועברו הליכי פירוק, והרשעת טלי חיו, לשעבר העוזרת האישית של אור, בעבירות של זיוף ומרמה. חיו נידונה לארבעה וחצי חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. כן הורשע, במסגרת הסדר טיעון, דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות של אור, בעבירות של מע"מ, מס הכנסה, זיוף ומרמה וזאת לאחר שבמהלך ההליך הפך לעד מדינה בפרשה. גלעדי נידון לתשעה חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות.

התיק נוהל על ידי עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. כן לקחו חלק בטיפול בתיק עו"ד
יאמלאק אצ'שמן
ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

הודעה מטעם הפרקליטות:

סיום פרשת "דג זהב" העוסקת בסחר לא חוקי בזהב:
בשבוע שעבר גזר בימ"ש המחוזי מרכז על הנאשם ולדימיר ישראילוב, בעל חברה שעוסקת בקנייה ומכירה של מתכות יקרות ותכשיטים, כשלוש שנות מאסר (37 חודשים) מאחורי סורג ובריח וקנס על סך 128,000 ש"ח, זאת לאחר שישראילוב והחברה בבעלותו הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מס והלבנת הון – הוצאת חשבוניות כוזבות בסך של 270,000,000 ש"ח, קיזוז חשבוניות כוזבות בסך של כ-240,000,000 ש"ח והלבנת הון בסך של כ-1.4 מיליון. גזר דין זה הינו האחרון בפרשה המכונה "דג זהב" שהוגשו במסגרתה כתבי אישום נגד כמה מעורבים, והעוסקת ככלל בהונאת מס במסגרת סחר בזהב, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הונאה המכונה תרמית "קרוסלה" - גניבת כספי מע"מ באמצעות שרשור מסחר בין חברות, שמייבאות סחורה למדינה מבלי ששולם עליה המע"מ. לאחר מכן, החברות מוסיפות את הערך המוסף לערך המכירה ובסופו של דבר מזדכות עליו מבלי שהוא שולם למדינה מלכתחילה.

ביולי האחרון ניתן בפרשה גזר דינו של חנוך פרוינד, הנאשם העיקרי בפרשה, שהיה בעל חברה שעסקה בסחר בזהב ומנהל חנות תכשיטים, לפיו פרוינד ירצה ארבע שנים ועוד חמישה חודשים מאסר בפועל (53 חודשים) קנס על סך 280,000 ש"ח, וחילוט בגובה של מעל 2 מיליון ש"ח. פרוינד והחברה בבעלותו הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס בנסיבות מחמירות, הברחת טובין ובעבירות הלבנת הון לאחר שבין היתר, רכשו זהב שמקורו בין היתר משטחי הרשות הפלסטינית במזומן וללא כל דיווח לרשויות המס, ודאגו לכיסוי רכישת הזהב באמצעות חשבוניות פיקטיביות כוזבות.

מעורבים נוספים בפרשה שעניינם הסתיים זה מכבר הם גיא רודניצקי, מנהלה דאז של חברה שעסקה בעיבוד וזיקוק זהב, שהורשע בעבירות מס בנסיבות מחמירות, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון, והוטלו עליו שלוש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, קנס על סך 200,000 ש"ח וחילט בגובה מיליון ש"ח; והנאשם ויקטור ברנס, שנידון לתשעה חודשי עבודות שירות, וחילוט בגובה שלכ-5 מיליון ש"ח.

התיקים בפרשה טופלו על ידי עוה"ד ניר מסורי ורועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

החקירה בוצעה על ידי ימ"ר ש"י במשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום מס הכנסה ברשות המיסים.

בברכה,
הילה קובו, עו"ד
מנהלת תחום דוברות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום, על בסיס הודאתם, שני בגירים, וקבע את אשמתם של שני נאשמים קטינים (בעת ביצוע העבירה), ביידוי אבנים לעבר רכב שהיה בנסיעה מהירה והיזק בזדון ממניע גזעני, לפני כארבע שנים, כאשר שהו עם אהוביה סנדק ז"ל.

הארבעה הודו בעובדות כתב האישום, שתוקן במסגרת הסדר טיעון.

בכתב האישום המתוקן שהגישה עו"ד ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים, נאמר כי בדצמבר 2020 נסעו הנאשמים באזור היישוב כוכב השחר יחד עם אהוביה סנדק ז"ל, ברכב שהיה נהוג ע"י אחד הנוסעים.

בשלב מסוים הם עצרו בצד הכביש אחרי אחד מעיקולי הדרך, עלו על גבעה בצד הדרך, הצטיידו באבנים בגודל אגרוף והמתינו לשעת כושר בה יעבור רכב שניתן יהיה להבחין כי נוסעיו הם ממוצא ערבי, על מנת ליידות לעברו אבנים, וזאת ממניע אידיאולוגי-גזעני. הנאשמים הבחינו ברכב שנוסעיו ערבים, נעמדו מאחורי רכבם והשליכו את האבנים לעבר הרכב ממרחק מספר מטרים, באופן שהיה בו כדי לסכן את בטיחותם של נוסעי הרכב. שתיים מהאבנים אכן פגעו ברכב והנאשמים עזבו את המקום.

במסגרת הסדר הטיעון, תבקש הפרקליטות מביהמ"ש לגזור על הנאשמים הבגירים 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעי העבירה. על הנאשמים שהיו קטינים בעת האירוע יתבקש ביהמ"ש לגזור חצי שנה של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירה.

לתשומת לבכם, ביהמ"ש התיר לפרסם פרפראזה זו.

בברכה,

ליהי שקלרניק
דוברת מחוז ירושלים
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד תושב פתח תקווה, אשר פרסם באופן שיטתי באתר "עדנה קרנבל" וברשתות החברתיות תכנים פוגעניים ומשפילים כלפי עובדי ציבור.
כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד תומר שטינברג מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), מפרט שורה ארוכה של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיות מתמשכים שביצע הנאשם אמיר מלמד, בן 51, במשך כשנתיים, כלפי שוטרים ושופטת. הנאשם פרסם בתדירות ובהיקפים גדולים בחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק והיוטיוב, וכן כאמור באתר "עדנה קרנבל", בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פרסומים וכתבות, תמונות וסרטונים אשר כללו הכפשות בוטות, קשות ופוגעניות כלפי עובדי ציבור, כולל התייחסויות מיניות.
כמו כן, נהג הנאשם לבלוש אחרי המתלוננים וכך הגיע מספר פעמים לבתי המגורים של השוטרים, הפיץ עלונים פוגעניים בתיבות הדואר של שכניהם, ואף ניסה ליצור קשר עם חלק מהשוטרים מתוך כוונה להלך עליהם אימים.
בין היתר, הגיע הנאשם לביתו של אחד השוטרים, צילם את בת זוגו ללא הסכמתה, והפיץ את התיעוד ברשת.
באחד האישומים, איים הנאשם על מפקד תחנת המשטרה לפרסם דברי שקר בשל חוסר שביעות רצונו מאופן טיפול התחנה בתלונה שהוא הגיש.

הנאשם ביצע את העבירות תוך הפרת צו בית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, וזאת לאחר שבניגוד להוראות הצו, לא הסיר פרסומים בגנותו ובגנות בני משפחתו של שוטר, ואף פרסם סרטון באופן אשר מפר את הוראות הצו.

כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפצת מידע כוזב, סחיטה באיומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי מדובר במסכת מעשים חמורה ומתמשכת המעידה על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם אשר הגדיל לעשות ופרסם תכנים פוגעניים ובוטים אף כלפי בני משפחות עובדי ציבור, לרבות ילדיהם הקטינים. נוסף על כך, עקב התנהלותו של הנאשם לאורך השנים, הכוללת מעשים מתריסים באופן מובהק כלפי מערכת אכיפת החוק, לרבות בתי המשפט עצמם, קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט מצדו או להתחמקותו מהליכי שפיטה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ודחה עתירה שהוגשה נגד המינהל הפדגוגי במשרד החינוך על ידי המכללה למדע וחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין, להמשיך ולשמש כספקיות במסגרת מכרז גפן – מתן שירותים בתחום החינוך.

בעקבות מכרז שהתקיים זכו המכללה למדע ומחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין להיכלל כספקיות במאגר תכניות גפ"ן של משרד החינוך. בעקבות מידע שהתקבל באגף האכיפה של משרד החינוך, בוצעו ביקורות שטח בנושא הפעלת צהרוני "ניצנים" בעיריית טייבה, על ידי המכללה למדע ומחקר וגופים נוספים. המידע עסק בקשר שבין מפעיל התכנית מטעם עיריית טייבה לבין מנהל בית הספר אבן רשיד בעיר, לטובת חלוקת כספי תקצוב המועברים שלא כדין על בסיס דיווח כזב באשר לכמויות משתתפי התכניות. מהביקורות עלו פערים משמעותיים בין כמויות המשתתפים המדווחות והמתוקצבות, לבין כמויות המשתתפים שנמצאו בפועל. לאור חומרת החשדות, היקפן והקשר לתרמיות הנוגעות למתן שירותים בתחום החינוך – המליץ אגף האכיפה במשרד החינוך – לוועדת המכרזים, להקפיא את ההתקשרויות בפרויקט גפן (ספקי תכניות ומענים עבור משרד החינוך) עם המעורבים בחקירה הפלילית. בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה, החליטה ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות במכרז ולהוציאן ממאגר הספקים וכן לפסול את הצעתן במכרז מאגר החדש, בשלב זה. מכאן העתירה שהוגשה על ידן. בעתירה נטען, בין היתר, כי ההליך הפלילי נמצא בתחילתו והליכים שכאלה יכולים להימשך זמן רב וכי ההחלטה על הוצאתן ממאגר הספקים צריכה להיבחן בנקודות זמן שונות ובשים לב לנסיבות המשתנות.

המדינה, באמצעות עו"ד מני מנחם מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, טענה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה על ידי העותרות, וזאת, בין היתר, כיון שבפני ועדת המכרזים עמדה תשתית עובדתית מבוססת המתייחסת לחשדות לביצוע עברות חמורות, אשר על פיה קיבלה הוועדה את החלטתה. נטען כי ממצאי חקירה משטרתית הם ראיות מנהלית אשר ניתן להסתמך עליהן עת מדובר בהליך מנהלי - וזאת אף אם התיק הפלילי נסגר ועל אחת כמה וכמה עת החקירה עדיין בעיצומה, וכי השיקולים והמבחנים בין שני ההליכים – הפלילי והמנהלי, הינם שונים. עוד נטען כי סמכות ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות ולפסול את הצעתן החדשה נובעת הן מהוראות המכרז והן מדיני המשפט המנהלי אשר עקרון יסוד בו הוא חובת הרשות לפעול לשמירה על האינטרס הציבורי, כשבמקרה דנן החובה הינה כלפי ילדים ובני נוער שאמורים לקבל שירותים חינוכיים וכן הגנה על הקופה הציבורית – ואלה תומכים בהחלטה.

ביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופטת ענת זינגר) כאמור דחה את העתירה וקבע, "אכן העותרת זכאיות ליהנות מחזקת החפות, בטרם הוגש כתב האישום ובטרם הרשעה. רם, עת עסקינן בדין המינהלי, לא רק שהמשיב רשאי להורות על הוצאה זו מהמאגר עד לבירור נוסף, אלא ייתכן והוא אף מחויב לכך. זאת, לנוכח מהות התוכניות (הנוגעות לתוכניות חינוך לילדים צעירים) ובשים לב לחובה להגן על הכיס הציבורי". עוד קבע בית המשפט בפסק הדין כי, "עת נחשפתי בהסכמת העותרות, לחומרים מתוך חומרי החקירה, ממילא למדתי את חומרת הדברים ואת האופן התחום אשר יש ליתן, בפן המנהלי ובהקשר לתיק זה – לחזקת החפות. בחינת הטענות בשים לב לאמור ולחובת הרשות לשמירת הכיס הציבורי והשירות הניתן במסגרת משרד החינוך ובתכניות חינוכיות לילדים ונערים – מולידה את מסקנתי כי דין העתירה להידחות".

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את מחמד אלעביאת, יזן עביאת וקטין נוסף, תושבי בית לחם, וזאת לאחר שדקרו צעיר יהודי בכל חלקי גופו בניסיון לרצוח אותו בחודש יולי 2023 בשכונה גילה בירושלים.

השלושה הורשעו, על בסיס הודאתם במהלך שמיעת הראיות נגדם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, מעשה טרור של ניסיון לרצח, החזקת סכין שלא כדין ושהיה בישראל שלא כדין.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, השלושה תכננו לבצע פיגוע טרור רצחני נגד יהודים ועל מנת להוציא תכנית זו אל הפועל הם רכשו סכינים, התפללו במסגד ונסעו מבית לחם לכיוון שכונת גילה בירושלים. בשלב מסוים הבחינו הנאשמים בצעיר יהודי צועד ברחוב, אחד הנאשמים פנה אליו והחל לשוחח עמו על מנת לברר כי מדובר באדם יהודי. אז שלפו הנאשמים את הסכינים והחלו לדקור אותו בכל חלקי גופו. בשארית כוחותיו, כשהוא דקור בכל חלקי גופו ושתי סכינים נעוצות בגופו, החל הצעיר להימלט מהנאשמים לכיוון הכניסה לאחד הבניינים ברחוב, הוא זעק לעזרה והתמוטט. אז הנאשמים נמלטו לבית לחם, החליפו בגדים והסתתרו במערה מכוחות הביטחון. כתוצאה ממעשיהם פונה הצעיר לבית החולים כשהוא בסכנת חיים.

לתשומת לבכם, בית המשפט התיר לפרסם פרפראזה זו בלבד. בנוסף, חל איסור פרסום על פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- הסיוע המשפטי

לראשונה פותחו לוחות תקשורת לעורכי דין המייצגים אנשים עם מוגבלות בהליכים אזרחיים בפרוייקט ייחודי של מערך כשרות משפטית וזיקנה בסיוע המשפטי

ערכת תקשורת תומכת חלופית של כ-30 לוחות תקשורת לשימוש בהליכים משפטיים פותחה ללקוחות שאינם מדברים בעקבות מחלה, אירוע מוחי או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית

ביום הבין- לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המתקיים היום, 3 בדצמבר 2024, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים חושף יוזמה ייחודית: במערך הכשרות המשפטית והזיקנה, לראשונה פותחו לוחות תקשורת לשימוש עורכי דין של לקוחות שאינם מדברים, אם בעקבות אירוע מוחי, ניוון או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. במסגרת הפרוייקט פותחו כ- 30 לוחות תקשורת להליכים אזרחיים שונים: מהליכים למינוי אפוטרופוס ועד הליכי חובות, סרוב לטיפול רפואי, מינוי תומך בקבלת החלטות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, ענייני משפחה ועוד.

הלוחות, אשר פותחו על ידי הממונה על המערך בשיתוף קלינאית תקשורת, מאפשרים שימוש בכרטיסיות עם סמלים מוסכמים, בכדי לסייע לאדם שלא מדבר בתקשורת מיטבית עם עורכי הדין, בהכנה להליך המשפטי ובמסגרתו. מרבית הסמלים הם חלק משפה בינלאומית בתחום התקשורת התומכת החלופית. יחד עם זאת, את חלק מהסמלים פיתח צוות הפיתוח בסיוע המשפטי כיוון שלא היו קיימים, בהם: אפוטרופוס, תומך בקבלת החלטות ומיופה כוח. כמו כן, נעשתה התאמה תרבותית ותרגום של הלוחות לשפה הערבית. הפרוייקט בתמיכת החטיבה החברתית במשרד המשפטים.

מערך פרופסיונאלי בסיוע המשפטי מעניק ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים בהן עולות שאלות של כשרות משפטית של הלקוח ובמצבי זקנה מורכבים. מערך המייצגים מעניק "ייצוג מותאם" לאנשים עם מוגבלות, המתקשים בהתנהלות הליכים משפטיים, וכולל שימוש בכלים להנגשת הייצוג המשפטי ולקידום תקשורת מיטבית וטכניקות ייצוג ספציפיות. הסיוע ניתן לכ- 5000 אנשים עם מוגבלות נוספים מדי שנה. צוות עורכי הדין כולל 120 עורכי דין ברחבי הארץ, מצפת עד אילת, המגיעים אל הלקוח, לביתו או למסגרת דיור ולעתים גם לבתי חולים. על פי חוקר בינלאומי, אין בעולם עוד מערכת ציבורית הכוללת שירות מסוג זה, והוא ייחודי לישראל.

ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, הממונה על מערך כשרות משפטית וזקנה בסיוע המשפטי: "לאחר עבודה מאומצת של כשנתיים, בשיתוף קלינאית התקשורת, המערך בסיוע המשפטי משיק את לוחות התקשורת לעורכי הדין המייצגים אנשים עם מוגבלות עם קושי בתקשורת, בדיבור ובארגון מסר. הלוחות הותאמו במיוחד ללקוחות במצבים אלה לפי מגוון הליכים אזרחיים רווחים, כדי להקל על הלקוחות במסירת דעתם, רצונם והעדפותיהם בהליכים האזרחיים. הפיתוח נעשה בעקבות מיסיון רב של המערך בתחום ומתוך הבנה כי יש לסייע ולתמוך בהשתתפות איכותית של אנשים שאינם מדברים, ככל אדם, בהליכים משפטיים. בעקבות ההצלחה בהתנסות בלוחות, בשנה הקרובה מתוכננות סדנאות לצוות המערך לשם הכשרה בנושא."

משרד המשפטים הקים את הוועדה לתקינה שמאית במטרה להסדיר את תחום שמאות המקרקעין בישראל

שלום רב,

משרד המשפטים הקים את הוועדה לתקינה שמאית, אשר תקבע תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ותעדכנם באופן שוטף, במטרה להביא לסטנדרטיזציה בענף הנדל"ן בכלל ובתחום השמאות בפרט. בישיבת הוועדה הקרובה היא צפויה לאשר תקן ראשון שיקבע דרישות פירוט מינימאליים משומת מקרקעין.

בחודשים האחרונים פעלה מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים להקמת הוועדה לתקינה שמאית. מטרת הוועדה היא קביעת תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ועדכונם באופן שוטף. אלה ישפרו את איכות המידע הכלול בשומות מקרקעין (דו"חות שומה), את אמינות המידע ויביאו לסטנדרטיזציה של העקרונות המקצועיים של שומות המקרקעין, לטובת ציבור המשתמשים בהן.

בישראל נערכות מדי שנה עשרות אלפי שומות מקרקעין לצרכים ציבוריים ולצרכים פרטיים. שומות המקרקעין נערכות בהקשר של אירועי מיסוי, חיובי מנהל מקרקעי ישראל, פיצויי הפקעה, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין ומטרות רבות נוספות. השומות נערכות על ידי שמאי מקרקעין. היקפן הכספי של שומות המקרקעין הוא גבוה והשפעתן על הפעילות הכלכלית במשק היא רבה, מכאן חשיבות ההסדרה המקצועית של ענף כלכלי זה.

התקנים שיגובשו בוועדה יקבעו את רמת הפירוט הנדרשת בשומת מקרקעין, שיטות עבודה, דרך וסדר כתיבה וכן הגדרות של מושגים בתחום שמאות המקרקעין. התקנים שיגובשו יביאו לשיפור במקצועיות שומות המקרקעין, שקיפות שומות המקרקעין (גילוי נאות למשתמש) ובהירות שומות המקרקעין באמצעות גיבוש הוראות לעריכת דו"חות בצורה אחידה וברורה.

הוועדה לתקינה מונה 11 חברים ומשקיפים, מבכירי שמאי המקרקעין, עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. את הקמת הוועדה הובילו המשנה למנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת השמאים, עו"ד יעל קוטיק ומנהל האגף להסדרת מקצועות, עו"ד עמיר הרן. יו"ר הוועדה לתקינה הינו אייל יצחקי, אשר כיהן כשמאי ממשלתי ראשי בשנים 2011-2007 והוביל את פעילות הוועדה לתקינה שמאית גם בתקופת פעילותה הקודמת בשנים 2005 – 2011. יצוין, כי במסגרת פעילות הוועדה לתקינה שמאית בשנים אלו, אושרו 22 תקנים מקצועיים, שקבעו נורמות עבודה מקצועית וצורנית ביחס לסוגיות השומה העיקריות.

לפרטים נוספים באתר הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים: http://go.gov.il/Vtkina

תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית אתא בעקבות העדר נגישות במתקני העירייה:

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דורשת נגישות מלאה ופיצוי לתושבים בסכום כולל של 44,420,000 ש"ח

בימים האחרונים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית אתא. זאת בשל הפרה מתמשכת של הוראות החוק ותקנות הנגישות המחייבות, במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התביעה הוגשה בשמה של תושבת קריית אתא המוגבלת בניידות, וכן בשמם של 8,884 אנשים עם מוגבלות המתגוררים בעיר ונפגעים מהיעדר נגישות במתקני העירייה ובאירועים של העירייה. יודגש, כי החוק מחייב כי כל שירות הניתן לציבור יהיה מונגש, בכל הגופים, פרטיים וציבוריים כאחד.

בין המקרים המרכזיים הממחישים את ההפרה מצד העירייה, ניתן למצוא ליקויי נגישות קשים בבניין מחלקת הרווחה של העירייה, שכלל היעדר מעלית למשרדים, היעדר שירותים נגישים וכן מעברים צרים. בשל ליקויים אלו, פגישות עם אנשים עם מוגבלות התקיימו במסדרון, מה שפגע בזכות האנשים לפרטיות. בנוסף, בבניין החדש של העירייה קיימים ליקויי נגישות רבים, לרבות היעדר סימונים, מערכות עזר לשמיעה, דלתות לא תקניות (המקשות על אנשים עם מוגבלות בפתיחתן), ועוד.

מעבר לכך, העירייה קיימה אירועים לציבור שהיו בלתי נגישים כדוגמת טקסי הזיכרון שנערכו במקומות לא נגישים והובילו לכך ששורדי שואה עם מוגבלות מעדו במדרגות. בנוסף, העירייה התעלמה מבקשות לתרגום טקסים לשפת סימנים כנדרש, על אף שהבקשות הוגשו מספיק זמן מראש. וכן, העירייה קיימה ישיבות מועצה במקומות שאינם נגישים, באופן שמנע מאנשים עם מוגבלות להשתתף בהן, כאשר על מנת לקחת חלק בישיבת מועצה, התובעת נאלצה להיות מורמת באמצעות "מעלון ידני" בצורה מבזה ומשפילה.

במסגרת התביעה, הנציבות מבקשת צו שיחייב את העירייה לתקן את הליקויים, להנגיש באופן מלא את הטקסים והאירועים שהיא עורכת ולפצות את חברי הקבוצה התובעת בסכום של 5,000 ₪ לאדם. הסכום הכולל במסגרת התביעה עומד על 44,420,000 ₪

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים


רשמת העמותות ביטלה לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור את אישור הניהול התקין לשנת 2025

האישור בוטל לעמותות וחל"צ אשר לא עמדו בחובת הדיווח לשנת 2023

היום, 29 בדצמבר 2024, הודיעה רשמת העמותות על ביטול אישורי הניהול התקין לשנת 2025 לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ). הביטול חל על עמותות וחל"צ שקיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (2024-2025), אך לא עמדו בחובת הדיווח השנתית לשנת 2023, כנדרש בחוק. הדיווחים השנתיים הם כלי מרכזי לפיקוח על פעילות העמותות והחל"צ. באמצעותם נבדקת עמידת הארגונים בהוראות החוק ובמטרותיהם הציבוריות, הן על ידי רשמת העמותות והן על ידי הציבור, שיכול לעיין בדוחות הכספיים ובדוחות המילוליים הכוללים בין היתר פירוט על 5 מקבלי השכר הגבוה.

הדיווחים מתפרסמים מיידית, ללא תשלום, באתר "גיידסטאר" באופן שקוף ונגיש לציבור הרחב. פרסום זה מחזק את אמון הציבור בארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ומבטיח בקרה על השימוש בכספי תרומות ותמיכות.

עו"ד שולי אבני-שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים פועלת בנחישות להגברת הפיקוח והאכיפה על עמותות וחל"צ שאינן עומדות בדרישות החוק ואינן מגישות דיווחים שנתיים. הגשת דיווחים היא חובה חוקית ומהותית, המבטיחה פיקוח על פעילות הארגונים ושימוש נכון במשאבים הציבוריים. אנו מחויבים לשמור על שקיפות וניהול תקין במגזר השלישי, כחלק מהמאמץ להגביר את אמון הציבור בארגונים הפועלים לטובתו."

הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים

משרד המשפטים משיק את המחזור השלישי של קורס להכשרת דירקטורים בפריפריה במסגרת קמפוס רשות התאגידים

קמפוס רשות התאגידים הוקם כדי להעשיר את הידע של הציבור הרחב באמצעות הדרכות בתחומי העיסוק והעניין של חברות, עמותות, הקדשות ציבוריים ועוד.

במסגרת פעילות הקמפוס, מועברים קורסים וכן מועברות הדרכות והכשרות הקשורות לתאגידים השונים ולנושאי משרה. כך למשל, נערך קורס להקמת וניהול עמותה, קורס לניהול חברה, קורס לנאמנים בהקדשות ציבוריים, קורס משכונות וכן מועברות הדרכות ושיעורים פתוחים בנושאים שונים, כגון פירוק חברה, בקשת ניהול תקין, יצירת שיתופי פעולה בין מגזריים ועוד. כלל הקורסים וההכשרות מועברים ללא כל תשלום, על ידי רשות התאגידים במשרד המשפטים.

החודש נפתח המחזור השלישי של הקורס, הפעם - בקרית הממשלה בנוף הגליל. הקורס מתקיים באופן פרונטלי במשך 12 מפגשים, ארבע שעות בכל מפגש, סה"כ 60 שעות. בסיום הקורס תינתן תעודה של בוגר קורס הכשרת דירקטורים מטעם משרד המשפטים.

35 משתתפי הקורס, תושבי הפריפריה ותושבי ישובים מפונים עקב מלחמת חרבות ברזל, מצטרפים לעשרות הדירקטורים שהוכשרו בשני המחזורים הקודמים שהתקיימו בנוף הגליל ובירושלים.

במסגרת הקורס ילמדו משתתפי הקורס תחומים מגוונים כגון היכרות עם הממשל התאגידי, תפקיד הדירקטור בחברה, מבנה האורגני של חברה, אחריות פלילית ורגולציה של חברות ודירקטורים, הערכת שווי חברה, דיני נירות ערך, קריאת דוחות כספיים, אכיפה בחברות, סיום חיי חברה בפירוק מרצון ועוד נושאים משמעותיים שכל דירקטור נדרש להכיר לצורך ביצוע תפקידו.

בהמשך מתוכננים קורסים נוספים.

איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "הכשרת דירקטורים בפריפריה מהווה צעד מהותי לקידום שוויון הזדמנויות במשק הישראלי. גיוון בהרכבי הדירקטוריונים, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה חברתית, לא רק שתורם לצמיחה הכלכלית, אלא גם מחזק את חוסן החברות בישראל. הקורס מעניק לתושבי הפריפריה ולמפונים כלים וידע הדרושים להשתלבות בעמדות מפתח במשק, תוך חיזוק הקשר בין המרכז לפריפריה".


עו"ד שולי-אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות:
"קמפוס רשות התאגידים מעניק ידע וכלים מקצועיים לכלל הציבור בתחומי פעילות התאגידים. אנו גאים להציע קורסים מגוונים וללא עלות, במטרה לחזק את הממשל התאגידי ולעודד ניהול תקין ומקצועי של חברות, עמותות והקדשות ציבוריים בישראל. פתיחת המחזור השלישי של קורס הכשרת דירקטורים מהווה המשך ישיר למחויבות שלנו להעצמת ההון האנושי במחוזות השונים וליצירת תרבות תאגידית אחראית ויעילה."

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה הסירה את צו איסור הפרסום בנוגע לחקירה שהתנהלה בחודשים האחרונים נגד ניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י, קצין נוסף מאותו מחוז (ששמו טרם הותר לפרסום), ורב-גונדר קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר (שב"ס).

לאחר חקירה סמויה ובהתאם לחומר הראיות שנאסף הוחלט לפתוח בחקירה גלויה בעניינם של כלל החשודים בעבירות של שיבוש מהלכי משפט וטוהר המידות.

ניצב משנה אבישי מועלם חשוד כי יחד עם הקצין הנוסף מאותו מחוז, במסגרת תפקידו כמ"מ מפקד ימ"ר ש"י ועם מינויו לתפקיד זה בתפקיד של קבע, ביצעו פעולות חריגות במסגרת תפקידם במטרה להשפיע על קידומם במשטרת ישראל, תוך סטייה מן השורה בנוגע לטיפול בתיקי פשיעה לאומנית. החקירה מתמקדת בפעולות אלו ולא בשיקול דעתם המקצועי של החשודים.

רב-גונדר קובי יעקובי חשוד כי קיבל מידע רגיש מגורמים משטרתיים כי מתקיימת חקירה סמויה נגד מועלם, והעביר את המידע למועלם שלא כדין.

החקירה, המנוהלת על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, נמשכת.

הודעה לעיתונות מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים:

הספרייה העירונית בבני ברק סירבה להשאיל ספרים לאישה בשל רווקותה ותפצה אותה ב-60 אלף ₪


בית משפט השלום בתל אביב קבע כי הספרייה העירונית בבני ברק הפלתה צעירה חרדית בת 26, כאשר סרבה לבקשתה לשאול ספרים מסוימים בספריה העירונית, בתואנה כי מדובר בספרים שנועדו לנשים נשואות בלבד וכי התובעת, שהיא רווקה, אינה יכולה לשאול אותם. בית המשפט קיבל את התביעה שהוגשה בשם האישה על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.

תחילת הפרשה בחודש מאי 2022, אז ביקשה האישה לשאול ספר מסוים בספריה העירונית של בני ברק, אולם הספרנית במקום סרבה לבקשתה מאחר שהיא אינה נשואה, ובקשות נוספות שלה לשאול ספרים אחרים נתקלו בסירוב דומה.

האישה פנתה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שהעבירו את הפנייה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אשר הגיש בשם האישה תביעה נגד עיריית בני ברק, שהספרייה נמצאת תחת סמכותה, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים ציבוריים.

בית המשפט קיבל את טענות התובעת, וקבע כי "אי הצדק שנגרם לתובעת, אזרחית מדינת ישראל, הוא אי צדק אשר עלול לחרוג מגבולות הספרייה עירונית או אף לחרוג מגבולות העיר בני ברק... בוודאי אין לקבל את ניסיונות הנתבעת להכריז על הספרייה כאקס טריטוריה עליה לא חלים חוקי המדינה". בהמשך אף קבע השופט אביים ברקאי, מבית משפט השלום בתל אביב, כי "ספריה עירונית אינה מחייבת הפליה ואיסור כוחני ובלתי מוסבר וללא קריטריונים של השאלת ספרים לנשים שלא התחתנו".

בפסק הדין שהתפרסם היום דחה בית המשפט את טענת עיריית בני ברק כי מדובר בספריה בעלת אופי תורני וכי עובדה זו מתירה לה להבחין בין נשים נשואות ושאינן נשואות, וקבע כי על עיריית בני ברק לפצות את התובעת בסך של 60 אלף ש"ח. העיריה תישא גם בהוצאות משפט של 20 אלף ש"ח.

עורכות הדין בריהאן סייף ורעות מיכאלי מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים (מחוז תל אביב) שהגישו את התביעה בשם האישה, מסרו: "בית המשפט עשה היום צדק עם אישה צעירה, רווקה, חרדית, שהייתה אמיצה מספיק להילחם בהפליה נגדה. מניעה מאדם לקרוא ספר משמעה מניעה של השכלה, פנאי והנאה. אף שיקול, אף לא שיקולים דתיים, אינם יכולים להדיר נשים מפאת היותן רווקות ולמנוע מהן את הזכות לקרוא כאוות נפשן".

לאחרונה הוארכה הוראת השעה המאפשרת להעניק סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתיקי הפליה, ללא עלות למבקשים לתבוע מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. לשם פתיחת תיק ניתן לפנות למוקד הסיוע המשפטי של משרד המשפטים בטלפון 073-3927788, או ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, בטלפון 3406* או בשליחת טופס מקוון בכתובת https://govforms.gov.il/mw/forms/ContactRacism@justice.gov.il#!requestorChoose




בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בערעור תקדימי: פיצוי לתובעת על אפליה בשל מוגבלות נפשית

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר דחה את טענתה של תובעת עם מוגבלות נפשית כי לא התקבלה לעבודה במכון התקנים בשל מוגבלותה. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי התובעת אכן הופלתה, ופסק לה פיצוי כספי.

התובעת, אישה בשנות ה-50 לחייה, סובלת מפוסט-טראומה כתוצאה מאירוע שהוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לה נכות יציבה בשיעור של 27%.

בשנת 2019 הופנתה התובעת על ידי שירות התעסוקה לעבודה במכון התקנים. בשלב הראשון מילאה טופס בו הצהירה על נכות של לפחות 20% מהמוסד לביטוח לאומי. נערכו לתובעת ראיונות הן עם הממונה על גיוס עובדים והן עם מנהל המחלקה, שאותם צלחה. לאחר מכן נערך לה ראיון נוסף עם מנהלת משאבי האנוש, במהלכו נשאלה שאלות רבות אודות מוגבלותה הנפשית ואף שאלות על סוג התרופות אותן היא נוטלת. ימים ספורים לאחר מכן נמסר לה כי מועמדותה נדחתה, בטענה שעובד אחר שעבר שימוע עתיד לבסוף לאייש את התפקיד אליו התמיינה.

בעקבות האירוע, שלחה הנציבות מכתב למכון התקנים שבו בקשה להגיב לטענה כי האישה לא התקבלה מפאת מוגבלותה. מכון התקנים דחה את הטענות וטען כי ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד. התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה לאפליה על רקע מוגבלות. בית הדין האזורי דחה את התביעה וטען כי התובעת אינה עומדת בהגדרת "אדם עם מוגבלות" שבחוק, וכי אי-קבלתה נבעה משיקולים ענייניים בלבד.

בעקבות החלטת בית הדין האזורי על דחיית התביעה, התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה שאפליה על רקע מוגבלות נפשית יכולה להיגרם גם מיחס מוטעה או דעות קדומות, ולא רק מחוסר נכונות לבצע שינויים במקום העבודה. הודגש, כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חל הן על מוגבלויות נראות והן על כאלה שאינן נראות.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור, וקבע כי התובעת הופלתה על רקע מוגבלותה הנפשית ופסק כי על מכון התקנים לשלם לתובעת פיצוי בסך 70,000 ש"ח בגין האפליה, וכן הוצאות משפט הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.

הודעה לעיתונות מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים-

לראשונה בישראל: הממונה על חדלות פירעון ישלם ישירות לנושים. מדובר בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים בשנה

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים משיק בימים אלה הליך חדש, המיועד לשדרג ולייעל את תהליך תשלום החובות לנושים בתיקי חדלות פירעון.

ההליך החדש מהווה מהפכה של ממש, שכן מדי שנה מבצע הממונה תשלומים בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים. המטרה היא לקצר את זמן התשלום ולייעל את ההליך באופן משמעותי. כיום, התהליך כולל העברת כספים מהממונה לנאמנים, אשר מעבירים את הכספים לנושים. הליך זה, שלרוב אורך זמן רב, צפוי להתייעל באופן ניכר בעזרת המערכת החדשה, שתאפשר לממונה לשלם ישירות לנושים את הכספים המגיעים להם.

המהלך החדש הוא צעד נוסף במאמצי משרד המשפטים בהובלת השר, המנכ״ל והממונה על הליכי חדלות פרעון לשדרג את השירות הניתן לאזרחים ולהפוך את הליך חדלות הפירעון ליעיל, מהיר ושקוף יותר.

איתמר דוננפלד, מנכ״ל משרד המשפטים: “המערכת החדשה היא פועל יוצא מאסטרטגיה רוחבית שמוביל משרד המשפטים שמטרתה לייעל את תהליכי העבודה בכל יחידות המשרד ולהתאים את השירותים החברתיים והכלכליים לצרכים המשתנים של הציבור, תוך מתן דגש על דיגיטציה והנגשה של השירותים הרבים אותם מספק המשרד לאזרחים."

עו״ד ורו״ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: ״קיימת חשיבות גדולה במתן מענה מהיר לנושים, אשר זכאים לקבל את הכספים המגיעים להם בזמן קצר יותר ובצורה יעילה יותר. זהו צעד משמעותי לשיפור השירות, תוך התמקדות בשקיפות, מהירות וחדשנות בתהליכי העבודה״.

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים

רשות התאגידים נערכת להגיש בקשה למתן צו פירוק לעמותת "המעשים ההומניטאריים" בשל ליקויים חמורים שהתגלו ובכלל זה חשד לקשר עם ארגון טרור מוכרז

רשמת העמותות הודיעה לעמותה כי בכוונת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים להגיש בקשה למתן צו פירוק ולפעול לפירוקה בשל הליקויים החמורים שהתגלו בהתנהלותה בנוסף לאי-עמידה בחובות דיווח וניסיון לסיכול הליכי הפיקוח שנוהלו נגדה

יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים קיימה בשנה האחרונה הליך פיקוח בעניינה של עמותת המעשים ההומניטריים (ע"ר), אשר נוסדה בשנת 2013. במסגרת הליך הפיקוח, אשר כלל דרישות חוזרות ונשנות למסירת מידע ומסמכים, נחשפו ליקויים חמורים ומערכתיים בתפקוד העמותה. דוח תוצאות הפיקוח שנשלח לעמותה בחודש דצמבר 2024 קובע, כי בעמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילה לפירוק העמותה בהתאם לסעיף 49 לחוק העמותות.

בין היתר, נמצא כי העמותה קיימה פעילות במדינת אויב, תוך חריגה ממטרותיה המאושרות; קיימה לכאורה קשר עם ארגון המוכרז כארגון טרור; נמצאו ליקויים חמורים בניהול כספי העמותה, לרבות אי-עמידה בתנאי מנהל תקין, התקשרויות עם גורמים קשורים והצהרות כוזבות; העמותה הפרה את חובתה לציית לדרישת מסירת הידיעות והמסמכים שנתבקשה בהתאם להוראות החוק ובכך מנעה מרשמת העמותות לפקח באופן אפקטיבי על פעילות העמותה.

בעקבות הממצאים, הועבר תיק העמותה להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר נערכת להגיש בתקופה הקרובה בקשה למתן צו פירוק לבית המשפט המחוזי.

הליכי האכיפה נגד עמותות נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית משפט. בין ההפרות המהוות עילה לפירוק– אי קיום מטרות, שימוש בכספי ונכסי העמותה שלא לשם קידום מטרותיה, ניתוב כספי העמותה למטרות זרות לרבות פעילות במדינת אויב, חשד לפעילות טרור, וליקויים חמורים בניהול כספי העמותה.

יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה להגברת אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ, לקידום האינטרס הציבורי ולשמירה על כספי הציבור.

בשורה לענף ראיית החשבון - ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה שורת תיקונים לעידוד התחרות ולעדכון כללי הפרסומת שהציג שר המשפטים

התיקונים שאושרו נועדו להקל על תהליכים בענף, לעודד תחרות באמצעות הקלה ועדכון ההסדר של מעבר לקוח בין רואי חשבון, ולהתאים את כללי הפרסום החלים על רו"ח לעידן הדיגיטלי, תוך שמירה על סטנדרטים אתיים.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ג') שורת תיקונים לתקנות רואי החשבון, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. התיקונים גובשו בעקבות הצעה של מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, מר איתמר דוננפלד, על בסיס עבודת מטה שבוצעה בלשכה המשפטית של משרד המשפטים בראשותה של עו"ד לאה רקובר ובאגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, בראשותו של עו"ד עמיר הרן.

מעבר לקוח – עידוד התחרות

הקלה ועדכון ההסדר למעבר לקוח בין רואי חשבון במטרה לאפשר את התחרות בתחום תוך שמירה על האתיקה המקצועית.

· עד כה, נדרשה הסכמה של רואה החשבון היוצא כדי לאפשר מעבר לקוח לרואה חשבון חדש. מתן שירות ללקוח של רואה חשבון אחר ללא הסכמתו, היווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

· התיקון עתיד לבטל את הדרישה להסכמה למעבר לקוח, תוך החלפתה בחובת יידוע. במטרה לשמור על האתיקה המקצועית - רואה החשבון החדש יידרש לוודא כי אין מניעה מקצועית, משפטית או אתית למתן שירותים ללקוח החדש, לרבות סיבות המתנגשות עם החובות של רואה חשבון או עומדות נגד הדין, הכללים, התקנים והנהלים המקובלים במקצוע.

· בנוסף, ועל מנת לעודד שיתוף פעולה ומעבר מידע בין רואי החשבון במסגרת מעבר לקוח, נקבע כי אי-מתן מענה תוך 21 ימים מצד רואה החשבון הקודם ייחשב להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

עדכון כללי הפרסומת מותרת

תיקון זה גובש במטרה להתאים את כללי הפרסומת החלים על רואי החשבון להתפתחות הטכנולוגית והשיווקית בענף, כך שיתאפשר לרואי החשבון להרחיב את מאגר לקוחותיהם באופן תחרותי, ללא חסמים עודפים, תוך שמירה על כבוד המקצוע.

· עד כה, רואי חשבון הורשו לפרסם את שירותיהם רק בעיתון ובדיוור ישיר ונאסר עליהם לפרסם בדרך אלקטרונית למעט אתר האינטרנט שלהם. התכנים שהורשו לפרסם היו מוגבלים בעיקר למידע עובדתי הנוגע לעיסוק, הכשרתו ותאריו של רואה החשבון.

· התיקון מרחיב את אפשרויות הפרסום והשיווק העומדות בפני רואי החשבון, לרבות פרסום באינטרנט וברשתות החברתיות. רואי חשבון יהיו רשאים לפרסם מידע עובדתי, לרבות ניסיון מקצועי, תארים, תחומי התמחות, מאמרים שכתבו, פעילות התנדבותית, שירותים נלווים של רואה החשבון, דרכי התקשרות ועוד.

· התיקון אף מתיר במפורש לרואי חשבון להשתמש בתמונות, איורים גרפיים וסרטונים לרבות ראיונות וסרטי תדמית.

יצוין כי תיקונים אלה נעשו תוך בחינה מקצועית שכללה שיח עם נציגי לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון ועל סמך מחקר השוואתי שבחן את ההסדרים המקובלים בעולם.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין: "המהלך מהווה בשורה של ממש לענף ראיית החשבון ולמשק הישראלי כולו. מדובר בצעד משמעותי לשיפור ולמודרניזציה של ענף ראיית החשבון בישראל, המשקף מדיניות של פתיחות כלפי חדשנות טכנולוגית. אני משוכנע שהתיקונים יהוו בסיס לחדשנות, הן לטובת המקצוע, והן לטובת כלל הציבור".

מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, איתמר דוננפלד: "התיקונים שאושרו יאפשרו לעודד תחרות הוגנת ולהקל על תהליכים בירוקרטיים, תוך שמירה על הסטנדרטים האתיים הגבוהים שמאפיינים את המקצוע. מהלך זה הוא פרי עבודה מאומצת ושיתוף פעולה רחב היקף, שמטרתו לייצר סביבה עדכנית, תחרותית ומקצועית יותר".