הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת רשות מקרקעי ישראל שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום ודחה ערעור שהגישו מחזיקים במקרקעין בבקעת קנאים, והותיר על כנה את החלטת בית משפט השלום המורה על פינוי המקרקעין.
שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע עמית כהן, דניאל גיל ויעקב דנינו דחו את ערעורם של מחזיקים במקרקעין בבקעת קנאים ("צביר 1516") נגד רשות מקרקעי ישראל, והותיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, שהורה על פינוי המקרקעין עד ליום 30.6.2026 וזאת בעקבות תביעת פינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל. לפסק דין זה השלכות לגבי 15 צבירים נוספים, וחל על כולם.
במסגרת ההליך, שיוצגה בו רשות מקרקעי ישראל על ידי עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה המדינה כי כבעלת מקרקעי הציבור היא אינה נדרשת להציג צורך תכנוני קונקרטי כתנאי לפינוי מחזיקים, וכי תביעת רמ"י היא חלק ממדיניות הממשלה להסדרת ההתיישבות והגברת האכיפה על אדמות המדינה. עוד נטען כי למערערים הוצעו פתרונות מגורים חלופיים ביישוב מרעית, אולם הם בחרו שלא לקבלם.
מנגד טענו המערערים, בין היתר, כי אין למדינה צורך תכנוני בקרקע בעת הזו, כי לא הוצע להם פתרון חלופי הולם וכי קיימות נסיבות היסטוריות המצדיקות את המשך החזקתם במקרקעין.
בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המקרה דומה במהותו להלכה שנקבעה בהליכים קודמים. לאור האמור, קבע בית המשפט שהמדינה, כבעלת המקרקעין, אינה מחויבת להציג צורך תכנוני קונקרטי לצורך פינוי מחזיקים ממקרקעי הציבור. עוד נקבע כי התביעה הוגשה במסגרת פעילות שתכליתה "אכיפה תומכת הסדרה", וזאת מתוך מגמה להסדיר ריכוזי אוכלוסיות המתגוררות שלא כדין על אדמות המדינה, ולקדם התיישבותם ביישובי קבע, הגשת התביעה משרתת את מדיניות הממשלה, ככל שהמערערים חפצו לתקוף מדיניות זו, המקום לעשות כן, אינו במסגרת תביעת פינוי אזרחית, אלא שהיה עליהם להגיש עתירה מתאימה.
עוד קבע בית המשפט כי הוכח שהוצעו למערערים פתרונות דיור חלופיים ביישוב מוכר, אולם הם בחרו שלא לקבלם, וכי ממילא בהתאם להלכה הנוהגת, אין להתנות פינוי של מחזיק שלא כדין בקיומו של פתרון אכלוס קונקרטי וזמין, זאת במטרה למנוע סיכול של פתרונות מוצעים על ידי המחזיקים, תוך הסבת נזק לאינטרס הציבור ופגיעה מתמשכת בקניין המדינה. בנוסף נדחו טענותיהם ההיסטוריות של המערערים, ונקבע כי הם היו לכל היותר בני רשות, שרשותם ניתנת לביטול.
בית המשפט ציין כי בית משפט השלום כבר העניק למערערים תקופת התארגנות ממושכת עד ליום 30.6.2026, ומשכך אין מקום לעכב את הפינוי פעם נוספת.
הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת רשות מקרקעי ישראל שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום ודחה ערעור שהגישו מחזיקים במקרקעין בבקעת קנאים, והותיר על כנה את החלטת בית משפט השלום המורה על פינוי המקרקעין.
שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע עמית כהן, דניאל גיל ויעקב דנינו דחו את ערעורם של מחזיקים במקרקעין בבקעת קנאים ("צביר 1516") נגד רשות מקרקעי ישראל, והותיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, שהורה על פינוי המקרקעין עד ליום 30.6.2026 וזאת בעקבות תביעת פינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל. לפסק דין זה השלכות לגבי 15 צבירים נוספים, וחל על כולם.
במסגרת ההליך, שיוצגה בו רשות מקרקעי ישראל על ידי עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה המדינה כי כבעלת מקרקעי הציבור היא אינה נדרשת להציג צורך תכנוני קונקרטי כתנאי לפינוי מחזיקים, וכי תביעת רמ"י היא חלק ממדיניות הממשלה להסדרת ההתיישבות והגברת האכיפה על אדמות המדינה. עוד נטען כי למערערים הוצעו פתרונות מגורים חלופיים ביישוב מרעית, אולם הם בחרו שלא לקבלם.
מנגד טענו המערערים, בין היתר, כי אין למדינה צורך תכנוני בקרקע בעת הזו, כי לא הוצע להם פתרון חלופי הולם וכי קיימות נסיבות היסטוריות המצדיקות את המשך החזקתם במקרקעין.
בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המקרה דומה במהותו להלכה שנקבעה בהליכים קודמים. לאור האמור, קבע בית המשפט שהמדינה, כבעלת המקרקעין, אינה מחויבת להציג צורך תכנוני קונקרטי לצורך פינוי מחזיקים ממקרקעי הציבור. עוד נקבע כי התביעה הוגשה במסגרת פעילות שתכליתה "אכיפה תומכת הסדרה", וזאת מתוך מגמה להסדיר ריכוזי אוכלוסיות המתגוררות שלא כדין על אדמות המדינה, ולקדם התיישבותם ביישובי קבע, הגשת התביעה משרתת את מדיניות הממשלה, ככל שהמערערים חפצו לתקוף מדיניות זו, המקום לעשות כן, אינו במסגרת תביעת פינוי אזרחית, אלא שהיה עליהם להגיש עתירה מתאימה.
עוד קבע בית המשפט כי הוכח שהוצעו למערערים פתרונות דיור חלופיים ביישוב מוכר, אולם הם בחרו שלא לקבלם, וכי ממילא בהתאם להלכה הנוהגת, אין להתנות פינוי של מחזיק שלא כדין בקיומו של פתרון אכלוס קונקרטי וזמין, זאת במטרה למנוע סיכול של פתרונות מוצעים על ידי המחזיקים, תוך הסבת נזק לאינטרס הציבור ופגיעה מתמשכת בקניין המדינה. בנוסף נדחו טענותיהם ההיסטוריות של המערערים, ונקבע כי הם היו לכל היותר בני רשות, שרשותם ניתנת לביטול.
בית המשפט ציין כי בית משפט השלום כבר העניק למערערים תקופת התארגנות ממושכת עד ליום 30.6.2026, ומשכך אין מקום לעכב את הפינוי פעם נוספת.
הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע באופן תקדימי את אחמד אבו מדיעם ברצח בנסיבות מחמירות של אשתו לאחר שקבע כי מדובר ברצח מתוכנן שבוצע לאחר התעללות ממושכת.
אבו מדיעם והמנוחה היו נשואים כ-16 שנים ולהם שישה ילדים. ביום האירוע התקשר אבו מדיעם למנוחה עשרות פעמים בפרק זמן קצר, ומשלא נענה פנה לדודו והשיג ממנו אקדח, בטענה כי הוא זקוק לו בדחיפות. זמן קצר לאחר מכן, סמוך לשעה 14:45, ירה באשתו בביתם ארבע יריות שפגעו בראשה ובחזה וגרמו למותה במקום. לאחר מכן ירה בעצמו ונפצע.
במהלך ההליך טענה עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום כי מדובר ברצח בנסיבות מחמירות לאחר שקדמה לו התעללות שיטתית ומתמשכת במנוחה. מנגד, טען אבו מדיעם כי לא התכוון להמית את אשתו וכי הירי אירע בשוגג, במהלך בדיקת האקדח או מאבק ביניהם, תוך שהכחיש כל דפוס של אלימות וטען כי מערכת היחסים בין השניים הייתה טובה.
שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, סגנית הנשיא יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן דחו את עמדת אבו מדיעם וקבעו כי אינה מתיישבת עם הראיות. בין היתר הסתמך בית המשפט על ממצאים שהציגה הפרקליטות המעידים על פגיעות קודמות בגופה של המנוחה, עדויות בני משפחה שתיארו מערכת יחסים אלימה ומתמשכת, הודאות ראשוניות של אבו מדיעם בזירה ובבית החולים, וכן ראיות דיגיטליות המעידות על דחיפות בהשגת הנשק זמן קצר לפני האירוע.
במסגרת הכרעת הדין ציינה השופטת רז לוי, כי הנסיבה המחמירה המתייחס למקרה בו "הקורבן הוא בן זוגו של רוצח והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית." לא נכללה כלל בהצעת החוק המקורית, אלא נוספה לרפורמה לאור הערותיהם של חברי הכנסת שביקשו שהחוק ייתן ביטוי לחומרה הרבה שבתופעת רצח נשים על ידי בן זוגן. במסגרת הדיונים בנושא הרפורמה אף צוין על ידי נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי "ההבנה שלנו הייתה שלא מדובר באירוע חד פעמי אלא ברצף של מעשים אלימים או פגיעות נפשיות חמורות שמסלימות ומגיעות לכדי רצח."
הסעיף עוד טרם זכה לפרשנות בית המשפט, שכן גם אם הובעה עמדה כי ניתן היה להחילו לא נדרש בית להכריע בכך לאור קיומן של נסיבות מחמירות אחרות.
במקרה המדובר קבעה השופטת רז לוי כי הפרקליטות הוכיחה כי מתקיימת הנסיבה המחמירה האמורה. צבר הראיות בתיק מלמד באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי אבו מדיעם היה אלים כלפי המנוחה במשך זמן רב, וכי אין מדובר באירוע בודד אלא במסכת של התעללות גופנית שיטתית ומתמשכת במהלה הכה אבו מדיעם את המנוחה. חומרת האלימות והימשכותה נלמדים אף מכך שהמנוחה נאלצה מספר פעמים לעזוב את ביתה ולעבור להתגורר עם משפחתה לפרקי זמן ממושכים.
לאור האמור הרשיעו שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע את אבו מדיעם ברצח בנסיבות מחמירות, הרשעה המחייבת על פי דין הטלת עונש מאסר עולם.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע באופן תקדימי את אחמד אבו מדיעם ברצח בנסיבות מחמירות של אשתו לאחר שקבע כי מדובר ברצח מתוכנן שבוצע לאחר התעללות ממושכת.
אבו מדיעם והמנוחה היו נשואים כ-16 שנים ולהם שישה ילדים. ביום האירוע התקשר אבו מדיעם למנוחה עשרות פעמים בפרק זמן קצר, ומשלא נענה פנה לדודו והשיג ממנו אקדח, בטענה כי הוא זקוק לו בדחיפות. זמן קצר לאחר מכן, סמוך לשעה 14:45, ירה באשתו בביתם ארבע יריות שפגעו בראשה ובחזה וגרמו למותה במקום. לאחר מכן ירה בעצמו ונפצע.
במהלך ההליך טענה עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום כי מדובר ברצח בנסיבות מחמירות לאחר שקדמה לו התעללות שיטתית ומתמשכת במנוחה. מנגד, טען אבו מדיעם כי לא התכוון להמית את אשתו וכי הירי אירע בשוגג, במהלך בדיקת האקדח או מאבק ביניהם, תוך שהכחיש כל דפוס של אלימות וטען כי מערכת היחסים בין השניים הייתה טובה.
שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, סגנית הנשיא יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן דחו את עמדת אבו מדיעם וקבעו כי אינה מתיישבת עם הראיות. בין היתר הסתמך בית המשפט על ממצאים שהציגה הפרקליטות המעידים על פגיעות קודמות בגופה של המנוחה, עדויות בני משפחה שתיארו מערכת יחסים אלימה ומתמשכת, הודאות ראשוניות של אבו מדיעם בזירה ובבית החולים, וכן ראיות דיגיטליות המעידות על דחיפות בהשגת הנשק זמן קצר לפני האירוע.
במסגרת הכרעת הדין ציינה השופטת רז לוי, כי הנסיבה המחמירה המתייחס למקרה בו "הקורבן הוא בן זוגו של רוצח והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית." לא נכללה כלל בהצעת החוק המקורית, אלא נוספה לרפורמה לאור הערותיהם של חברי הכנסת שביקשו שהחוק ייתן ביטוי לחומרה הרבה שבתופעת רצח נשים על ידי בן זוגן. במסגרת הדיונים בנושא הרפורמה אף צוין על ידי נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי "ההבנה שלנו הייתה שלא מדובר באירוע חד פעמי אלא ברצף של מעשים אלימים או פגיעות נפשיות חמורות שמסלימות ומגיעות לכדי רצח."
הסעיף עוד טרם זכה לפרשנות בית המשפט, שכן גם אם הובעה עמדה כי ניתן היה להחילו לא נדרש בית להכריע בכך לאור קיומן של נסיבות מחמירות אחרות.
במקרה המדובר קבעה השופטת רז לוי כי הפרקליטות הוכיחה כי מתקיימת הנסיבה המחמירה האמורה. צבר הראיות בתיק מלמד באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי אבו מדיעם היה אלים כלפי המנוחה במשך זמן רב, וכי אין מדובר באירוע בודד אלא במסכת של התעללות גופנית שיטתית ומתמשכת במהלה הכה אבו מדיעם את המנוחה. חומרת האלימות והימשכותה נלמדים אף מכך שהמנוחה נאלצה מספר פעמים לעזוב את ביתה ולעבור להתגורר עם משפחתה לפרקי זמן ממושכים.
לאור האמור הרשיעו שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע את אבו מדיעם ברצח בנסיבות מחמירות, הרשעה המחייבת על פי דין הטלת עונש מאסר עולם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תאופיק ג'ראר (28) מבאר שבע, לאחר שעל פי הנטען דקר צעיר שניסה להתערב לאחר שמשך בכוח את בת זוגו בפארק בעיר.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבועיים, סמוך לחצות, שהה המתלונן בפארק המכתש בבאר שבע. באותה עת ניגש לבת זוגו של ג'ראר, ששהתה במקום, וביקש ממנה מצת.
על פי כתב האישום, ג'ראר, שהבחין בכך, ניגש אל בת זוגו, אחז בידה בחוזקה והחל למשוך אותה. המתלונן, שהבחין במתרחש, פנה אליו ושאל: "מה יש לך", או מילים דומות לכך. בתגובה הכה ג'ראר את המתלונן, ולאחר מכן דקר אותו בבית החזה וחתך אותו בכתפו באמצעות סכין או מברג שנשא עמו.
עוד עולה כי לאחר שהמתלונן נסוג לאחור, הבחין שג'ראר שב לאחוז בכוח בבת זוגו. כאשר ניגש פעם נוספת לעבר השניים, דקר אותו ג'ראר בצווארו באמצעות החפץ החד ונמלט מהמקום.
המתלונן פונה לבית החולים סורוקה כשהוא סובל מפצעי דקירה בצוואר ובחזה, לצד מספר פצעים בקרקפת. בשל חומרת מצבו אושפז ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר ארבעה ימי אשפוז והשגחה שוחרר מבית החולים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרימר יאיר כי ג'ראר בחר לפעול כאחרוני העבריינים, לדקור באכזריות את הקורבן מספר פעמים בגופו באמצעות מברג ולהימלט מהמקום.
לג'ראר יוחסה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
התיק נחקר על ידי תחנת באר שבע של משטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תאופיק ג'ראר (28) מבאר שבע, לאחר שעל פי הנטען דקר צעיר שניסה להתערב לאחר שמשך בכוח את בת זוגו בפארק בעיר.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבועיים, סמוך לחצות, שהה המתלונן בפארק המכתש בבאר שבע. באותה עת ניגש לבת זוגו של ג'ראר, ששהתה במקום, וביקש ממנה מצת.
על פי כתב האישום, ג'ראר, שהבחין בכך, ניגש אל בת זוגו, אחז בידה בחוזקה והחל למשוך אותה. המתלונן, שהבחין במתרחש, פנה אליו ושאל: "מה יש לך", או מילים דומות לכך. בתגובה הכה ג'ראר את המתלונן, ולאחר מכן דקר אותו בבית החזה וחתך אותו בכתפו באמצעות סכין או מברג שנשא עמו.
עוד עולה כי לאחר שהמתלונן נסוג לאחור, הבחין שג'ראר שב לאחוז בכוח בבת זוגו. כאשר ניגש פעם נוספת לעבר השניים, דקר אותו ג'ראר בצווארו באמצעות החפץ החד ונמלט מהמקום.
המתלונן פונה לבית החולים סורוקה כשהוא סובל מפצעי דקירה בצוואר ובחזה, לצד מספר פצעים בקרקפת. בשל חומרת מצבו אושפז ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר ארבעה ימי אשפוז והשגחה שוחרר מבית החולים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרימר יאיר כי ג'ראר בחר לפעול כאחרוני העבריינים, לדקור באכזריות את הקורבן מספר פעמים בגופו באמצעות מברג ולהימלט מהמקום.
לג'ראר יוחסה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
התיק נחקר על ידי תחנת באר שבע של משטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דאוד קרינאוי (33) ואחמד קרינאוי (26) מרהט, ונגד אמיר קרינאוי (21) מבאר שבע, בגין מעורבותם באירוע ירי שבמהלכו נורה למוות קרוב משפחתם, על רקע סכסוך בין המשפחות.
מכתב האישום שהגישה עו"ד ערן צרויה מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בין משפחת הנאשמים לבין משפחת המנוח שרר סכסוך מוקדם. לפני כשנה בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיע אמיר ברכב סמוך לבית המנוח וחסם את דרכו. בין הצדדים התפתח ויכוח קולני שכלל חילופי קללות, שלאחריו עזב אמיר את המקום ונסע לעבר בית משפחתו.
בהמשך, לאחר שבני משפחתו עדכנו את דאוד על הוויכוח, הוא הגיע למקום הוציא אקדח ממכולת אחסון סמוכה, רץ לעבר מקום האירוע וירה תחילה מספר יריות באוויר. על פי כתב האישום, למרות ניסיונות של בני משפחה להרגיע את הרוחות, המשיך דאוד לנופף באקדח ולירות. בשלב זה רץ המנוח לעברו, ובתגובה ירה דאוד כדור אחד לעבר מרכז גופו של המנוח ופגע בבטנו.
עוד עולה מכתב האישום כי במקביל רץ אחמד לעבר מקום האירוע כשהוא אוחז באלה מעץ, ביודעו כי דאוד חמוש ויורה. לאחר שהמנוח נפגע מהירי ונפל לקרקע, הכה אותו אחמד פעמיים באמצעות האלה בעודו שרוע ומדמם, וניסה להמשיך ולהכותו עד שהורחק על ידי הנוכחים במקום.
על פי הנטען, גם לאחר הירי המשיכו דאוד ואחמד להניף את האקדח והאלה לעבר בני משפחת המנוח באופן מאיים. לאחר מכן נמלט דאוד מהמקום, החליף את בגדיו ונעליו ובהמשך יצא מישראל רק כעבור כשנה אותר ברמאללה ונעצר. אחמד עזב אף הוא את הזירה ונעצר מספר ימים לאחר מכן ונעצר בשנית לאחר מעצרו של דאוד.
כוחות ההצלה פינו את המנוח לבית החולים "סורוקה", שם נקבע מותו.
עוד נטען כי לאחר הגעת כוחות המשטרה לזירה, התעלם אמיר מהוראות השוטרים במטרה לטשטש ראיות, נמלט מהשוטרים, ולאחר שנתפס התנגד למעצרו.
לדאוד קרינאוי יוחסו עבירות של רצח, נשיאה והובלת נשק ושיבוש מהלכי משפט. לאחמד קרינאוי יוחסה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. לאמיר קרינאוי יוחסה עבירת שיבוש מהלכי משפט.
בנוסף, הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט הרכב ששימש הנאשמים לביצוע העבירות.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דאוד קרינאוי (33) ואחמד קרינאוי (26) מרהט, ונגד אמיר קרינאוי (21) מבאר שבע, בגין מעורבותם באירוע ירי שבמהלכו נורה למוות קרוב משפחתם, על רקע סכסוך בין המשפחות.
מכתב האישום שהגישה עו"ד ערן צרויה מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בין משפחת הנאשמים לבין משפחת המנוח שרר סכסוך מוקדם. לפני כשנה בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיע אמיר ברכב סמוך לבית המנוח וחסם את דרכו. בין הצדדים התפתח ויכוח קולני שכלל חילופי קללות, שלאחריו עזב אמיר את המקום ונסע לעבר בית משפחתו.
בהמשך, לאחר שבני משפחתו עדכנו את דאוד על הוויכוח, הוא הגיע למקום הוציא אקדח ממכולת אחסון סמוכה, רץ לעבר מקום האירוע וירה תחילה מספר יריות באוויר. על פי כתב האישום, למרות ניסיונות של בני משפחה להרגיע את הרוחות, המשיך דאוד לנופף באקדח ולירות. בשלב זה רץ המנוח לעברו, ובתגובה ירה דאוד כדור אחד לעבר מרכז גופו של המנוח ופגע בבטנו.
עוד עולה מכתב האישום כי במקביל רץ אחמד לעבר מקום האירוע כשהוא אוחז באלה מעץ, ביודעו כי דאוד חמוש ויורה. לאחר שהמנוח נפגע מהירי ונפל לקרקע, הכה אותו אחמד פעמיים באמצעות האלה בעודו שרוע ומדמם, וניסה להמשיך ולהכותו עד שהורחק על ידי הנוכחים במקום.
על פי הנטען, גם לאחר הירי המשיכו דאוד ואחמד להניף את האקדח והאלה לעבר בני משפחת המנוח באופן מאיים. לאחר מכן נמלט דאוד מהמקום, החליף את בגדיו ונעליו ובהמשך יצא מישראל רק כעבור כשנה אותר ברמאללה ונעצר. אחמד עזב אף הוא את הזירה ונעצר מספר ימים לאחר מכן ונעצר בשנית לאחר מעצרו של דאוד.
כוחות ההצלה פינו את המנוח לבית החולים "סורוקה", שם נקבע מותו.
עוד נטען כי לאחר הגעת כוחות המשטרה לזירה, התעלם אמיר מהוראות השוטרים במטרה לטשטש ראיות, נמלט מהשוטרים, ולאחר שנתפס התנגד למעצרו.
לדאוד קרינאוי יוחסו עבירות של רצח, נשיאה והובלת נשק ושיבוש מהלכי משפט. לאחמד קרינאוי יוחסה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. לאמיר קרינאוי יוחסה עבירת שיבוש מהלכי משפט.
בנוסף, הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט הרכב ששימש הנאשמים לביצוע העבירות.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד וליד אבו עסא (28) מתל שבע, לאחר שעל פי הנטען דקר למוות את קרוב משפחתו בעקבות סכסוך משפחתי.
מכתב האישום שהגישו עוה"ד סיגל דהן הירש וואסים אבו עאמר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי ביום האירוע התגלע ויכוח בין אחותו של אבו עסא לבין גיסה המנוח וחמותה, על רקע החלטתה להזמין משלוחים לביתה ולאסוף אותם בעצמה. במהלך הוויכוח הביעו המנוח ואמו את מורת רוחם מהתנהלותה, שלתפיסתם חרגה מהנורמות והמנהגים המקובלים בחברתם. בתגובה אמרה האחות לחמותה: "כל אחד יבוא בחשבון שלו... הכול יהיה על אחריותו של אקרם כי הוא מתערב בעניינים שלי ואחים שלי יטפלו בזה", או במילים דומות. מיד לאחר מכן התקשרה האחות לאבו עסא ואמרה לו כי "לאקרם אין תרבות" וכי היא צריכה "מי שיעשה לו תרבות", או במילים דומות.
בהמשך הגיעו אבו עסא וקרוב משפחה נוסף למקום. לאחר שנמסר לאבו עסא כי אחותו אינה נוהגת בכבוד הראוי כלפי חמותה, אמר כי ייקח את אחותו ואת בנה עמו. טרם עזיבתם את המקום סיפרה האחות לאבו עסא ולקרוב משפחתו כי המנוח היכה אותה. מיד לאחר שעזבו את המקום, פעל המנוח בניסיון להביא ליישור ההדורים בין המשפחות ולמנוע את הסלמת הסכסוך.
על פי כתב האישום, זמן קצר לאחר שחזר אבו עסא לביתו, גמלה בליבו ההחלטה להתעמת עם המנוח. הוא התקשר אליו וביקש ממנו להגיע למתחם מגוריו. מיד עם הגעתו של המנוח למקום, דקר אותו אבו עסא מספר פעמים בבית החזה, בבטן ובכתף, בכוונה לגרום למותו.
המנוח נמלט מהמקום כשהוא מדמם, בעוד אבו עסא רודף אחריו לאורך הרחוב. סמוך לפנצ'רייה במקום קרא המנוח לעזרת קרוביו וביקש מהם לפנותו לבית החולים. בשלב זה חדל אבו עסא מהמרדף ושב לביתו.
המנוח פונה תחילה למרפאה בתל שבע, שם בוצעו בו פעולות החייאה, ובהמשך לבית החולים סורוקה, שם נקבע מותו.
עוד עולה מכתב האישום כי מיד לאחר האירוע נמלט אבו עסא מביתו והתחמק מרשויות אכיפת החוק במשך למעלה מחודש.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד אבו עאמר כי מסוכנותו של אבו עסא נלמדת, בין היתר, מהקלות שבה דקר את המנוח למוות, דבר המעיד על זלזול בוטה בחיי אדם ועל נכונות להסלים את האלימות, והכול מתוך מניע של נקמה על רקע סכסוך משפחתי.
לאבו עסא יוחסו עבירות של רצח (בכוונה), תקיפה ושיבוש מהלכי משפט.
התיק נחקר על ידי ימ"ר רותם במשטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד וליד אבו עסא (28) מתל שבע, לאחר שעל פי הנטען דקר למוות את קרוב משפחתו בעקבות סכסוך משפחתי.
מכתב האישום שהגישו עוה"ד סיגל דהן הירש וואסים אבו עאמר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי ביום האירוע התגלע ויכוח בין אחותו של אבו עסא לבין גיסה המנוח וחמותה, על רקע החלטתה להזמין משלוחים לביתה ולאסוף אותם בעצמה. במהלך הוויכוח הביעו המנוח ואמו את מורת רוחם מהתנהלותה, שלתפיסתם חרגה מהנורמות והמנהגים המקובלים בחברתם. בתגובה אמרה האחות לחמותה: "כל אחד יבוא בחשבון שלו... הכול יהיה על אחריותו של אקרם כי הוא מתערב בעניינים שלי ואחים שלי יטפלו בזה", או במילים דומות. מיד לאחר מכן התקשרה האחות לאבו עסא ואמרה לו כי "לאקרם אין תרבות" וכי היא צריכה "מי שיעשה לו תרבות", או במילים דומות.
בהמשך הגיעו אבו עסא וקרוב משפחה נוסף למקום. לאחר שנמסר לאבו עסא כי אחותו אינה נוהגת בכבוד הראוי כלפי חמותה, אמר כי ייקח את אחותו ואת בנה עמו. טרם עזיבתם את המקום סיפרה האחות לאבו עסא ולקרוב משפחתו כי המנוח היכה אותה. מיד לאחר שעזבו את המקום, פעל המנוח בניסיון להביא ליישור ההדורים בין המשפחות ולמנוע את הסלמת הסכסוך.
על פי כתב האישום, זמן קצר לאחר שחזר אבו עסא לביתו, גמלה בליבו ההחלטה להתעמת עם המנוח. הוא התקשר אליו וביקש ממנו להגיע למתחם מגוריו. מיד עם הגעתו של המנוח למקום, דקר אותו אבו עסא מספר פעמים בבית החזה, בבטן ובכתף, בכוונה לגרום למותו.
המנוח נמלט מהמקום כשהוא מדמם, בעוד אבו עסא רודף אחריו לאורך הרחוב. סמוך לפנצ'רייה במקום קרא המנוח לעזרת קרוביו וביקש מהם לפנותו לבית החולים. בשלב זה חדל אבו עסא מהמרדף ושב לביתו.
המנוח פונה תחילה למרפאה בתל שבע, שם בוצעו בו פעולות החייאה, ובהמשך לבית החולים סורוקה, שם נקבע מותו.
עוד עולה מכתב האישום כי מיד לאחר האירוע נמלט אבו עסא מביתו והתחמק מרשויות אכיפת החוק במשך למעלה מחודש.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד אבו עאמר כי מסוכנותו של אבו עסא נלמדת, בין היתר, מהקלות שבה דקר את המנוח למוות, דבר המעיד על זלזול בוטה בחיי אדם ועל נכונות להסלים את האלימות, והכול מתוך מניע של נקמה על רקע סכסוך משפחתי.
לאבו עסא יוחסו עבירות של רצח (בכוונה), תקיפה ושיבוש מהלכי משפט.
התיק נחקר על ידי ימ"ר רותם במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיעה היום בהתאם להודאתו את שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק השקעות בעבירות של שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.
במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים עתרו להטיל על ליפמן עונש מאסר בפועל של 18 חודשים וסנקציות כספיות בגובה 275,000 ש"ח.
במסגרת הסדר הטיעון הוגש כתב האישום המתוקן, על ידי עורכות הדין ניצן וולקן ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. מכתב האישום המתוקן עולה כי במסגרת תפקידו כאנליסט בבנק ההשקעות Value Base עסק ליפמן, בין היתר, בניתוח פעילותן של חברות נדל"ן ציבוריות ופרסום אנליזות אודותיהן, וכן בייעוץ וליווי עסקאות של חלק מהחברות. תפקידו זה הקנה לו גישה למידע רגיש ולעיתים סודי על חברות ציבוריות ועל מהלכים עסקיים.
מכתב האישום בו הודה עולה כי ליפמן ניצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו, וסחר בניירות ערך של חברות באופן פסול.
בשלושה מקרים, סחר ליפמן בניירות ערך של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן תוך שעשה שימוש במידע פנים אליו נחשף מתוקף תפקידו וקשריו המקצועיים עם החברות. באחד עשר מקרים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של חברות ציבוריות בסמוך לפני שפרסם אנליזות חיוביות אודותיהן. ליפמן הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בניירות הערך של החברות ואת כוונתו למכור את אחזקותיו ככל ששער הנייר יעלה.
ליפמן ביצע את פעולותיו תוך הפרת נהלי החברה הנוגעים למסחר עובדיה בניירות ערך ותוך שימוש בחשבון בנק של הוריו.
פעילותו האסורה של ליפמן הניבה לו רווח של כ- 225,000 ש"ח.
לאור האמור הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א דנה אמיר את ליפמן בעבירות של שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות כי ליפמן ניצל, באופן שיטתי וסדרתי, את מעמדו ותפקידו בווליו בייס לצורך הפקת רווחים, בניגוד גמור לנהלי בית ההשקעות, וכי הענישה בעבירות ניירות ערך, ובעבירות שימוש במידע פנים בפרט, צריכה להיות חמורה ומרתיעה על מנת להגן על ציבור המשקיעים ואמונו בשוק ההון.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיעה היום בהתאם להודאתו את שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק השקעות בעבירות של שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.
במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים עתרו להטיל על ליפמן עונש מאסר בפועל של 18 חודשים וסנקציות כספיות בגובה 275,000 ש"ח.
במסגרת הסדר הטיעון הוגש כתב האישום המתוקן, על ידי עורכות הדין ניצן וולקן ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. מכתב האישום המתוקן עולה כי במסגרת תפקידו כאנליסט בבנק ההשקעות Value Base עסק ליפמן, בין היתר, בניתוח פעילותן של חברות נדל"ן ציבוריות ופרסום אנליזות אודותיהן, וכן בייעוץ וליווי עסקאות של חלק מהחברות. תפקידו זה הקנה לו גישה למידע רגיש ולעיתים סודי על חברות ציבוריות ועל מהלכים עסקיים.
מכתב האישום בו הודה עולה כי ליפמן ניצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו, וסחר בניירות ערך של חברות באופן פסול.
בשלושה מקרים, סחר ליפמן בניירות ערך של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן תוך שעשה שימוש במידע פנים אליו נחשף מתוקף תפקידו וקשריו המקצועיים עם החברות. באחד עשר מקרים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של חברות ציבוריות בסמוך לפני שפרסם אנליזות חיוביות אודותיהן. ליפמן הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בניירות הערך של החברות ואת כוונתו למכור את אחזקותיו ככל ששער הנייר יעלה.
ליפמן ביצע את פעולותיו תוך הפרת נהלי החברה הנוגעים למסחר עובדיה בניירות ערך ותוך שימוש בחשבון בנק של הוריו.
פעילותו האסורה של ליפמן הניבה לו רווח של כ- 225,000 ש"ח.
לאור האמור הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א דנה אמיר את ליפמן בעבירות של שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות כי ליפמן ניצל, באופן שיטתי וסדרתי, את מעמדו ותפקידו בווליו בייס לצורך הפקת רווחים, בניגוד גמור לנהלי בית ההשקעות, וכי הענישה בעבירות ניירות ערך, ובעבירות שימוש במידע פנים בפרט, צריכה להיות חמורה ומרתיעה על מנת להגן על ציבור המשקיעים ואמונו בשוק ההון.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב הדרום בשנות ה־70 לחייו, בגין עבירות מין שביצע בנכדתו במשך כארבע שנים, החל מהיותה בת שש.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד עינת בלנרו מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשם ניצל את ביקוריה של הקטינה בביתו כדי לבצע בה מעשים מגונים. על פי הנטען, בחלק מהמקרים דאג להרחיק מהמקום את אחיה הקטין, ובאחד האירועים אף ניסה לאנוס את הקטינה.
לנאשם יוחסו עבירות של מעשה מגונה בבן משפחה וניסיון אינוס בבן משפחה.
במקביל לכתב האישום הוגשה נגד הנאשם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, פרט לאמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב הדרום בשנות ה־70 לחייו, בגין עבירות מין שביצע בנכדתו במשך כארבע שנים, החל מהיותה בת שש.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד עינת בלנרו מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשם ניצל את ביקוריה של הקטינה בביתו כדי לבצע בה מעשים מגונים. על פי הנטען, בחלק מהמקרים דאג להרחיק מהמקום את אחיה הקטין, ובאחד האירועים אף ניסה לאנוס את הקטינה.
לנאשם יוחסו עבירות של מעשה מגונה בבן משפחה וניסיון אינוס בבן משפחה.
במקביל לכתב האישום הוגשה נגד הנאשם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, פרט לאמור בהודעה זו.
דוח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2025:
משרדי הממשלה שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד הכלכלה
הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וצה"ל
במהלך שנת 2025 הוגשו לממשלה 16,896 בקשות חופש מידע, כך עולה מדו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, שהתפרסם היום (ד'). מדובר בעלייה של 21% לעומת שנת 2024, שבה הוגשו 13,954 בקשות.
מהדוח עולה כי הרשויות שאליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד החינוך, משטרת ישראל ומשרד הבריאות. הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד הכלכלה.
הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות, צה"ל וכן משרד התחבורה, שבשנה החולפת כלל לא הגיש דיווח כדין על פעילותו. בהתאם לכך, משרד הבריאות הוכרז כרשות שמפירה את חוק חופש המידע 45 פעמים, משרד התחבורה 22 פעמים וצה"ל 11 פעמים.
השנה נרשמה עלייה משמעותית של 44% במספר התלונות שטופלו ביחידה, לרבות קליטת תלונות מהציבור, פניות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך לתיקון ליקויים והכרזות על רשויות כמפרות חוק חופש המידע, בהתאם להתנהלותן בתחום זה.
יש לציין כי לצד הטיפול בבקשות חופש מידע, חוק חופש המידע מחייב כל רשות ציבורית לפרסם דוח שנתי על פעילותה בשנה הקודמת. ממצאי היחידה הממשלתית לחופש המידע מעלים כי 30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35%) לא פרסמו את הדוח לשנת 2024 כנדרש בחוק, ובהן משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
כמו כן, על פי נוהלי היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל משרד ממשלתי מחויב לפרסם מדי רבעון את התקשרויותיו הכספיות. משרד הרווחה, נציבות שירות המדינה, שירות בתי הסוהר, רשות מקרקעי ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה לא הגישו אף דוח רבעוני במהלך שנת 2025 על התקשרויותיהן הכספיות.
להלן נתונים מרכזיים מהדוח:
• הרשויות שאליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2422), משרד החינוך (2245), משטרת ישראל (1525) ומשרד הבריאות (769)
• הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר ביחס למספר הבקשות: משרד הבריאות (41), משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (28) וצה"ל (18)
• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: רשות האוכלוסין וההגירה (78.9%), משרד הרווחה והביטחון החברתי (77.4%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (66.8%) ומשרד הכלכלה והתעשייה (66.6%)
• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעבר ל-120 יום): צה"ל (75%), משרד התקשורת (61.4%), משרד החוץ (34.8%) והמשרד להגנת הסביבה (34%)
• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: משרד הכלכלה והתעשייה (64.4%), משרד החינוך (63.1%), המשרד לביטחון לאומי (60.1%) משרד המשפטים (56.1%)
• מרבית התלונות שהוגשו ליחידה (82%) הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2025 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 45 פעמים, משרד התחבורה הוכרז כרשות מפירה 22 פעמים וצה"ל 11 פעמים. סה"כ הוכרז משרד הבריאות 116 פעמים כרשות מפירה בשלוש השנים האחרונות
• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע: משרד המשפטים (45.2%), משרד העבודה (41.7%), הנהלת בתי המשפט (39.5%) ומשטרת ישראל (37.3%). העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, לא ניתן לאתר את המידע או דיונים פנימיים
• 30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35%) לא פרסמו את הדוח לשנת 2024 כנדרש בחוק, ובהן משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
• בשנת 2025 הוגשו 738 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות. מתוכן, 74.9% (553) הוגשו בגין אי מתן מענה לבקשה למידע. 68.6% מהעתירות הוגשו על ידי עמותות, והשאר על ידי גורמים פרטיים וחברות.
• הרשויות שנגדן הוגש מספר עתירות חופש מידע הגבוה ביותר: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (61 עתירות), משרד הבריאות (49 עתירות), צה"ל (46) ומשרד ראש הממשלה (23). משרד התחבורה, משרד הבריאות וצה"ל הובילו את רשימת העתירות גם בשנת 2024 עם 28, 50 ו-30 עתירות בהתאמה.
• סך הכל ניתנו 714 פסקי דין במהלך שנת 2025 בעתירות חופש מידע. 376 מתוכם ניתנו בעתירות שהמשיבה בהן הייתה רשות ממשלתית, רוב העתירות (88%) נגד רשויות הממשלה התקבלו, ורק 12% מהעתירות נדחו
משרדי הממשלה שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד הכלכלה
הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וצה"ל
במהלך שנת 2025 הוגשו לממשלה 16,896 בקשות חופש מידע, כך עולה מדו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, שהתפרסם היום (ד'). מדובר בעלייה של 21% לעומת שנת 2024, שבה הוגשו 13,954 בקשות.
מהדוח עולה כי הרשויות שאליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד החינוך, משטרת ישראל ומשרד הבריאות. הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד הכלכלה.
הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות, צה"ל וכן משרד התחבורה, שבשנה החולפת כלל לא הגיש דיווח כדין על פעילותו. בהתאם לכך, משרד הבריאות הוכרז כרשות שמפירה את חוק חופש המידע 45 פעמים, משרד התחבורה 22 פעמים וצה"ל 11 פעמים.
השנה נרשמה עלייה משמעותית של 44% במספר התלונות שטופלו ביחידה, לרבות קליטת תלונות מהציבור, פניות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך לתיקון ליקויים והכרזות על רשויות כמפרות חוק חופש המידע, בהתאם להתנהלותן בתחום זה.
יש לציין כי לצד הטיפול בבקשות חופש מידע, חוק חופש המידע מחייב כל רשות ציבורית לפרסם דוח שנתי על פעילותה בשנה הקודמת. ממצאי היחידה הממשלתית לחופש המידע מעלים כי 30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35%) לא פרסמו את הדוח לשנת 2024 כנדרש בחוק, ובהן משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
כמו כן, על פי נוהלי היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל משרד ממשלתי מחויב לפרסם מדי רבעון את התקשרויותיו הכספיות. משרד הרווחה, נציבות שירות המדינה, שירות בתי הסוהר, רשות מקרקעי ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה לא הגישו אף דוח רבעוני במהלך שנת 2025 על התקשרויותיהן הכספיות.
להלן נתונים מרכזיים מהדוח:
• הרשויות שאליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2422), משרד החינוך (2245), משטרת ישראל (1525) ומשרד הבריאות (769)
• הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר ביחס למספר הבקשות: משרד הבריאות (41), משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (28) וצה"ל (18)
• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: רשות האוכלוסין וההגירה (78.9%), משרד הרווחה והביטחון החברתי (77.4%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (66.8%) ומשרד הכלכלה והתעשייה (66.6%)
• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעבר ל-120 יום): צה"ל (75%), משרד התקשורת (61.4%), משרד החוץ (34.8%) והמשרד להגנת הסביבה (34%)
• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: משרד הכלכלה והתעשייה (64.4%), משרד החינוך (63.1%), המשרד לביטחון לאומי (60.1%) משרד המשפטים (56.1%)
• מרבית התלונות שהוגשו ליחידה (82%) הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2025 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 45 פעמים, משרד התחבורה הוכרז כרשות מפירה 22 פעמים וצה"ל 11 פעמים. סה"כ הוכרז משרד הבריאות 116 פעמים כרשות מפירה בשלוש השנים האחרונות
• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע: משרד המשפטים (45.2%), משרד העבודה (41.7%), הנהלת בתי המשפט (39.5%) ומשטרת ישראל (37.3%). העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, לא ניתן לאתר את המידע או דיונים פנימיים
• 30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35%) לא פרסמו את הדוח לשנת 2024 כנדרש בחוק, ובהן משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
• בשנת 2025 הוגשו 738 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות. מתוכן, 74.9% (553) הוגשו בגין אי מתן מענה לבקשה למידע. 68.6% מהעתירות הוגשו על ידי עמותות, והשאר על ידי גורמים פרטיים וחברות.
• הרשויות שנגדן הוגש מספר עתירות חופש מידע הגבוה ביותר: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (61 עתירות), משרד הבריאות (49 עתירות), צה"ל (46) ומשרד ראש הממשלה (23). משרד התחבורה, משרד הבריאות וצה"ל הובילו את רשימת העתירות גם בשנת 2024 עם 28, 50 ו-30 עתירות בהתאמה.
• סך הכל ניתנו 714 פסקי דין במהלך שנת 2025 בעתירות חופש מידע. 376 מתוכם ניתנו בעתירות שהמשיבה בהן הייתה רשות ממשלתית, רוב העתירות (88%) נגד רשויות הממשלה התקבלו, ורק 12% מהעתירות נדחו
• נגד משרדי הממשלה נפסקו הוצאות בסך 1,189,323 שקלים, רק 56,050 שקלים נפסקו כהוצאות לטובת הממשלה
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, במשרד המשפטים, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע מהרשויות היא מיסודות הדמוקרטיה. יש לראות בחיוב את העלייה המשמעותית במספר הבקשות למידע מהממשלה, המעידה על מעורבות אזרחית גוברת ודרישה לשקיפות. על משרדי הממשלה להיערך למתן מענה הולם לדרישה זו, ולבער מכל וכל את התופעה הפסולה שעדיין קיימת כפי שעולה מן הדוח, של אי מתן מענה לבקשות למידע".
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, במשרד המשפטים, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע מהרשויות היא מיסודות הדמוקרטיה. יש לראות בחיוב את העלייה המשמעותית במספר הבקשות למידע מהממשלה, המעידה על מעורבות אזרחית גוברת ודרישה לשקיפות. על משרדי הממשלה להיערך למתן מענה הולם לדרישה זו, ולבער מכל וכל את התופעה הפסולה שעדיין קיימת כפי שעולה מן הדוח, של אי מתן מענה לבקשות למידע".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שלום זגורי (43) מאשקלון, לאחר שירה לעבר כלי רכב באזור מגורים באשקלון.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן-קריקון מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כחודשים בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיע זגורי לחניה הסמוכה לבניין מגוריו באשקלון, שם שהה יחד עם מספר אנשים. בהמשך הגיעו למקום עוד אנשים נוספים בשני כלי רכב שונים. לאחר דין ודברים בין הנאשם ואנשיו לאנשים הנוספים שלף אחד מהאנשים הנוספים חפץ דמוי אקדח וכיוון אותו לעבר זגורי והאנשים שהיו עמו. מיד לאחר מכן החלו האנשים הנוספים לעזוב את המקום.
על פי כתב האישום, בתגובה נטל זגורי אקדח, ירה לפחות שני כדורים לעבר כלי הרכב המתרחקים, ולאחר מכן החביא את האקדח בשיחים סמוך לבניין כשהוא טעון, ועזב את המקום. רק לאחר כחודשיים איתרה המשטרה את זגורי בעודו שוהה בצימר בצפון עם אדם נוסף וברשותו מספר כרטיסי סים וטלפונים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי זגורי החזיק ברשותו נשק חם, ולא היסס להשתמש בו במרכז שכונת מגורים, באור יום, תוך יצירת סיכון ממשי ומוחשי לחיי אדם, והכל בשל סכסוך שטיבו אינו ידוע.
לזגורי יוחסו עבירות של נשיאה והובלת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשקלון.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שלום זגורי (43) מאשקלון, לאחר שירה לעבר כלי רכב באזור מגורים באשקלון.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן-קריקון מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כחודשים בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיע זגורי לחניה הסמוכה לבניין מגוריו באשקלון, שם שהה יחד עם מספר אנשים. בהמשך הגיעו למקום עוד אנשים נוספים בשני כלי רכב שונים. לאחר דין ודברים בין הנאשם ואנשיו לאנשים הנוספים שלף אחד מהאנשים הנוספים חפץ דמוי אקדח וכיוון אותו לעבר זגורי והאנשים שהיו עמו. מיד לאחר מכן החלו האנשים הנוספים לעזוב את המקום.
על פי כתב האישום, בתגובה נטל זגורי אקדח, ירה לפחות שני כדורים לעבר כלי הרכב המתרחקים, ולאחר מכן החביא את האקדח בשיחים סמוך לבניין כשהוא טעון, ועזב את המקום. רק לאחר כחודשיים איתרה המשטרה את זגורי בעודו שוהה בצימר בצפון עם אדם נוסף וברשותו מספר כרטיסי סים וטלפונים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי זגורי החזיק ברשותו נשק חם, ולא היסס להשתמש בו במרכז שכונת מגורים, באור יום, תוך יצירת סיכון ממשי ומוחשי לחיי אדם, והכל בשל סכסוך שטיבו אינו ידוע.
לזגורי יוחסו עבירות של נשיאה והובלת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשקלון.
הודעה מטעם נציבות תלונות הציבור על שופטים
שלום רב,
לאתר הנציבות הועלתה תמצית החלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, בעניין התבטאויות הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
התלונות עסקו בשני נושאים עיקריים הנוגעים להתבטאויותיו של הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני במסגרת שיעורים שהעביר: התבטאויות חריפות נגד שופטי בג"ץ שנתנו החלטות בשבת בעניין הגבלות על הפגנות בזמן מלחמה והתבטאויות נגד שופטי בג"ץ שחייבו את הרבנות לאפשר לנשים לגשת למבחני הרבנות.
לגבי הנושא הראשון (התבטאויות בנוגע להחלטות בג"ץ בשבת) – הנציב קבע כי התבטאויות הרב, שכללו ביטויים כמו "רומסים את התורה הקדושה", "מתנהגים בהפקרות", "השופטים החצופים האלה" ו"בג"ץ אויב היהדות", חרגו באופן משמעותי מביקורת לגיטימית. אמירות אלו כוונו לגופם של שופטי בית המשפט העליון ואינן עולות בקנה אחד עם השיח הממלכתי המצופה מנושא משרה שיפוטית בכירה. הנציב קבע כי אמירות אלו אינן "נובעות מכהונתו כרב ראשי", ולכן אינן חוסות תחת החריג שבסעיף 9(ד) לכללי האתיקה ומצא את התלונה מוצדקת.
לגבי הנושא השני (התבטאויות בנוגע למבחני הסמכה לרבנות לנשים), הנציב קבע כי התייחסותו של הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול לנושא בחינות ההסמכה לרבנות מצויה בליבת תפקידיו כרב ראשי, בהיותה קשורה ליישום סמכויותיו הסטטוטוריות לפי חוק הרבנות הראשית לישראל. הגנה על ליבת תפקידיו של הרב הראשי, בעניין זה, נחשבת לפעולה הנובעת מכהונתו.
בהתאם לכך, בכל הנוגע להתבטאויות הקשורות לנושא זה, הנציב קבע כי התלונה חוסה תחת כלל 9(ד) לכללי האתיקה לדיינים, ולפיכך התלונה נדחית.
שלום רב,
לאתר הנציבות הועלתה תמצית החלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, בעניין התבטאויות הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
התלונות עסקו בשני נושאים עיקריים הנוגעים להתבטאויותיו של הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני במסגרת שיעורים שהעביר: התבטאויות חריפות נגד שופטי בג"ץ שנתנו החלטות בשבת בעניין הגבלות על הפגנות בזמן מלחמה והתבטאויות נגד שופטי בג"ץ שחייבו את הרבנות לאפשר לנשים לגשת למבחני הרבנות.
לגבי הנושא הראשון (התבטאויות בנוגע להחלטות בג"ץ בשבת) – הנציב קבע כי התבטאויות הרב, שכללו ביטויים כמו "רומסים את התורה הקדושה", "מתנהגים בהפקרות", "השופטים החצופים האלה" ו"בג"ץ אויב היהדות", חרגו באופן משמעותי מביקורת לגיטימית. אמירות אלו כוונו לגופם של שופטי בית המשפט העליון ואינן עולות בקנה אחד עם השיח הממלכתי המצופה מנושא משרה שיפוטית בכירה. הנציב קבע כי אמירות אלו אינן "נובעות מכהונתו כרב ראשי", ולכן אינן חוסות תחת החריג שבסעיף 9(ד) לכללי האתיקה ומצא את התלונה מוצדקת.
לגבי הנושא השני (התבטאויות בנוגע למבחני הסמכה לרבנות לנשים), הנציב קבע כי התייחסותו של הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול לנושא בחינות ההסמכה לרבנות מצויה בליבת תפקידיו כרב ראשי, בהיותה קשורה ליישום סמכויותיו הסטטוטוריות לפי חוק הרבנות הראשית לישראל. הגנה על ליבת תפקידיו של הרב הראשי, בעניין זה, נחשבת לפעולה הנובעת מכהונתו.
בהתאם לכך, בכל הנוגע להתבטאויות הקשורות לנושא זה, הנציב קבע כי התלונה חוסה תחת כלל 9(ד) לכללי האתיקה לדיינים, ולפיכך התלונה נדחית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמד אלקרנאוי (35) מרהט, שבעקבות ויכוח על חניה ופגיעה ברכבו, תקף יחד עם אחרים אדם ובהמשך עודד ירי לעברו.
מכתב האישום שהגיש עו"ד רז ווקנין מפרקליטות מחוז דרום עולה כי המתלונן הגיע בחודש מרץ האחרון לאזור בתי העסק הסמוך לתחנת הדלק "תפוז" ברהט, וחנה את רכבו מול חנות השייכת למחמד. לאחר שמחמד דרש ממנו להזיז את רכבו, פגע המתלונן בשגגה ברכבו של מחמד בעת שניסה לצאת מהמקום.
על פי כתב האישום, בעקבות האירוע החל מחמד לקלל את המתלונן, לחסום את דרכו ולאיים עליו. בהמשך הגיעו למקום קרובי משפחתו, מוהנד וסלימאן אלקרנאוי. השלושה תקפו את המתלונן באגרופיהם וגרמו לו חבלות בעינו ובגבו. לאחר שעוברי אורח הפרידו בין הצדדים, נכנס המתלונן לחנות סמוכה בניסיון להירגע, ולאחר מכן שב לרכבו כדי לעזוב את המקום. בשלב זה נעמדו מול רכבו מוהנד, כשהוא חמוש ברובה M-16, וסלימאן, כשהוא חמוש באקדח, ופתחו בירי לעברו. באותה עת, כך על פי כתב האישום, עודד מחמד את היורים להמשיך בירי וקרא: "תהרוג אותו, תהרוג אותו".
המתלונן הצליח להימלט מהמקום ברכבו מבלי שנפגע מהירי, אולם רכבו נפגע ממספר קליעים.
לאחר האירוע נמלט מחמד, והסגיר את עצמו למשטרה רק כשלושה חודשים לאחר מכן.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד ווקנין כי המעשים בוצעו לאור יום, באזור הומה אדם, באופן שהעמיד בסיכון לא רק את המתלונן אלא גם עוברי אורח תמימים. עוד צוין כי כל זאת אירע לאחר ויכוח שהתפתח בעקבות חסימת כלי רכב בחניה, וכי רק בנס לא נפגע המתלונן מהירי.
למחמד יוחסו עבירות של נשיאת נשק ותחמושת, חבלה בכוונה מחמירה, ירי מנשק חם ותקיפה בנסיבות מחמירות.
נגד מוהנד וסלימאן אלקרנאוי הוגשו בעבר כתבי אישום נפרדים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת רהט.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמד אלקרנאוי (35) מרהט, שבעקבות ויכוח על חניה ופגיעה ברכבו, תקף יחד עם אחרים אדם ובהמשך עודד ירי לעברו.
מכתב האישום שהגיש עו"ד רז ווקנין מפרקליטות מחוז דרום עולה כי המתלונן הגיע בחודש מרץ האחרון לאזור בתי העסק הסמוך לתחנת הדלק "תפוז" ברהט, וחנה את רכבו מול חנות השייכת למחמד. לאחר שמחמד דרש ממנו להזיז את רכבו, פגע המתלונן בשגגה ברכבו של מחמד בעת שניסה לצאת מהמקום.
על פי כתב האישום, בעקבות האירוע החל מחמד לקלל את המתלונן, לחסום את דרכו ולאיים עליו. בהמשך הגיעו למקום קרובי משפחתו, מוהנד וסלימאן אלקרנאוי. השלושה תקפו את המתלונן באגרופיהם וגרמו לו חבלות בעינו ובגבו. לאחר שעוברי אורח הפרידו בין הצדדים, נכנס המתלונן לחנות סמוכה בניסיון להירגע, ולאחר מכן שב לרכבו כדי לעזוב את המקום. בשלב זה נעמדו מול רכבו מוהנד, כשהוא חמוש ברובה M-16, וסלימאן, כשהוא חמוש באקדח, ופתחו בירי לעברו. באותה עת, כך על פי כתב האישום, עודד מחמד את היורים להמשיך בירי וקרא: "תהרוג אותו, תהרוג אותו".
המתלונן הצליח להימלט מהמקום ברכבו מבלי שנפגע מהירי, אולם רכבו נפגע ממספר קליעים.
לאחר האירוע נמלט מחמד, והסגיר את עצמו למשטרה רק כשלושה חודשים לאחר מכן.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד ווקנין כי המעשים בוצעו לאור יום, באזור הומה אדם, באופן שהעמיד בסיכון לא רק את המתלונן אלא גם עוברי אורח תמימים. עוד צוין כי כל זאת אירע לאחר ויכוח שהתפתח בעקבות חסימת כלי רכב בחניה, וכי רק בנס לא נפגע המתלונן מהירי.
למחמד יוחסו עבירות של נשיאת נשק ותחמושת, חבלה בכוונה מחמירה, ירי מנשק חם ותקיפה בנסיבות מחמירות.
נגד מוהנד וסלימאן אלקרנאוי הוגשו בעבר כתבי אישום נפרדים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת רהט.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר חמש שנות מאסר על ארבעה נאשמים שהשתתפו בפרעות במהלך "שומר החומות" על רקע לאומני.
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אלון גביזון גזר חמש שנות מאסר בפועל על זיאד אבו עאיש, יוסף בדר, זכריה אלצאנע ובאקר עביד, שהורשעו במסגרת הסדרי טיעון בעבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה, חבלה במזיד ממניע גזעני והתפרעות, בגין חלקם בפרעות שאירעו במהלך מבצע "שומר החומות".
על פי כתבי האישום המתוקנים שהגישה עו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום, בהם הודו הנאשמים, בלילה שבין 10 ל־11 במאי 2021 חברו הנאשמים לעשרות מתפרעים נוספים וחסמו את כביש 6 באזור לקיה באמצעות צמיגים בוערים. בהמשך יידו אבנים לעבר כלי רכב שזוהו כרכבים שבהם נוסעים יהודים, תוך קריאות "יהודי, יהודי". באחד המקרים חולצה נהגת שנקלעה למקום לאחר שההמון רגם את רכבה באבנים, ובהמשך הוצת הרכב ונשרף. במקרה נוסף הותקף אזרח תאילנדי שנחשד בטעות כיהודי, ובאירוע נוסף נרגם רכבו של נהג נוסף באבנים, עד שנפצע וחולץ מהמקום.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה עו"ד קנטרוביץ להטיל על הנאשמים עונשי מאסר משמעותיים והדגישה כי הנאשמים נטלו חלק פעיל בהתפרעות אלימה על רקע לאומני, וכי המעשים, שבוצעו בעיצומו של מבצע "שומר החומות", פגעו פגיעה קשה בביטחון הציבור, בשלטון החוק ובחוסן הלאומי, וכי יש להעדיף את שיקולי ההרתעה וההגנה על הציבור על פני נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.
עוד ציינה כי מדובר היה בהפרות סדר אלימות, רחבות היקף, וחסרות תקדים, שפגעו בתחושת הבטחון האישי, בחוסן הלאומי ובמרקם החיים המשותף בין אזרחי המדינה היהודים לאזרחי המדינה הערבים, ואף חייבו הפניית כוחות בטחון מהלחימה באויב החיצוני לטיפול באויב פנימי, מצד תושבי המדינה החיים בתוכה. תושבים, החייבים למדינה חובת נאמנות ואמורים, למצער, להביע סולידריות וערבות הדדית שעה שאויבי המדינה מחוץ תוקפים אותה.
בגזר הדין קבע בית המשפט כי התפרעויות אלימות על רקע לאומני מחייבות תגובה עונשית קשה ומרתיעה. השופט גביזון ציין "אוסיף כי התפרעות אלימה, קל וחומר על רקע לאומני, היא כמו אש בשדה קוצים שפעמים רבות לא ניתנת לשליטה ... זאת ועוד, בכוחה של התפרעות כגון זו אף להצית התפרעויות נוספות ברחבי המדינה.
האחריות האישית של הפורע היחיד מיטשטשת בתוך ההמון המשולהב שהוא חלק ממנו, והמעשים מסלימים במהירות מעבר למה שכל משתתף היה עושה לבדו. הפורע היחיד מקבל כוחות מהאחרים והשתתפותו באירוע מזינה את האחרים בקשר סימביוטי שלישי מסוכן ובכרוניקה של הסלמה מהירה.
משום כך על בית המשפט להעביר מסר מרתיע, נחוש וחסר סובלנות כלפי מבצעי עבירות כבענייננו למען "יראו ויראו" וזאת באמצעות ענישה בדמות מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח."
על כל אחד מארבעת הנאשמים נגזרו חמש שנות מאסר בפועל. בנוסף הוטלו עליהם מאסרים על תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלוננים בגובה 7,000 ₪.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר חמש שנות מאסר על ארבעה נאשמים שהשתתפו בפרעות במהלך "שומר החומות" על רקע לאומני.
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אלון גביזון גזר חמש שנות מאסר בפועל על זיאד אבו עאיש, יוסף בדר, זכריה אלצאנע ובאקר עביד, שהורשעו במסגרת הסדרי טיעון בעבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה, חבלה במזיד ממניע גזעני והתפרעות, בגין חלקם בפרעות שאירעו במהלך מבצע "שומר החומות".
על פי כתבי האישום המתוקנים שהגישה עו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום, בהם הודו הנאשמים, בלילה שבין 10 ל־11 במאי 2021 חברו הנאשמים לעשרות מתפרעים נוספים וחסמו את כביש 6 באזור לקיה באמצעות צמיגים בוערים. בהמשך יידו אבנים לעבר כלי רכב שזוהו כרכבים שבהם נוסעים יהודים, תוך קריאות "יהודי, יהודי". באחד המקרים חולצה נהגת שנקלעה למקום לאחר שההמון רגם את רכבה באבנים, ובהמשך הוצת הרכב ונשרף. במקרה נוסף הותקף אזרח תאילנדי שנחשד בטעות כיהודי, ובאירוע נוסף נרגם רכבו של נהג נוסף באבנים, עד שנפצע וחולץ מהמקום.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה עו"ד קנטרוביץ להטיל על הנאשמים עונשי מאסר משמעותיים והדגישה כי הנאשמים נטלו חלק פעיל בהתפרעות אלימה על רקע לאומני, וכי המעשים, שבוצעו בעיצומו של מבצע "שומר החומות", פגעו פגיעה קשה בביטחון הציבור, בשלטון החוק ובחוסן הלאומי, וכי יש להעדיף את שיקולי ההרתעה וההגנה על הציבור על פני נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.
עוד ציינה כי מדובר היה בהפרות סדר אלימות, רחבות היקף, וחסרות תקדים, שפגעו בתחושת הבטחון האישי, בחוסן הלאומי ובמרקם החיים המשותף בין אזרחי המדינה היהודים לאזרחי המדינה הערבים, ואף חייבו הפניית כוחות בטחון מהלחימה באויב החיצוני לטיפול באויב פנימי, מצד תושבי המדינה החיים בתוכה. תושבים, החייבים למדינה חובת נאמנות ואמורים, למצער, להביע סולידריות וערבות הדדית שעה שאויבי המדינה מחוץ תוקפים אותה.
בגזר הדין קבע בית המשפט כי התפרעויות אלימות על רקע לאומני מחייבות תגובה עונשית קשה ומרתיעה. השופט גביזון ציין "אוסיף כי התפרעות אלימה, קל וחומר על רקע לאומני, היא כמו אש בשדה קוצים שפעמים רבות לא ניתנת לשליטה ... זאת ועוד, בכוחה של התפרעות כגון זו אף להצית התפרעויות נוספות ברחבי המדינה.
האחריות האישית של הפורע היחיד מיטשטשת בתוך ההמון המשולהב שהוא חלק ממנו, והמעשים מסלימים במהירות מעבר למה שכל משתתף היה עושה לבדו. הפורע היחיד מקבל כוחות מהאחרים והשתתפותו באירוע מזינה את האחרים בקשר סימביוטי שלישי מסוכן ובכרוניקה של הסלמה מהירה.
משום כך על בית המשפט להעביר מסר מרתיע, נחוש וחסר סובלנות כלפי מבצעי עבירות כבענייננו למען "יראו ויראו" וזאת באמצעות ענישה בדמות מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח."
על כל אחד מארבעת הנאשמים נגזרו חמש שנות מאסר בפועל. בנוסף הוטלו עליהם מאסרים על תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלוננים בגובה 7,000 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב נגד תושב דימונה (54) לאחר שביצע מעשים מגונים בבנו הקטין וראה בכך "שעשוע".
מכתב האישום שהגישה עו"ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי עת הקטין היה בן 10 ביצע בו אביו מעשה מגונה. בנוסף, עת היה הקטין כבן כ 16 הנאשם נגע ותפס מספר פעמים באבר מינו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד רוטשילד כי הנאשם ביצע עבירות מין חמורות בבנו הקטין ומסוכנותו זועקת ולו מגרסתו שלו לפיה ראה בכך "שעשוע" ותחליף לסיפוק וריגוש מיני.
לנאשם יוחסו עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה).
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלונן. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב נגד תושב דימונה (54) לאחר שביצע מעשים מגונים בבנו הקטין וראה בכך "שעשוע".
מכתב האישום שהגישה עו"ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי עת הקטין היה בן 10 ביצע בו אביו מעשה מגונה. בנוסף, עת היה הקטין כבן כ 16 הנאשם נגע ותפס מספר פעמים באבר מינו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד רוטשילד כי הנאשם ביצע עבירות מין חמורות בבנו הקטין ומסוכנותו זועקת ולו מגרסתו שלו לפיה ראה בכך "שעשוע" ותחליף לסיפוק וריגוש מיני.
לנאשם יוחסו עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה).
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלונן. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שלום אלמוג אדרי (21) מאשדוד, לאחר שהיה שותף לאירוע ירי סמוך לבניין מגורים בעיר אשדוד.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד שירה מוסא מלכה מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש הגיעו אדרי ואדם נוסף, כשהם רכובים על אופנוע השייך לאדרי, לנקודת מפגש בעיר, הסוו את עצמם ואת האופנוע ונסעו לעבר רחוב העצמאות. בהמשך הגיעו השניים לחנייה הסמוכה לבניין מגורים, כשהם מצוידים באקדח. לאחר שהם ירדו מהאופנוע ירה האחר מספר יריות כלפי מעלה. מיד לאחר מכן נמלטו השניים מהמקום באמצעות האופנוע.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד מוסא מלכה כי בנסיבות שבהן רב הנסתר על הגלוי, קשר אדרי יחד עם אחר לביצוע ירי באזור מגורים, הצטייד יחד עימו באקדח ובתחמושת וביצע ירי באזור מגורים באופן שיכול לסכן חיי אדם.
לאדרי מיוחסות עבירות של נשיאה והובלת נשק, ירי מנשק חם באזור מגורים ושינוי זהות של רכב.
בנוסף, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להורות, ככל שיורשע, על חילוט האופנוע אשר שימש לביצוע העבירות.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשדוד - לכיש.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שלום אלמוג אדרי (21) מאשדוד, לאחר שהיה שותף לאירוע ירי סמוך לבניין מגורים בעיר אשדוד.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד שירה מוסא מלכה מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש הגיעו אדרי ואדם נוסף, כשהם רכובים על אופנוע השייך לאדרי, לנקודת מפגש בעיר, הסוו את עצמם ואת האופנוע ונסעו לעבר רחוב העצמאות. בהמשך הגיעו השניים לחנייה הסמוכה לבניין מגורים, כשהם מצוידים באקדח. לאחר שהם ירדו מהאופנוע ירה האחר מספר יריות כלפי מעלה. מיד לאחר מכן נמלטו השניים מהמקום באמצעות האופנוע.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד מוסא מלכה כי בנסיבות שבהן רב הנסתר על הגלוי, קשר אדרי יחד עם אחר לביצוע ירי באזור מגורים, הצטייד יחד עימו באקדח ובתחמושת וביצע ירי באזור מגורים באופן שיכול לסכן חיי אדם.
לאדרי מיוחסות עבירות של נשיאה והובלת נשק, ירי מנשק חם באזור מגורים ושינוי זהות של רכב.
בנוסף, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להורות, ככל שיורשע, על חילוט האופנוע אשר שימש לביצוע העבירות.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אשדוד - לכיש.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד האחים אחמד אבו עסא (34) ומוחמד אבו עסא (22) מתל שבע, המייחס להם גביית דמי חסות מעסקים באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, תוך ניצול חששם של בעלי העסקים מפגיעה ברכושם.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד רות כברה מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בשנים האחרונות פעלה משפחת אבו עסא באזור התעשייה עמק שרה, אשר על פי כתב האישום חולק ל"אזורי שליטה" בין משפחות שונות לצורך גביית דמי חסות מבתי העסק. על פי הנטען, אחמד הפעיל את מערך גביית דמי החסות באזור שבשליטתו, ומוחמד שימש כשומר באחד העסקים במסגרת אותו מערך.
על פי כתב האישום, אחמד נהג לפנות לבעלי עסקים ולהציג עצמו כמי שאחראי על ה"שמירה" באזור, תוך דרישת תשלום חודשי עבור "שירותי שמירה". במקרים שונים, כך נטען, הבהיר לבעלי העסקים כי כולם באזור משלמים עבור השמירה וכי התשלום יבטיח שלא ייגרם נזק לרכושם. כאשר בעלי עסקים סירבו לשלם, המשיך אחמד לפנות אליהם, לדרוש את הכספים ולהפעיל עליהם לחץ, עד שלטענת המדינה חלקם שילמו את הסכומים שנדרשו וחלקם אף עזבו את המקום בשל החשש מפניו.
עוד עולה מכתב האישום כי במסגרת פעילותו של סוכן סמוי שהפעילה המשטרה, פנה אחמד לסוכן שהפעיל עסק באזור התעשייה, הציג עצמו כשומר האזור ודרש ממנו לשלם דמי חסות, תוך שהבהיר כי גם אם יעסיק חברת שמירה אחרת, יהיה עליו לשלם לו.
בנוסף, נטען כי חברה קבלנית שפעלה באזור שילמה לאחמד לפחות 1,000 ש"ח ונתבקשה לשלם 7,000 ש"ח בחודש עבור "שירותי שמירה", אף שבפועל, כך על פי כתב האישום, מדובר היה בדמי חסות שנועדו למנוע פגיעה בציוד החברה.
באישום נוסף נטען כי אחמד ומוחמד גבו במשך קרוב לשלוש שנים כ-196 אלף ש"ח מעסק באזור התעשייה, באמצעות העסקתו של מוחמד כשומר, כאשר על פי הנטען בעלי העסק שילמו את הכספים בשל החשש מפגיעה ברכושם ולא משום שהיו מעוניינים בשירותיו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד כברה כי התמונה הראייתית העולה מהתיק היא מבעיתה ומעידה יותר מכל על הצורך להילחם בתופעת גביית דמי החסות אשר מעשי הנאשמים מהווים ביטוי קשה שלהן.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
כתב האישום מייחס לאחמד עבירות של גביית דמי חסות וניסיון לגביית דמי חסות, ולשניים יחד עבירות של גביית דמי חסות.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט רכבו של אחמד אבו עסא, שלפי הנטען שימש כרכוש הקשור לעבירות.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד האחים אחמד אבו עסא (34) ומוחמד אבו עסא (22) מתל שבע, המייחס להם גביית דמי חסות מעסקים באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, תוך ניצול חששם של בעלי העסקים מפגיעה ברכושם.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד רות כברה מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בשנים האחרונות פעלה משפחת אבו עסא באזור התעשייה עמק שרה, אשר על פי כתב האישום חולק ל"אזורי שליטה" בין משפחות שונות לצורך גביית דמי חסות מבתי העסק. על פי הנטען, אחמד הפעיל את מערך גביית דמי החסות באזור שבשליטתו, ומוחמד שימש כשומר באחד העסקים במסגרת אותו מערך.
על פי כתב האישום, אחמד נהג לפנות לבעלי עסקים ולהציג עצמו כמי שאחראי על ה"שמירה" באזור, תוך דרישת תשלום חודשי עבור "שירותי שמירה". במקרים שונים, כך נטען, הבהיר לבעלי העסקים כי כולם באזור משלמים עבור השמירה וכי התשלום יבטיח שלא ייגרם נזק לרכושם. כאשר בעלי עסקים סירבו לשלם, המשיך אחמד לפנות אליהם, לדרוש את הכספים ולהפעיל עליהם לחץ, עד שלטענת המדינה חלקם שילמו את הסכומים שנדרשו וחלקם אף עזבו את המקום בשל החשש מפניו.
עוד עולה מכתב האישום כי במסגרת פעילותו של סוכן סמוי שהפעילה המשטרה, פנה אחמד לסוכן שהפעיל עסק באזור התעשייה, הציג עצמו כשומר האזור ודרש ממנו לשלם דמי חסות, תוך שהבהיר כי גם אם יעסיק חברת שמירה אחרת, יהיה עליו לשלם לו.
בנוסף, נטען כי חברה קבלנית שפעלה באזור שילמה לאחמד לפחות 1,000 ש"ח ונתבקשה לשלם 7,000 ש"ח בחודש עבור "שירותי שמירה", אף שבפועל, כך על פי כתב האישום, מדובר היה בדמי חסות שנועדו למנוע פגיעה בציוד החברה.
באישום נוסף נטען כי אחמד ומוחמד גבו במשך קרוב לשלוש שנים כ-196 אלף ש"ח מעסק באזור התעשייה, באמצעות העסקתו של מוחמד כשומר, כאשר על פי הנטען בעלי העסק שילמו את הכספים בשל החשש מפגיעה ברכושם ולא משום שהיו מעוניינים בשירותיו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד כברה כי התמונה הראייתית העולה מהתיק היא מבעיתה ומעידה יותר מכל על הצורך להילחם בתופעת גביית דמי החסות אשר מעשי הנאשמים מהווים ביטוי קשה שלהן.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
כתב האישום מייחס לאחמד עבירות של גביית דמי חסות וניסיון לגביית דמי חסות, ולשניים יחד עבירות של גביית דמי חסות.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט רכבו של אחמד אבו עסא, שלפי הנטען שימש כרכוש הקשור לעבירות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מוחמד אבו ג'עפר (18) מבאר שבע ואנס אבו עסא (18) מתל שבע, לאחר שגבו דמי חסות מקיוסק בבאר שבע.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בין אבו ג'עפר לבין עובד בקיוסק בבאר שבע קיימת היכרות מוקדמת. על פי כתב האישום, במהלך חודש אפריל השנה פנה אבו ג'עפר לעובד, הציג עצמו כמי ש"אחראי על השמירה" באזור, דרש ממנו תשלום שבועי ואיים כי אם לא ישלם, ישרוף את הקיוסק.
על פי כתב האישום, בשל החשש מפגיעה בקיוסק, העביר העובד לאבו ג'עפר בארבע הזדמנויות שונות כ-4,000 ש"ח מקופת העסק כדמי חסות. בנוסף, במספר הזדמנויות הגיע אבו ג'עפר לקיוסק, נטל מוצרים מבלי לשלם, והעובד, שחשש מפניו, נמנע מלדרוש ממנו תשלום.
עוד עולה מכתב האישום כי בחודש יוני שב אבו ג'עפר לקיוסק ודרש תשלום נוסף. לאחר שנענה כי אין בידי העובד כסף, איים עליו כי איש לא יוכל לסייע לו עד שישלם. זמן קצר לאחר מכן הגיע אבו עסא לקיוסק, הצטרף לדרישת הכסף והתעמת עם אביו החורג של העובד, שניסה לברר את פשר האירוע. לאחר שהוצא מהמקום, איים אבו עסא כי ישוב.
בהמשך אותו היום, כך על פי כתב האישום, שב אבו ג'עפר למקום, הצהיר בפני המתלוננים כי "אנחנו גובים ממנו פרוטקשן", והתפתחה קטטה. במהלך האירוע הגיע אבו עסא יחד עם אדם נוסף במטרה, על פי הנטען, לתקוף את המתלוננים. במהלך העימות איים האדם הנוסף על אחד המתלוננים כשהוא אוחז בסכין.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של גביית דמי חסות ולאבו עסא גם עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות.
התיק טופל על ידי ימ"ר נגב ותחנת משטרת באר שבע.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מוחמד אבו ג'עפר (18) מבאר שבע ואנס אבו עסא (18) מתל שבע, לאחר שגבו דמי חסות מקיוסק בבאר שבע.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בין אבו ג'עפר לבין עובד בקיוסק בבאר שבע קיימת היכרות מוקדמת. על פי כתב האישום, במהלך חודש אפריל השנה פנה אבו ג'עפר לעובד, הציג עצמו כמי ש"אחראי על השמירה" באזור, דרש ממנו תשלום שבועי ואיים כי אם לא ישלם, ישרוף את הקיוסק.
על פי כתב האישום, בשל החשש מפגיעה בקיוסק, העביר העובד לאבו ג'עפר בארבע הזדמנויות שונות כ-4,000 ש"ח מקופת העסק כדמי חסות. בנוסף, במספר הזדמנויות הגיע אבו ג'עפר לקיוסק, נטל מוצרים מבלי לשלם, והעובד, שחשש מפניו, נמנע מלדרוש ממנו תשלום.
עוד עולה מכתב האישום כי בחודש יוני שב אבו ג'עפר לקיוסק ודרש תשלום נוסף. לאחר שנענה כי אין בידי העובד כסף, איים עליו כי איש לא יוכל לסייע לו עד שישלם. זמן קצר לאחר מכן הגיע אבו עסא לקיוסק, הצטרף לדרישת הכסף והתעמת עם אביו החורג של העובד, שניסה לברר את פשר האירוע. לאחר שהוצא מהמקום, איים אבו עסא כי ישוב.
בהמשך אותו היום, כך על פי כתב האישום, שב אבו ג'עפר למקום, הצהיר בפני המתלוננים כי "אנחנו גובים ממנו פרוטקשן", והתפתחה קטטה. במהלך האירוע הגיע אבו עסא יחד עם אדם נוסף במטרה, על פי הנטען, לתקוף את המתלוננים. במהלך העימות איים האדם הנוסף על אחד המתלוננים כשהוא אוחז בסכין.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של גביית דמי חסות ולאבו עסא גם עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות.
התיק טופל על ידי ימ"ר נגב ותחנת משטרת באר שבע.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום באשקלון דחה בקשה לביטול צו לפינוי מקרקעי ציבור שהוציאה רשות מקרקעי ישראל בעקבות פלישה לחוף אננס באשקלון.
בית משפט השלום באשקלון דחה את בקשת חברת אננס ביץ' בע"מ לבטל צו לפינוי מקרקעי ציבור שהוציאה רשות מקרקעי ישראל ביחס לשטח בחוף אננס באשקלון, שבו מפעילה החברה מסעדה תוך פלישה לקרקעות המדינה וללא אישור משטרת ישראל בהתאם לחוק רישוי עסקים. בית המשפט ביטל את צו עיכוב הביצוע שניתן במעמד צד אחד וחייב את החברה לשלם למדינה הוצאות בסך 10,000 ש"ח, לאחר שקבע כי הבקשה הוגשה תוך הצגת תמונה עובדתית חלקית והסתרת עובדות מהותיות.
רשות מקרקעי ישראל, באמצעות עו"ד תהילה שמשון הרמל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי חברת אננס ביץ' וחברת נוף אל הים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט בניסיון לתקוף צו חלוט באמצעות שימוש באישיות משפטית נפרדת. עוד נטען כי הצו הוצא ונמסר כדין כבר בחודש אוקטובר 2025, וכי המחזיקה הקודמת בשטח הייתה מודעת לו ואף פינתה את השטח בהתאם לו. לטענת המדינה, השכרת השטח לחברה אחרת ולאחר מכן תפיסתו מחדש אינם יוצרים שינוי נסיבות המחייב הוצאת צו חדש. בהתאם להוראות חוק מקרקעי ציבור, כאשר שטח נתפס מחדש בתוך שנה ממועד הפינוי, מוסמכת הרשות לבצע פינוי חוזר מכוח הצו הקיים.
עוד טענה המדינה כי חברת אננס ביץ' הייתה מודעת לקיומו של הצו, וכי הבקשה שהוגשה לבית המשפט הציגה תמונה עובדתית חלקית, אשר הובילה למתן צו עיכוב ביצוע שלא היה מקום לתתו.
בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הצו הומצא כדין, כי רשות מקרקעי ישראל מוסמכת לבצע פינוי חוזר בנסיבות העניין וכי המבקשת הייתה מודעת לקיומו של הצו. עוד נקבע כי הבקשה הוגשה תוך הצגת תמונה עובדתית חלקית, ומשכך בוטל צו עיכוב הביצוע שניתן במעמד צד אחד.
בפסק הדין ציין השופט עידו כפכפי כי: "השאלה האם המבקשת עצמה ידעה או לא ידעה על הצו אינה מעלה או מורידה... מבחינת הרשות מדובר בצו שבוצע, אולם השטח נתפס מחדש והצו הקודם עומד על כנו ואין כל צורך לשוב ולפעול להוצאת צו חדש. "עוד הוסיף כי מחזיקת השטח הקודמת ידעה היטב את גבולות הצו, וכי ככל שהמבקשת ביקשה לברר את תחולתו, הייתה יכולה לפנות לרשות ולקבל את המידע הרלוונטי.
בית משפט השלום באשקלון דחה בקשה לביטול צו לפינוי מקרקעי ציבור שהוציאה רשות מקרקעי ישראל בעקבות פלישה לחוף אננס באשקלון.
בית משפט השלום באשקלון דחה את בקשת חברת אננס ביץ' בע"מ לבטל צו לפינוי מקרקעי ציבור שהוציאה רשות מקרקעי ישראל ביחס לשטח בחוף אננס באשקלון, שבו מפעילה החברה מסעדה תוך פלישה לקרקעות המדינה וללא אישור משטרת ישראל בהתאם לחוק רישוי עסקים. בית המשפט ביטל את צו עיכוב הביצוע שניתן במעמד צד אחד וחייב את החברה לשלם למדינה הוצאות בסך 10,000 ש"ח, לאחר שקבע כי הבקשה הוגשה תוך הצגת תמונה עובדתית חלקית והסתרת עובדות מהותיות.
רשות מקרקעי ישראל, באמצעות עו"ד תהילה שמשון הרמל מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי חברת אננס ביץ' וחברת נוף אל הים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט בניסיון לתקוף צו חלוט באמצעות שימוש באישיות משפטית נפרדת. עוד נטען כי הצו הוצא ונמסר כדין כבר בחודש אוקטובר 2025, וכי המחזיקה הקודמת בשטח הייתה מודעת לו ואף פינתה את השטח בהתאם לו. לטענת המדינה, השכרת השטח לחברה אחרת ולאחר מכן תפיסתו מחדש אינם יוצרים שינוי נסיבות המחייב הוצאת צו חדש. בהתאם להוראות חוק מקרקעי ציבור, כאשר שטח נתפס מחדש בתוך שנה ממועד הפינוי, מוסמכת הרשות לבצע פינוי חוזר מכוח הצו הקיים.
עוד טענה המדינה כי חברת אננס ביץ' הייתה מודעת לקיומו של הצו, וכי הבקשה שהוגשה לבית המשפט הציגה תמונה עובדתית חלקית, אשר הובילה למתן צו עיכוב ביצוע שלא היה מקום לתתו.
בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הצו הומצא כדין, כי רשות מקרקעי ישראל מוסמכת לבצע פינוי חוזר בנסיבות העניין וכי המבקשת הייתה מודעת לקיומו של הצו. עוד נקבע כי הבקשה הוגשה תוך הצגת תמונה עובדתית חלקית, ומשכך בוטל צו עיכוב הביצוע שניתן במעמד צד אחד.
בפסק הדין ציין השופט עידו כפכפי כי: "השאלה האם המבקשת עצמה ידעה או לא ידעה על הצו אינה מעלה או מורידה... מבחינת הרשות מדובר בצו שבוצע, אולם השטח נתפס מחדש והצו הקודם עומד על כנו ואין כל צורך לשוב ולפעול להוצאת צו חדש. "עוד הוסיף כי מחזיקת השטח הקודמת ידעה היטב את גבולות הצו, וכי ככל שהמבקשת ביקשה לברר את תחולתו, הייתה יכולה לפנות לרשות ולקבל את המידע הרלוונטי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אזרח זר (36), בעל אשרת עבודה בישראל, בגין ניסיון שוד של אישה כבת 78 באשקלון ותקיפת חובש מד"א. ולבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נוסף נגד שני קטינים בגין שוד מתוכנן שבוצע לאחר שהתחזו לאישה באתר היכרויות.
מכתב האישום הראשון, שהגישה עו"ד שירה מוסא מלכה מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני מספר ימים, בשעות הצהריים, הלכה המתלוננת באשקלון כשהיא אוחזת בעגלת קניות, בשקיות ובתיקה האישי. לאחר שהנאשם (SEEPAKDEE THIRAPONG) הבחין במתלוננת, הוא החליט לשדוד את רכושה. לשם כך רץ לעברה מאחור, אחז בתיקה ובשקיות שנשאה ומשך אותם בחוזקה בניסיון לחטוף אותם. המתלוננת ניסתה להתנגד למעשיו, אחזה ברכושה וצעקה לעזרה, אולם הנאשם המשיך למשוך את התיק והשקיות תוך הפעלת כוח כלפיה.
גם לאחר שהמתלוננת נפלה ארצה, המשיך הנאשם לנסות לחטוף את רכושה כשהיא שרועה על הקרקע. עוברי אורח שהבחינו במתרחש נחלצו לעזרתה, השתלטו על הנאשם והזעיקו את כוחות ההצלה. עם הגעת צוות מד"א למקום תקף הנאשם את אחד החובשים בכך שבעט בו והכה אותו באגרופיו, עד שהחובש השתלט עליו וריתק אותו לקרקע. למתלוננת נגרם שבר בידה וכן חבלות נוספות.
לנאשם, שתיקו נחקר על ידי תחנת משטרת אשקלון, יוחסו עבירות של ניסיון שוד ותקיפה.
כתב אישום נוסף, הגישה עו"ד נועה שוקר מפרקליטות מחוז דרום כנגד שני קטינים (16) לאחר ששדדו אדם אותו הכירו באפליקציית הכרויות. מכתב האישום עולה כי הנאשמים התחזו לאישה באתר היכרויות ובאפליקציית טלגרם, ניהלו עם המתלונן שיחות ממושכות, שלחו לו תמונות והקלטה קולית של אישה, ובהמשך קבעו עמו מפגש בלהבים בתמורה לתשלום עבור שירותי מין.
עם הגעת המתלונן למקום, כך נטען, ארבו לו הנאשמים כשהם חובשים קסדות, כאשר אחד מהם הצטייד באלה ואחר בסכין. הם תקפו את המתלונן, הכו אותו, הפילו אותו ארצה, איימו לדקור אותו אם לא ימסור את כספו, ושדדו ממנו 1,300 ש"ח. לאחר שנמלטו מהמקום שלחו למתלונן הודעה מאיימת במטרה להניא אותו מלמסור הודעה במשטרה.
לנאשמים, שתיקם נחקר על ידי תחנת רהט, מיוחסות עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה, ולאחד מהם גם עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין.
לתשומת לבכם, חל איסור לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטינים. כמו כן כיוון שמדובר בקטינים לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינם.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אזרח זר (36), בעל אשרת עבודה בישראל, בגין ניסיון שוד של אישה כבת 78 באשקלון ותקיפת חובש מד"א. ולבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נוסף נגד שני קטינים בגין שוד מתוכנן שבוצע לאחר שהתחזו לאישה באתר היכרויות.
מכתב האישום הראשון, שהגישה עו"ד שירה מוסא מלכה מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי לפני מספר ימים, בשעות הצהריים, הלכה המתלוננת באשקלון כשהיא אוחזת בעגלת קניות, בשקיות ובתיקה האישי. לאחר שהנאשם (SEEPAKDEE THIRAPONG) הבחין במתלוננת, הוא החליט לשדוד את רכושה. לשם כך רץ לעברה מאחור, אחז בתיקה ובשקיות שנשאה ומשך אותם בחוזקה בניסיון לחטוף אותם. המתלוננת ניסתה להתנגד למעשיו, אחזה ברכושה וצעקה לעזרה, אולם הנאשם המשיך למשוך את התיק והשקיות תוך הפעלת כוח כלפיה.
גם לאחר שהמתלוננת נפלה ארצה, המשיך הנאשם לנסות לחטוף את רכושה כשהיא שרועה על הקרקע. עוברי אורח שהבחינו במתרחש נחלצו לעזרתה, השתלטו על הנאשם והזעיקו את כוחות ההצלה. עם הגעת צוות מד"א למקום תקף הנאשם את אחד החובשים בכך שבעט בו והכה אותו באגרופיו, עד שהחובש השתלט עליו וריתק אותו לקרקע. למתלוננת נגרם שבר בידה וכן חבלות נוספות.
לנאשם, שתיקו נחקר על ידי תחנת משטרת אשקלון, יוחסו עבירות של ניסיון שוד ותקיפה.
כתב אישום נוסף, הגישה עו"ד נועה שוקר מפרקליטות מחוז דרום כנגד שני קטינים (16) לאחר ששדדו אדם אותו הכירו באפליקציית הכרויות. מכתב האישום עולה כי הנאשמים התחזו לאישה באתר היכרויות ובאפליקציית טלגרם, ניהלו עם המתלונן שיחות ממושכות, שלחו לו תמונות והקלטה קולית של אישה, ובהמשך קבעו עמו מפגש בלהבים בתמורה לתשלום עבור שירותי מין.
עם הגעת המתלונן למקום, כך נטען, ארבו לו הנאשמים כשהם חובשים קסדות, כאשר אחד מהם הצטייד באלה ואחר בסכין. הם תקפו את המתלונן, הכו אותו, הפילו אותו ארצה, איימו לדקור אותו אם לא ימסור את כספו, ושדדו ממנו 1,300 ש"ח. לאחר שנמלטו מהמקום שלחו למתלונן הודעה מאיימת במטרה להניא אותו מלמסור הודעה במשטרה.
לנאשמים, שתיקם נחקר על ידי תחנת רהט, מיוחסות עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה, ולאחד מהם גם עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין.
לתשומת לבכם, חל איסור לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטינים. כמו כן כיוון שמדובר בקטינים לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינם.
הודעה מטעם משרד המשפטים:
מליאת הכנסת אישרה היום (ג') את הצעת החוק שיזם וקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים ח"כ יריב לוין לנוכחות סנגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, הנחקרים במשטרה כחשודים.
החוק צפוי להביא לחיזוק שמירה על זכויות חשודים, צמצום החשש מהודאות שווא, ולסיוע במימוש זכותן של אוכלוסיות אלו להליך משטרתי ומשפטי הוגן.
מנכ"ל המשרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "זהו מהלך היסטורי, בפעם הראשונה בישראל תתאפשר הכנסת עורך דין לחדר החקירות, בשלב הקריטי ביותר בהליך הפלילי כפי שכבר קורה במדינות רבות ברחבי העולם".
חוק זה, מבטא את המחויבות והשאיפה להקפדה על הליך הוגן ושוויוני, בפרט בעניינם של חשודים הנמנים עם אוכלוסיות אלה החשופות באופן מוגבר לסיכון למתן הודאות שווא בחקירה, על רקע מאפייניהם הייחודיים.
האמון שאוכלוסיות אלה נותנים בגורם המוסמך שניצב מולם בחדר החקירות, יחד עם חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות ואת המשמעות של מה שנאמר על ידם בחקירה, הצריך מעטפת נוספת שתבטיח את זכותם להליך הוגן בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר במהלך פורץ דרך וחוק תקדימי שמטרתו להיטיב עם אוכלוסיות הקטינים והאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם. חוק זה הינו חלק ממגוון חוקים חברתיים שיזם וקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין לייעול ושיפור השירות הניתן לאזרחים במדינת ישראל".
עו"ד ענת מיסד-כנען, הסניגורית הציבורית הארצית: אני מברכת על החקיקה הנאורה והמתחייבת שעברה היום בכנסת. אנשים עם מוגבלות וקטינים הם פגיעים במיוחד ומוכח כי הם מודים ומורשעים גם בדברים שלא עשו. לא נותיר אותם עוד לבדם בחדר החקירות. שר המשפטים יריב לוין גילה מחוייבות לאוכלוסיה החלשה והפגיעה הזו כשאימץ את המלצת פרופ׳ יורם דנציגר וחברים מהוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן וקידם את החוק לנוכחות סניגור בחקירה.
מליאת הכנסת אישרה היום (ג') את הצעת החוק שיזם וקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים ח"כ יריב לוין לנוכחות סנגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, הנחקרים במשטרה כחשודים.
החוק צפוי להביא לחיזוק שמירה על זכויות חשודים, צמצום החשש מהודאות שווא, ולסיוע במימוש זכותן של אוכלוסיות אלו להליך משטרתי ומשפטי הוגן.
מנכ"ל המשרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "זהו מהלך היסטורי, בפעם הראשונה בישראל תתאפשר הכנסת עורך דין לחדר החקירות, בשלב הקריטי ביותר בהליך הפלילי כפי שכבר קורה במדינות רבות ברחבי העולם".
חוק זה, מבטא את המחויבות והשאיפה להקפדה על הליך הוגן ושוויוני, בפרט בעניינם של חשודים הנמנים עם אוכלוסיות אלה החשופות באופן מוגבר לסיכון למתן הודאות שווא בחקירה, על רקע מאפייניהם הייחודיים.
האמון שאוכלוסיות אלה נותנים בגורם המוסמך שניצב מולם בחדר החקירות, יחד עם חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות ואת המשמעות של מה שנאמר על ידם בחקירה, הצריך מעטפת נוספת שתבטיח את זכותם להליך הוגן בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר במהלך פורץ דרך וחוק תקדימי שמטרתו להיטיב עם אוכלוסיות הקטינים והאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם. חוק זה הינו חלק ממגוון חוקים חברתיים שיזם וקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין לייעול ושיפור השירות הניתן לאזרחים במדינת ישראל".
עו"ד ענת מיסד-כנען, הסניגורית הציבורית הארצית: אני מברכת על החקיקה הנאורה והמתחייבת שעברה היום בכנסת. אנשים עם מוגבלות וקטינים הם פגיעים במיוחד ומוכח כי הם מודים ומורשעים גם בדברים שלא עשו. לא נותיר אותם עוד לבדם בחדר החקירות. שר המשפטים יריב לוין גילה מחוייבות לאוכלוסיה החלשה והפגיעה הזו כשאימץ את המלצת פרופ׳ יורם דנציגר וחברים מהוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן וקידם את החוק לנוכחות סניגור בחקירה.