דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023:
המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר
הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משרד הבריאות וצה"ל
שלום רב,
דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023 פורסם הבוקר (ד') באתר משרד המשפטים. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, עולה כי במהלך שנת 2023 הוגשו לממשלה 13,414 בקשות חופש מידע, כשהרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, רשות הארצית לכבאות והצלה (מרביתן במסגרת פרוצדורת ביטוח שריפות), משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד התחבורה ומשרד המשפטים.
מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, כאשר משרד הבריאות אף הוכרז כרשות מפירה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפירה 14 פעמים במהלך שנת 2023. יש לציין כי מערך הסייבר הלאומי, משרד המודיעין, ורשות החברות הממשלתיות כלל לא הגישו דו"ח על יישום החוק כמתבקש בחוק.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,919 בקשות), רשות הארצית לכבאות והצלה (1,902, מרביתן במסגרת פרוצדורה הקשורה לביטוח שריפות) משטרת ישראל (1,279), משרד הבריאות (919), משרד התחבורה (806) ומשרד המשפטים (774)
• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (86.1%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (83.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (82.3%) ומשרד האוצר (74.5%)
• העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה במשרד לביטחון לאומי עם 285 בקשות חופש מידע, עלייה של 70.7% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת
• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): צה"ל (55.6%), משרד הבינוי והשיכון (33.7%) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (25.3%)
• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות הארצית לכבאות והצלה (83.5%), המשרד לביטחון לאומי (75.0%) ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים(71.2%)
• הירידה המשמעותית במספר הבקשות שהוגשו נרשמה בקרב האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (ירידה של 41.2% במספר הבקשות שהוגשו במהלך השנה), רשות האוכלוסין וההגירה (ירידה של 34.5%) ושירות בתי הסוהר (ירידה של 33.6%)
• הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות (27), צה"ל (20), משרד החינוך (14) ומשרד המשפטים (7). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2023 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפרה 14 פעמים במהלך שנה זו
• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד המשפטים (42.1%), משטרת ישראל (37.6%), המשרד לביטחון לאומי (36.2%) והנהלת בתי המשפט (35.8%) העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן המידע נוצר בידי רשות אחרת, החוק אינו חל על המידע המבוקש ולא ניתן לאתר את המידע
• הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (36 עתירות), צה"ל (26), המשרד להגנת הסביבה (13) ומשרד התחבורה (12)
רשות החברות הממשלתיות, משרד העבודה ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח התקשרות רבעוני אודות התקשרויותיהן הכספיות
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע היא מסממניו המובהקים של משטר דמוקרטי ומאפשרת לאזרח לוודא שהרשויות פועלות כדין. אמון אזרחי המדינה בצה"ל קריטי בימים אלו ועל כן נדרשת פעולה לשיפור המענה לבקשות למידע הניתן על ידיו והוא הדין לגבי משרד הבריאות האמון על מערכת הבריאות בישראל".
מצ"ב קישור לדו"ח המלא, באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/pages/annual_reports
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר
הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משרד הבריאות וצה"ל
שלום רב,
דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023 פורסם הבוקר (ד') באתר משרד המשפטים. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, עולה כי במהלך שנת 2023 הוגשו לממשלה 13,414 בקשות חופש מידע, כשהרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, רשות הארצית לכבאות והצלה (מרביתן במסגרת פרוצדורת ביטוח שריפות), משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד התחבורה ומשרד המשפטים.
מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, כאשר משרד הבריאות אף הוכרז כרשות מפירה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפירה 14 פעמים במהלך שנת 2023. יש לציין כי מערך הסייבר הלאומי, משרד המודיעין, ורשות החברות הממשלתיות כלל לא הגישו דו"ח על יישום החוק כמתבקש בחוק.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,919 בקשות), רשות הארצית לכבאות והצלה (1,902, מרביתן במסגרת פרוצדורה הקשורה לביטוח שריפות) משטרת ישראל (1,279), משרד הבריאות (919), משרד התחבורה (806) ומשרד המשפטים (774)
• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (86.1%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (83.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (82.3%) ומשרד האוצר (74.5%)
• העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה במשרד לביטחון לאומי עם 285 בקשות חופש מידע, עלייה של 70.7% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת
• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): צה"ל (55.6%), משרד הבינוי והשיכון (33.7%) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (25.3%)
• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות הארצית לכבאות והצלה (83.5%), המשרד לביטחון לאומי (75.0%) ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים(71.2%)
• הירידה המשמעותית במספר הבקשות שהוגשו נרשמה בקרב האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (ירידה של 41.2% במספר הבקשות שהוגשו במהלך השנה), רשות האוכלוסין וההגירה (ירידה של 34.5%) ושירות בתי הסוהר (ירידה של 33.6%)
• הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות (27), צה"ל (20), משרד החינוך (14) ומשרד המשפטים (7). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2023 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפרה 14 פעמים במהלך שנה זו
• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד המשפטים (42.1%), משטרת ישראל (37.6%), המשרד לביטחון לאומי (36.2%) והנהלת בתי המשפט (35.8%) העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן המידע נוצר בידי רשות אחרת, החוק אינו חל על המידע המבוקש ולא ניתן לאתר את המידע
• הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (36 עתירות), צה"ל (26), המשרד להגנת הסביבה (13) ומשרד התחבורה (12)
רשות החברות הממשלתיות, משרד העבודה ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח התקשרות רבעוני אודות התקשרויותיהן הכספיות
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע היא מסממניו המובהקים של משטר דמוקרטי ומאפשרת לאזרח לוודא שהרשויות פועלות כדין. אמון אזרחי המדינה בצה"ל קריטי בימים אלו ועל כן נדרשת פעולה לשיפור המענה לבקשות למידע הניתן על ידיו והוא הדין לגבי משרד הבריאות האמון על מערכת הבריאות בישראל".
מצ"ב קישור לדו"ח המלא, באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/pages/annual_reports
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
הודעה מטעם הפרקליטות:
בימ"ש המחוזי בתל אביב - המחלקה הכלכלית (כב' השופטת מיכל אגמון גונן) אימץ את הסדר הטיעון עם חברת שיכון ובינוי - אס.בי.איי תשתיות בע"מ, חברה-בת של שיכון ובינוי בע"מ, במסגרתו הודתה החברה בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. בית המשפט הטיל על החברה קנס בגובה 10 מיליון שקל. בנוסף, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לחילוט אזרחי בסך 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.
עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת הסדר הטיעון, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו עןבדים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.
נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדו"חותיה הכספיים שפורסמו לציבור, את דו"חות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה". הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דו"חותיה הכספיים יאוחדו בדו"חות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.
שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ הורשעה בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע ואי קיום הוראת סעיף 36 בדו"ח שנמסר לרשות ולבורסה, עבירה על פי סעיף 53(ב)(5א) לחוק ניירות ערך.
במקביל להסדר הטיעון שנחתם, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה מוסכמת לחילוט רכוש בהליך אזרחי נגד החברה השוויצרית בהיקף של 250 מיליון ש"ח.
התיק נגד חברת שיכון ובינוי בע"מ הנסחרת בבורסה נסגר.
מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין:
בכך תמה פרשת "שיכון ובינוי", וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על ידי כב' השופט בני שגיא*.
*ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל, וזאת כחלק ממחויביות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
בימ"ש המחוזי בתל אביב - המחלקה הכלכלית (כב' השופטת מיכל אגמון גונן) אימץ את הסדר הטיעון עם חברת שיכון ובינוי - אס.בי.איי תשתיות בע"מ, חברה-בת של שיכון ובינוי בע"מ, במסגרתו הודתה החברה בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. בית המשפט הטיל על החברה קנס בגובה 10 מיליון שקל. בנוסף, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לחילוט אזרחי בסך 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.
עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת הסדר הטיעון, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו עןבדים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.
נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדו"חותיה הכספיים שפורסמו לציבור, את דו"חות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה". הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דו"חותיה הכספיים יאוחדו בדו"חות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.
שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ הורשעה בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע ואי קיום הוראת סעיף 36 בדו"ח שנמסר לרשות ולבורסה, עבירה על פי סעיף 53(ב)(5א) לחוק ניירות ערך.
במקביל להסדר הטיעון שנחתם, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה מוסכמת לחילוט רכוש בהליך אזרחי נגד החברה השוויצרית בהיקף של 250 מיליון ש"ח.
התיק נגד חברת שיכון ובינוי בע"מ הנסחרת בבורסה נסגר.
מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין:
בכך תמה פרשת "שיכון ובינוי", וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על ידי כב' השופט בני שגיא*.
*ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל, וזאת כחלק ממחויביות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
גופים ציבוריים גדולים לא עומדים ביעד הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות כבר 4 שנים ברצף
*שיעור הגופים אשר עומדים ביעד הייצוג ההולם עלה מ-60% ל-73% בין השנים 2021-2023
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2023. מהנתונים עולה כי 73% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד העסקת אנשים עם מוגבלות. עם זאת, גופים ציבוריים מרכזיים, לרבות בנק ישראל, מפעל הפיס, הרשות לניירות ערך, ועיריות ירושלים, תל אביב-יפו ובני ברק, לא עומדים ביעד הייצוג ההולם זו השנה הרביעית ברציפות. הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת יישום תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
על פי התיקון, גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים שאינם עומדים ביעד מחויבים בפרסום תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית. החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. החוק מחייב מעסיקים לבצע שורת פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, לרבות מינוי ממונה תעסוקה ייעודי האמון על הנושא.
במסגרת תיקון מספר 23 לחוק, התווספה לנציבות הסמכות לאכוף את הוראות החוק בתחומי הנגישות והייצוג ההולם גם באמצעות אכיפה מנהלית. זו כוללת מספר כלי אכיפה ובכללם הטלת עיצומים כספיים בגין הפרה של כל אחת מההוראות הבאות ביחס לייצוג הולם:
• גוף ציבורי שהפר את חובתו בכל הקשור למינוי ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות כאמור.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו בכל הקשור לפרסום תוכנית שנתית המאושרת על ידי הנהלת הארגון.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו ולא כלל בתוכנית השנתית את הרכיבים הנדרשים.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "למרבה הצער, מספר גדול מדי של גופים ציבוריים משמעותיים עדיין אינם עומדים בחובתם להעסקת אנשים עם מוגבלות כפי שקבוע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין היתר, גם באמצעות סמכויות הנציבות לבצע אכיפה מנהלית, שהנציבות קיבלה לפני כשנתיים במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקביל, הנציבות תמשיך לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בכנסת לפני מספר חודשים".
מצורף נספח עם הנתונים העיקריים
לקריאת הנתונים המלאים – https://www.gov.il/he/pages/appropriate_representation_employment_data_lobby
*שיעור הגופים אשר עומדים ביעד הייצוג ההולם עלה מ-60% ל-73% בין השנים 2021-2023
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2023. מהנתונים עולה כי 73% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד העסקת אנשים עם מוגבלות. עם זאת, גופים ציבוריים מרכזיים, לרבות בנק ישראל, מפעל הפיס, הרשות לניירות ערך, ועיריות ירושלים, תל אביב-יפו ובני ברק, לא עומדים ביעד הייצוג ההולם זו השנה הרביעית ברציפות. הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת יישום תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
על פי התיקון, גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים שאינם עומדים ביעד מחויבים בפרסום תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית. החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. החוק מחייב מעסיקים לבצע שורת פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, לרבות מינוי ממונה תעסוקה ייעודי האמון על הנושא.
במסגרת תיקון מספר 23 לחוק, התווספה לנציבות הסמכות לאכוף את הוראות החוק בתחומי הנגישות והייצוג ההולם גם באמצעות אכיפה מנהלית. זו כוללת מספר כלי אכיפה ובכללם הטלת עיצומים כספיים בגין הפרה של כל אחת מההוראות הבאות ביחס לייצוג הולם:
• גוף ציבורי שהפר את חובתו בכל הקשור למינוי ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות כאמור.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו בכל הקשור לפרסום תוכנית שנתית המאושרת על ידי הנהלת הארגון.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו ולא כלל בתוכנית השנתית את הרכיבים הנדרשים.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "למרבה הצער, מספר גדול מדי של גופים ציבוריים משמעותיים עדיין אינם עומדים בחובתם להעסקת אנשים עם מוגבלות כפי שקבוע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין היתר, גם באמצעות סמכויות הנציבות לבצע אכיפה מנהלית, שהנציבות קיבלה לפני כשנתיים במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקביל, הנציבות תמשיך לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בכנסת לפני מספר חודשים".
מצורף נספח עם הנתונים העיקריים
לקריאת הנתונים המלאים – https://www.gov.il/he/pages/appropriate_representation_employment_data_lobby
דחיית מועדי הגשת דיווחים לעמותות לשנת 2023 לצורך קבלת אישור ניהול תקין לשנת 2025
בצל מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום הלאומי, ועל מנת להקל על העמותות והחברות לתועלת הציבור שטרם הגישו דיווחים לצורך קבלת אישור ניהול תקין, רשמת העמותות וההקדשות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים החליטה לאשר ארכה להגשת הדיווחים עד ליום 1 בדצמבר 2024.
בהתאם להוראות חוק העמותות וחוק החברות, עמותות וחברות לתועלת הציבור נדרשות להגיש דיווחים שנתיים עד ליום 30 ביוני בשנה שלאחר תום תקופת הדו"ח.
יודגש כי ארכה זו חלה גם על עמותות וחברות לתועלת הציבור, אשר קיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (עבור השנים 2024-2025) ומחויבות בהגשת הדיווחים לשנת 2023, כתנאי להמשך תוקפו של אישור ניהול תקין לשנת 2025.
בצל מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום הלאומי, ועל מנת להקל על העמותות והחברות לתועלת הציבור שטרם הגישו דיווחים לצורך קבלת אישור ניהול תקין, רשמת העמותות וההקדשות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים החליטה לאשר ארכה להגשת הדיווחים עד ליום 1 בדצמבר 2024.
בהתאם להוראות חוק העמותות וחוק החברות, עמותות וחברות לתועלת הציבור נדרשות להגיש דיווחים שנתיים עד ליום 30 ביוני בשנה שלאחר תום תקופת הדו"ח.
יודגש כי ארכה זו חלה גם על עמותות וחברות לתועלת הציבור, אשר קיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (עבור השנים 2024-2025) ומחויבות בהגשת הדיווחים לשנת 2023, כתנאי להמשך תוקפו של אישור ניהול תקין לשנת 2025.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים
נשלל אישור הניהול התקין של עמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות לשנת 2024
יחידת העמותות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שללה בספטמבר 2024 את אישור הניהול התקין שניתן לעמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות (ע"ר) 580224863, לשנת 2024. מדובר בעמותה המתבלטת ברשתות החברתיות ומציגה את עצמה כמסייעת, בין היתר, לניצולי שואה וקשישים.
ההחלטה על השלילה התקבלה לאחר היעדר שיתוף פעולה של העמותה עם דרישות יחידת העמותות, במסגרת תוכנית לתיקון ליקויים, שנקבעה לה בעקבות ביקורת עומק שנערכה לעמותה והסתיימה בשנת 23. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בתחומים שונים ובכלל זה: העסקת עובדים, דיווחים חסרים/שגויים, התנהלות כספית לקויה וכן תפקוד לקוי של מוסדות העמותה.
יצוין, כי אישור ניהול תקין נשלל במקרים חריגים במסגרתם נמצאים ליקויים בדיווחי העמותה שעל בסיסם ניתן האישור, או בהתנהלות העמותה ובמקרים בהם העמותה איננה משתפת פעולה.
שלילת האישור פוגעת באפשרות העמותות לקבל תמיכה ותקציבים ממשרדי ממשלה או להתקשר במכרזים עם המדינה, ועלולה לפגוע בהכרה של העמותה כמוסד ציבורי וכן בזיכוי ממס על תרומות (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה).
רשות התאגידים קוראת לציבור לדווח על התנהלות לא תקינה של עמותה, ככל שנתקל, באתר הרשות.
נשלל אישור הניהול התקין של עמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות לשנת 2024
יחידת העמותות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שללה בספטמבר 2024 את אישור הניהול התקין שניתן לעמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות (ע"ר) 580224863, לשנת 2024. מדובר בעמותה המתבלטת ברשתות החברתיות ומציגה את עצמה כמסייעת, בין היתר, לניצולי שואה וקשישים.
ההחלטה על השלילה התקבלה לאחר היעדר שיתוף פעולה של העמותה עם דרישות יחידת העמותות, במסגרת תוכנית לתיקון ליקויים, שנקבעה לה בעקבות ביקורת עומק שנערכה לעמותה והסתיימה בשנת 23. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בתחומים שונים ובכלל זה: העסקת עובדים, דיווחים חסרים/שגויים, התנהלות כספית לקויה וכן תפקוד לקוי של מוסדות העמותה.
יצוין, כי אישור ניהול תקין נשלל במקרים חריגים במסגרתם נמצאים ליקויים בדיווחי העמותה שעל בסיסם ניתן האישור, או בהתנהלות העמותה ובמקרים בהם העמותה איננה משתפת פעולה.
שלילת האישור פוגעת באפשרות העמותות לקבל תמיכה ותקציבים ממשרדי ממשלה או להתקשר במכרזים עם המדינה, ועלולה לפגוע בהכרה של העמותה כמוסד ציבורי וכן בזיכוי ממס על תרומות (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה).
רשות התאגידים קוראת לציבור לדווח על התנהלות לא תקינה של עמותה, ככל שנתקל, באתר הרשות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד רוי גורדון, תושב תל אביב-יפו, שהשליך לפידים במהלך הפגנה להשבת החטופים שהתקיימה באפריל האחרון. אחד מהלפידים התלקח בעת ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אסף סוויסה מפרקליטות מחוז ירושלים, במהלך ההפגנה בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, השליך הנאשם לפיד בוער סמוך לחסימה משטרתית. הלפיד כובה על ידי שוטר והנאשם התרחק מהמקום. בהמשך, כשבידו לפיד כבוי, הבחין הנאשם בפרשי משטרה נוספים והשליך לעברם את הלפיד הכבוי אשר התלקח במהלך ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד רוי גורדון, תושב תל אביב-יפו, שהשליך לפידים במהלך הפגנה להשבת החטופים שהתקיימה באפריל האחרון. אחד מהלפידים התלקח בעת ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אסף סוויסה מפרקליטות מחוז ירושלים, במהלך ההפגנה בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, השליך הנאשם לפיד בוער סמוך לחסימה משטרתית. הלפיד כובה על ידי שוטר והנאשם התרחק מהמקום. בהמשך, כשבידו לפיד כבוי, הבחין הנאשם בפרשי משטרה נוספים והשליך לעברם את הלפיד הכבוי אשר התלקח במהלך ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות.
תמונת מצב: יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2023
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים והמינהל לתפקידים מיוחדים והעמדת מידע לציבור במשרד הפנים פרסמו דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2023.
יצוין כי חלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן עיריית אור עקיבא, עראבה, קלנסווה ונצרת (שנה שלישית ברציפות) טייבה, מעלה אדומים ובית שאן (שנה שנייה ברציפות), אלעד ורמלה.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,676 בקשות למידע, לעומת 13,414 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2023
• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ירושלים (794), עיריית אשדוד (710), עיריית ראשון לציון (532) ועיריית חיפה (390).
• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (99.3%), עיריית ירושלים (95.8%), עיריית ראשון לציון (85.9%), עיריית נתניה (81%)
• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (52.8%), עיריית חולון (46.6%), עיריית רמת גן (24.3%) ועיריית הרצליה (12.9%)
• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (25.4%), לא ניתן לאתר את המידע (17%), פגיעה בפרטיות (15%)
• 213 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות. מהרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות הרבה ביותר: מועצה מקומית זמר (7), עיריית חיפה (6), עיריית טייבה (5) ועיריית רחובות (5).
• בין הרשויות שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים (עד 14 יום): עיריית ירושלים, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית קריית גת ועיריית אור יהודה
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו רשויות מקומיות אינן מדווחות על הבקשות למידע ואינן מאפשרות לבצע בקרה על יישום החוק אצלן, ואני קורא לראשי הרשויות לפעול מיידית לשינוי מצב זה. השקיפות והזכות למידע הן מיסודות הדמוקרטיה ובגדר זכות בסיסית המגיעה לתושב".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור: "משרד הפנים רואים ביישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות המקומיות אבן יסוד חשובה בשיפור השירות לתושבים. במסגרת החוק הרשות מחויבת לפרסם דו"ח שמפרט בין היתר את עיקרי מדיניות העירייה, המבנה הארגוני, תוכניות העבודה, התקציב העירוני ועוד ועוד. החוק גם מאפשר לתושב לקבל מידע חשוב שרלוונטי אליו בחיי היום יום שלו ברשות המקומית. לכן אנחנו פועלים כל העת כתף אל כתף עם היחידה הממשלתית במשרד המשפטים כדי להמשיך ולשפר את העברת המידע של הרשויות המקומיות לתושב".
לדו"ח המלא >>>> https://www.gov.il/he/pages/news-4-11-24
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים והמינהל לתפקידים מיוחדים והעמדת מידע לציבור במשרד הפנים פרסמו דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2023.
יצוין כי חלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן עיריית אור עקיבא, עראבה, קלנסווה ונצרת (שנה שלישית ברציפות) טייבה, מעלה אדומים ובית שאן (שנה שנייה ברציפות), אלעד ורמלה.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,676 בקשות למידע, לעומת 13,414 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2023
• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ירושלים (794), עיריית אשדוד (710), עיריית ראשון לציון (532) ועיריית חיפה (390).
• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (99.3%), עיריית ירושלים (95.8%), עיריית ראשון לציון (85.9%), עיריית נתניה (81%)
• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (52.8%), עיריית חולון (46.6%), עיריית רמת גן (24.3%) ועיריית הרצליה (12.9%)
• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (25.4%), לא ניתן לאתר את המידע (17%), פגיעה בפרטיות (15%)
• 213 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות. מהרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות הרבה ביותר: מועצה מקומית זמר (7), עיריית חיפה (6), עיריית טייבה (5) ועיריית רחובות (5).
• בין הרשויות שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים (עד 14 יום): עיריית ירושלים, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית קריית גת ועיריית אור יהודה
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו רשויות מקומיות אינן מדווחות על הבקשות למידע ואינן מאפשרות לבצע בקרה על יישום החוק אצלן, ואני קורא לראשי הרשויות לפעול מיידית לשינוי מצב זה. השקיפות והזכות למידע הן מיסודות הדמוקרטיה ובגדר זכות בסיסית המגיעה לתושב".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור: "משרד הפנים רואים ביישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות המקומיות אבן יסוד חשובה בשיפור השירות לתושבים. במסגרת החוק הרשות מחויבת לפרסם דו"ח שמפרט בין היתר את עיקרי מדיניות העירייה, המבנה הארגוני, תוכניות העבודה, התקציב העירוני ועוד ועוד. החוק גם מאפשר לתושב לקבל מידע חשוב שרלוונטי אליו בחיי היום יום שלו ברשות המקומית. לכן אנחנו פועלים כל העת כתף אל כתף עם היחידה הממשלתית במשרד המשפטים כדי להמשיך ולשפר את העברת המידע של הרשויות המקומיות לתושב".
לדו"ח המלא >>>> https://www.gov.il/he/pages/news-4-11-24
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- האפוטרופוס הכללי
נחנך שירות חדש ואוטומטי להגשת בקשה מקוונת לצו ירושה
האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים חנך לאחרונה שירות טכנולוגי חדשני, המאפשר להגיש בקשה לצו ירושה באמצעות הליך הזדהות קצר ומאובטח, בו מזינים את שם המוריש בלבד ופרטי היורשים מושלמים באופן מיידי, ישירות לטופס הבקשה.
הפיתוח הייחודי נולד כמענה לצורך שהתעורר ביתר שאת עם פרוץ מלחמת
חרבות ברזל, במטרה להעניק שירות רגיש ללא חסמים בירוקרטיים למשפחות החללים והנרצחים. בכך נחסך מבני המשפחה המתמודדים עם האובדן הכבד, הצורך בהקלדת פרטים מרובים וכל שנותר למבקש, הוא לאשר בלחיצת כפתור אחת הפרטים שבטופס.
על מנת להשתמש בשירות, יורש המגיש בקשה לצו ירושה, בוחר במסלול החדש של הגשה מקוונת בהזדהות הלאומית. לאחר הליך הזדהות מאובטח וכניסה לאזור האישי, ממלא היורש את פרטי המוריש, ובהינתן שנמצא ביניהם קשר משפחתי, נשתלים אוטומטית לתוך הבקשה המקוונת שמות היורשים, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין, ללא כל צורך בהקלדה. לאחר אישור הפרטים, מגישים את הבקשה המקוונת והיא נשלחת מיידית למערכות הממונה על ענייני ירושה.
בכל שנה מוגשות כ-20,000 בקשות לצווי ירושה. בממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים מעריכים כי חלק ניכר מבקשות אלו יוגשו באמצעות השירות החדש, אשר יקל על הציבור, יביא להגשה קלה וידידותית יותר של בקשות, יימנע טעויות בפרטי יורשים ויחסוך זמן רב בהגשת הבקשה.
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה: "הפיתוח החדשני קודם, בין השאר, מתוך ההתגייסות של מערך רשם הירושה למתן מענה למשפחות הנרצחים והחללים במלחמה ולאור הצורך שעלה בהפחתת הנטל הבירוקרטי. נמשיך להשתפר ולייעל את התהליכים והשירותים ברשם הירושה על מנת לסייע ולהקל בשעה הקשה של התמודדות עם אבל ושכול".
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "השירות החדש מסייע לציבור באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ומשפר את השירות של הגשת בקשה לצו ירושה באופן משמעותי. זהו פתרון מצוין ויעיל לציבור. משרד המשפטים פועל כל העת לקדם ולשפר את שירותי המשרד ולהנגישם לציבור".
נחנך שירות חדש ואוטומטי להגשת בקשה מקוונת לצו ירושה
האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים חנך לאחרונה שירות טכנולוגי חדשני, המאפשר להגיש בקשה לצו ירושה באמצעות הליך הזדהות קצר ומאובטח, בו מזינים את שם המוריש בלבד ופרטי היורשים מושלמים באופן מיידי, ישירות לטופס הבקשה.
הפיתוח הייחודי נולד כמענה לצורך שהתעורר ביתר שאת עם פרוץ מלחמת
חרבות ברזל, במטרה להעניק שירות רגיש ללא חסמים בירוקרטיים למשפחות החללים והנרצחים. בכך נחסך מבני המשפחה המתמודדים עם האובדן הכבד, הצורך בהקלדת פרטים מרובים וכל שנותר למבקש, הוא לאשר בלחיצת כפתור אחת הפרטים שבטופס.
על מנת להשתמש בשירות, יורש המגיש בקשה לצו ירושה, בוחר במסלול החדש של הגשה מקוונת בהזדהות הלאומית. לאחר הליך הזדהות מאובטח וכניסה לאזור האישי, ממלא היורש את פרטי המוריש, ובהינתן שנמצא ביניהם קשר משפחתי, נשתלים אוטומטית לתוך הבקשה המקוונת שמות היורשים, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין, ללא כל צורך בהקלדה. לאחר אישור הפרטים, מגישים את הבקשה המקוונת והיא נשלחת מיידית למערכות הממונה על ענייני ירושה.
בכל שנה מוגשות כ-20,000 בקשות לצווי ירושה. בממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים מעריכים כי חלק ניכר מבקשות אלו יוגשו באמצעות השירות החדש, אשר יקל על הציבור, יביא להגשה קלה וידידותית יותר של בקשות, יימנע טעויות בפרטי יורשים ויחסוך זמן רב בהגשת הבקשה.
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה: "הפיתוח החדשני קודם, בין השאר, מתוך ההתגייסות של מערך רשם הירושה למתן מענה למשפחות הנרצחים והחללים במלחמה ולאור הצורך שעלה בהפחתת הנטל הבירוקרטי. נמשיך להשתפר ולייעל את התהליכים והשירותים ברשם הירושה על מנת לסייע ולהקל בשעה הקשה של התמודדות עם אבל ושכול".
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "השירות החדש מסייע לציבור באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ומשפר את השירות של הגשת בקשה לצו ירושה באופן משמעותי. זהו פתרון מצוין ויעיל לציבור. משרד המשפטים פועל כל העת לקדם ולשפר את שירותי המשרד ולהנגישם לציבור".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אמיר, שהמשיכה לשמוע את התיק גם לאחר מינויה לביהמ"ש המחוזי) קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה והרשיע את אור בכל סעיפי כתב האישום נגדה - ריבוי עבירות מע"מ, עבירות מס, אי-הגשת הצהרת הון ועבירה לפי חוק הגנת הצרכן. כן הורשעה אור בעבירות זיוף ועבירות מרמה בנסיבות מחמירות שבוצעו כלפי לקוחותיה וכלפי מנהל סניף בנק. זאת בגין מעשים שעשתה אור בין השנים 2016-2008, עת פעלה כיזמית נדל"ן וארגנה קבוצות רוכשים באמצעות חברות בשליטתה.
בימ"ש קבע כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה בשמונה פרויקטים למגורים.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ על עסקאות שביצעה כעוסקת עצמאית בתחום הנדל"ן, עת נרשמו על שמה זכויות בפרויקטים למגורים ששיווקה.
כן הורשעה אור במרמה כלפי לקוחות בפרויקט צ'לנוב, אחד הפרויקטים שבהם ארגנה קבוצת רכישה. אור ביקשה מהלקוחות להעביר כספים לצורך רכישת הקרקע עליה יקום הפרויקט לחשבון חברה בשליטתה תוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור זייפה מסמך בנקאי שהראה לכאורה יתרה של עשרות מיליוני שקלים בחשבונה הפרטי והציגה את המסמך המזויף בפני מנהל סניף בבנק המזרחי על מנת לשכנעו לכבד שיקים שמסרה חברה בשליטתה למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה.
בנוסף, הורשעה אור בעבירות על פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים כמו ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900 אלף שקלים. אור רשמה ההוצאות באופן כוזב בספרי חברה שבשליטתה לצרכי התחמקות ממס. בנוסף, הורשעה אור בכך שחברה בשליטתה מימנה עבורה דירה בסכום 2.7 מיליון שקלים והיא לא דיווחה על הכנסה מדיבידנד.
עוד קבע ביהמ"ש כי אור ביצעה הפרה של אי-פיקוח לגבי הטעיה בפרסום לפי חוק הגנת הצרכן בכך שהציגה מצג לפיו הדירות נמכרות מקבלן.
יצוין, כי מתחילת ההליך בבית המשפט אור לא לקחה לעצמה ייצוג משפטי, בכלל זה סירבה לייצוג של סנגוריה ציבורית, ופעלה לייצג את עצמה; זאת לעיתים תוך הפרעה לניהולם התקין של דיונים או היעדרות מהם. הפרקליטות סמכה ידיה בעניין זה על החלטות רבות ומנומקות של בית המשפט לאורך ההליך, הנוגעות להיבטים של היעדר הייצוג ושמיעת דיונים בהיעדרה של הנאשמת*. *בפסק הדין התייחס בימ"ש לעניין זה ואמר כי התרשם כי התנהלותה של אור הייתה מניפולטיבית.
כן יוזכר כי לפסק דין זה קדמו בפרשה זו, במסגרת הסדרי טיעון, הרשעת חמש חברות (תאגידים) שהיו בשליטת אור ועברו הליכי פירוק, והרשעת טלי חיו, לשעבר העוזרת האישית של אור, בעבירות של זיוף ומרמה. חיו נידונה לארבעה וחצי חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. כן הורשע, במסגרת הסדר טיעון, דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות של אור, בעבירות של מע"מ, מס הכנסה, זיוף ומרמה וזאת לאחר שבמהלך ההליך הפך לעד מדינה בפרשה. גלעדי נידון לתשעה חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות.
התיק נוהל על ידי עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. כן לקחו חלק בטיפול בתיק עו"ד
יאמלאק אצ'שמן
ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אמיר, שהמשיכה לשמוע את התיק גם לאחר מינויה לביהמ"ש המחוזי) קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה והרשיע את אור בכל סעיפי כתב האישום נגדה - ריבוי עבירות מע"מ, עבירות מס, אי-הגשת הצהרת הון ועבירה לפי חוק הגנת הצרכן. כן הורשעה אור בעבירות זיוף ועבירות מרמה בנסיבות מחמירות שבוצעו כלפי לקוחותיה וכלפי מנהל סניף בנק. זאת בגין מעשים שעשתה אור בין השנים 2016-2008, עת פעלה כיזמית נדל"ן וארגנה קבוצות רוכשים באמצעות חברות בשליטתה.
בימ"ש קבע כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה בשמונה פרויקטים למגורים.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ על עסקאות שביצעה כעוסקת עצמאית בתחום הנדל"ן, עת נרשמו על שמה זכויות בפרויקטים למגורים ששיווקה.
כן הורשעה אור במרמה כלפי לקוחות בפרויקט צ'לנוב, אחד הפרויקטים שבהם ארגנה קבוצת רכישה. אור ביקשה מהלקוחות להעביר כספים לצורך רכישת הקרקע עליה יקום הפרויקט לחשבון חברה בשליטתה תוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור זייפה מסמך בנקאי שהראה לכאורה יתרה של עשרות מיליוני שקלים בחשבונה הפרטי והציגה את המסמך המזויף בפני מנהל סניף בבנק המזרחי על מנת לשכנעו לכבד שיקים שמסרה חברה בשליטתה למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה.
בנוסף, הורשעה אור בעבירות על פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים כמו ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900 אלף שקלים. אור רשמה ההוצאות באופן כוזב בספרי חברה שבשליטתה לצרכי התחמקות ממס. בנוסף, הורשעה אור בכך שחברה בשליטתה מימנה עבורה דירה בסכום 2.7 מיליון שקלים והיא לא דיווחה על הכנסה מדיבידנד.
עוד קבע ביהמ"ש כי אור ביצעה הפרה של אי-פיקוח לגבי הטעיה בפרסום לפי חוק הגנת הצרכן בכך שהציגה מצג לפיו הדירות נמכרות מקבלן.
יצוין, כי מתחילת ההליך בבית המשפט אור לא לקחה לעצמה ייצוג משפטי, בכלל זה סירבה לייצוג של סנגוריה ציבורית, ופעלה לייצג את עצמה; זאת לעיתים תוך הפרעה לניהולם התקין של דיונים או היעדרות מהם. הפרקליטות סמכה ידיה בעניין זה על החלטות רבות ומנומקות של בית המשפט לאורך ההליך, הנוגעות להיבטים של היעדר הייצוג ושמיעת דיונים בהיעדרה של הנאשמת*. *בפסק הדין התייחס בימ"ש לעניין זה ואמר כי התרשם כי התנהלותה של אור הייתה מניפולטיבית.
כן יוזכר כי לפסק דין זה קדמו בפרשה זו, במסגרת הסדרי טיעון, הרשעת חמש חברות (תאגידים) שהיו בשליטת אור ועברו הליכי פירוק, והרשעת טלי חיו, לשעבר העוזרת האישית של אור, בעבירות של זיוף ומרמה. חיו נידונה לארבעה וחצי חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. כן הורשע, במסגרת הסדר טיעון, דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות של אור, בעבירות של מע"מ, מס הכנסה, זיוף ומרמה וזאת לאחר שבמהלך ההליך הפך לעד מדינה בפרשה. גלעדי נידון לתשעה חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות.
התיק נוהל על ידי עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. כן לקחו חלק בטיפול בתיק עו"ד
יאמלאק אצ'שמן
ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
הודעה מטעם הפרקליטות:
סיום פרשת "דג זהב" העוסקת בסחר לא חוקי בזהב:
בשבוע שעבר גזר בימ"ש המחוזי מרכז על הנאשם ולדימיר ישראילוב, בעל חברה שעוסקת בקנייה ומכירה של מתכות יקרות ותכשיטים, כשלוש שנות מאסר (37 חודשים) מאחורי סורג ובריח וקנס על סך 128,000 ש"ח, זאת לאחר שישראילוב והחברה בבעלותו הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מס והלבנת הון – הוצאת חשבוניות כוזבות בסך של 270,000,000 ש"ח, קיזוז חשבוניות כוזבות בסך של כ-240,000,000 ש"ח והלבנת הון בסך של כ-1.4 מיליון. גזר דין זה הינו האחרון בפרשה המכונה "דג זהב" שהוגשו במסגרתה כתבי אישום נגד כמה מעורבים, והעוסקת ככלל בהונאת מס במסגרת סחר בזהב, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הונאה המכונה תרמית "קרוסלה" - גניבת כספי מע"מ באמצעות שרשור מסחר בין חברות, שמייבאות סחורה למדינה מבלי ששולם עליה המע"מ. לאחר מכן, החברות מוסיפות את הערך המוסף לערך המכירה ובסופו של דבר מזדכות עליו מבלי שהוא שולם למדינה מלכתחילה.
ביולי האחרון ניתן בפרשה גזר דינו של חנוך פרוינד, הנאשם העיקרי בפרשה, שהיה בעל חברה שעסקה בסחר בזהב ומנהל חנות תכשיטים, לפיו פרוינד ירצה ארבע שנים ועוד חמישה חודשים מאסר בפועל (53 חודשים) קנס על סך 280,000 ש"ח, וחילוט בגובה של מעל 2 מיליון ש"ח. פרוינד והחברה בבעלותו הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס בנסיבות מחמירות, הברחת טובין ובעבירות הלבנת הון לאחר שבין היתר, רכשו זהב שמקורו בין היתר משטחי הרשות הפלסטינית במזומן וללא כל דיווח לרשויות המס, ודאגו לכיסוי רכישת הזהב באמצעות חשבוניות פיקטיביות כוזבות.
מעורבים נוספים בפרשה שעניינם הסתיים זה מכבר הם גיא רודניצקי, מנהלה דאז של חברה שעסקה בעיבוד וזיקוק זהב, שהורשע בעבירות מס בנסיבות מחמירות, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון, והוטלו עליו שלוש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, קנס על סך 200,000 ש"ח וחילט בגובה מיליון ש"ח; והנאשם ויקטור ברנס, שנידון לתשעה חודשי עבודות שירות, וחילוט בגובה שלכ-5 מיליון ש"ח.
התיקים בפרשה טופלו על ידי עוה"ד ניר מסורי ורועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
החקירה בוצעה על ידי ימ"ר ש"י במשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום מס הכנסה ברשות המיסים.
בברכה,
הילה קובו, עו"ד
מנהלת תחום דוברות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
סיום פרשת "דג זהב" העוסקת בסחר לא חוקי בזהב:
בשבוע שעבר גזר בימ"ש המחוזי מרכז על הנאשם ולדימיר ישראילוב, בעל חברה שעוסקת בקנייה ומכירה של מתכות יקרות ותכשיטים, כשלוש שנות מאסר (37 חודשים) מאחורי סורג ובריח וקנס על סך 128,000 ש"ח, זאת לאחר שישראילוב והחברה בבעלותו הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מס והלבנת הון – הוצאת חשבוניות כוזבות בסך של 270,000,000 ש"ח, קיזוז חשבוניות כוזבות בסך של כ-240,000,000 ש"ח והלבנת הון בסך של כ-1.4 מיליון. גזר דין זה הינו האחרון בפרשה המכונה "דג זהב" שהוגשו במסגרתה כתבי אישום נגד כמה מעורבים, והעוסקת ככלל בהונאת מס במסגרת סחר בזהב, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הונאה המכונה תרמית "קרוסלה" - גניבת כספי מע"מ באמצעות שרשור מסחר בין חברות, שמייבאות סחורה למדינה מבלי ששולם עליה המע"מ. לאחר מכן, החברות מוסיפות את הערך המוסף לערך המכירה ובסופו של דבר מזדכות עליו מבלי שהוא שולם למדינה מלכתחילה.
ביולי האחרון ניתן בפרשה גזר דינו של חנוך פרוינד, הנאשם העיקרי בפרשה, שהיה בעל חברה שעסקה בסחר בזהב ומנהל חנות תכשיטים, לפיו פרוינד ירצה ארבע שנים ועוד חמישה חודשים מאסר בפועל (53 חודשים) קנס על סך 280,000 ש"ח, וחילוט בגובה של מעל 2 מיליון ש"ח. פרוינד והחברה בבעלותו הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס בנסיבות מחמירות, הברחת טובין ובעבירות הלבנת הון לאחר שבין היתר, רכשו זהב שמקורו בין היתר משטחי הרשות הפלסטינית במזומן וללא כל דיווח לרשויות המס, ודאגו לכיסוי רכישת הזהב באמצעות חשבוניות פיקטיביות כוזבות.
מעורבים נוספים בפרשה שעניינם הסתיים זה מכבר הם גיא רודניצקי, מנהלה דאז של חברה שעסקה בעיבוד וזיקוק זהב, שהורשע בעבירות מס בנסיבות מחמירות, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון, והוטלו עליו שלוש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, קנס על סך 200,000 ש"ח וחילט בגובה מיליון ש"ח; והנאשם ויקטור ברנס, שנידון לתשעה חודשי עבודות שירות, וחילוט בגובה שלכ-5 מיליון ש"ח.
התיקים בפרשה טופלו על ידי עוה"ד ניר מסורי ורועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
החקירה בוצעה על ידי ימ"ר ש"י במשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום מס הכנסה ברשות המיסים.
בברכה,
הילה קובו, עו"ד
מנהלת תחום דוברות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום, על בסיס הודאתם, שני בגירים, וקבע את אשמתם של שני נאשמים קטינים (בעת ביצוע העבירה), ביידוי אבנים לעבר רכב שהיה בנסיעה מהירה והיזק בזדון ממניע גזעני, לפני כארבע שנים, כאשר שהו עם אהוביה סנדק ז"ל.
הארבעה הודו בעובדות כתב האישום, שתוקן במסגרת הסדר טיעון.
בכתב האישום המתוקן שהגישה עו"ד ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים, נאמר כי בדצמבר 2020 נסעו הנאשמים באזור היישוב כוכב השחר יחד עם אהוביה סנדק ז"ל, ברכב שהיה נהוג ע"י אחד הנוסעים.
בשלב מסוים הם עצרו בצד הכביש אחרי אחד מעיקולי הדרך, עלו על גבעה בצד הדרך, הצטיידו באבנים בגודל אגרוף והמתינו לשעת כושר בה יעבור רכב שניתן יהיה להבחין כי נוסעיו הם ממוצא ערבי, על מנת ליידות לעברו אבנים, וזאת ממניע אידיאולוגי-גזעני. הנאשמים הבחינו ברכב שנוסעיו ערבים, נעמדו מאחורי רכבם והשליכו את האבנים לעבר הרכב ממרחק מספר מטרים, באופן שהיה בו כדי לסכן את בטיחותם של נוסעי הרכב. שתיים מהאבנים אכן פגעו ברכב והנאשמים עזבו את המקום.
במסגרת הסדר הטיעון, תבקש הפרקליטות מביהמ"ש לגזור על הנאשמים הבגירים 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעי העבירה. על הנאשמים שהיו קטינים בעת האירוע יתבקש ביהמ"ש לגזור חצי שנה של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירה.
לתשומת לבכם, ביהמ"ש התיר לפרסם פרפראזה זו.
בברכה,
ליהי שקלרניק
דוברת מחוז ירושלים
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום, על בסיס הודאתם, שני בגירים, וקבע את אשמתם של שני נאשמים קטינים (בעת ביצוע העבירה), ביידוי אבנים לעבר רכב שהיה בנסיעה מהירה והיזק בזדון ממניע גזעני, לפני כארבע שנים, כאשר שהו עם אהוביה סנדק ז"ל.
הארבעה הודו בעובדות כתב האישום, שתוקן במסגרת הסדר טיעון.
בכתב האישום המתוקן שהגישה עו"ד ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים, נאמר כי בדצמבר 2020 נסעו הנאשמים באזור היישוב כוכב השחר יחד עם אהוביה סנדק ז"ל, ברכב שהיה נהוג ע"י אחד הנוסעים.
בשלב מסוים הם עצרו בצד הכביש אחרי אחד מעיקולי הדרך, עלו על גבעה בצד הדרך, הצטיידו באבנים בגודל אגרוף והמתינו לשעת כושר בה יעבור רכב שניתן יהיה להבחין כי נוסעיו הם ממוצא ערבי, על מנת ליידות לעברו אבנים, וזאת ממניע אידיאולוגי-גזעני. הנאשמים הבחינו ברכב שנוסעיו ערבים, נעמדו מאחורי רכבם והשליכו את האבנים לעבר הרכב ממרחק מספר מטרים, באופן שהיה בו כדי לסכן את בטיחותם של נוסעי הרכב. שתיים מהאבנים אכן פגעו ברכב והנאשמים עזבו את המקום.
במסגרת הסדר הטיעון, תבקש הפרקליטות מביהמ"ש לגזור על הנאשמים הבגירים 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעי העבירה. על הנאשמים שהיו קטינים בעת האירוע יתבקש ביהמ"ש לגזור חצי שנה של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירה.
לתשומת לבכם, ביהמ"ש התיר לפרסם פרפראזה זו.
בברכה,
ליהי שקלרניק
דוברת מחוז ירושלים
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד תושב פתח תקווה, אשר פרסם באופן שיטתי באתר "עדנה קרנבל" וברשתות החברתיות תכנים פוגעניים ומשפילים כלפי עובדי ציבור.
כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד תומר שטינברג מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), מפרט שורה ארוכה של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיות מתמשכים שביצע הנאשם אמיר מלמד, בן 51, במשך כשנתיים, כלפי שוטרים ושופטת. הנאשם פרסם בתדירות ובהיקפים גדולים בחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק והיוטיוב, וכן כאמור באתר "עדנה קרנבל", בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פרסומים וכתבות, תמונות וסרטונים אשר כללו הכפשות בוטות, קשות ופוגעניות כלפי עובדי ציבור, כולל התייחסויות מיניות.
כמו כן, נהג הנאשם לבלוש אחרי המתלוננים וכך הגיע מספר פעמים לבתי המגורים של השוטרים, הפיץ עלונים פוגעניים בתיבות הדואר של שכניהם, ואף ניסה ליצור קשר עם חלק מהשוטרים מתוך כוונה להלך עליהם אימים.
בין היתר, הגיע הנאשם לביתו של אחד השוטרים, צילם את בת זוגו ללא הסכמתה, והפיץ את התיעוד ברשת.
באחד האישומים, איים הנאשם על מפקד תחנת המשטרה לפרסם דברי שקר בשל חוסר שביעות רצונו מאופן טיפול התחנה בתלונה שהוא הגיש.
הנאשם ביצע את העבירות תוך הפרת צו בית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, וזאת לאחר שבניגוד להוראות הצו, לא הסיר פרסומים בגנותו ובגנות בני משפחתו של שוטר, ואף פרסם סרטון באופן אשר מפר את הוראות הצו.
כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפצת מידע כוזב, סחיטה באיומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי מדובר במסכת מעשים חמורה ומתמשכת המעידה על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם אשר הגדיל לעשות ופרסם תכנים פוגעניים ובוטים אף כלפי בני משפחות עובדי ציבור, לרבות ילדיהם הקטינים. נוסף על כך, עקב התנהלותו של הנאשם לאורך השנים, הכוללת מעשים מתריסים באופן מובהק כלפי מערכת אכיפת החוק, לרבות בתי המשפט עצמם, קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט מצדו או להתחמקותו מהליכי שפיטה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד תושב פתח תקווה, אשר פרסם באופן שיטתי באתר "עדנה קרנבל" וברשתות החברתיות תכנים פוגעניים ומשפילים כלפי עובדי ציבור.
כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד תומר שטינברג מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), מפרט שורה ארוכה של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיות מתמשכים שביצע הנאשם אמיר מלמד, בן 51, במשך כשנתיים, כלפי שוטרים ושופטת. הנאשם פרסם בתדירות ובהיקפים גדולים בחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק והיוטיוב, וכן כאמור באתר "עדנה קרנבל", בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פרסומים וכתבות, תמונות וסרטונים אשר כללו הכפשות בוטות, קשות ופוגעניות כלפי עובדי ציבור, כולל התייחסויות מיניות.
כמו כן, נהג הנאשם לבלוש אחרי המתלוננים וכך הגיע מספר פעמים לבתי המגורים של השוטרים, הפיץ עלונים פוגעניים בתיבות הדואר של שכניהם, ואף ניסה ליצור קשר עם חלק מהשוטרים מתוך כוונה להלך עליהם אימים.
בין היתר, הגיע הנאשם לביתו של אחד השוטרים, צילם את בת זוגו ללא הסכמתה, והפיץ את התיעוד ברשת.
באחד האישומים, איים הנאשם על מפקד תחנת המשטרה לפרסם דברי שקר בשל חוסר שביעות רצונו מאופן טיפול התחנה בתלונה שהוא הגיש.
הנאשם ביצע את העבירות תוך הפרת צו בית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, וזאת לאחר שבניגוד להוראות הצו, לא הסיר פרסומים בגנותו ובגנות בני משפחתו של שוטר, ואף פרסם סרטון באופן אשר מפר את הוראות הצו.
כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפצת מידע כוזב, סחיטה באיומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי מדובר במסכת מעשים חמורה ומתמשכת המעידה על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם אשר הגדיל לעשות ופרסם תכנים פוגעניים ובוטים אף כלפי בני משפחות עובדי ציבור, לרבות ילדיהם הקטינים. נוסף על כך, עקב התנהלותו של הנאשם לאורך השנים, הכוללת מעשים מתריסים באופן מובהק כלפי מערכת אכיפת החוק, לרבות בתי המשפט עצמם, קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט מצדו או להתחמקותו מהליכי שפיטה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ודחה עתירה שהוגשה נגד המינהל הפדגוגי במשרד החינוך על ידי המכללה למדע וחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין, להמשיך ולשמש כספקיות במסגרת מכרז גפן – מתן שירותים בתחום החינוך.
בעקבות מכרז שהתקיים זכו המכללה למדע ומחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין להיכלל כספקיות במאגר תכניות גפ"ן של משרד החינוך. בעקבות מידע שהתקבל באגף האכיפה של משרד החינוך, בוצעו ביקורות שטח בנושא הפעלת צהרוני "ניצנים" בעיריית טייבה, על ידי המכללה למדע ומחקר וגופים נוספים. המידע עסק בקשר שבין מפעיל התכנית מטעם עיריית טייבה לבין מנהל בית הספר אבן רשיד בעיר, לטובת חלוקת כספי תקצוב המועברים שלא כדין על בסיס דיווח כזב באשר לכמויות משתתפי התכניות. מהביקורות עלו פערים משמעותיים בין כמויות המשתתפים המדווחות והמתוקצבות, לבין כמויות המשתתפים שנמצאו בפועל. לאור חומרת החשדות, היקפן והקשר לתרמיות הנוגעות למתן שירותים בתחום החינוך – המליץ אגף האכיפה במשרד החינוך – לוועדת המכרזים, להקפיא את ההתקשרויות בפרויקט גפן (ספקי תכניות ומענים עבור משרד החינוך) עם המעורבים בחקירה הפלילית. בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה, החליטה ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות במכרז ולהוציאן ממאגר הספקים וכן לפסול את הצעתן במכרז מאגר החדש, בשלב זה. מכאן העתירה שהוגשה על ידן. בעתירה נטען, בין היתר, כי ההליך הפלילי נמצא בתחילתו והליכים שכאלה יכולים להימשך זמן רב וכי ההחלטה על הוצאתן ממאגר הספקים צריכה להיבחן בנקודות זמן שונות ובשים לב לנסיבות המשתנות.
המדינה, באמצעות עו"ד מני מנחם מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, טענה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה על ידי העותרות, וזאת, בין היתר, כיון שבפני ועדת המכרזים עמדה תשתית עובדתית מבוססת המתייחסת לחשדות לביצוע עברות חמורות, אשר על פיה קיבלה הוועדה את החלטתה. נטען כי ממצאי חקירה משטרתית הם ראיות מנהלית אשר ניתן להסתמך עליהן עת מדובר בהליך מנהלי - וזאת אף אם התיק הפלילי נסגר ועל אחת כמה וכמה עת החקירה עדיין בעיצומה, וכי השיקולים והמבחנים בין שני ההליכים – הפלילי והמנהלי, הינם שונים. עוד נטען כי סמכות ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות ולפסול את הצעתן החדשה נובעת הן מהוראות המכרז והן מדיני המשפט המנהלי אשר עקרון יסוד בו הוא חובת הרשות לפעול לשמירה על האינטרס הציבורי, כשבמקרה דנן החובה הינה כלפי ילדים ובני נוער שאמורים לקבל שירותים חינוכיים וכן הגנה על הקופה הציבורית – ואלה תומכים בהחלטה.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופטת ענת זינגר) כאמור דחה את העתירה וקבע, "אכן העותרת זכאיות ליהנות מחזקת החפות, בטרם הוגש כתב האישום ובטרם הרשעה. רם, עת עסקינן בדין המינהלי, לא רק שהמשיב רשאי להורות על הוצאה זו מהמאגר עד לבירור נוסף, אלא ייתכן והוא אף מחויב לכך. זאת, לנוכח מהות התוכניות (הנוגעות לתוכניות חינוך לילדים צעירים) ובשים לב לחובה להגן על הכיס הציבורי". עוד קבע בית המשפט בפסק הדין כי, "עת נחשפתי בהסכמת העותרות, לחומרים מתוך חומרי החקירה, ממילא למדתי את חומרת הדברים ואת האופן התחום אשר יש ליתן, בפן המנהלי ובהקשר לתיק זה – לחזקת החפות. בחינת הטענות בשים לב לאמור ולחובת הרשות לשמירת הכיס הציבורי והשירות הניתן במסגרת משרד החינוך ובתכניות חינוכיות לילדים ונערים – מולידה את מסקנתי כי דין העתירה להידחות".
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ודחה עתירה שהוגשה נגד המינהל הפדגוגי במשרד החינוך על ידי המכללה למדע וחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין, להמשיך ולשמש כספקיות במסגרת מכרז גפן – מתן שירותים בתחום החינוך.
בעקבות מכרז שהתקיים זכו המכללה למדע ומחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין להיכלל כספקיות במאגר תכניות גפ"ן של משרד החינוך. בעקבות מידע שהתקבל באגף האכיפה של משרד החינוך, בוצעו ביקורות שטח בנושא הפעלת צהרוני "ניצנים" בעיריית טייבה, על ידי המכללה למדע ומחקר וגופים נוספים. המידע עסק בקשר שבין מפעיל התכנית מטעם עיריית טייבה לבין מנהל בית הספר אבן רשיד בעיר, לטובת חלוקת כספי תקצוב המועברים שלא כדין על בסיס דיווח כזב באשר לכמויות משתתפי התכניות. מהביקורות עלו פערים משמעותיים בין כמויות המשתתפים המדווחות והמתוקצבות, לבין כמויות המשתתפים שנמצאו בפועל. לאור חומרת החשדות, היקפן והקשר לתרמיות הנוגעות למתן שירותים בתחום החינוך – המליץ אגף האכיפה במשרד החינוך – לוועדת המכרזים, להקפיא את ההתקשרויות בפרויקט גפן (ספקי תכניות ומענים עבור משרד החינוך) עם המעורבים בחקירה הפלילית. בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה, החליטה ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות במכרז ולהוציאן ממאגר הספקים וכן לפסול את הצעתן במכרז מאגר החדש, בשלב זה. מכאן העתירה שהוגשה על ידן. בעתירה נטען, בין היתר, כי ההליך הפלילי נמצא בתחילתו והליכים שכאלה יכולים להימשך זמן רב וכי ההחלטה על הוצאתן ממאגר הספקים צריכה להיבחן בנקודות זמן שונות ובשים לב לנסיבות המשתנות.
המדינה, באמצעות עו"ד מני מנחם מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, טענה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה על ידי העותרות, וזאת, בין היתר, כיון שבפני ועדת המכרזים עמדה תשתית עובדתית מבוססת המתייחסת לחשדות לביצוע עברות חמורות, אשר על פיה קיבלה הוועדה את החלטתה. נטען כי ממצאי חקירה משטרתית הם ראיות מנהלית אשר ניתן להסתמך עליהן עת מדובר בהליך מנהלי - וזאת אף אם התיק הפלילי נסגר ועל אחת כמה וכמה עת החקירה עדיין בעיצומה, וכי השיקולים והמבחנים בין שני ההליכים – הפלילי והמנהלי, הינם שונים. עוד נטען כי סמכות ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות ולפסול את הצעתן החדשה נובעת הן מהוראות המכרז והן מדיני המשפט המנהלי אשר עקרון יסוד בו הוא חובת הרשות לפעול לשמירה על האינטרס הציבורי, כשבמקרה דנן החובה הינה כלפי ילדים ובני נוער שאמורים לקבל שירותים חינוכיים וכן הגנה על הקופה הציבורית – ואלה תומכים בהחלטה.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופטת ענת זינגר) כאמור דחה את העתירה וקבע, "אכן העותרת זכאיות ליהנות מחזקת החפות, בטרם הוגש כתב האישום ובטרם הרשעה. רם, עת עסקינן בדין המינהלי, לא רק שהמשיב רשאי להורות על הוצאה זו מהמאגר עד לבירור נוסף, אלא ייתכן והוא אף מחויב לכך. זאת, לנוכח מהות התוכניות (הנוגעות לתוכניות חינוך לילדים צעירים) ובשים לב לחובה להגן על הכיס הציבורי". עוד קבע בית המשפט בפסק הדין כי, "עת נחשפתי בהסכמת העותרות, לחומרים מתוך חומרי החקירה, ממילא למדתי את חומרת הדברים ואת האופן התחום אשר יש ליתן, בפן המנהלי ובהקשר לתיק זה – לחזקת החפות. בחינת הטענות בשים לב לאמור ולחובת הרשות לשמירת הכיס הציבורי והשירות הניתן במסגרת משרד החינוך ובתכניות חינוכיות לילדים ונערים – מולידה את מסקנתי כי דין העתירה להידחות".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את מחמד אלעביאת, יזן עביאת וקטין נוסף, תושבי בית לחם, וזאת לאחר שדקרו צעיר יהודי בכל חלקי גופו בניסיון לרצוח אותו בחודש יולי 2023 בשכונה גילה בירושלים.
השלושה הורשעו, על בסיס הודאתם במהלך שמיעת הראיות נגדם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, מעשה טרור של ניסיון לרצח, החזקת סכין שלא כדין ושהיה בישראל שלא כדין.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, השלושה תכננו לבצע פיגוע טרור רצחני נגד יהודים ועל מנת להוציא תכנית זו אל הפועל הם רכשו סכינים, התפללו במסגד ונסעו מבית לחם לכיוון שכונת גילה בירושלים. בשלב מסוים הבחינו הנאשמים בצעיר יהודי צועד ברחוב, אחד הנאשמים פנה אליו והחל לשוחח עמו על מנת לברר כי מדובר באדם יהודי. אז שלפו הנאשמים את הסכינים והחלו לדקור אותו בכל חלקי גופו. בשארית כוחותיו, כשהוא דקור בכל חלקי גופו ושתי סכינים נעוצות בגופו, החל הצעיר להימלט מהנאשמים לכיוון הכניסה לאחד הבניינים ברחוב, הוא זעק לעזרה והתמוטט. אז הנאשמים נמלטו לבית לחם, החליפו בגדים והסתתרו במערה מכוחות הביטחון. כתוצאה ממעשיהם פונה הצעיר לבית החולים כשהוא בסכנת חיים.
לתשומת לבכם, בית המשפט התיר לפרסם פרפראזה זו בלבד. בנוסף, חל איסור פרסום על פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את מחמד אלעביאת, יזן עביאת וקטין נוסף, תושבי בית לחם, וזאת לאחר שדקרו צעיר יהודי בכל חלקי גופו בניסיון לרצוח אותו בחודש יולי 2023 בשכונה גילה בירושלים.
השלושה הורשעו, על בסיס הודאתם במהלך שמיעת הראיות נגדם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, מעשה טרור של ניסיון לרצח, החזקת סכין שלא כדין ושהיה בישראל שלא כדין.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, השלושה תכננו לבצע פיגוע טרור רצחני נגד יהודים ועל מנת להוציא תכנית זו אל הפועל הם רכשו סכינים, התפללו במסגד ונסעו מבית לחם לכיוון שכונת גילה בירושלים. בשלב מסוים הבחינו הנאשמים בצעיר יהודי צועד ברחוב, אחד הנאשמים פנה אליו והחל לשוחח עמו על מנת לברר כי מדובר באדם יהודי. אז שלפו הנאשמים את הסכינים והחלו לדקור אותו בכל חלקי גופו. בשארית כוחותיו, כשהוא דקור בכל חלקי גופו ושתי סכינים נעוצות בגופו, החל הצעיר להימלט מהנאשמים לכיוון הכניסה לאחד הבניינים ברחוב, הוא זעק לעזרה והתמוטט. אז הנאשמים נמלטו לבית לחם, החליפו בגדים והסתתרו במערה מכוחות הביטחון. כתוצאה ממעשיהם פונה הצעיר לבית החולים כשהוא בסכנת חיים.
לתשומת לבכם, בית המשפט התיר לפרסם פרפראזה זו בלבד. בנוסף, חל איסור פרסום על פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- הסיוע המשפטי
לראשונה פותחו לוחות תקשורת לעורכי דין המייצגים אנשים עם מוגבלות בהליכים אזרחיים בפרוייקט ייחודי של מערך כשרות משפטית וזיקנה בסיוע המשפטי
ערכת תקשורת תומכת חלופית של כ-30 לוחות תקשורת לשימוש בהליכים משפטיים פותחה ללקוחות שאינם מדברים בעקבות מחלה, אירוע מוחי או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
ביום הבין- לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המתקיים היום, 3 בדצמבר 2024, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים חושף יוזמה ייחודית: במערך הכשרות המשפטית והזיקנה, לראשונה פותחו לוחות תקשורת לשימוש עורכי דין של לקוחות שאינם מדברים, אם בעקבות אירוע מוחי, ניוון או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. במסגרת הפרוייקט פותחו כ- 30 לוחות תקשורת להליכים אזרחיים שונים: מהליכים למינוי אפוטרופוס ועד הליכי חובות, סרוב לטיפול רפואי, מינוי תומך בקבלת החלטות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, ענייני משפחה ועוד.
הלוחות, אשר פותחו על ידי הממונה על המערך בשיתוף קלינאית תקשורת, מאפשרים שימוש בכרטיסיות עם סמלים מוסכמים, בכדי לסייע לאדם שלא מדבר בתקשורת מיטבית עם עורכי הדין, בהכנה להליך המשפטי ובמסגרתו. מרבית הסמלים הם חלק משפה בינלאומית בתחום התקשורת התומכת החלופית. יחד עם זאת, את חלק מהסמלים פיתח צוות הפיתוח בסיוע המשפטי כיוון שלא היו קיימים, בהם: אפוטרופוס, תומך בקבלת החלטות ומיופה כוח. כמו כן, נעשתה התאמה תרבותית ותרגום של הלוחות לשפה הערבית. הפרוייקט בתמיכת החטיבה החברתית במשרד המשפטים.
מערך פרופסיונאלי בסיוע המשפטי מעניק ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים בהן עולות שאלות של כשרות משפטית של הלקוח ובמצבי זקנה מורכבים. מערך המייצגים מעניק "ייצוג מותאם" לאנשים עם מוגבלות, המתקשים בהתנהלות הליכים משפטיים, וכולל שימוש בכלים להנגשת הייצוג המשפטי ולקידום תקשורת מיטבית וטכניקות ייצוג ספציפיות. הסיוע ניתן לכ- 5000 אנשים עם מוגבלות נוספים מדי שנה. צוות עורכי הדין כולל 120 עורכי דין ברחבי הארץ, מצפת עד אילת, המגיעים אל הלקוח, לביתו או למסגרת דיור ולעתים גם לבתי חולים. על פי חוקר בינלאומי, אין בעולם עוד מערכת ציבורית הכוללת שירות מסוג זה, והוא ייחודי לישראל.
ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, הממונה על מערך כשרות משפטית וזקנה בסיוע המשפטי: "לאחר עבודה מאומצת של כשנתיים, בשיתוף קלינאית התקשורת, המערך בסיוע המשפטי משיק את לוחות התקשורת לעורכי הדין המייצגים אנשים עם מוגבלות עם קושי בתקשורת, בדיבור ובארגון מסר. הלוחות הותאמו במיוחד ללקוחות במצבים אלה לפי מגוון הליכים אזרחיים רווחים, כדי להקל על הלקוחות במסירת דעתם, רצונם והעדפותיהם בהליכים האזרחיים. הפיתוח נעשה בעקבות מיסיון רב של המערך בתחום ומתוך הבנה כי יש לסייע ולתמוך בהשתתפות איכותית של אנשים שאינם מדברים, ככל אדם, בהליכים משפטיים. בעקבות ההצלחה בהתנסות בלוחות, בשנה הקרובה מתוכננות סדנאות לצוות המערך לשם הכשרה בנושא."
לראשונה פותחו לוחות תקשורת לעורכי דין המייצגים אנשים עם מוגבלות בהליכים אזרחיים בפרוייקט ייחודי של מערך כשרות משפטית וזיקנה בסיוע המשפטי
ערכת תקשורת תומכת חלופית של כ-30 לוחות תקשורת לשימוש בהליכים משפטיים פותחה ללקוחות שאינם מדברים בעקבות מחלה, אירוע מוחי או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
ביום הבין- לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המתקיים היום, 3 בדצמבר 2024, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים חושף יוזמה ייחודית: במערך הכשרות המשפטית והזיקנה, לראשונה פותחו לוחות תקשורת לשימוש עורכי דין של לקוחות שאינם מדברים, אם בעקבות אירוע מוחי, ניוון או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. במסגרת הפרוייקט פותחו כ- 30 לוחות תקשורת להליכים אזרחיים שונים: מהליכים למינוי אפוטרופוס ועד הליכי חובות, סרוב לטיפול רפואי, מינוי תומך בקבלת החלטות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, ענייני משפחה ועוד.
הלוחות, אשר פותחו על ידי הממונה על המערך בשיתוף קלינאית תקשורת, מאפשרים שימוש בכרטיסיות עם סמלים מוסכמים, בכדי לסייע לאדם שלא מדבר בתקשורת מיטבית עם עורכי הדין, בהכנה להליך המשפטי ובמסגרתו. מרבית הסמלים הם חלק משפה בינלאומית בתחום התקשורת התומכת החלופית. יחד עם זאת, את חלק מהסמלים פיתח צוות הפיתוח בסיוע המשפטי כיוון שלא היו קיימים, בהם: אפוטרופוס, תומך בקבלת החלטות ומיופה כוח. כמו כן, נעשתה התאמה תרבותית ותרגום של הלוחות לשפה הערבית. הפרוייקט בתמיכת החטיבה החברתית במשרד המשפטים.
מערך פרופסיונאלי בסיוע המשפטי מעניק ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים בהן עולות שאלות של כשרות משפטית של הלקוח ובמצבי זקנה מורכבים. מערך המייצגים מעניק "ייצוג מותאם" לאנשים עם מוגבלות, המתקשים בהתנהלות הליכים משפטיים, וכולל שימוש בכלים להנגשת הייצוג המשפטי ולקידום תקשורת מיטבית וטכניקות ייצוג ספציפיות. הסיוע ניתן לכ- 5000 אנשים עם מוגבלות נוספים מדי שנה. צוות עורכי הדין כולל 120 עורכי דין ברחבי הארץ, מצפת עד אילת, המגיעים אל הלקוח, לביתו או למסגרת דיור ולעתים גם לבתי חולים. על פי חוקר בינלאומי, אין בעולם עוד מערכת ציבורית הכוללת שירות מסוג זה, והוא ייחודי לישראל.
ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, הממונה על מערך כשרות משפטית וזקנה בסיוע המשפטי: "לאחר עבודה מאומצת של כשנתיים, בשיתוף קלינאית התקשורת, המערך בסיוע המשפטי משיק את לוחות התקשורת לעורכי הדין המייצגים אנשים עם מוגבלות עם קושי בתקשורת, בדיבור ובארגון מסר. הלוחות הותאמו במיוחד ללקוחות במצבים אלה לפי מגוון הליכים אזרחיים רווחים, כדי להקל על הלקוחות במסירת דעתם, רצונם והעדפותיהם בהליכים האזרחיים. הפיתוח נעשה בעקבות מיסיון רב של המערך בתחום ומתוך הבנה כי יש לסייע ולתמוך בהשתתפות איכותית של אנשים שאינם מדברים, ככל אדם, בהליכים משפטיים. בעקבות ההצלחה בהתנסות בלוחות, בשנה הקרובה מתוכננות סדנאות לצוות המערך לשם הכשרה בנושא."
משרד המשפטים הקים את הוועדה לתקינה שמאית במטרה להסדיר את תחום שמאות המקרקעין בישראל
שלום רב,
משרד המשפטים הקים את הוועדה לתקינה שמאית, אשר תקבע תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ותעדכנם באופן שוטף, במטרה להביא לסטנדרטיזציה בענף הנדל"ן בכלל ובתחום השמאות בפרט. בישיבת הוועדה הקרובה היא צפויה לאשר תקן ראשון שיקבע דרישות פירוט מינימאליים משומת מקרקעין.
בחודשים האחרונים פעלה מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים להקמת הוועדה לתקינה שמאית. מטרת הוועדה היא קביעת תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ועדכונם באופן שוטף. אלה ישפרו את איכות המידע הכלול בשומות מקרקעין (דו"חות שומה), את אמינות המידע ויביאו לסטנדרטיזציה של העקרונות המקצועיים של שומות המקרקעין, לטובת ציבור המשתמשים בהן.
בישראל נערכות מדי שנה עשרות אלפי שומות מקרקעין לצרכים ציבוריים ולצרכים פרטיים. שומות המקרקעין נערכות בהקשר של אירועי מיסוי, חיובי מנהל מקרקעי ישראל, פיצויי הפקעה, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין ומטרות רבות נוספות. השומות נערכות על ידי שמאי מקרקעין. היקפן הכספי של שומות המקרקעין הוא גבוה והשפעתן על הפעילות הכלכלית במשק היא רבה, מכאן חשיבות ההסדרה המקצועית של ענף כלכלי זה.
התקנים שיגובשו בוועדה יקבעו את רמת הפירוט הנדרשת בשומת מקרקעין, שיטות עבודה, דרך וסדר כתיבה וכן הגדרות של מושגים בתחום שמאות המקרקעין. התקנים שיגובשו יביאו לשיפור במקצועיות שומות המקרקעין, שקיפות שומות המקרקעין (גילוי נאות למשתמש) ובהירות שומות המקרקעין באמצעות גיבוש הוראות לעריכת דו"חות בצורה אחידה וברורה.
הוועדה לתקינה מונה 11 חברים ומשקיפים, מבכירי שמאי המקרקעין, עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. את הקמת הוועדה הובילו המשנה למנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת השמאים, עו"ד יעל קוטיק ומנהל האגף להסדרת מקצועות, עו"ד עמיר הרן. יו"ר הוועדה לתקינה הינו אייל יצחקי, אשר כיהן כשמאי ממשלתי ראשי בשנים 2011-2007 והוביל את פעילות הוועדה לתקינה שמאית גם בתקופת פעילותה הקודמת בשנים 2005 – 2011. יצוין, כי במסגרת פעילות הוועדה לתקינה שמאית בשנים אלו, אושרו 22 תקנים מקצועיים, שקבעו נורמות עבודה מקצועית וצורנית ביחס לסוגיות השומה העיקריות.
לפרטים נוספים באתר הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים: http://go.gov.il/Vtkina
שלום רב,
משרד המשפטים הקים את הוועדה לתקינה שמאית, אשר תקבע תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ותעדכנם באופן שוטף, במטרה להביא לסטנדרטיזציה בענף הנדל"ן בכלל ובתחום השמאות בפרט. בישיבת הוועדה הקרובה היא צפויה לאשר תקן ראשון שיקבע דרישות פירוט מינימאליים משומת מקרקעין.
בחודשים האחרונים פעלה מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים להקמת הוועדה לתקינה שמאית. מטרת הוועדה היא קביעת תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ועדכונם באופן שוטף. אלה ישפרו את איכות המידע הכלול בשומות מקרקעין (דו"חות שומה), את אמינות המידע ויביאו לסטנדרטיזציה של העקרונות המקצועיים של שומות המקרקעין, לטובת ציבור המשתמשים בהן.
בישראל נערכות מדי שנה עשרות אלפי שומות מקרקעין לצרכים ציבוריים ולצרכים פרטיים. שומות המקרקעין נערכות בהקשר של אירועי מיסוי, חיובי מנהל מקרקעי ישראל, פיצויי הפקעה, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין ומטרות רבות נוספות. השומות נערכות על ידי שמאי מקרקעין. היקפן הכספי של שומות המקרקעין הוא גבוה והשפעתן על הפעילות הכלכלית במשק היא רבה, מכאן חשיבות ההסדרה המקצועית של ענף כלכלי זה.
התקנים שיגובשו בוועדה יקבעו את רמת הפירוט הנדרשת בשומת מקרקעין, שיטות עבודה, דרך וסדר כתיבה וכן הגדרות של מושגים בתחום שמאות המקרקעין. התקנים שיגובשו יביאו לשיפור במקצועיות שומות המקרקעין, שקיפות שומות המקרקעין (גילוי נאות למשתמש) ובהירות שומות המקרקעין באמצעות גיבוש הוראות לעריכת דו"חות בצורה אחידה וברורה.
הוועדה לתקינה מונה 11 חברים ומשקיפים, מבכירי שמאי המקרקעין, עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. את הקמת הוועדה הובילו המשנה למנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת השמאים, עו"ד יעל קוטיק ומנהל האגף להסדרת מקצועות, עו"ד עמיר הרן. יו"ר הוועדה לתקינה הינו אייל יצחקי, אשר כיהן כשמאי ממשלתי ראשי בשנים 2011-2007 והוביל את פעילות הוועדה לתקינה שמאית גם בתקופת פעילותה הקודמת בשנים 2005 – 2011. יצוין, כי במסגרת פעילות הוועדה לתקינה שמאית בשנים אלו, אושרו 22 תקנים מקצועיים, שקבעו נורמות עבודה מקצועית וצורנית ביחס לסוגיות השומה העיקריות.
לפרטים נוספים באתר הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים: http://go.gov.il/Vtkina
תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית אתא בעקבות העדר נגישות במתקני העירייה:
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דורשת נגישות מלאה ופיצוי לתושבים בסכום כולל של 44,420,000 ש"ח
בימים האחרונים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית אתא. זאת בשל הפרה מתמשכת של הוראות החוק ותקנות הנגישות המחייבות, במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התביעה הוגשה בשמה של תושבת קריית אתא המוגבלת בניידות, וכן בשמם של 8,884 אנשים עם מוגבלות המתגוררים בעיר ונפגעים מהיעדר נגישות במתקני העירייה ובאירועים של העירייה. יודגש, כי החוק מחייב כי כל שירות הניתן לציבור יהיה מונגש, בכל הגופים, פרטיים וציבוריים כאחד.
בין המקרים המרכזיים הממחישים את ההפרה מצד העירייה, ניתן למצוא ליקויי נגישות קשים בבניין מחלקת הרווחה של העירייה, שכלל היעדר מעלית למשרדים, היעדר שירותים נגישים וכן מעברים צרים. בשל ליקויים אלו, פגישות עם אנשים עם מוגבלות התקיימו במסדרון, מה שפגע בזכות האנשים לפרטיות. בנוסף, בבניין החדש של העירייה קיימים ליקויי נגישות רבים, לרבות היעדר סימונים, מערכות עזר לשמיעה, דלתות לא תקניות (המקשות על אנשים עם מוגבלות בפתיחתן), ועוד.
מעבר לכך, העירייה קיימה אירועים לציבור שהיו בלתי נגישים כדוגמת טקסי הזיכרון שנערכו במקומות לא נגישים והובילו לכך ששורדי שואה עם מוגבלות מעדו במדרגות. בנוסף, העירייה התעלמה מבקשות לתרגום טקסים לשפת סימנים כנדרש, על אף שהבקשות הוגשו מספיק זמן מראש. וכן, העירייה קיימה ישיבות מועצה במקומות שאינם נגישים, באופן שמנע מאנשים עם מוגבלות להשתתף בהן, כאשר על מנת לקחת חלק בישיבת מועצה, התובעת נאלצה להיות מורמת באמצעות "מעלון ידני" בצורה מבזה ומשפילה.
במסגרת התביעה, הנציבות מבקשת צו שיחייב את העירייה לתקן את הליקויים, להנגיש באופן מלא את הטקסים והאירועים שהיא עורכת ולפצות את חברי הקבוצה התובעת בסכום של 5,000 ₪ לאדם. הסכום הכולל במסגרת התביעה עומד על 44,420,000 ₪
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דורשת נגישות מלאה ופיצוי לתושבים בסכום כולל של 44,420,000 ש"ח
בימים האחרונים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית אתא. זאת בשל הפרה מתמשכת של הוראות החוק ותקנות הנגישות המחייבות, במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התביעה הוגשה בשמה של תושבת קריית אתא המוגבלת בניידות, וכן בשמם של 8,884 אנשים עם מוגבלות המתגוררים בעיר ונפגעים מהיעדר נגישות במתקני העירייה ובאירועים של העירייה. יודגש, כי החוק מחייב כי כל שירות הניתן לציבור יהיה מונגש, בכל הגופים, פרטיים וציבוריים כאחד.
בין המקרים המרכזיים הממחישים את ההפרה מצד העירייה, ניתן למצוא ליקויי נגישות קשים בבניין מחלקת הרווחה של העירייה, שכלל היעדר מעלית למשרדים, היעדר שירותים נגישים וכן מעברים צרים. בשל ליקויים אלו, פגישות עם אנשים עם מוגבלות התקיימו במסדרון, מה שפגע בזכות האנשים לפרטיות. בנוסף, בבניין החדש של העירייה קיימים ליקויי נגישות רבים, לרבות היעדר סימונים, מערכות עזר לשמיעה, דלתות לא תקניות (המקשות על אנשים עם מוגבלות בפתיחתן), ועוד.
מעבר לכך, העירייה קיימה אירועים לציבור שהיו בלתי נגישים כדוגמת טקסי הזיכרון שנערכו במקומות לא נגישים והובילו לכך ששורדי שואה עם מוגבלות מעדו במדרגות. בנוסף, העירייה התעלמה מבקשות לתרגום טקסים לשפת סימנים כנדרש, על אף שהבקשות הוגשו מספיק זמן מראש. וכן, העירייה קיימה ישיבות מועצה במקומות שאינם נגישים, באופן שמנע מאנשים עם מוגבלות להשתתף בהן, כאשר על מנת לקחת חלק בישיבת מועצה, התובעת נאלצה להיות מורמת באמצעות "מעלון ידני" בצורה מבזה ומשפילה.
במסגרת התביעה, הנציבות מבקשת צו שיחייב את העירייה לתקן את הליקויים, להנגיש באופן מלא את הטקסים והאירועים שהיא עורכת ולפצות את חברי הקבוצה התובעת בסכום של 5,000 ₪ לאדם. הסכום הכולל במסגרת התביעה עומד על 44,420,000 ₪
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים
רשמת העמותות ביטלה לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור את אישור הניהול התקין לשנת 2025
האישור בוטל לעמותות וחל"צ אשר לא עמדו בחובת הדיווח לשנת 2023
היום, 29 בדצמבר 2024, הודיעה רשמת העמותות על ביטול אישורי הניהול התקין לשנת 2025 לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ). הביטול חל על עמותות וחל"צ שקיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (2024-2025), אך לא עמדו בחובת הדיווח השנתית לשנת 2023, כנדרש בחוק. הדיווחים השנתיים הם כלי מרכזי לפיקוח על פעילות העמותות והחל"צ. באמצעותם נבדקת עמידת הארגונים בהוראות החוק ובמטרותיהם הציבוריות, הן על ידי רשמת העמותות והן על ידי הציבור, שיכול לעיין בדוחות הכספיים ובדוחות המילוליים הכוללים בין היתר פירוט על 5 מקבלי השכר הגבוה.
הדיווחים מתפרסמים מיידית, ללא תשלום, באתר "גיידסטאר" באופן שקוף ונגיש לציבור הרחב. פרסום זה מחזק את אמון הציבור בארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ומבטיח בקרה על השימוש בכספי תרומות ותמיכות.
עו"ד שולי אבני-שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים פועלת בנחישות להגברת הפיקוח והאכיפה על עמותות וחל"צ שאינן עומדות בדרישות החוק ואינן מגישות דיווחים שנתיים. הגשת דיווחים היא חובה חוקית ומהותית, המבטיחה פיקוח על פעילות הארגונים ושימוש נכון במשאבים הציבוריים. אנו מחויבים לשמור על שקיפות וניהול תקין במגזר השלישי, כחלק מהמאמץ להגביר את אמון הציבור בארגונים הפועלים לטובתו."
רשמת העמותות ביטלה לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור את אישור הניהול התקין לשנת 2025
האישור בוטל לעמותות וחל"צ אשר לא עמדו בחובת הדיווח לשנת 2023
היום, 29 בדצמבר 2024, הודיעה רשמת העמותות על ביטול אישורי הניהול התקין לשנת 2025 לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ). הביטול חל על עמותות וחל"צ שקיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (2024-2025), אך לא עמדו בחובת הדיווח השנתית לשנת 2023, כנדרש בחוק. הדיווחים השנתיים הם כלי מרכזי לפיקוח על פעילות העמותות והחל"צ. באמצעותם נבדקת עמידת הארגונים בהוראות החוק ובמטרותיהם הציבוריות, הן על ידי רשמת העמותות והן על ידי הציבור, שיכול לעיין בדוחות הכספיים ובדוחות המילוליים הכוללים בין היתר פירוט על 5 מקבלי השכר הגבוה.
הדיווחים מתפרסמים מיידית, ללא תשלום, באתר "גיידסטאר" באופן שקוף ונגיש לציבור הרחב. פרסום זה מחזק את אמון הציבור בארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ומבטיח בקרה על השימוש בכספי תרומות ותמיכות.
עו"ד שולי אבני-שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים פועלת בנחישות להגברת הפיקוח והאכיפה על עמותות וחל"צ שאינן עומדות בדרישות החוק ואינן מגישות דיווחים שנתיים. הגשת דיווחים היא חובה חוקית ומהותית, המבטיחה פיקוח על פעילות הארגונים ושימוש נכון במשאבים הציבוריים. אנו מחויבים לשמור על שקיפות וניהול תקין במגזר השלישי, כחלק מהמאמץ להגביר את אמון הציבור בארגונים הפועלים לטובתו."
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
משרד המשפטים משיק את המחזור השלישי של קורס להכשרת דירקטורים בפריפריה במסגרת קמפוס רשות התאגידים
קמפוס רשות התאגידים הוקם כדי להעשיר את הידע של הציבור הרחב באמצעות הדרכות בתחומי העיסוק והעניין של חברות, עמותות, הקדשות ציבוריים ועוד.
במסגרת פעילות הקמפוס, מועברים קורסים וכן מועברות הדרכות והכשרות הקשורות לתאגידים השונים ולנושאי משרה. כך למשל, נערך קורס להקמת וניהול עמותה, קורס לניהול חברה, קורס לנאמנים בהקדשות ציבוריים, קורס משכונות וכן מועברות הדרכות ושיעורים פתוחים בנושאים שונים, כגון פירוק חברה, בקשת ניהול תקין, יצירת שיתופי פעולה בין מגזריים ועוד. כלל הקורסים וההכשרות מועברים ללא כל תשלום, על ידי רשות התאגידים במשרד המשפטים.
החודש נפתח המחזור השלישי של הקורס, הפעם - בקרית הממשלה בנוף הגליל. הקורס מתקיים באופן פרונטלי במשך 12 מפגשים, ארבע שעות בכל מפגש, סה"כ 60 שעות. בסיום הקורס תינתן תעודה של בוגר קורס הכשרת דירקטורים מטעם משרד המשפטים.
35 משתתפי הקורס, תושבי הפריפריה ותושבי ישובים מפונים עקב מלחמת חרבות ברזל, מצטרפים לעשרות הדירקטורים שהוכשרו בשני המחזורים הקודמים שהתקיימו בנוף הגליל ובירושלים.
במסגרת הקורס ילמדו משתתפי הקורס תחומים מגוונים כגון היכרות עם הממשל התאגידי, תפקיד הדירקטור בחברה, מבנה האורגני של חברה, אחריות פלילית ורגולציה של חברות ודירקטורים, הערכת שווי חברה, דיני נירות ערך, קריאת דוחות כספיים, אכיפה בחברות, סיום חיי חברה בפירוק מרצון ועוד נושאים משמעותיים שכל דירקטור נדרש להכיר לצורך ביצוע תפקידו.
בהמשך מתוכננים קורסים נוספים.
איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "הכשרת דירקטורים בפריפריה מהווה צעד מהותי לקידום שוויון הזדמנויות במשק הישראלי. גיוון בהרכבי הדירקטוריונים, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה חברתית, לא רק שתורם לצמיחה הכלכלית, אלא גם מחזק את חוסן החברות בישראל. הקורס מעניק לתושבי הפריפריה ולמפונים כלים וידע הדרושים להשתלבות בעמדות מפתח במשק, תוך חיזוק הקשר בין המרכז לפריפריה".
עו"ד שולי-אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות:
"קמפוס רשות התאגידים מעניק ידע וכלים מקצועיים לכלל הציבור בתחומי פעילות התאגידים. אנו גאים להציע קורסים מגוונים וללא עלות, במטרה לחזק את הממשל התאגידי ולעודד ניהול תקין ומקצועי של חברות, עמותות והקדשות ציבוריים בישראל. פתיחת המחזור השלישי של קורס הכשרת דירקטורים מהווה המשך ישיר למחויבות שלנו להעצמת ההון האנושי במחוזות השונים וליצירת תרבות תאגידית אחראית ויעילה."
משרד המשפטים משיק את המחזור השלישי של קורס להכשרת דירקטורים בפריפריה במסגרת קמפוס רשות התאגידים
קמפוס רשות התאגידים הוקם כדי להעשיר את הידע של הציבור הרחב באמצעות הדרכות בתחומי העיסוק והעניין של חברות, עמותות, הקדשות ציבוריים ועוד.
במסגרת פעילות הקמפוס, מועברים קורסים וכן מועברות הדרכות והכשרות הקשורות לתאגידים השונים ולנושאי משרה. כך למשל, נערך קורס להקמת וניהול עמותה, קורס לניהול חברה, קורס לנאמנים בהקדשות ציבוריים, קורס משכונות וכן מועברות הדרכות ושיעורים פתוחים בנושאים שונים, כגון פירוק חברה, בקשת ניהול תקין, יצירת שיתופי פעולה בין מגזריים ועוד. כלל הקורסים וההכשרות מועברים ללא כל תשלום, על ידי רשות התאגידים במשרד המשפטים.
החודש נפתח המחזור השלישי של הקורס, הפעם - בקרית הממשלה בנוף הגליל. הקורס מתקיים באופן פרונטלי במשך 12 מפגשים, ארבע שעות בכל מפגש, סה"כ 60 שעות. בסיום הקורס תינתן תעודה של בוגר קורס הכשרת דירקטורים מטעם משרד המשפטים.
35 משתתפי הקורס, תושבי הפריפריה ותושבי ישובים מפונים עקב מלחמת חרבות ברזל, מצטרפים לעשרות הדירקטורים שהוכשרו בשני המחזורים הקודמים שהתקיימו בנוף הגליל ובירושלים.
במסגרת הקורס ילמדו משתתפי הקורס תחומים מגוונים כגון היכרות עם הממשל התאגידי, תפקיד הדירקטור בחברה, מבנה האורגני של חברה, אחריות פלילית ורגולציה של חברות ודירקטורים, הערכת שווי חברה, דיני נירות ערך, קריאת דוחות כספיים, אכיפה בחברות, סיום חיי חברה בפירוק מרצון ועוד נושאים משמעותיים שכל דירקטור נדרש להכיר לצורך ביצוע תפקידו.
בהמשך מתוכננים קורסים נוספים.
איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "הכשרת דירקטורים בפריפריה מהווה צעד מהותי לקידום שוויון הזדמנויות במשק הישראלי. גיוון בהרכבי הדירקטוריונים, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה חברתית, לא רק שתורם לצמיחה הכלכלית, אלא גם מחזק את חוסן החברות בישראל. הקורס מעניק לתושבי הפריפריה ולמפונים כלים וידע הדרושים להשתלבות בעמדות מפתח במשק, תוך חיזוק הקשר בין המרכז לפריפריה".
עו"ד שולי-אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות:
"קמפוס רשות התאגידים מעניק ידע וכלים מקצועיים לכלל הציבור בתחומי פעילות התאגידים. אנו גאים להציע קורסים מגוונים וללא עלות, במטרה לחזק את הממשל התאגידי ולעודד ניהול תקין ומקצועי של חברות, עמותות והקדשות ציבוריים בישראל. פתיחת המחזור השלישי של קורס הכשרת דירקטורים מהווה המשך ישיר למחויבות שלנו להעצמת ההון האנושי במחוזות השונים וליצירת תרבות תאגידית אחראית ויעילה."