הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה הסירה את צו איסור הפרסום בנוגע לחקירה שהתנהלה בחודשים האחרונים נגד ניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י, קצין נוסף מאותו מחוז (ששמו טרם הותר לפרסום), ורב-גונדר קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר (שב"ס).
לאחר חקירה סמויה ובהתאם לחומר הראיות שנאסף הוחלט לפתוח בחקירה גלויה בעניינם של כלל החשודים בעבירות של שיבוש מהלכי משפט וטוהר המידות.
ניצב משנה אבישי מועלם חשוד כי יחד עם הקצין הנוסף מאותו מחוז, במסגרת תפקידו כמ"מ מפקד ימ"ר ש"י ועם מינויו לתפקיד זה בתפקיד של קבע, ביצעו פעולות חריגות במסגרת תפקידם במטרה להשפיע על קידומם במשטרת ישראל, תוך סטייה מן השורה בנוגע לטיפול בתיקי פשיעה לאומנית. החקירה מתמקדת בפעולות אלו ולא בשיקול דעתם המקצועי של החשודים.
רב-גונדר קובי יעקובי חשוד כי קיבל מידע רגיש מגורמים משטרתיים כי מתקיימת חקירה סמויה נגד מועלם, והעביר את המידע למועלם שלא כדין.
החקירה, המנוהלת על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, נמשכת.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה הסירה את צו איסור הפרסום בנוגע לחקירה שהתנהלה בחודשים האחרונים נגד ניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י, קצין נוסף מאותו מחוז (ששמו טרם הותר לפרסום), ורב-גונדר קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר (שב"ס).
לאחר חקירה סמויה ובהתאם לחומר הראיות שנאסף הוחלט לפתוח בחקירה גלויה בעניינם של כלל החשודים בעבירות של שיבוש מהלכי משפט וטוהר המידות.
ניצב משנה אבישי מועלם חשוד כי יחד עם הקצין הנוסף מאותו מחוז, במסגרת תפקידו כמ"מ מפקד ימ"ר ש"י ועם מינויו לתפקיד זה בתפקיד של קבע, ביצעו פעולות חריגות במסגרת תפקידם במטרה להשפיע על קידומם במשטרת ישראל, תוך סטייה מן השורה בנוגע לטיפול בתיקי פשיעה לאומנית. החקירה מתמקדת בפעולות אלו ולא בשיקול דעתם המקצועי של החשודים.
רב-גונדר קובי יעקובי חשוד כי קיבל מידע רגיש מגורמים משטרתיים כי מתקיימת חקירה סמויה נגד מועלם, והעביר את המידע למועלם שלא כדין.
החקירה, המנוהלת על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, נמשכת.
הודעה לעיתונות מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים:
הספרייה העירונית בבני ברק סירבה להשאיל ספרים לאישה בשל רווקותה ותפצה אותה ב-60 אלף ₪
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי הספרייה העירונית בבני ברק הפלתה צעירה חרדית בת 26, כאשר סרבה לבקשתה לשאול ספרים מסוימים בספריה העירונית, בתואנה כי מדובר בספרים שנועדו לנשים נשואות בלבד וכי התובעת, שהיא רווקה, אינה יכולה לשאול אותם. בית המשפט קיבל את התביעה שהוגשה בשם האישה על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.
תחילת הפרשה בחודש מאי 2022, אז ביקשה האישה לשאול ספר מסוים בספריה העירונית של בני ברק, אולם הספרנית במקום סרבה לבקשתה מאחר שהיא אינה נשואה, ובקשות נוספות שלה לשאול ספרים אחרים נתקלו בסירוב דומה.
האישה פנתה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שהעבירו את הפנייה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אשר הגיש בשם האישה תביעה נגד עיריית בני ברק, שהספרייה נמצאת תחת סמכותה, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים ציבוריים.
בית המשפט קיבל את טענות התובעת, וקבע כי "אי הצדק שנגרם לתובעת, אזרחית מדינת ישראל, הוא אי צדק אשר עלול לחרוג מגבולות הספרייה עירונית או אף לחרוג מגבולות העיר בני ברק... בוודאי אין לקבל את ניסיונות הנתבעת להכריז על הספרייה כאקס טריטוריה עליה לא חלים חוקי המדינה". בהמשך אף קבע השופט אביים ברקאי, מבית משפט השלום בתל אביב, כי "ספריה עירונית אינה מחייבת הפליה ואיסור כוחני ובלתי מוסבר וללא קריטריונים של השאלת ספרים לנשים שלא התחתנו".
בפסק הדין שהתפרסם היום דחה בית המשפט את טענת עיריית בני ברק כי מדובר בספריה בעלת אופי תורני וכי עובדה זו מתירה לה להבחין בין נשים נשואות ושאינן נשואות, וקבע כי על עיריית בני ברק לפצות את התובעת בסך של 60 אלף ש"ח. העיריה תישא גם בהוצאות משפט של 20 אלף ש"ח.
עורכות הדין בריהאן סייף ורעות מיכאלי מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים (מחוז תל אביב) שהגישו את התביעה בשם האישה, מסרו: "בית המשפט עשה היום צדק עם אישה צעירה, רווקה, חרדית, שהייתה אמיצה מספיק להילחם בהפליה נגדה. מניעה מאדם לקרוא ספר משמעה מניעה של השכלה, פנאי והנאה. אף שיקול, אף לא שיקולים דתיים, אינם יכולים להדיר נשים מפאת היותן רווקות ולמנוע מהן את הזכות לקרוא כאוות נפשן".
לאחרונה הוארכה הוראת השעה המאפשרת להעניק סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתיקי הפליה, ללא עלות למבקשים לתבוע מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. לשם פתיחת תיק ניתן לפנות למוקד הסיוע המשפטי של משרד המשפטים בטלפון 073-3927788, או ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, בטלפון 3406* או בשליחת טופס מקוון בכתובת https://govforms.gov.il/mw/forms/ContactRacism@justice.gov.il#!requestorChoose
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
הספרייה העירונית בבני ברק סירבה להשאיל ספרים לאישה בשל רווקותה ותפצה אותה ב-60 אלף ₪
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי הספרייה העירונית בבני ברק הפלתה צעירה חרדית בת 26, כאשר סרבה לבקשתה לשאול ספרים מסוימים בספריה העירונית, בתואנה כי מדובר בספרים שנועדו לנשים נשואות בלבד וכי התובעת, שהיא רווקה, אינה יכולה לשאול אותם. בית המשפט קיבל את התביעה שהוגשה בשם האישה על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.
תחילת הפרשה בחודש מאי 2022, אז ביקשה האישה לשאול ספר מסוים בספריה העירונית של בני ברק, אולם הספרנית במקום סרבה לבקשתה מאחר שהיא אינה נשואה, ובקשות נוספות שלה לשאול ספרים אחרים נתקלו בסירוב דומה.
האישה פנתה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שהעבירו את הפנייה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אשר הגיש בשם האישה תביעה נגד עיריית בני ברק, שהספרייה נמצאת תחת סמכותה, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים ציבוריים.
בית המשפט קיבל את טענות התובעת, וקבע כי "אי הצדק שנגרם לתובעת, אזרחית מדינת ישראל, הוא אי צדק אשר עלול לחרוג מגבולות הספרייה עירונית או אף לחרוג מגבולות העיר בני ברק... בוודאי אין לקבל את ניסיונות הנתבעת להכריז על הספרייה כאקס טריטוריה עליה לא חלים חוקי המדינה". בהמשך אף קבע השופט אביים ברקאי, מבית משפט השלום בתל אביב, כי "ספריה עירונית אינה מחייבת הפליה ואיסור כוחני ובלתי מוסבר וללא קריטריונים של השאלת ספרים לנשים שלא התחתנו".
בפסק הדין שהתפרסם היום דחה בית המשפט את טענת עיריית בני ברק כי מדובר בספריה בעלת אופי תורני וכי עובדה זו מתירה לה להבחין בין נשים נשואות ושאינן נשואות, וקבע כי על עיריית בני ברק לפצות את התובעת בסך של 60 אלף ש"ח. העיריה תישא גם בהוצאות משפט של 20 אלף ש"ח.
עורכות הדין בריהאן סייף ורעות מיכאלי מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים (מחוז תל אביב) שהגישו את התביעה בשם האישה, מסרו: "בית המשפט עשה היום צדק עם אישה צעירה, רווקה, חרדית, שהייתה אמיצה מספיק להילחם בהפליה נגדה. מניעה מאדם לקרוא ספר משמעה מניעה של השכלה, פנאי והנאה. אף שיקול, אף לא שיקולים דתיים, אינם יכולים להדיר נשים מפאת היותן רווקות ולמנוע מהן את הזכות לקרוא כאוות נפשן".
לאחרונה הוארכה הוראת השעה המאפשרת להעניק סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתיקי הפליה, ללא עלות למבקשים לתבוע מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. לשם פתיחת תיק ניתן לפנות למוקד הסיוע המשפטי של משרד המשפטים בטלפון 073-3927788, או ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, בטלפון 3406* או בשליחת טופס מקוון בכתובת https://govforms.gov.il/mw/forms/ContactRacism@justice.gov.il#!requestorChoose
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בערעור תקדימי: פיצוי לתובעת על אפליה בשל מוגבלות נפשית
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר דחה את טענתה של תובעת עם מוגבלות נפשית כי לא התקבלה לעבודה במכון התקנים בשל מוגבלותה. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי התובעת אכן הופלתה, ופסק לה פיצוי כספי.
התובעת, אישה בשנות ה-50 לחייה, סובלת מפוסט-טראומה כתוצאה מאירוע שהוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לה נכות יציבה בשיעור של 27%.
בשנת 2019 הופנתה התובעת על ידי שירות התעסוקה לעבודה במכון התקנים. בשלב הראשון מילאה טופס בו הצהירה על נכות של לפחות 20% מהמוסד לביטוח לאומי. נערכו לתובעת ראיונות הן עם הממונה על גיוס עובדים והן עם מנהל המחלקה, שאותם צלחה. לאחר מכן נערך לה ראיון נוסף עם מנהלת משאבי האנוש, במהלכו נשאלה שאלות רבות אודות מוגבלותה הנפשית ואף שאלות על סוג התרופות אותן היא נוטלת. ימים ספורים לאחר מכן נמסר לה כי מועמדותה נדחתה, בטענה שעובד אחר שעבר שימוע עתיד לבסוף לאייש את התפקיד אליו התמיינה.
בעקבות האירוע, שלחה הנציבות מכתב למכון התקנים שבו בקשה להגיב לטענה כי האישה לא התקבלה מפאת מוגבלותה. מכון התקנים דחה את הטענות וטען כי ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד. התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה לאפליה על רקע מוגבלות. בית הדין האזורי דחה את התביעה וטען כי התובעת אינה עומדת בהגדרת "אדם עם מוגבלות" שבחוק, וכי אי-קבלתה נבעה משיקולים ענייניים בלבד.
בעקבות החלטת בית הדין האזורי על דחיית התביעה, התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה שאפליה על רקע מוגבלות נפשית יכולה להיגרם גם מיחס מוטעה או דעות קדומות, ולא רק מחוסר נכונות לבצע שינויים במקום העבודה. הודגש, כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חל הן על מוגבלויות נראות והן על כאלה שאינן נראות.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור, וקבע כי התובעת הופלתה על רקע מוגבלותה הנפשית ופסק כי על מכון התקנים לשלם לתובעת פיצוי בסך 70,000 ש"ח בגין האפליה, וכן הוצאות משפט הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר דחה את טענתה של תובעת עם מוגבלות נפשית כי לא התקבלה לעבודה במכון התקנים בשל מוגבלותה. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי התובעת אכן הופלתה, ופסק לה פיצוי כספי.
התובעת, אישה בשנות ה-50 לחייה, סובלת מפוסט-טראומה כתוצאה מאירוע שהוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לה נכות יציבה בשיעור של 27%.
בשנת 2019 הופנתה התובעת על ידי שירות התעסוקה לעבודה במכון התקנים. בשלב הראשון מילאה טופס בו הצהירה על נכות של לפחות 20% מהמוסד לביטוח לאומי. נערכו לתובעת ראיונות הן עם הממונה על גיוס עובדים והן עם מנהל המחלקה, שאותם צלחה. לאחר מכן נערך לה ראיון נוסף עם מנהלת משאבי האנוש, במהלכו נשאלה שאלות רבות אודות מוגבלותה הנפשית ואף שאלות על סוג התרופות אותן היא נוטלת. ימים ספורים לאחר מכן נמסר לה כי מועמדותה נדחתה, בטענה שעובד אחר שעבר שימוע עתיד לבסוף לאייש את התפקיד אליו התמיינה.
בעקבות האירוע, שלחה הנציבות מכתב למכון התקנים שבו בקשה להגיב לטענה כי האישה לא התקבלה מפאת מוגבלותה. מכון התקנים דחה את הטענות וטען כי ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד. התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה לאפליה על רקע מוגבלות. בית הדין האזורי דחה את התביעה וטען כי התובעת אינה עומדת בהגדרת "אדם עם מוגבלות" שבחוק, וכי אי-קבלתה נבעה משיקולים ענייניים בלבד.
בעקבות החלטת בית הדין האזורי על דחיית התביעה, התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה שאפליה על רקע מוגבלות נפשית יכולה להיגרם גם מיחס מוטעה או דעות קדומות, ולא רק מחוסר נכונות לבצע שינויים במקום העבודה. הודגש, כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חל הן על מוגבלויות נראות והן על כאלה שאינן נראות.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור, וקבע כי התובעת הופלתה על רקע מוגבלותה הנפשית ופסק כי על מכון התקנים לשלם לתובעת פיצוי בסך 70,000 ש"ח בגין האפליה, וכן הוצאות משפט הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.
הודעה לעיתונות מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים-
לראשונה בישראל: הממונה על חדלות פירעון ישלם ישירות לנושים. מדובר בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים בשנה
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים משיק בימים אלה הליך חדש, המיועד לשדרג ולייעל את תהליך תשלום החובות לנושים בתיקי חדלות פירעון.
ההליך החדש מהווה מהפכה של ממש, שכן מדי שנה מבצע הממונה תשלומים בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים. המטרה היא לקצר את זמן התשלום ולייעל את ההליך באופן משמעותי. כיום, התהליך כולל העברת כספים מהממונה לנאמנים, אשר מעבירים את הכספים לנושים. הליך זה, שלרוב אורך זמן רב, צפוי להתייעל באופן ניכר בעזרת המערכת החדשה, שתאפשר לממונה לשלם ישירות לנושים את הכספים המגיעים להם.
המהלך החדש הוא צעד נוסף במאמצי משרד המשפטים בהובלת השר, המנכ״ל והממונה על הליכי חדלות פרעון לשדרג את השירות הניתן לאזרחים ולהפוך את הליך חדלות הפירעון ליעיל, מהיר ושקוף יותר.
איתמר דוננפלד, מנכ״ל משרד המשפטים: “המערכת החדשה היא פועל יוצא מאסטרטגיה רוחבית שמוביל משרד המשפטים שמטרתה לייעל את תהליכי העבודה בכל יחידות המשרד ולהתאים את השירותים החברתיים והכלכליים לצרכים המשתנים של הציבור, תוך מתן דגש על דיגיטציה והנגשה של השירותים הרבים אותם מספק המשרד לאזרחים."
עו״ד ורו״ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: ״קיימת חשיבות גדולה במתן מענה מהיר לנושים, אשר זכאים לקבל את הכספים המגיעים להם בזמן קצר יותר ובצורה יעילה יותר. זהו צעד משמעותי לשיפור השירות, תוך התמקדות בשקיפות, מהירות וחדשנות בתהליכי העבודה״.
לראשונה בישראל: הממונה על חדלות פירעון ישלם ישירות לנושים. מדובר בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים בשנה
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים משיק בימים אלה הליך חדש, המיועד לשדרג ולייעל את תהליך תשלום החובות לנושים בתיקי חדלות פירעון.
ההליך החדש מהווה מהפכה של ממש, שכן מדי שנה מבצע הממונה תשלומים בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים. המטרה היא לקצר את זמן התשלום ולייעל את ההליך באופן משמעותי. כיום, התהליך כולל העברת כספים מהממונה לנאמנים, אשר מעבירים את הכספים לנושים. הליך זה, שלרוב אורך זמן רב, צפוי להתייעל באופן ניכר בעזרת המערכת החדשה, שתאפשר לממונה לשלם ישירות לנושים את הכספים המגיעים להם.
המהלך החדש הוא צעד נוסף במאמצי משרד המשפטים בהובלת השר, המנכ״ל והממונה על הליכי חדלות פרעון לשדרג את השירות הניתן לאזרחים ולהפוך את הליך חדלות הפירעון ליעיל, מהיר ושקוף יותר.
איתמר דוננפלד, מנכ״ל משרד המשפטים: “המערכת החדשה היא פועל יוצא מאסטרטגיה רוחבית שמוביל משרד המשפטים שמטרתה לייעל את תהליכי העבודה בכל יחידות המשרד ולהתאים את השירותים החברתיים והכלכליים לצרכים המשתנים של הציבור, תוך מתן דגש על דיגיטציה והנגשה של השירותים הרבים אותם מספק המשרד לאזרחים."
עו״ד ורו״ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: ״קיימת חשיבות גדולה במתן מענה מהיר לנושים, אשר זכאים לקבל את הכספים המגיעים להם בזמן קצר יותר ובצורה יעילה יותר. זהו צעד משמעותי לשיפור השירות, תוך התמקדות בשקיפות, מהירות וחדשנות בתהליכי העבודה״.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים
רשות התאגידים נערכת להגיש בקשה למתן צו פירוק לעמותת "המעשים ההומניטאריים" בשל ליקויים חמורים שהתגלו ובכלל זה חשד לקשר עם ארגון טרור מוכרז
רשמת העמותות הודיעה לעמותה כי בכוונת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים להגיש בקשה למתן צו פירוק ולפעול לפירוקה בשל הליקויים החמורים שהתגלו בהתנהלותה בנוסף לאי-עמידה בחובות דיווח וניסיון לסיכול הליכי הפיקוח שנוהלו נגדה
יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים קיימה בשנה האחרונה הליך פיקוח בעניינה של עמותת המעשים ההומניטריים (ע"ר), אשר נוסדה בשנת 2013. במסגרת הליך הפיקוח, אשר כלל דרישות חוזרות ונשנות למסירת מידע ומסמכים, נחשפו ליקויים חמורים ומערכתיים בתפקוד העמותה. דוח תוצאות הפיקוח שנשלח לעמותה בחודש דצמבר 2024 קובע, כי בעמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילה לפירוק העמותה בהתאם לסעיף 49 לחוק העמותות.
בין היתר, נמצא כי העמותה קיימה פעילות במדינת אויב, תוך חריגה ממטרותיה המאושרות; קיימה לכאורה קשר עם ארגון המוכרז כארגון טרור; נמצאו ליקויים חמורים בניהול כספי העמותה, לרבות אי-עמידה בתנאי מנהל תקין, התקשרויות עם גורמים קשורים והצהרות כוזבות; העמותה הפרה את חובתה לציית לדרישת מסירת הידיעות והמסמכים שנתבקשה בהתאם להוראות החוק ובכך מנעה מרשמת העמותות לפקח באופן אפקטיבי על פעילות העמותה.
בעקבות הממצאים, הועבר תיק העמותה להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר נערכת להגיש בתקופה הקרובה בקשה למתן צו פירוק לבית המשפט המחוזי.
הליכי האכיפה נגד עמותות נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית משפט. בין ההפרות המהוות עילה לפירוק– אי קיום מטרות, שימוש בכספי ונכסי העמותה שלא לשם קידום מטרותיה, ניתוב כספי העמותה למטרות זרות לרבות פעילות במדינת אויב, חשד לפעילות טרור, וליקויים חמורים בניהול כספי העמותה.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה להגברת אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ, לקידום האינטרס הציבורי ולשמירה על כספי הציבור.
רשות התאגידים נערכת להגיש בקשה למתן צו פירוק לעמותת "המעשים ההומניטאריים" בשל ליקויים חמורים שהתגלו ובכלל זה חשד לקשר עם ארגון טרור מוכרז
רשמת העמותות הודיעה לעמותה כי בכוונת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים להגיש בקשה למתן צו פירוק ולפעול לפירוקה בשל הליקויים החמורים שהתגלו בהתנהלותה בנוסף לאי-עמידה בחובות דיווח וניסיון לסיכול הליכי הפיקוח שנוהלו נגדה
יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים קיימה בשנה האחרונה הליך פיקוח בעניינה של עמותת המעשים ההומניטריים (ע"ר), אשר נוסדה בשנת 2013. במסגרת הליך הפיקוח, אשר כלל דרישות חוזרות ונשנות למסירת מידע ומסמכים, נחשפו ליקויים חמורים ומערכתיים בתפקוד העמותה. דוח תוצאות הפיקוח שנשלח לעמותה בחודש דצמבר 2024 קובע, כי בעמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילה לפירוק העמותה בהתאם לסעיף 49 לחוק העמותות.
בין היתר, נמצא כי העמותה קיימה פעילות במדינת אויב, תוך חריגה ממטרותיה המאושרות; קיימה לכאורה קשר עם ארגון המוכרז כארגון טרור; נמצאו ליקויים חמורים בניהול כספי העמותה, לרבות אי-עמידה בתנאי מנהל תקין, התקשרויות עם גורמים קשורים והצהרות כוזבות; העמותה הפרה את חובתה לציית לדרישת מסירת הידיעות והמסמכים שנתבקשה בהתאם להוראות החוק ובכך מנעה מרשמת העמותות לפקח באופן אפקטיבי על פעילות העמותה.
בעקבות הממצאים, הועבר תיק העמותה להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר נערכת להגיש בתקופה הקרובה בקשה למתן צו פירוק לבית המשפט המחוזי.
הליכי האכיפה נגד עמותות נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית משפט. בין ההפרות המהוות עילה לפירוק– אי קיום מטרות, שימוש בכספי ונכסי העמותה שלא לשם קידום מטרותיה, ניתוב כספי העמותה למטרות זרות לרבות פעילות במדינת אויב, חשד לפעילות טרור, וליקויים חמורים בניהול כספי העמותה.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה להגברת אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ, לקידום האינטרס הציבורי ולשמירה על כספי הציבור.
בשורה לענף ראיית החשבון - ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה שורת תיקונים לעידוד התחרות ולעדכון כללי הפרסומת שהציג שר המשפטים
התיקונים שאושרו נועדו להקל על תהליכים בענף, לעודד תחרות באמצעות הקלה ועדכון ההסדר של מעבר לקוח בין רואי חשבון, ולהתאים את כללי הפרסום החלים על רו"ח לעידן הדיגיטלי, תוך שמירה על סטנדרטים אתיים.
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ג') שורת תיקונים לתקנות רואי החשבון, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. התיקונים גובשו בעקבות הצעה של מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, מר איתמר דוננפלד, על בסיס עבודת מטה שבוצעה בלשכה המשפטית של משרד המשפטים בראשותה של עו"ד לאה רקובר ובאגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, בראשותו של עו"ד עמיר הרן.
מעבר לקוח – עידוד התחרות
הקלה ועדכון ההסדר למעבר לקוח בין רואי חשבון במטרה לאפשר את התחרות בתחום תוך שמירה על האתיקה המקצועית.
· עד כה, נדרשה הסכמה של רואה החשבון היוצא כדי לאפשר מעבר לקוח לרואה חשבון חדש. מתן שירות ללקוח של רואה חשבון אחר ללא הסכמתו, היווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
· התיקון עתיד לבטל את הדרישה להסכמה למעבר לקוח, תוך החלפתה בחובת יידוע. במטרה לשמור על האתיקה המקצועית - רואה החשבון החדש יידרש לוודא כי אין מניעה מקצועית, משפטית או אתית למתן שירותים ללקוח החדש, לרבות סיבות המתנגשות עם החובות של רואה חשבון או עומדות נגד הדין, הכללים, התקנים והנהלים המקובלים במקצוע.
· בנוסף, ועל מנת לעודד שיתוף פעולה ומעבר מידע בין רואי החשבון במסגרת מעבר לקוח, נקבע כי אי-מתן מענה תוך 21 ימים מצד רואה החשבון הקודם ייחשב להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
עדכון כללי הפרסומת מותרת
תיקון זה גובש במטרה להתאים את כללי הפרסומת החלים על רואי החשבון להתפתחות הטכנולוגית והשיווקית בענף, כך שיתאפשר לרואי החשבון להרחיב את מאגר לקוחותיהם באופן תחרותי, ללא חסמים עודפים, תוך שמירה על כבוד המקצוע.
· עד כה, רואי חשבון הורשו לפרסם את שירותיהם רק בעיתון ובדיוור ישיר ונאסר עליהם לפרסם בדרך אלקטרונית למעט אתר האינטרנט שלהם. התכנים שהורשו לפרסם היו מוגבלים בעיקר למידע עובדתי הנוגע לעיסוק, הכשרתו ותאריו של רואה החשבון.
· התיקון מרחיב את אפשרויות הפרסום והשיווק העומדות בפני רואי החשבון, לרבות פרסום באינטרנט וברשתות החברתיות. רואי חשבון יהיו רשאים לפרסם מידע עובדתי, לרבות ניסיון מקצועי, תארים, תחומי התמחות, מאמרים שכתבו, פעילות התנדבותית, שירותים נלווים של רואה החשבון, דרכי התקשרות ועוד.
· התיקון אף מתיר במפורש לרואי חשבון להשתמש בתמונות, איורים גרפיים וסרטונים לרבות ראיונות וסרטי תדמית.
יצוין כי תיקונים אלה נעשו תוך בחינה מקצועית שכללה שיח עם נציגי לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון ועל סמך מחקר השוואתי שבחן את ההסדרים המקובלים בעולם.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין: "המהלך מהווה בשורה של ממש לענף ראיית החשבון ולמשק הישראלי כולו. מדובר בצעד משמעותי לשיפור ולמודרניזציה של ענף ראיית החשבון בישראל, המשקף מדיניות של פתיחות כלפי חדשנות טכנולוגית. אני משוכנע שהתיקונים יהוו בסיס לחדשנות, הן לטובת המקצוע, והן לטובת כלל הציבור".
מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, איתמר דוננפלד: "התיקונים שאושרו יאפשרו לעודד תחרות הוגנת ולהקל על תהליכים בירוקרטיים, תוך שמירה על הסטנדרטים האתיים הגבוהים שמאפיינים את המקצוע. מהלך זה הוא פרי עבודה מאומצת ושיתוף פעולה רחב היקף, שמטרתו לייצר סביבה עדכנית, תחרותית ומקצועית יותר".
התיקונים שאושרו נועדו להקל על תהליכים בענף, לעודד תחרות באמצעות הקלה ועדכון ההסדר של מעבר לקוח בין רואי חשבון, ולהתאים את כללי הפרסום החלים על רו"ח לעידן הדיגיטלי, תוך שמירה על סטנדרטים אתיים.
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ג') שורת תיקונים לתקנות רואי החשבון, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. התיקונים גובשו בעקבות הצעה של מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, מר איתמר דוננפלד, על בסיס עבודת מטה שבוצעה בלשכה המשפטית של משרד המשפטים בראשותה של עו"ד לאה רקובר ובאגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, בראשותו של עו"ד עמיר הרן.
מעבר לקוח – עידוד התחרות
הקלה ועדכון ההסדר למעבר לקוח בין רואי חשבון במטרה לאפשר את התחרות בתחום תוך שמירה על האתיקה המקצועית.
· עד כה, נדרשה הסכמה של רואה החשבון היוצא כדי לאפשר מעבר לקוח לרואה חשבון חדש. מתן שירות ללקוח של רואה חשבון אחר ללא הסכמתו, היווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
· התיקון עתיד לבטל את הדרישה להסכמה למעבר לקוח, תוך החלפתה בחובת יידוע. במטרה לשמור על האתיקה המקצועית - רואה החשבון החדש יידרש לוודא כי אין מניעה מקצועית, משפטית או אתית למתן שירותים ללקוח החדש, לרבות סיבות המתנגשות עם החובות של רואה חשבון או עומדות נגד הדין, הכללים, התקנים והנהלים המקובלים במקצוע.
· בנוסף, ועל מנת לעודד שיתוף פעולה ומעבר מידע בין רואי החשבון במסגרת מעבר לקוח, נקבע כי אי-מתן מענה תוך 21 ימים מצד רואה החשבון הקודם ייחשב להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
עדכון כללי הפרסומת מותרת
תיקון זה גובש במטרה להתאים את כללי הפרסומת החלים על רואי החשבון להתפתחות הטכנולוגית והשיווקית בענף, כך שיתאפשר לרואי החשבון להרחיב את מאגר לקוחותיהם באופן תחרותי, ללא חסמים עודפים, תוך שמירה על כבוד המקצוע.
· עד כה, רואי חשבון הורשו לפרסם את שירותיהם רק בעיתון ובדיוור ישיר ונאסר עליהם לפרסם בדרך אלקטרונית למעט אתר האינטרנט שלהם. התכנים שהורשו לפרסם היו מוגבלים בעיקר למידע עובדתי הנוגע לעיסוק, הכשרתו ותאריו של רואה החשבון.
· התיקון מרחיב את אפשרויות הפרסום והשיווק העומדות בפני רואי החשבון, לרבות פרסום באינטרנט וברשתות החברתיות. רואי חשבון יהיו רשאים לפרסם מידע עובדתי, לרבות ניסיון מקצועי, תארים, תחומי התמחות, מאמרים שכתבו, פעילות התנדבותית, שירותים נלווים של רואה החשבון, דרכי התקשרות ועוד.
· התיקון אף מתיר במפורש לרואי חשבון להשתמש בתמונות, איורים גרפיים וסרטונים לרבות ראיונות וסרטי תדמית.
יצוין כי תיקונים אלה נעשו תוך בחינה מקצועית שכללה שיח עם נציגי לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון ועל סמך מחקר השוואתי שבחן את ההסדרים המקובלים בעולם.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין: "המהלך מהווה בשורה של ממש לענף ראיית החשבון ולמשק הישראלי כולו. מדובר בצעד משמעותי לשיפור ולמודרניזציה של ענף ראיית החשבון בישראל, המשקף מדיניות של פתיחות כלפי חדשנות טכנולוגית. אני משוכנע שהתיקונים יהוו בסיס לחדשנות, הן לטובת המקצוע, והן לטובת כלל הציבור".
מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, איתמר דוננפלד: "התיקונים שאושרו יאפשרו לעודד תחרות הוגנת ולהקל על תהליכים בירוקרטיים, תוך שמירה על הסטנדרטים האתיים הגבוהים שמאפיינים את המקצוע. מהלך זה הוא פרי עבודה מאומצת ושיתוף פעולה רחב היקף, שמטרתו לייצר סביבה עדכנית, תחרותית ומקצועית יותר".
ראש הסיוע המשפטי של משרד המשפטים: "מתקיימת פגיעה והפרה מתמשכת של הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט של נרצחים ובני משפחותיהם, חטופים ושבים"
הסיוע המשפטי קורא לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת להתכנס בדחיפות ולגבש מסקנות ודרכי פעולה למניעת פרסומים הפוגעים בזכויות הנפגעים ולשמירה על פרטיותם
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עורכת הדין נוחי פוליטיס, פנתה היום (ד') ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ שמחה רוטמן, בבקשה לקיים דיון דחוף בעניין פרסום מידע פרטי ורגיש הנוגע לנפגעי מתקפת הטרור ב-7.10 ומלחמת חרבות ברזל, בהם נרצחים, חללי צה"ל, חטופים ושבים. זאת, על רקע פגיעה והפרה מתמשכת של זכויות הנפגעים לפרטיות ולצנעת הפרט, לרבות פרסום פרטי מידע רגישים אודות מצבם הרפואי, הנפשי, הפיזי ותיאור מפורט של העבירות הקשות שבוצעו בהם או ביקיריהם, לציבור הרחב.
במכתב, עליו חתומה גם עו"ד נטע ברק, מנהלת תחום חקיקה ומדיניות ציבורית בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מתוארות פגיעות והפרות שהחלו לאחר מתקפת הטרור ב-7.10 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הן במסגרת דו"חות ממשלתיים וציבוריים והן באמצעי התקשורת השונים. "לעיתים, וככל הנראה מחוסר תשומת לב, נעשית "הלאמה" של סיפורם של הקורבנות ומשפחותיהם, באופן שפרטיהם האישיים וקורותיהם מפורסמים לקידום האינטרסים הציבוריים החשובים, אך ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם", נכתב. "הגם ששלומם ומצבם של נפגעי פעולות האיבה ומשפחותיהם עומדים במוקד העניין הציבור בישראל, והדברים זוכים לסיקור נרחב בפרטי פרטים, הנפגעים ובני משפחותיהם לא ביקשו שסיפורם האישי יהפוך לסיפור לאומי ולא ויתרו מעולם על זכותם היסודית לפרטיות".
כך למשל, הועלו סרטונים בהם נחשפים חלק ממעשי הזוועות בנפגעים או ביקיריהם לאתר בינלאומי, מבלי שבני משפחתם יודעו על כך; במקרה אחר, נכתב ערך ב'ויקיפדיה' אודות אחת החטופות במסגרתו צוין שהיא נפגעה מינית, דבר שפגע במשפחתה ולתחושתם גם בכבודה של יקירתם החטופה, ונעשה ללא יידוע או הסכמת המשפחה; אחת מהשבות משבי החמאס סיפרה לעורכת הדין המייצגת אותה מטעם הסיוע המשפטי כי היא נשאלה, במספר הזדמנויות, האם בוצעו בה עבירות מין בשבי וכי הדבר פוגע בה; בנוסף, פורסם על ידי משרד הבריאות כי אחת מנפגעות טבח ה-7.10 ששמה קץ לחייה, "הייתה בעלת רקע מוכר במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה"; ויתרה מכך, במענה לדיווחי האו"ם בנושא עינויים מטעם משרד הבריאות, נכלל מידע רגיש ופרטי אודות מעשים שבוצעו בחטופים בזמן שהוחזקו בשבי. מידע זה פורסם ללא ידיעתם או הסכמתם ושל הנפגעים ובני משפחותיהם, בחלקו מידע המאפשר זיהוי או חשד במי מדובר, אשר גרם לפגיעה קשה בהם.
על רקע הפרות ופגיעות אלו ואחרות, ראש הסיוע המשפטי מבקשת לכנס בדחיפות את ועדת חוקה, חוק ומשפט לדון בסוגיית הפרטיות והפרסומים הנעשים כיום ללא יידוע והסכמה, תוך חשיפת מידע רגיש ביותר המצוי בלב ליבת הפרטיות, ותוך העמקת הפגיעה בנפגעי העבירה- משפחות הנרצחים, החטופים והשבים ובמשפחות השכולות, ולגבש דרכי פעולה למניעת פרסומים אלו.
מאז מתקפת הטרור ב-7.10 ופתיחת מלחמת חרבות ברזל נפתחו בסיוע המשפטי של משרד המשפטים למעלה מ-2,300 תיקים לסיוע, ייצוג וליווי משפטי ומיצוי זכויות למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו ושבו.
הסיוע המשפטי ניתן למשפחות, לחטופים ולשבים בכל הצרכים המשפטיים, לרבות בנושאי ביטוח לאומי, מעמד אישי, טיפול בנושאים כספים, דיני עבודה, ענייני דיור, אפוטרופסות, הגנת הפרטיות ונושאים נוספים.
נפגעים או בני משפחותיהם המעוניינים לקבל סיוע משפטי בנושאים אלו מוזמנים לפנות למוקד הסיוע המשפטי בטלפון 073-3927788
הסיוע המשפטי קורא לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת להתכנס בדחיפות ולגבש מסקנות ודרכי פעולה למניעת פרסומים הפוגעים בזכויות הנפגעים ולשמירה על פרטיותם
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עורכת הדין נוחי פוליטיס, פנתה היום (ד') ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ שמחה רוטמן, בבקשה לקיים דיון דחוף בעניין פרסום מידע פרטי ורגיש הנוגע לנפגעי מתקפת הטרור ב-7.10 ומלחמת חרבות ברזל, בהם נרצחים, חללי צה"ל, חטופים ושבים. זאת, על רקע פגיעה והפרה מתמשכת של זכויות הנפגעים לפרטיות ולצנעת הפרט, לרבות פרסום פרטי מידע רגישים אודות מצבם הרפואי, הנפשי, הפיזי ותיאור מפורט של העבירות הקשות שבוצעו בהם או ביקיריהם, לציבור הרחב.
במכתב, עליו חתומה גם עו"ד נטע ברק, מנהלת תחום חקיקה ומדיניות ציבורית בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מתוארות פגיעות והפרות שהחלו לאחר מתקפת הטרור ב-7.10 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הן במסגרת דו"חות ממשלתיים וציבוריים והן באמצעי התקשורת השונים. "לעיתים, וככל הנראה מחוסר תשומת לב, נעשית "הלאמה" של סיפורם של הקורבנות ומשפחותיהם, באופן שפרטיהם האישיים וקורותיהם מפורסמים לקידום האינטרסים הציבוריים החשובים, אך ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם", נכתב. "הגם ששלומם ומצבם של נפגעי פעולות האיבה ומשפחותיהם עומדים במוקד העניין הציבור בישראל, והדברים זוכים לסיקור נרחב בפרטי פרטים, הנפגעים ובני משפחותיהם לא ביקשו שסיפורם האישי יהפוך לסיפור לאומי ולא ויתרו מעולם על זכותם היסודית לפרטיות".
כך למשל, הועלו סרטונים בהם נחשפים חלק ממעשי הזוועות בנפגעים או ביקיריהם לאתר בינלאומי, מבלי שבני משפחתם יודעו על כך; במקרה אחר, נכתב ערך ב'ויקיפדיה' אודות אחת החטופות במסגרתו צוין שהיא נפגעה מינית, דבר שפגע במשפחתה ולתחושתם גם בכבודה של יקירתם החטופה, ונעשה ללא יידוע או הסכמת המשפחה; אחת מהשבות משבי החמאס סיפרה לעורכת הדין המייצגת אותה מטעם הסיוע המשפטי כי היא נשאלה, במספר הזדמנויות, האם בוצעו בה עבירות מין בשבי וכי הדבר פוגע בה; בנוסף, פורסם על ידי משרד הבריאות כי אחת מנפגעות טבח ה-7.10 ששמה קץ לחייה, "הייתה בעלת רקע מוכר במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה"; ויתרה מכך, במענה לדיווחי האו"ם בנושא עינויים מטעם משרד הבריאות, נכלל מידע רגיש ופרטי אודות מעשים שבוצעו בחטופים בזמן שהוחזקו בשבי. מידע זה פורסם ללא ידיעתם או הסכמתם ושל הנפגעים ובני משפחותיהם, בחלקו מידע המאפשר זיהוי או חשד במי מדובר, אשר גרם לפגיעה קשה בהם.
על רקע הפרות ופגיעות אלו ואחרות, ראש הסיוע המשפטי מבקשת לכנס בדחיפות את ועדת חוקה, חוק ומשפט לדון בסוגיית הפרטיות והפרסומים הנעשים כיום ללא יידוע והסכמה, תוך חשיפת מידע רגיש ביותר המצוי בלב ליבת הפרטיות, ותוך העמקת הפגיעה בנפגעי העבירה- משפחות הנרצחים, החטופים והשבים ובמשפחות השכולות, ולגבש דרכי פעולה למניעת פרסומים אלו.
מאז מתקפת הטרור ב-7.10 ופתיחת מלחמת חרבות ברזל נפתחו בסיוע המשפטי של משרד המשפטים למעלה מ-2,300 תיקים לסיוע, ייצוג וליווי משפטי ומיצוי זכויות למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו ושבו.
הסיוע המשפטי ניתן למשפחות, לחטופים ולשבים בכל הצרכים המשפטיים, לרבות בנושאי ביטוח לאומי, מעמד אישי, טיפול בנושאים כספים, דיני עבודה, ענייני דיור, אפוטרופסות, הגנת הפרטיות ונושאים נוספים.
נפגעים או בני משפחותיהם המעוניינים לקבל סיוע משפטי בנושאים אלו מוזמנים לפנות למוקד הסיוע המשפטי בטלפון 073-3927788
15_1_25_לוועדת_חוקה_פרטיות_נפגעי_שבעה_באוקטובר.pdf
125.8 KB
15.1.25-לוועדת חוקה-פרטיות נפגעי שבעה באוקטובר.pdf
הודעה מטעם הפרקליטות:
התייחסות הפרקליטות לגזר הדין בעניינה של ענבל אור, שהטיל עליה שבע וחצי שנות מאסר, 350,000 ש"ח קנס ומאסרים על תנאי:
"גזר הדין שניתן היום על ידי בית המשפט שולח את ענבל אור למאסר ממושך בכלא. זו ענישה חמורה וקשה, אבל היא הולמת את המעשים הפליליים החמורים של אור במסגרת פעילותה בשוק הנדל"ן בישראל, ושהתבררו בשנים האחרונות בהליך יוצא דופן. ענבל אור ביצעה מגוון רחב של עבירות כלפי רשויות המדינה, כלפי הלקוחות שלה וכלפי בנקים, ונקטה במספר דרכי מרמה, הכול במטרה להשיא את רווחיה ואת רווחי החברות שבשליטתה. העונש מהווה סמן ברור שלהתנהלות כזו יש רק תוצאה אחת בלתי נמנעת – שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.
ענבל אור לא הכפיפה עצמה לכללים גם במהלך המשפט עצמו. היא הפריעה, הטיחה האשמות מופרכות, לא שיתפה פעולה עם ההליך ולא נטלה אחריות. בית משפט קבע היום כי מי שבוחר בדרך שכזו יתנהל לגביו משפט הוגן שישמור על מלוא זכויותיו, אך לצד זאת התנהלות כזו לא יכולה להביא להתחמקות מאימת הדין ולעונש לפי דין".
הפרקליטים שניהלו את התיק בבית המשפט, ומסרו את הודעת הפרקליטות לאחר הגז"ד, הם עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
כן לקחו בתיק עו"ד יאמלאק אצ'שמן ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
התייחסות הפרקליטות לגזר הדין בעניינה של ענבל אור, שהטיל עליה שבע וחצי שנות מאסר, 350,000 ש"ח קנס ומאסרים על תנאי:
"גזר הדין שניתן היום על ידי בית המשפט שולח את ענבל אור למאסר ממושך בכלא. זו ענישה חמורה וקשה, אבל היא הולמת את המעשים הפליליים החמורים של אור במסגרת פעילותה בשוק הנדל"ן בישראל, ושהתבררו בשנים האחרונות בהליך יוצא דופן. ענבל אור ביצעה מגוון רחב של עבירות כלפי רשויות המדינה, כלפי הלקוחות שלה וכלפי בנקים, ונקטה במספר דרכי מרמה, הכול במטרה להשיא את רווחיה ואת רווחי החברות שבשליטתה. העונש מהווה סמן ברור שלהתנהלות כזו יש רק תוצאה אחת בלתי נמנעת – שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.
ענבל אור לא הכפיפה עצמה לכללים גם במהלך המשפט עצמו. היא הפריעה, הטיחה האשמות מופרכות, לא שיתפה פעולה עם ההליך ולא נטלה אחריות. בית משפט קבע היום כי מי שבוחר בדרך שכזו יתנהל לגביו משפט הוגן שישמור על מלוא זכויותיו, אך לצד זאת התנהלות כזו לא יכולה להביא להתחמקות מאימת הדין ולעונש לפי דין".
הפרקליטים שניהלו את התיק בבית המשפט, ומסרו את הודעת הפרקליטות לאחר הגז"ד, הם עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
כן לקחו בתיק עו"ד יאמלאק אצ'שמן ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דניאל (דין) בן פורת (32) מניצן ב', ליאור מסיקה (24) אשקלון וקטין (17) מדימונה, לאחר שפוצצו מטען שהוסתר מתחת לרכב, בסמוך למגרש משחקים בקרית מלאכי.
לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד חן עסיס-לביא מפרקליטות מחוז דרום, הנאשמים קשרו קשר לרצוח את ס.א.ר. על ידי הצמדת מכשיר מעקב לרכבו והטמנת מטען חבלה מתחת לרכבו. ביום 23.09.2024, בשעות הצהריים, הפעילו הנאשמים את מטען החבלה, כשס.א.ר. היה בסמוך למגרש כדורגל שבו שיחקו ילדים באותה השעה. מיד לאחר הפיצוץ, נמלטו הנאשמים מהמקום.
כתוצאה מהפיצוץ, נוצרה בהלה באזור, והילדים ששיחקו במגרש הכדורגל נסו בבהלה. בנוסף, נקטעו גפיו התחתונות של הנפגע, והוא סבל משברים נוספים. מספר רכבים שהיו בסמוך נפגעו גם הם.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד עסיס-לביא: "מסוכנותם של המשיבים מתגברת לאור העובדה שהפיצוץ אירע בשעת בוקר, סמוך לבניין מגורים ובית ספר, בשעה שרכבו של הנפגע חנה בסמוך לרכבים רבים וילדי בית הספר שחקו באותה העת במגרש המשחקים הסמוך. מעוצמת הפיצוץ נפגעו רכבים נוספים שהיו בסמוך. חלקים מרכבו של הנפגע הועפו למרחק של 20 מטרים."
לנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון רצח, היזק ברכוש באמצעות חומר נפץ והצתה, למסיקה גם יוחסה עבירה של החזקת סכין שלא כדין לאחר שבעת מעצרם נמצא ברשותו סכין ולקטין גם יוחסה עבירה של שיבוש הליכי משפט לאחר שבעת מעצרם זרק שלט אלחוטי.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הנאשם הקטין.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דניאל (דין) בן פורת (32) מניצן ב', ליאור מסיקה (24) אשקלון וקטין (17) מדימונה, לאחר שפוצצו מטען שהוסתר מתחת לרכב, בסמוך למגרש משחקים בקרית מלאכי.
לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד חן עסיס-לביא מפרקליטות מחוז דרום, הנאשמים קשרו קשר לרצוח את ס.א.ר. על ידי הצמדת מכשיר מעקב לרכבו והטמנת מטען חבלה מתחת לרכבו. ביום 23.09.2024, בשעות הצהריים, הפעילו הנאשמים את מטען החבלה, כשס.א.ר. היה בסמוך למגרש כדורגל שבו שיחקו ילדים באותה השעה. מיד לאחר הפיצוץ, נמלטו הנאשמים מהמקום.
כתוצאה מהפיצוץ, נוצרה בהלה באזור, והילדים ששיחקו במגרש הכדורגל נסו בבהלה. בנוסף, נקטעו גפיו התחתונות של הנפגע, והוא סבל משברים נוספים. מספר רכבים שהיו בסמוך נפגעו גם הם.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד עסיס-לביא: "מסוכנותם של המשיבים מתגברת לאור העובדה שהפיצוץ אירע בשעת בוקר, סמוך לבניין מגורים ובית ספר, בשעה שרכבו של הנפגע חנה בסמוך לרכבים רבים וילדי בית הספר שחקו באותה העת במגרש המשחקים הסמוך. מעוצמת הפיצוץ נפגעו רכבים נוספים שהיו בסמוך. חלקים מרכבו של הנפגע הועפו למרחק של 20 מטרים."
לנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון רצח, היזק ברכוש באמצעות חומר נפץ והצתה, למסיקה גם יוחסה עבירה של החזקת סכין שלא כדין לאחר שבעת מעצרם נמצא ברשותו סכין ולקטין גם יוחסה עבירה של שיבוש הליכי משפט לאחר שבעת מעצרם זרק שלט אלחוטי.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הנאשם הקטין.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים:
בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מס' 2689 "מתווה לשחרור חטופים ישראלים" שהתקבלה הלילה (בין שישי לשבת), י"ח בטבת התשפ"ה, 17 בינואר 2025, פרסם משרד המשפטים באתר האינטרנט של המשרד רשימה של אסירים ועצורים ביטחוניים שמיועדים להשתחרר במספר שלבים ובמספר פעימות, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה.
באתר האינטרנט של משרד המשפטים פורסמה הרשימה לצד האפשרות לפנות באמצעות טופס מקוון לקבלת מידע נוסף בקשר לרשימת האסירים.
להלן קישור לרשימת האסירים באתר המשרד:
https://go.gov.il/9pdpo
שחרור אסירים לפי הפעימה הראשונה לא יבוצע לפני יום ראשון בשעה 16:00. הרשימה שפורסמה כעת כוללת בתוכה גם את רשימת האסירים והעצורים הבטחוניים שפורסמה אתמול (יום שישי) בשעה 16:50.
המשרד מפעיל מענה לפניות באמצעות טופס פניה באתר שמאויש בכל שעות היממה. חשוב להדגיש כי משרד המשפטים אינו אחראי על קביעת שמות האסירים המשוחררים ואינו מחזיק במידע אודות סדר שחרורם.
רקע נספח להודעה:
כידוע, בשנת 2014 שונה החוק המסדיר את נושא שחרור אסירים מטעמים של הסכם מדיני. בהתאם לחוק , שחרור אסירים מטעמים של הסדר מדיני ובטחוני לצורך שחרור שבויים או נעדרים אינו מתבצע עוד באמצעות הליך של החנינה אלא בדרך של החלטת ממשלה.
השלמת המתווה הנוכחי לשחרור החטופים, בהתאם להחלטת ממשלה והרגישות המדינית והביטחונית מחייבת את כלל הגורמים בביצוע פעולות בסד זמנים קריטי ביותר ובמשנה זהירות.
בנסיבות אלה, יש לציין כי חוק זכויות נפגעי עבירה לא חל כלשונו. יחד עם זאת, מתוך הכרה בחשיבות מסירת המידע לציבור לפני ביצוע העיסקה, פרסם משרד המשפטים את רשימת האסירים והעצירים הכלולים בעסקה. רשימה זו שפורסמה לציבור, כוללת מידע רב אודות כל אסיר ואסיר: גיל, איזור מגורים, שיוך בטחוני, אזרחות, תאריכי ותקופות מאסר, פירוט העבירות ועוד. הרשימה תכיל מידע נוסף הכולל מספר התיק המשטרתי ומספר ההליך הפלילי הרלוונטי, כדי להרחיב את היידוע לכלל הציבור.
בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מס' 2689 "מתווה לשחרור חטופים ישראלים" שהתקבלה הלילה (בין שישי לשבת), י"ח בטבת התשפ"ה, 17 בינואר 2025, פרסם משרד המשפטים באתר האינטרנט של המשרד רשימה של אסירים ועצורים ביטחוניים שמיועדים להשתחרר במספר שלבים ובמספר פעימות, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה.
באתר האינטרנט של משרד המשפטים פורסמה הרשימה לצד האפשרות לפנות באמצעות טופס מקוון לקבלת מידע נוסף בקשר לרשימת האסירים.
להלן קישור לרשימת האסירים באתר המשרד:
https://go.gov.il/9pdpo
שחרור אסירים לפי הפעימה הראשונה לא יבוצע לפני יום ראשון בשעה 16:00. הרשימה שפורסמה כעת כוללת בתוכה גם את רשימת האסירים והעצורים הבטחוניים שפורסמה אתמול (יום שישי) בשעה 16:50.
המשרד מפעיל מענה לפניות באמצעות טופס פניה באתר שמאויש בכל שעות היממה. חשוב להדגיש כי משרד המשפטים אינו אחראי על קביעת שמות האסירים המשוחררים ואינו מחזיק במידע אודות סדר שחרורם.
רקע נספח להודעה:
כידוע, בשנת 2014 שונה החוק המסדיר את נושא שחרור אסירים מטעמים של הסכם מדיני. בהתאם לחוק , שחרור אסירים מטעמים של הסדר מדיני ובטחוני לצורך שחרור שבויים או נעדרים אינו מתבצע עוד באמצעות הליך של החנינה אלא בדרך של החלטת ממשלה.
השלמת המתווה הנוכחי לשחרור החטופים, בהתאם להחלטת ממשלה והרגישות המדינית והביטחונית מחייבת את כלל הגורמים בביצוע פעולות בסד זמנים קריטי ביותר ובמשנה זהירות.
בנסיבות אלה, יש לציין כי חוק זכויות נפגעי עבירה לא חל כלשונו. יחד עם זאת, מתוך הכרה בחשיבות מסירת המידע לציבור לפני ביצוע העיסקה, פרסם משרד המשפטים את רשימת האסירים והעצירים הכלולים בעסקה. רשימה זו שפורסמה לציבור, כוללת מידע רב אודות כל אסיר ואסיר: גיל, איזור מגורים, שיוך בטחוני, אזרחות, תאריכי ותקופות מאסר, פירוט העבירות ועוד. הרשימה תכיל מידע נוסף הכולל מספר התיק המשטרתי ומספר ההליך הפלילי הרלוונטי, כדי להרחיב את היידוע לכלל הציבור.
הודעה לתקשורת מטעם הרשות להגנת הפרטיות:
לקראת העסקה המתגבשת לשחרור חטופים, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מחזקת את בקשת מטה משפחות החטופים לכיבוד פרטיותם, ומדגישה:
אלו ימים מורכבים ומתוחים, וכולנו מחכים לרגע בו נוכל לדעת בוודאות כי אחינו ואחיותינו החטופים ישובו לגבולות מדינתנו ולזרועות הפתוחות והאהובות של יקיריהם. עם זאת, דווקא ברגעים אלו, עלינו לכבד את פרטיותם של החטופים ולהימנע, ככל הניתן, מפגיעה בצנעת חייהם, ומחשיפת והפצת מידע אישי הנוגע אליהם שלא בהסכמתם, בוודאי כשמדובר באנשים ששבים משהות ממושכת ומורכבת מאוד בשבי.
הרצון שלנו לחבק את האחים והאחיות שלנו ולדעת מה עבר עליהם ומה מצבם הוא טבעי לגמרי, אבל חשוב שנזכור כי לחטופים ולחטופות עומדת הזכות להחליט עבור עצמם האם לספר את סיפורם, למי לספר אותו, ומתי לעשות כן. כיבוד המרחב הפרטי והאישי של החטופים והחטופות הוא צו השעה, וצעד הכרחי בדרך לשיקומם.
הרשות מבקשת להדגיש כי פעילויות כגון צילום תמונות חטופים במסדרונות בתי החולים, הפצת סרטונים מרגעי פגישתם עם קרוביהם, חשיפת פרטי שיחה אינטימית שלהם עם אחרים, או פרסום מידע הנוגע לצנעת חייהם האישיים, אשר נעשים ללא הסכמה של החטופים או בני משפחתם, עלולות להוות פגיעה אסורה בפרטיות על פי החוק, וכי על כל הגורמים - הפרטים והציבוריים - להימנע מלעשות כן.
אנו שולחים חיבוק חם לכל החטופים והחטופות ונושאים תפילה כי כולם וכולן ישובו במהרה לביתם.
לקראת העסקה המתגבשת לשחרור חטופים, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מחזקת את בקשת מטה משפחות החטופים לכיבוד פרטיותם, ומדגישה:
אלו ימים מורכבים ומתוחים, וכולנו מחכים לרגע בו נוכל לדעת בוודאות כי אחינו ואחיותינו החטופים ישובו לגבולות מדינתנו ולזרועות הפתוחות והאהובות של יקיריהם. עם זאת, דווקא ברגעים אלו, עלינו לכבד את פרטיותם של החטופים ולהימנע, ככל הניתן, מפגיעה בצנעת חייהם, ומחשיפת והפצת מידע אישי הנוגע אליהם שלא בהסכמתם, בוודאי כשמדובר באנשים ששבים משהות ממושכת ומורכבת מאוד בשבי.
הרצון שלנו לחבק את האחים והאחיות שלנו ולדעת מה עבר עליהם ומה מצבם הוא טבעי לגמרי, אבל חשוב שנזכור כי לחטופים ולחטופות עומדת הזכות להחליט עבור עצמם האם לספר את סיפורם, למי לספר אותו, ומתי לעשות כן. כיבוד המרחב הפרטי והאישי של החטופים והחטופות הוא צו השעה, וצעד הכרחי בדרך לשיקומם.
הרשות מבקשת להדגיש כי פעילויות כגון צילום תמונות חטופים במסדרונות בתי החולים, הפצת סרטונים מרגעי פגישתם עם קרוביהם, חשיפת פרטי שיחה אינטימית שלהם עם אחרים, או פרסום מידע הנוגע לצנעת חייהם האישיים, אשר נעשים ללא הסכמה של החטופים או בני משפחתם, עלולות להוות פגיעה אסורה בפרטיות על פי החוק, וכי על כל הגורמים - הפרטים והציבוריים - להימנע מלעשות כן.
אנו שולחים חיבוק חם לכל החטופים והחטופות ונושאים תפילה כי כולם וכולן ישובו במהרה לביתם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יוסף שללאשוילי (28) מאשדוד, בגין עבירות מין שביצע בתלמידותיו הקטינות בעת ששימש מורה בבית ספר בעיר.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שימש שללאשוילי כמורה בבית ספר באשדוד. במסגרת עבודתו, ניצל שללאשוילי את תפקידו ומעמדו המקצועי, וביצע מעשים מגונים בגוף הקטינות אותן לימד, תוך מצג שווא כי מדובר במגע מקצועי הקשור לשיעור.
במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של שללאשוילי עד תום ההליכים המשפטיים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הקטינות. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יוסף שללאשוילי (28) מאשדוד, בגין עבירות מין שביצע בתלמידותיו הקטינות בעת ששימש מורה בבית ספר בעיר.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שימש שללאשוילי כמורה בבית ספר באשדוד. במסגרת עבודתו, ניצל שללאשוילי את תפקידו ומעמדו המקצועי, וביצע מעשים מגונים בגוף הקטינות אותן לימד, תוך מצג שווא כי מדובר במגע מקצועי הקשור לשיעור.
במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של שללאשוילי עד תום ההליכים המשפטיים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הקטינות. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמוד שיך אלעיד (24) מרהט, אשר נכנס למספרה בעיר וירה למוות באדם שנכח במקום, תוך סיכון חיי אזרחים נוספים.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אברהם ביטון מפרקליטות מחוז דרום, במסגרת סכסוך מתמשך בין שתי משפחות בעיר, הגיע שיך אלעיד למספרה בעיר רהט, שלף אקדח, וירה לעבר הקורבן מספר יריות מטווח קרוב, תוך שהוא מסכן את חייהם של נוכחים נוספים במקום. הקורבן נפצע ממספר קליעים באגן ובבטן, ונפטר כתוצאה מהפציעות הקשות. לאחר ביצוע הירי, נמלט שיך אלעיד מהמקום ונתפס רק חודשים לאחר מכן.
בבקשת המעצר הדגיש עו"ד ביטון, "... מיוחס למשיב עבירת רצח בנסיבות מחמירות כמתואר בכתב האישום, זאת בהצטיידותו באקדח שלא על פי דין, תוך שיורה לעבר המשיב מספר יריות ואף מסכן חיי אזרחים שאינם מעורבים כלל בסכסוך הקיים בין משפחות המנוח והמשיב."
לשיך אלעיד יוחסו עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק שלא כדין, והסתייעות ברכב לביצוע פשע.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמוד שיך אלעיד (24) מרהט, אשר נכנס למספרה בעיר וירה למוות באדם שנכח במקום, תוך סיכון חיי אזרחים נוספים.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אברהם ביטון מפרקליטות מחוז דרום, במסגרת סכסוך מתמשך בין שתי משפחות בעיר, הגיע שיך אלעיד למספרה בעיר רהט, שלף אקדח, וירה לעבר הקורבן מספר יריות מטווח קרוב, תוך שהוא מסכן את חייהם של נוכחים נוספים במקום. הקורבן נפצע ממספר קליעים באגן ובבטן, ונפטר כתוצאה מהפציעות הקשות. לאחר ביצוע הירי, נמלט שיך אלעיד מהמקום ונתפס רק חודשים לאחר מכן.
בבקשת המעצר הדגיש עו"ד ביטון, "... מיוחס למשיב עבירת רצח בנסיבות מחמירות כמתואר בכתב האישום, זאת בהצטיידותו באקדח שלא על פי דין, תוך שיורה לעבר המשיב מספר יריות ואף מסכן חיי אזרחים שאינם מעורבים כלל בסכסוך הקיים בין משפחות המנוח והמשיב."
לשיך אלעיד יוחסו עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק שלא כדין, והסתייעות ברכב לביצוע פשע.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יעקב אהרון קריספין (28) מאשדוד, אשר ביצע מעשים מגונים במספר קטינים בגילאי 6 עד 10 במהלך עבודתו בבית הספר היסודי בעיר.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום, הנאשם ניצל את מעמדו כסייע לילד אלרגי וכמפעיל צהרון, וביצע מעשים מגונים בקטינים עליהם היה אחראי במהלך שעות הלימודים ובשעות הצהריים. בין היתר, הנאשם נגע בגופם ובאיבריהם האינטימיים של הקטינים במועדים שונים. בחלק מהמקרים, הורה להם לנקות ולסדר כיתות בבית הספר, ואז הושיב אותם עליו, תוך שהוא נוגע באברי מינם לעיתים תוך שהוא גורם להם למכאוב וזאת למרות התנגדותם של חלק מהקטינים. באחד מהמקרים אף צבט קריספין את אחד הקטינים בצווארו וגרם לו חבלה.
בבקשת המעצר שהוגשה אשר הוגשה במקביל ציינה עו"ד לוי, " המשיב ניצל את קרבתו לקטינים על מנת לבצע בהם עבירות מין כשהם בבית הספר – מקום מוגן בו המבוגרים אמורים לשמור על הקטינים. הקטינים היו תחת אחריותו של המשיב לאורך זמן, כשהקטיניםמתביישים לספר את אשר אירע להם."
לקריספין מיוחסות עבירות של ביצוע מעשים מגונים בקטינים, תקיפת קטינים, וגרימת חבלה של ממש למספר מהם.
אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יעקב אהרון קריספין (28) מאשדוד, אשר ביצע מעשים מגונים במספר קטינים בגילאי 6 עד 10 במהלך עבודתו בבית הספר היסודי בעיר.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום, הנאשם ניצל את מעמדו כסייע לילד אלרגי וכמפעיל צהרון, וביצע מעשים מגונים בקטינים עליהם היה אחראי במהלך שעות הלימודים ובשעות הצהריים. בין היתר, הנאשם נגע בגופם ובאיבריהם האינטימיים של הקטינים במועדים שונים. בחלק מהמקרים, הורה להם לנקות ולסדר כיתות בבית הספר, ואז הושיב אותם עליו, תוך שהוא נוגע באברי מינם לעיתים תוך שהוא גורם להם למכאוב וזאת למרות התנגדותם של חלק מהקטינים. באחד מהמקרים אף צבט קריספין את אחד הקטינים בצווארו וגרם לו חבלה.
בבקשת המעצר שהוגשה אשר הוגשה במקביל ציינה עו"ד לוי, " המשיב ניצל את קרבתו לקטינים על מנת לבצע בהם עבירות מין כשהם בבית הספר – מקום מוגן בו המבוגרים אמורים לשמור על הקטינים. הקטינים היו תחת אחריותו של המשיב לאורך זמן, כשהקטיניםמתביישים לספר את אשר אירע להם."
לקריספין מיוחסות עבירות של ביצוע מעשים מגונים בקטינים, תקיפת קטינים, וגרימת חבלה של ממש למספר מהם.
אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יונס אמיטל (38) מביר הדאג', לאחר שהעביר חבילה באמצעות רחפן לתוך רצועת עזה.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש, הגיע אמיטל עם שניים אחרים לגדר הגבול ישראל-עזה. במהלך שהותם במקום, הטיסו השלושה רחפן מעל לגדר הגבול לכיוון שטח רצועת עזה, שבה מתנהלת מלחמה. אל הרחפן חיברו השלושה חבילה שתוכנה אינו ידוע. בעקבות הפעולה, הוקפץ כוח צבאי למקום. כאשר הבחינו השלושה בכוחות הביטחון, ניסו להימלט, מה שהוביל למרדף. במהלך המרדף, ביצע אמיטל פניית פרסה חדה עם רכבו, התנגש בעוצמה ברכב צבאי וגרם נזק כבד לשני הרכבים. שני החשודים הנוספים הצליחו להימלט מהמקום. במהלך חיפוש שנערך ברכבו של אמיטל, נתפס רחפן נוסף שעליו הייתה חבילה עם 60 פלטות של חשיש, לצד שלט רחפן וציוד נוסף.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו''ד בר יוסף: "מעשיו של המשיב גרמו להקפצת כוחות צה"ל, בשעת לחימה, לאזור גדר הגבול, מה שעלול היה לגרום לסיכון מיותר של חייהם ואף חייו שלו. ברי כי מעשים מעין אלה מסיטים את תשומת הלב של כוחות צה"ל ממשימתם האמיתית ועשויים לבוא על חשבון משימות אחרות בהן עוסק צה"ל בימים אלה."
לאמיטל יוחסו העבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה', פגיעה ברכוש בשימוש צבאי, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יונס אמיטל (38) מביר הדאג', לאחר שהעביר חבילה באמצעות רחפן לתוך רצועת עזה.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש, הגיע אמיטל עם שניים אחרים לגדר הגבול ישראל-עזה. במהלך שהותם במקום, הטיסו השלושה רחפן מעל לגדר הגבול לכיוון שטח רצועת עזה, שבה מתנהלת מלחמה. אל הרחפן חיברו השלושה חבילה שתוכנה אינו ידוע. בעקבות הפעולה, הוקפץ כוח צבאי למקום. כאשר הבחינו השלושה בכוחות הביטחון, ניסו להימלט, מה שהוביל למרדף. במהלך המרדף, ביצע אמיטל פניית פרסה חדה עם רכבו, התנגש בעוצמה ברכב צבאי וגרם נזק כבד לשני הרכבים. שני החשודים הנוספים הצליחו להימלט מהמקום. במהלך חיפוש שנערך ברכבו של אמיטל, נתפס רחפן נוסף שעליו הייתה חבילה עם 60 פלטות של חשיש, לצד שלט רחפן וציוד נוסף.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו''ד בר יוסף: "מעשיו של המשיב גרמו להקפצת כוחות צה"ל, בשעת לחימה, לאזור גדר הגבול, מה שעלול היה לגרום לסיכון מיותר של חייהם ואף חייו שלו. ברי כי מעשים מעין אלה מסיטים את תשומת הלב של כוחות צה"ל ממשימתם האמיתית ועשויים לבוא על חשבון משימות אחרות בהן עוסק צה"ל בימים אלה."
לאמיטל יוחסו העבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה', פגיעה ברכוש בשימוש צבאי, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים:
בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מס' 2689 "מתווה לשחרור חטופים ישראלים" שהתקבלה ביום שבת, י"ח בטבת התשפ"ה, 17 בינואר 2025, פרסם משרד המשפטים באתר האינטרנט של המשרד רשימה של אסירים ועצורים ביטחוניים שמיועדים להשתחרר במספר שלבים ובמספר פעימות, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה.
היום, יום שישי, כ"ד טבת התשפ"ה, 24 בינואר 2025, החליטה הממשלה לעדכן את החלטתה זו ולהוסיף לרשימת האסירים את פרטיהם של שני אסירים נוספים:
1. אחמד ראאד זיד פרוח, ת.ז. 422248773
2. אחמד מוחמד נאיף אלחואמדה, ת.ז. 422422634
באתר האינטרנט של משרד המשפטים פורסמה הרשימה המעודכנת לצד האפשרות לפנות באמצעות טופס מקוון לקבלת מידע נוסף בקשר לרשימת האסירים.
להלן קישור לרשימת האסירים באתר המשרד:
https://go.gov.il/9pdpo
בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מס' 2689 "מתווה לשחרור חטופים ישראלים" שהתקבלה ביום שבת, י"ח בטבת התשפ"ה, 17 בינואר 2025, פרסם משרד המשפטים באתר האינטרנט של המשרד רשימה של אסירים ועצורים ביטחוניים שמיועדים להשתחרר במספר שלבים ובמספר פעימות, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה.
היום, יום שישי, כ"ד טבת התשפ"ה, 24 בינואר 2025, החליטה הממשלה לעדכן את החלטתה זו ולהוסיף לרשימת האסירים את פרטיהם של שני אסירים נוספים:
1. אחמד ראאד זיד פרוח, ת.ז. 422248773
2. אחמד מוחמד נאיף אלחואמדה, ת.ז. 422422634
באתר האינטרנט של משרד המשפטים פורסמה הרשימה המעודכנת לצד האפשרות לפנות באמצעות טופס מקוון לקבלת מידע נוסף בקשר לרשימת האסירים.
להלן קישור לרשימת האסירים באתר המשרד:
https://go.gov.il/9pdpo
ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2025:
במהלך השנה החולפת נפתחו כ-2,000 תיקים בסיוע משפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים במיצוי זכויות, חובות, דיור, צוואות, מעמד אישי ואפוטרופסות; מספר ניצולי השואה הפונים לקבלת סיוע משפטי פוחת משנה לשנה;
שלום רב,
במהלך השנה החולפת נפתחו כ-2,000 תיקים בסיוע משפטי של משרד המשפטים לניצולי וניצולות שואה, ולוחמים ולוחמות בנאצים, אשר ביקשו לקבל עזרה וייצוג משפטי בנושאים שונים בהם מיצוי זכויות, עזרה בהסדרת חובות, נושאי דיור, צוואות, חובות, אפוטרופסות, מעמד אישי ועוד. הסיוע במגוון תחומים אלו התאפשר בעקבות תיקון חוק הסיוע המשפטי שאושר בחודש מרץ האחרון, שהרחיב את הסיוע המשפטי לכלל התחומים האזרחיים ולא רק לזכויותיהם כניצולי שואה. חשוב לציין כי הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים ניתן ללא עלות מצד הפונים.
בתוך כך, במהלך השנה האחרונה המשיך הסיוע המשפטי לטפל בפונים אשר שהו תחת המצור על לנינגרד, זאת בעקבות החלטת ממשלת גרמניה משנת 2021 לפיה מי ששהה בלנינגרד בתקופת המצור זכאי לקצבה מגרמניה והשלמה מישראל. הסיוע המשפטי טיפל מאז במאות תיקים, ופנה לרשות לזכויות ניצולי שואה על מנת לדאוג שתשולם ההשלמה מיום ההכרה בניצולים כניצולי לנינגרד בתקופת המצור, באופן גורף, כדי שהניצולים לא ייאלצו להמתין זמן נוסף לקבלת השלמת הקצבה. בעקבות ההחלטה, מאות מניצולי שואה ששהו תחת מצור לנינגרד זכו לקבל קצבה חודשית. בעקבות פניית הסיוע המשפטי, הוחלט להקדים את תשלום הקצבאות לניצולי המצור על לנינגרד.
אחד מהפונים הינו יבגני מנויץ' (94), שנולד בשנת 1931 בעיר לנינגרד (ברית המועצות לשעבר). בשנת 1941, כשהיה רק בן 10, צבא גרמניה הטיל מצור על עיר הולדתו. יבגני היה היחידי מבין בני משפחתו ששרד את תקופת המצור. כשהשתחרר מן המצור המשיך לימודיו והתגייס לחיל התותחנים של הצבא הרוסי. בהיותו בן 59, עלה יבגני לישראל עם אשתו ובנו. הסיוע המשפטי ייצג את יבגני במיצוי זכויותיו לקבלת קצבה מוועידת התביעות כולל השלמת קצבה מהרשות לזכויות ניצולי השואה וכך החל לקבל לראשונה קצבה כניצול שואה, כשהוא מעל גיל 90. בהמשך, עורך הדין יוסף בן משה אף ייצג את יבגני מטעם הסיוע המשפטי בהליכים נוספים להעלאת סכום הקצבה.
בנוסף, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייצוג וייעוץ משפטי לניצולי שואה שלקחו חלק בלחימה בנאצים, ומבקשים לקבל הכרה כלוחמים בצבאות שנלחמו נגד הנאצים, בהם פרטיזנים וכאלו שנלחמו במסגרת הצבא האדום וצבאות אחרים. אחת מהלוחמות היא לאה (שם בדוי) בת 101, אשר לפני חיסול הגטו באוקראינה בו שהתה, הצליחה לברוח ליערות והצטרפה למחתרת הפרטיזנים בתפקיד של חובשת. בשנה החולפת, בעקבות פנייתה לסיוע המשפטי לצורך מיצוי זכויותיה כניצולת שואה, נמצא שהיא זכאית להכרה כנכת מלחמה. ההכרה החדשה אפשרה לה לקבל קצבה חודשית והטבות נוספות, גם כניצולת שואה וגם כנכת מלחמה. הסיוע המשפטי ניתן ללא בדיקת זכאות כלכלית.
עו"ד שרי ורדי, הממונה הארצית על תחום ניצולי השואה בסיוע המשפטי, במשרד המשפטים: "במהלך השנה החולפת הורחב חוק הסיוע המשפטי, המאפשר לניצולי שואה ולוחמים בנאצים ובני זוגם של מי שנפטרו, לקבל ייצוג במיצוי זכויותיהם המשפטיות וייצוג בתחומי משפט אזרחי מגוונים. זכות גדולה נפלה בחלקנו לייצג אותם ולהשיג עבורם זכויות המעניקות להם להזדקן בכבוד וברווחה, בנושאים אזרחיים מגוונים כגון חובות, צוואות, ביטוח לאומי, דיור ועוד. ניצולים וניצולות, לוחמים ולוחמות - מוזמנים לפנות אלינו עוד היום, לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי ללא תשלום, בתחומים אזרחים מגוונים".
לפניות למוקד הטלפוני - הסיוע המשפטי, משרד המשפטים: 073-3928877
למידע נוסף על הסיוע המשפטי לניצולי שואה:
https://www.gov.il/he/departments/guides/holocaust_survivors_services
במהלך השנה החולפת נפתחו כ-2,000 תיקים בסיוע משפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים במיצוי זכויות, חובות, דיור, צוואות, מעמד אישי ואפוטרופסות; מספר ניצולי השואה הפונים לקבלת סיוע משפטי פוחת משנה לשנה;
שלום רב,
במהלך השנה החולפת נפתחו כ-2,000 תיקים בסיוע משפטי של משרד המשפטים לניצולי וניצולות שואה, ולוחמים ולוחמות בנאצים, אשר ביקשו לקבל עזרה וייצוג משפטי בנושאים שונים בהם מיצוי זכויות, עזרה בהסדרת חובות, נושאי דיור, צוואות, חובות, אפוטרופסות, מעמד אישי ועוד. הסיוע במגוון תחומים אלו התאפשר בעקבות תיקון חוק הסיוע המשפטי שאושר בחודש מרץ האחרון, שהרחיב את הסיוע המשפטי לכלל התחומים האזרחיים ולא רק לזכויותיהם כניצולי שואה. חשוב לציין כי הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים ניתן ללא עלות מצד הפונים.
בתוך כך, במהלך השנה האחרונה המשיך הסיוע המשפטי לטפל בפונים אשר שהו תחת המצור על לנינגרד, זאת בעקבות החלטת ממשלת גרמניה משנת 2021 לפיה מי ששהה בלנינגרד בתקופת המצור זכאי לקצבה מגרמניה והשלמה מישראל. הסיוע המשפטי טיפל מאז במאות תיקים, ופנה לרשות לזכויות ניצולי שואה על מנת לדאוג שתשולם ההשלמה מיום ההכרה בניצולים כניצולי לנינגרד בתקופת המצור, באופן גורף, כדי שהניצולים לא ייאלצו להמתין זמן נוסף לקבלת השלמת הקצבה. בעקבות ההחלטה, מאות מניצולי שואה ששהו תחת מצור לנינגרד זכו לקבל קצבה חודשית. בעקבות פניית הסיוע המשפטי, הוחלט להקדים את תשלום הקצבאות לניצולי המצור על לנינגרד.
אחד מהפונים הינו יבגני מנויץ' (94), שנולד בשנת 1931 בעיר לנינגרד (ברית המועצות לשעבר). בשנת 1941, כשהיה רק בן 10, צבא גרמניה הטיל מצור על עיר הולדתו. יבגני היה היחידי מבין בני משפחתו ששרד את תקופת המצור. כשהשתחרר מן המצור המשיך לימודיו והתגייס לחיל התותחנים של הצבא הרוסי. בהיותו בן 59, עלה יבגני לישראל עם אשתו ובנו. הסיוע המשפטי ייצג את יבגני במיצוי זכויותיו לקבלת קצבה מוועידת התביעות כולל השלמת קצבה מהרשות לזכויות ניצולי השואה וכך החל לקבל לראשונה קצבה כניצול שואה, כשהוא מעל גיל 90. בהמשך, עורך הדין יוסף בן משה אף ייצג את יבגני מטעם הסיוע המשפטי בהליכים נוספים להעלאת סכום הקצבה.
בנוסף, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייצוג וייעוץ משפטי לניצולי שואה שלקחו חלק בלחימה בנאצים, ומבקשים לקבל הכרה כלוחמים בצבאות שנלחמו נגד הנאצים, בהם פרטיזנים וכאלו שנלחמו במסגרת הצבא האדום וצבאות אחרים. אחת מהלוחמות היא לאה (שם בדוי) בת 101, אשר לפני חיסול הגטו באוקראינה בו שהתה, הצליחה לברוח ליערות והצטרפה למחתרת הפרטיזנים בתפקיד של חובשת. בשנה החולפת, בעקבות פנייתה לסיוע המשפטי לצורך מיצוי זכויותיה כניצולת שואה, נמצא שהיא זכאית להכרה כנכת מלחמה. ההכרה החדשה אפשרה לה לקבל קצבה חודשית והטבות נוספות, גם כניצולת שואה וגם כנכת מלחמה. הסיוע המשפטי ניתן ללא בדיקת זכאות כלכלית.
עו"ד שרי ורדי, הממונה הארצית על תחום ניצולי השואה בסיוע המשפטי, במשרד המשפטים: "במהלך השנה החולפת הורחב חוק הסיוע המשפטי, המאפשר לניצולי שואה ולוחמים בנאצים ובני זוגם של מי שנפטרו, לקבל ייצוג במיצוי זכויותיהם המשפטיות וייצוג בתחומי משפט אזרחי מגוונים. זכות גדולה נפלה בחלקנו לייצג אותם ולהשיג עבורם זכויות המעניקות להם להזדקן בכבוד וברווחה, בנושאים אזרחיים מגוונים כגון חובות, צוואות, ביטוח לאומי, דיור ועוד. ניצולים וניצולות, לוחמים ולוחמות - מוזמנים לפנות אלינו עוד היום, לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי ללא תשלום, בתחומים אזרחים מגוונים".
לפניות למוקד הטלפוני - הסיוע המשפטי, משרד המשפטים: 073-3928877
למידע נוסף על הסיוע המשפטי לניצולי שואה:
https://www.gov.il/he/departments/guides/holocaust_survivors_services
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דודו מכלוף (50) מאשקלון, המייחס לו עבירות מין חמורות שביצע בשלוש מתלוננות, ביניהן קטינות.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שירה מוסא מלכה מפרקליטות מחוז דרום, מכלוף ניצל את מעמדו בקשרים זוגיים ואת אמונן של מתלוננות שונות, וביצע בהן עבירות מין חמורות לאורך מספר שנים. בין היתר, אנס מכלוף מתלוננת, עימה היה בקשר זוגי, לאחר שכפה עליה לקיים עימו יחסי מין בניגוד לרצונה בדירתו. כמו כן ביצע מעשים מגונים ואנס קטינה בת 17, שהייתה בתה של בת זוגו לשעבר, תוך ניצול מצבים בהם הייתה תחת השפעת אלכוהול ואף במהלך חופשה משפחתית. במקרה אחר ביצע מעשים מגונים בנערה בת 18 לאחר שהציע לה לשמש כמטפלת עבור בנו הקטין ובשלב מאוחר יותר ניסה למנוע ממנה לדווח על כך.
במהלך ניסיון מעצרו, נמלט מכלוף בנהיגה פרועה באזור ים המלח, תוך סיכון חיי אדם, ונעצר רק לאחר שהשוטרים ירו בגלגלי רכבו. למכלוף יוחס עבירות אינוס, מעשים מגונים, שיבוש מהלכי משפט, מעשה פזיזות או רשלנות, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בנוסף, עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב אופקים בן 38, שביצע עבירות מין באחיינו במשך שנים מאז היה בן 11 ועד לגיל 15. המעשים בוצעו בביתו ובביתו של הקטין בזמן שבני המשפחה לא היו בבית.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד שוורץ, "... הנאשם ביצע עבירות מין חמורות כלפי אחיינו קטין שהיה צעיר מאוד עת התחילו המעשים, במשך כמספר שנים, באופן שיטתי ובמספר רב של הזדמנויות החל משהיה כבן 11 לערך. מסוכנותו של הנאשם מתעצמת נוכח העובדה ששב ומבצע עבירות מין בקטין פעם אחר פעם, בשיטתיות חמורה, ואין מורא הדין חל עליו."
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי המתלוננות והמתלונן, כמו כן תוכן כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשו כנגד תושב אופקים אסורים בפרסום פרט לאמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דודו מכלוף (50) מאשקלון, המייחס לו עבירות מין חמורות שביצע בשלוש מתלוננות, ביניהן קטינות.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שירה מוסא מלכה מפרקליטות מחוז דרום, מכלוף ניצל את מעמדו בקשרים זוגיים ואת אמונן של מתלוננות שונות, וביצע בהן עבירות מין חמורות לאורך מספר שנים. בין היתר, אנס מכלוף מתלוננת, עימה היה בקשר זוגי, לאחר שכפה עליה לקיים עימו יחסי מין בניגוד לרצונה בדירתו. כמו כן ביצע מעשים מגונים ואנס קטינה בת 17, שהייתה בתה של בת זוגו לשעבר, תוך ניצול מצבים בהם הייתה תחת השפעת אלכוהול ואף במהלך חופשה משפחתית. במקרה אחר ביצע מעשים מגונים בנערה בת 18 לאחר שהציע לה לשמש כמטפלת עבור בנו הקטין ובשלב מאוחר יותר ניסה למנוע ממנה לדווח על כך.
במהלך ניסיון מעצרו, נמלט מכלוף בנהיגה פרועה באזור ים המלח, תוך סיכון חיי אדם, ונעצר רק לאחר שהשוטרים ירו בגלגלי רכבו. למכלוף יוחס עבירות אינוס, מעשים מגונים, שיבוש מהלכי משפט, מעשה פזיזות או רשלנות, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בנוסף, עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב אופקים בן 38, שביצע עבירות מין באחיינו במשך שנים מאז היה בן 11 ועד לגיל 15. המעשים בוצעו בביתו ובביתו של הקטין בזמן שבני המשפחה לא היו בבית.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד שוורץ, "... הנאשם ביצע עבירות מין חמורות כלפי אחיינו קטין שהיה צעיר מאוד עת התחילו המעשים, במשך כמספר שנים, באופן שיטתי ובמספר רב של הזדמנויות החל משהיה כבן 11 לערך. מסוכנותו של הנאשם מתעצמת נוכח העובדה ששב ומבצע עבירות מין בקטין פעם אחר פעם, בשיטתיות חמורה, ואין מורא הדין חל עליו."
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי המתלוננות והמתלונן, כמו כן תוכן כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשו כנגד תושב אופקים אסורים בפרסום פרט לאמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שוהם אלבז (20) משדרות, לאחר שסחט באיומים קטין שחשד שהיה מעורב בפציעתו.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד חן עסיס-לביא מפרקליטות מחוז דרום, בליל האירוע נפצע אלבז במהלך עימות וסבר כי הקטין וחברו אחראים לפציעתו. בעקבות כך, הגיע אלבז בלוויית שניים נוספים לבית משפחתו של הקטין, כשהוא חמוש בסכין גדולה ופניו מכוסות בחלקן. במהלך האירוע, השלושה פרצו לבית, הטילו אימה על ההורים ועל הקטין, ודרשו פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בגין הפציעה. כאשר אביו של הקטין ביקש מהם "לא לעשות עניינים" ענה אחד מהשלושה שאם הם לא היו בבית הם היו שורפים להם את הבית ועושים טרור. בשלב מסוים חשדו השלושה כי אם הקטין התקשרה למשטרה וברחו מהמקום תוך שהם מאיימים שיעשו טרור ויחתכו את הקטין לחתיכות אם לא יקבלו כסף.
למחרת, הלכה אם הקטין לביתו של אלבז, כדי להתלונן בפני אמו על התנהגותו, במפגש נכח גם אלבז שאמר לה כי אינו מוכן לוותר לקטין ודרש שזה ימסור לו את הכתובת של חברו ושאם לא יעשה כן עד יום שישי, הוא יביא לה את הקטין בשקיות.
לאלבז יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.
לתשומת לבכם, חל איסור מוחלט על פרסום כל פרט שעלול להוביל לזיהוי הקטין המעורב או בני משפחתו.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שוהם אלבז (20) משדרות, לאחר שסחט באיומים קטין שחשד שהיה מעורב בפציעתו.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד חן עסיס-לביא מפרקליטות מחוז דרום, בליל האירוע נפצע אלבז במהלך עימות וסבר כי הקטין וחברו אחראים לפציעתו. בעקבות כך, הגיע אלבז בלוויית שניים נוספים לבית משפחתו של הקטין, כשהוא חמוש בסכין גדולה ופניו מכוסות בחלקן. במהלך האירוע, השלושה פרצו לבית, הטילו אימה על ההורים ועל הקטין, ודרשו פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בגין הפציעה. כאשר אביו של הקטין ביקש מהם "לא לעשות עניינים" ענה אחד מהשלושה שאם הם לא היו בבית הם היו שורפים להם את הבית ועושים טרור. בשלב מסוים חשדו השלושה כי אם הקטין התקשרה למשטרה וברחו מהמקום תוך שהם מאיימים שיעשו טרור ויחתכו את הקטין לחתיכות אם לא יקבלו כסף.
למחרת, הלכה אם הקטין לביתו של אלבז, כדי להתלונן בפני אמו על התנהגותו, במפגש נכח גם אלבז שאמר לה כי אינו מוכן לוותר לקטין ודרש שזה ימסור לו את הכתובת של חברו ושאם לא יעשה כן עד יום שישי, הוא יביא לה את הקטין בשקיות.
לאלבז יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.
לתשומת לבכם, חל איסור מוחלט על פרסום כל פרט שעלול להוביל לזיהוי הקטין המעורב או בני משפחתו.