א' באלול תשפ"ד
4 בספטמבר 2024
נאבקים בגזענות במגרשי הכדורגל:
הסתיימה ההכשרה הראשונה למניעת גזענות במחלקות הנוער של ליגת העל בכדורגל; שחקני מכבי חיפה הצטרפו למפגש המסכם
על רקע פתיחת עונת הכדורגל בישראל, הסתיים השבוע מחזור ההכשרה הראשון למניעת גזענות במחלקות נוער ובקרב אוהדים של קבוצות ליגת העל בכדורגל. במפגש בין שחקני הקבוצה הבוגרת של מועדון הכדורגל מכבי חיפה לבין שחקני קבוצת הנערים של המועדון, שהתנדב להיות הראשון ששחקניו ישתתפו בסדנה. ההכשרות הבאות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים.
ההכשרות למניעת גזענות הן חלק ממיזם משותף של יחידת התאום הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים עם פרקליטות המדינה, ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות, משרד התרבות והספורט ומשטרת ישראל, במטרה לשלב כוחות ולפעול יחד למיגור הגזענות ממגרשי הכדורגל בישראל.
הסדנה הועברה לשחקני מחלקת הנוער של מכבי חיפה במתחם קצף, מתחם מגרשי האימונים של מועדון מכבי חיפה, בהובלת עמותת "מצמיחים" המתמחה בהבניית מודל ייחודי להפחתת אלימות, גזענות וניכור, שנבחרה להוביל את ההכשרות מטעם היחידה הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים. במהלך הסדנה התקיימו מפגשים שעסקו בחקירת המושג גזענות, בשיח על מקומן של דעות קדומות בחברה, ביצירת מרחב שאינו מאפשר גזענות ועוד.
המפגש המסכם שהתקיים היום נערך בהשתתפות נציגי הקבוצה הבוגרת, גדי קינדה ועלי מוחמד, והתמקד בלקיחת אחריות של שחקנים לייצג בכבוד את המועדון בהתנגדות לגזענות, מתוך הבנה של התפקיד החברתי שלהם כמודלים לחיקוי לשחקנים צעירים ולאוהדים ובמטרה להביא לניקוי תרבות הספורט בישראל מגזענות.
הסדנאות הקרובות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, ובמשרד המשפטים מקווים להרחיב את הפרויקט בהמשך גם לקבוצות נוספות מליגת העל ואף בקרב קהלי האוהדים השונים.
עו"ד שולי אבני-שוהם, מ"מ ראש היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם מועדוני הכדורגל מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע אשר בחרו לקחת חלק בפרויקט. אנו רואים חשיבות רבה בקידום הפרויקט יחד עם קבוצות ליגת העל בכדורגל, ענף ספורט המהווה כור היתוך, הלכה למעשה, של החברה הישראלית. שיתוף פעולה זה יהווה אמצעי יעיל לקידום ערכים וחינוך למניעת אלימות במגרשים ובחברה הישראלית, לצד חיזוק והטמעת ערכים חיוביים במועדונים עצמם".
ענת גלעד, מנהלת שותפויות מרכז מצמיחים: "גזענות, כמו כל סוג של אלימות, היא לא גזירת גורל, אלא נורמה שאפשר וצריך לשאוף למגר מהחברה. מרכז מצמיחים הוא הארגון המוביל מזה 20 שנים בהפחתת אלימות וניכור דרך שינוי נורמות ושמנו לנו כמטרה לטפל בנושא באופן רוחבי בחברה הישראלית כולה, ובפרט במועדוני הספורט בישראל ולהשפיע על הזירה הספורטיבית. ככל שיותר מועדוני ספורט, שחקנים ואוהדים יניפו באומץ דגל שחור, ינקטו עמדה ויוקיעו את התופעה ההרסנית הזו, נצליח להפוך גם את זירת הספורט בישראל לפחות אלימה וגזענית. אני רוצה להודות ליוזמי המהלך, היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים אשר בחרו במרכז מצמיחים כגורם המקצועי המבצע את הפרויקט וליתר השותפים במנהלת הליגות ובקבוצת מכבי חיפה".
מנכ"ל מכבי חיפה, איציק עובדיה: "מועדון הכדורגל מכבי חיפה הינו סמל לדו קיום בין כל המגזרים. במחלקת הנוער שלנו משחקים זה לצד זה, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים יחד בהרמוניה. דו קיום הוא ערך חשוב עבורנו ולכן הצטרפנו לפרויקט החשוב. המאבק בנגע הגזענות הוא הכרחי ומהותי".
מצ"ב וידאו ותמונות סטילס מתוך הסדנה שהועברה במחלקת הנוער של מכבי חיפה.
קרדיט צילום: עומרי שטיין
https://we.tl/t-HUbY4UWb6K
4 בספטמבר 2024
נאבקים בגזענות במגרשי הכדורגל:
הסתיימה ההכשרה הראשונה למניעת גזענות במחלקות הנוער של ליגת העל בכדורגל; שחקני מכבי חיפה הצטרפו למפגש המסכם
על רקע פתיחת עונת הכדורגל בישראל, הסתיים השבוע מחזור ההכשרה הראשון למניעת גזענות במחלקות נוער ובקרב אוהדים של קבוצות ליגת העל בכדורגל. במפגש בין שחקני הקבוצה הבוגרת של מועדון הכדורגל מכבי חיפה לבין שחקני קבוצת הנערים של המועדון, שהתנדב להיות הראשון ששחקניו ישתתפו בסדנה. ההכשרות הבאות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים.
ההכשרות למניעת גזענות הן חלק ממיזם משותף של יחידת התאום הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים עם פרקליטות המדינה, ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות, משרד התרבות והספורט ומשטרת ישראל, במטרה לשלב כוחות ולפעול יחד למיגור הגזענות ממגרשי הכדורגל בישראל.
הסדנה הועברה לשחקני מחלקת הנוער של מכבי חיפה במתחם קצף, מתחם מגרשי האימונים של מועדון מכבי חיפה, בהובלת עמותת "מצמיחים" המתמחה בהבניית מודל ייחודי להפחתת אלימות, גזענות וניכור, שנבחרה להוביל את ההכשרות מטעם היחידה הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים. במהלך הסדנה התקיימו מפגשים שעסקו בחקירת המושג גזענות, בשיח על מקומן של דעות קדומות בחברה, ביצירת מרחב שאינו מאפשר גזענות ועוד.
המפגש המסכם שהתקיים היום נערך בהשתתפות נציגי הקבוצה הבוגרת, גדי קינדה ועלי מוחמד, והתמקד בלקיחת אחריות של שחקנים לייצג בכבוד את המועדון בהתנגדות לגזענות, מתוך הבנה של התפקיד החברתי שלהם כמודלים לחיקוי לשחקנים צעירים ולאוהדים ובמטרה להביא לניקוי תרבות הספורט בישראל מגזענות.
הסדנאות הקרובות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, ובמשרד המשפטים מקווים להרחיב את הפרויקט בהמשך גם לקבוצות נוספות מליגת העל ואף בקרב קהלי האוהדים השונים.
עו"ד שולי אבני-שוהם, מ"מ ראש היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם מועדוני הכדורגל מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע אשר בחרו לקחת חלק בפרויקט. אנו רואים חשיבות רבה בקידום הפרויקט יחד עם קבוצות ליגת העל בכדורגל, ענף ספורט המהווה כור היתוך, הלכה למעשה, של החברה הישראלית. שיתוף פעולה זה יהווה אמצעי יעיל לקידום ערכים וחינוך למניעת אלימות במגרשים ובחברה הישראלית, לצד חיזוק והטמעת ערכים חיוביים במועדונים עצמם".
ענת גלעד, מנהלת שותפויות מרכז מצמיחים: "גזענות, כמו כל סוג של אלימות, היא לא גזירת גורל, אלא נורמה שאפשר וצריך לשאוף למגר מהחברה. מרכז מצמיחים הוא הארגון המוביל מזה 20 שנים בהפחתת אלימות וניכור דרך שינוי נורמות ושמנו לנו כמטרה לטפל בנושא באופן רוחבי בחברה הישראלית כולה, ובפרט במועדוני הספורט בישראל ולהשפיע על הזירה הספורטיבית. ככל שיותר מועדוני ספורט, שחקנים ואוהדים יניפו באומץ דגל שחור, ינקטו עמדה ויוקיעו את התופעה ההרסנית הזו, נצליח להפוך גם את זירת הספורט בישראל לפחות אלימה וגזענית. אני רוצה להודות ליוזמי המהלך, היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים אשר בחרו במרכז מצמיחים כגורם המקצועי המבצע את הפרויקט וליתר השותפים במנהלת הליגות ובקבוצת מכבי חיפה".
מנכ"ל מכבי חיפה, איציק עובדיה: "מועדון הכדורגל מכבי חיפה הינו סמל לדו קיום בין כל המגזרים. במחלקת הנוער שלנו משחקים זה לצד זה, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים יחד בהרמוניה. דו קיום הוא ערך חשוב עבורנו ולכן הצטרפנו לפרויקט החשוב. המאבק בנגע הגזענות הוא הכרחי ומהותי".
מצ"ב וידאו ותמונות סטילס מתוך הסדנה שהועברה במחלקת הנוער של מכבי חיפה.
קרדיט צילום: עומרי שטיין
https://we.tl/t-HUbY4UWb6K
Wetransfer
מצמיחים - 2.mov
1 file sent via WeTransfer, the simplest way to send your files around the world
הסדר פשרה בין רשמת העמותות ועמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) קובע כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותה והארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק וחובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון
בית המשפט המחוזי בירושלים נתן תוקף של פסק-דין להסדר הפשרה, שהושג עם עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ובאישור רשמת העמותות במשרד המשפטים, במסגרת הליך הפירוק של העמותה. הסדר הפשרה קובע, בין היתר, כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותת וורלד ויז'ון (ע"ר); הארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק ותשלום חובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון ₪; ככל שהארגון העולמי World Vision International יקים בישראל תאגיד אלכ"רי, בפרק זמן של 5 שנים ממועד אישור הסכם הפשרה והפיכתו להסכם חלוט, לא יוכלו מי שכיהנו במוסדות העמותה, ובכלל זה חברי האספה הכללית, הוועד, וועדת הביקורת ונושאי משרה בעמותה, למלא תפקיד כלשהו בתאגיד החדש.
הסכם הפשרה הושג לאחר שבנובמבר 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו לפירוק עמותת וורלד ויז'ון. הבקשה נסמכה על הליך ביקורת עומק, שנערך על-ידי יחידת העמותות ברשות התאגידים. ממצאי הליך ביקורת העומק העלו ליקויים מהותיים, אשר נבעו מהתנהלות לא תקינה של העמותה, ובכללם: שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, העברת נכסי העמותה לגורמים הקשורים לטרור, אי תפקוד מוסדות העמותה, ועוד.
בינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני. בדו"חות שהגיש לבית המשפט, עמד המפרק הזמני על קיומם של הליקויים אשר נתגלו על-ידי רשמת העמותות ואף ציין ליקויים נוספים, שנמצאו בהתנהלות העמותה. בשל כך עתר המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה.
במקביל, לבקשת המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה, התנהל משא ומתן ממושך עם הארגון העולמי World Vision International, אליו משתייכת העמותה, על מנת לסיים את הליך הפירוק. כאמור, המשא ומתן נשא פרי וביום 11 בספטמבר 2024 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א. רון) תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנחתם בין הצדדים, בהסכמת רשמת העמותות. הסדר הפשרה מביא לידי סיום את המחלוקת בין הצדדים להליך, ולאחר פירעון החובות לנושים, יינתן צו לחיסול העמותה.
בית המשפט המחוזי בירושלים נתן תוקף של פסק-דין להסדר הפשרה, שהושג עם עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ובאישור רשמת העמותות במשרד המשפטים, במסגרת הליך הפירוק של העמותה. הסדר הפשרה קובע, בין היתר, כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותת וורלד ויז'ון (ע"ר); הארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק ותשלום חובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון ₪; ככל שהארגון העולמי World Vision International יקים בישראל תאגיד אלכ"רי, בפרק זמן של 5 שנים ממועד אישור הסכם הפשרה והפיכתו להסכם חלוט, לא יוכלו מי שכיהנו במוסדות העמותה, ובכלל זה חברי האספה הכללית, הוועד, וועדת הביקורת ונושאי משרה בעמותה, למלא תפקיד כלשהו בתאגיד החדש.
הסכם הפשרה הושג לאחר שבנובמבר 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו לפירוק עמותת וורלד ויז'ון. הבקשה נסמכה על הליך ביקורת עומק, שנערך על-ידי יחידת העמותות ברשות התאגידים. ממצאי הליך ביקורת העומק העלו ליקויים מהותיים, אשר נבעו מהתנהלות לא תקינה של העמותה, ובכללם: שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, העברת נכסי העמותה לגורמים הקשורים לטרור, אי תפקוד מוסדות העמותה, ועוד.
בינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני. בדו"חות שהגיש לבית המשפט, עמד המפרק הזמני על קיומם של הליקויים אשר נתגלו על-ידי רשמת העמותות ואף ציין ליקויים נוספים, שנמצאו בהתנהלות העמותה. בשל כך עתר המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה.
במקביל, לבקשת המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה, התנהל משא ומתן ממושך עם הארגון העולמי World Vision International, אליו משתייכת העמותה, על מנת לסיים את הליך הפירוק. כאמור, המשא ומתן נשא פרי וביום 11 בספטמבר 2024 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א. רון) תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנחתם בין הצדדים, בהסכמת רשמת העמותות. הסדר הפשרה מביא לידי סיום את המחלוקת בין הצדדים להליך, ולאחר פירעון החובות לנושים, יינתן צו לחיסול העמותה.
הודעה חשובה לבעלי עסקים שנפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל ובקשתם לפיצוי נדחתה על ידי רשות המסים:
ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין לעררים במשרד המשפטים
שלום רב,
בית הדין לעררים של משרד המשפטים, שהוקם בתקופת הקורונה כדי לשמש ערכאת ערר על החלטות רשות המסים בבקשות למענקי סיוע מהמדינה בגין אובדן הכנסות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, החל לאחרונה לדון בתיקי ערר של עסקים בינוניים וקטנים אשר נפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, אולם פנייתם לקבלת פיצוי מרשות המיסים נתקלה בסירוב.
בית הדין לעררים, או בשמו הרשמי 'ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל – מסלול ארצי', משמש כערכאת ביקורת שיפוטית על החלטות רשות המיסים בעניין מענקים ופיצויים בתחומים האלו:
- פיצוי נזק עקיף עקב מלחמת חרבות ברזל (מסלול הוצאות מזכות)
- מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו בתקופת מגפת הקורונה
- מענק סיוע לעסקים שנפגעו בתקופת האומיקרון
על החלטות רשות המיסים בנושאים אלו, ניתן להגיש ערעור לועדת הערר, וזו מוסמכת לאשר את ההחלטה, לבטלה, לקבל החלטה אחרת במקומה וכדומה.
על מנת לאפשר שירות מהיר, יעל וחסכוני בעלויות ובזמן ולהקל ככל הניתן על בעלי עסקים ועצמאים, בית הדין לעררים פועל באופן דיגיטלי מ"קצה לקצה", כאשר הגשת העררים נעשית באופן מקוון, הדיונים מתקיימים באמצעות היוועדות חזותית, ובמקרים המתאימים ההחלטות בתיקים ניתנות אף ללא צורך בדיון. לצורך הגשת הערר, כמו גם לניהול ההליך, אין הכרח להיות מיוצגים וניתן לנהל אותם באופן עצמאי. ההליך פשוט ונגיש, וניתן למצוא את כלל החומרים וההסברים הנוגעים לו באתר ועדת הערר. עם זאת אין מניעה להיות מיוצג בהליך, ועורר המעוניין בכך יכול לנהלו באמצעות רו"ח, יועץ מס או עו"ד מטעמו.
נתונים מפעילות בית הדין לעררים במשרד המשפטים:
• עד היום הוגשו 4,458 עררים (מרביתם בקשות ערר על סירוב מתן מענק בתקופת הקורונה)
• בשנת 2023, בכ-72% מהתיקים התקבל סעד לטובת העורר
• משך הטיפול בתיק ערר: 95.9 ימים בממוצע
• 100% מהדיונים התקיימו באופן מקוון
• 25% מהעוררים לא היו מיוצגים
עו"ד תמר שטיינר, ראשת בית הדין לענייני קורונה וחרבות ברזל: "ישנה חשיבות עליונה במתן סעד מקצועי, מהיר ויעיל למען בעלי העסקים בישראל על מנת שיוכלו למצות את זכויותיהם לפיצויים, במיוחד בימים קשים אלו. מיצוי הזכויות על ידי בעלי העסקים תתרום בהכרח לשיקום המשק ולהגברת מנופי הצמיחה בטווח הרחוק -וזאת לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. אנו קוראים לציבור בעלי העסקים לבדוק את הסכומים אשר משולמים להם ולוודא כי הם אכן מצליחים למצות את זכויותיהם מול רשות המסים. פעלנו רבות על מנת שציבור העוסקים יוכל להגיש ערר בעצמם ללא הכרח בייצוג לאורך ניהול ההליך, ונמשיך לפעול להנגשה של עולם המשפט לטובת בעלי העסקים".
למידע נוסף אודות הגשת הערר: https://www.gov.il/he/service/appeal_regarding_tax_authority_decision
לפניה למרכז השירות והמידע של ועדת הערר: טלפון 073-3927795; מענה טלפוני בימים א'-ה' בין השעות 8:00-16:00
ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין לעררים במשרד המשפטים
שלום רב,
בית הדין לעררים של משרד המשפטים, שהוקם בתקופת הקורונה כדי לשמש ערכאת ערר על החלטות רשות המסים בבקשות למענקי סיוע מהמדינה בגין אובדן הכנסות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, החל לאחרונה לדון בתיקי ערר של עסקים בינוניים וקטנים אשר נפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, אולם פנייתם לקבלת פיצוי מרשות המיסים נתקלה בסירוב.
בית הדין לעררים, או בשמו הרשמי 'ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל – מסלול ארצי', משמש כערכאת ביקורת שיפוטית על החלטות רשות המיסים בעניין מענקים ופיצויים בתחומים האלו:
- פיצוי נזק עקיף עקב מלחמת חרבות ברזל (מסלול הוצאות מזכות)
- מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו בתקופת מגפת הקורונה
- מענק סיוע לעסקים שנפגעו בתקופת האומיקרון
על החלטות רשות המיסים בנושאים אלו, ניתן להגיש ערעור לועדת הערר, וזו מוסמכת לאשר את ההחלטה, לבטלה, לקבל החלטה אחרת במקומה וכדומה.
על מנת לאפשר שירות מהיר, יעל וחסכוני בעלויות ובזמן ולהקל ככל הניתן על בעלי עסקים ועצמאים, בית הדין לעררים פועל באופן דיגיטלי מ"קצה לקצה", כאשר הגשת העררים נעשית באופן מקוון, הדיונים מתקיימים באמצעות היוועדות חזותית, ובמקרים המתאימים ההחלטות בתיקים ניתנות אף ללא צורך בדיון. לצורך הגשת הערר, כמו גם לניהול ההליך, אין הכרח להיות מיוצגים וניתן לנהל אותם באופן עצמאי. ההליך פשוט ונגיש, וניתן למצוא את כלל החומרים וההסברים הנוגעים לו באתר ועדת הערר. עם זאת אין מניעה להיות מיוצג בהליך, ועורר המעוניין בכך יכול לנהלו באמצעות רו"ח, יועץ מס או עו"ד מטעמו.
נתונים מפעילות בית הדין לעררים במשרד המשפטים:
• עד היום הוגשו 4,458 עררים (מרביתם בקשות ערר על סירוב מתן מענק בתקופת הקורונה)
• בשנת 2023, בכ-72% מהתיקים התקבל סעד לטובת העורר
• משך הטיפול בתיק ערר: 95.9 ימים בממוצע
• 100% מהדיונים התקיימו באופן מקוון
• 25% מהעוררים לא היו מיוצגים
עו"ד תמר שטיינר, ראשת בית הדין לענייני קורונה וחרבות ברזל: "ישנה חשיבות עליונה במתן סעד מקצועי, מהיר ויעיל למען בעלי העסקים בישראל על מנת שיוכלו למצות את זכויותיהם לפיצויים, במיוחד בימים קשים אלו. מיצוי הזכויות על ידי בעלי העסקים תתרום בהכרח לשיקום המשק ולהגברת מנופי הצמיחה בטווח הרחוק -וזאת לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. אנו קוראים לציבור בעלי העסקים לבדוק את הסכומים אשר משולמים להם ולוודא כי הם אכן מצליחים למצות את זכויותיהם מול רשות המסים. פעלנו רבות על מנת שציבור העוסקים יוכל להגיש ערר בעצמם ללא הכרח בייצוג לאורך ניהול ההליך, ונמשיך לפעול להנגשה של עולם המשפט לטובת בעלי העסקים".
למידע נוסף אודות הגשת הערר: https://www.gov.il/he/service/appeal_regarding_tax_authority_decision
לפניה למרכז השירות והמידע של ועדת הערר: טלפון 073-3927795; מענה טלפוני בימים א'-ה' בין השעות 8:00-16:00
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום כנגד פליקס אצילדייב (37) מחולון, בגין ניסיון הרצח של בת זוגו בצומת ביל"ו באוגוסט האחרון.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עומר סגל-רוזנבוים מפרקליטות מחוז מרכז, בת זוגו של הנאשם ביקשה להיפרד ממנו לאחר שגילתה פרטים על עברו אשר הסתיר ממנה. בשל חששה מתגובתו של הנאשם לפרידה, עברה המתלוננת להתגורר בבית הוריה. באחד הבקרים ארב הנאשם למתלוננת בסמוך לבית הוריה, כשהוא רכוב על אופנוע, ונושא על גופו סכין מתקפלת. הוא עקב אחריה עד שנעצרה ברמזור אז עצר לצד רכבה, דפק על חלון הרכב וביקש לשוחח עמה. המתלוננת נאותה לבקשתו, עצרה את רכבה בצד הדרך, והנאשם נכנס והתיישב במושב שליד הנהג. בין השניים התפתח שיח כשבמהלכו שלף הנאשם את הסכין ואילו המתלוננת התחננה "אל תרצח אותי, אל תדקור אותי". בהמשך ניסתה להימלט מן הרכב תוך שהיא זועקת לעזרה, כשבכל פעם הנאשם תופס אותה ומושך אותה פנימה. לבסוף, הצליחה לפתוח את דלת הרכב ולהימלט אך הנאשם תפס אותה, הכה אותה, דקר אותה בחזה, הטיח אותה בכביש ודקר אותה עוד תשע דקירות בגבה.
הנאשם חדל ממעשיו רק כשהבחין בעוברי אורח שהתקרבו לעברם, אז נכנס לרכבה של המתלוננת ונמלט מהמקום. הוא זנח את רכבה של המתלוננת והסתתר עד שאותר על ידי המשטרה בבית מלון בטבריה כשבוע לאחר מכן. המתלוננת פונתה לבית החולים במצב קשה ובסכנת חיים, כשהיא סובלת מדקירות מרובות.
אצילדייב נאשם בעבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית.
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום כנגד פליקס אצילדייב (37) מחולון, בגין ניסיון הרצח של בת זוגו בצומת ביל"ו באוגוסט האחרון.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עומר סגל-רוזנבוים מפרקליטות מחוז מרכז, בת זוגו של הנאשם ביקשה להיפרד ממנו לאחר שגילתה פרטים על עברו אשר הסתיר ממנה. בשל חששה מתגובתו של הנאשם לפרידה, עברה המתלוננת להתגורר בבית הוריה. באחד הבקרים ארב הנאשם למתלוננת בסמוך לבית הוריה, כשהוא רכוב על אופנוע, ונושא על גופו סכין מתקפלת. הוא עקב אחריה עד שנעצרה ברמזור אז עצר לצד רכבה, דפק על חלון הרכב וביקש לשוחח עמה. המתלוננת נאותה לבקשתו, עצרה את רכבה בצד הדרך, והנאשם נכנס והתיישב במושב שליד הנהג. בין השניים התפתח שיח כשבמהלכו שלף הנאשם את הסכין ואילו המתלוננת התחננה "אל תרצח אותי, אל תדקור אותי". בהמשך ניסתה להימלט מן הרכב תוך שהיא זועקת לעזרה, כשבכל פעם הנאשם תופס אותה ומושך אותה פנימה. לבסוף, הצליחה לפתוח את דלת הרכב ולהימלט אך הנאשם תפס אותה, הכה אותה, דקר אותה בחזה, הטיח אותה בכביש ודקר אותה עוד תשע דקירות בגבה.
הנאשם חדל ממעשיו רק כשהבחין בעוברי אורח שהתקרבו לעברם, אז נכנס לרכבה של המתלוננת ונמלט מהמקום. הוא זנח את רכבה של המתלוננת והסתתר עד שאותר על ידי המשטרה בבית מלון בטבריה כשבוע לאחר מכן. המתלוננת פונתה לבית החולים במצב קשה ובסכנת חיים, כשהיא סובלת מדקירות מרובות.
אצילדייב נאשם בעבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה מגישה היום שני כתבי אישום נוספים בפרשת שכונתה בתקשורת "פרשת הסוהרות". כתב אישום אחד מוגש לבית משפט השלום בטבריה, נגד מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, ונגד קצין המודיעין של הכלא לשעבר, ראני באשה, בגין עבירות של הפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית.
כתב אישום שני מוגש היום לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין שורה של עבירות אונס ומעשים מגונים בכוח שביצע בשנים 2016-2015 בשתי חיילות ששימשו כסוהרות בשירות בתי הסוהר. זהו כתב האישום השני נגד עטאללה בפרשה. עטאללה מרצה מזה שנים מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר, בגין רצח אישה פלסטינית שנחשדה בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.
כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, נחקר האסיר עטאללה בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות בשנים 2017-2016. בתום החקירה סברה הפרקליטות כי אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד אנשי השב"ס, אשר שימשו בתפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, ועל כן נסגר התיק נגדם. לצד זאת, בשנת 2020 הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד האסיר עטאללה, בגין עבירות מין בשלוש הסוהרות, כאשר תיק זה מתנהל עד היום בבית המשפט וטרם הוכרע.
בהמשך לכך, בעקבות ערר שהוגש על ידי שלוש סוהרות נגד החלטת סגירת התיק, ובעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה, עמית איסמן, בדצמבר 2021 על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה.
בתום החקירה המחודשת ולאחר בחינת הדברים קיבל פרקליט המדינה את הערר והחליט להגיש כתבי אישום נגד קשקוש ובאשה, וכן כתב אישום נוסף נגד האסיר עטאללה, בכפוף לשימוע. לאחר בחינת טענות הסניגורים שהועלו בשימועים הוחלט לדחות אותן ולפיכך הוגשו היום כתבי האישום.
בכתב האישום שהגישה היום פרקליטות מחוז צפון נגד קשקוש ובאשה, נאמר כי בשנת 2017 התלוננו בפני השניים שתי סוהרות על מעשים מיניים של האסיר עטאללה כלפיהן במתקן הכלא. השניים נמנעו מדיווח על אותם מעשים, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות צעירות, המשרתות באגף הביטחוני בכלא. בהמשך - ולאחר ששתי הסוהרות התלוננו כאמור בפני הנאשם באשה – פנה האסיר עטאללה לבאשה וביקש ממנו שיציב באגפו סוהרת מסוימת. הנאשם באשה עשה כבקשתו והורה להציב אותה באגפו של עטאללה. בכך יצר באשה סיכון לפגיעה מינית באותה סוהרת במהלך המשמרת.
על פי כתב האישום הנוסף שהוגש היום נגד מחמוד עטאללה, וחוסה תחת צו איסור פרסום, במהלך שנת 2015 ביצע עטאללה שורת עבירות מין שכללו עבירות אונס ומעשה מגונה בכוח בשתי סוהרות.
פרקליטות המדינה מגישה היום שני כתבי אישום נוספים בפרשת שכונתה בתקשורת "פרשת הסוהרות". כתב אישום אחד מוגש לבית משפט השלום בטבריה, נגד מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, ונגד קצין המודיעין של הכלא לשעבר, ראני באשה, בגין עבירות של הפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית.
כתב אישום שני מוגש היום לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין שורה של עבירות אונס ומעשים מגונים בכוח שביצע בשנים 2016-2015 בשתי חיילות ששימשו כסוהרות בשירות בתי הסוהר. זהו כתב האישום השני נגד עטאללה בפרשה. עטאללה מרצה מזה שנים מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר, בגין רצח אישה פלסטינית שנחשדה בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.
כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, נחקר האסיר עטאללה בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות בשנים 2017-2016. בתום החקירה סברה הפרקליטות כי אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד אנשי השב"ס, אשר שימשו בתפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, ועל כן נסגר התיק נגדם. לצד זאת, בשנת 2020 הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד האסיר עטאללה, בגין עבירות מין בשלוש הסוהרות, כאשר תיק זה מתנהל עד היום בבית המשפט וטרם הוכרע.
בהמשך לכך, בעקבות ערר שהוגש על ידי שלוש סוהרות נגד החלטת סגירת התיק, ובעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה, עמית איסמן, בדצמבר 2021 על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה.
בתום החקירה המחודשת ולאחר בחינת הדברים קיבל פרקליט המדינה את הערר והחליט להגיש כתבי אישום נגד קשקוש ובאשה, וכן כתב אישום נוסף נגד האסיר עטאללה, בכפוף לשימוע. לאחר בחינת טענות הסניגורים שהועלו בשימועים הוחלט לדחות אותן ולפיכך הוגשו היום כתבי האישום.
בכתב האישום שהגישה היום פרקליטות מחוז צפון נגד קשקוש ובאשה, נאמר כי בשנת 2017 התלוננו בפני השניים שתי סוהרות על מעשים מיניים של האסיר עטאללה כלפיהן במתקן הכלא. השניים נמנעו מדיווח על אותם מעשים, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות צעירות, המשרתות באגף הביטחוני בכלא. בהמשך - ולאחר ששתי הסוהרות התלוננו כאמור בפני הנאשם באשה – פנה האסיר עטאללה לבאשה וביקש ממנו שיציב באגפו סוהרת מסוימת. הנאשם באשה עשה כבקשתו והורה להציב אותה באגפו של עטאללה. בכך יצר באשה סיכון לפגיעה מינית באותה סוהרת במהלך המשמרת.
על פי כתב האישום הנוסף שהוגש היום נגד מחמוד עטאללה, וחוסה תחת צו איסור פרסום, במהלך שנת 2015 ביצע עטאללה שורת עבירות מין שכללו עבירות אונס ומעשה מגונה בכוח בשתי סוהרות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הודיעה היום לצחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, שלושת בעלי השליטה ונושאי משרה בחברה הציבורית "יונט קרדיט", שעסקה במתן אשראי חוץ-בנקאי, שהיו גם בעלי השליטה בחברת "יונט" הפרטית, כי היא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע במספר פרשיות.
כן זומנו לשימוע חמישה חשודים נוספים, ובהם קצין הציות של החברה הציבורית, יואב צבר, יועץ החברה דודו בן-נעים, השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, והחברות עצמן. הם חשודים בעבירות מרמה כלפי החברה הציבורית ועבירות דיווח - כל אחד לפי חלקו.
התיק מטופל במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר בידי מחלקת על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הפרשה הראשונה מיוחסת לשלושת בעלי השליטה - אזר, אייזיק (המשמש כיום כנשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל) ופנסו, לבן-נעים ואחרים, ומתמקדת בעסקת הקצאה משנת 2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות החברה הציבורית בשווי 50 מיליון ש"ח לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים. על פי החשד, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה שאושר במוסדות החברה היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. כך שבעלי השליטה והיועצים, בסיועו של קצין הציות, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית וקיבלו לידם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.
פרשה נוספת מיוחסת בעיקרה לבעלי השליטה ואזר בראשם ולמתפעל סניף נצרת של החברה. היא עוסקת בחשדות הקשורים למעילה בסך 5 מיליון שקל ואי-סדרים כספיים נוספים בסניף נצרת, שהתגלו על ידי יואב צבר כבר בסוף שנת 2020 והיו ידועים לכאורה לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור. על פי החשד, צבר דיווח על ממצאיו ליו"ר כחלון באיחור ניכר, רק בתחילת שנת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את ממצאיו לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, אשר פעלה מיד למינוי בודק חיצוני ופרסום הממצאים לציבור. נוכח גילוי הפרשיות לציבור, השעתה הבורסה את המסחר במניה וגרעה אותה מהמדדים, הורד דירוג האשראי של החברה ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020-2022.
בפרשה נוספת חשוד בעל השליטה והמנכ"ל, צחי אזר, במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל.
פרקליטות המדינה הודיעה היום לצחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, שלושת בעלי השליטה ונושאי משרה בחברה הציבורית "יונט קרדיט", שעסקה במתן אשראי חוץ-בנקאי, שהיו גם בעלי השליטה בחברת "יונט" הפרטית, כי היא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע במספר פרשיות.
כן זומנו לשימוע חמישה חשודים נוספים, ובהם קצין הציות של החברה הציבורית, יואב צבר, יועץ החברה דודו בן-נעים, השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, והחברות עצמן. הם חשודים בעבירות מרמה כלפי החברה הציבורית ועבירות דיווח - כל אחד לפי חלקו.
התיק מטופל במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר בידי מחלקת על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הפרשה הראשונה מיוחסת לשלושת בעלי השליטה - אזר, אייזיק (המשמש כיום כנשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל) ופנסו, לבן-נעים ואחרים, ומתמקדת בעסקת הקצאה משנת 2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות החברה הציבורית בשווי 50 מיליון ש"ח לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים. על פי החשד, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה שאושר במוסדות החברה היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. כך שבעלי השליטה והיועצים, בסיועו של קצין הציות, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית וקיבלו לידם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.
פרשה נוספת מיוחסת בעיקרה לבעלי השליטה ואזר בראשם ולמתפעל סניף נצרת של החברה. היא עוסקת בחשדות הקשורים למעילה בסך 5 מיליון שקל ואי-סדרים כספיים נוספים בסניף נצרת, שהתגלו על ידי יואב צבר כבר בסוף שנת 2020 והיו ידועים לכאורה לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור. על פי החשד, צבר דיווח על ממצאיו ליו"ר כחלון באיחור ניכר, רק בתחילת שנת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את ממצאיו לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, אשר פעלה מיד למינוי בודק חיצוני ופרסום הממצאים לציבור. נוכח גילוי הפרשיות לציבור, השעתה הבורסה את המסחר במניה וגרעה אותה מהמדדים, הורד דירוג האשראי של החברה ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020-2022.
בפרשה נוספת חשוד בעל השליטה והמנכ"ל, צחי אזר, במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל.