הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בת"א הרשיע היום את מלהק הריאלטי עומר שפרינגר (30) מת"א, ב-18 אישומים שונים של מעשים מגונים, לאחר שגרם למתלוננות לשלוח לו תמונות וסרטונים אינטימיים, בתואנת שווא כי זה נדרש לפרויקטים רווחיים.
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, שהגישה עו"ד נורית פרחי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בכך שבתפקידו כמלהק בתעשיית הבידור, פנה בהזדמנויות שונות באמצעות רשת הפייסבוק והאינסטגרם ל-19 מתלוננות שונות, והציג בפניהן בכזב מצג שווא כי הוא מלהק לפרויקטים חדשים ורווחיים מאוד.
על מנת לרכוש את אמונן של המתלוננות ובמטרה להשיג הסכמתן לשלוח לו תמונות אינטימיות, טען הנאשם בכזב, כי לצורך בחינת התאמתן לפרויקטים אלו, עליהן להעביר לו תמונות שלהן בבגדי ים או בהלבשה תחתונה ובהמשך גם תמונות עירום, אשר ישמשו כ"בריף" שיועבר לאחראים על הפרויקטים.
כל זאת עשה הנאשם ביודעו שפרויקטים אלו אינם קיימים וכדי לגרום להן להעביר לו במרמה תמונות אינטימיות. בחלק מן המקרים, פתח הנאשם דוא"ל פיקטיבי וביקש מהמתלוננות להעביר את תמונות העירום לדוא"ל זה, השייך כביכול לאחראית על הפרויקט.
בעקבות מצג השווא, העבירו המתלוננות תמונות וסרטונים אינטימיים שלהן, לנאשם או לדוא"ל הפיקטיבי. חלק מהמתלוננות צילמו את עצמן בתמונות או סרטונים חושפניים לבקשת הנאשם ושלחו לו את התמונות/סרטונים, אותם קיבל במרמה, ולשם גירוי סיפוק או ביזוי מיני.
בית המשפט הרשיע את הנאשם כאמור ב-18 אישומים שונים בעבירות של גרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה, ניסיון לגרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה וכן בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה.
במסגרת ההסדר, אין הסכמה לעניין העונש.
בית משפט השלום בת"א הרשיע היום את מלהק הריאלטי עומר שפרינגר (30) מת"א, ב-18 אישומים שונים של מעשים מגונים, לאחר שגרם למתלוננות לשלוח לו תמונות וסרטונים אינטימיים, בתואנת שווא כי זה נדרש לפרויקטים רווחיים.
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, שהגישה עו"ד נורית פרחי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בכך שבתפקידו כמלהק בתעשיית הבידור, פנה בהזדמנויות שונות באמצעות רשת הפייסבוק והאינסטגרם ל-19 מתלוננות שונות, והציג בפניהן בכזב מצג שווא כי הוא מלהק לפרויקטים חדשים ורווחיים מאוד.
על מנת לרכוש את אמונן של המתלוננות ובמטרה להשיג הסכמתן לשלוח לו תמונות אינטימיות, טען הנאשם בכזב, כי לצורך בחינת התאמתן לפרויקטים אלו, עליהן להעביר לו תמונות שלהן בבגדי ים או בהלבשה תחתונה ובהמשך גם תמונות עירום, אשר ישמשו כ"בריף" שיועבר לאחראים על הפרויקטים.
כל זאת עשה הנאשם ביודעו שפרויקטים אלו אינם קיימים וכדי לגרום להן להעביר לו במרמה תמונות אינטימיות. בחלק מן המקרים, פתח הנאשם דוא"ל פיקטיבי וביקש מהמתלוננות להעביר את תמונות העירום לדוא"ל זה, השייך כביכול לאחראית על הפרויקט.
בעקבות מצג השווא, העבירו המתלוננות תמונות וסרטונים אינטימיים שלהן, לנאשם או לדוא"ל הפיקטיבי. חלק מהמתלוננות צילמו את עצמן בתמונות או סרטונים חושפניים לבקשת הנאשם ושלחו לו את התמונות/סרטונים, אותם קיבל במרמה, ולשם גירוי סיפוק או ביזוי מיני.
בית המשפט הרשיע את הנאשם כאמור ב-18 אישומים שונים בעבירות של גרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה, ניסיון לגרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה וכן בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה.
במסגרת ההסדר, אין הסכמה לעניין העונש.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבימ"ש השלום בת"א כתב אישום נגד אלכסיי שצ'בלסקי (49), תושב בת ים, אשר במסגרת רשת הונאה שיטתית ומאורגנת, הונה יחד עם חברי כנופיה נוספים עשרות קשישים יוצאי חבר העמים, בסכום מצטבר של למעלה מ-700 אלף ₪.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, עושק, התחזות כאדם אחר ועוד.
בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות, כי הנאשם ניצל קשישים בזקנתם, עשה בהם מעשי מרמה והמיט עליהם חרפה ומצוקה כלכלית קשה, עד כדי השפלה ועושק.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אריאל גטניו מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), הנאשם פעל יחד עם אחרים כאמור במסגרת רשת הונאה בעלת תכנית מרמה שיטתית ומאורגנת, שמטרתה להונות קשישים ולגנוב מהם סכומי כסף גבוהים. הנאשם ושותפיו פעלו במתכונת מרמתית סדורה, תוך ניצול נתוניהם האישיים של קורבנות העבירה, קשישים שאינם דוברי השפה העברית, וניצלו את חולשתם והאמון שרכשו לאיש הסמכות/המקצוע אליו התחזו.
כך למשל, התקשרו חברי הכנופיה לקשישים, התחזו לסוכני אינטרנט והציעו להם לשפר את האינטרנט בביתם. בתוך כך, התבקש הקורבן להוריד למכשירו האישי תוכנת ANYDESK, המאפשרת השתלטות מרחוק על מכשירו של הקורבן. בדרך זו קיבלו חברי הכנופיה במרמה גישה מלאה למכשירו האישי של הקורבן, לכל פרטיו האישיים, לרבות חשבונות הבנק שלו, וביצעו פעולות שונות בחשבונו, כולל חשיפת הקוד הסודי, ביצוע העברות כספיות לחשבונות אחרים, פדיית פיקדונות, הגדלת מגבלת משיכה יומית, וכל זאת מבלי שהקשיש היה מודע לכך.
בד בבד עם השיחה הטלפונית, ובמסגרת תפקידו בכנופייה, הגיע הנאשם לקרבת כספומטים, באזור העיר בת ים ומשך מחשבונותיהם של הקשישים ללא ידיעתם מאות אלפי שקלים.
לעתים, יצר אחד מבני הכנופייה קשר טלפוני נוסף עם קורבן העבירה, הציג עצמו בכזב כשוטר או כעובד ביטחון של הבנק, וציין בפניו כי נפל קורבן לתרמית ברשת, במסגרתה נגנבו מחשבונו כספים רבים. ההתחזות לשוטר נעשתה תוך הצגת "אסמכתאות" כוזבות, לרבות תעודת שוטר מזויפת, העברת תמונות וואטסאפ במדי שוטר, והעברת מסמכים מזויפים המעידים על אחריות ביטוחית לפעולה.
לאחר שרכשו חברי הכנופייה את אמונו של קורבן העבירה, הורו לו להעביר לידם באופן דחוף את כרטיס האשראי שלו, על מנת למנוע לכאורה את גניבת הכספים שבוצעה מחשבונו. או אז, ובמסגרת תפקידו בכנופייה, הגיע הנאשם לכתובותיהם של קורבנות העבירה, ואסף את כרטיסי האשראי מהקשישים.
בחלק מן המקרים, הקשישים אף התבקשו להעביר לנאשם סכומי כסף גדולים בתואנות שונות, בין היתר כי מדובר ב"כספים שהועברו אליהם שלא כדין.
במסגרת המרמה, הצליחו הנאשם ושותפיו להונות עשרות קשישים ולגנוב מהם סכום מצטבר של למעלה מ-700,000 שקלים, וביצעו עשרות ניסיונות לגנוב למעלה מ-100,000 שקלים.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בבקשת המעצר צוין, כי "מי שהתאכזר לקשישים, עשק את כספם ופגע באמון הבסיסי שבין אדם לאדם, אינו ראוי לזכות באמון של בית המשפט".
פרקליטות המדינה הגישה לבימ"ש השלום בת"א כתב אישום נגד אלכסיי שצ'בלסקי (49), תושב בת ים, אשר במסגרת רשת הונאה שיטתית ומאורגנת, הונה יחד עם חברי כנופיה נוספים עשרות קשישים יוצאי חבר העמים, בסכום מצטבר של למעלה מ-700 אלף ₪.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, עושק, התחזות כאדם אחר ועוד.
בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות, כי הנאשם ניצל קשישים בזקנתם, עשה בהם מעשי מרמה והמיט עליהם חרפה ומצוקה כלכלית קשה, עד כדי השפלה ועושק.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אריאל גטניו מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), הנאשם פעל יחד עם אחרים כאמור במסגרת רשת הונאה בעלת תכנית מרמה שיטתית ומאורגנת, שמטרתה להונות קשישים ולגנוב מהם סכומי כסף גבוהים. הנאשם ושותפיו פעלו במתכונת מרמתית סדורה, תוך ניצול נתוניהם האישיים של קורבנות העבירה, קשישים שאינם דוברי השפה העברית, וניצלו את חולשתם והאמון שרכשו לאיש הסמכות/המקצוע אליו התחזו.
כך למשל, התקשרו חברי הכנופיה לקשישים, התחזו לסוכני אינטרנט והציעו להם לשפר את האינטרנט בביתם. בתוך כך, התבקש הקורבן להוריד למכשירו האישי תוכנת ANYDESK, המאפשרת השתלטות מרחוק על מכשירו של הקורבן. בדרך זו קיבלו חברי הכנופיה במרמה גישה מלאה למכשירו האישי של הקורבן, לכל פרטיו האישיים, לרבות חשבונות הבנק שלו, וביצעו פעולות שונות בחשבונו, כולל חשיפת הקוד הסודי, ביצוע העברות כספיות לחשבונות אחרים, פדיית פיקדונות, הגדלת מגבלת משיכה יומית, וכל זאת מבלי שהקשיש היה מודע לכך.
בד בבד עם השיחה הטלפונית, ובמסגרת תפקידו בכנופייה, הגיע הנאשם לקרבת כספומטים, באזור העיר בת ים ומשך מחשבונותיהם של הקשישים ללא ידיעתם מאות אלפי שקלים.
לעתים, יצר אחד מבני הכנופייה קשר טלפוני נוסף עם קורבן העבירה, הציג עצמו בכזב כשוטר או כעובד ביטחון של הבנק, וציין בפניו כי נפל קורבן לתרמית ברשת, במסגרתה נגנבו מחשבונו כספים רבים. ההתחזות לשוטר נעשתה תוך הצגת "אסמכתאות" כוזבות, לרבות תעודת שוטר מזויפת, העברת תמונות וואטסאפ במדי שוטר, והעברת מסמכים מזויפים המעידים על אחריות ביטוחית לפעולה.
לאחר שרכשו חברי הכנופייה את אמונו של קורבן העבירה, הורו לו להעביר לידם באופן דחוף את כרטיס האשראי שלו, על מנת למנוע לכאורה את גניבת הכספים שבוצעה מחשבונו. או אז, ובמסגרת תפקידו בכנופייה, הגיע הנאשם לכתובותיהם של קורבנות העבירה, ואסף את כרטיסי האשראי מהקשישים.
בחלק מן המקרים, הקשישים אף התבקשו להעביר לנאשם סכומי כסף גדולים בתואנות שונות, בין היתר כי מדובר ב"כספים שהועברו אליהם שלא כדין.
במסגרת המרמה, הצליחו הנאשם ושותפיו להונות עשרות קשישים ולגנוב מהם סכום מצטבר של למעלה מ-700,000 שקלים, וביצעו עשרות ניסיונות לגנוב למעלה מ-100,000 שקלים.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בבקשת המעצר צוין, כי "מי שהתאכזר לקשישים, עשק את כספם ופגע באמון הבסיסי שבין אדם לאדם, אינו ראוי לזכות באמון של בית המשפט".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נוסף נגד עו"ד הלל בבייב ושני עובדי משרדו באור יהודה, המונה 35 אישומים של הונאה ומרמה, בסך של למעלה מ-5 מיליון ₪.
הנאשמים עו"ד הלל בבייב ואפי צפאני מואשמים כל אחד לפי חלקו בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנאשם יעקב אטיאס מעורב באישום אחד של קבלת דבר במרמה.
בכתב האישום צויין, כי "סכומי הכסף הגבוהים שהתקבלו במרמה מהמתלוננים, לאורך זמן ובאופן שיטתי, באמצעות מספר מעורבים ועל בסיס מצגים כוזבים, גילם המבוגר של חלק מהמתלוננים וניצול מצבם האישי והרפואי של המתלוננים כולם, כל אלו מהווים נסיבות מחמירות לעבירות המרמה".
כזכור, נגד עו"ד בבייב, צפאני, אטיאס ושני נאשמים נוספים הוגש בשנת 2022 כתב אישום המונה 48 אישומים בעבירות מרמה דומות. המשפט בכתב האישום הראשון מתנהל ובבייב עצור עד תום ההליכים בגין תיק זה.
סך כספי המרמה על פי שני כתבי האישום מוערך בכ-12 מיליון ₪.
בהתאם לכתב האישום, שהגישו היום עורכות הדין ליטל קורן ונעמה גוטמן-זכאי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), עו"ד בבייב היה בעליו של משרד עורכי דין באור יהודה, צפאני איש אדמיניסטרציה ואטיאס שליח.
במשך תקופה ארוכה, פעל עו"ד בבייב, לעתים יחד עם עו"ד לאה מלך ממשרדו ועם הנאשם צפאני, ובהזדמנות אחת עם הנאשם אטיאס, להונות לקוחות, תוך הצגת מצגים כוזבים והבטחות שווא. מבין לקוחות המשרד אותם הונו הנאשמים נמנים ניצולי שואה, אנשים בעלי נכות פיזית ונפשית, קשישים, חולים ואחרים.
הנאשמים, או מי מהם, נפגשו עם המתלוננים, הציגו בפניהם אנשים שהתחזו כנציגי חברות ביטוח שונות או כבעלי תפקידים רלוונטיים לשירות המשפטי המבוקש, ובתוך כך דרשו שכר טרחה מופקע ו/או הוצאות משפט בדויות, אותם קיבלו במרמה. כמו כן, התחייב עו"ד בבייב לבצע פעולות משפטיות אותן לא היה בכוונתו לבצע וממילא לא ביצען. בעקבות הבטחות השווא והמצגים הכוזבים, קיבל עו"ד בבייב, לעתים יחד עם הנאשמים הנוספים, סך של 5,768,397 ₪, וניסו לקבל במרמה כ- 769,955 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נוסף נגד עו"ד הלל בבייב ושני עובדי משרדו באור יהודה, המונה 35 אישומים של הונאה ומרמה, בסך של למעלה מ-5 מיליון ₪.
הנאשמים עו"ד הלל בבייב ואפי צפאני מואשמים כל אחד לפי חלקו בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנאשם יעקב אטיאס מעורב באישום אחד של קבלת דבר במרמה.
בכתב האישום צויין, כי "סכומי הכסף הגבוהים שהתקבלו במרמה מהמתלוננים, לאורך זמן ובאופן שיטתי, באמצעות מספר מעורבים ועל בסיס מצגים כוזבים, גילם המבוגר של חלק מהמתלוננים וניצול מצבם האישי והרפואי של המתלוננים כולם, כל אלו מהווים נסיבות מחמירות לעבירות המרמה".
כזכור, נגד עו"ד בבייב, צפאני, אטיאס ושני נאשמים נוספים הוגש בשנת 2022 כתב אישום המונה 48 אישומים בעבירות מרמה דומות. המשפט בכתב האישום הראשון מתנהל ובבייב עצור עד תום ההליכים בגין תיק זה.
סך כספי המרמה על פי שני כתבי האישום מוערך בכ-12 מיליון ₪.
בהתאם לכתב האישום, שהגישו היום עורכות הדין ליטל קורן ונעמה גוטמן-זכאי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), עו"ד בבייב היה בעליו של משרד עורכי דין באור יהודה, צפאני איש אדמיניסטרציה ואטיאס שליח.
במשך תקופה ארוכה, פעל עו"ד בבייב, לעתים יחד עם עו"ד לאה מלך ממשרדו ועם הנאשם צפאני, ובהזדמנות אחת עם הנאשם אטיאס, להונות לקוחות, תוך הצגת מצגים כוזבים והבטחות שווא. מבין לקוחות המשרד אותם הונו הנאשמים נמנים ניצולי שואה, אנשים בעלי נכות פיזית ונפשית, קשישים, חולים ואחרים.
הנאשמים, או מי מהם, נפגשו עם המתלוננים, הציגו בפניהם אנשים שהתחזו כנציגי חברות ביטוח שונות או כבעלי תפקידים רלוונטיים לשירות המשפטי המבוקש, ובתוך כך דרשו שכר טרחה מופקע ו/או הוצאות משפט בדויות, אותם קיבלו במרמה. כמו כן, התחייב עו"ד בבייב לבצע פעולות משפטיות אותן לא היה בכוונתו לבצע וממילא לא ביצען. בעקבות הבטחות השווא והמצגים הכוזבים, קיבל עו"ד בבייב, לעתים יחד עם הנאשמים הנוספים, סך של 5,768,397 ₪, וניסו לקבל במרמה כ- 769,955 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בן ציון (בנצי) גופשטיין, אשר הורשע בעבירות הסתה לגזענות ונגזרו עליו 260 שעות לתועלת הציבור.
בהודעת הערעור, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אשרת שהם ועמיחי מרקס מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), נטען כי שגה בית המשפט בכך שלא הרשיע את גופשטיין בעבירות ההסתה לאלימות והסתה למעשה טרור, שיוחסו לו בכתב האישום בשלושה מן האישומים.
לעמדת הפרקליטות, שגה בית המשפט כשנמנע מלראות את התמונה הכללית העולה מכלל אמירותיו של גופשטיין. האישומים עוסקים בשבח למעשי אלימות כלפי ערבים: בראשון, שבח של עשיית דין עצמית בערבים שלפי הטענה "התחילו" עם יהודיות, בשלישי תמיכה באלימות כלפי מלצרים ערבים, ובחמישי תמיכה במעשה טבח של מתפללים מוסלמים חפים מפשע. נוכח תוכנם הבוטה, מעמדו הציבורי של גופשטיין, היקף הפרסום וטיב קהל היעד שאליו כוונו המסרים- התקיימה אפשרות ממשית כי אחד מהנחשפים לאמירות יושפע מהם ויפעל באלימות ברוחם.
הערעור נסוב בין היתר על השתתפותו של גופשטיין בחתונת שניים מחברי ארגון להב"ה. בחתונה זאת, נראה גופשטיין משלהב את קהל הרוקדים ונשמע שר שיר בו שיבח את מעשה הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בעוד רבים מן הרוקדים הניפו סכינים כשהם רעולי פנים. לעמדת הפרקליטות, שגה בית המשפט משראה ברעלות הפנים, בסכינים או בתנועות רובה כמאפיינים "אווירה פורימית", על רקע שירים המשבחים מעשי טבח המוניים או פיצוץ מסגדים כאווירת פורים. גופשטיין, כמורה ומנהיג, הציב דמות רוצח כדמות מופת ומעשה רצח כמעשה של קדושה דתית.
משכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט להתערב בפסק הדין, לקבוע כי גופשטיין הסית לאלימות ולטרור וכי התגבשה אפשרות ממשית שאמירותיו יביאו למעשה אלימות או טרור. בהתאם, מבקשת הפרקליטות להרשיעו בעבירות כתב האישום. בצד הערעור על הכרעת הדין מבקשת הפרקליטות כי עונשו יוחמר באופן ההולם את מעשיו והתואם את מדיניות הענישה הנוהגת.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בן ציון (בנצי) גופשטיין, אשר הורשע בעבירות הסתה לגזענות ונגזרו עליו 260 שעות לתועלת הציבור.
בהודעת הערעור, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אשרת שהם ועמיחי מרקס מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), נטען כי שגה בית המשפט בכך שלא הרשיע את גופשטיין בעבירות ההסתה לאלימות והסתה למעשה טרור, שיוחסו לו בכתב האישום בשלושה מן האישומים.
לעמדת הפרקליטות, שגה בית המשפט כשנמנע מלראות את התמונה הכללית העולה מכלל אמירותיו של גופשטיין. האישומים עוסקים בשבח למעשי אלימות כלפי ערבים: בראשון, שבח של עשיית דין עצמית בערבים שלפי הטענה "התחילו" עם יהודיות, בשלישי תמיכה באלימות כלפי מלצרים ערבים, ובחמישי תמיכה במעשה טבח של מתפללים מוסלמים חפים מפשע. נוכח תוכנם הבוטה, מעמדו הציבורי של גופשטיין, היקף הפרסום וטיב קהל היעד שאליו כוונו המסרים- התקיימה אפשרות ממשית כי אחד מהנחשפים לאמירות יושפע מהם ויפעל באלימות ברוחם.
הערעור נסוב בין היתר על השתתפותו של גופשטיין בחתונת שניים מחברי ארגון להב"ה. בחתונה זאת, נראה גופשטיין משלהב את קהל הרוקדים ונשמע שר שיר בו שיבח את מעשה הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בעוד רבים מן הרוקדים הניפו סכינים כשהם רעולי פנים. לעמדת הפרקליטות, שגה בית המשפט משראה ברעלות הפנים, בסכינים או בתנועות רובה כמאפיינים "אווירה פורימית", על רקע שירים המשבחים מעשי טבח המוניים או פיצוץ מסגדים כאווירת פורים. גופשטיין, כמורה ומנהיג, הציב דמות רוצח כדמות מופת ומעשה רצח כמעשה של קדושה דתית.
משכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט להתערב בפסק הדין, לקבוע כי גופשטיין הסית לאלימות ולטרור וכי התגבשה אפשרות ממשית שאמירותיו יביאו למעשה אלימות או טרור. בהתאם, מבקשת הפרקליטות להרשיעו בעבירות כתב האישום. בצד הערעור על הכרעת הדין מבקשת הפרקליטות כי עונשו יוחמר באופן ההולם את מעשיו והתואם את מדיניות הענישה הנוהגת.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד חמישה שוטרים, שהשליכו בניגוד לנוהל ההפעלה המשטרתי רימוני הלם לעבר מפגינים, בהפגנה בת"א במרץ 2023, והביאו ברשלנותם לפציעתם של מפגינים.
בכתב האישום שהוגש ע"י עוה"ד נטלי חגי-גדלוב ואיציק פרץ ממח"ש נאמר, כי הנאשמים נכחו במסגרת תפקידם בהפגנה באזור מחלף השלום. החמישה נאשמים שהשליכו רימוני הלם לעבר ההמון, שבאותה שעה לא הפגין אלימות כלפי השוטרים. הצפיפות הרבה בה עמדו המפגינים, בהם גם ילדים וקשישים, ותזוזתם התכופה ממקום למקום, מנעו אפשרות להעריך כראוי את מקום נחיתת הרימון, כל זאת בניגוד לנוהל המשטרתי. בנוסף, למרות תנאי השטח והנסיבות, הנאשמים לא בחרו באמצעי חלופי לפיזור הפגנות, שבו סיכון נמוך יותר לפגיעה בגוף.
המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד חמישה שוטרים, שהשליכו בניגוד לנוהל ההפעלה המשטרתי רימוני הלם לעבר מפגינים, בהפגנה בת"א במרץ 2023, והביאו ברשלנותם לפציעתם של מפגינים.
בכתב האישום שהוגש ע"י עוה"ד נטלי חגי-גדלוב ואיציק פרץ ממח"ש נאמר, כי הנאשמים נכחו במסגרת תפקידם בהפגנה באזור מחלף השלום. החמישה נאשמים שהשליכו רימוני הלם לעבר ההמון, שבאותה שעה לא הפגין אלימות כלפי השוטרים. הצפיפות הרבה בה עמדו המפגינים, בהם גם ילדים וקשישים, ותזוזתם התכופה ממקום למקום, מנעו אפשרות להעריך כראוי את מקום נחיתת הרימון, כל זאת בניגוד לנוהל המשטרתי. בנוסף, למרות תנאי השטח והנסיבות, הנאשמים לא בחרו באמצעי חלופי לפיזור הפגנות, שבו סיכון נמוך יותר לפגיעה בגוף.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בהמשך להודעת דוברות בתי המשפט, להלן התייחסות עו״ד ניצן פרידמן ועו"ד רונית חסון מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) לגזר הדין:
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר עונש משמעותי ממשוך על אם ובן זוגה שביצעו עבירות מין חמורות בבתם בת ה-18 הלוקה בהפרעה נפשית ומונמכות קוגניטיבית על גבול המוגבלות שכלית התפתחותית. הנאשמים הורשעו בביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות במתלוננת, בביתה של הנאשמת ובמספר הזדמנויות בבית מלון בו שהו שלושתם, במהלך חופשת חג. כמו כן, הורשעו הנאשמים בעבירה של השמדת ראיה, בכך שהנאשמת אילצה את המתלוננת למחוק הודעות אשר יכולות להפליל את הנאשמים מהטלפון של המתלוננת, והנאשם מחק הודעות מהטלפון שלו.
בית המשפט גזר עונש יוצא דופן בחומרתו של 7 שנות מאסר בפועל על הנאשמת ושל 8 שנות מאסר לנאשם בגין ביצוע העבירות. בית המשפט הנכבד עמד על חומרתם של המעשים שביצעו הנאשמים כלפי הקטינה, על תדירותם, ועל כך שאלו נעשו תוך ניצול חולשתה ופגיעותה של הקטינה, הן בשל גילה הצעיר והן בשל היותה לוקה בהפרעת אישיות גבולית ובעלת מונמכות קוגניטיבית על גבול מוגבלות שכלית התפתחותית, וכל זאת בידי מי שאמורים היו לגונן ולהגן עליה, אימה של הקטינה ובן זוגה מזה כעשור.
בנסיבות הייחודיות של התיק, קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות כי יש מקום לקבוע גם פיצוי גבוה למתלוננת כחלק מהמטרה לסייע בשיקומה, והטיל פיצוי משמעותי בסך 175,000 ש"ח. בית המשפט עמד על הנזקים החמורים שנגרמו לקטינה ועל אובדן התא המשפחתי באופן שהותיר אותה בודדה וחסרת גורמי תמיכה.
בהמשך להודעת דוברות בתי המשפט, להלן התייחסות עו״ד ניצן פרידמן ועו"ד רונית חסון מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) לגזר הדין:
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר עונש משמעותי ממשוך על אם ובן זוגה שביצעו עבירות מין חמורות בבתם בת ה-18 הלוקה בהפרעה נפשית ומונמכות קוגניטיבית על גבול המוגבלות שכלית התפתחותית. הנאשמים הורשעו בביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות במתלוננת, בביתה של הנאשמת ובמספר הזדמנויות בבית מלון בו שהו שלושתם, במהלך חופשת חג. כמו כן, הורשעו הנאשמים בעבירה של השמדת ראיה, בכך שהנאשמת אילצה את המתלוננת למחוק הודעות אשר יכולות להפליל את הנאשמים מהטלפון של המתלוננת, והנאשם מחק הודעות מהטלפון שלו.
בית המשפט גזר עונש יוצא דופן בחומרתו של 7 שנות מאסר בפועל על הנאשמת ושל 8 שנות מאסר לנאשם בגין ביצוע העבירות. בית המשפט הנכבד עמד על חומרתם של המעשים שביצעו הנאשמים כלפי הקטינה, על תדירותם, ועל כך שאלו נעשו תוך ניצול חולשתה ופגיעותה של הקטינה, הן בשל גילה הצעיר והן בשל היותה לוקה בהפרעת אישיות גבולית ובעלת מונמכות קוגניטיבית על גבול מוגבלות שכלית התפתחותית, וכל זאת בידי מי שאמורים היו לגונן ולהגן עליה, אימה של הקטינה ובן זוגה מזה כעשור.
בנסיבות הייחודיות של התיק, קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות כי יש מקום לקבוע גם פיצוי גבוה למתלוננת כחלק מהמטרה לסייע בשיקומה, והטיל פיצוי משמעותי בסך 175,000 ש"ח. בית המשפט עמד על הנזקים החמורים שנגרמו לקטינה ועל אובדן התא המשפחתי באופן שהותיר אותה בודדה וחסרת גורמי תמיכה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בת"א גזר היום עונש תקדימי של 20 שנות מאסר בפועל על שוהה בלתי חוקי מוחמד לולו (39), שהודה והורשע ברצח באדישות אגב נהיגה של הרצל בוסתני (73) ז"ל לפני כשנה בחולון. בנוסף, השית בית המשפט על הנאשם לשלם פיצוי למשפחת המנוח בסך של 150,000 ₪.
מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) נמסר: "בית המשפט קיבל פה אחד את עמדת הפרקליטות והשית על הנאשם עונש חריג בחומרתו. מדובר בהרשעה תקדימית בעבירת רצח באדישות בנסיבות של נהיגה, לאחר הרפורמה בעבירות המתה, כאשר המדינה מבהירה שיש הכרח להילחם בעבירות אלו, הן על דרך של ענישה מחמירה והן על ידי סיווג העבירות כרצח.
בית המשפט העביר מסר, כי יש להילחם בתופעה פסולה של נהיגה פרועה ומסוכנת שעלולה לגרום לפגיעה אנושה בחפים מפשע ולתוצאה קטלנית".
הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של רצח באדישות בנסיבות של נהיגה, הפקרה, ריבוי עבירות של סיכוי חיי אדם ועבירות נוספות.
בהתאם לכתב האישום המתוקן שהגישו עורכות הדין לבנת מלמד וענבר פינסקר-קמפר מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בתאריך 31.5.23, נכנס הנאשם שלא כדין מרמאללה לישראל, גנב רכב בחולון ונמלט משוטרים, והכל כשהוא נוהג ללא רישיון שמעולם לא הוציא. תוך כדי הימלטותו עם הרכב הגנוב, פגע הנאשם בשתי ניידות משטרה וברכבים שחנו בסמוך. הנאשם המשיך הרצל בוסתני ז"ל בן 73, והביא למותו. מיד לאחר הפגיעה, יצא הנאשם מהרכב ונמלט מהמקום רגלית, מבלי לעמוד על תוצאות התאונה, תוך שהוא מותיר את המנוח לכוד מתחת לרכב ומבלי להושיט לו עזרה.
בית המשפט ציין בגזר הדין כך: "לא די שהנאשם נכנס לישראל שלא כדין; לא די שהנאשם קשר קשר לביצוע פשע (גניבת רכב); לא די שהנאשם גנב בסופו של דבר רכב; לא די שהנאשם נהג ברכב ללא רישיון (וכמי שמעולם לא החזיק ברישיון נהיגה) ובלא ביטוח; לא די שהנאשם נמלט ממרדף משטרתי בנהיגה פראית ו מסוכנת; לא די שהנאשם פגע ברכבים אחרים וגרם לנזק לרכוש במזיד במנוסתו; לא די הנאשם פגע בקטנוע בו רכב המנוח, הנאשם גם נמלט מהזירה תוך שהוא מותיר את המנוח שהוא לכוד מתחת לרכב...
נסיבות עניינו חמורות במיוחד. הנזקים שגרם הנאשם קשים. מותו הטראגי של המנוח גרם נזק רב לבני משפחת המנוח שנאלצת להתמודד עם מותו טרם עת, ובאופן האלים בו מצא את מותו״.
עוד ציין בית המשפט, כי "יש לדחות בשתי ידיים את טענתו של הנאשם כי הוא נמלט מהמשטרה בעודו חושש לחייו כי לא יכול היה לדעת כי המדובר בשוטרים ואילולא הירי שבוצע לעברו, הרי התוצאה הטראגית הייתה נמנעת; מדובר בטענה מקוממת שטוב היה לולא נטענה".
בשלב הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם בין 19 ל-24 שנות מאסר בפועל. בית המשפט קבע מתחם בין 22-18 שנים והתייחס לכך, שלמעט גזר הדין של תושב רהט ראני אלכמלאת בו הושת עליו בשבוע שעבר עונש של 17.5 שנות מאסר בגין רצח באדישות של מתנדב המשטרה עמיחי כרמלי ז"ל, לא נמצא מקרה בר השוואה.
בית המשפט גזר על הנאשם כאמור עונש של 20 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי בסך של 150,000 ₪ למשפחת המנוח ושלילת רשיון נהיגה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בת"א גזר היום עונש תקדימי של 20 שנות מאסר בפועל על שוהה בלתי חוקי מוחמד לולו (39), שהודה והורשע ברצח באדישות אגב נהיגה של הרצל בוסתני (73) ז"ל לפני כשנה בחולון. בנוסף, השית בית המשפט על הנאשם לשלם פיצוי למשפחת המנוח בסך של 150,000 ₪.
מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) נמסר: "בית המשפט קיבל פה אחד את עמדת הפרקליטות והשית על הנאשם עונש חריג בחומרתו. מדובר בהרשעה תקדימית בעבירת רצח באדישות בנסיבות של נהיגה, לאחר הרפורמה בעבירות המתה, כאשר המדינה מבהירה שיש הכרח להילחם בעבירות אלו, הן על דרך של ענישה מחמירה והן על ידי סיווג העבירות כרצח.
בית המשפט העביר מסר, כי יש להילחם בתופעה פסולה של נהיגה פרועה ומסוכנת שעלולה לגרום לפגיעה אנושה בחפים מפשע ולתוצאה קטלנית".
הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של רצח באדישות בנסיבות של נהיגה, הפקרה, ריבוי עבירות של סיכוי חיי אדם ועבירות נוספות.
בהתאם לכתב האישום המתוקן שהגישו עורכות הדין לבנת מלמד וענבר פינסקר-קמפר מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בתאריך 31.5.23, נכנס הנאשם שלא כדין מרמאללה לישראל, גנב רכב בחולון ונמלט משוטרים, והכל כשהוא נוהג ללא רישיון שמעולם לא הוציא. תוך כדי הימלטותו עם הרכב הגנוב, פגע הנאשם בשתי ניידות משטרה וברכבים שחנו בסמוך. הנאשם המשיך הרצל בוסתני ז"ל בן 73, והביא למותו. מיד לאחר הפגיעה, יצא הנאשם מהרכב ונמלט מהמקום רגלית, מבלי לעמוד על תוצאות התאונה, תוך שהוא מותיר את המנוח לכוד מתחת לרכב ומבלי להושיט לו עזרה.
בית המשפט ציין בגזר הדין כך: "לא די שהנאשם נכנס לישראל שלא כדין; לא די שהנאשם קשר קשר לביצוע פשע (גניבת רכב); לא די שהנאשם גנב בסופו של דבר רכב; לא די שהנאשם נהג ברכב ללא רישיון (וכמי שמעולם לא החזיק ברישיון נהיגה) ובלא ביטוח; לא די שהנאשם נמלט ממרדף משטרתי בנהיגה פראית ו מסוכנת; לא די שהנאשם פגע ברכבים אחרים וגרם לנזק לרכוש במזיד במנוסתו; לא די הנאשם פגע בקטנוע בו רכב המנוח, הנאשם גם נמלט מהזירה תוך שהוא מותיר את המנוח שהוא לכוד מתחת לרכב...
נסיבות עניינו חמורות במיוחד. הנזקים שגרם הנאשם קשים. מותו הטראגי של המנוח גרם נזק רב לבני משפחת המנוח שנאלצת להתמודד עם מותו טרם עת, ובאופן האלים בו מצא את מותו״.
עוד ציין בית המשפט, כי "יש לדחות בשתי ידיים את טענתו של הנאשם כי הוא נמלט מהמשטרה בעודו חושש לחייו כי לא יכול היה לדעת כי המדובר בשוטרים ואילולא הירי שבוצע לעברו, הרי התוצאה הטראגית הייתה נמנעת; מדובר בטענה מקוממת שטוב היה לולא נטענה".
בשלב הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם בין 19 ל-24 שנות מאסר בפועל. בית המשפט קבע מתחם בין 22-18 שנים והתייחס לכך, שלמעט גזר הדין של תושב רהט ראני אלכמלאת בו הושת עליו בשבוע שעבר עונש של 17.5 שנות מאסר בגין רצח באדישות של מתנדב המשטרה עמיחי כרמלי ז"ל, לא נמצא מקרה בר השוואה.
בית המשפט גזר על הנאשם כאמור עונש של 20 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי בסך של 150,000 ₪ למשפחת המנוח ושלילת רשיון נהיגה.
הסיוע המשפטי, רשות האכיפה והגבייה ועמותת מגרש ביתי בפרויקט ייחודי להסדרת חובות לדרי רחוב
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה ועמותת מגרש ביתי יצאו בפרויקט ייחודי להסדרת חובות לדרי רחוב, החיים במרחב הציבורי ונעדרים קורת גג ומקורות קיום קבועים. מאז תחילת הפיילוט נפתחו 113 תיקים בסיוע המשפטי העוסקים בטיפול משפטי בחובות ומיצוי זכויות, לרבות מעמד אישי, ביטוח לאומי ודיני עבודה, במטרה לסייע להם לשוב למסלול חיים נורמטיבי.
רבים מדרי הרחוב שרויים בחובות כבדים, מה שמהווה את אחת מהסיבות המרכזיות להגעתם של דרי הרחוב אל הרחוב ואת אחד החסמים העיקריים בפני שיקומם. כדי להעניק מענה למצוקה זאת ולסייע לדרי הרחוב בהתמודדות עם ההליכים המשפטיים הנוגעים לחובות, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, יחד עם רשות האכיפה והגבייה ובשיתוף עם עמותת 'מגרש ביתי' העוסקת בשיקום דרי רחוב, יזמו מודל מיוחד להסדרת חובות של דרי רחוב בהוצאה לפועל.
בשלב ראשון המודל החל לפעול כפיילוט במחוז תל אביב של הסיוע המשפטי, שבו ישנו ריבוי של דרי רחוב. מטרת הפיילוט היא ליצור הליך המותאם למאפייני אוכלוסיית חסרי הדיור, על מנת לסייע לאוכלוסייה זו להסדיר את החובות ובכך לקדם את שיקומה הן ברובד הכלכלי והן ברובד האישי. במסגרת המודל, הסיוע המשפטי בתל-אביב מקבל פנייה מטעם גופים, עמותות ורשויות מקומיות, המלוות דיירי רחוב, בצירוף בקשה לסיוע משפטי. בעקבות הפניה, ולאחר בדיקת זכאות כלכלית ושיחה ראשונית עם עורך דין ייעודי, מתמנה עורך דין מטעם הסיוע המשפטי המתמחה באוכלוסיית דיירי הרחוב, לטיפול משפטי מותאם. עו"ד יעל קיציס, מנהלת מחוז ת"א בסיוע המשפטי, אומרת כי "הסיוע המשפטי רואה חשיבות עליונה בייצוג אוכלוסיות מוחלשות ובכלל זה אוכלוסיית דרי הרחוב. מדובר בקבוצה ייחודית ששיקומה והחזרתה לחיים נורמטיביים משנה חיים עבורם ומשפיעה על החברה בכללותה. פרויקט הסדרת החובות של דרי הרחוב הוא פרויקט חלוצי בקידום ושיקום אוכלוסייה זו וכולי תקווה שהוא יתרחב בכל הארץ".
בשלב הבא מוגשת בקשה לרשמת ייעודית בהוצאה לפועל המוכוונת לעיסוק באוכלוסייה פגיעה זו. שיתוף הפעולה בין הגורמים המלווים את דר הרחוב – הסיוע המשפטי, הליווי הסוציאלי מטעם הגורם המפנה והרשם הייעודי בהוצאה לפועל, מהווים את לב לבו של המודל והסיבה העיקרית להצלחתו.
אחד המקרים שלווה במסגרת הפיילוט הוא של ג', בן 58 ואב לשני ילדים בגירים, אשר עלה לישראל וסמוך לאחר עלייתו החל לרצות תקופת מאסר במהלכה התמכר לסמים ואלכוהול. ההתדרדרות האישית הובילה לניתוק הקשר של ג' עם משפחתו והוא נותר ללא תמיכה וללא עורף משפחתי כלשהו. בצד ההתדרדרות האישית חווה ג' גם התדרדרות כלכלית; הוא צבר חובות רבים של למעלה מ-400,000 ₪ (בגין קרן חוב של כ- 70,000 ₪ אשר תפחה עם השנים). לאחרונה, החל ג' בהליך שיקום משמעותי במסגרתו נגמל מסמים ואלכוהול, החל לקבל תמיכה וליווי של הרווחה והמחלקה לדרי רחוב בת"א וכחלק מהליך השיקום ביקש להסדיר את חובותיו. ג' קיבל ייצוג משפטי של הסיוע המשפטי במחוז ת"א ועורך דינו הגיש בשמו בקשה להסדרת חובותיו בהוצאה לפועל במסגרת הפיילוט. הרשמת הייעודית ברשות האכיפה והגבייה, הרשמת חן לוי, התייחסה לנסיבות חייו של ג', להליך השיקום שהוא עובר, ולכך שהוא מבקש לשקם את חייו ולצאת ל"חיים חדשים", והחליטה להפחית ריביות שנצברו בתיקי ההוצאה לפועל של ג' ולקבוע הסדר התואם את יכולתו הכלכלית. ג' עומד בהסדר שנקבע לו ואין ספק כי הסדרת החובות מהווה אבן דרך משמעותית בשיקום חייו האישיים והכלכליים.
מספר נתונים שעלו במהלך הפיילוט:
• מאז תחילת הפיילוט נפתחו 113 תיקים בסיוע המשפטי העוסקים בטיפול משפטי בחובות ומיצוי זכויות, לרבות מעמד אישי, ביטוח לאומי ודיני עבודה
• עיקר הפניות הגיעו דרך הפניה של עיריית תל אביב (81 תיקים), עיריית רמת גן ועמותת מגרש ביתי (9 הפניות כל אחד), מרפאת יסעור לבריאות הנפש (6 הפניות) ועיריית חולון (5 הפניות).
• בפילוח הגילאים של משתתפי הפיילוט עולה מרביתם (31.9%) בגילאי 40-50, בגילאי 50-60 (28.8%) ומעל גיל 60 (20.6%).
• רובם של המשתתפים בפיילוט לא ידעו להצביע על גובה החובות (46.9%), כאשר ל-10% נתגלו חובות בגובה למעלה מ-200 אלף ₪, 7.5% עם חובות בגובה 100-200 אלף ₪, 16.3% עם חובות בין 10 ל-50 אלף ₪ ו-11.3% עם חובות עד גובה של 10 אלף ₪.
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה ועמותת מגרש ביתי יצאו בפרויקט ייחודי להסדרת חובות לדרי רחוב, החיים במרחב הציבורי ונעדרים קורת גג ומקורות קיום קבועים. מאז תחילת הפיילוט נפתחו 113 תיקים בסיוע המשפטי העוסקים בטיפול משפטי בחובות ומיצוי זכויות, לרבות מעמד אישי, ביטוח לאומי ודיני עבודה, במטרה לסייע להם לשוב למסלול חיים נורמטיבי.
רבים מדרי הרחוב שרויים בחובות כבדים, מה שמהווה את אחת מהסיבות המרכזיות להגעתם של דרי הרחוב אל הרחוב ואת אחד החסמים העיקריים בפני שיקומם. כדי להעניק מענה למצוקה זאת ולסייע לדרי הרחוב בהתמודדות עם ההליכים המשפטיים הנוגעים לחובות, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, יחד עם רשות האכיפה והגבייה ובשיתוף עם עמותת 'מגרש ביתי' העוסקת בשיקום דרי רחוב, יזמו מודל מיוחד להסדרת חובות של דרי רחוב בהוצאה לפועל.
בשלב ראשון המודל החל לפעול כפיילוט במחוז תל אביב של הסיוע המשפטי, שבו ישנו ריבוי של דרי רחוב. מטרת הפיילוט היא ליצור הליך המותאם למאפייני אוכלוסיית חסרי הדיור, על מנת לסייע לאוכלוסייה זו להסדיר את החובות ובכך לקדם את שיקומה הן ברובד הכלכלי והן ברובד האישי. במסגרת המודל, הסיוע המשפטי בתל-אביב מקבל פנייה מטעם גופים, עמותות ורשויות מקומיות, המלוות דיירי רחוב, בצירוף בקשה לסיוע משפטי. בעקבות הפניה, ולאחר בדיקת זכאות כלכלית ושיחה ראשונית עם עורך דין ייעודי, מתמנה עורך דין מטעם הסיוע המשפטי המתמחה באוכלוסיית דיירי הרחוב, לטיפול משפטי מותאם. עו"ד יעל קיציס, מנהלת מחוז ת"א בסיוע המשפטי, אומרת כי "הסיוע המשפטי רואה חשיבות עליונה בייצוג אוכלוסיות מוחלשות ובכלל זה אוכלוסיית דרי הרחוב. מדובר בקבוצה ייחודית ששיקומה והחזרתה לחיים נורמטיביים משנה חיים עבורם ומשפיעה על החברה בכללותה. פרויקט הסדרת החובות של דרי הרחוב הוא פרויקט חלוצי בקידום ושיקום אוכלוסייה זו וכולי תקווה שהוא יתרחב בכל הארץ".
בשלב הבא מוגשת בקשה לרשמת ייעודית בהוצאה לפועל המוכוונת לעיסוק באוכלוסייה פגיעה זו. שיתוף הפעולה בין הגורמים המלווים את דר הרחוב – הסיוע המשפטי, הליווי הסוציאלי מטעם הגורם המפנה והרשם הייעודי בהוצאה לפועל, מהווים את לב לבו של המודל והסיבה העיקרית להצלחתו.
אחד המקרים שלווה במסגרת הפיילוט הוא של ג', בן 58 ואב לשני ילדים בגירים, אשר עלה לישראל וסמוך לאחר עלייתו החל לרצות תקופת מאסר במהלכה התמכר לסמים ואלכוהול. ההתדרדרות האישית הובילה לניתוק הקשר של ג' עם משפחתו והוא נותר ללא תמיכה וללא עורף משפחתי כלשהו. בצד ההתדרדרות האישית חווה ג' גם התדרדרות כלכלית; הוא צבר חובות רבים של למעלה מ-400,000 ₪ (בגין קרן חוב של כ- 70,000 ₪ אשר תפחה עם השנים). לאחרונה, החל ג' בהליך שיקום משמעותי במסגרתו נגמל מסמים ואלכוהול, החל לקבל תמיכה וליווי של הרווחה והמחלקה לדרי רחוב בת"א וכחלק מהליך השיקום ביקש להסדיר את חובותיו. ג' קיבל ייצוג משפטי של הסיוע המשפטי במחוז ת"א ועורך דינו הגיש בשמו בקשה להסדרת חובותיו בהוצאה לפועל במסגרת הפיילוט. הרשמת הייעודית ברשות האכיפה והגבייה, הרשמת חן לוי, התייחסה לנסיבות חייו של ג', להליך השיקום שהוא עובר, ולכך שהוא מבקש לשקם את חייו ולצאת ל"חיים חדשים", והחליטה להפחית ריביות שנצברו בתיקי ההוצאה לפועל של ג' ולקבוע הסדר התואם את יכולתו הכלכלית. ג' עומד בהסדר שנקבע לו ואין ספק כי הסדרת החובות מהווה אבן דרך משמעותית בשיקום חייו האישיים והכלכליים.
מספר נתונים שעלו במהלך הפיילוט:
• מאז תחילת הפיילוט נפתחו 113 תיקים בסיוע המשפטי העוסקים בטיפול משפטי בחובות ומיצוי זכויות, לרבות מעמד אישי, ביטוח לאומי ודיני עבודה
• עיקר הפניות הגיעו דרך הפניה של עיריית תל אביב (81 תיקים), עיריית רמת גן ועמותת מגרש ביתי (9 הפניות כל אחד), מרפאת יסעור לבריאות הנפש (6 הפניות) ועיריית חולון (5 הפניות).
• בפילוח הגילאים של משתתפי הפיילוט עולה מרביתם (31.9%) בגילאי 40-50, בגילאי 50-60 (28.8%) ומעל גיל 60 (20.6%).
• רובם של המשתתפים בפיילוט לא ידעו להצביע על גובה החובות (46.9%), כאשר ל-10% נתגלו חובות בגובה למעלה מ-200 אלף ₪, 7.5% עם חובות בגובה 100-200 אלף ₪, 16.3% עם חובות בין 10 ל-50 אלף ₪ ו-11.3% עם חובות עד גובה של 10 אלף ₪.
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד שני שוטרי מג"ב, המייחס לנאשמים עבירה של תקיפה הגורמת חבלה בצוותא חדא.
על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד דניאל שחף מהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הנאשמים הבחינו במהלך סיור שגרתי בירושלים בחבורת צעירים מגדפים וצועקים בתוך הרכב וביקשו מהם להזדהות. משסירב המתלונן להזדהות, בוצע חיפוש על גופו, במהלכו נמצא גז פלפל. לצורך זיהוי ובירור אחזקת גז הפלפל, עוכב המתלונן והוכנס לניידת המשטרתית. הנאשמים הובילו את המתלונן לחניון סמוך, שם הכו אותו הן באגרופים והן באמצעות חפץ שטיבו אינו ידוע. לאחר מכן, הוציאו הנאשמים את המתלונן מהניידת בחוזקה, גררו אותו על הרצפה והתירו את המתלונן בחניון. לאחר שהמתלונן עשה את דרכו חזרה למקום בו נלקח, הגיע לתחנת דלק, שם איבד את הכרתו.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד שני שוטרי מג"ב, המייחס לנאשמים עבירה של תקיפה הגורמת חבלה בצוותא חדא.
על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד דניאל שחף מהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הנאשמים הבחינו במהלך סיור שגרתי בירושלים בחבורת צעירים מגדפים וצועקים בתוך הרכב וביקשו מהם להזדהות. משסירב המתלונן להזדהות, בוצע חיפוש על גופו, במהלכו נמצא גז פלפל. לצורך זיהוי ובירור אחזקת גז הפלפל, עוכב המתלונן והוכנס לניידת המשטרתית. הנאשמים הובילו את המתלונן לחניון סמוך, שם הכו אותו הן באגרופים והן באמצעות חפץ שטיבו אינו ידוע. לאחר מכן, הוציאו הנאשמים את המתלונן מהניידת בחוזקה, גררו אותו על הרצפה והתירו את המתלונן בחניון. לאחר שהמתלונן עשה את דרכו חזרה למקום בו נלקח, הגיע לתחנת דלק, שם איבד את הכרתו.
יחידת ההקדשות ברשות התאגידים והקדשות ציבוריים נרתמים למאמץ המלחמתי
בצל המלחמה והצורך שעלה בסיוע לעורף ולחזית, יחידת ההקדשות ברשות התאגידים שמשרד המשפטים, הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה מוסכמת עם נאמני הקדש "קרן אביעד" לצורך שינוי מטרות ההקדש, אשר פעל במשך שנים לטובת מטרות ציבוריות כלליות.
שינוי המטרות, אשר אושר ע"י בית המשפט, יאפשר מעתה גיוס כספים לטובת הנצחה, שיקום ותמיכה בקיבוצים ארז ובארי ובנוסף תמיכה ביתומים מיישובי עוטף עזה ודרום הנגב, אשר איבדו את הוריהם באירועי שבעה באוקטובר.
עד כה הצליחו נאמני ההקדש לגייס כ-1 מיליון ₪ לטובת הפעילות האמורה.
במקרה נוסף, התעורר הצורך במתן מעטפת סיוע לימודי ונפשי לסטודנטים משרתי המילואים של מכללת אפקה, בשל אחוזי הגיוס הגבוהים של הסטודנטים.
בעקבות כך, יחידת ההקדשות הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה מוסכמת עם נאמני הקדש "קרן מלגות ע"ש יצחק אליסה וראלף מארינברג ז"ל" לשינוי הוראות כתב ההקדש לטובת סטודנטים במכללת אפקה, אשר הוקמה במקור לשם סיוע לסטודנטים עולים מברית המועצות לשעבר בגל העליה בשנות ה-90. בית המשפט אישר להפנות למעלה מ- 900,000 ₪ מכספי ההקדש לטובת הסטודנטים ששבו ממילואים.
על הקדשות ציבוריים לקדם את המטרות הציבוריות עליהן ציווה המקדיש. אולם, במקרים בהם המטרות כלליות וניתן לפרשן בהרחבה, יחידת ההקדשות תפעל בשיתוף פעולה עם נאמני ההקדש על מנת להתאימן לצרכי השעה של המדינה.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת ההקדשות: "ההקדשות הציבוריים מהווים נדבך חשוב במגזר השלישי במדינת ישראל. רשות התאגידים מברכת את הירתמות נאמני הקדשות הציבוריים למתן מענה לצרכים הייחודים שנוצרו בעורף ובחזית, ותוסיף לסייע לנאמנים ולציבור כולו גם בשעה קשה זו.
אנו קוראים לנאמני הקדשות נוספים המעוניינים להצטרף למהלך המבורך לפנות ליחידת ההקדשות ברשות התאגידים".
בצל המלחמה והצורך שעלה בסיוע לעורף ולחזית, יחידת ההקדשות ברשות התאגידים שמשרד המשפטים, הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה מוסכמת עם נאמני הקדש "קרן אביעד" לצורך שינוי מטרות ההקדש, אשר פעל במשך שנים לטובת מטרות ציבוריות כלליות.
שינוי המטרות, אשר אושר ע"י בית המשפט, יאפשר מעתה גיוס כספים לטובת הנצחה, שיקום ותמיכה בקיבוצים ארז ובארי ובנוסף תמיכה ביתומים מיישובי עוטף עזה ודרום הנגב, אשר איבדו את הוריהם באירועי שבעה באוקטובר.
עד כה הצליחו נאמני ההקדש לגייס כ-1 מיליון ₪ לטובת הפעילות האמורה.
במקרה נוסף, התעורר הצורך במתן מעטפת סיוע לימודי ונפשי לסטודנטים משרתי המילואים של מכללת אפקה, בשל אחוזי הגיוס הגבוהים של הסטודנטים.
בעקבות כך, יחידת ההקדשות הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה מוסכמת עם נאמני הקדש "קרן מלגות ע"ש יצחק אליסה וראלף מארינברג ז"ל" לשינוי הוראות כתב ההקדש לטובת סטודנטים במכללת אפקה, אשר הוקמה במקור לשם סיוע לסטודנטים עולים מברית המועצות לשעבר בגל העליה בשנות ה-90. בית המשפט אישר להפנות למעלה מ- 900,000 ₪ מכספי ההקדש לטובת הסטודנטים ששבו ממילואים.
על הקדשות ציבוריים לקדם את המטרות הציבוריות עליהן ציווה המקדיש. אולם, במקרים בהם המטרות כלליות וניתן לפרשן בהרחבה, יחידת ההקדשות תפעל בשיתוף פעולה עם נאמני ההקדש על מנת להתאימן לצרכי השעה של המדינה.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת ההקדשות: "ההקדשות הציבוריים מהווים נדבך חשוב במגזר השלישי במדינת ישראל. רשות התאגידים מברכת את הירתמות נאמני הקדשות הציבוריים למתן מענה לצרכים הייחודים שנוצרו בעורף ובחזית, ותוסיף לסייע לנאמנים ולציבור כולו גם בשעה קשה זו.
אנו קוראים לנאמני הקדשות נוספים המעוניינים להצטרף למהלך המבורך לפנות ליחידת ההקדשות ברשות התאגידים".
משרד המשפטים במהלך משמעותי לטובת נפגעי עבירה:
הסיוע המשפטי לנפגעי/ות תקיפה מינית יחל כבר בשלב החקירה
מליאת הכנסת אישרה את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, המרחיב גם את הייצוג המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו ולקורבנות סחר בבני אדם
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) את יוזמת שר המשפטים לתיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית יהיו זכאים לסיוע משפטי כבר משלב פתיחת החקירה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע. בנוסף יוענק ייצוג משפטי לנפגעי העבירה גם בהליכים אזרחיים הנובעים מאירוע התקיפה, ללא עלות.
עיקרי התיקונים לחוק:
1. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לנפגעי עבירות מין בבקשה לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה.
2. הסיוע המשפטי יורחב לנפגעי עבירות מין נוספות לדוגמת מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל.
3. הרחבת הסיוע המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו או נהרגו (נפגעי עבירות המתה ומשפחות שכולות) - החוק מסיר את הגבלת הייצוג שהייתה קיימת עד היום לתקופה של שנתיים, ואף מעגן אותו בחקיקה. הסיוע המשפטי למשפחות ניתן, בין היתר, בנושאי מעמד אישי, הוצאת צווי ירושה, מימוש קצבאות מול הביטוח הלאומי, טיפול בביטוחים ממקום העבודה, טיפול בנושאים כספיים מול הבנקים, ענייני דיור, אפוטרופסות, קטינים ובנושאים נוספים.
4. הרחבת הסיוע המשפטי שניתן למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם – הרחבת הסיוע תאפשר לקורבנות לקבל סיוע משפטי בהליכים הפליליים נגד הפוגע, לצד ליווי משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מהעבירה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון החשוב הזה מצטרף לשורה של מהלכים שאני מוביל, המהווים מהפכה ביחס לנפגעי עבירה, ובראשם הקמת נציבות נפגעי עבירה, שאושרה בממשלה לפני מספר חודשים. אני מבקש להודות לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר בתיקון היסטורי וחשוב שיזם וקידם שר המשפטים, התיקון בעל חשיבות עצומה ובשורה של ממש עבור ציבור נפגעות ונפגעי עבירה. המהלך מבטא את ההכרה שלנו, כמשרד המשפטים, בהשמעת קולם של נפגעי העבירה, לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע וכן בכל הקשור להליכים אזרחיים שיידרשו בעקבות הפגיעה. אני מודה למשנה למנכ"ל, עו"ד יעל קוטיק, למחלקה למשפט ציבורי מנהלי בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד אביטל סומפולינסקי ולסיוע המשפטי בראשות עוה"ד נוחי פוליטיס על פעילותם הנמרצת והחשובה בקידום הנושא".
מצורפת טבלה עם הסברים על משמעות התיקון לחוק להרחבת הסיוע המשפטי.
הסיוע המשפטי לנפגעי/ות תקיפה מינית יחל כבר בשלב החקירה
מליאת הכנסת אישרה את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, המרחיב גם את הייצוג המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו ולקורבנות סחר בבני אדם
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) את יוזמת שר המשפטים לתיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית יהיו זכאים לסיוע משפטי כבר משלב פתיחת החקירה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע. בנוסף יוענק ייצוג משפטי לנפגעי העבירה גם בהליכים אזרחיים הנובעים מאירוע התקיפה, ללא עלות.
עיקרי התיקונים לחוק:
1. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לנפגעי עבירות מין בבקשה לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה.
2. הסיוע המשפטי יורחב לנפגעי עבירות מין נוספות לדוגמת מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל.
3. הרחבת הסיוע המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו או נהרגו (נפגעי עבירות המתה ומשפחות שכולות) - החוק מסיר את הגבלת הייצוג שהייתה קיימת עד היום לתקופה של שנתיים, ואף מעגן אותו בחקיקה. הסיוע המשפטי למשפחות ניתן, בין היתר, בנושאי מעמד אישי, הוצאת צווי ירושה, מימוש קצבאות מול הביטוח הלאומי, טיפול בביטוחים ממקום העבודה, טיפול בנושאים כספיים מול הבנקים, ענייני דיור, אפוטרופסות, קטינים ובנושאים נוספים.
4. הרחבת הסיוע המשפטי שניתן למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם – הרחבת הסיוע תאפשר לקורבנות לקבל סיוע משפטי בהליכים הפליליים נגד הפוגע, לצד ליווי משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מהעבירה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון החשוב הזה מצטרף לשורה של מהלכים שאני מוביל, המהווים מהפכה ביחס לנפגעי עבירה, ובראשם הקמת נציבות נפגעי עבירה, שאושרה בממשלה לפני מספר חודשים. אני מבקש להודות לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר בתיקון היסטורי וחשוב שיזם וקידם שר המשפטים, התיקון בעל חשיבות עצומה ובשורה של ממש עבור ציבור נפגעות ונפגעי עבירה. המהלך מבטא את ההכרה שלנו, כמשרד המשפטים, בהשמעת קולם של נפגעי העבירה, לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע וכן בכל הקשור להליכים אזרחיים שיידרשו בעקבות הפגיעה. אני מודה למשנה למנכ"ל, עו"ד יעל קוטיק, למחלקה למשפט ציבורי מנהלי בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד אביטל סומפולינסקי ולסיוע המשפטי בראשות עוה"ד נוחי פוליטיס על פעילותם הנמרצת והחשובה בקידום הנושא".
מצורפת טבלה עם הסברים על משמעות התיקון לחוק להרחבת הסיוע המשפטי.
הרפורמה של משרד המשפטים בתחום אכיפת דיני התעבורה יוצאת לדרך:
מליאת הכנסת אישרה את הקמת בית הדין לתעבורה
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפרות תעבורה מנהליות שקידם משרד המשפטים, לפיה עבירות קנס מסוג 'ברירת משפט' בתחום התעבורה (דו"חות תעבורה), יתבררו מעתה כעניין מנהלי, בבית דין מנהלי דיגיטלי וייעודי להפרות תעבורה, שיוקם במשרד המשפטים.
הרפורמה, אשר תיכנס לתוקף בעוד כשנה, צפויה לשפר משמעותית את השירות לאזרח ולתרום למאבק בתאונות הדרכים, בין היתר באמצעות מיקוד הקשב של בתי המשפט לענייני תעבורה בתיקי תעבורה חמורים והורדת תיקי התעבורה הקלים לבית הדין לתעבורה.
במסגרת הרפורמה, "הפרות תעבורה" יתבררו בהליך מנהלי לפני בית דין ייעודי שיוקם במשרד המשפטים, כאשר ככלל ניהול הליכי הערר במודל החדש יהיה דיגיטלי וישפר משמעותית את השירות הניתן לאזרח – החל מגישה מקוונת למידע על דוחות פתוחים, המשך בהצגת האפשרויות העומדות לפני מקבל הדו"ח, ועד לבירור הערר באופן מקוון – וכל זאת ללא צורך להתייצב לדיון, בשירות עצמי, תוך צמצום ההוצאה הכספית הכרוכה בניהול הליך משפטי, וללא הפסד ימי עבודה לצורך נוכחות בדיונים.
הרפורמה תסייע לקדם את המלחמה בתאונות דרכים ולשפר את האכיפה בתחום התעבורה – באמצעות העברת תיקי "ברירת המשפט", המציפים כיום את בתי המשפט לענייני תעבורה, למסלול מנהלי יעיל, אשר תפנה את שופטי התעבורה לדון בתיקים החמורים ותאפשר למצות איתם את הדין במהירות וביעילות ביחס למצב כיום. זאת ועוד, הרפורמה צפויה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים לניהול ההליכים המשפטיים בתחום התעבורה, וכך לייעל את איכות האכיפה על ידי בירור הצדק ועשיית משפט בסמוך למועד האירוע, ולא לאורך תקופה ממושכת של חודשים ואף שנים רבות לעתים, כפי שקורה היום.
יצוין כי במהלך הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוסכם עם משרד התחבורה על קידום שינויים בשיטת הניקוד אשר יקלו על הנהגים הנורמטיביים בעקבות המעבר להסדר החוקי החדש.
דוגמאות לעבירות תעבורה שיועברו למסלול המנהלי בבית הדין לתעבורה:
• שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית
• נהיגה במהירות 26-40 קמ"ש מעל למהירות המותרת בכביש לא עירוני עם שטח הפרדה, או נהיגה במהירות 21-30 קמ"ש מעל למהירות המותרת בדרך עירונית
• נהג ללא חגורת בטיחות
• חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו
*מצורפת טבלה עם השינויים המרכזיים ברפורמה
מליאת הכנסת אישרה את הקמת בית הדין לתעבורה
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפרות תעבורה מנהליות שקידם משרד המשפטים, לפיה עבירות קנס מסוג 'ברירת משפט' בתחום התעבורה (דו"חות תעבורה), יתבררו מעתה כעניין מנהלי, בבית דין מנהלי דיגיטלי וייעודי להפרות תעבורה, שיוקם במשרד המשפטים.
הרפורמה, אשר תיכנס לתוקף בעוד כשנה, צפויה לשפר משמעותית את השירות לאזרח ולתרום למאבק בתאונות הדרכים, בין היתר באמצעות מיקוד הקשב של בתי המשפט לענייני תעבורה בתיקי תעבורה חמורים והורדת תיקי התעבורה הקלים לבית הדין לתעבורה.
במסגרת הרפורמה, "הפרות תעבורה" יתבררו בהליך מנהלי לפני בית דין ייעודי שיוקם במשרד המשפטים, כאשר ככלל ניהול הליכי הערר במודל החדש יהיה דיגיטלי וישפר משמעותית את השירות הניתן לאזרח – החל מגישה מקוונת למידע על דוחות פתוחים, המשך בהצגת האפשרויות העומדות לפני מקבל הדו"ח, ועד לבירור הערר באופן מקוון – וכל זאת ללא צורך להתייצב לדיון, בשירות עצמי, תוך צמצום ההוצאה הכספית הכרוכה בניהול הליך משפטי, וללא הפסד ימי עבודה לצורך נוכחות בדיונים.
הרפורמה תסייע לקדם את המלחמה בתאונות דרכים ולשפר את האכיפה בתחום התעבורה – באמצעות העברת תיקי "ברירת המשפט", המציפים כיום את בתי המשפט לענייני תעבורה, למסלול מנהלי יעיל, אשר תפנה את שופטי התעבורה לדון בתיקים החמורים ותאפשר למצות איתם את הדין במהירות וביעילות ביחס למצב כיום. זאת ועוד, הרפורמה צפויה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים לניהול ההליכים המשפטיים בתחום התעבורה, וכך לייעל את איכות האכיפה על ידי בירור הצדק ועשיית משפט בסמוך למועד האירוע, ולא לאורך תקופה ממושכת של חודשים ואף שנים רבות לעתים, כפי שקורה היום.
יצוין כי במהלך הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוסכם עם משרד התחבורה על קידום שינויים בשיטת הניקוד אשר יקלו על הנהגים הנורמטיביים בעקבות המעבר להסדר החוקי החדש.
דוגמאות לעבירות תעבורה שיועברו למסלול המנהלי בבית הדין לתעבורה:
• שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית
• נהיגה במהירות 26-40 קמ"ש מעל למהירות המותרת בכביש לא עירוני עם שטח הפרדה, או נהיגה במהירות 21-30 קמ"ש מעל למהירות המותרת בדרך עירונית
• נהג ללא חגורת בטיחות
• חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו
*מצורפת טבלה עם השינויים המרכזיים ברפורמה
מהפכה נוספת ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, במשרד המשפטים: רישום הערת אזהרה באופן דיגיטלי וחכם
הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים משיקה בימים אלו שירות תקדימי וחדשני, במסגרתו תתאפשר הגשת בקשות לרישום "הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים" (התחייבות לעשיית עסקה, הימנעות מעשיית עסקה, הערה על הצורך בהסכמה- לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין ותמ"א 38), באופן דיגיטלי וחכם.
במסגרת השירות החדש, המערכת תכווין את עורך-הדין מגיש הבקשה במהלך מילוי פרטי הבקשה, תבצע בדיקה בזמן אמת לאימות הנתונים שהוזנו ע"י עורכי הדין ותתריע על מידע שגוי שהוזן. בנוסף, המערכת תמנע ממגיש הבקשה להתקדם בשלבי ההגשה ככל שלא צורפו ומולאו הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם לדין ועוד.
השירות החדש יאפשר הגשת בקשות לרישום הערות אזהרה גם במצב שבו הצדדים מיוצגים ע"י עורך-דין שונים, באופן שבו לכל אחד מעורכי הדין המייצגים תהיה אפשרות לבצע חתימה ואימות בזמן אמת וללא צורך בשליחת טופס הבקשה מעו"ד אחד למשנהו. בסיום התהליך, המערכת תפיק את טופס הבקשה בהתאם לנתונים שהוזנו והבקשה תישלח ללשכת הרישום הרלוונטית באופן אוטומטי.
המערכת תאפשר אף השלמת מסמכים והגשת בקשה חוזרת במקרה הצורך, כך שמעתה לא יהיה עוד צורך בסריקת כתב הצהרת עורך-הדין כפי שנעשה עד היום, והצהרת עורך הדין תוטמע כחלק אינטגרלי מהתהליך.
במסגרת השירות החדש עורכי הדין לא יידרשו עוד לאמת את הצדדים ולהחתימם על-גבי טופס בקשה מודפס, לסרוק את הטופס, לחתום אותו באמצעות כרטיס חכם ולהגיש את הבקשה- מעתה, המערכת תחולל את טופס הבקשה באופן דיגיטלי ללא צורך בהדפסה וסריקה, תוך שאימות והחתמת הצדדים על גבי הטופס יעשה באופן דיגיטלי. בכך, השירות החדש יאפשר לעורכי-הדין, לראשונה, פלטפורמה התומכת במעבר לעולם ללא נייר וביצוע פעולות באופן דיגיטלי מלא.
מדובר בסנונית ראשונה של רישום דיגיטלי-חכם אשר צפוי להוביל לחסכון תקציבי משמעותי למשק, כמו גם לייעול וטיוב תהליכי הרישום ולשיפור השירות לציבור, ובתוך כך קיצור משך זמן הטיפול בבקשות המוגשות לרישום.
השירות החדש עתיד לתת מענה לכ- 250,000 בקשות לרישום הערת אזהרה המוגשות לרישום מדי שנה, תוך שהרשות פועלת להרחבת השירותים הדיגיטליים אף ביחס לעסקאות מכר ופעולות נוספות, וזאת בנוסף לערוצים המקוונים הקיימים כיום.
שירות זה מצטרף לתהליכי ההתייעלות והקדמה אותם מובילה הרשות בשנים האחרונות במטרה לקדם ולשפר את השירות לציבור, ולאפשר רישום חכם ויעיל באופן קל ונגיש.
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "משרד המשפטים שם לו למטרה עליונה לפעול במרץ להנגשת השירותים הניתנים על-ידו לרווחת הציבור. כחלק מיישום מדיניות זו, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מובילה חדשנות טכנולוגית, כמו גם שינויים ביחס לאופן ביצוע הפעולות והעסקאות במקרקעין, וזאת מתוך ראיית טובת הציבור ורצון לקדם את שוק הנדלן בישראל."
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "מדובר במהלך חדשני ופורץ דרך המהווה שלב ראשון במעבר לעולם דיגיטלי מלא. מהלך זה הינו חלק מחזון הרשות לקידום רישום דיגיטלי-חכם, שמטרתו לסייע לעורכי הדין והציבור, ולאפשר הגשת בקשות לרישום באופן יעיל ומהיר.
זהו מהלך נוסף שהרשות מובילה ומקדמת, בשיתוף אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים- המכוון לטיוב רגולציה, צמצום בירוקרטיה, ייעול תהליכי העבודה, שיפור השירות ופיתוח המשק.
הרשות תמשיך ליזום ולהוביל הליכי חדשנות ודיגיטציה כדי להתמודד עם מגמת העלייה המשמעותית בהיקפי הפעולות והעסקאות המוגשות לרישום, תוך קיצור זמני הרישום, הגברת הוודאות הקניינית ושיפור קלות עשיית העסקים בישראל"
הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים משיקה בימים אלו שירות תקדימי וחדשני, במסגרתו תתאפשר הגשת בקשות לרישום "הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים" (התחייבות לעשיית עסקה, הימנעות מעשיית עסקה, הערה על הצורך בהסכמה- לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין ותמ"א 38), באופן דיגיטלי וחכם.
במסגרת השירות החדש, המערכת תכווין את עורך-הדין מגיש הבקשה במהלך מילוי פרטי הבקשה, תבצע בדיקה בזמן אמת לאימות הנתונים שהוזנו ע"י עורכי הדין ותתריע על מידע שגוי שהוזן. בנוסף, המערכת תמנע ממגיש הבקשה להתקדם בשלבי ההגשה ככל שלא צורפו ומולאו הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם לדין ועוד.
השירות החדש יאפשר הגשת בקשות לרישום הערות אזהרה גם במצב שבו הצדדים מיוצגים ע"י עורך-דין שונים, באופן שבו לכל אחד מעורכי הדין המייצגים תהיה אפשרות לבצע חתימה ואימות בזמן אמת וללא צורך בשליחת טופס הבקשה מעו"ד אחד למשנהו. בסיום התהליך, המערכת תפיק את טופס הבקשה בהתאם לנתונים שהוזנו והבקשה תישלח ללשכת הרישום הרלוונטית באופן אוטומטי.
המערכת תאפשר אף השלמת מסמכים והגשת בקשה חוזרת במקרה הצורך, כך שמעתה לא יהיה עוד צורך בסריקת כתב הצהרת עורך-הדין כפי שנעשה עד היום, והצהרת עורך הדין תוטמע כחלק אינטגרלי מהתהליך.
במסגרת השירות החדש עורכי הדין לא יידרשו עוד לאמת את הצדדים ולהחתימם על-גבי טופס בקשה מודפס, לסרוק את הטופס, לחתום אותו באמצעות כרטיס חכם ולהגיש את הבקשה- מעתה, המערכת תחולל את טופס הבקשה באופן דיגיטלי ללא צורך בהדפסה וסריקה, תוך שאימות והחתמת הצדדים על גבי הטופס יעשה באופן דיגיטלי. בכך, השירות החדש יאפשר לעורכי-הדין, לראשונה, פלטפורמה התומכת במעבר לעולם ללא נייר וביצוע פעולות באופן דיגיטלי מלא.
מדובר בסנונית ראשונה של רישום דיגיטלי-חכם אשר צפוי להוביל לחסכון תקציבי משמעותי למשק, כמו גם לייעול וטיוב תהליכי הרישום ולשיפור השירות לציבור, ובתוך כך קיצור משך זמן הטיפול בבקשות המוגשות לרישום.
השירות החדש עתיד לתת מענה לכ- 250,000 בקשות לרישום הערת אזהרה המוגשות לרישום מדי שנה, תוך שהרשות פועלת להרחבת השירותים הדיגיטליים אף ביחס לעסקאות מכר ופעולות נוספות, וזאת בנוסף לערוצים המקוונים הקיימים כיום.
שירות זה מצטרף לתהליכי ההתייעלות והקדמה אותם מובילה הרשות בשנים האחרונות במטרה לקדם ולשפר את השירות לציבור, ולאפשר רישום חכם ויעיל באופן קל ונגיש.
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "משרד המשפטים שם לו למטרה עליונה לפעול במרץ להנגשת השירותים הניתנים על-ידו לרווחת הציבור. כחלק מיישום מדיניות זו, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מובילה חדשנות טכנולוגית, כמו גם שינויים ביחס לאופן ביצוע הפעולות והעסקאות במקרקעין, וזאת מתוך ראיית טובת הציבור ורצון לקדם את שוק הנדלן בישראל."
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "מדובר במהלך חדשני ופורץ דרך המהווה שלב ראשון במעבר לעולם דיגיטלי מלא. מהלך זה הינו חלק מחזון הרשות לקידום רישום דיגיטלי-חכם, שמטרתו לסייע לעורכי הדין והציבור, ולאפשר הגשת בקשות לרישום באופן יעיל ומהיר.
זהו מהלך נוסף שהרשות מובילה ומקדמת, בשיתוף אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים- המכוון לטיוב רגולציה, צמצום בירוקרטיה, ייעול תהליכי העבודה, שיפור השירות ופיתוח המשק.
הרשות תמשיך ליזום ולהוביל הליכי חדשנות ודיגיטציה כדי להתמודד עם מגמת העלייה המשמעותית בהיקפי הפעולות והעסקאות המוגשות לרישום, תוך קיצור זמני הרישום, הגברת הוודאות הקניינית ושיפור קלות עשיית העסקים בישראל"
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות ווליו בייס. כתב האישום מייחס לליפמן עבירות שימוש במידע פנים על ידי איש פנים ועבירות תרמית בקשר לניירות ערך, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין דנה שטרום וניצן וולקן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, במסגרת תפקידו בווליו בייס ( (Value Base עסק ליפמן בניתוח פעילות חברות נדל"ן ציבוריות מובילות ופרסום אנליזות אודותיהן, וייעץ וליווה עסקאות של חלק מהחברות. בין החברות – רני צים, גב-ים, צרפתי, דוניץ, רוטשטיין, מליסרון ופרשקובסקי. תפקידו זה העניק לו גישה למידע רגיש, ולעתים סודי, על החברות הציבוריות והמהלכים העסקיים שלהן. ליפמן ניצל לרעה את מעמדו ואת האמון לו זכה במסגרת תפקידו בווליו בייס, מטעם מנהליו ומטעם נושאי המשרה בחברות הציבוריות עמן עבד, וסחר בניירות הערך של החברות בצורה פסולה:
לפי כתב האישום, בשלושה מקרים שונים עשה ליפמן שימוש במידע פנים של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן, אליו נחשף במסגרת תפקידו. ליפמן סחר בניירות הערך של אותן חברות תוך הפרת נהלי ווליו בייס בנוגע למסחר עובדיה בניירות ערך ומבלי שמנהליו ידעו על פעילותו זו.
בשניים עשר אירועים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של החברות הציבוריות בסמוך לפני שפרסם אנליזות חיוביות שעסקו בהן. ליפמן מכר את ניירות הערך לאחר פרסום האנליזה, כאשר שער ניירות הערך עלה. באנליזות שפרסם, ליפמן הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בניירות הערך של אותן החברות ולא ציין כי בכוונתו למכור אחזקות אלו, ככל ששער הנייר יעלה. בשל התנהלות זו, מיוחסות לו עבירות של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך בדרכי תרמית לפי חוק ניירות ערך.
על מנת להסוות את המעשים, ביצע ליפמן את פעילות המסחר באמצעות חשבון הבנק של הוריו.
היקף פעילות המסחר של ליפמן, המתוארת בכתב האישום, עמד על כ-3 מיליון ש"ח, והוא הפיק ממנה רווחים בסך של כ-400,000 ש"ח.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות ווליו בייס. כתב האישום מייחס לליפמן עבירות שימוש במידע פנים על ידי איש פנים ועבירות תרמית בקשר לניירות ערך, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין דנה שטרום וניצן וולקן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, במסגרת תפקידו בווליו בייס ( (Value Base עסק ליפמן בניתוח פעילות חברות נדל"ן ציבוריות מובילות ופרסום אנליזות אודותיהן, וייעץ וליווה עסקאות של חלק מהחברות. בין החברות – רני צים, גב-ים, צרפתי, דוניץ, רוטשטיין, מליסרון ופרשקובסקי. תפקידו זה העניק לו גישה למידע רגיש, ולעתים סודי, על החברות הציבוריות והמהלכים העסקיים שלהן. ליפמן ניצל לרעה את מעמדו ואת האמון לו זכה במסגרת תפקידו בווליו בייס, מטעם מנהליו ומטעם נושאי המשרה בחברות הציבוריות עמן עבד, וסחר בניירות הערך של החברות בצורה פסולה:
לפי כתב האישום, בשלושה מקרים שונים עשה ליפמן שימוש במידע פנים של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן, אליו נחשף במסגרת תפקידו. ליפמן סחר בניירות הערך של אותן חברות תוך הפרת נהלי ווליו בייס בנוגע למסחר עובדיה בניירות ערך ומבלי שמנהליו ידעו על פעילותו זו.
בשניים עשר אירועים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של החברות הציבוריות בסמוך לפני שפרסם אנליזות חיוביות שעסקו בהן. ליפמן מכר את ניירות הערך לאחר פרסום האנליזה, כאשר שער ניירות הערך עלה. באנליזות שפרסם, ליפמן הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בניירות הערך של אותן החברות ולא ציין כי בכוונתו למכור אחזקות אלו, ככל ששער הנייר יעלה. בשל התנהלות זו, מיוחסות לו עבירות של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך בדרכי תרמית לפי חוק ניירות ערך.
על מנת להסוות את המעשים, ביצע ליפמן את פעילות המסחר באמצעות חשבון הבנק של הוריו.
היקף פעילות המסחר של ליפמן, המתוארת בכתב האישום, עמד על כ-3 מיליון ש"ח, והוא הפיק ממנה רווחים בסך של כ-400,000 ש"ח.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד זאב דולינסקי, שכיהן כעוזר נשיא המדינה דאז ראובן ריבלין, בגין עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; ונגד ניסים כהן, שכיהן כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת דאז יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, בגין עבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון. דולינסקי לקח שוחד בסכום כולל של מעל 6 מיליון ש"ח, וכהן לקח שוחד בסכום כולל של עשרות אלפי ש"ח. כתב האישום מייחס ל-13 נאשמים נוספים עבירות של מתן שוחד, תיווך לשוחד, הלבנת הון ועבירות נוספות.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידו נולמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בעת שדולינסקי שימש עוזרו הבכיר של ראובן ריבלין בתפקידיו כחבר כנסת, יו"ר הכנסת, וכנשיא המדינה, הוא פעל יחד עם אדם שוסטר, חברו מילדות ויזם עסקי, לקידום מיזם שיווק בינלאומי של חיסוני צהבת ומיזם עסקי בתחום הקנאביס הרפואי. בין השניים הוסכם כי בתמורה לסיועו של דולינסקי לקידום המיזמים, תוך שימוש בתפקידו ובמעמדו, הוא יהיה זכאי לקבל מחצית מהרווחים. דולינסקי העמיד עצמו לרשות ענייניהם העסקיים הפרטיים שלו ושל שוסטר באופן תדיר ובלתי מובחן מתפקידו הציבורי. כך, בין היתר, דולינסקי סידר לשוסטר פגישות במתחם הכנסת עם עובדי ציבור, נבחרי ציבור, אנשי עסקים ומשקיעים; סידר לשוסטר השתתפות בישיבות ועדות הכנסת; וניסה להחתים שרים על מכתבי המלצה עבור שוסטר. זאת, תוך הסתרת מעורבות העסקית בפני נבחרי ועובדי ציבור שפנה אליהם. כמו כן דולינסקי קישר והפגיש את שוסטר עם משלחות בינלאומיות ואנשי עסקים שביקרו בבית הנשיא, ואף הציג עצמו כיועץ עסקי באחת החברות של שוסטר, לצד היותו יועץ לנשיא המדינה. עבור קידום מיזם החיסונים, דולינסקי לקח שוחד בסכום של 6 מיליון ₪.
במקרה אחר, דולינסקי ונאשם נוסף ביקשו בצוותא תשלום שוחד של 100,000 ש"ח מאדם אחר בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו של דולינסקי, על מנת לסייע לקדם הקמת מפעל למחזור פסולת.
בנוסף, דולינסקי, בעת ששימש יועץ לנשיא המדינה, לקח שוחד בסכום כולל של אלפי ₪. זאת, תוך שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלה לקורסי הכנה למבחני רישוי ברפואה, קבלת אשרות כניסה לישראל, התמחות ברפואה, בקשות חנינה, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, קידום הקמת תחנת דלק על שטחו של אחד הנאשמים, ועוד.
עוד לפי כתב האישום, הנאשם ניסים כהן, עת ששימש כיועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, לקח שוחד של עשרות אלפי ₪. זאת, בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלת מעמד בישראל, אשרות כניסה לישראל, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, הקלות מול רשויות המס, ועוד. במסגרת פועלו של ניסים כהן לקידום פניות כאמור, פנה בין היתר, אל שר הפנים, שר הבריאות, שר הביטחון ועובדי ציבור נוספים.
התיק נחקר על ידי יחידת יאח"ה שבלהב 433, משטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד זאב דולינסקי, שכיהן כעוזר נשיא המדינה דאז ראובן ריבלין, בגין עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; ונגד ניסים כהן, שכיהן כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת דאז יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, בגין עבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון. דולינסקי לקח שוחד בסכום כולל של מעל 6 מיליון ש"ח, וכהן לקח שוחד בסכום כולל של עשרות אלפי ש"ח. כתב האישום מייחס ל-13 נאשמים נוספים עבירות של מתן שוחד, תיווך לשוחד, הלבנת הון ועבירות נוספות.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידו נולמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בעת שדולינסקי שימש עוזרו הבכיר של ראובן ריבלין בתפקידיו כחבר כנסת, יו"ר הכנסת, וכנשיא המדינה, הוא פעל יחד עם אדם שוסטר, חברו מילדות ויזם עסקי, לקידום מיזם שיווק בינלאומי של חיסוני צהבת ומיזם עסקי בתחום הקנאביס הרפואי. בין השניים הוסכם כי בתמורה לסיועו של דולינסקי לקידום המיזמים, תוך שימוש בתפקידו ובמעמדו, הוא יהיה זכאי לקבל מחצית מהרווחים. דולינסקי העמיד עצמו לרשות ענייניהם העסקיים הפרטיים שלו ושל שוסטר באופן תדיר ובלתי מובחן מתפקידו הציבורי. כך, בין היתר, דולינסקי סידר לשוסטר פגישות במתחם הכנסת עם עובדי ציבור, נבחרי ציבור, אנשי עסקים ומשקיעים; סידר לשוסטר השתתפות בישיבות ועדות הכנסת; וניסה להחתים שרים על מכתבי המלצה עבור שוסטר. זאת, תוך הסתרת מעורבות העסקית בפני נבחרי ועובדי ציבור שפנה אליהם. כמו כן דולינסקי קישר והפגיש את שוסטר עם משלחות בינלאומיות ואנשי עסקים שביקרו בבית הנשיא, ואף הציג עצמו כיועץ עסקי באחת החברות של שוסטר, לצד היותו יועץ לנשיא המדינה. עבור קידום מיזם החיסונים, דולינסקי לקח שוחד בסכום של 6 מיליון ₪.
במקרה אחר, דולינסקי ונאשם נוסף ביקשו בצוותא תשלום שוחד של 100,000 ש"ח מאדם אחר בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו של דולינסקי, על מנת לסייע לקדם הקמת מפעל למחזור פסולת.
בנוסף, דולינסקי, בעת ששימש יועץ לנשיא המדינה, לקח שוחד בסכום כולל של אלפי ₪. זאת, תוך שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלה לקורסי הכנה למבחני רישוי ברפואה, קבלת אשרות כניסה לישראל, התמחות ברפואה, בקשות חנינה, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, קידום הקמת תחנת דלק על שטחו של אחד הנאשמים, ועוד.
עוד לפי כתב האישום, הנאשם ניסים כהן, עת ששימש כיועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, לקח שוחד של עשרות אלפי ₪. זאת, בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלת מעמד בישראל, אשרות כניסה לישראל, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, הקלות מול רשויות המס, ועוד. במסגרת פועלו של ניסים כהן לקידום פניות כאמור, פנה בין היתר, אל שר הפנים, שר הבריאות, שר הביטחון ועובדי ציבור נוספים.
התיק נחקר על ידי יחידת יאח"ה שבלהב 433, משטרת ישראל.
בהמשך להודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד ארבעה נאשמים בגין סחר בנשים מדרום אפריקה והחזקתן בתנאי עבדות:
חמש אזרחיות דרום אפריקה הוכרו כקורבנות סחר בבני אדם על ידי משרד המשפטים.
עדותן הובילה במעצר חשודים והגשת כתב האישום בפרשת הסחר בבני אדם שנחשפה לאחרונה בתל אביב
מאז תחילת החקירה קיימה יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, קשר רציף עם המשטרה, והנחתה להעביר למקלט לקורבנות סחר שלוש נשים שאותרו במהלך פעילות המשטרה, אשר על פי החשד נסחרו לישראל לשם עיסוק בזנות. תחילה, הנשים לא שיתפו פעולה בחקירה, אולם לאחר שהן נקלטו במקלט וטופלו על ידי הצוות, נערכה חקירה נוספת, במסגרתו הרגישו יותר מוגנות ובטוחות לשתף במידע קריטי אשר הוביל לאיתור החשודים בפרשה ועוד שתי קורבנות שגם הופנו למקלט.
בעקבות המידע ושיתוף הפעולה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בכל הנשים כקורבנות סחר, והן ממשיכות להיות מטופלות ומלוות במקלט ומקבלות את כלל הזכויות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. עדויות הקורבנות הובילו, כאמור, בסופו של יום למעצר החשודים והגשת כתב האישום המשמעותי שהוגש היום.
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים: "הנשים, שנעצרו על ידי המשטרה, תחילה לא שיתפו פעולה, אולם ביקשנו להעבירם למקלט לקורבנות סחר בבני אדם למספר ימים, ולחקור אותן לאחר מכן. המהלך הניב תוצאה חיובית, מאחר ונשים אלו הרגישו שהן מוגנות ומטופלות, ולכן שיתפו פעולה וסיפקו מידע רב ומשמעותי שהוביל למעצר החשודים ולגילוי שתי נשים נוספות שהוכרו גם הן כקורבנות לסחר בבני אדם, והמידע אף הוביל להגשת כתבי האישום בפרשה. זו דוגמא מצוינת לחשיבות שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך, החל משלב הזיהוי וההכרה והחקירה, בין כלל הגורמים, תוך הבנה שללא הגנה ושיקום לקורבנות, גם האכיפה לא תוכל להתקיים".
רקע על הטיפול בקורבנות סחר בבני אדם בישראל: לפני כשנה סמכות ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם הועברה מהמשטרה למתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, כשהמנגנון החדש כולל התייעצות עם ועדה מייעצת הכוללות נציגי משטרה, רשות אוכלוסין והגירה, משרדי הרווחה והעבודה, וכן נציגת ארגונים לא ממשלתיים ושורדת סחר.
לאחר ההכרה, מוצע להן שנת שיקום על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים במקלטים ובמרכז יום ייעודי, הכולל, בין היתר, טיפול פסיכיאטרי ורפואי על ידי משרד הבריאות, ושיקום פסיכו-סוציאלי, שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית, סיוע ותמיכה בהליך הקליטה בחזרה למדינת המוצא וסיוע משפטי בחינם מטעם משרד המשפטים במהלך ההליך הפלילי נגד הפוגע ובהליכים אזרחיים הנלווים לפגיעה בהן. השהות במלקט אינה מותנית בעדות הקורבן בבית משפט או בשיתוף פעולה מצידם עם חקירת המשטרה, אולם קורבנות שבחרו להעיד נגד מי שניצל אותם ונשארו בישראל לתקופה זו, יכולים לשהות במקלט לכל אורך ההליך הפלילי ולאחר מכן לבקש שנת שיקום נוספת בהתאם לקריטריונים.
למידע נוסף על מסלול ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם, באתר יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה>> https://www.gov.il/he/pages/victims_identification_process
חמש אזרחיות דרום אפריקה הוכרו כקורבנות סחר בבני אדם על ידי משרד המשפטים.
עדותן הובילה במעצר חשודים והגשת כתב האישום בפרשת הסחר בבני אדם שנחשפה לאחרונה בתל אביב
מאז תחילת החקירה קיימה יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, קשר רציף עם המשטרה, והנחתה להעביר למקלט לקורבנות סחר שלוש נשים שאותרו במהלך פעילות המשטרה, אשר על פי החשד נסחרו לישראל לשם עיסוק בזנות. תחילה, הנשים לא שיתפו פעולה בחקירה, אולם לאחר שהן נקלטו במקלט וטופלו על ידי הצוות, נערכה חקירה נוספת, במסגרתו הרגישו יותר מוגנות ובטוחות לשתף במידע קריטי אשר הוביל לאיתור החשודים בפרשה ועוד שתי קורבנות שגם הופנו למקלט.
בעקבות המידע ושיתוף הפעולה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בכל הנשים כקורבנות סחר, והן ממשיכות להיות מטופלות ומלוות במקלט ומקבלות את כלל הזכויות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. עדויות הקורבנות הובילו, כאמור, בסופו של יום למעצר החשודים והגשת כתב האישום המשמעותי שהוגש היום.
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים: "הנשים, שנעצרו על ידי המשטרה, תחילה לא שיתפו פעולה, אולם ביקשנו להעבירם למקלט לקורבנות סחר בבני אדם למספר ימים, ולחקור אותן לאחר מכן. המהלך הניב תוצאה חיובית, מאחר ונשים אלו הרגישו שהן מוגנות ומטופלות, ולכן שיתפו פעולה וסיפקו מידע רב ומשמעותי שהוביל למעצר החשודים ולגילוי שתי נשים נוספות שהוכרו גם הן כקורבנות לסחר בבני אדם, והמידע אף הוביל להגשת כתבי האישום בפרשה. זו דוגמא מצוינת לחשיבות שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך, החל משלב הזיהוי וההכרה והחקירה, בין כלל הגורמים, תוך הבנה שללא הגנה ושיקום לקורבנות, גם האכיפה לא תוכל להתקיים".
רקע על הטיפול בקורבנות סחר בבני אדם בישראל: לפני כשנה סמכות ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם הועברה מהמשטרה למתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, כשהמנגנון החדש כולל התייעצות עם ועדה מייעצת הכוללות נציגי משטרה, רשות אוכלוסין והגירה, משרדי הרווחה והעבודה, וכן נציגת ארגונים לא ממשלתיים ושורדת סחר.
לאחר ההכרה, מוצע להן שנת שיקום על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים במקלטים ובמרכז יום ייעודי, הכולל, בין היתר, טיפול פסיכיאטרי ורפואי על ידי משרד הבריאות, ושיקום פסיכו-סוציאלי, שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית, סיוע ותמיכה בהליך הקליטה בחזרה למדינת המוצא וסיוע משפטי בחינם מטעם משרד המשפטים במהלך ההליך הפלילי נגד הפוגע ובהליכים אזרחיים הנלווים לפגיעה בהן. השהות במלקט אינה מותנית בעדות הקורבן בבית משפט או בשיתוף פעולה מצידם עם חקירת המשטרה, אולם קורבנות שבחרו להעיד נגד מי שניצל אותם ונשארו בישראל לתקופה זו, יכולים לשהות במקלט לכל אורך ההליך הפלילי ולאחר מכן לבקש שנת שיקום נוספת בהתאם לקריטריונים.
למידע נוסף על מסלול ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם, באתר יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה>> https://www.gov.il/he/pages/victims_identification_process