הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מרדכי (מוטי) זייץ, לשעבר בעל השליטה בחברת ניהול התיקים גרניט, בגין עבירות גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, ומסירת מידע כוזב לרשות ניירות ערך. לפי כתב האישום, זייץ שלח יד בכספם של כ-50 לקוחות חברה שבבעלותו בסכום כולל של כ-7.8 מיליון ש"ח (מתוכם הושבו ללקוחות כ-2.3 מיליון ש"ח).
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכת דין סתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, זייץ, בעל השליטה ב"גרניט", פעל לגיוס כספי לקוחות באמצעות חברה פרטית בבעלותו בשם "אמפירי". כמה מלקוחות אלו קיבלו מזייץ שירותי ניהול תיקים במסגרת "גרניט", וזייץ ניצל את האמון שנתנו בו כמנהל תיקים על מנת לקבל את כספם.
לפי כתב האישום, זייץ מסר ללקוחותיו שכספם ישמש לטובת הלוואות לפיתוח עסקי או להשקעה באפיקים שונים, והתחייב לתשואה מובטחת גבוהה ולסיכון נמוך. בנוסף, על מנת לחזק את המצג כי כספם של הלקוחות בטוח, נתן זייץ ערבויות להשקעה, והסתיר את המצב הכספי הקשה שלו ושל החברות בבעלותו.
בפועל, בניגוד למטרות שלשמן הפקידו הלקוחות את כספם בידי הנאשם, ובניגוד למצגים הכוזבים שזייץ הציג להם, הוא נהג בכספי הלקוחות כבשלו ועשה בהם שימוש בהתאם לצרכיו ולרצונותיו. בין היתר, זייץ השתמש בכספים על מנת לרכוש תכשיטים ולשכור רכב, וכן להחזר חובות פרטיים ותשלום ללקוחות אחרים.
פעולות אלה הובילו לכך שלא היה באפשרות זייץ לעמוד בהתחייבויותיו ללקוחות. זייץ אף הציג מצגי שווא בפני כמה מהלקוחות שפנו בבקשה לקבל את כספם חזרה כי כספם הוחזר להם או יוחזר בקרוב, או כי קיימים עיכובים שונים שאינם תלויים בו. זאת, אף שלא היה בידיו להשיב להם את כספם במועדים אלה.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מרדכי (מוטי) זייץ, לשעבר בעל השליטה בחברת ניהול התיקים גרניט, בגין עבירות גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, ומסירת מידע כוזב לרשות ניירות ערך. לפי כתב האישום, זייץ שלח יד בכספם של כ-50 לקוחות חברה שבבעלותו בסכום כולל של כ-7.8 מיליון ש"ח (מתוכם הושבו ללקוחות כ-2.3 מיליון ש"ח).
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכת דין סתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, זייץ, בעל השליטה ב"גרניט", פעל לגיוס כספי לקוחות באמצעות חברה פרטית בבעלותו בשם "אמפירי". כמה מלקוחות אלו קיבלו מזייץ שירותי ניהול תיקים במסגרת "גרניט", וזייץ ניצל את האמון שנתנו בו כמנהל תיקים על מנת לקבל את כספם.
לפי כתב האישום, זייץ מסר ללקוחותיו שכספם ישמש לטובת הלוואות לפיתוח עסקי או להשקעה באפיקים שונים, והתחייב לתשואה מובטחת גבוהה ולסיכון נמוך. בנוסף, על מנת לחזק את המצג כי כספם של הלקוחות בטוח, נתן זייץ ערבויות להשקעה, והסתיר את המצב הכספי הקשה שלו ושל החברות בבעלותו.
בפועל, בניגוד למטרות שלשמן הפקידו הלקוחות את כספם בידי הנאשם, ובניגוד למצגים הכוזבים שזייץ הציג להם, הוא נהג בכספי הלקוחות כבשלו ועשה בהם שימוש בהתאם לצרכיו ולרצונותיו. בין היתר, זייץ השתמש בכספים על מנת לרכוש תכשיטים ולשכור רכב, וכן להחזר חובות פרטיים ותשלום ללקוחות אחרים.
פעולות אלה הובילו לכך שלא היה באפשרות זייץ לעמוד בהתחייבויותיו ללקוחות. זייץ אף הציג מצגי שווא בפני כמה מהלקוחות שפנו בבקשה לקבל את כספם חזרה כי כספם הוחזר להם או יוחזר בקרוב, או כי קיימים עיכובים שונים שאינם תלויים בו. זאת, אף שלא היה בידיו להשיב להם את כספם במועדים אלה.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הכנסת אישרה את יוזמת משרד המשפטים לרפורמה בתחום האפוטרופסות:
בקשות של אפוטרופוסים, מיופי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט
מליאת הכנסת אישרה היום (ב׳) את התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין. החוק החדש משמעותי מאוד לאלמנות ולאלמנים, למיופי כוח ולאפוטרופוסים שמטפלים במסירות בבני משפחתם ונדרשו עד כה לאישור פעולות ברכוש בבתי המשפט. התיקון קובע הליך אישור מקל, אשר יפחית את הנטל הבירוקרטי, יקצר משמעותית את זמן הטיפול בבקשות ויחסוך בעלויות.
החקיקה נצרכה בין היתר בשל ממצאי האפוטרופוס הכללי לפיהם 95% מהחללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל לא הותירו אחריהם צוואה. במקרים רבים ההורה שנותר, מוצא את עצמו שותף בנכסים עם ילדיו, ואם הם קטינים - הוא נדרש לאישור הפעולות ברכוש בבית המשפט. מעתה, בקשות של אפוטרופוסים, מיפוי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט. מעבר להקלה הצפויה על הציבור, תיקון החוק יוביל גם לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ובעלות ההתדיינויות לצדדים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״תיקון החוק יאפשר מעבר מהליך שיפוטי להליך מינהלי פשוט ויעיל באפוטרופוס הכללי, שיפחית בעלויות האישור ויקצר את משך הטיפול בבקשות. החקיקה המתוקנת עתידה לסייע, בין היתר, לאלמנות המלחמה שירשו רכוש יחד עם ילדיהן הקטינים ולאפוטרופוסים המטפלים במסירות בבני משפחתם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "התיקון לחוק האפוטרופסות הוא צעד נוסף ממדיניות שר המשפטים להנגשת צדק וייעול הליכים לציבור הרחב. מהלך זה משמעותי ביותר ביותר עבור אלמנות, אלמנים ומיופי כוח שמטפלים בבני משפחתם. התיקון לחוק האפוטרופסות יוריד עומסים ממערכת המשפט, יצמצם את משך זמן הטיפול בבקשות ויקל על מי שמשמשים כאפוטרופוסים לקטינים, ובהם קטינים שהתייתמו לאחרונה מהוריהם במלחמת חרבות ברזל".
בקשות של אפוטרופוסים, מיופי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט
מליאת הכנסת אישרה היום (ב׳) את התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין. החוק החדש משמעותי מאוד לאלמנות ולאלמנים, למיופי כוח ולאפוטרופוסים שמטפלים במסירות בבני משפחתם ונדרשו עד כה לאישור פעולות ברכוש בבתי המשפט. התיקון קובע הליך אישור מקל, אשר יפחית את הנטל הבירוקרטי, יקצר משמעותית את זמן הטיפול בבקשות ויחסוך בעלויות.
החקיקה נצרכה בין היתר בשל ממצאי האפוטרופוס הכללי לפיהם 95% מהחללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל לא הותירו אחריהם צוואה. במקרים רבים ההורה שנותר, מוצא את עצמו שותף בנכסים עם ילדיו, ואם הם קטינים - הוא נדרש לאישור הפעולות ברכוש בבית המשפט. מעתה, בקשות של אפוטרופוסים, מיפוי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט. מעבר להקלה הצפויה על הציבור, תיקון החוק יוביל גם לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ובעלות ההתדיינויות לצדדים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״תיקון החוק יאפשר מעבר מהליך שיפוטי להליך מינהלי פשוט ויעיל באפוטרופוס הכללי, שיפחית בעלויות האישור ויקצר את משך הטיפול בבקשות. החקיקה המתוקנת עתידה לסייע, בין היתר, לאלמנות המלחמה שירשו רכוש יחד עם ילדיהן הקטינים ולאפוטרופוסים המטפלים במסירות בבני משפחתם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "התיקון לחוק האפוטרופסות הוא צעד נוסף ממדיניות שר המשפטים להנגשת צדק וייעול הליכים לציבור הרחב. מהלך זה משמעותי ביותר ביותר עבור אלמנות, אלמנים ומיופי כוח שמטפלים בבני משפחתם. התיקון לחוק האפוטרופסות יוריד עומסים ממערכת המשפט, יצמצם את משך זמן הטיפול בבקשות ויקל על מי שמשמשים כאפוטרופוסים לקטינים, ובהם קטינים שהתייתמו לאחרונה מהוריהם במלחמת חרבות ברזל".
מתמחרים מחדש את הפרטיות-
על רקע אתגרי העידן הדיגיטלי ואיומי הסייבר הגוברים הכנסת אישרה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות הקובע לראשונה סנקציות משמעותיות בגין פגיעה בפרטיות
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שניה ושלישית תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין. התיקון יגביר את ההגנה על זכות היסוד לפרטיות של הציבור בישראל ויחזק את ההתמודדות כנגד איומי הסייבר הגוברים. בנוסף, התיקון קובע הסדרים חדשים ומתקדמים ומקנה כלי אכיפה יעילים, שיתאימו לאתגרי העידן הדיגיטלי.
התיקון לחוק , שקודם על ידי המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מהווה אבן דרך חשובה בהתאמת החוק הישראלי למציאות הטכנולוגית של ימינו, מגביר את ההגנה על הזכות לפרטיות ומידע אישי ומחזק את יכולות האכיפה של הרשות בגין הפרות החוק, ההכרחי לחיזוק החוסן, לרבות תקיפות סייבר וצמצום הסיכון לאירועי דלף מידע עתידיים. כמו כן, הוא משפיע באופן מהותי על המגזר העסקי ומפחית נטל רגולטורי משמעותי בצמצום חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים. התיקון לחוק מהווה צעד חשוב גם בראי ההתאמה של ישראל לדיני הגנת הפרטיות באירופה וההכרה במדינת ישראל על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות לדין האירופי.
התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות שאושר בכנסת כולל את העיקרים הבאים: הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, והסמכות לפעול להוצאת צו הפסקת עיבוד מידע, חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות בארגונים רבים במשק, קביעת הסדר מיוחד בתחום הפרטיות בגופים ביטחוניים, הפחתת הנטל הרגולטורי באמצעות צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים, קביעת איסור גורף על עיבוד מידע אישי שנאסף באופן לא חוקי ועבירות פליליות חדשות במאגרי מידע, התאמת כלל ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות ולהסדרים הקיימים בחקיקה מודרנית של הגנת הפרטיות במדינות מובילות וסמכות לפסוק פיצויים לאזרח שהופרה פרטיותו (רקע לתיקון החוק והרחבה בנוגע לעיקרי התיקון, מפורטים בנספח להודעה). סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין:"הצורך בעדכון חוק הגנת הפרטיות מתחייב על רקע המציאות הנוכחית. הגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות וביצוע ההתאמות המתחייבות בחוק, בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם, הכרחיים לשם שיפור ההגנה על המידע האישי של הציבור ומניעת ניצולו לרעה. חקיקה זו הכרחית גם בעקבות ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה שרמת הגנת המידע האישי בה הולמת את הסטנדרט האירופי, שאושררה לאחרונה, והיא בעלת חשיבות גדולה למשק ולכלכלה הישראלית, ליחסי המסחר בין ישראל לאירופה וחוסכת נטל רגולטורי משמעותי לחברות ועסקים רבים בישראל. ברצוני להודות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עוה"ד אביטל סומפלינסקי ולצוותה, לראש רשות הגנת הפרטיות עוה"ד גלעד סממה ולצוותו, על קידום נושא חשוב זה".
על רקע אתגרי העידן הדיגיטלי ואיומי הסייבר הגוברים הכנסת אישרה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות הקובע לראשונה סנקציות משמעותיות בגין פגיעה בפרטיות
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שניה ושלישית תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין. התיקון יגביר את ההגנה על זכות היסוד לפרטיות של הציבור בישראל ויחזק את ההתמודדות כנגד איומי הסייבר הגוברים. בנוסף, התיקון קובע הסדרים חדשים ומתקדמים ומקנה כלי אכיפה יעילים, שיתאימו לאתגרי העידן הדיגיטלי.
התיקון לחוק , שקודם על ידי המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מהווה אבן דרך חשובה בהתאמת החוק הישראלי למציאות הטכנולוגית של ימינו, מגביר את ההגנה על הזכות לפרטיות ומידע אישי ומחזק את יכולות האכיפה של הרשות בגין הפרות החוק, ההכרחי לחיזוק החוסן, לרבות תקיפות סייבר וצמצום הסיכון לאירועי דלף מידע עתידיים. כמו כן, הוא משפיע באופן מהותי על המגזר העסקי ומפחית נטל רגולטורי משמעותי בצמצום חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים. התיקון לחוק מהווה צעד חשוב גם בראי ההתאמה של ישראל לדיני הגנת הפרטיות באירופה וההכרה במדינת ישראל על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות לדין האירופי.
התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות שאושר בכנסת כולל את העיקרים הבאים: הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, והסמכות לפעול להוצאת צו הפסקת עיבוד מידע, חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות בארגונים רבים במשק, קביעת הסדר מיוחד בתחום הפרטיות בגופים ביטחוניים, הפחתת הנטל הרגולטורי באמצעות צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים, קביעת איסור גורף על עיבוד מידע אישי שנאסף באופן לא חוקי ועבירות פליליות חדשות במאגרי מידע, התאמת כלל ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות ולהסדרים הקיימים בחקיקה מודרנית של הגנת הפרטיות במדינות מובילות וסמכות לפסוק פיצויים לאזרח שהופרה פרטיותו (רקע לתיקון החוק והרחבה בנוגע לעיקרי התיקון, מפורטים בנספח להודעה). סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין:"הצורך בעדכון חוק הגנת הפרטיות מתחייב על רקע המציאות הנוכחית. הגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות וביצוע ההתאמות המתחייבות בחוק, בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם, הכרחיים לשם שיפור ההגנה על המידע האישי של הציבור ומניעת ניצולו לרעה. חקיקה זו הכרחית גם בעקבות ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה שרמת הגנת המידע האישי בה הולמת את הסטנדרט האירופי, שאושררה לאחרונה, והיא בעלת חשיבות גדולה למשק ולכלכלה הישראלית, ליחסי המסחר בין ישראל לאירופה וחוסכת נטל רגולטורי משמעותי לחברות ועסקים רבים בישראל. ברצוני להודות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עוה"ד אביטל סומפלינסקי ולצוותה, לראש רשות הגנת הפרטיות עוה"ד גלעד סממה ולצוותו, על קידום נושא חשוב זה".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד האחים עמית רובשקין ואוהד רובשקין, בעלים ומנהלים של עסק לממכר רהיטים ("השולחן הראשון שלי"), בגין ביצוע בצוותא של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים כלפי לקוחותיהם, עבירות לפי חוק הגנת הצרכן ועבירות מס.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016 - 2020 היה עמית רובשקין הבעלים והמנהל של עסק לממכר רהיטים בתל אביב שפעל תחת שמות שונים, בין השאר השולחן הראשון שלי, MY FIRST TABLE, HOME TABLE DESIGN, DESIGN TABLE, FURNITURE MARKET. במהלך התקופה חבר אליו אחיו, אוהד רובשקין, כשותף בעסק.
האחים, בעצמם או באמצעות עובדי החנות, הציעו לקהל הרחב, באמצעות פרסומים ברשת, ובפייסבוק בפרט, לרכוש רהיטים באיכות גבוהה במחיר נמוך. השניים הציגו מצגי שווא של עסק הפועל כדין, בין היתר תוך שימוש במסמכים כוזבים הנחזים להיות חשבוניות או "הזמנות", תוך מתן הסברים כוזבים ללקוחות למחיר הנמוך, ואף הציגו ללקוחות תמונות שנלקחו מאתר אינטרנט של ספקים אחרים. את התמורה מלקוחותיהם דרשו מראש ובמזומן או ב"ביט", כשבפועל, לא הייתה בכוונתם או ביכולתם לספק את הרהיטים שהוזמנו. כשהלקוחות ביקשו לקבל את הרהיטים או את כספם בחזרה, השניים התעלמו מהפניות, או הבטיחו הבטחות שווא לאספקה במועד מאוחר יותר, או סיפקו רהיטים שאינם הרהיטים שהוזמנו, או סיפקו רהיטים משומשים. היקף התמורה שהתקבלה במרמה עומדת על לפחות 250,670 ₪. בנוסף, לפי כתב האישום, בכמה מקרים האחים אף נקטו באלימות, קללות ואיומים כלפי לקוחות שבאו להתלונן ולנסות לקבל חזרה את כספם.
עוד לפי כתב האישום, האחים ניהלו את העסק ב"שחור", מבלי שהודיעו על תחילת העיסוק לרשויות המס, מבלי שניהלו ספרי חשבונות, מבלי לדווח על הכנסותיהם בהיקף של לא פחות מ-2.7 מיליון ₪, ומבלי לשלם מיסים כלל.
לפי כתב האישום, הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נעוצות בבין היתר שיטתיות, בריבוי המעשים, ובהיקף של מאות אלפי ש"ח מבלי שהנאשמים מדווחים על פתיחתו של העסק לרשויות.
התיק נחקר על ידי מפלג חקירות הונאה תל אביב, משטרת ישראל, פקיד שומה חקירות תל אביב וחקירות מע"מ ומכס באר שבע, רשות המיסים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד האחים עמית רובשקין ואוהד רובשקין, בעלים ומנהלים של עסק לממכר רהיטים ("השולחן הראשון שלי"), בגין ביצוע בצוותא של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים כלפי לקוחותיהם, עבירות לפי חוק הגנת הצרכן ועבירות מס.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016 - 2020 היה עמית רובשקין הבעלים והמנהל של עסק לממכר רהיטים בתל אביב שפעל תחת שמות שונים, בין השאר השולחן הראשון שלי, MY FIRST TABLE, HOME TABLE DESIGN, DESIGN TABLE, FURNITURE MARKET. במהלך התקופה חבר אליו אחיו, אוהד רובשקין, כשותף בעסק.
האחים, בעצמם או באמצעות עובדי החנות, הציעו לקהל הרחב, באמצעות פרסומים ברשת, ובפייסבוק בפרט, לרכוש רהיטים באיכות גבוהה במחיר נמוך. השניים הציגו מצגי שווא של עסק הפועל כדין, בין היתר תוך שימוש במסמכים כוזבים הנחזים להיות חשבוניות או "הזמנות", תוך מתן הסברים כוזבים ללקוחות למחיר הנמוך, ואף הציגו ללקוחות תמונות שנלקחו מאתר אינטרנט של ספקים אחרים. את התמורה מלקוחותיהם דרשו מראש ובמזומן או ב"ביט", כשבפועל, לא הייתה בכוונתם או ביכולתם לספק את הרהיטים שהוזמנו. כשהלקוחות ביקשו לקבל את הרהיטים או את כספם בחזרה, השניים התעלמו מהפניות, או הבטיחו הבטחות שווא לאספקה במועד מאוחר יותר, או סיפקו רהיטים שאינם הרהיטים שהוזמנו, או סיפקו רהיטים משומשים. היקף התמורה שהתקבלה במרמה עומדת על לפחות 250,670 ₪. בנוסף, לפי כתב האישום, בכמה מקרים האחים אף נקטו באלימות, קללות ואיומים כלפי לקוחות שבאו להתלונן ולנסות לקבל חזרה את כספם.
עוד לפי כתב האישום, האחים ניהלו את העסק ב"שחור", מבלי שהודיעו על תחילת העיסוק לרשויות המס, מבלי שניהלו ספרי חשבונות, מבלי לדווח על הכנסותיהם בהיקף של לא פחות מ-2.7 מיליון ₪, ומבלי לשלם מיסים כלל.
לפי כתב האישום, הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נעוצות בבין היתר שיטתיות, בריבוי המעשים, ובהיקף של מאות אלפי ש"ח מבלי שהנאשמים מדווחים על פתיחתו של העסק לרשויות.
התיק נחקר על ידי מפלג חקירות הונאה תל אביב, משטרת ישראל, פקיד שומה חקירות תל אביב וחקירות מע"מ ומכס באר שבע, רשות המיסים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד ערן ברקוביץ' ונגד יוסף קלנגי, בגין עבירות הברחת יהלומים בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירות נוספות, כל אחד לפי חלקו. זאת, במסגרת הסדרי טיעון עמם בפרשת "יהלום שחור", שעניינה עבירות הברחת יהלומים בהיקף גדול לישראל באמצעות בלדרים שונים.
לפי כתב האישום נגד ברקוביץ', שהוגש על ידי עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2015-2008 הבריח ברקוביץ' יהלומי גלם מרוסיה לישראל עבור חברת אל.אל.די יהלומים בע"מ (LLD Diamonds), שעיסוקה במסחר ביהלומים. זאת, בין היתר, מבלי שהיה לברקוביץ רישיון מתאים לייבוא יהלומים ותוך הסתרתם מרשויות המכס. שווי ההברחות של ברקוביץ' מרוסיה עומד על כ-43 מיליון דולרים.
בנוסף מואשם ברקוביץ גם במקרה אחד של הברחת יהלומי גלם מברזיל, בשנת 2018, בשווי של 18,500 דולרים. כן הוא מואשם בכך שלא דיווח על הכנסות מעיסוקו בהברחת יהלומים בגובה של כ-640,000 שקלים ולא שילם את המיסים הנובעים מכך.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי ברקוביץ' יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו מאסר בפועל של שנה, קנס בגובה של 60,000 ₪, מאסר על תנאי לשקול דעת בימ"ש ותשלום המס שהשמיט.
לפי כתב האישום נגד קלנגי, שהוגש גם הוא על ידי עו"ד גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016-2008 הוא לקח חלק באופרציה רחבת ההיקף של הברחת יהלומי הגלם עבור חברת LLD כשבין היתר עסק במיון ותמחור היהלומים המוברחים. כן נאשם קלנגי בהשמטת הכנסה בגובה כ-355,000 שקלים.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי קלנגי יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו חמישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי של תשעה חודשים לתקופה של שלוש שנים וקנס של 36,000 שקלים.
כזכור, בפרשה זו כבר נגזר דינם של חברת LLD ושל מנכ"ל החברה ראובן שמאלוב, שניהלו את תהליך ההברחות. לפי גזר הדין שניתן בבימ"ש המחוזי בתל אביב ושאישר את הסדרי הטיעון בין הצדדים, החברה הודתה והורשעה בעבירות הברחה והלבנת הון ונגזר עליה קנס וחילוט בסך 25 מיליון ש"ח. ושמאלוב הודה והורשע בעבירות הברחה והלבנת הון, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס וחילוט בסך 280,000 ₪.
התיק נחקר על ידי יאחב"ל שבלהב 433 במשטרת ישראל, חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המיסים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד ערן ברקוביץ' ונגד יוסף קלנגי, בגין עבירות הברחת יהלומים בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירות נוספות, כל אחד לפי חלקו. זאת, במסגרת הסדרי טיעון עמם בפרשת "יהלום שחור", שעניינה עבירות הברחת יהלומים בהיקף גדול לישראל באמצעות בלדרים שונים.
לפי כתב האישום נגד ברקוביץ', שהוגש על ידי עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2015-2008 הבריח ברקוביץ' יהלומי גלם מרוסיה לישראל עבור חברת אל.אל.די יהלומים בע"מ (LLD Diamonds), שעיסוקה במסחר ביהלומים. זאת, בין היתר, מבלי שהיה לברקוביץ רישיון מתאים לייבוא יהלומים ותוך הסתרתם מרשויות המכס. שווי ההברחות של ברקוביץ' מרוסיה עומד על כ-43 מיליון דולרים.
בנוסף מואשם ברקוביץ גם במקרה אחד של הברחת יהלומי גלם מברזיל, בשנת 2018, בשווי של 18,500 דולרים. כן הוא מואשם בכך שלא דיווח על הכנסות מעיסוקו בהברחת יהלומים בגובה של כ-640,000 שקלים ולא שילם את המיסים הנובעים מכך.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי ברקוביץ' יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו מאסר בפועל של שנה, קנס בגובה של 60,000 ₪, מאסר על תנאי לשקול דעת בימ"ש ותשלום המס שהשמיט.
לפי כתב האישום נגד קלנגי, שהוגש גם הוא על ידי עו"ד גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016-2008 הוא לקח חלק באופרציה רחבת ההיקף של הברחת יהלומי הגלם עבור חברת LLD כשבין היתר עסק במיון ותמחור היהלומים המוברחים. כן נאשם קלנגי בהשמטת הכנסה בגובה כ-355,000 שקלים.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי קלנגי יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו חמישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי של תשעה חודשים לתקופה של שלוש שנים וקנס של 36,000 שקלים.
כזכור, בפרשה זו כבר נגזר דינם של חברת LLD ושל מנכ"ל החברה ראובן שמאלוב, שניהלו את תהליך ההברחות. לפי גזר הדין שניתן בבימ"ש המחוזי בתל אביב ושאישר את הסדרי הטיעון בין הצדדים, החברה הודתה והורשעה בעבירות הברחה והלבנת הון ונגזר עליה קנס וחילוט בסך 25 מיליון ש"ח. ושמאלוב הודה והורשע בעבירות הברחה והלבנת הון, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס וחילוט בסך 280,000 ₪.
התיק נחקר על ידי יאחב"ל שבלהב 433 במשטרת ישראל, חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המיסים.
הודעה לעיתונות מטעם דוברות רשות המסים ודוברות משרד המשפטים
מהיום: אישורי מסים באזור האישי באתר רשות המסים בעת הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית
במסגרת שיתוף פעולה של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ("טאבו") במשרד המשפטים ורשות המסים לתיאום רגולציה והקלה על תהליך הרישום, מעתה ניתן להנפיק את אישורי רשות המסים לצורך בקשה לרישום פרצלציה רצונית דרך האזור האישי באתר רשות המסים, ולהגישם לטאבו בצירוף תצהיר עורך דין, ללא צורך בקבלת חותמת מרשות המסים. הנחיה זו מצטרפת להנחיה קודמת שניתנה השנה בנושא הנפקת אישורי רשות המסים לצורך תיקון צו בית משותף.
הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית היא פעולה הנדרשת בעת חלוקה יזומה של קרקע בין מספר בעלי זכויות ומחייבת אישור רשות המסים הכולל את פרטי גוש החלקה והצדדים לפעולת החלוקה ו/או איחוד. בנוסף להנפקת האישור באתר הרשות, מעתה ניתן להגיש את האישור גם אם הוא כולל תיאור חלקי של החלקות או של בעלי הזכויות המשתתפים בפרצלציה.
עד כה, כאמור, נדרשה הגעה פיזית למשרדי רשות המסים או הגשת בקשה במערכת פניות הציבור לשם קבלת חותמת רשות המסים על המסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה. מעתה, על מנת להקל על הציבור, ניתן להפיק את האישורים באזור האישי ולצרפם לבקשה המוגשת לטאבו, בצירוף תצהיר עורך דין המעיד על כך שהבקשה משקפת את זכויות הבעלים/החוכרים של הנכסים, כפי שדווח למנהל מיסוי מקרקעין.
מהיום: אישורי מסים באזור האישי באתר רשות המסים בעת הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית
במסגרת שיתוף פעולה של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ("טאבו") במשרד המשפטים ורשות המסים לתיאום רגולציה והקלה על תהליך הרישום, מעתה ניתן להנפיק את אישורי רשות המסים לצורך בקשה לרישום פרצלציה רצונית דרך האזור האישי באתר רשות המסים, ולהגישם לטאבו בצירוף תצהיר עורך דין, ללא צורך בקבלת חותמת מרשות המסים. הנחיה זו מצטרפת להנחיה קודמת שניתנה השנה בנושא הנפקת אישורי רשות המסים לצורך תיקון צו בית משותף.
הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית היא פעולה הנדרשת בעת חלוקה יזומה של קרקע בין מספר בעלי זכויות ומחייבת אישור רשות המסים הכולל את פרטי גוש החלקה והצדדים לפעולת החלוקה ו/או איחוד. בנוסף להנפקת האישור באתר הרשות, מעתה ניתן להגיש את האישור גם אם הוא כולל תיאור חלקי של החלקות או של בעלי הזכויות המשתתפים בפרצלציה.
עד כה, כאמור, נדרשה הגעה פיזית למשרדי רשות המסים או הגשת בקשה במערכת פניות הציבור לשם קבלת חותמת רשות המסים על המסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה. מעתה, על מנת להקל על הציבור, ניתן להפיק את האישורים באזור האישי ולצרפם לבקשה המוגשת לטאבו, בצירוף תצהיר עורך דין המעיד על כך שהבקשה משקפת את זכויות הבעלים/החוכרים של הנכסים, כפי שדווח למנהל מיסוי מקרקעין.
ועדת האיתור החליטה להמליץ על מר גיל בלולו לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים; ההחלטה תובא לאישור הממשלה
שלום רב,
ועדת האיתור לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים מר איתמר דוננפלד, החליטה להמליץ על מר גיל בלולו לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים. ההחלטה תובא בהמשך לאישור הממשלה.
מר גיל בלולו (51), בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) ובעל תואר שני במדיניות ציבורית, הינו שמאי מקרקעין ותיק שהחל דרכו באגף שומת מקרקעין לפני כשני עשורים. בין יתר תפקידיו שימש כשמאי מחוזי, מנהל מחוז ירושלים והדרום ואזור יהודה ושומרון, סגן השמאי הממשלתי הראשי וממונה על מערך השמאות הממשלתית וכן חבר בוועדת ההשגות על שומות רמ"י ועל שומות לפיצוי מכוח פקודת הקרקעות.
בשנה האחרונה שימש בלולו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין. במסגרת תפקידו, ליווה את פעולות הממשלה והחקיקה בתחומי הנדל"ן ואומדני השווי. במהלך מלחמת חרבות ברזל, שירת מר בלולו בשירות מילואים פעיל של למעלה משבעה חודשים כקצין מבצעי, וזאת, במקביל לתפקידו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "לאגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים ישנה תרומה משמעותית כגוף הרשמי המסייע לקידום מדיניות ממשלת ישראל בתחום הנדל"ן והסדרתו. אני מברך את גיל על בחירתו ומאחל לו הצלחה רבה בתפקיד".
שלום רב,
ועדת האיתור לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים מר איתמר דוננפלד, החליטה להמליץ על מר גיל בלולו לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים. ההחלטה תובא בהמשך לאישור הממשלה.
מר גיל בלולו (51), בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) ובעל תואר שני במדיניות ציבורית, הינו שמאי מקרקעין ותיק שהחל דרכו באגף שומת מקרקעין לפני כשני עשורים. בין יתר תפקידיו שימש כשמאי מחוזי, מנהל מחוז ירושלים והדרום ואזור יהודה ושומרון, סגן השמאי הממשלתי הראשי וממונה על מערך השמאות הממשלתית וכן חבר בוועדת ההשגות על שומות רמ"י ועל שומות לפיצוי מכוח פקודת הקרקעות.
בשנה האחרונה שימש בלולו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין. במסגרת תפקידו, ליווה את פעולות הממשלה והחקיקה בתחומי הנדל"ן ואומדני השווי. במהלך מלחמת חרבות ברזל, שירת מר בלולו בשירות מילואים פעיל של למעלה משבעה חודשים כקצין מבצעי, וזאת, במקביל לתפקידו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "לאגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים ישנה תרומה משמעותית כגוף הרשמי המסייע לקידום מדיניות ממשלת ישראל בתחום הנדל"ן והסדרתו. אני מברך את גיל על בחירתו ומאחל לו הצלחה רבה בתפקיד".
מהפכה בהעמדת אשראי ובניהול סיכוני אשראי בישראל:
מרבית הבנקים הגדולים השלימו את חיבורם לממשק שעבודים online המאפשר לבנקים לרשום ולסלק שעבודים במרשם החברות בכל עת באופן דיגיטלי
הממשק פותח ברשות התאגידים ומשפיע באופן ישיר גם עלניהול הסיכונים של הבנק ושל הלקוחות והערכה היא כי יחסוך למשק כ- 49,500,000 ₪ בשנה
מידי שנה מבוצעות בממוצע כ-110,000 פעולות רישום וסילוק שעבודים ממרשם החברות, כאשר כל פעולה מוערכת בעלות משקית של 450 ₪ לציבור. רשות התאגידים שבמשרד המשפטים הודיעה, כי עתה מרבית הבנקים הגדולים במשק השלימו את החיבור לממשק שעבודים online, המאפשר לבנקים לרשום ולסלק שעבודים במרשם החברות, ללא מגע יד אדם, בכל יום ושעה. ההערכה היא כי ממשק שעבודים online, אשר פותח ברשות התאגידים, יחסוך למשק בכל שנה כ - 49,500,000 ₪.
לפני פיתוח הממשק, נדרשו החברות לגשת אל הבנק להחתמת מסמכי ההלוואה ואז להגישם ליחידת החברות שברשות התאגידים, תוך המתנה ארוכה לבחינת המסמכים ולהשלמת רישום השעבוד במרשם, שבסופו הוחזרו המסמכים לבנק ורק אז התקבלה ההלוואה המבוקשת. כעת, מיד עם הרישום, מקבל הבנק חיווי שהשעבוד נרשם וניתן להעמיד אשראי או הלוואה.
ממשק שעבודים online מגלם בתוכו תועלות נוספות כגון: קיצור תהליכים בהתנהלות עסקית של חברות, מניעת סירובים ודחיה של בקשות, מניעת טעויות אנוש שעשויות להגרם מהקלדה שגויה, עמידה בזמני טיפול ומניעת פיגורים. כמו כן, הדבר יביא להאצת התנהלותה העסקית של החברה, שמקבלת אשראי לניהול פעילותה ללא עיכובים עקב תהליכים בירוקרטיים או רגולטורים. כך גם בעת סילוק שעבוד מנכסיה, אז החברה משתחררת מהתחייבויותיה ויכולה להמשיך ולהתנהל בהתאם למתווה העסקי שלה.
הבנקים שהשלימו את תהליך החיבור לממשק סילוק ורישום שעבודים online הם: בנק פועלים, בנק מזרחי, בנק לאומי והבנק הבינלאומי. הבנקים מרכנתיל ודיסקונט, השלימו חיבור לממשק סילוקים וצפויים להשלים חיבור עם ממשק רישום עד סוף שנת 2024 .
שלום רב,
משלחת מטעם מדינת ישראל תופיע בימים שלישי ורביעי בפני הוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה
המשלחת יוצאת בהובלת מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ושגריר ישראל למוסדות האו״ם בז׳נבה, דניאל מרון. המשלחת כוללת נציגים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, החינוך, הבריאות והפרקליטות הצבאית. למשלחת מתלווה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את אור, בנה בן ה-17, ואת בעלה גיל, זכרם לברכה, על ידי מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר. אור נרצח בחוף זיקים וגיל נרצח כשנזרק לעברו רימון ולאחר מכן המחבלים ביצעו וידוא הריגה על ידי ירי מטווח קצר, תוך שהגן על שני ילדיו. שני הילדים היו עדים לרצח אביהם והוכו קשות על ידי המחבלים. חלקים מאירוע זה תועדו ב"סרט הזוועות".
המשלחת תציג בפני הוועדה את הדו"ח התקופתי האחרון בעניין יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד בישראל. במהלך נאומו צפוי דוננפלד להציג את האתגרים והקשיים שחווים ילדים ונוער במלחמה; לקרוא לחברי הוועדה לגנות את ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה ולתמוך במאמצים לשחרור כל החטופים המוחזקים בעזה, בהם משפחת ביבס- ירדן, שירי וילדיהם אריאל וכפיר.
מצ"ב קישור לצפייה בשידור החי באתר האו"ם של הופעת המשלחת הישראלית בפני הוועדה, שצפויה להתחיל ביום שלישי, 3.9, בשעה 16:00 (שעון ישראל): https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
* נאומי השגריר ומנכ"ל משרד המשפטים יחלו בשעה 16:00 (שעון ישראל).
* נאומה של סבין תעסה יחל סביב השעה 17:00 (שעון ישראל).
משלחת מטעם מדינת ישראל תופיע בימים שלישי ורביעי בפני הוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה
המשלחת יוצאת בהובלת מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ושגריר ישראל למוסדות האו״ם בז׳נבה, דניאל מרון. המשלחת כוללת נציגים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, החינוך, הבריאות והפרקליטות הצבאית. למשלחת מתלווה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את אור, בנה בן ה-17, ואת בעלה גיל, זכרם לברכה, על ידי מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר. אור נרצח בחוף זיקים וגיל נרצח כשנזרק לעברו רימון ולאחר מכן המחבלים ביצעו וידוא הריגה על ידי ירי מטווח קצר, תוך שהגן על שני ילדיו. שני הילדים היו עדים לרצח אביהם והוכו קשות על ידי המחבלים. חלקים מאירוע זה תועדו ב"סרט הזוועות".
המשלחת תציג בפני הוועדה את הדו"ח התקופתי האחרון בעניין יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד בישראל. במהלך נאומו צפוי דוננפלד להציג את האתגרים והקשיים שחווים ילדים ונוער במלחמה; לקרוא לחברי הוועדה לגנות את ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה ולתמוך במאמצים לשחרור כל החטופים המוחזקים בעזה, בהם משפחת ביבס- ירדן, שירי וילדיהם אריאל וכפיר.
מצ"ב קישור לצפייה בשידור החי באתר האו"ם של הופעת המשלחת הישראלית בפני הוועדה, שצפויה להתחיל ביום שלישי, 3.9, בשעה 16:00 (שעון ישראל): https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
* נאומי השגריר ומנכ"ל משרד המשפטים יחלו בשעה 16:00 (שעון ישראל).
* נאומה של סבין תעסה יחל סביב השעה 17:00 (שעון ישראל).
לצפיה בשידור הישיר של המשלחת הישראלית בפני הוועדה לזכויות הילד באו״ם המשודר כעת היכנסו
https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
UN Web TV
2830th Meeting, 97th Session, Committee on the Rights of the Child (CRC)
Consideration of Israel
"אני מתחננת בפניכם, תצפו בסרט הזוועות. שימו הכל בצד לרגע ותראו את האמת". כך קראה סבין תעסה בפני הוועדה לזכויות הילד של האו"ם בז'נבה (CRC), במסגרת משלחת ישראל בהובלת מנכ״ל משרד המשפטים.
סבין תעסה, מסרה לפני זמן קצר עדות בפני הוועדה לזכויות הילד של האו״ם בז׳נבה. תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את בנה בן ה-17, אור ז"ל, ואת בעלה, גיל ז"ל, שנרצח בעת שהגן על ילדיהם הקטנים מפני מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר, השתתפה במשלחת לאו״ם.
היום פורסם כי כוחות הבטחון חיסלו את מפקד פלוגת הנוחבה שפיקד על הטבח בנתיב העשרה. תעסה אמרה בעדותה בפני הוועדה: "אני מתחננת בפניכם, תצפו בסרט הזוועות. שימו הכל בצד לרגע ותראו את האמת.
תראו מה קרה בשבעה באוקטובר בישראל, תראו את שני הבנים הקטנים שלי שראו את אבא שלהם מתפוצץ לנגד עיניהם בזמן שניסה להסתתר וחדרו אליי (הביתה) בשבע בבוקר. תצפו בסרט הזוועות ואחרי זה תבינו מה אני אומרת. זה קשה לצפיה, אבל אלו החיים, החיים בישראל, בעזה ובישראל.
בני אור היה בן 17. הוא נרצח בשבעה באוקטובר בחוף זיקים, נורה על ידי מאות מחבלים פלסטיניים חמאסניקים שיצאו מהחוף עם 8 סירות ובשחייה, ללא רחמים, מצויידים במצלמות ראש, ותיעדו הכל בזמן אמת. צילמו את הרצח של הבן הקטן שלי, בני הקטן בן ה- 17.
האם זה נורמאלי? ילד בן 17 שחטף 6 כדורים בראש, שישה כדורים.
רוצים לראות תמונות? אתם יכולים לצפות בהן אחרי הנאום שלי בשמחה. כעבור רבע שעה, בעלי נפטר. אתם חייבים לקחת אחריות בשביל להבין את הבעיה שיש לנו בישראל.
חובה לקחת אחריות על העדויות של הזוועות שבוצעו בשבעה באוקטובר בידי חמאס".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, העומד בראש המשלחת הישראלית לוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה הציג בפני הוועדה את השפעות המלחמה על ילדים החיים בישראל ועל משפחותיהם וקרא לחברי הוועדה לתמוך במאמצים לשחרור החטופים- כולם.
במהלך דבריו אמר המנכ"ל דוננפלד כי:"כגוף של האו"ם, האמון על ההגנה על זכויות הילד, ועדה זו חייבת לגנות באופן ברור את ארגוני הטרור, חמאס וחיזבאללה, על הזוועות שבוצעו כנגד תינוקות וילדים ישראלים ולתמוך במאמצים הצבאיים והדיפלומטיים של ישראל לשחרור כל החטופים, כולל משפחת ביבס.
בנוסף, אני קורא לוועדה להימנע מהצהרות הנשענות על עובדות שגויות ולהבטיח שהצהרותיה ודוחותיה יהיו אובייקטיביים ונקיים מכל הטיה פוליטית. גישה זו חיונית לשמירה על היושרה והאמינות של ועדה זו!
זכויות הילדים חייבות להישאר מחוץ לסדר היום הפוליטי, והוועדה חייבת להגיב לזוועות המתועדות והבלתי ניתנות להכחשה במלוא כוחה ועוצמתה.
המשלחת הישראלית מורכבת מנציגים בכירים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, הבריאות, וכן מהפרקליטות הצבאית, אליהם התלוותה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה. סבין מלווה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כנפגעת עבירה.
מצורפות תמונות וסרטון קצר מתורגם מהופעת המשלחת הישראלית בוועדה. קרדיט תמונות: משרד החוץ. קרדיט צילום וידאו: לע"מ.
סבין תעסה, מסרה לפני זמן קצר עדות בפני הוועדה לזכויות הילד של האו״ם בז׳נבה. תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את בנה בן ה-17, אור ז"ל, ואת בעלה, גיל ז"ל, שנרצח בעת שהגן על ילדיהם הקטנים מפני מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר, השתתפה במשלחת לאו״ם.
היום פורסם כי כוחות הבטחון חיסלו את מפקד פלוגת הנוחבה שפיקד על הטבח בנתיב העשרה. תעסה אמרה בעדותה בפני הוועדה: "אני מתחננת בפניכם, תצפו בסרט הזוועות. שימו הכל בצד לרגע ותראו את האמת.
תראו מה קרה בשבעה באוקטובר בישראל, תראו את שני הבנים הקטנים שלי שראו את אבא שלהם מתפוצץ לנגד עיניהם בזמן שניסה להסתתר וחדרו אליי (הביתה) בשבע בבוקר. תצפו בסרט הזוועות ואחרי זה תבינו מה אני אומרת. זה קשה לצפיה, אבל אלו החיים, החיים בישראל, בעזה ובישראל.
בני אור היה בן 17. הוא נרצח בשבעה באוקטובר בחוף זיקים, נורה על ידי מאות מחבלים פלסטיניים חמאסניקים שיצאו מהחוף עם 8 סירות ובשחייה, ללא רחמים, מצויידים במצלמות ראש, ותיעדו הכל בזמן אמת. צילמו את הרצח של הבן הקטן שלי, בני הקטן בן ה- 17.
האם זה נורמאלי? ילד בן 17 שחטף 6 כדורים בראש, שישה כדורים.
רוצים לראות תמונות? אתם יכולים לצפות בהן אחרי הנאום שלי בשמחה. כעבור רבע שעה, בעלי נפטר. אתם חייבים לקחת אחריות בשביל להבין את הבעיה שיש לנו בישראל.
חובה לקחת אחריות על העדויות של הזוועות שבוצעו בשבעה באוקטובר בידי חמאס".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, העומד בראש המשלחת הישראלית לוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה הציג בפני הוועדה את השפעות המלחמה על ילדים החיים בישראל ועל משפחותיהם וקרא לחברי הוועדה לתמוך במאמצים לשחרור החטופים- כולם.
במהלך דבריו אמר המנכ"ל דוננפלד כי:"כגוף של האו"ם, האמון על ההגנה על זכויות הילד, ועדה זו חייבת לגנות באופן ברור את ארגוני הטרור, חמאס וחיזבאללה, על הזוועות שבוצעו כנגד תינוקות וילדים ישראלים ולתמוך במאמצים הצבאיים והדיפלומטיים של ישראל לשחרור כל החטופים, כולל משפחת ביבס.
בנוסף, אני קורא לוועדה להימנע מהצהרות הנשענות על עובדות שגויות ולהבטיח שהצהרותיה ודוחותיה יהיו אובייקטיביים ונקיים מכל הטיה פוליטית. גישה זו חיונית לשמירה על היושרה והאמינות של ועדה זו!
זכויות הילדים חייבות להישאר מחוץ לסדר היום הפוליטי, והוועדה חייבת להגיב לזוועות המתועדות והבלתי ניתנות להכחשה במלוא כוחה ועוצמתה.
המשלחת הישראלית מורכבת מנציגים בכירים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, הבריאות, וכן מהפרקליטות הצבאית, אליהם התלוותה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה. סבין מלווה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כנפגעת עבירה.
מצורפות תמונות וסרטון קצר מתורגם מהופעת המשלחת הישראלית בוועדה. קרדיט תמונות: משרד החוץ. קרדיט צילום וידאו: לע"מ.
א' באלול תשפ"ד
4 בספטמבר 2024
נאבקים בגזענות במגרשי הכדורגל:
הסתיימה ההכשרה הראשונה למניעת גזענות במחלקות הנוער של ליגת העל בכדורגל; שחקני מכבי חיפה הצטרפו למפגש המסכם
על רקע פתיחת עונת הכדורגל בישראל, הסתיים השבוע מחזור ההכשרה הראשון למניעת גזענות במחלקות נוער ובקרב אוהדים של קבוצות ליגת העל בכדורגל. במפגש בין שחקני הקבוצה הבוגרת של מועדון הכדורגל מכבי חיפה לבין שחקני קבוצת הנערים של המועדון, שהתנדב להיות הראשון ששחקניו ישתתפו בסדנה. ההכשרות הבאות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים.
ההכשרות למניעת גזענות הן חלק ממיזם משותף של יחידת התאום הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים עם פרקליטות המדינה, ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות, משרד התרבות והספורט ומשטרת ישראל, במטרה לשלב כוחות ולפעול יחד למיגור הגזענות ממגרשי הכדורגל בישראל.
הסדנה הועברה לשחקני מחלקת הנוער של מכבי חיפה במתחם קצף, מתחם מגרשי האימונים של מועדון מכבי חיפה, בהובלת עמותת "מצמיחים" המתמחה בהבניית מודל ייחודי להפחתת אלימות, גזענות וניכור, שנבחרה להוביל את ההכשרות מטעם היחידה הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים. במהלך הסדנה התקיימו מפגשים שעסקו בחקירת המושג גזענות, בשיח על מקומן של דעות קדומות בחברה, ביצירת מרחב שאינו מאפשר גזענות ועוד.
המפגש המסכם שהתקיים היום נערך בהשתתפות נציגי הקבוצה הבוגרת, גדי קינדה ועלי מוחמד, והתמקד בלקיחת אחריות של שחקנים לייצג בכבוד את המועדון בהתנגדות לגזענות, מתוך הבנה של התפקיד החברתי שלהם כמודלים לחיקוי לשחקנים צעירים ולאוהדים ובמטרה להביא לניקוי תרבות הספורט בישראל מגזענות.
הסדנאות הקרובות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, ובמשרד המשפטים מקווים להרחיב את הפרויקט בהמשך גם לקבוצות נוספות מליגת העל ואף בקרב קהלי האוהדים השונים.
עו"ד שולי אבני-שוהם, מ"מ ראש היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם מועדוני הכדורגל מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע אשר בחרו לקחת חלק בפרויקט. אנו רואים חשיבות רבה בקידום הפרויקט יחד עם קבוצות ליגת העל בכדורגל, ענף ספורט המהווה כור היתוך, הלכה למעשה, של החברה הישראלית. שיתוף פעולה זה יהווה אמצעי יעיל לקידום ערכים וחינוך למניעת אלימות במגרשים ובחברה הישראלית, לצד חיזוק והטמעת ערכים חיוביים במועדונים עצמם".
ענת גלעד, מנהלת שותפויות מרכז מצמיחים: "גזענות, כמו כל סוג של אלימות, היא לא גזירת גורל, אלא נורמה שאפשר וצריך לשאוף למגר מהחברה. מרכז מצמיחים הוא הארגון המוביל מזה 20 שנים בהפחתת אלימות וניכור דרך שינוי נורמות ושמנו לנו כמטרה לטפל בנושא באופן רוחבי בחברה הישראלית כולה, ובפרט במועדוני הספורט בישראל ולהשפיע על הזירה הספורטיבית. ככל שיותר מועדוני ספורט, שחקנים ואוהדים יניפו באומץ דגל שחור, ינקטו עמדה ויוקיעו את התופעה ההרסנית הזו, נצליח להפוך גם את זירת הספורט בישראל לפחות אלימה וגזענית. אני רוצה להודות ליוזמי המהלך, היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים אשר בחרו במרכז מצמיחים כגורם המקצועי המבצע את הפרויקט וליתר השותפים במנהלת הליגות ובקבוצת מכבי חיפה".
מנכ"ל מכבי חיפה, איציק עובדיה: "מועדון הכדורגל מכבי חיפה הינו סמל לדו קיום בין כל המגזרים. במחלקת הנוער שלנו משחקים זה לצד זה, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים יחד בהרמוניה. דו קיום הוא ערך חשוב עבורנו ולכן הצטרפנו לפרויקט החשוב. המאבק בנגע הגזענות הוא הכרחי ומהותי".
מצ"ב וידאו ותמונות סטילס מתוך הסדנה שהועברה במחלקת הנוער של מכבי חיפה.
קרדיט צילום: עומרי שטיין
https://we.tl/t-HUbY4UWb6K
4 בספטמבר 2024
נאבקים בגזענות במגרשי הכדורגל:
הסתיימה ההכשרה הראשונה למניעת גזענות במחלקות הנוער של ליגת העל בכדורגל; שחקני מכבי חיפה הצטרפו למפגש המסכם
על רקע פתיחת עונת הכדורגל בישראל, הסתיים השבוע מחזור ההכשרה הראשון למניעת גזענות במחלקות נוער ובקרב אוהדים של קבוצות ליגת העל בכדורגל. במפגש בין שחקני הקבוצה הבוגרת של מועדון הכדורגל מכבי חיפה לבין שחקני קבוצת הנערים של המועדון, שהתנדב להיות הראשון ששחקניו ישתתפו בסדנה. ההכשרות הבאות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים.
ההכשרות למניעת גזענות הן חלק ממיזם משותף של יחידת התאום הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים עם פרקליטות המדינה, ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות, משרד התרבות והספורט ומשטרת ישראל, במטרה לשלב כוחות ולפעול יחד למיגור הגזענות ממגרשי הכדורגל בישראל.
הסדנה הועברה לשחקני מחלקת הנוער של מכבי חיפה במתחם קצף, מתחם מגרשי האימונים של מועדון מכבי חיפה, בהובלת עמותת "מצמיחים" המתמחה בהבניית מודל ייחודי להפחתת אלימות, גזענות וניכור, שנבחרה להוביל את ההכשרות מטעם היחידה הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים. במהלך הסדנה התקיימו מפגשים שעסקו בחקירת המושג גזענות, בשיח על מקומן של דעות קדומות בחברה, ביצירת מרחב שאינו מאפשר גזענות ועוד.
המפגש המסכם שהתקיים היום נערך בהשתתפות נציגי הקבוצה הבוגרת, גדי קינדה ועלי מוחמד, והתמקד בלקיחת אחריות של שחקנים לייצג בכבוד את המועדון בהתנגדות לגזענות, מתוך הבנה של התפקיד החברתי שלהם כמודלים לחיקוי לשחקנים צעירים ולאוהדים ובמטרה להביא לניקוי תרבות הספורט בישראל מגזענות.
הסדנאות הקרובות יתקיימו במחלקות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, ובמשרד המשפטים מקווים להרחיב את הפרויקט בהמשך גם לקבוצות נוספות מליגת העל ואף בקרב קהלי האוהדים השונים.
עו"ד שולי אבני-שוהם, מ"מ ראש היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם מועדוני הכדורגל מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע אשר בחרו לקחת חלק בפרויקט. אנו רואים חשיבות רבה בקידום הפרויקט יחד עם קבוצות ליגת העל בכדורגל, ענף ספורט המהווה כור היתוך, הלכה למעשה, של החברה הישראלית. שיתוף פעולה זה יהווה אמצעי יעיל לקידום ערכים וחינוך למניעת אלימות במגרשים ובחברה הישראלית, לצד חיזוק והטמעת ערכים חיוביים במועדונים עצמם".
ענת גלעד, מנהלת שותפויות מרכז מצמיחים: "גזענות, כמו כל סוג של אלימות, היא לא גזירת גורל, אלא נורמה שאפשר וצריך לשאוף למגר מהחברה. מרכז מצמיחים הוא הארגון המוביל מזה 20 שנים בהפחתת אלימות וניכור דרך שינוי נורמות ושמנו לנו כמטרה לטפל בנושא באופן רוחבי בחברה הישראלית כולה, ובפרט במועדוני הספורט בישראל ולהשפיע על הזירה הספורטיבית. ככל שיותר מועדוני ספורט, שחקנים ואוהדים יניפו באומץ דגל שחור, ינקטו עמדה ויוקיעו את התופעה ההרסנית הזו, נצליח להפוך גם את זירת הספורט בישראל לפחות אלימה וגזענית. אני רוצה להודות ליוזמי המהלך, היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים אשר בחרו במרכז מצמיחים כגורם המקצועי המבצע את הפרויקט וליתר השותפים במנהלת הליגות ובקבוצת מכבי חיפה".
מנכ"ל מכבי חיפה, איציק עובדיה: "מועדון הכדורגל מכבי חיפה הינו סמל לדו קיום בין כל המגזרים. במחלקת הנוער שלנו משחקים זה לצד זה, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים יחד בהרמוניה. דו קיום הוא ערך חשוב עבורנו ולכן הצטרפנו לפרויקט החשוב. המאבק בנגע הגזענות הוא הכרחי ומהותי".
מצ"ב וידאו ותמונות סטילס מתוך הסדנה שהועברה במחלקת הנוער של מכבי חיפה.
קרדיט צילום: עומרי שטיין
https://we.tl/t-HUbY4UWb6K
Wetransfer
מצמיחים - 2.mov
1 file sent via WeTransfer, the simplest way to send your files around the world