הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (א') ערעור לבית המשפט העליון על הכרעת דינו של חייל מג"ב, אפיק טויבי, אשר הורשע בהמתה בקלות הדעת של השוטר נעים מאדי ז"ל ונידון ל-12 שנות מאסר. המדינה סבורה כי ביהמ"ש שגה בקביעתו כי המעשים נעשו בקלות דעת ולא באדישות וטוענת כי חומרת נסיבות המקרה, בהן כיוון ישיר של נשק דרוך לעבר פניו של אדם ממרחק קצר, מעידות על ההבדל שבין קלות דעת לאדישות, כפי שבא לידי ביטוי ברפורמה בעבירות המתה ואשר לשיטת הפרקליטות מתקיים במקרה הנדון.
כזכור, טויבי, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בעקבות מקרה שארע בפברואר 2021 עת שיחק טויבי, עם נשקו האישי בחדר המגורים בבסיס מג"ב בעכו, כפי שנהג לעשות בהזדמנויות רבות. בעודו עומד סמוך מאוד לנעים ז"ל, חברו ליחידה ושותפו לחדר המגורים, הפנה את האקדח, כשהוא טעון, לעבר ראשו, אמר לו "תראה" ולחץ על ההדק. כתוצאה מכך נורה קליע אשר פגע ישירות בפניו של נעים ז"ל, פצע אותו אנושות והביא למותו. לאחר מכן ניסה טויבי לשבש את זירת האירוע כך שייחזה להתאבדות, ואף ניסה להפיץ שמועה בדבר התאבדותו של נעים ז"ל.
טויבי זוכה מעבירה של רצח והורשע בהמתה בקלות דעת ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף, הורשע על בסיס הודאתו בעבירות שיוחסו לו באישום השני של כתב האישום המתוקן – איומים (ריבוי מקרים), מעשה פזיזות ורשלנות (ריבוי מקרים), ותקיפה סתם (ריבוי מקרים), בגין שורה ארוכה של מקרים בהם שיחק בנשק, איים באמצעותו על חבריו ואף תקף אותם פיזית. בגין אלה, גזר עליו בית המשפט 12 שנות מאסר.
פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית, עו"ד רחל מטר וסגנה, עו"ד איתמר גלבפיש, מבקשת לערער על הכרעת הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה אשר קבעה כי טויבי ביצע את המעשים מתוך קלות דעת, ותטען כי יש לראות בהם מעשים שהתקיימו תוך אדישות, על המשתמע בכך הן מבחינת הגינוי החברתי והמוסרי מכך, והן מבחינת העונש המירבי – מאסר עולם.
הפרקליטות תטען כי העובדה לפיה טויבי נהג לשחק בנשק כדבר שבשגרה ולאיים באמצעותו על חבריו לפלוגה, תוך שהוא מסכן אותם שוב ושוב ואף תקף אותם פיסית כשנהגו להזהירו, מעידים על דפוס התנהגות של אדישות, וכי עוד טרם אירוע ההמתה, המשקל שנתן לערך חיי אדם ולאפשרות גרימת המוות, קטן הוא עד לא קיים. העובדה כי כיוון נשק דרוך וטעון וכיוון אותו לעבר פניו של נעים ממרחק קצר, זו יוצרת רמת סיכון גבוהה ביותר, לה היה מודע טויבי, ואשר מקימה חזקת אדישות. לכך יש להוסיף גם את התנהגותו לאחר האירוע, ובכל זאת שיבוש הזירה, נטישת המנוח כשהוא מחרחר, הפצת השמועה בדבר התאבדותו והעובדה שניקה עצמו בחומר חיטוי – מעידים כולם על אדישותו לחיי המנוח, וכי כל עניינו בו עצמו.
הפרקליטות סבורה כי מדובר בערעור בעל חשיבות עקרונית ורוחבית בשני היבטים:
הפועל היוצא מהכרעת דינו של בית המשפט הוא שתיקים הנוגעים לשימוש מסוכן בנשק, ובלשון העם "משחקים בנשק" לעולם יסווגו כקלות דעת, ולא תיתכן בהם הרשעה בעבירת הרצח, ביסוד נפשי של אדישות. בית המשפט המחוזי ציין בגזר דינו, כי תיק זה "חמור בהרבה" מתיקי משחק בנשק אחרים, ובוצע "בנסיבות ברף חומרה גבוה במיוחד". לטענת הפרקליטות, חומרה מיוחדת זו נעוצה גם ביחס השונה שהתלווה למעשה, שהוא אדישות ולא קלות דעת.
כמו כן, בהיבט המשפטי, עד הרפורמה בעבירות ההמתה, לא הייתה משמעות מעשית להבחנה בין אדישות וקלות הדעת. כעת, יש חשיבות להבחנה זו מעצם היותה הגבול המפריד בין עבירת הרצח לעבירה של המתה בקלות דעת. לכן, על בית המשפט לצלול לעומקם של שיקולים העומדים בבסיס האבחנה, ולצקת בה תוכן של ממש.
לאור האמור, הפרקליטות סבורה כי המסקנה המתחייבת היא כי טויבי נהג באדישות ולא בקלות דעת, ומבקשת מבית המשפט לקבוע הלכה בעניין זה ולהתוות את הדרך בפני רשויות התביעה והערכאות הדיוניות, בכך שירשיע את המשיב בעבירה של רצח ויחזיר את עניינו לבית המשפט המחוזי לגזירת דינו.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (א') ערעור לבית המשפט העליון על הכרעת דינו של חייל מג"ב, אפיק טויבי, אשר הורשע בהמתה בקלות הדעת של השוטר נעים מאדי ז"ל ונידון ל-12 שנות מאסר. המדינה סבורה כי ביהמ"ש שגה בקביעתו כי המעשים נעשו בקלות דעת ולא באדישות וטוענת כי חומרת נסיבות המקרה, בהן כיוון ישיר של נשק דרוך לעבר פניו של אדם ממרחק קצר, מעידות על ההבדל שבין קלות דעת לאדישות, כפי שבא לידי ביטוי ברפורמה בעבירות המתה ואשר לשיטת הפרקליטות מתקיים במקרה הנדון.
כזכור, טויבי, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בעקבות מקרה שארע בפברואר 2021 עת שיחק טויבי, עם נשקו האישי בחדר המגורים בבסיס מג"ב בעכו, כפי שנהג לעשות בהזדמנויות רבות. בעודו עומד סמוך מאוד לנעים ז"ל, חברו ליחידה ושותפו לחדר המגורים, הפנה את האקדח, כשהוא טעון, לעבר ראשו, אמר לו "תראה" ולחץ על ההדק. כתוצאה מכך נורה קליע אשר פגע ישירות בפניו של נעים ז"ל, פצע אותו אנושות והביא למותו. לאחר מכן ניסה טויבי לשבש את זירת האירוע כך שייחזה להתאבדות, ואף ניסה להפיץ שמועה בדבר התאבדותו של נעים ז"ל.
טויבי זוכה מעבירה של רצח והורשע בהמתה בקלות דעת ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף, הורשע על בסיס הודאתו בעבירות שיוחסו לו באישום השני של כתב האישום המתוקן – איומים (ריבוי מקרים), מעשה פזיזות ורשלנות (ריבוי מקרים), ותקיפה סתם (ריבוי מקרים), בגין שורה ארוכה של מקרים בהם שיחק בנשק, איים באמצעותו על חבריו ואף תקף אותם פיזית. בגין אלה, גזר עליו בית המשפט 12 שנות מאסר.
פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית, עו"ד רחל מטר וסגנה, עו"ד איתמר גלבפיש, מבקשת לערער על הכרעת הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה אשר קבעה כי טויבי ביצע את המעשים מתוך קלות דעת, ותטען כי יש לראות בהם מעשים שהתקיימו תוך אדישות, על המשתמע בכך הן מבחינת הגינוי החברתי והמוסרי מכך, והן מבחינת העונש המירבי – מאסר עולם.
הפרקליטות תטען כי העובדה לפיה טויבי נהג לשחק בנשק כדבר שבשגרה ולאיים באמצעותו על חבריו לפלוגה, תוך שהוא מסכן אותם שוב ושוב ואף תקף אותם פיסית כשנהגו להזהירו, מעידים על דפוס התנהגות של אדישות, וכי עוד טרם אירוע ההמתה, המשקל שנתן לערך חיי אדם ולאפשרות גרימת המוות, קטן הוא עד לא קיים. העובדה כי כיוון נשק דרוך וטעון וכיוון אותו לעבר פניו של נעים ממרחק קצר, זו יוצרת רמת סיכון גבוהה ביותר, לה היה מודע טויבי, ואשר מקימה חזקת אדישות. לכך יש להוסיף גם את התנהגותו לאחר האירוע, ובכל זאת שיבוש הזירה, נטישת המנוח כשהוא מחרחר, הפצת השמועה בדבר התאבדותו והעובדה שניקה עצמו בחומר חיטוי – מעידים כולם על אדישותו לחיי המנוח, וכי כל עניינו בו עצמו.
הפרקליטות סבורה כי מדובר בערעור בעל חשיבות עקרונית ורוחבית בשני היבטים:
הפועל היוצא מהכרעת דינו של בית המשפט הוא שתיקים הנוגעים לשימוש מסוכן בנשק, ובלשון העם "משחקים בנשק" לעולם יסווגו כקלות דעת, ולא תיתכן בהם הרשעה בעבירת הרצח, ביסוד נפשי של אדישות. בית המשפט המחוזי ציין בגזר דינו, כי תיק זה "חמור בהרבה" מתיקי משחק בנשק אחרים, ובוצע "בנסיבות ברף חומרה גבוה במיוחד". לטענת הפרקליטות, חומרה מיוחדת זו נעוצה גם ביחס השונה שהתלווה למעשה, שהוא אדישות ולא קלות דעת.
כמו כן, בהיבט המשפטי, עד הרפורמה בעבירות ההמתה, לא הייתה משמעות מעשית להבחנה בין אדישות וקלות הדעת. כעת, יש חשיבות להבחנה זו מעצם היותה הגבול המפריד בין עבירת הרצח לעבירה של המתה בקלות דעת. לכן, על בית המשפט לצלול לעומקם של שיקולים העומדים בבסיס האבחנה, ולצקת בה תוכן של ממש.
לאור האמור, הפרקליטות סבורה כי המסקנה המתחייבת היא כי טויבי נהג באדישות ולא בקלות דעת, ומבקשת מבית המשפט לקבוע הלכה בעניין זה ולהתוות את הדרך בפני רשויות התביעה והערכאות הדיוניות, בכך שירשיע את המשיב בעבירה של רצח ויחזיר את עניינו לבית המשפט המחוזי לגזירת דינו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד אליהו אסולין (38) מביתר עילית, לאחר שביצע עבירות מין חמורות בקטין במשך מספר שנים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם חזן גרימברג, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בין השנים 2013-2018, התגורר אסולין עם משפחתו בדירה באשדוד וכי הכיר את הקטין (2003) שגר התגורר בעיר.
באפריל 2013, פיתה אסולין את הקטין באמצעות ממתקים לעלות לדירה בה התגורר שם תקף אותו מינית ואנס אותו. בנוסף, במספר רב של הזדמנויות, אסף אסולין את הקטין ברכבו ולקח אותו למקומות מבודדים שם ביצע בו מעשים מיניים. בין היתר גרם אסולין לקטין לבצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים ואנס אותו.
לאסולין יוחס מעשה סדום; גרם מעשה סדום; מעשים מגונים; גרם מעשים מגונים והדחה בחקירה לאחר שביקש מהקטין שלא יספר על מעשיו לאיש.
במקביל הוגשה כנגד הנאשם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד אליהו אסולין (38) מביתר עילית, לאחר שביצע עבירות מין חמורות בקטין במשך מספר שנים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם חזן גרימברג, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בין השנים 2013-2018, התגורר אסולין עם משפחתו בדירה באשדוד וכי הכיר את הקטין (2003) שגר התגורר בעיר.
באפריל 2013, פיתה אסולין את הקטין באמצעות ממתקים לעלות לדירה בה התגורר שם תקף אותו מינית ואנס אותו. בנוסף, במספר רב של הזדמנויות, אסף אסולין את הקטין ברכבו ולקח אותו למקומות מבודדים שם ביצע בו מעשים מיניים. בין היתר גרם אסולין לקטין לבצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים ואנס אותו.
לאסולין יוחס מעשה סדום; גרם מעשה סדום; מעשים מגונים; גרם מעשים מגונים והדחה בחקירה לאחר שביקש מהקטין שלא יספר על מעשיו לאיש.
במקביל הוגשה כנגד הנאשם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום 14 שנות מאסר ופיצוי בסך 80,000 שקלים על איאנו טאקלה, תושב פתח תקווה אשר הורשע בניסיון הרצח של אשתו באמצעות גרזן, לעיני בנותיהם.
הנאשם ואשתו היו נשואים כ35 שנה, והתגוררו בפתח תקווה עם שלוש מבנותיהם. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד טלי קרת מפרקליטות מחוז מרכז, המקרה אירע במאי 2022, על רקע ויכוחים חוזרים בין בני הזוג במרכזם חשדו של הנאשם כי אשתו בוגדת בו ואיומים חוזרים מצידו כי יהרוג אותה, על אף הכחשותיה. יממה לאחר ריב בנושא האמור, נכנס הנאשם בעקבותיה של אשתו לחדר האמבטיה, כשבידו גרזן. הנאשם דחף את אשתו על הרצפה, היכה אותה באמצעות הגרזן בידה ובעורפה וכן בבעיטות ובחניקה. האם צעקה לבנותיה שהגיעו במהרה לחדר האמבטיה שם הבחינו באם שרועה ומדממת על הרצפה. הבנות התחננו לאב שיחדל ממעשיו ובמקביל ניסו להדוף את הנאשם מן האם. הן הצליחו ליטול את הגרזן מידו ואף לדחוק אותו מתוך חדר האמבטיה ולנעול אחריו את הדלת.
לאחר ניהולו של משפט הוכחות, הורשע טקאלה בעבירות ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר ופציעה. הפרקליטות סברה כי נכון לקבוע מתחם ענישה שבין 14-18 שנות מאסר, ואילו הבוקר, גזר עליו בית המשפט עונש 14 שנות מאסר בפועל, לצד עונש מאסר על תנאי ופיצוי בסך 80,000 ש"ח לנפגעת.
בית המשפט התייחס בגזר הדין לנתון שהופיע בדו"ח האוניברסיטה העברית בירושלים לפיו בשנת 2023 נרצחו בישראל 22 נשים על רקע מגדרי, כאשר ב- 19 מן המקרים היתה היכרות מוקדמת בין הרוצח לקורבנו, וב- 12 מן המקרים היה הרוצח בן-זוגה של הקורבן. (סעיף 25 לגזר הדין).
עוד הוסיף בית המשפט בהמשך לאמור: "אין לסטות מהקביעה כי הסיבה לביצוע המעשה היה חשדו של הנאשם בבגידתה של המתלוננת, מעשה שבגינו "מגיע לה עונש", לדעתו... יש לדחות בשתי ידיים את התפיסה הרצחנית, שלפיה חשד בבגידה, או אפילו בגידה ודאית, מבססים זכות לבן הזוג הנבגד לנקום נקמתו וליטול את חיי הבוגדת. ... תפיסה זו טרם עברה מהעולם, אף-לא ממדינת ישראל... כבר עמדנו לעיל על חומרת הבעיה ועל נחיצות תרומתו של בית המשפט לפתרונה, בענישה מחמירה היכן שנכשלו הסברה וחינוך". (סעיפים 37-36 לגזר הדין).
בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום 14 שנות מאסר ופיצוי בסך 80,000 שקלים על איאנו טאקלה, תושב פתח תקווה אשר הורשע בניסיון הרצח של אשתו באמצעות גרזן, לעיני בנותיהם.
הנאשם ואשתו היו נשואים כ35 שנה, והתגוררו בפתח תקווה עם שלוש מבנותיהם. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד טלי קרת מפרקליטות מחוז מרכז, המקרה אירע במאי 2022, על רקע ויכוחים חוזרים בין בני הזוג במרכזם חשדו של הנאשם כי אשתו בוגדת בו ואיומים חוזרים מצידו כי יהרוג אותה, על אף הכחשותיה. יממה לאחר ריב בנושא האמור, נכנס הנאשם בעקבותיה של אשתו לחדר האמבטיה, כשבידו גרזן. הנאשם דחף את אשתו על הרצפה, היכה אותה באמצעות הגרזן בידה ובעורפה וכן בבעיטות ובחניקה. האם צעקה לבנותיה שהגיעו במהרה לחדר האמבטיה שם הבחינו באם שרועה ומדממת על הרצפה. הבנות התחננו לאב שיחדל ממעשיו ובמקביל ניסו להדוף את הנאשם מן האם. הן הצליחו ליטול את הגרזן מידו ואף לדחוק אותו מתוך חדר האמבטיה ולנעול אחריו את הדלת.
לאחר ניהולו של משפט הוכחות, הורשע טקאלה בעבירות ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר ופציעה. הפרקליטות סברה כי נכון לקבוע מתחם ענישה שבין 14-18 שנות מאסר, ואילו הבוקר, גזר עליו בית המשפט עונש 14 שנות מאסר בפועל, לצד עונש מאסר על תנאי ופיצוי בסך 80,000 ש"ח לנפגעת.
בית המשפט התייחס בגזר הדין לנתון שהופיע בדו"ח האוניברסיטה העברית בירושלים לפיו בשנת 2023 נרצחו בישראל 22 נשים על רקע מגדרי, כאשר ב- 19 מן המקרים היתה היכרות מוקדמת בין הרוצח לקורבנו, וב- 12 מן המקרים היה הרוצח בן-זוגה של הקורבן. (סעיף 25 לגזר הדין).
עוד הוסיף בית המשפט בהמשך לאמור: "אין לסטות מהקביעה כי הסיבה לביצוע המעשה היה חשדו של הנאשם בבגידתה של המתלוננת, מעשה שבגינו "מגיע לה עונש", לדעתו... יש לדחות בשתי ידיים את התפיסה הרצחנית, שלפיה חשד בבגידה, או אפילו בגידה ודאית, מבססים זכות לבן הזוג הנבגד לנקום נקמתו וליטול את חיי הבוגדת. ... תפיסה זו טרם עברה מהעולם, אף-לא ממדינת ישראל... כבר עמדנו לעיל על חומרת הבעיה ועל נחיצות תרומתו של בית המשפט לפתרונה, בענישה מחמירה היכן שנכשלו הסברה וחינוך". (סעיפים 37-36 לגזר הדין).
הקלות נוספות למי שהושפעו מהמלחמה בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין
שלום רב,
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין חתם על תקנות הקובעות כי גם במועד בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין בחודש ספטמבר הקרוב (הבחינה תתקיים ביום 8.9.2024), יינתנו הקלות לנבחנים המשרתים במילואים ולבני/בנות הזוג, נבחנים המפונים מבתיהם, נבחנים אשר בן משפחתם מקרבה ראשונה, נחטף, נרצח או נפל במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר או במהלך המלחמה.
על פי התקנות, מתמחים הזכאים לגשת לבחינת לשכת עורכי הדין בחודש ספטמבר 2024 ושייכים לאחת הקבוצות האמורות, יוכלו לפצל את הבחינה ולבצע את חלקה בספטמבר ואת חלקה במועד דצמבר. לחילופין, הם יוכלו לבקש להיבחן עם תוספת זמן.
תיקון התקנות נעשה על רקע הימשכות המלחמה, כאשר מתמחים רבים עדיין מגויסים, אזרחים רבים עדיין מפונים ורבים אחרים מתמודדים עם קשיים שונים עקב נסיבות המלחמה. בשל כך, נבצר ממתמחים רבים להתכונן באופן מיטבי לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין במועד ספטמבר.
התקנות החדשות מצטרפות למהלכים נוספים שקודמו במשרד המשפטים בחודשים האחרונים אשר נועדו לסייע בתקופת המלחמה לסטודנטים מפונים ולסטודנטים המשרתים במילואים, בהסמכתם של עורכי דין ובמקצועות נוספים. בין היתר: משרתי מילואים זכאים להיבחן בבחינה על היקף חומר מצומצם, קיצור ההתמחות במשפטים בהוראת שעה לשנה אחת במקום 18 חודשים, סיוע לסטודנטים בשירות מילואים ולבני זוגם לממש את ההקלות וההטבות ולקבל את מלוא זכויותיהם במוסדות להשכלה גבוהה, דחיית מועדי הבחינות הסופיות שנערכות על ידי מועצת רואי חשבון, החשבת ימי מילואים כימי התמחות בראיית חשבון, הפחתת אגרות בחינה ועוד.
טיוטת התקנות הוכנה על ידי הלשכה המשפטית במשרד המשפטים בליווי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) במשרד.
שלום רב,
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין חתם על תקנות הקובעות כי גם במועד בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין בחודש ספטמבר הקרוב (הבחינה תתקיים ביום 8.9.2024), יינתנו הקלות לנבחנים המשרתים במילואים ולבני/בנות הזוג, נבחנים המפונים מבתיהם, נבחנים אשר בן משפחתם מקרבה ראשונה, נחטף, נרצח או נפל במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר או במהלך המלחמה.
על פי התקנות, מתמחים הזכאים לגשת לבחינת לשכת עורכי הדין בחודש ספטמבר 2024 ושייכים לאחת הקבוצות האמורות, יוכלו לפצל את הבחינה ולבצע את חלקה בספטמבר ואת חלקה במועד דצמבר. לחילופין, הם יוכלו לבקש להיבחן עם תוספת זמן.
תיקון התקנות נעשה על רקע הימשכות המלחמה, כאשר מתמחים רבים עדיין מגויסים, אזרחים רבים עדיין מפונים ורבים אחרים מתמודדים עם קשיים שונים עקב נסיבות המלחמה. בשל כך, נבצר ממתמחים רבים להתכונן באופן מיטבי לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין במועד ספטמבר.
התקנות החדשות מצטרפות למהלכים נוספים שקודמו במשרד המשפטים בחודשים האחרונים אשר נועדו לסייע בתקופת המלחמה לסטודנטים מפונים ולסטודנטים המשרתים במילואים, בהסמכתם של עורכי דין ובמקצועות נוספים. בין היתר: משרתי מילואים זכאים להיבחן בבחינה על היקף חומר מצומצם, קיצור ההתמחות במשפטים בהוראת שעה לשנה אחת במקום 18 חודשים, סיוע לסטודנטים בשירות מילואים ולבני זוגם לממש את ההקלות וההטבות ולקבל את מלוא זכויותיהם במוסדות להשכלה גבוהה, דחיית מועדי הבחינות הסופיות שנערכות על ידי מועצת רואי חשבון, החשבת ימי מילואים כימי התמחות בראיית חשבון, הפחתת אגרות בחינה ועוד.
טיוטת התקנות הוכנה על ידי הלשכה המשפטית במשרד המשפטים בליווי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) במשרד.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד שלושה נאשמים המואשמים כל אחד לפי חלקו בביצוע עבירות של סחיטה באיומים בצוותא, כליאת שווא בצוותא ועבירות נוספות.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ת"א, הנאשמים איתי חכם (32) מרמת גן, שלומי עמאר (28) מפתח תקווה וקלו מסלה (30) מירושלים, קשרו קשר לסחוט את המתלונן על רקע הלוואה שלווה. במסגרת הקשר, סחטו ממנו הנאשמים באיומים, בצוותא חדא, סכומי כסף גבוהים, תוך שימוש במוניטין העברייני של נאשם 1. בעקבות האיומים, המתלונן העביר לנאשמים סכומי כסף שונים, ובסך הכל למעלה מ-200 אלף ₪. בהמשך, הפסיק המתלונן להעביר כספים, אז כלאו אותו הנאשמים בבית ברמת גן, וסחטו אותו באיומים ובכוח, כשהם אוחזים בגרזנים ובסכינים, על מנת להפחידו ולהניעו לשלם את החוב הכספי.
במהלך המפגש, סטר אחד הנאשמים בחוזקה על פניו של המתלונן, ונאשם 1 שב ואיים עליו, ובין היתר: 'זו רק ההתחלה של מה שהולך לקרות. אתה יודע מה זה לא לענות לאיתי חכם בטלפון?...הבאתי לפה כמה אביזרים מיוחדים כדי לטפל בך...הכנתי גרזינים להוריד לך את האצבעות...ואני עוד לא החלטתי איזה חלק מהגוף שלך לקחת', או מילים בעלות משמעות דומה.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד שלושה נאשמים המואשמים כל אחד לפי חלקו בביצוע עבירות של סחיטה באיומים בצוותא, כליאת שווא בצוותא ועבירות נוספות.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ת"א, הנאשמים איתי חכם (32) מרמת גן, שלומי עמאר (28) מפתח תקווה וקלו מסלה (30) מירושלים, קשרו קשר לסחוט את המתלונן על רקע הלוואה שלווה. במסגרת הקשר, סחטו ממנו הנאשמים באיומים, בצוותא חדא, סכומי כסף גבוהים, תוך שימוש במוניטין העברייני של נאשם 1. בעקבות האיומים, המתלונן העביר לנאשמים סכומי כסף שונים, ובסך הכל למעלה מ-200 אלף ₪. בהמשך, הפסיק המתלונן להעביר כספים, אז כלאו אותו הנאשמים בבית ברמת גן, וסחטו אותו באיומים ובכוח, כשהם אוחזים בגרזנים ובסכינים, על מנת להפחידו ולהניעו לשלם את החוב הכספי.
במהלך המפגש, סטר אחד הנאשמים בחוזקה על פניו של המתלונן, ונאשם 1 שב ואיים עליו, ובין היתר: 'זו רק ההתחלה של מה שהולך לקרות. אתה יודע מה זה לא לענות לאיתי חכם בטלפון?...הבאתי לפה כמה אביזרים מיוחדים כדי לטפל בך...הכנתי גרזינים להוריד לך את האצבעות...ואני עוד לא החלטתי איזה חלק מהגוף שלך לקחת', או מילים בעלות משמעות דומה.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
הודעה מטעם הפרקליטות
שלום רב,
לאור מידע מוטעה רב שפורסם אודות חקירה שמנהלת משטרת ישראל בחשד ל"רצח מחבל נוח'בה", שהביאה להסתה חמורה נגד פרקליטים ואנשי משטרה, באופן חריג מפרסמת פרקליטות המדינה הבהרה:
בחודש דצמבר 2023 נפתחה חקירה בעקבות מידע שהתקבל אודות גניבת נשקים מלוחמי ימ"מ שנהרגו בקרבות ב-7 באוקטובר. בעקבות המידע, נערכה חקירה שהובילה להגשת כתב אישום נגד ר' בעבירות אמל"ח והתחזות, והוא נעצר עד תום ההליכים.
חשוד נוסף, ס', נחקר אף הוא ובמסגרת חקירתו נמצאו התבטאויות כתובות שלו מזמן אמת, בהן התוודה לכאורה על הריגתם של מספר מחבלים אשר הוא ואחרים תפסו בחיים, וכן במעשי אלימות קשים שנעשו במחבלים שלא במסגרת לחימה.
לאחר בחינת הדברים הוחלט כי הודעות אלה, בהן החשוד מתוודה לכאורה בהמתתם של מחבלים אשר נתפסו חיים, מצדיקות חקירתו באזהרה. במהלך חקירתו הוברר, כי מדובר לכאורה בדברי רהב. עוד נוסיף, כי בחיפוש שנערך בביתו של החשוד ס' נמצאו אקדח לא חוקי וכן חלקים של רובי M-16, והוא נחקר באזהרה גם בגין כך.
אשר לחשד הנוגע לרצח פלסטיני והשלכתו באזור עוטף עזה, הנוגע בעיקר לחשוד ר':
כאמור, ר' עצור עד לתום ההליכים בגין כתב האישום בתיק האמל"ח. החשד הנוכחי נגדו עלה בעקבות סרטון בו הוא נראה מכה פלסטיני כפות ברכבו. לסרטון זו התווספו ראיות לכאורה נוספות. בדיקות פורנזיות העלו כי אותו פלסטיני שהוכה ברכבו נמצא מת וגופתו לא זוהתה.
בימ"ש השלום בת"א קבע בהחלטתו לאשר את צווי החיפוש והמעצר נגד ר' ואחרים, כי "קיים במקרה זה חשד סביר לביצוע עבירה של רצח, וזאת בנסיבות הרגישות שתיאר בפניי נציג המבקשת, ביומה הראשון של המלחמה. נוכח אותן נסיבות רגישות, ניתן להבין את התמשכות הליכי החקירה והעובדה שהבקשות שבפניי הובאו רק בחלוף מספר חודשים מהמועד בו הסתיים הליך של תיק חקירת נסיבות מוות".
הפרקליטות מלווה את החקירה אשר מנוהלת ע"י משטרת ישראל, ותפעל כדי לקבל החלטה במהירות האפשרית.
פרקליטות המדינה רואה בחומרה רבה פרסומים מסיתים שאין להם כל בסיס, המכוונים נגד פרקליטים שליוו כביכול את החקירה ומהווים למעשה התרת דמם. מדובר בפרסומים שכל תכליתם הטלת מורא על הפרקליטים מלבצע את עבודתם באופן מקצועי והגון.
כל ניסיון להטיל דופי בפרקליטים אלה ובכלל בעבודת הפרקליטות ולקשור בין מערכת אכיפת החוק לבין ניסיונות פגיעה במדינת ישראל, לא יצלח. מערכת אכיפת החוק תמשיך לפעול בהתאם לדין, ללא מורא וללא משוא פנים.
שלום רב,
לאור מידע מוטעה רב שפורסם אודות חקירה שמנהלת משטרת ישראל בחשד ל"רצח מחבל נוח'בה", שהביאה להסתה חמורה נגד פרקליטים ואנשי משטרה, באופן חריג מפרסמת פרקליטות המדינה הבהרה:
בחודש דצמבר 2023 נפתחה חקירה בעקבות מידע שהתקבל אודות גניבת נשקים מלוחמי ימ"מ שנהרגו בקרבות ב-7 באוקטובר. בעקבות המידע, נערכה חקירה שהובילה להגשת כתב אישום נגד ר' בעבירות אמל"ח והתחזות, והוא נעצר עד תום ההליכים.
חשוד נוסף, ס', נחקר אף הוא ובמסגרת חקירתו נמצאו התבטאויות כתובות שלו מזמן אמת, בהן התוודה לכאורה על הריגתם של מספר מחבלים אשר הוא ואחרים תפסו בחיים, וכן במעשי אלימות קשים שנעשו במחבלים שלא במסגרת לחימה.
לאחר בחינת הדברים הוחלט כי הודעות אלה, בהן החשוד מתוודה לכאורה בהמתתם של מחבלים אשר נתפסו חיים, מצדיקות חקירתו באזהרה. במהלך חקירתו הוברר, כי מדובר לכאורה בדברי רהב. עוד נוסיף, כי בחיפוש שנערך בביתו של החשוד ס' נמצאו אקדח לא חוקי וכן חלקים של רובי M-16, והוא נחקר באזהרה גם בגין כך.
אשר לחשד הנוגע לרצח פלסטיני והשלכתו באזור עוטף עזה, הנוגע בעיקר לחשוד ר':
כאמור, ר' עצור עד לתום ההליכים בגין כתב האישום בתיק האמל"ח. החשד הנוכחי נגדו עלה בעקבות סרטון בו הוא נראה מכה פלסטיני כפות ברכבו. לסרטון זו התווספו ראיות לכאורה נוספות. בדיקות פורנזיות העלו כי אותו פלסטיני שהוכה ברכבו נמצא מת וגופתו לא זוהתה.
בימ"ש השלום בת"א קבע בהחלטתו לאשר את צווי החיפוש והמעצר נגד ר' ואחרים, כי "קיים במקרה זה חשד סביר לביצוע עבירה של רצח, וזאת בנסיבות הרגישות שתיאר בפניי נציג המבקשת, ביומה הראשון של המלחמה. נוכח אותן נסיבות רגישות, ניתן להבין את התמשכות הליכי החקירה והעובדה שהבקשות שבפניי הובאו רק בחלוף מספר חודשים מהמועד בו הסתיים הליך של תיק חקירת נסיבות מוות".
הפרקליטות מלווה את החקירה אשר מנוהלת ע"י משטרת ישראל, ותפעל כדי לקבל החלטה במהירות האפשרית.
פרקליטות המדינה רואה בחומרה רבה פרסומים מסיתים שאין להם כל בסיס, המכוונים נגד פרקליטים שליוו כביכול את החקירה ומהווים למעשה התרת דמם. מדובר בפרסומים שכל תכליתם הטלת מורא על הפרקליטים מלבצע את עבודתם באופן מקצועי והגון.
כל ניסיון להטיל דופי בפרקליטים אלה ובכלל בעבודת הפרקליטות ולקשור בין מערכת אכיפת החוק לבין ניסיונות פגיעה במדינת ישראל, לא יצלח. מערכת אכיפת החוק תמשיך לפעול בהתאם לדין, ללא מורא וללא משוא פנים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שחר יעקבי (38) ממושב ניר חן בגין עשרות עבירות מין שביצע בקטינות באמצעות הרשתות החברתיות.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו, מפרקליטות מחוז דרום, במהלך שנת 2023-2024, יצר יעקבי במספר הזדמנויות שונות קשר עם קטינות בגילאי 11-15 באמצעות הרשתות החברותיות "טיק טוק" ו-"אינסטגרם" ו"סנאפ צ'ט". במסגרת ההתכתבויות ביקש יעקבי מהקטינות, כשהוא יודע שהן קטינות, לשלוח לו סרטונים ותמונות אינטימיות שלהן תוך שהוא מדריך אותן מה לצלם. כך לדוגמה, הקטינות תעדו את עצמן באמצעות הטלפון הנייד ושלחו לו תמונות וסרטונים שלהן בעירום מלא וחלקי, נוגעות בעצמן לא פעם תוך שהן מציינות את שמו, מחדירות חפצים או אצבעות, יושבות או עומדות בתנוחות מסוימות ועוד. באחד המקרים שלח יעקבי תמונות של אבר מינו לאחת הקטינות. למרות בקשת חלק מהקטינות למחוק את הסרטונים והתמונות מיד לאחר שליחתם, יעקבי לא עשה זאת ושמר את כל הסרטונים והתמונות בטלפון הנייד שלו.
לנאשם יוחסו עבירות אינוס; מעשה סדום ומעשים מגונים.
במקביל להגשת כתב האישום הוגש כנגד הנאשם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שחר יעקבי (38) ממושב ניר חן בגין עשרות עבירות מין שביצע בקטינות באמצעות הרשתות החברתיות.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו, מפרקליטות מחוז דרום, במהלך שנת 2023-2024, יצר יעקבי במספר הזדמנויות שונות קשר עם קטינות בגילאי 11-15 באמצעות הרשתות החברותיות "טיק טוק" ו-"אינסטגרם" ו"סנאפ צ'ט". במסגרת ההתכתבויות ביקש יעקבי מהקטינות, כשהוא יודע שהן קטינות, לשלוח לו סרטונים ותמונות אינטימיות שלהן תוך שהוא מדריך אותן מה לצלם. כך לדוגמה, הקטינות תעדו את עצמן באמצעות הטלפון הנייד ושלחו לו תמונות וסרטונים שלהן בעירום מלא וחלקי, נוגעות בעצמן לא פעם תוך שהן מציינות את שמו, מחדירות חפצים או אצבעות, יושבות או עומדות בתנוחות מסוימות ועוד. באחד המקרים שלח יעקבי תמונות של אבר מינו לאחת הקטינות. למרות בקשת חלק מהקטינות למחוק את הסרטונים והתמונות מיד לאחר שליחתם, יעקבי לא עשה זאת ושמר את כל הסרטונים והתמונות בטלפון הנייד שלו.
לנאשם יוחסו עבירות אינוס; מעשה סדום ומעשים מגונים.
במקביל להגשת כתב האישום הוגש כנגד הנאשם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה וחייב את הנתבעים להחזיר למדינה מעל למיליון ₪ שהוציאה לפינוי בתיהם. בנוסף, חויבו הנתבעים בתשלום שכר טרחה בסך 60,000 ₪.
שופטת בית משפט השלום, רחל טיקטין עדולם, קיבלה את עמדת רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד טל שטיין מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי). השופטת קבעה כי הנתבעים חייבים להשיב למדינה סך העולה על מיליון ₪, שהמדינה הוציאה מכיסה כדי לפנותם ממקרקעין השייכים למדינה, אליהם פלשו בעיר רהט ובנו עליהם בתים. שלמרות שבית המשפט הוצאו להם צווי ההריסה, המשיכו הנתבעים להשתמש בקרקע ולא הרסו את המבנים וגם לא ביקשו את ביטולם, זאת למרות שהובהרה להם זכותם לעשות כן. לאור האמור נאלצה המדינה לבצע את הפינוי וההריסה בעצמה.
טרם הפינוי התנהל מול הנתבעים משא ומתן ארוך בנוגע לפינוי מרצון של המקרקעין על ידי הנתבעים, ואף הוצעו להם מקרקעין במספר מקומות אחרים. אך מאחר שהנתבעים לא קיבלו אף אחת מהחלופות השונות שהוצעו להם ודרשו מגרשים שאינם פנויים או שאינם תואמים את זכויותיהם, המשא ומתן נכשל. עוד נקבע כי הנתבעים הפריעו, סיכלו ואיימו על זכאים למגרשים במתחם שהם ביקשו לעצמם.
בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים כי הפינוי התבצע באישון ליל וללא הודעה מוקדמת, וציין כי הפינוי התבצע לאחר משא ומתן אינטנסיבי בהשתתפות ראש עיריית רהט, נציגי הנתבעים, נציגי המשטרה ואחרים, וכי היה ברור לכולם שצווי הריסה בתוקף והאכיפה תבוצע, ככל שהצדדים לא יגיעו לכדי הסכמות. כמו כן, מספר ימים לפני מועד ההריסה, ביקרו במקום נציגי משטרה, ונפגשו עם הנתבע המרכזי.
גם לאחר אכיפה חלקית על ידי המשטרה, לא ביצעו הנתבעים את המשך הפינוי בעצמם, למרות שנאמר להם כי אם לא ישלימו את הפינוי, המדינה תמשיך בפינויים של המבנים.
הגשת תביעות יזומות להשבת עלויות הריסה ופינוי נעשית על ידי רשות מקרקעי ישראל וגורמי האכיפה כחלק ממהלך כולל של ההתמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית ופלישה למקרקעי ציבור, בין היתר באמצעות הפן הכלכלי, מתוך החשיבות הרבה בקיום ויישום מדיניות אכיפה כלכלית היוצרת הרתעה יעילה.
בית המשפט קיבל את מלוא עמדת המדינה ביחס לגובה עלויות הפינוי, ודחה את טענות הנתבעים כי יש לראות את העובדה שהאירוע הסתיים ללא נפגעים כהערכה שגויה של המשטרה ביחס לכוחות אותם הביאה.
בנוסף לעלויות הפינוי ושכר הטרחה שהושתו על הנתבעים, ניתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם להיכנס למקום.
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה וחייב את הנתבעים להחזיר למדינה מעל למיליון ₪ שהוציאה לפינוי בתיהם. בנוסף, חויבו הנתבעים בתשלום שכר טרחה בסך 60,000 ₪.
שופטת בית משפט השלום, רחל טיקטין עדולם, קיבלה את עמדת רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד טל שטיין מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי). השופטת קבעה כי הנתבעים חייבים להשיב למדינה סך העולה על מיליון ₪, שהמדינה הוציאה מכיסה כדי לפנותם ממקרקעין השייכים למדינה, אליהם פלשו בעיר רהט ובנו עליהם בתים. שלמרות שבית המשפט הוצאו להם צווי ההריסה, המשיכו הנתבעים להשתמש בקרקע ולא הרסו את המבנים וגם לא ביקשו את ביטולם, זאת למרות שהובהרה להם זכותם לעשות כן. לאור האמור נאלצה המדינה לבצע את הפינוי וההריסה בעצמה.
טרם הפינוי התנהל מול הנתבעים משא ומתן ארוך בנוגע לפינוי מרצון של המקרקעין על ידי הנתבעים, ואף הוצעו להם מקרקעין במספר מקומות אחרים. אך מאחר שהנתבעים לא קיבלו אף אחת מהחלופות השונות שהוצעו להם ודרשו מגרשים שאינם פנויים או שאינם תואמים את זכויותיהם, המשא ומתן נכשל. עוד נקבע כי הנתבעים הפריעו, סיכלו ואיימו על זכאים למגרשים במתחם שהם ביקשו לעצמם.
בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים כי הפינוי התבצע באישון ליל וללא הודעה מוקדמת, וציין כי הפינוי התבצע לאחר משא ומתן אינטנסיבי בהשתתפות ראש עיריית רהט, נציגי הנתבעים, נציגי המשטרה ואחרים, וכי היה ברור לכולם שצווי הריסה בתוקף והאכיפה תבוצע, ככל שהצדדים לא יגיעו לכדי הסכמות. כמו כן, מספר ימים לפני מועד ההריסה, ביקרו במקום נציגי משטרה, ונפגשו עם הנתבע המרכזי.
גם לאחר אכיפה חלקית על ידי המשטרה, לא ביצעו הנתבעים את המשך הפינוי בעצמם, למרות שנאמר להם כי אם לא ישלימו את הפינוי, המדינה תמשיך בפינויים של המבנים.
הגשת תביעות יזומות להשבת עלויות הריסה ופינוי נעשית על ידי רשות מקרקעי ישראל וגורמי האכיפה כחלק ממהלך כולל של ההתמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית ופלישה למקרקעי ציבור, בין היתר באמצעות הפן הכלכלי, מתוך החשיבות הרבה בקיום ויישום מדיניות אכיפה כלכלית היוצרת הרתעה יעילה.
בית המשפט קיבל את מלוא עמדת המדינה ביחס לגובה עלויות הפינוי, ודחה את טענות הנתבעים כי יש לראות את העובדה שהאירוע הסתיים ללא נפגעים כהערכה שגויה של המשטרה ביחס לכוחות אותם הביאה.
בנוסף לעלויות הפינוי ושכר הטרחה שהושתו על הנתבעים, ניתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם להיכנס למקום.
הודעה מטעם הצוות הבין-משרדי לטיפול בתופעת הזנות
בתום ארבע שנים מכניסתו לתוקף של החוק לאיסור צריכת זנות:*
72% מהציבור תומך בחוק איסור צריכת זנות; היקף החיפוש אחר זנות בגוגל ירד לאחר אישור החוק;
לאחר ירידה בפעולות האכיפה של משטרת ישראל זוהתה מגמת עלייה מחודשת בצריכת הזנות
היקף הביקוש לזנות בישראל ירד בתקופה הסמוכה לחקיקת החוק אולם השפעת החוק הצטמצמה עם הירידה באכיפה משטרתית, כך עולה מהמחקר המלווה של יישום החוק לאיסור צריכת זנות, שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומוגש בימים אלו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. עוד עולה כי72% מהציבור בישראל תומך בחוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף לפני ארבע שנים.
חוק איסור צריכת זנות בישראל אושר בינואר 2019 ונכנס לתוקף ביולי 2020 כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, שצפויה להסתיים ביולי 2025. בהתאם לחוק, צריכת זנות מוגדרת כעבירה פלילית שכרוכה בקנס מנהלי בסך 2000 ₪, ובמקרה של עבירה חוזרת, כפל כנס של 4000 ש"ח. המחקר המלווה בוחן את יישומו והשפעתו של החוק על השגת מטרתו, והוא נערך באחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי בליווי המשרד לביטחון לאומי.
במהלך 2021-2023 הטילה משטרת ישראל במסגרת חוק איסור צריכת זנות 5,091 קנסות, בשנת 2021 הטילה 1,384 קנסות, ב-2022 הטילה 2,841, וב-2023 הוטלו רק 866 קנסות.
במהלך השנה שלאחר חקיקת החוק חלה ירידה משמעותית בהיקף של החיפושים בגוגל אחר זנות באינטרנט (ירידה של 20%). עם זאת, ניכרת מאז יולי 2022 מגמת עלייה בחיפושים שמגיעה לאחר הירידה בהיקף האכיפה, אך היקף החיפושים נותרו עדיין נמוכים לעומת התקופה שלפני אישור החוק.
ממצאי המחקר מצביעים על עלייה חדה בתמיכת הציבור בחוק (72%), זאת בהשוואה לתמיכה של 39% בסקר דומה שנערך בשנת 2016, ותמיכה של 26% בסקר הראשון שנערך בנושא בשנת 2008.
למרות המפנה הדרמטי שחל בדעת הקהל בנוגע לחוק איסור צריכת זנות, על פי סקר בקרב גברים יהודים בני 18-70 בישראל, עלתה צריכת הזנות בין השנים 2021 ל-2024 מ-7% ל-9%. החוקרים מסבירים זאת, בין היתר, בירידה בהיקף בפעילות האכיפה של משטרת ישראל כנגד צרכני הזנות. עוד נמצא בסקר כי מרבית צרכני הזנות לא הושפעו מן החוק או לא הכירו אותו כלל.
המחקר אף בוחן את אופן יישום החלטת הממשלה (4462) המקצה 30 מיליון ₪ לשנה לתוכניות בתחום השיקום, הטיפול והחינוך - מהדיווח לכנסת עולה כי מאז החלטת הממשלה הרחיבו משרדי הממשלה את מספר השירותים עבור נשים בזנות באופן משמעותי:
משרד הרווחה והביטחון החברתי פיתח והרחיב במהלך שנים אלו שירותים רבים בעלות של 21 מיליון שקלים בשנה עבור אנשים בזנות, חלקם חדשניים גם ברמה העולמית: החל ממרחבים לנערות וצעירות בזנות ברחבי הארץ, גגונים להלנת חירום, יחידות עירוניות לטיפול בזנות, תוכנית "דיור תחילה", ומענים ספציפיים לגברים בזנות ולטרנסג'נדריות בזנות הכוללים טיפול סוציאלי ונפשי וכן שיקום תעסוקתי, וקו סיוע חירום לנשים בזנות.
במקביל, שירות מבחן למבוגרים במשרד הרווחה והביטחון החברתי טיפל ב-92 גברים שצרכו זנות ונקנסו, שהעדיפו להשתלב בסדנה טיפולית של שירות המבחן מאשר לשלם את הקנס. מתוכם, 76 השתתפו בסדנאות קבוצתיות ו-3 בטיפולים פרטניים שבסיומם הם הופנו להמשך טיפול.
משרד המשפטים פיתח מודל ייעודי לסיוע בחובות לא.נשים בזנות במסגרת הליכי חדלות פירעון, הכשיר עורכי ועורכות דין למתן סיוע משפטי מותאם לא.נשים בזנות ופרסם מתווה חנינות מיוחד בשיתוף עם בית הנשיא לא.נשים במעגל הזנות, זאת במטרה להסיר חסמים ולהקל על היציאה ממעגל הזנות.
כמו כן, המוסד לביטוח לאומי טייב את המענה שניתן לא.נשים בזנות, במסגרת הגשת בקשות לקצבאות נכות וקצבת שיקום. נוסף על פיתוח מענים לא.נשים בזנות, הוקצה תקציב ממשלתי גם לטובת פיתוח מערכי חינוך והסברה לציבור.
ליישום התוכנית אחראי הצוות הבין משרדי לטיפול בתופעת הזנות בראשות המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ, ושותפים בה גורמים נוספים ממשרד המשפטים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי ומשרד האוצר. המחקר מצא שפעילות הצוות הבין-משרדי הייתה בעלת ערך רב וסייעה לקידום המענים והסיוע לאוכלוסיות בזנות, והמליץ כי הצוות הבין-משרדי ימשיך לרכז את פיתוח המענים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים במקביל למעקב אחר יישום החוק.
בהתאם לממצאים, עורכות המחקר הגישו את הדו"ח המסכם של המחקר לכנסת ובסופו שורה של המלצות, בהן:
בתום ארבע שנים מכניסתו לתוקף של החוק לאיסור צריכת זנות:*
72% מהציבור תומך בחוק איסור צריכת זנות; היקף החיפוש אחר זנות בגוגל ירד לאחר אישור החוק;
לאחר ירידה בפעולות האכיפה של משטרת ישראל זוהתה מגמת עלייה מחודשת בצריכת הזנות
היקף הביקוש לזנות בישראל ירד בתקופה הסמוכה לחקיקת החוק אולם השפעת החוק הצטמצמה עם הירידה באכיפה משטרתית, כך עולה מהמחקר המלווה של יישום החוק לאיסור צריכת זנות, שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומוגש בימים אלו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. עוד עולה כי72% מהציבור בישראל תומך בחוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף לפני ארבע שנים.
חוק איסור צריכת זנות בישראל אושר בינואר 2019 ונכנס לתוקף ביולי 2020 כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, שצפויה להסתיים ביולי 2025. בהתאם לחוק, צריכת זנות מוגדרת כעבירה פלילית שכרוכה בקנס מנהלי בסך 2000 ₪, ובמקרה של עבירה חוזרת, כפל כנס של 4000 ש"ח. המחקר המלווה בוחן את יישומו והשפעתו של החוק על השגת מטרתו, והוא נערך באחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי בליווי המשרד לביטחון לאומי.
במהלך 2021-2023 הטילה משטרת ישראל במסגרת חוק איסור צריכת זנות 5,091 קנסות, בשנת 2021 הטילה 1,384 קנסות, ב-2022 הטילה 2,841, וב-2023 הוטלו רק 866 קנסות.
במהלך השנה שלאחר חקיקת החוק חלה ירידה משמעותית בהיקף של החיפושים בגוגל אחר זנות באינטרנט (ירידה של 20%). עם זאת, ניכרת מאז יולי 2022 מגמת עלייה בחיפושים שמגיעה לאחר הירידה בהיקף האכיפה, אך היקף החיפושים נותרו עדיין נמוכים לעומת התקופה שלפני אישור החוק.
ממצאי המחקר מצביעים על עלייה חדה בתמיכת הציבור בחוק (72%), זאת בהשוואה לתמיכה של 39% בסקר דומה שנערך בשנת 2016, ותמיכה של 26% בסקר הראשון שנערך בנושא בשנת 2008.
למרות המפנה הדרמטי שחל בדעת הקהל בנוגע לחוק איסור צריכת זנות, על פי סקר בקרב גברים יהודים בני 18-70 בישראל, עלתה צריכת הזנות בין השנים 2021 ל-2024 מ-7% ל-9%. החוקרים מסבירים זאת, בין היתר, בירידה בהיקף בפעילות האכיפה של משטרת ישראל כנגד צרכני הזנות. עוד נמצא בסקר כי מרבית צרכני הזנות לא הושפעו מן החוק או לא הכירו אותו כלל.
המחקר אף בוחן את אופן יישום החלטת הממשלה (4462) המקצה 30 מיליון ₪ לשנה לתוכניות בתחום השיקום, הטיפול והחינוך - מהדיווח לכנסת עולה כי מאז החלטת הממשלה הרחיבו משרדי הממשלה את מספר השירותים עבור נשים בזנות באופן משמעותי:
משרד הרווחה והביטחון החברתי פיתח והרחיב במהלך שנים אלו שירותים רבים בעלות של 21 מיליון שקלים בשנה עבור אנשים בזנות, חלקם חדשניים גם ברמה העולמית: החל ממרחבים לנערות וצעירות בזנות ברחבי הארץ, גגונים להלנת חירום, יחידות עירוניות לטיפול בזנות, תוכנית "דיור תחילה", ומענים ספציפיים לגברים בזנות ולטרנסג'נדריות בזנות הכוללים טיפול סוציאלי ונפשי וכן שיקום תעסוקתי, וקו סיוע חירום לנשים בזנות.
במקביל, שירות מבחן למבוגרים במשרד הרווחה והביטחון החברתי טיפל ב-92 גברים שצרכו זנות ונקנסו, שהעדיפו להשתלב בסדנה טיפולית של שירות המבחן מאשר לשלם את הקנס. מתוכם, 76 השתתפו בסדנאות קבוצתיות ו-3 בטיפולים פרטניים שבסיומם הם הופנו להמשך טיפול.
משרד המשפטים פיתח מודל ייעודי לסיוע בחובות לא.נשים בזנות במסגרת הליכי חדלות פירעון, הכשיר עורכי ועורכות דין למתן סיוע משפטי מותאם לא.נשים בזנות ופרסם מתווה חנינות מיוחד בשיתוף עם בית הנשיא לא.נשים במעגל הזנות, זאת במטרה להסיר חסמים ולהקל על היציאה ממעגל הזנות.
כמו כן, המוסד לביטוח לאומי טייב את המענה שניתן לא.נשים בזנות, במסגרת הגשת בקשות לקצבאות נכות וקצבת שיקום. נוסף על פיתוח מענים לא.נשים בזנות, הוקצה תקציב ממשלתי גם לטובת פיתוח מערכי חינוך והסברה לציבור.
ליישום התוכנית אחראי הצוות הבין משרדי לטיפול בתופעת הזנות בראשות המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ, ושותפים בה גורמים נוספים ממשרד המשפטים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי ומשרד האוצר. המחקר מצא שפעילות הצוות הבין-משרדי הייתה בעלת ערך רב וסייעה לקידום המענים והסיוע לאוכלוסיות בזנות, והמליץ כי הצוות הבין-משרדי ימשיך לרכז את פיתוח המענים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים במקביל למעקב אחר יישום החוק.
בהתאם לממצאים, עורכות המחקר הגישו את הדו"ח המסכם של המחקר לכנסת ובסופו שורה של המלצות, בהן:
• יש להמשיך להרחיב ולפתח את הסיוע לא.נשים שמעוניינות לצאת ממעגל הזנות באמצעות פיתוח תוכניות חדשניות והמשך פרישתן במקומות נוספים, והתאמתן לאוכלוסיות מגוונות. בין השאר יש להתמקד בפתרונות דיור, בתעסוקה הולמת, בפתרון לחובות ובליווי מתמשך למיצוי זכויות. כמו כן, יש לפעול לצמצום החסמים הבירוקרטים שמקשים על מתן מענים.
• לנוכח הממצאים המצביעים על צמצום הזנות באזורים שבהם יש אכיפה ונוכחות של המשטרה ועל השפעת האכיפה על הביקוש לזנות, מומלץ לחזור לאכיפה נרחבת של החוק, במסגרת טיפול כוללני של המשטרה בעבירות נלוות לזנות, כגון סרסרות והחזקת מקום לשם זנות. כמו כן יש לעודד צרכני זנות הנקנסים לפנות לאמצעי החלופי, תוכנית פסיכו-חינוכית למניעת צריכת זנות, שנמצאה במחקר כבעלת יכולת להשפיע על עמדות.
• יש להרחיב את ההסברה לכלל הציבור לצד מיקוד בקבוצות שנמצא שאינן מכירות את החוק, בעיקר גברים צעירים, גברים באוכלוסייה הערבית וחסרי מעמד אזרחי בישראל. כמו כן בעזרת חינוך והסברה לבני נוער יש לנסות ולצמצם את כניסתם לעולם צריכת הזנות.
תמצית המחקר המלאה צפויה להתפרסם בימים הקרובים באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
• לנוכח הממצאים המצביעים על צמצום הזנות באזורים שבהם יש אכיפה ונוכחות של המשטרה ועל השפעת האכיפה על הביקוש לזנות, מומלץ לחזור לאכיפה נרחבת של החוק, במסגרת טיפול כוללני של המשטרה בעבירות נלוות לזנות, כגון סרסרות והחזקת מקום לשם זנות. כמו כן יש לעודד צרכני זנות הנקנסים לפנות לאמצעי החלופי, תוכנית פסיכו-חינוכית למניעת צריכת זנות, שנמצאה במחקר כבעלת יכולת להשפיע על עמדות.
• יש להרחיב את ההסברה לכלל הציבור לצד מיקוד בקבוצות שנמצא שאינן מכירות את החוק, בעיקר גברים צעירים, גברים באוכלוסייה הערבית וחסרי מעמד אזרחי בישראל. כמו כן בעזרת חינוך והסברה לבני נוער יש לנסות ולצמצם את כניסתם לעולם צריכת הזנות.
תמצית המחקר המלאה צפויה להתפרסם בימים הקרובים באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בחיפה הרשיע היום על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון את יוסי סטלקול בגין פגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ועבירות נוספות שביצע יחד עם ראש עיריית קריית מוצקין לשעבר, חיים צורי.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אלכסנדרה קרא ושרה גרין ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, יוסי סטלקול, לשעבר עובד בחברת אוטומציה החדשה אשר סיפקה שירותי מחשוב ותמיכה לעיריית קריית מוצקין, יחד עם ראש העירייה דאז חיים צורי, השתמשו בידיעות על ענייניהם הפרטיים של תושבי עיריית מוצקין, שנמסרו לעירייה לטובת ניהולה השוטף, לטובת צרכיו האישיים-פוליטיים של צורי. זאת, ע"י שימוש בנתונים אלו כדי לאסוף מידע בעל אופי פוליטי על התושבים, תיעודו בתוכנת מאגר מידע אשר שימשה את העירייה, והעברתו לגורמים שונים.
בנוסף, קיבל סטלקול עבור צורי כספים במרמה מתקציב העירייה, בהם השתמש כדי לפתח תוכנת מאגר מידע משודרגת, אשר יועדה לשרת, בין היתר, את צרכיו האישיים-פוליטיים, על אף העובדה שהתוכנה תוקצבה מתקציב העירייה.
בהמשך, ובעקבות פרסום כתבה עיתונאית שחשפה את החשדות לביצוע המעשים שיוחסו לצורי באישום השני, ועל רקע פנייה מקדימה לעירייה לקבל תגובה לנטען בכתבה, סייע סטלקול לצורי לבצע פעולות שונות בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרכים אחרות.
בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון וכאמור הרשיע את סטלקול בעבירות של פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה עבור אחר (צורי) בנסיבות מחמירות, סיוע למרמה והפרת אמונים (מצד צורי) וסיוע לשיבוש מהלכי משפט.
דיון הטיעונים לעונש נקבע ל-12.12.24.
סטלקול עתיד לשמש כעד תביעה נגד צורי במסגרת ההליך המתנהל נגדו בבית-המשפט המחוזי בחיפה.
בית משפט השלום בחיפה הרשיע היום על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון את יוסי סטלקול בגין פגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ועבירות נוספות שביצע יחד עם ראש עיריית קריית מוצקין לשעבר, חיים צורי.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אלכסנדרה קרא ושרה גרין ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, יוסי סטלקול, לשעבר עובד בחברת אוטומציה החדשה אשר סיפקה שירותי מחשוב ותמיכה לעיריית קריית מוצקין, יחד עם ראש העירייה דאז חיים צורי, השתמשו בידיעות על ענייניהם הפרטיים של תושבי עיריית מוצקין, שנמסרו לעירייה לטובת ניהולה השוטף, לטובת צרכיו האישיים-פוליטיים של צורי. זאת, ע"י שימוש בנתונים אלו כדי לאסוף מידע בעל אופי פוליטי על התושבים, תיעודו בתוכנת מאגר מידע אשר שימשה את העירייה, והעברתו לגורמים שונים.
בנוסף, קיבל סטלקול עבור צורי כספים במרמה מתקציב העירייה, בהם השתמש כדי לפתח תוכנת מאגר מידע משודרגת, אשר יועדה לשרת, בין היתר, את צרכיו האישיים-פוליטיים, על אף העובדה שהתוכנה תוקצבה מתקציב העירייה.
בהמשך, ובעקבות פרסום כתבה עיתונאית שחשפה את החשדות לביצוע המעשים שיוחסו לצורי באישום השני, ועל רקע פנייה מקדימה לעירייה לקבל תגובה לנטען בכתבה, סייע סטלקול לצורי לבצע פעולות שונות בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרכים אחרות.
בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון וכאמור הרשיע את סטלקול בעבירות של פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה עבור אחר (צורי) בנסיבות מחמירות, סיוע למרמה והפרת אמונים (מצד צורי) וסיוע לשיבוש מהלכי משפט.
דיון הטיעונים לעונש נקבע ל-12.12.24.
סטלקול עתיד לשמש כעד תביעה נגד צורי במסגרת ההליך המתנהל נגדו בבית-המשפט המחוזי בחיפה.
הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה
בשורה חשובה לחקלאים: חיזוק האכיפה נגד פלישה לקרקע חקלאית.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור תקנות שנועדו לחזק באופן משמעותי את האכיפה נגד מי שפולש לשטח חקלאי. זאת על ידי הפיכת עבירת הכניסה לשטח חקלאי לעבירה כלכלית. בכך תיווצר הרתעה משמעותית שתסייע בצמצום הפשיעה החקלאית על נזקיה הרבים.
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי) שפורסמו להערות הציבור, קובעות כי עבירות של כניסה לשטח חקלאי הן עבירות מינהליות. המשמעות היא שעבירות אלו יאכפו באמצעות הטלת קנס מינהלי על עובר העבירה, למעט במקרים בהם תובע סבור כי הנסיבות מצדיקות הגשת כתב אישום.
הקנסות המוצעים בהתאם לטיוטה שהופצה עומדים על בין 1500 ₪ - 3500 ₪ לנכנס לשטח חקלאי ובין 500 ₪ - 1500 ₪ לכל חיה שנכנסת לשטח חקלאי.
הניסיון מלמד שקביעת עבירות כעבירות שניתן לאכוף גם בדרך מינהלית, במקרים המתאימים לכך, צפוי להפוך את האכיפה ליעילה יותר שכן היא אינה כרוכה בניהול הליך פלילי ארוך ויש בצידה סיכון כלכלי רב למפר. מדובר בכלי אכיפתי משמעותי נוסף כדי להגן על החקלאים ועל החקלאות.
לתזכיר:
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a133Y00000LPZm2QAH
בשורה חשובה לחקלאים: חיזוק האכיפה נגד פלישה לקרקע חקלאית.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור תקנות שנועדו לחזק באופן משמעותי את האכיפה נגד מי שפולש לשטח חקלאי. זאת על ידי הפיכת עבירת הכניסה לשטח חקלאי לעבירה כלכלית. בכך תיווצר הרתעה משמעותית שתסייע בצמצום הפשיעה החקלאית על נזקיה הרבים.
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי) שפורסמו להערות הציבור, קובעות כי עבירות של כניסה לשטח חקלאי הן עבירות מינהליות. המשמעות היא שעבירות אלו יאכפו באמצעות הטלת קנס מינהלי על עובר העבירה, למעט במקרים בהם תובע סבור כי הנסיבות מצדיקות הגשת כתב אישום.
הקנסות המוצעים בהתאם לטיוטה שהופצה עומדים על בין 1500 ₪ - 3500 ₪ לנכנס לשטח חקלאי ובין 500 ₪ - 1500 ₪ לכל חיה שנכנסת לשטח חקלאי.
הניסיון מלמד שקביעת עבירות כעבירות שניתן לאכוף גם בדרך מינהלית, במקרים המתאימים לכך, צפוי להפוך את האכיפה ליעילה יותר שכן היא אינה כרוכה בניהול הליך פלילי ארוך ויש בצידה סיכון כלכלי רב למפר. מדובר בכלי אכיפתי משמעותי נוסף כדי להגן על החקלאים ועל החקלאות.
לתזכיר:
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a133Y00000LPZm2QAH
www.tazkirim.gov.il
טיוטת תקנות העבירות המינהלית (קנס מינהלי - כניסה לשטח חקלאי), ה'תשפ"ד - 2024
<p>מוצע לקבוע כי עבירות של כניסה לשטח חקלאי לפי סעיף 494 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הן עבירות מנהליות שקנס בצידן, וזאת על מנת לגרום סיכון כלכלי למפר. בכך, יהיה בכדי לסייע בהרתעה, באכיפה יעילה ומהירה יותר ובצמצום הפשיעה החקלאית. </p>
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט לנוער בבאר שבע כתבי אישום נגד חמישה קטינים מהדרום, אשר השיגו כרטיסי אשראי גנובים ברשת ועשו בהם שימוש. בין היתר, לרכישת כרטיסים להופעות אותם מכרו לצדדים שלישיים.
מכתבי האישום שהוגשו על ידי עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הקטינים, שהיו באותה העת בני 15-16 ולמדו יחד בבית הספר, השיגו במהלך 2022-2023 פרטים של כרטיסי אשראי גנובים שהוצעו ברחבי הרשת. באמצעות כרטיסים אלו, רכשו הקטינים מספר רב של כרטיסים למופעים ואירועים שונים, וכן מוצרים שונים דוגמת מוצרי חשמל, ביגוד ואביזרים לרכב.
כך, לדוגמה, באמצעות חברות כרטיסים המספקות פלטפורמות לרכישת כרטיסים להופעות ברשת, רכשו הקטינים מספר רב של כרטיסים תוך שימוש בפרטים של אנשים שפרטיהם נחשפו ברשת. לאחר הרכישה, הציעו את הכרטיסים המזויפים למכירה ברשת, תוך שימוש בפרופילים מזויפים. בחלק מהמקרים, השתמשו בשמות ותמונות של אנשים אמיתיים והתחזו אליהם ללא רשותם. בחלק מהעסקאות, דרשו הקטינים מהרוכשים פרטים אישיים כביכול לצורך העברת הכרטיס המזויף על שמם, למרות שידעו כי ההפקה לא מאפשרת לעשות זאת. לאחר מכן, זייפו בדרכים שונות את השם בכרטיס ושלחו לרוכשים קישור לכרטיס המזויף או צילום של הכרטיס. בחלק מהעסקאות, קיבלו הקטינים את התשלום מהרוכשים ולאחר מכן ניתקו את הקשר איתם ולא העבירו אליהם דבר. בדרך זו קיבלו הקטינים במרמה עשרות אלפי שקלים מאנשים שרכשו מהם כרטיסים מזויפים להופעות שונות.
כאשר חברות הכרטיסים זיהו את דפוס הפעילות של הקטינים, הן ביטלו את הכרטיסים המזויפים ופרסמו על כך הודעה. לרוכשי הכרטיסים נגרם נזק בכך שלא יכלו להגיע לאירוע, ובחלק מהמקרים רוכשים שהגיעו עד למקום ולא יכלו להשתמש בכרטיסים אותם רכשו מהקטינים.
בנוסף, במועדים שונים הזמינו הקטינים סחורה בשווי של מעל 15,000 ₪ מבתי עסק שונים באינטרנט, תוך שימוש בפרטי אשראי גנובים, בשמות וכתובות שונות למשלוח, זאת על מנת לטשטש את זהותם האמיתית. כמו כן, לאחר שאחד הקטינים הבין כי משטרת ישראל מחפשת אחר חשודים במכירת כרטיסים מזויפים, הוא עדכן את שאר הקטינים והם מחקו חלק מהראיות הקושרות אותם למעשי העבירה, ובהן התכתבויות ופרופילים מזויפים ברשתות חברתיות, וזאת על מנת לטשטש את עקבותיהם ולמנוע גילוי העבירות על ידי המשטרה.
לנאשמים יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות, מידע כוזב או פלט כוזב, השמדת ראיה והדחה בחקירה.
לתשומת ליבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשמים הקטינים וכן את כתבי בית הדין.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט לנוער בבאר שבע כתבי אישום נגד חמישה קטינים מהדרום, אשר השיגו כרטיסי אשראי גנובים ברשת ועשו בהם שימוש. בין היתר, לרכישת כרטיסים להופעות אותם מכרו לצדדים שלישיים.
מכתבי האישום שהוגשו על ידי עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הקטינים, שהיו באותה העת בני 15-16 ולמדו יחד בבית הספר, השיגו במהלך 2022-2023 פרטים של כרטיסי אשראי גנובים שהוצעו ברחבי הרשת. באמצעות כרטיסים אלו, רכשו הקטינים מספר רב של כרטיסים למופעים ואירועים שונים, וכן מוצרים שונים דוגמת מוצרי חשמל, ביגוד ואביזרים לרכב.
כך, לדוגמה, באמצעות חברות כרטיסים המספקות פלטפורמות לרכישת כרטיסים להופעות ברשת, רכשו הקטינים מספר רב של כרטיסים תוך שימוש בפרטים של אנשים שפרטיהם נחשפו ברשת. לאחר הרכישה, הציעו את הכרטיסים המזויפים למכירה ברשת, תוך שימוש בפרופילים מזויפים. בחלק מהמקרים, השתמשו בשמות ותמונות של אנשים אמיתיים והתחזו אליהם ללא רשותם. בחלק מהעסקאות, דרשו הקטינים מהרוכשים פרטים אישיים כביכול לצורך העברת הכרטיס המזויף על שמם, למרות שידעו כי ההפקה לא מאפשרת לעשות זאת. לאחר מכן, זייפו בדרכים שונות את השם בכרטיס ושלחו לרוכשים קישור לכרטיס המזויף או צילום של הכרטיס. בחלק מהעסקאות, קיבלו הקטינים את התשלום מהרוכשים ולאחר מכן ניתקו את הקשר איתם ולא העבירו אליהם דבר. בדרך זו קיבלו הקטינים במרמה עשרות אלפי שקלים מאנשים שרכשו מהם כרטיסים מזויפים להופעות שונות.
כאשר חברות הכרטיסים זיהו את דפוס הפעילות של הקטינים, הן ביטלו את הכרטיסים המזויפים ופרסמו על כך הודעה. לרוכשי הכרטיסים נגרם נזק בכך שלא יכלו להגיע לאירוע, ובחלק מהמקרים רוכשים שהגיעו עד למקום ולא יכלו להשתמש בכרטיסים אותם רכשו מהקטינים.
בנוסף, במועדים שונים הזמינו הקטינים סחורה בשווי של מעל 15,000 ₪ מבתי עסק שונים באינטרנט, תוך שימוש בפרטי אשראי גנובים, בשמות וכתובות שונות למשלוח, זאת על מנת לטשטש את זהותם האמיתית. כמו כן, לאחר שאחד הקטינים הבין כי משטרת ישראל מחפשת אחר חשודים במכירת כרטיסים מזויפים, הוא עדכן את שאר הקטינים והם מחקו חלק מהראיות הקושרות אותם למעשי העבירה, ובהן התכתבויות ופרופילים מזויפים ברשתות חברתיות, וזאת על מנת לטשטש את עקבותיהם ולמנוע גילוי העבירות על ידי המשטרה.
לנאשמים יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות, מידע כוזב או פלט כוזב, השמדת ראיה והדחה בחקירה.
לתשומת ליבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשמים הקטינים וכן את כתבי בית הדין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד בני הזוג יאיר וסיוון שרון, שניהלו חברות למתן שירותים פיננסיים, לאחר שהשמיטו הכנסה בגובה 3.4 מיליון ₪.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה גבאי מפרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי הנאשמים ניהלו עסק שסיפק שירותים ללקוחות לאיתור כספים ממוסדות פיננסיים, מימוש זכויות מביטוח לאומי וטיפול בהחזרי מס. הנאשמים, במטרה להתחמק מתשלום מס, לא כללו את מלוא הכנסותיהם בספרי החשבונות והשמיטו מהדוחות השנתיים שהגישו לרשויות המס הכנסות בסכום של כ – 3.4 מיליון ₪ ולא שילמו את המיסים הנובעים מהכנסות אלה.
העבירות המיוחסות לנאשמים כוללות השמטה מתוך דו"ח על-פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבות ושימוש במרמה, ערמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס. בכך הסבו הנאשמים נזק לקופה הציבורית.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד בני הזוג יאיר וסיוון שרון, שניהלו חברות למתן שירותים פיננסיים, לאחר שהשמיטו הכנסה בגובה 3.4 מיליון ₪.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה גבאי מפרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי הנאשמים ניהלו עסק שסיפק שירותים ללקוחות לאיתור כספים ממוסדות פיננסיים, מימוש זכויות מביטוח לאומי וטיפול בהחזרי מס. הנאשמים, במטרה להתחמק מתשלום מס, לא כללו את מלוא הכנסותיהם בספרי החשבונות והשמיטו מהדוחות השנתיים שהגישו לרשויות המס הכנסות בסכום של כ – 3.4 מיליון ₪ ולא שילמו את המיסים הנובעים מהכנסות אלה.
העבירות המיוחסות לנאשמים כוללות השמטה מתוך דו"ח על-פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבות ושימוש במרמה, ערמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס. בכך הסבו הנאשמים נזק לקופה הציבורית.
הודעה מטעם הפרקליטות
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע הבוקר (א') את אחמד ומחמוד זידאת, בני משפחה תושבי חברון, על פי הודאתם, בביצוע פיגועי הדריסה ברעננה בחודש ינואר 2024, במסגרתם נדרסה למוות עדנה בלושטיין ז"ל ונפצעו רבים נוספים. כמו כן הורשעו השניים על פי הודאתם, בתכנון שני ניסיונות פיגוע נוספים שלא יצאו אל הפועל – האחד כלפי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון והשני כלפי דובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי.
שני הנאשמים נהגו להסתנן מעת לעת לשטח מדינת ישראל במטרה לעבוד בה, וזאת על אף שלא החזיקו בהיתר כניסה חוקי. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, השניים מזדהים כתומכי "חמאס" והביעו תמיכה במתקפת הטרור שביצע הארגון ב7.10.23.
על רקע אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החליטו השניים להוציא לפועל פיגוע המשלב דקירה ודריסה, אשר יביא למותם של כמה שיותר ישראלים בעיר רעננה. לשם כך נטלו השניים רכבים מעסק שטיפת המכוניות בו עבד אחמד, והתפצלו על מנת לבצע פיגוע בשתי זירות שונות ולהגדיל את מספר הנפגעים.
אחמד הבחין בהולך רגל אשר הניח כי הוא יהודי, האיץ לעברו ודרס אותו עם חזית רכבו, תוך שהוא חוצה אי תנועה ומתנגש ברכב נוסף. כתוצאה מכך הוטל הולך הרגל על הקרקע בעוצמה ונפגע באופן קשה. כמו כן, נגרם נזק כבד לרכב בו התנגש אחמד. בשלב זה יצא מן הרכב, הסתער באמצעות סכין לעבר רכב נוסף, הבריח את הנהגת אשר ישבה בתוכו והחל בנסיעה במטרה לאתר קורבנות נוספים. הוא הבחין בשני הולכי רגל, האיץ את רכב לעברם ודרס אותם בעוצמה רבה. השניים הוטחו ארצה כשהם סובלים מפגיעות רבות. אז יצא אחמד מן הרכב, והחל לדקור את אחד הקורבנות בסכין. משנשברה הסכין נמלט מן המקום בריצה.
במקביל, נסע מחמוד על רחוב אחוזה בעיר. משהבחין בהתקהלות של מספר אנשים בתחנת אוטובוס, האיץ את רכבו לעברם ודרס כמה מהם שעלה בידו בעוצמה רבה עד שהתנגש בתחנת האוטובוס עצמה. 18 מתוך 25 האנשים שעמדו בתחנה נפגעו כתוצאה מהדריסה בדרגות חומרה שונות ונזקקו לטיול רפואי. אחת מן הנפגעות היתה עדנה בלושטיין, אשר נפצעה באופן אנוש וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותה. בשלב זה נמלט הנאשם בריצה מן המקום.
זמן מה לאחר ביצוע המעשים נתפסו השניים על ידי כוחות הביטחון.
כאמור, היום הורשעו השניים ע"פ הודאתם בעבירות של רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור, 27 מעשי טרור של ניסיון לרצח, ריבוי מעשי טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ריבוי פציעה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזענות, החזקת סכין שלא כדין מתוך מניע גזענות, לצד עבירות נוספות.
בכתב האישום מתואר איך קודם לפיגוע הדריסה שביצעו, תכננו הנאשמים לבצע פיגוע במהלך חודש אוקטובר באזור יהודה ושומרון. השניים ניסו ליצור קשר עם גורמים הקשורים לארגון חמאס ולהשיג נשק חם ורכב לטובת מימוש תכניתם. משלא עלה הדבר בידם, הצטיידו בגרזן ובסכינים וניסו לארוב לכוחות הביטחון בסביבתם בשאיפה לדקור חייל ולחטוף את נשקו, אך כשלו בתכנונם בשל היעדר הזדמנות מתאימה.
בגין זאת הורשעו השניים גם בקשירת קשר לפשע של מעשה טרור ובהחזקת סכין שלא כדין בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור
בנוסף, בחודש דצמבר 2023, החליטו השניים להתנקש בדובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי, על רקע תפקידו הייצוגי. לשם כך הסתננו השניים לישראל והתחקו אחר אדרעי, תוך שאחמד שכר דירה בעיר רעננה, ועבד בעסק לשטיפת מכוניות על מנת לממן את שהותו ומגוריו בישראל. בסיום משמרותיו בעבודה נהג אחמד להסתובב בעיר עם אופניו בניסיון לאתר את אדרעי, ומוחמד המתין לעדכון בעניין איתורו של אדרעי.
בגין זאת הורשעו השניים גם בהכנה לביצוע מעשה טרור בצוותא, כניסה וישיבה בישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, והתחזות לאדם אחר.
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע הבוקר (א') את אחמד ומחמוד זידאת, בני משפחה תושבי חברון, על פי הודאתם, בביצוע פיגועי הדריסה ברעננה בחודש ינואר 2024, במסגרתם נדרסה למוות עדנה בלושטיין ז"ל ונפצעו רבים נוספים. כמו כן הורשעו השניים על פי הודאתם, בתכנון שני ניסיונות פיגוע נוספים שלא יצאו אל הפועל – האחד כלפי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון והשני כלפי דובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי.
שני הנאשמים נהגו להסתנן מעת לעת לשטח מדינת ישראל במטרה לעבוד בה, וזאת על אף שלא החזיקו בהיתר כניסה חוקי. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, השניים מזדהים כתומכי "חמאס" והביעו תמיכה במתקפת הטרור שביצע הארגון ב7.10.23.
על רקע אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החליטו השניים להוציא לפועל פיגוע המשלב דקירה ודריסה, אשר יביא למותם של כמה שיותר ישראלים בעיר רעננה. לשם כך נטלו השניים רכבים מעסק שטיפת המכוניות בו עבד אחמד, והתפצלו על מנת לבצע פיגוע בשתי זירות שונות ולהגדיל את מספר הנפגעים.
אחמד הבחין בהולך רגל אשר הניח כי הוא יהודי, האיץ לעברו ודרס אותו עם חזית רכבו, תוך שהוא חוצה אי תנועה ומתנגש ברכב נוסף. כתוצאה מכך הוטל הולך הרגל על הקרקע בעוצמה ונפגע באופן קשה. כמו כן, נגרם נזק כבד לרכב בו התנגש אחמד. בשלב זה יצא מן הרכב, הסתער באמצעות סכין לעבר רכב נוסף, הבריח את הנהגת אשר ישבה בתוכו והחל בנסיעה במטרה לאתר קורבנות נוספים. הוא הבחין בשני הולכי רגל, האיץ את רכב לעברם ודרס אותם בעוצמה רבה. השניים הוטחו ארצה כשהם סובלים מפגיעות רבות. אז יצא אחמד מן הרכב, והחל לדקור את אחד הקורבנות בסכין. משנשברה הסכין נמלט מן המקום בריצה.
במקביל, נסע מחמוד על רחוב אחוזה בעיר. משהבחין בהתקהלות של מספר אנשים בתחנת אוטובוס, האיץ את רכבו לעברם ודרס כמה מהם שעלה בידו בעוצמה רבה עד שהתנגש בתחנת האוטובוס עצמה. 18 מתוך 25 האנשים שעמדו בתחנה נפגעו כתוצאה מהדריסה בדרגות חומרה שונות ונזקקו לטיול רפואי. אחת מן הנפגעות היתה עדנה בלושטיין, אשר נפצעה באופן אנוש וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותה. בשלב זה נמלט הנאשם בריצה מן המקום.
זמן מה לאחר ביצוע המעשים נתפסו השניים על ידי כוחות הביטחון.
כאמור, היום הורשעו השניים ע"פ הודאתם בעבירות של רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור, 27 מעשי טרור של ניסיון לרצח, ריבוי מעשי טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ריבוי פציעה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזענות, החזקת סכין שלא כדין מתוך מניע גזענות, לצד עבירות נוספות.
בכתב האישום מתואר איך קודם לפיגוע הדריסה שביצעו, תכננו הנאשמים לבצע פיגוע במהלך חודש אוקטובר באזור יהודה ושומרון. השניים ניסו ליצור קשר עם גורמים הקשורים לארגון חמאס ולהשיג נשק חם ורכב לטובת מימוש תכניתם. משלא עלה הדבר בידם, הצטיידו בגרזן ובסכינים וניסו לארוב לכוחות הביטחון בסביבתם בשאיפה לדקור חייל ולחטוף את נשקו, אך כשלו בתכנונם בשל היעדר הזדמנות מתאימה.
בגין זאת הורשעו השניים גם בקשירת קשר לפשע של מעשה טרור ובהחזקת סכין שלא כדין בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור
בנוסף, בחודש דצמבר 2023, החליטו השניים להתנקש בדובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי, על רקע תפקידו הייצוגי. לשם כך הסתננו השניים לישראל והתחקו אחר אדרעי, תוך שאחמד שכר דירה בעיר רעננה, ועבד בעסק לשטיפת מכוניות על מנת לממן את שהותו ומגוריו בישראל. בסיום משמרותיו בעבודה נהג אחמד להסתובב בעיר עם אופניו בניסיון לאתר את אדרעי, ומוחמד המתין לעדכון בעניין איתורו של אדרעי.
בגין זאת הורשעו השניים גם בהכנה לביצוע מעשה טרור בצוותא, כניסה וישיבה בישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, והתחזות לאדם אחר.