סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, חתם על תקנות הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה לחדלי פירעון.
זאת כחלק ממהלך רחב ששם דגש על כך שחדלות פירעון היא בעיה חברתית-כלכלית רחבת היקף, וששיקומו הכלכלי של חייב הוא ערך מרכזי במסגרת הליכים אלה.
עד כה עברו כבר מעל 1400 חייבים הכשרה כלכלית במערך ההכשרות שהקימו הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה.
ביום 15 בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר ביקש לאגד את החוקים הקיימים של דיני חדלות הפירעון, ובתוך כך להציב את שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון של יחידים, לצד הערך של השאת ערך שיעור החוב שייפרע לנושים. כחלק מהחוק, נקבע כי במסגרת הצו לשיקום הכלכלי של היחיד, או במסגרת אישור הסדר החוב עימו, רשאי בית המשפט לקבוע הוראות בעניין הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, ככל שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי. החוק מקנה סמכויות גם לרשמי ההוצאה לפועל.
בתוך כך, הקימו הממונה על חדלות פירעון ורשות האכיפה והגבייה, עם כניסת החוק לתוקפו, מערך הכשרות שנועד לתת מענה להוראות בתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל. הקמת מערך השיקום הכלכלי מבוססת על ההבנה כי חדלות פירעון היא בעיה חברתית כלכלית רחבת היקף, המשפיעה על עשרות אלפי משקי בית בישראל בכל שנה וכן על המשק הישראלי בכללותו. המציאות שבה ציבור גדול חי בתוך מעגל החוב לאורך שנים, מתקשה לצאת ממנו ושב אליו בטווח זמן לא רב, היא מציאות שפוגעת הן בפרט והן בחברה. לשם כך נקבע בחוק, כצעד משלים להסדרים המשפטיים, שנועדו להחזיר את החייבים למעגל החיים הכלכלי, כי יש לפתח וליישם מערך של הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, שיקנה כלי נוסף לקידום השיקום הכלכלי לחייבים. בתוך כך, ממרץ 2020 שובצו 1419 חייבים להכשרות ב-96 קורסים. מתוכם, 810 חייבים סיימו את הקורס בהצלחה ועוד 45 סיימו באופן חלקי. בימים אלה, נמצאים 96 חייבים ב-7 קורסים ועוד 20 קורסים ייפתחו בחודשים הקרובים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין, פנה ליו"ר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בבקשה לאישור תקנות בנושא, בהתאם להוראות הדין, המגדירות את המסגרת המשפטית והתפעולית לביצוע ההכשרות. התקנות גובשו לאחר הליך שיתוף ציבור נרחב, במהלכו הופצו פעמיים להערות הציבור, והוטמעו בהן שינויים מהותיים בהתאם להערות שנתקבלו. הנוסח המוצע מבקש לעגן את מסגרת ההכשרה ואת הנושאים העיקריים שבהם תעסוק. לפי החוק, ההכשרה מיועדת ליחיד, אשר הנסיבות שהובילו לחדלות פירעונו מצביעות על כך שהכשרה כזו תסייע לשיקומו הכלכלי. כך, מטרת ההכשרה היא לתת בידי היחיד כלים שיסייעו לו להשתלב במרקם החיים הכלכליים לאחר תום הליכי חדלות הפירעון. ההכשרה יכולה לסייע גם להתנהלות השוטפת של היחיד במסגרת ההליכים וכתוצאה מכך להוביל, בין היתר, לסיום הליכי חדלות הפירעון במועדם. ועדת החוקה אישרה את התקנות, והשר חתם עליהן.
מאחר שההכשרה היא חלק מצו השיקום, אי התייצבות להכשרה יכולה להשליך על תום הליכי חדלות הפירעון של היחיד. בין השאר, מוצע לקבוע הוראות בעניין פרוצדורת ההרשמה לתכנית הכשרה כלכלית; היקף ההכשרה; הנושאים שבהם תעסוק; החובות החלות על יחיד המשתתף בתכנית; הוראות הנוגעות להקמת מערך ההכשרה, והדרכים לביצוע תכנית ההכשרה הכלכלית ומיקומה
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין: ״אני רואה חשיבות רבה בסיוע לחייבים, ובשיקומם הכלכלי. התקנות עליהן חתמתי יעניקו לחייבים כלים רבים ויסייעו להעלות אותם על המסלול הבטוח לשיקום וליציאה ממעגל החובות. אני מודה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, עו״ד ורו״ח אשר אנגלמן ולרשות האכיפה והגבייה בראשות עו״ד אורי ולרשטיין אשר מיישמים הלכה למעשה את התקנות, מלווים ומכשירים את החייבים על מנת לאפשר להם עתיד טוב יותר״.
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "משרד המשפטים והממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי רואים חשיבות גדולה בעיגון מסגרת ההכשרה לחייבים יחידים, על מנת להמשיך ולתת להם את הכלים היעילים ביותר ליציאה ממעגל החובות. אנו בטוחים כי מערך השיקום ימשיך לסייע לחייבים לשוב ולקחת חלק בריא במרקם החיים הכלכליים במשק.״
עו"ד ורו"ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: "ההכשרות החשובות להתנהלות כלכלית נבונה יצאו לדרך לפני כשנתיים ומהוות נדבך חשוב בהליך ובשיקומו הכלכלי של החייב. אנו מקבלים משובים מרגשים מידי הכשרה, משובים אלה נותנים לנו רוח גבית להמשיך ולהנחיל ידע כלכלי לאנשים הזקוקים לו, כדי לשפר את התנהלותם הכלכלית. אני מברך על קידום התקנות על ידי השר ואנו, בשיתוף פעולה חשוב עם רשות האכיפה, נמשיך לפעול ולסייע לשיקום הכלכלי של החייבים, במטרה ליצור חברה בריאה וטובה יותר״.
זאת כחלק ממהלך רחב ששם דגש על כך שחדלות פירעון היא בעיה חברתית-כלכלית רחבת היקף, וששיקומו הכלכלי של חייב הוא ערך מרכזי במסגרת הליכים אלה.
עד כה עברו כבר מעל 1400 חייבים הכשרה כלכלית במערך ההכשרות שהקימו הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה.
ביום 15 בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר ביקש לאגד את החוקים הקיימים של דיני חדלות הפירעון, ובתוך כך להציב את שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון של יחידים, לצד הערך של השאת ערך שיעור החוב שייפרע לנושים. כחלק מהחוק, נקבע כי במסגרת הצו לשיקום הכלכלי של היחיד, או במסגרת אישור הסדר החוב עימו, רשאי בית המשפט לקבוע הוראות בעניין הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, ככל שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי. החוק מקנה סמכויות גם לרשמי ההוצאה לפועל.
בתוך כך, הקימו הממונה על חדלות פירעון ורשות האכיפה והגבייה, עם כניסת החוק לתוקפו, מערך הכשרות שנועד לתת מענה להוראות בתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל. הקמת מערך השיקום הכלכלי מבוססת על ההבנה כי חדלות פירעון היא בעיה חברתית כלכלית רחבת היקף, המשפיעה על עשרות אלפי משקי בית בישראל בכל שנה וכן על המשק הישראלי בכללותו. המציאות שבה ציבור גדול חי בתוך מעגל החוב לאורך שנים, מתקשה לצאת ממנו ושב אליו בטווח זמן לא רב, היא מציאות שפוגעת הן בפרט והן בחברה. לשם כך נקבע בחוק, כצעד משלים להסדרים המשפטיים, שנועדו להחזיר את החייבים למעגל החיים הכלכלי, כי יש לפתח וליישם מערך של הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, שיקנה כלי נוסף לקידום השיקום הכלכלי לחייבים. בתוך כך, ממרץ 2020 שובצו 1419 חייבים להכשרות ב-96 קורסים. מתוכם, 810 חייבים סיימו את הקורס בהצלחה ועוד 45 סיימו באופן חלקי. בימים אלה, נמצאים 96 חייבים ב-7 קורסים ועוד 20 קורסים ייפתחו בחודשים הקרובים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין, פנה ליו"ר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בבקשה לאישור תקנות בנושא, בהתאם להוראות הדין, המגדירות את המסגרת המשפטית והתפעולית לביצוע ההכשרות. התקנות גובשו לאחר הליך שיתוף ציבור נרחב, במהלכו הופצו פעמיים להערות הציבור, והוטמעו בהן שינויים מהותיים בהתאם להערות שנתקבלו. הנוסח המוצע מבקש לעגן את מסגרת ההכשרה ואת הנושאים העיקריים שבהם תעסוק. לפי החוק, ההכשרה מיועדת ליחיד, אשר הנסיבות שהובילו לחדלות פירעונו מצביעות על כך שהכשרה כזו תסייע לשיקומו הכלכלי. כך, מטרת ההכשרה היא לתת בידי היחיד כלים שיסייעו לו להשתלב במרקם החיים הכלכליים לאחר תום הליכי חדלות הפירעון. ההכשרה יכולה לסייע גם להתנהלות השוטפת של היחיד במסגרת ההליכים וכתוצאה מכך להוביל, בין היתר, לסיום הליכי חדלות הפירעון במועדם. ועדת החוקה אישרה את התקנות, והשר חתם עליהן.
מאחר שההכשרה היא חלק מצו השיקום, אי התייצבות להכשרה יכולה להשליך על תום הליכי חדלות הפירעון של היחיד. בין השאר, מוצע לקבוע הוראות בעניין פרוצדורת ההרשמה לתכנית הכשרה כלכלית; היקף ההכשרה; הנושאים שבהם תעסוק; החובות החלות על יחיד המשתתף בתכנית; הוראות הנוגעות להקמת מערך ההכשרה, והדרכים לביצוע תכנית ההכשרה הכלכלית ומיקומה
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין: ״אני רואה חשיבות רבה בסיוע לחייבים, ובשיקומם הכלכלי. התקנות עליהן חתמתי יעניקו לחייבים כלים רבים ויסייעו להעלות אותם על המסלול הבטוח לשיקום וליציאה ממעגל החובות. אני מודה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, עו״ד ורו״ח אשר אנגלמן ולרשות האכיפה והגבייה בראשות עו״ד אורי ולרשטיין אשר מיישמים הלכה למעשה את התקנות, מלווים ומכשירים את החייבים על מנת לאפשר להם עתיד טוב יותר״.
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "משרד המשפטים והממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי רואים חשיבות גדולה בעיגון מסגרת ההכשרה לחייבים יחידים, על מנת להמשיך ולתת להם את הכלים היעילים ביותר ליציאה ממעגל החובות. אנו בטוחים כי מערך השיקום ימשיך לסייע לחייבים לשוב ולקחת חלק בריא במרקם החיים הכלכליים במשק.״
עו"ד ורו"ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: "ההכשרות החשובות להתנהלות כלכלית נבונה יצאו לדרך לפני כשנתיים ומהוות נדבך חשוב בהליך ובשיקומו הכלכלי של החייב. אנו מקבלים משובים מרגשים מידי הכשרה, משובים אלה נותנים לנו רוח גבית להמשיך ולהנחיל ידע כלכלי לאנשים הזקוקים לו, כדי לשפר את התנהלותם הכלכלית. אני מברך על קידום התקנות על ידי השר ואנו, בשיתוף פעולה חשוב עם רשות האכיפה, נמשיך לפעול ולסייע לשיקום הכלכלי של החייבים, במטרה ליצור חברה בריאה וטובה יותר״.
עו"ד אורי ולרשטיין, ראש רשות אכיפה וגבייה: "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הציב בין יעדיו המרכזיים, את החזרת החייבות והחייבים במדינת ישראל למרקם החיים החברתיים והכלכליים. בשיתוף פעולה עם הממונה על חדלות פירעון, אנו מעבירים הכשרות להתנהלות כלכלית נכונה, על מנת למנוע חזרתם של בעלי חוב לעולם החובות. בדרך זו, אנו מעניקים להם כלים להתמודדות נכונה עם אתגרי התעסוקה, ניהול תקציב, צרכנות, מיצוי זכויות, אשראי וחיוביו, בנקאות ופנסיה. חשוב לזכור, שיציאה מודרכת מעולם החובות תורמת לאלו שכשלו בהתנהלותם, אך השבת חייבות וחייבים למעגל היצרני, הנורמטיבי והיזמי הנכון, חשובה לא פחות, לכלכלת ישראל".
הודעה לתקשורת מטעם משרד המשפטים
ועדת שרים לחקיקה אישרה: הוראת השעה למתן סיוע משפטי בתיקי הפליה ללא בדיקת זכאות כלכלית תוארך בחמש שנים נוספות
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את חידוש הוראת השעה אשר פגה ביום 21.11.2021 לפיה יינתן סיוע משפטי לאזרחים בתביעות אזרחיות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, ללא מבחן זכאות כלכלית. השירות ימשיך להינתן על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ונקבע כי הוראת השעה תוארך למשך חמש שנים נוספות.
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 1958 משנת 2018 סוכם, בין היתר, כי המדינה תישא בעלות הגשת תביעות המוגשות בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, על מנת לעודד הגשת תביעות באמצעות הסרת החסם הכלכלי לערכאות שניצב בפני אוכלוסיות מופלות וכן במטרה ליצור פסיקה מרתיעה מפני פרקטיקות של הפליה במתן שירותים ומוצרים.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "משרד המשפטים פועל במגוון תחומים על מנת לצמצם את הפגיעה בשוויון ולקידום הנגשת מערכת המשפט לאזרחי המדינה ובפרט לאוכלוסיות המוחלשות בחברה. להארכת הוראת השעה למתן סיוע משפטי בתיקי הפליה ישנה חשיבות ציבורית רבה, שכן תופעות של הפליה וגזענות עדיין מתרחשות בחברה הישראלית, ועלינו להמשיך ולעשות ככל שניתן על מנת לאפשר לאזרחים, מכל גווני החברה והאוכלוסייה, את הגישה לערכאות משפטיות ולהשגת הצדק".
ועדת שרים לחקיקה אישרה: הוראת השעה למתן סיוע משפטי בתיקי הפליה ללא בדיקת זכאות כלכלית תוארך בחמש שנים נוספות
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את חידוש הוראת השעה אשר פגה ביום 21.11.2021 לפיה יינתן סיוע משפטי לאזרחים בתביעות אזרחיות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, ללא מבחן זכאות כלכלית. השירות ימשיך להינתן על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ונקבע כי הוראת השעה תוארך למשך חמש שנים נוספות.
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 1958 משנת 2018 סוכם, בין היתר, כי המדינה תישא בעלות הגשת תביעות המוגשות בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, על מנת לעודד הגשת תביעות באמצעות הסרת החסם הכלכלי לערכאות שניצב בפני אוכלוסיות מופלות וכן במטרה ליצור פסיקה מרתיעה מפני פרקטיקות של הפליה במתן שירותים ומוצרים.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "משרד המשפטים פועל במגוון תחומים על מנת לצמצם את הפגיעה בשוויון ולקידום הנגשת מערכת המשפט לאזרחי המדינה ובפרט לאוכלוסיות המוחלשות בחברה. להארכת הוראת השעה למתן סיוע משפטי בתיקי הפליה ישנה חשיבות ציבורית רבה, שכן תופעות של הפליה וגזענות עדיין מתרחשות בחברה הישראלית, ועלינו להמשיך ולעשות ככל שניתן על מנת לאפשר לאזרחים, מכל גווני החברה והאוכלוסייה, את הגישה לערכאות משפטיות ולהשגת הצדק".
הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה התכנס היום במשרד המשפטים
שר המשפטים ומנכ"ל המשרד מקדמים שורת מהלכים להתמודדות הממשלה עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה השליליות על החברה הבדואית
בין יתר המהלכים שנדונו היום ויובאו מחר לאישור ועדת השרים לענייני החברה הבדואית בנגב: הקמת צוות של משרד המשפטים והביטוח הלאומי לבחינת השפעות תשלום גמלאות למשפחות פוליגמיות, הנגשת סיוע משפטי לנשים בדואיות בנגב, חיזוק משאבי האכיפה ועריכת מחקר לבחינת היקף התופעה כיום
הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה התכנס היום (ב') בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, לדון בשורה של מהלכים חדשים לצמצום התופעה, אשר יובאו בהמשך לאישור ועדת השרים לענייני החברה הבדואית. הישיבה התקיימה בנוכחות מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג ובהשתתפות עשרות נציגים ממשרדי הממשלה הפועלים בנושא זה.
מהלכים אלו יוצאים לדרך בהמשך לפעילות הממשלה ליישום החלטת הממשלה 4211 משנת 2018 בנושא מדיניות ממשלתית להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה, וכחלק מעבודת הצוות הבינמשרדי בראשות משרד המשפטים, האחראי ליישום החלטת הממשלה בנושא בשיתוף כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים.
בהתאם לעקרונות הדו"ח להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה ולהחלטת הממשלה, הצוות פועל לקידום הליכים לצמצום התופעה באופן נרחב, בראש ובראשונה מתוך רצון לסייע לנשים ולילדים הנפגעים כתוצאה מתופעת הפוליגמיה והשלכותיה, בין היתר באמצעות אכיפה, הגנה על נפגעי התופעה, קידום צעדים למניעת הרחבת והישנות התופעה, בין היתר באמצעות טיפול בתמריצים שונים לתופעה.
בין המהלכים המרכזיים שנדונו היום בצוות הבין-משרדי ויובאו בהמשך לאישור ועדת השרים לענייני החברה הבדואית:
• הנגשת שירותי הסיוע המשפטי לנשים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב, למימוש והגנה על זכויותיהן.
• הקמת צוות משותף למשרד המשפטים ולמוסד לביטוח לאומי לבחינת נושא הגמלאות המשולמות למשפחות פוליגמיות על מנת לצמצם את התמריצים הכלכליים בבסיס התופעה.
• עריכת מחקר מעודכן לבחינת היקף התופעה ומאפיינה.
• מהלך הסברתי להעלאת המודעות להשפעות השליליות של התופעה בקרב האוכלוסייה הבדואית.
• חיזוק משאבי האכיפה לצורך הגברת פעילות האכיפה.
להלן מספר נתונים מעודכנים על תופעת הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית בנגב*:
• כ-7,160 (16.3%) מכלל אוכלוסיית הגברים המוסלמים באזור הדרום הם גברים עם ילדים מיותר מאישה אחת, כלומר מוערכים כפוליגמים (עד סוף שנת 2021).
• בין השנים 2016 ל-2021 נוספו 1,576 מקרים חדשים של גברים פוליגמיים, מתוכם, כ-1,400 נשואים לשתי נשים.
• כ-16,000 נשים בדואיות נמצאות כיום בתאים משפחתיים פוליגמיים.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "משרד המשפטים ממשיך בקידום הפעילות הממשלתית למאבק בפוליגמיה, באמצעות שורה של צעדים ליישום החלטת הממשלה בנושא משנת 2018. חשיבות המאבק בפוליגמיה היא בראש ובראשונה עבור הנשים והילדים שהם הנפגעים העיקריים מהתופעה ומהשלכותיה עליהם. מעבר לכך מדובר בנושא בעל חשיבות לאומית בכל הקשור לשמירה על החוק ולחברה הישראלית כולה. יחד עם שותפינו הרבים בממשלה ובחברה האזרחית אנו מחויבים לכך, ונמשיך לפעול לצמצום התופעה תוך מתן מענים בתחום הרווחה, הבריאות והחינוך לצד נטרול התמריצים הכלכליים לשם מתן מענה הוליסטי לתופעה ומניעתה".
*הנתונים הוצגו לצוות הבין-משרדי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים.
שר המשפטים ומנכ"ל המשרד מקדמים שורת מהלכים להתמודדות הממשלה עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה השליליות על החברה הבדואית
בין יתר המהלכים שנדונו היום ויובאו מחר לאישור ועדת השרים לענייני החברה הבדואית בנגב: הקמת צוות של משרד המשפטים והביטוח הלאומי לבחינת השפעות תשלום גמלאות למשפחות פוליגמיות, הנגשת סיוע משפטי לנשים בדואיות בנגב, חיזוק משאבי האכיפה ועריכת מחקר לבחינת היקף התופעה כיום
הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה התכנס היום (ב') בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, לדון בשורה של מהלכים חדשים לצמצום התופעה, אשר יובאו בהמשך לאישור ועדת השרים לענייני החברה הבדואית. הישיבה התקיימה בנוכחות מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג ובהשתתפות עשרות נציגים ממשרדי הממשלה הפועלים בנושא זה.
מהלכים אלו יוצאים לדרך בהמשך לפעילות הממשלה ליישום החלטת הממשלה 4211 משנת 2018 בנושא מדיניות ממשלתית להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה, וכחלק מעבודת הצוות הבינמשרדי בראשות משרד המשפטים, האחראי ליישום החלטת הממשלה בנושא בשיתוף כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים.
בהתאם לעקרונות הדו"ח להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה ולהחלטת הממשלה, הצוות פועל לקידום הליכים לצמצום התופעה באופן נרחב, בראש ובראשונה מתוך רצון לסייע לנשים ולילדים הנפגעים כתוצאה מתופעת הפוליגמיה והשלכותיה, בין היתר באמצעות אכיפה, הגנה על נפגעי התופעה, קידום צעדים למניעת הרחבת והישנות התופעה, בין היתר באמצעות טיפול בתמריצים שונים לתופעה.
בין המהלכים המרכזיים שנדונו היום בצוות הבין-משרדי ויובאו בהמשך לאישור ועדת השרים לענייני החברה הבדואית:
• הנגשת שירותי הסיוע המשפטי לנשים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב, למימוש והגנה על זכויותיהן.
• הקמת צוות משותף למשרד המשפטים ולמוסד לביטוח לאומי לבחינת נושא הגמלאות המשולמות למשפחות פוליגמיות על מנת לצמצם את התמריצים הכלכליים בבסיס התופעה.
• עריכת מחקר מעודכן לבחינת היקף התופעה ומאפיינה.
• מהלך הסברתי להעלאת המודעות להשפעות השליליות של התופעה בקרב האוכלוסייה הבדואית.
• חיזוק משאבי האכיפה לצורך הגברת פעילות האכיפה.
להלן מספר נתונים מעודכנים על תופעת הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית בנגב*:
• כ-7,160 (16.3%) מכלל אוכלוסיית הגברים המוסלמים באזור הדרום הם גברים עם ילדים מיותר מאישה אחת, כלומר מוערכים כפוליגמים (עד סוף שנת 2021).
• בין השנים 2016 ל-2021 נוספו 1,576 מקרים חדשים של גברים פוליגמיים, מתוכם, כ-1,400 נשואים לשתי נשים.
• כ-16,000 נשים בדואיות נמצאות כיום בתאים משפחתיים פוליגמיים.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "משרד המשפטים ממשיך בקידום הפעילות הממשלתית למאבק בפוליגמיה, באמצעות שורה של צעדים ליישום החלטת הממשלה בנושא משנת 2018. חשיבות המאבק בפוליגמיה היא בראש ובראשונה עבור הנשים והילדים שהם הנפגעים העיקריים מהתופעה ומהשלכותיה עליהם. מעבר לכך מדובר בנושא בעל חשיבות לאומית בכל הקשור לשמירה על החוק ולחברה הישראלית כולה. יחד עם שותפינו הרבים בממשלה ובחברה האזרחית אנו מחויבים לכך, ונמשיך לפעול לצמצום התופעה תוך מתן מענים בתחום הרווחה, הבריאות והחינוך לצד נטרול התמריצים הכלכליים לשם מתן מענה הוליסטי לתופעה ומניעתה".
*הנתונים הוצגו לצוות הבין-משרדי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יעקב וינר (51) מערד, זאת לאחר שביצע עבירות מין, אנס ואיים על קטינה אותה הסיע במסגרת עבודתו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שולי רוטשילד עולה כי המתלוננת (16) שוהה במסגרת חינוכית בה עובד וינר ובעת הצורך משמש כנהג. במהלך מרץ נדרש וינר להחזיר את המתלוננת ששהתה בישוב סמוך למסגרת, במהלך הנסיעה החל וינר לומר למתלוננת שהוא אוהב אותה, כל הזמן חושב עליה ומתגעגע אליה והניח את ידו על ירכה מספר פעמים, כאשר כל פעם המתלוננת הזיזה את ידו. טרם כניסתם למסגרת עצר וינר את הרכב ואיים על המתלוננת שתעשה מה שהוא מבקש אחרת יהרוג אותה ואת חברתה אז החל לגעת במתלוננת וביצע בה מעשה מגונה, בניגוד לרצונה.
כחודש לאחר המקרה הראשון ועל רקע האיומים ביקש וינר מהמתלוננת להגיע לפינת החי במסגרת בה היא מתגוררת. עם הגעת המתלוננת שאל וינר את הנאשמת האם היא מעוניינת לעשן איתו "ירוק", אך היא סירבה. אז אמר וינר למתלוננת :"את יודעת שאת מוצאת חן בעיניי?" המתלוננת לא השיבה ואף נרתעה והלכה מספר צעדים לאחור. למרות האמור תפס וינר את המתלוננת ובעל אותה, תוך שהוא מצלם את האירוע. לאחר הראה וינר למתלוננת את הסרטון והתמונות ואיים על המתלוננת שאם תספר על מעשיו ידאג לפרסם את הסרטון והתמונות.
לוינר יוחסו עבירות של מעשה מגונה בכח, אינוס, הדחת קטין לסמים מסוכנים (ניסיון), פגיעה בפרטיות, פרסום והצגת תועבה, הדחה בחקירה, החזקה ושימוש (לצריכה עצמית).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יעקב וינר (51) מערד, זאת לאחר שביצע עבירות מין, אנס ואיים על קטינה אותה הסיע במסגרת עבודתו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שולי רוטשילד עולה כי המתלוננת (16) שוהה במסגרת חינוכית בה עובד וינר ובעת הצורך משמש כנהג. במהלך מרץ נדרש וינר להחזיר את המתלוננת ששהתה בישוב סמוך למסגרת, במהלך הנסיעה החל וינר לומר למתלוננת שהוא אוהב אותה, כל הזמן חושב עליה ומתגעגע אליה והניח את ידו על ירכה מספר פעמים, כאשר כל פעם המתלוננת הזיזה את ידו. טרם כניסתם למסגרת עצר וינר את הרכב ואיים על המתלוננת שתעשה מה שהוא מבקש אחרת יהרוג אותה ואת חברתה אז החל לגעת במתלוננת וביצע בה מעשה מגונה, בניגוד לרצונה.
כחודש לאחר המקרה הראשון ועל רקע האיומים ביקש וינר מהמתלוננת להגיע לפינת החי במסגרת בה היא מתגוררת. עם הגעת המתלוננת שאל וינר את הנאשמת האם היא מעוניינת לעשן איתו "ירוק", אך היא סירבה. אז אמר וינר למתלוננת :"את יודעת שאת מוצאת חן בעיניי?" המתלוננת לא השיבה ואף נרתעה והלכה מספר צעדים לאחור. למרות האמור תפס וינר את המתלוננת ובעל אותה, תוך שהוא מצלם את האירוע. לאחר הראה וינר למתלוננת את הסרטון והתמונות ואיים על המתלוננת שאם תספר על מעשיו ידאג לפרסם את הסרטון והתמונות.
לוינר יוחסו עבירות של מעשה מגונה בכח, אינוס, הדחת קטין לסמים מסוכנים (ניסיון), פגיעה בפרטיות, פרסום והצגת תועבה, הדחה בחקירה, החזקה ושימוש (לצריכה עצמית).
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט לתעבורה באשדוד כתב אישום נגד סלומון מלקו (49) מיבנה לאחר שבשל נהיגתו הרשלנית כנהג אוטובוס גרם למותו של ילד כבן 7.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון עולה כי ביום 15.9.22 בסמוך לשעה 18:00, סלומון נהג באוטובוס ברחבי אשדוד, באותה העת החלו המנוח וחברו לחצות מעבר חצייה שהיה במסלול נסיעתו של האוטובוס. כאשר הגיע סלומון לקראת מעבר החציה, הוא לא נתן למנוח וחברו זכות קדימה ופגע עם הדופן הימנית של האוטובוס במנוח. כתוצאה מהפגיעה המנוח הוטל על הכביש ונחבל חבלות קשות. לאחר מספר דקות החייאה בשטח, פונה לבי"ח אסותא ולאחר ניסיונות החייאה נוספים אשר כשלו נקבע מותו.
לסולומון יוחסו עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית; אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה; העדר דיסקת טכוגרף (זאת לאחר שנהג באוטובוס ללא דיסקת טכוגרף כנדרש).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט לתעבורה באשדוד כתב אישום נגד סלומון מלקו (49) מיבנה לאחר שבשל נהיגתו הרשלנית כנהג אוטובוס גרם למותו של ילד כבן 7.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון עולה כי ביום 15.9.22 בסמוך לשעה 18:00, סלומון נהג באוטובוס ברחבי אשדוד, באותה העת החלו המנוח וחברו לחצות מעבר חצייה שהיה במסלול נסיעתו של האוטובוס. כאשר הגיע סלומון לקראת מעבר החציה, הוא לא נתן למנוח וחברו זכות קדימה ופגע עם הדופן הימנית של האוטובוס במנוח. כתוצאה מהפגיעה המנוח הוטל על הכביש ונחבל חבלות קשות. לאחר מספר דקות החייאה בשטח, פונה לבי"ח אסותא ולאחר ניסיונות החייאה נוספים אשר כשלו נקבע מותו.
לסולומון יוחסו עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית; אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה; העדר דיסקת טכוגרף (זאת לאחר שנהג באוטובוס ללא דיסקת טכוגרף כנדרש).
הודעה משותפת למשרד המשפטים, משטרת ישראל ומנהלת הליגות לכדורגל:
שילוב זרועות למניעת קריאות גזעניות במגרשי הכדורגל
היום נערכה פגישה במשרד המשפטים בראשות המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלון אלטמן יחד עם היועצת המשפטית במשרד התרבות והספורט, עו"ד ציפי קליין, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים עו"ד אווקה זנה, ר׳ מדור מניעת אלימות בספורט במשטרת ישראל רפ״ק איציק עמיר, מנכ"ל מנהלת הליגות, מר ניקולס לב ומזכיר המנהלת, עו"ד מוטי ברונשטיין.
בפגישה הוחלט על שילוב זרועות כל הגורמים הנ"ל והתחייבות לפעול בשני מישורים, בדגש על הגברת אכיפה של התבטאות גזענית במגרשי ספורט באופן של העמדה לדין פלילי לצד הליכים מנהליים ואזרחיים. כמו כן, הצוות יבחן לקדם מהלכי הסברה וחינוך נגד גזענות:
• במישור החינוכי הוחלט על שורה של פרויקטים חינוכיים שיגבשו במשרד הספורט ויועברו לילדי מחלקות נוער של מועדוני הכדורגל בארץ.
• במישור האופרטיבי הוחלט כי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה יפעלו להגברת האכיפה בנושא גזענות בספורט בכלל ובמגרשי הכדורגל בפרט, לקראת עונת המשחקים הקרובה.
ארז כלפון יו"ר מנהלת הליגות: "אני מזועזע מהעלייה במקרי הגזענות במגרשי הכדורגל בעונה האחרונה כולל במשחק נבחרת ישראל אתמול. בכדורגל הישראלי יש לשמחתי ייצוג רב ומגוון לכל חלקי החברה בישראל, ללא הבדל דת וגזע, כמו גם לשחקנים זרים מרחבי העולם. אסור שמיעוט יהרוס את כל מה שנבנה בכדורגל הישראלי ואני שמח שרשויות המדינה מבינות שמדובר בעבריינים שצריך לטפל בהם ביד קשה ואת זה נעשה כולנו בעונת המשחקים הבאה. בנוסף מנכ"ל המנהלת דרש מאנשי משרד המשפטים לקדם את נושא המצלמות לזיהוי פנים, דבר שיסייע מאוד למגר את האלימות והגזענות ממגרשי הכדורגל".
ר׳ מדור מניעת אלימות בספורט במשטרת ישראל, רפ״ק איציק עמיר: ״משטרת ישראל תפעל עם משרדי התרבות והספורט, משרד המשפטים, מנהלת הליגה והתאחדות לכדורגל להעלאת אפקטיביות האכיפה והחמרת הענישה כלפי קוראי קריאות גזעניות במגרשים. אנחנו נפעל להוקיע את כל גילויי הגזענות בחברה ובמגרשי הספורט בישראל ונעשה כל שביכולתנו בכדי לעקור את תופעת הגזענות מן השורש.״
בפרקליטות המדינה מציינים כי את הטיפול באלימות ובגזענות בספורט מובילה עו"ד דסי פורר, המשנה לפרקליטת מחוז תל אביב אשר משמשת כרפרנטית ארצית לנושא, וכן ישנם רפרנטים לנושא אלימות וגזענות בספורט בכל מחוז של הפרקליטות ברחבי הארץ.
עו״ד אווקה קובי זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים: "הגזענות במגרשי ספורט הפכה למכת מדינה. עלינו החובה להוביל מדיניות ברורה לאכיפת החוק נגד גזענות במגרשי ספורט ולמגר את התופעה הזו. אני שמח על הקמת הצוות ומודה לשותפים שלנו למהלך חשוב זה. יידע כל גזען במגרש ספורט, כי ימוצא עימו הדין".
שילוב זרועות למניעת קריאות גזעניות במגרשי הכדורגל
היום נערכה פגישה במשרד המשפטים בראשות המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלון אלטמן יחד עם היועצת המשפטית במשרד התרבות והספורט, עו"ד ציפי קליין, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים עו"ד אווקה זנה, ר׳ מדור מניעת אלימות בספורט במשטרת ישראל רפ״ק איציק עמיר, מנכ"ל מנהלת הליגות, מר ניקולס לב ומזכיר המנהלת, עו"ד מוטי ברונשטיין.
בפגישה הוחלט על שילוב זרועות כל הגורמים הנ"ל והתחייבות לפעול בשני מישורים, בדגש על הגברת אכיפה של התבטאות גזענית במגרשי ספורט באופן של העמדה לדין פלילי לצד הליכים מנהליים ואזרחיים. כמו כן, הצוות יבחן לקדם מהלכי הסברה וחינוך נגד גזענות:
• במישור החינוכי הוחלט על שורה של פרויקטים חינוכיים שיגבשו במשרד הספורט ויועברו לילדי מחלקות נוער של מועדוני הכדורגל בארץ.
• במישור האופרטיבי הוחלט כי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה יפעלו להגברת האכיפה בנושא גזענות בספורט בכלל ובמגרשי הכדורגל בפרט, לקראת עונת המשחקים הקרובה.
ארז כלפון יו"ר מנהלת הליגות: "אני מזועזע מהעלייה במקרי הגזענות במגרשי הכדורגל בעונה האחרונה כולל במשחק נבחרת ישראל אתמול. בכדורגל הישראלי יש לשמחתי ייצוג רב ומגוון לכל חלקי החברה בישראל, ללא הבדל דת וגזע, כמו גם לשחקנים זרים מרחבי העולם. אסור שמיעוט יהרוס את כל מה שנבנה בכדורגל הישראלי ואני שמח שרשויות המדינה מבינות שמדובר בעבריינים שצריך לטפל בהם ביד קשה ואת זה נעשה כולנו בעונת המשחקים הבאה. בנוסף מנכ"ל המנהלת דרש מאנשי משרד המשפטים לקדם את נושא המצלמות לזיהוי פנים, דבר שיסייע מאוד למגר את האלימות והגזענות ממגרשי הכדורגל".
ר׳ מדור מניעת אלימות בספורט במשטרת ישראל, רפ״ק איציק עמיר: ״משטרת ישראל תפעל עם משרדי התרבות והספורט, משרד המשפטים, מנהלת הליגה והתאחדות לכדורגל להעלאת אפקטיביות האכיפה והחמרת הענישה כלפי קוראי קריאות גזעניות במגרשים. אנחנו נפעל להוקיע את כל גילויי הגזענות בחברה ובמגרשי הספורט בישראל ונעשה כל שביכולתנו בכדי לעקור את תופעת הגזענות מן השורש.״
בפרקליטות המדינה מציינים כי את הטיפול באלימות ובגזענות בספורט מובילה עו"ד דסי פורר, המשנה לפרקליטת מחוז תל אביב אשר משמשת כרפרנטית ארצית לנושא, וכן ישנם רפרנטים לנושא אלימות וגזענות בספורט בכל מחוז של הפרקליטות ברחבי הארץ.
עו״ד אווקה קובי זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים: "הגזענות במגרשי ספורט הפכה למכת מדינה. עלינו החובה להוביל מדיניות ברורה לאכיפת החוק נגד גזענות במגרשי ספורט ולמגר את התופעה הזו. אני שמח על הקמת הצוות ומודה לשותפים שלנו למהלך חשוב זה. יידע כל גזען במגרש ספורט, כי ימוצא עימו הדין".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד ולדיסלב פופוב (23) מנתניה לאחר שרצח את הוריו בדקירות.
מכתב האישום שהגיש עורך הדין יצחק מורדוך עולה כי ולדיסלב התגורר עם הוריו והכלב שגידלו בדירה בנתניה. בחודש מאי האחרון, בשעה שלוש לפני בוקר, החליט להמית את הוריו ללא סיבה ידועה. לכן ניגש למטבח, לקח סכין והחל לדקור את אביו, בזמן שישן, בחזקה וברצף. אביו התעורר, ניסה להתגונן ללא הצלחה והחל לנסות להגיע למטבח. בשלב מסוים, נשברה ידית הסכין, לכן ולדיסלב חזר למטבח נטל סכין אחרת והמשיך לדקור את אביו עד שקרס. באותו זמן, אימו התעוררה, ראתה את ההתרחשות וניסתה להימלט מהדירה. בזמן שניסתה לפתוח את דלת הדירה, ולדיסלב התקרב אליה והחל לדקור אותה בחזקה מספר רב של דקירות תוך שהיא מנסה להתגונן מפניו. בהמשך, ולדיסלב החל להטיח בראשה חפץ מספר פעמים עד שקרסה גם היא. בשלב מסוים דקר גם את הכלב. סך הכול, השתמש בארבע סכינים שונות כדי להוציא את התכנית לפועל.
לאחר זמן מה, ולדיסלב ניגש להוריו הדקורים והמתבוססים בדמם כדי לוודא שהם מתים. בהמשך, החליט להימלט מהארץ, לכן התקלח, החליף בגדים והכין תיק עם דרכון וכרטיסי האשראי של הוריו. בסביבות שבע וחצי בבוקר, לפני שעזב את הדירה, פתח את ברזי כירת הגז כדי שהגז ידלוף ויגרום לשריפת הדירה. לאחר מכן, יצא מהדירה, הזמין מונית לשדה התעופה וכשלא הצליח לרכוש כרטיס טיסה באמצעות כרטיסי האשראי של הוריו, לקח מונית בחזרה לנתניה ושם נעצר.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של רצח בנסיבות מחמירות (שתי עבירות), התעללות בבעל חיים, מעשה פזיזות בחומר לקיח ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף, הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד ולדיסלב פופוב (23) מנתניה לאחר שרצח את הוריו בדקירות.
מכתב האישום שהגיש עורך הדין יצחק מורדוך עולה כי ולדיסלב התגורר עם הוריו והכלב שגידלו בדירה בנתניה. בחודש מאי האחרון, בשעה שלוש לפני בוקר, החליט להמית את הוריו ללא סיבה ידועה. לכן ניגש למטבח, לקח סכין והחל לדקור את אביו, בזמן שישן, בחזקה וברצף. אביו התעורר, ניסה להתגונן ללא הצלחה והחל לנסות להגיע למטבח. בשלב מסוים, נשברה ידית הסכין, לכן ולדיסלב חזר למטבח נטל סכין אחרת והמשיך לדקור את אביו עד שקרס. באותו זמן, אימו התעוררה, ראתה את ההתרחשות וניסתה להימלט מהדירה. בזמן שניסתה לפתוח את דלת הדירה, ולדיסלב התקרב אליה והחל לדקור אותה בחזקה מספר רב של דקירות תוך שהיא מנסה להתגונן מפניו. בהמשך, ולדיסלב החל להטיח בראשה חפץ מספר פעמים עד שקרסה גם היא. בשלב מסוים דקר גם את הכלב. סך הכול, השתמש בארבע סכינים שונות כדי להוציא את התכנית לפועל.
לאחר זמן מה, ולדיסלב ניגש להוריו הדקורים והמתבוססים בדמם כדי לוודא שהם מתים. בהמשך, החליט להימלט מהארץ, לכן התקלח, החליף בגדים והכין תיק עם דרכון וכרטיסי האשראי של הוריו. בסביבות שבע וחצי בבוקר, לפני שעזב את הדירה, פתח את ברזי כירת הגז כדי שהגז ידלוף ויגרום לשריפת הדירה. לאחר מכן, יצא מהדירה, הזמין מונית לשדה התעופה וכשלא הצליח לרכוש כרטיס טיסה באמצעות כרטיסי האשראי של הוריו, לקח מונית בחזרה לנתניה ושם נעצר.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של רצח בנסיבות מחמירות (שתי עבירות), התעללות בבעל חיים, מעשה פזיזות בחומר לקיח ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף, הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי באר שבע, כתב אישום נגד אסף כץ מורסלוב (31) ממצפה רמון, זאת לאחר שניסה לשדוד חנות תכשיטים באילת והוברח על ידי הבעלים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד רפאל אביב עולה כי ב 6.6.23 בשעות הצהריים נכנס מורסלוב עם כובע מצחייה ומשקפי שמש, לחנות תכשיטים באילת כשהוא מחזיק במכנסיו גז פלפל, אקדח אוויר וסליל נייר דבק. בחנות, ניגש מורסלוב אל הבעלים של המקום והתעניין ברכישת שעון יקר ערך. לאור האמור ניגש בעל המקום לכספת הנמצאת בחנות, פתח אותה, הוציא ממנה את השעון וחזר לדלפק. בשלב זה, ריסס מורסלוב את פניו של הבעלים באמצעות גז הפלפל. בתגובה חבט הבעלים בראשו של הנאשם ובין השניים התפתח מאבק, שבסופו הצליח הבעלים להוציא את מורסלוב מהחנות.
למורסלוב יוחסו עבירות של ניסיון שוד ושל המסתייע ברכבו לעוון או לפשע.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי באר שבע, כתב אישום נגד אסף כץ מורסלוב (31) ממצפה רמון, זאת לאחר שניסה לשדוד חנות תכשיטים באילת והוברח על ידי הבעלים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד רפאל אביב עולה כי ב 6.6.23 בשעות הצהריים נכנס מורסלוב עם כובע מצחייה ומשקפי שמש, לחנות תכשיטים באילת כשהוא מחזיק במכנסיו גז פלפל, אקדח אוויר וסליל נייר דבק. בחנות, ניגש מורסלוב אל הבעלים של המקום והתעניין ברכישת שעון יקר ערך. לאור האמור ניגש בעל המקום לכספת הנמצאת בחנות, פתח אותה, הוציא ממנה את השעון וחזר לדלפק. בשלב זה, ריסס מורסלוב את פניו של הבעלים באמצעות גז הפלפל. בתגובה חבט הבעלים בראשו של הנאשם ובין השניים התפתח מאבק, שבסופו הצליח הבעלים להוציא את מורסלוב מהחנות.
למורסלוב יוחסו עבירות של ניסיון שוד ושל המסתייע ברכבו לעוון או לפשע.
הודעה מטעם הפרקליטות
שלום רב,
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי-כוחם של יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן כי נשקלת העמדתם לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות, וזאת בשל הטרדתו לכאורה של עד המדינה בתיק 4000, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה (מומו) פילבר. ההחלטה התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה.
על-פי החשד, באוגוסט 2019, במסגרת תפקידיהם במטה הבחירות של מפלגת הליכוד, תכננו אוריך, גולן ואיינהורן, להטריד לכאורה את עד המדינה פילבר. השלושה פעלו לשלוח ניידת עם רמקול חיצוני מול ביתו של פילבר, בו הושמעה ההקלטה הבאה:
"מומו תהיה גבר צא תגיד את האמת, מומו פילבר מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
בהמשך לכך, סרטון של האירוע הופץ ברשתות החברתיות.
חקירת האירוע נפתחה בספטמבר 2019, והחל בחודש אוקטובר 2019 ועד לינואר 2022 התקיימו הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים, בשני סבבים, עד לקיומו של דיון נוסף בביהמ"ש העליון בהרכב מורחב. ההליכים התמקדו בטענות לאי-חוקיות החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים שנחקרו בתיק וכן בשאלת השלכותיה של אי-חוקיות זו בכל הנוגע לבקשות המשטרה להוציא צווי חדירה מאוחרים לטלפונים הניידים של החשודים. בסופו של דבר, ביהמ"ש העליון התיר את ביצוע החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים.
לאחר החלטת ביהמ"ש העליון נערכה השלמת חקירה בלהב 433, במסגרתה נערכו החיפושים בטלפונים ונגבו ההודעות מהמעורבים הרלוונטיים. עם גמר השלמת החקירה, הועבר תיק החקירה לידי הפרקליטות באוגוסט 2022. מאז התקיימו בפרקליטות, בדרגים שונים, דיונים והתייעצויות בנוגע לסוגיות שונות העולות מהתיק, בסופם הוחלט, כאמור, לשקול את העמדתם של החשודים לדין פלילי, בכפוף לשימוע.
שלום רב,
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי-כוחם של יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן כי נשקלת העמדתם לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות, וזאת בשל הטרדתו לכאורה של עד המדינה בתיק 4000, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה (מומו) פילבר. ההחלטה התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה.
על-פי החשד, באוגוסט 2019, במסגרת תפקידיהם במטה הבחירות של מפלגת הליכוד, תכננו אוריך, גולן ואיינהורן, להטריד לכאורה את עד המדינה פילבר. השלושה פעלו לשלוח ניידת עם רמקול חיצוני מול ביתו של פילבר, בו הושמעה ההקלטה הבאה:
"מומו תהיה גבר צא תגיד את האמת, מומו פילבר מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
בהמשך לכך, סרטון של האירוע הופץ ברשתות החברתיות.
חקירת האירוע נפתחה בספטמבר 2019, והחל בחודש אוקטובר 2019 ועד לינואר 2022 התקיימו הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים, בשני סבבים, עד לקיומו של דיון נוסף בביהמ"ש העליון בהרכב מורחב. ההליכים התמקדו בטענות לאי-חוקיות החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים שנחקרו בתיק וכן בשאלת השלכותיה של אי-חוקיות זו בכל הנוגע לבקשות המשטרה להוציא צווי חדירה מאוחרים לטלפונים הניידים של החשודים. בסופו של דבר, ביהמ"ש העליון התיר את ביצוע החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים.
לאחר החלטת ביהמ"ש העליון נערכה השלמת חקירה בלהב 433, במסגרתה נערכו החיפושים בטלפונים ונגבו ההודעות מהמעורבים הרלוונטיים. עם גמר השלמת החקירה, הועבר תיק החקירה לידי הפרקליטות באוגוסט 2022. מאז התקיימו בפרקליטות, בדרגים שונים, דיונים והתייעצויות בנוגע לסוגיות שונות העולות מהתיק, בסופם הוחלט, כאמור, לשקול את העמדתם של החשודים לדין פלילי, בכפוף לשימוע.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוגירה מסארווה (28) מכפר קרע, לאחר שהתנגש עם רכבו באופנוע וגרם למותו של נהג האופנוע, שהיה מסוכסך עמו.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד יניב זוהר, עולה כי בתחילת החודש ישב מוגירה עם אדם נוסף מחוץ למסעדה שבבעלותו. באותו הזמן נהג המנוח, שהוא ובני משפחתו היו מסוכסכים עם מוגירה, על אופנוע בסמוך למקום. מאוחר יותר כאשר מוגירה והאדם הנוסף, נכנסו לרכב שחנה בסמוך למסעדה, עצר המנוח את האופנוע בסמוך אליהם, בשלב זה התפתחו בין המנוח למוגירה חילופי דברים, לאחריהם המנוח המשיך בנסיעתו.
לאור האמור, החל מוגירה לרדוף אחרי המנוח תוך שהוא נוסע בעקבותיו במהירות גבוהה. המנוח, שהבחין בכך, החל להימלט מפניו, אך מוגירה המשיך לדלוק אחריו תוך שהוא נוהג ברכב במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי המקום. כתוצאה ממהירות נסיעתו, איבד מוגירה שליטה על הרכב, פגע עם חזית רכבו בחלק האחורי של הקטנוע, נהדף לפנים ופגע בעמוד חשמל, משם נהדף הלאה, פגע בעמוד עץ ושם נעצר. כתוצאה מהפגיעה, נהדף המנוח לעבר שמשת הרכב, נחבט בה, והוטל לאחר מכן לפנים, אל הקרקע.
מוגירה והאדם הנוסף, שכתוצאה מהתאונה רכבם נעצר, הבחינו בפגיעה בקטנוע ובמנוח עזבו את הרכב ונמלטו רגלית מהמקום. זמן קצר לאחר האירוע התקשר מוגירה לחבר, שהינו בעלים של אמבולנס וביקש ממנו להגיע למקום התאונה תוך שהוא מפציר בו לא לספר כי הוא זה שפגע במנוח. בעקבות הפגיעה במנוח הוא פונה לטיפול רפואי דחוף כשהוא במצב אנוש, מחוסר הכרה. המנוח נותח בניסיון להציל את חייו אולם מספר ימים לאחר נקבע מותו ואיבריו נתרמו להשתלה על ידי בני משפחתו.
מספר ימים לאחר האירוע וכיממה לאחר פטירתו של המנוח הסגיר עצמו מוגירה למשטרת ישראל. טרם הסגרתו התקשר מוגירה לאדם הנוסף, שהיה עמו במהלך האירוע וביקש שבחקירה במשטרה ימסור כי טרם האירוע ראו השניים רכב ובו רעולי פנים חמושים באקדח ועל כן נמלטו מהמקום.
למוגירה יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת; הפקרה אחרי פגיעה; שיבוש מהלכי משפט.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוגירה מסארווה (28) מכפר קרע, לאחר שהתנגש עם רכבו באופנוע וגרם למותו של נהג האופנוע, שהיה מסוכסך עמו.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד יניב זוהר, עולה כי בתחילת החודש ישב מוגירה עם אדם נוסף מחוץ למסעדה שבבעלותו. באותו הזמן נהג המנוח, שהוא ובני משפחתו היו מסוכסכים עם מוגירה, על אופנוע בסמוך למקום. מאוחר יותר כאשר מוגירה והאדם הנוסף, נכנסו לרכב שחנה בסמוך למסעדה, עצר המנוח את האופנוע בסמוך אליהם, בשלב זה התפתחו בין המנוח למוגירה חילופי דברים, לאחריהם המנוח המשיך בנסיעתו.
לאור האמור, החל מוגירה לרדוף אחרי המנוח תוך שהוא נוסע בעקבותיו במהירות גבוהה. המנוח, שהבחין בכך, החל להימלט מפניו, אך מוגירה המשיך לדלוק אחריו תוך שהוא נוהג ברכב במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי המקום. כתוצאה ממהירות נסיעתו, איבד מוגירה שליטה על הרכב, פגע עם חזית רכבו בחלק האחורי של הקטנוע, נהדף לפנים ופגע בעמוד חשמל, משם נהדף הלאה, פגע בעמוד עץ ושם נעצר. כתוצאה מהפגיעה, נהדף המנוח לעבר שמשת הרכב, נחבט בה, והוטל לאחר מכן לפנים, אל הקרקע.
מוגירה והאדם הנוסף, שכתוצאה מהתאונה רכבם נעצר, הבחינו בפגיעה בקטנוע ובמנוח עזבו את הרכב ונמלטו רגלית מהמקום. זמן קצר לאחר האירוע התקשר מוגירה לחבר, שהינו בעלים של אמבולנס וביקש ממנו להגיע למקום התאונה תוך שהוא מפציר בו לא לספר כי הוא זה שפגע במנוח. בעקבות הפגיעה במנוח הוא פונה לטיפול רפואי דחוף כשהוא במצב אנוש, מחוסר הכרה. המנוח נותח בניסיון להציל את חייו אולם מספר ימים לאחר נקבע מותו ואיבריו נתרמו להשתלה על ידי בני משפחתו.
מספר ימים לאחר האירוע וכיממה לאחר פטירתו של המנוח הסגיר עצמו מוגירה למשטרת ישראל. טרם הסגרתו התקשר מוגירה לאדם הנוסף, שהיה עמו במהלך האירוע וביקש שבחקירה במשטרה ימסור כי טרם האירוע ראו השניים רכב ובו רעולי פנים חמושים באקדח ועל כן נמלטו מהמקום.
למוגירה יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת; הפקרה אחרי פגיעה; שיבוש מהלכי משפט.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד שלמה ביטון (33) מקריית גת, טל אלדום (47) מאשקלון, מאיר יוספי (30) מבאר שבע, שרון קורם (72) מבאר שבע, דוד בן הרוש (48) אופקים ומאיר כפיר (43) מנתיבות, לאחר שבמסגרת תפקידם כסוהרים תקפו אסיר אזוק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם צריקר – קובי, עולה כי במועד הרלבנטי היה המתלונן אסיר ב"אוהלי קידר" וחלק תא עם עוד שני אסירים. כמחאה על תנאי כליאתם, המתלונן ואסיר נוסף החלו להצית את התא. לאור האמור הוזעקו מספר סוהרים וביניהם הנאשמים אל המקום. הסוהרים הוציאו את המתלונן מהתא והרחיקו אותו מהמקום, אז סטר בן הרוש בעורפו של המתלונן מספר פעמים, אלדום הדף את המתלונן אל הקיר ויוספי חבט בעורפו וגבו של המתלונן. במקביל אזק יוספי את המתלונן תוך שהוא וסוהרים נוספים חובטים ובועטים בו. בעוד המתלונן אזוק וכפוף על הקרקע, החלו קורם וכפיר לבעוט בו ברגליהם וחבטו בו בידיהם ובאגרופיהם פעם אחר פעם עד אשר קורם הורחק מהמקום. בשלב כלשהו, החל ביטון להכות בראשו ובפניו של המתלונן, תוך שהוא מקלל אותו ואומר לו כי הוא "יז**ן אותו".
בסמוך לאחר מכן, נלקח המתלונן לשם קבלת טיפול רפואי ראשוני.
לנאשמים יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד שלמה ביטון (33) מקריית גת, טל אלדום (47) מאשקלון, מאיר יוספי (30) מבאר שבע, שרון קורם (72) מבאר שבע, דוד בן הרוש (48) אופקים ומאיר כפיר (43) מנתיבות, לאחר שבמסגרת תפקידם כסוהרים תקפו אסיר אזוק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם צריקר – קובי, עולה כי במועד הרלבנטי היה המתלונן אסיר ב"אוהלי קידר" וחלק תא עם עוד שני אסירים. כמחאה על תנאי כליאתם, המתלונן ואסיר נוסף החלו להצית את התא. לאור האמור הוזעקו מספר סוהרים וביניהם הנאשמים אל המקום. הסוהרים הוציאו את המתלונן מהתא והרחיקו אותו מהמקום, אז סטר בן הרוש בעורפו של המתלונן מספר פעמים, אלדום הדף את המתלונן אל הקיר ויוספי חבט בעורפו וגבו של המתלונן. במקביל אזק יוספי את המתלונן תוך שהוא וסוהרים נוספים חובטים ובועטים בו. בעוד המתלונן אזוק וכפוף על הקרקע, החלו קורם וכפיר לבעוט בו ברגליהם וחבטו בו בידיהם ובאגרופיהם פעם אחר פעם עד אשר קורם הורחק מהמקום. בשלב כלשהו, החל ביטון להכות בראשו ובפניו של המתלונן, תוך שהוא מקלל אותו ואומר לו כי הוא "יז**ן אותו".
בסמוך לאחר מכן, נלקח המתלונן לשם קבלת טיפול רפואי ראשוני.
לנאשמים יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עוביידה אבו עראר (22) מערערה בגין עבירות נשק לאחר שצולם יורה בנשק באזור מגורים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קוריקון עולה כי במהלך חודש מרץ שהה אבו עראר בחצר ביתו וירה מנשק אוטומטי מספר צרורות באוויר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ויימן קוריקון כי: "המשיב נשא רובה סער, וירה ממנו בלב שכונת המגורים, תוך שהוא מצולם בווידאו. הנשק לא אותר ולא נתפס. עבירות הנשק ועבירות שמבוצעות באמצעותו הפכו למכת מדינה, גובות קורבנות רבים ומחייבות נקיטת יד קשה ומעצר עד תום ההלכים על מנת למנוע סיכון הציבור."
לאבו עראר יוחסו עבירות נשק (נשיאה והובלה) וירי מנשק חם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עוביידה אבו עראר (22) מערערה בגין עבירות נשק לאחר שצולם יורה בנשק באזור מגורים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קוריקון עולה כי במהלך חודש מרץ שהה אבו עראר בחצר ביתו וירה מנשק אוטומטי מספר צרורות באוויר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ויימן קוריקון כי: "המשיב נשא רובה סער, וירה ממנו בלב שכונת המגורים, תוך שהוא מצולם בווידאו. הנשק לא אותר ולא נתפס. עבירות הנשק ועבירות שמבוצעות באמצעותו הפכו למכת מדינה, גובות קורבנות רבים ומחייבות נקיטת יד קשה ומעצר עד תום ההלכים על מנת למנוע סיכון הציבור."
לאבו עראר יוחסו עבירות נשק (נשיאה והובלה) וירי מנשק חם.
הודעה לעיתונות
מינוי צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ומנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק, מינו היום צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים. זאת, בעקבות המלצות דו״ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים", מחודש מאי 2023.
חברי הצוות הם: מנכ״ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט בדימוס עודד מודריק; שופט בית המשפטי המחוזי בדימוס, דוד רוזן; ועו״ד ענת מייסד כנען, הסנגורית הציבורית הארצית.
הצוות יעסוק, בין השאר, בנושאים הבאים:
1. מבנה מח"ש, ייעודה ושיוכה האירגוני.
2. הליך מינוי מנהל מח"ש.
3. שילוב מח"ש בטיפול המערכתי הכולל בתלונות נגד שוטרים.
4. התמודדות עם ניגודי עניינים פוטנציאלים בפעילות מח"ש.
5. משאבים וכלים נדרשים לעבודת מח"ש.
6. פיקוח ביחס למח"ש.
הצוות יגבש דו"ח ובו תובנות, המלצות לפעולה, צעדים ולוח זמנים ליישומן; כל זאת תוך התייחסות, לליקויים ולהמלצות שפורטו בדו"ח המבקר.
הצוות יגיש את המלצותיו לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה תוך תשעים ימים.
מינוי צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ומנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק, מינו היום צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים. זאת, בעקבות המלצות דו״ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים", מחודש מאי 2023.
חברי הצוות הם: מנכ״ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט בדימוס עודד מודריק; שופט בית המשפטי המחוזי בדימוס, דוד רוזן; ועו״ד ענת מייסד כנען, הסנגורית הציבורית הארצית.
הצוות יעסוק, בין השאר, בנושאים הבאים:
1. מבנה מח"ש, ייעודה ושיוכה האירגוני.
2. הליך מינוי מנהל מח"ש.
3. שילוב מח"ש בטיפול המערכתי הכולל בתלונות נגד שוטרים.
4. התמודדות עם ניגודי עניינים פוטנציאלים בפעילות מח"ש.
5. משאבים וכלים נדרשים לעבודת מח"ש.
6. פיקוח ביחס למח"ש.
הצוות יגבש דו"ח ובו תובנות, המלצות לפעולה, צעדים ולוח זמנים ליישומן; כל זאת תוך התייחסות, לליקויים ולהמלצות שפורטו בדו"ח המבקר.
הצוות יגיש את המלצותיו לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה תוך תשעים ימים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט השלום בת"א כתב אישום נגד רונן מרדכי גרין (45) מגני תקווה, זאת לאחר שייצר מצג שווא לפיו הוא אינו תושב ישראל על מנת להתחמק מתשלום מס בגובה מיליוני שקלים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד ינון בראל בין השנים 2018-2012 עסק גרין ביזמות נדל"ן וניהל מספר חברות בתחומי יזמות ובנייה. בשנת 2005 עזב גרין יחד עם משפחתו לאנגליה ובנוסף לדרכון הישראלי קיבל דרכון בריטי. החל משנת 2011, עיקר עיסוקו ועסקיו של גרין היו בישראל וכך בין היתר רכש אופציות לרכישת קרקעות באילת באזור "בית האופרה" ו"חאן אילת", שנמכרו בשלב מאוחר יותר ברווח של כ 23 מיליון ₪.
בהתאם לאמנת המס בין אנגליה לישראל, נישום שמרכז חייו באנגליה פטור מתשלום מס על רווחי הון שמקורם בישראל ואילו אדם שמרכז חייו בישראל מחויב בתשלום מס בישראל, גם אם הוא אינו מתגורר בישראל. לאור האמור במהלך התקופה הרלוונטית לאישום ביקש גרין להסתיר מפקיד השומה את היקף שהייתו בישראל שהינו עובדה מהותית לקביעת מרכז חייו. לתכלית זו, בין השנים 2012-2014, נכנס גרין לישראל ויצא ממנה ב 16 הזדמנויות שונות בניגוד לחוק באמצעות דרכונים הזרים וזאת בניגוד לחוק, על מנת שכניסתו לא תתועד במערכת משרד הפנים.
כמו כן בתקופה הרלבנטית הגיש גרין באמצעות רו"ח דו"חות למס הכנסה במסגרתם טען כי הוא אינו תושב ישראל ולכן אינו חייב במס. בעקבות דרישת פקיד שומה, אף מילא גרין שאלון והגיש מסמכים שונים שנועדו לתמוך בטענה כי אינו תושב ישראל לצרכי מס וכי יש לפטור אותו ממס בגין עסקאות המקרקעין. בין היתר, נמנע מהצגת נתוני השהייה המלאים שלו בישראל, נמנע מלמסור פרטים על שימושו בדרכונים הזרים לכניסה ויציאה מישראל ונמנע במתכוון מלהציג העתק של הדרכונים הזרים שנדרש להציגם, על אף שהיו בידו. כמו כן בדיון שנערך בעניינו הציג גרין, באמצעות רו"ח שלו, פלט משרד הפנים שהופק לבקשתו, זאת על אף שידע כי זה אינו נותן את התמונה המלאה וכי מספר הימים ששהה בישראל גבוה משמעותית.
לגרין יוחסו עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס; מתן תשובה כוזבת על שאלה או דרישת ידיעות על פי הפקודה; מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות.
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט השלום בת"א כתב אישום נגד רונן מרדכי גרין (45) מגני תקווה, זאת לאחר שייצר מצג שווא לפיו הוא אינו תושב ישראל על מנת להתחמק מתשלום מס בגובה מיליוני שקלים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד ינון בראל בין השנים 2018-2012 עסק גרין ביזמות נדל"ן וניהל מספר חברות בתחומי יזמות ובנייה. בשנת 2005 עזב גרין יחד עם משפחתו לאנגליה ובנוסף לדרכון הישראלי קיבל דרכון בריטי. החל משנת 2011, עיקר עיסוקו ועסקיו של גרין היו בישראל וכך בין היתר רכש אופציות לרכישת קרקעות באילת באזור "בית האופרה" ו"חאן אילת", שנמכרו בשלב מאוחר יותר ברווח של כ 23 מיליון ₪.
בהתאם לאמנת המס בין אנגליה לישראל, נישום שמרכז חייו באנגליה פטור מתשלום מס על רווחי הון שמקורם בישראל ואילו אדם שמרכז חייו בישראל מחויב בתשלום מס בישראל, גם אם הוא אינו מתגורר בישראל. לאור האמור במהלך התקופה הרלוונטית לאישום ביקש גרין להסתיר מפקיד השומה את היקף שהייתו בישראל שהינו עובדה מהותית לקביעת מרכז חייו. לתכלית זו, בין השנים 2012-2014, נכנס גרין לישראל ויצא ממנה ב 16 הזדמנויות שונות בניגוד לחוק באמצעות דרכונים הזרים וזאת בניגוד לחוק, על מנת שכניסתו לא תתועד במערכת משרד הפנים.
כמו כן בתקופה הרלבנטית הגיש גרין באמצעות רו"ח דו"חות למס הכנסה במסגרתם טען כי הוא אינו תושב ישראל ולכן אינו חייב במס. בעקבות דרישת פקיד שומה, אף מילא גרין שאלון והגיש מסמכים שונים שנועדו לתמוך בטענה כי אינו תושב ישראל לצרכי מס וכי יש לפטור אותו ממס בגין עסקאות המקרקעין. בין היתר, נמנע מהצגת נתוני השהייה המלאים שלו בישראל, נמנע מלמסור פרטים על שימושו בדרכונים הזרים לכניסה ויציאה מישראל ונמנע במתכוון מלהציג העתק של הדרכונים הזרים שנדרש להציגם, על אף שהיו בידו. כמו כן בדיון שנערך בעניינו הציג גרין, באמצעות רו"ח שלו, פלט משרד הפנים שהופק לבקשתו, זאת על אף שידע כי זה אינו נותן את התמונה המלאה וכי מספר הימים ששהה בישראל גבוה משמעותית.
לגרין יוחסו עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס; מתן תשובה כוזבת על שאלה או דרישת ידיעות על פי הפקודה; מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות.
שלום רב,
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
לראשונה בישראל: רישום תלת ממד של בית משותף מעל למנהרה בירושלים
המהלך התאפשר לאחר רישום החלקה התלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות
המפקח על רישום המקרקעין בירושלים, עו"ד רביב מייזל, חתם על צו רישום תלת ממדי של בית משותף בירושלים, הבנוי מעל למנהרה. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה נרשם בית משותף לאחר התיקון לחוק המקרקעין, אשר אפשר רישום תלת ממדי.
רישום הבית המשותף בטאבו התאפשר לאחר שבינואר השנה נרשמה חלקה תלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות. במסגרת רישום החלקה התלת ממדית, נרשם חלק מכביש 16 בירושלים על שם מדינת ישראל, ואילו הבעלות על החלקה הקרקעית שעליה נבנו, בין היתר, בתים משותפים- נרשמה על-שם בעלי הזכויות הפרטיים.
יוזכר, כי עד לפני מספר שנים, בהתאם לחוק המקרקעין, רישום המקרקעין בישראל היה דו-ממדי. בעלי הזכויות במקרקעין היו הבעלים בכל עומק הקרקע ועד רום השמים, שמעל שטח החלקה, המצוין בנסח הרישום בטאבו. כניסתו לתוקף של תיקון 33 לחוק המקרקעין, בסוף שנת 2018, אפשר חלוקה גמישה יותר של רישום המקרקעין, כדי לנצל באופן יעיל יותר את הקרקע ורישום הזכויות, בהתאם לתכנון העכשווי הקיים בגובה ובעומק הקרקע. כך למשל, בניינים למגורים ולמסחר שייבנו מעל כביש מקורה, מנהרות תת קרקעיות, גשרים עיליים לתחבורה, הולכי רגל או לתשתיות- יירשמו כחלקה תלת ממדית. הדבר מקל על צרכי הפיתוח ומגביר את הסחירות בקרקע.
רישום החלקה התלת ממדית מבטא את ההפקעה שנעשתה במקרקעין בהתאם לשטח שהופקע בלבד, וגורע מהחלקה הקרקעית רק את השטח שהופקע לצורכי ציבור.
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
לראשונה בישראל: רישום תלת ממד של בית משותף מעל למנהרה בירושלים
המהלך התאפשר לאחר רישום החלקה התלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות
המפקח על רישום המקרקעין בירושלים, עו"ד רביב מייזל, חתם על צו רישום תלת ממדי של בית משותף בירושלים, הבנוי מעל למנהרה. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה נרשם בית משותף לאחר התיקון לחוק המקרקעין, אשר אפשר רישום תלת ממדי.
רישום הבית המשותף בטאבו התאפשר לאחר שבינואר השנה נרשמה חלקה תלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות. במסגרת רישום החלקה התלת ממדית, נרשם חלק מכביש 16 בירושלים על שם מדינת ישראל, ואילו הבעלות על החלקה הקרקעית שעליה נבנו, בין היתר, בתים משותפים- נרשמה על-שם בעלי הזכויות הפרטיים.
יוזכר, כי עד לפני מספר שנים, בהתאם לחוק המקרקעין, רישום המקרקעין בישראל היה דו-ממדי. בעלי הזכויות במקרקעין היו הבעלים בכל עומק הקרקע ועד רום השמים, שמעל שטח החלקה, המצוין בנסח הרישום בטאבו. כניסתו לתוקף של תיקון 33 לחוק המקרקעין, בסוף שנת 2018, אפשר חלוקה גמישה יותר של רישום המקרקעין, כדי לנצל באופן יעיל יותר את הקרקע ורישום הזכויות, בהתאם לתכנון העכשווי הקיים בגובה ובעומק הקרקע. כך למשל, בניינים למגורים ולמסחר שייבנו מעל כביש מקורה, מנהרות תת קרקעיות, גשרים עיליים לתחבורה, הולכי רגל או לתשתיות- יירשמו כחלקה תלת ממדית. הדבר מקל על צרכי הפיתוח ומגביר את הסחירות בקרקע.
רישום החלקה התלת ממדית מבטא את ההפקעה שנעשתה במקרקעין בהתאם לשטח שהופקע בלבד, וגורע מהחלקה הקרקעית רק את השטח שהופקע לצורכי ציבור.
הודעה מטעם הפרקליטות :
בית המשפט העליון קבע כי קבוצות ספורט אינן רשאיות לנכות באופן אוטומטי מהכנסתו של ספורטאי חוץ הוצאות בגין אכילה ושתייה, מבלי להוכיח שההוצאות הוצאו בפועל. כך, בית המשפט העליון דחה את טענת המערערת לפיה היא רשאית לנכות מהכנסתו של ספורטאי חוץ את מלוא סכום ההוצאה האפשרי בגין אכילה ושתייה (עפ"י תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ)) מבלי להציג כל ראיה להוצאות אלו. עוד נקבע כי אין לאפשר קבלת מסמכים שהוצגו על ידי צד בהליך רק בסופם של הליכי הערעור על השומה, ללא כל הסבר המצדיק את העיתוי המאוחר בהגשתם.
לפני כשנה נדחה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט בורנשטיין) שהוגש על שומות שהוציא פקיד שומה כפר סבא (המשיב) לקבוצת הכדורגל הפועל ניר רמת השרון (המערערת) לשנים 2008-2016. בשומות נקבע כי הוצאות אכילה ושתיה שהתבקשו בניכוי, לא ינוכו משום שהמערערת לא הציגה כל ראיה לכך שהוצאות אלו הוצאו בפועל. כן נקבע על ידי פקיד השומה שהמערערת חייבת בתשלום מקדמה של 90% בשל הוצאות עודפות שהוצאו (מתוקף היותה מלכ"ר). בערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחתה פה אחד (כב' השופטת ע' ברון, כב' השופט ד' מינץ, כב' השופט י' כשר) פרשנות המערערת לתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) כי היא מתייחסת ל"סכום נורמטיבי" של הוצאות אותן ניתן לנכות אוטומטית מההכנסה החייבת. נקבע כי רק הוצאות שהוכח שהוצאו בפועל יותרו בניכוי. לעניין ההוצאות העודפות, נקבע, בהתאם לפסיקתו העקבית של בית המשפט העליון, כי אף שעקרון גביית מס אמת עומד בבסיס דיני המס, הרי שאין בו כדי לרפא כל פגם דיוני של הנישום בניהול ההליך. על כן, משהטענות לעניין ההוצאות העודפות הועלו לראשונה רק בסיכומי המערערת בהליך קמא, והמסמכים הרלוונטיים הוצגו בהליך רק בסופו ללא כל צידוק, אין לקבלם.
רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד רועי כהן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה וניר וילנר מפרקליטות מחוז ת"א.
בית המשפט העליון קבע כי קבוצות ספורט אינן רשאיות לנכות באופן אוטומטי מהכנסתו של ספורטאי חוץ הוצאות בגין אכילה ושתייה, מבלי להוכיח שההוצאות הוצאו בפועל. כך, בית המשפט העליון דחה את טענת המערערת לפיה היא רשאית לנכות מהכנסתו של ספורטאי חוץ את מלוא סכום ההוצאה האפשרי בגין אכילה ושתייה (עפ"י תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ)) מבלי להציג כל ראיה להוצאות אלו. עוד נקבע כי אין לאפשר קבלת מסמכים שהוצגו על ידי צד בהליך רק בסופם של הליכי הערעור על השומה, ללא כל הסבר המצדיק את העיתוי המאוחר בהגשתם.
לפני כשנה נדחה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט בורנשטיין) שהוגש על שומות שהוציא פקיד שומה כפר סבא (המשיב) לקבוצת הכדורגל הפועל ניר רמת השרון (המערערת) לשנים 2008-2016. בשומות נקבע כי הוצאות אכילה ושתיה שהתבקשו בניכוי, לא ינוכו משום שהמערערת לא הציגה כל ראיה לכך שהוצאות אלו הוצאו בפועל. כן נקבע על ידי פקיד השומה שהמערערת חייבת בתשלום מקדמה של 90% בשל הוצאות עודפות שהוצאו (מתוקף היותה מלכ"ר). בערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחתה פה אחד (כב' השופטת ע' ברון, כב' השופט ד' מינץ, כב' השופט י' כשר) פרשנות המערערת לתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) כי היא מתייחסת ל"סכום נורמטיבי" של הוצאות אותן ניתן לנכות אוטומטית מההכנסה החייבת. נקבע כי רק הוצאות שהוכח שהוצאו בפועל יותרו בניכוי. לעניין ההוצאות העודפות, נקבע, בהתאם לפסיקתו העקבית של בית המשפט העליון, כי אף שעקרון גביית מס אמת עומד בבסיס דיני המס, הרי שאין בו כדי לרפא כל פגם דיוני של הנישום בניהול ההליך. על כן, משהטענות לעניין ההוצאות העודפות הועלו לראשונה רק בסיכומי המערערת בהליך קמא, והמסמכים הרלוונטיים הוצגו בהליך רק בסופו ללא כל צידוק, אין לקבלם.
רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד רועי כהן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה וניר וילנר מפרקליטות מחוז ת"א.