הודעת היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים
ומידע לציבור בנוגע להליכי פונדקאות חו"ל בצפון קפריסין, אלבניה וקניה
שלום רב,
היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים מבקשת להביא לידיעת הציבור השוקל להיעזר בהליכי פונדקאות מחוץ לישראל מידע רלוונטי והתראה מפני קיום הליכים אלו במדינות או באזורים צפון קפריסין, אלבניה וקניה. זאת, לאור מידע שנצבר ביחידה מתוקף תפקידה, ומעלה חשש שביעדים אלו, בהם מבצעים הליכי פונדקאות, יש פגמים בחוקיות ההליך במדינה הזרה, ובכלל זה עולים אינדיקציות לפגיעה בזכויותיהן הבסיסיות של הנשים הפונדקאיות ובכבודן, תוך החפצתן והגבלת חירותן ובמקרים חמורים אף עולה חשד לסחר בבני אדם.
בהודעת היחידה נכתב כי נוכח המידע הקיים ביחידה, ובשל ההיתכנות לפגמים שונים בהליכים ובעיקר ביחס להתנהלות מול הנשים הפונדקאיות, יש סיכוי סביר כי יהיה קושי בהליכים בהמשך ואולי אף קושי ניכר למשל בקידום הבדיקה הגנטית עם ההורה הישראלי הנטען וכן ביתר הליכי ההורות, רישום הקטין כאזרח ישראלי וכניסתו לישראל. זאת, לעתים בשל דיני המדינה שבה נערכים הליכי הפונדקאות ולעתים בשל סימני שאלה בדבר חוקיות ההליך.
מהמידע שהתקבל ביחידה עולה, בין היתר, כי במספר מקרים עלו חששות מהותיים למעורבות של ארגוני פשיעה בהליכי הפונדקאות, המגייסים נשים פגיעות במיוחד ממדינות זרות המובאות למדינות ואזורים אלו, אשר מצויות תחת פיקוח הדוק ושליטה ממשית לאורך ההליך, ומנותקות ממשפחתן במדינת המוצא . בנוסף, קיים חשש מהותי ומבוסס לכך שבמקומות מסוימים הפונדקאיות מועסקות בכפייה בזנות טרם הליך ההפריה וההיריון ולעתים אף במהלך ההיריון.
זאת ועוד, בהסכמי הפונדקאות הנחתמים עם הנשים במדינות והאזורים הנ"ל, ניתן למצוא באופן עקבי אינדיקציות לניצולן במסגרת ההליך, המעלות גם ספקות כבדים ביחס לרצון החופשי של הפונדקאיות להתקשרות מדעת בהסכמים אלה ואף חששות מהותיים בדבר היקף השליטה עליהן לרבות הגבלת חירותן ותנועתן וקביעת סנקציות כלכליות כבדות כלפיהן.
העבודה בנושא זה נעשית תוך תיאום ושיתוף פעולה מלאים עם הפרקליטות האזרחית, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרדי החוץ, הרווחה והבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה.
המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ובפולימגיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ: "החשיבות בפרסום אזהרה זו היא בראש ובראשונה למנוע פגיעה ונזק לכל המעורבים בהליכים מורכבים ורגישים אלה - הנשים הפונדקאיות, ההורים המיועדים וכמובן התינוקות הנולדים ועל מנת להביא מידע זה מראש בפני הציבור בבואו לשקול קיום הליכי פונדקאות במדינות או באזורים אלו, על מנת שיוכל להימנע ממעורבות בהליכים שחוקיותם מוטלת בספק ולהימנע מקשיים ובעיות בהליכים המשפטיים הצפויים בהמשך הדרך. זאת, בהתאם למחויבויות הבינלאומית שישראל נטלה על עצמה למניעת תופעות סחר בבני אדם ופשיעה חוצת גבולות והגנה על קרבנות, ובמסגרת שיתוף הפעולה הבין לאומי בהתאם לאמנות בינלאומיות".
להודעה המלאה באתר משרד המשפטים: https://www.gov.il/he/departments/news/new21623*
ומידע לציבור בנוגע להליכי פונדקאות חו"ל בצפון קפריסין, אלבניה וקניה
שלום רב,
היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים מבקשת להביא לידיעת הציבור השוקל להיעזר בהליכי פונדקאות מחוץ לישראל מידע רלוונטי והתראה מפני קיום הליכים אלו במדינות או באזורים צפון קפריסין, אלבניה וקניה. זאת, לאור מידע שנצבר ביחידה מתוקף תפקידה, ומעלה חשש שביעדים אלו, בהם מבצעים הליכי פונדקאות, יש פגמים בחוקיות ההליך במדינה הזרה, ובכלל זה עולים אינדיקציות לפגיעה בזכויותיהן הבסיסיות של הנשים הפונדקאיות ובכבודן, תוך החפצתן והגבלת חירותן ובמקרים חמורים אף עולה חשד לסחר בבני אדם.
בהודעת היחידה נכתב כי נוכח המידע הקיים ביחידה, ובשל ההיתכנות לפגמים שונים בהליכים ובעיקר ביחס להתנהלות מול הנשים הפונדקאיות, יש סיכוי סביר כי יהיה קושי בהליכים בהמשך ואולי אף קושי ניכר למשל בקידום הבדיקה הגנטית עם ההורה הישראלי הנטען וכן ביתר הליכי ההורות, רישום הקטין כאזרח ישראלי וכניסתו לישראל. זאת, לעתים בשל דיני המדינה שבה נערכים הליכי הפונדקאות ולעתים בשל סימני שאלה בדבר חוקיות ההליך.
מהמידע שהתקבל ביחידה עולה, בין היתר, כי במספר מקרים עלו חששות מהותיים למעורבות של ארגוני פשיעה בהליכי הפונדקאות, המגייסים נשים פגיעות במיוחד ממדינות זרות המובאות למדינות ואזורים אלו, אשר מצויות תחת פיקוח הדוק ושליטה ממשית לאורך ההליך, ומנותקות ממשפחתן במדינת המוצא . בנוסף, קיים חשש מהותי ומבוסס לכך שבמקומות מסוימים הפונדקאיות מועסקות בכפייה בזנות טרם הליך ההפריה וההיריון ולעתים אף במהלך ההיריון.
זאת ועוד, בהסכמי הפונדקאות הנחתמים עם הנשים במדינות והאזורים הנ"ל, ניתן למצוא באופן עקבי אינדיקציות לניצולן במסגרת ההליך, המעלות גם ספקות כבדים ביחס לרצון החופשי של הפונדקאיות להתקשרות מדעת בהסכמים אלה ואף חששות מהותיים בדבר היקף השליטה עליהן לרבות הגבלת חירותן ותנועתן וקביעת סנקציות כלכליות כבדות כלפיהן.
העבודה בנושא זה נעשית תוך תיאום ושיתוף פעולה מלאים עם הפרקליטות האזרחית, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרדי החוץ, הרווחה והבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה.
המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ובפולימגיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ: "החשיבות בפרסום אזהרה זו היא בראש ובראשונה למנוע פגיעה ונזק לכל המעורבים בהליכים מורכבים ורגישים אלה - הנשים הפונדקאיות, ההורים המיועדים וכמובן התינוקות הנולדים ועל מנת להביא מידע זה מראש בפני הציבור בבואו לשקול קיום הליכי פונדקאות במדינות או באזורים אלו, על מנת שיוכל להימנע ממעורבות בהליכים שחוקיותם מוטלת בספק ולהימנע מקשיים ובעיות בהליכים המשפטיים הצפויים בהמשך הדרך. זאת, בהתאם למחויבויות הבינלאומית שישראל נטלה על עצמה למניעת תופעות סחר בבני אדם ופשיעה חוצת גבולות והגנה על קרבנות, ובמסגרת שיתוף הפעולה הבין לאומי בהתאם לאמנות בינלאומיות".
להודעה המלאה באתר משרד המשפטים: https://www.gov.il/he/departments/news/new21623*
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עמית חכים (49) מבאר שבע לאחר שביצע עבירות מין בקטינה המתאמנת אצלו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני – הר ציון עולה כי חכים עבד כמנהל ומאמן אומנויות לחימה במועדון ספורט שבבעלות אשתו. במסגרת עבודתו במועדון תיאם חכים אימון פרטי עם קטינה המתאמנת במקום למועד בו המועדון ריק מאנשים. עם כניסתם למועדון התפשט חכים ונותר בתחתוניו, אז החל להדגים תרגילים שונים על הקטינה ובשלב מסוים החל לבצע בה מעשים מגונים למרות התנגדות הקטינה.
זמן מה לאחר האירוע ניגשו הקטינה ואביה לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה, דבר הגשת התלונה נודע לחכים, והוא החל להתקשר לאביה של הקטינה וביקש ממנו שוב ושוב לעצור את הגשת התלונה במשטרה, כדי שלא יהרסו חייו וחיי ילדיו, ומסר כי בתמורה לכך הוא מוכן לעשות כל דבר בעולם. חכים אף מסר לאביה של הקטינה שאם לא יעצור את הגשת התלונה, הוא יתלה את עצמו.
כמו כן, בתאריך 19.5.2015 הורשע חכים בעבירות מין. על אף האמור, במהלך שנת 2020 החל חכים לעבוד במועדון בו מתאמנים בין השאר גם קטינים וקטינות וזאת בניגוד להוראות החוק האוסרות על העסקתו במקום זה.
לחכים יוחסו עבירות של מעשה מגונה, הדחה בחקירה ואיסור העסקה ועיסוק.
במקביל הוגשה כנגד חכים בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עמית חכים (49) מבאר שבע לאחר שביצע עבירות מין בקטינה המתאמנת אצלו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני – הר ציון עולה כי חכים עבד כמנהל ומאמן אומנויות לחימה במועדון ספורט שבבעלות אשתו. במסגרת עבודתו במועדון תיאם חכים אימון פרטי עם קטינה המתאמנת במקום למועד בו המועדון ריק מאנשים. עם כניסתם למועדון התפשט חכים ונותר בתחתוניו, אז החל להדגים תרגילים שונים על הקטינה ובשלב מסוים החל לבצע בה מעשים מגונים למרות התנגדות הקטינה.
זמן מה לאחר האירוע ניגשו הקטינה ואביה לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה, דבר הגשת התלונה נודע לחכים, והוא החל להתקשר לאביה של הקטינה וביקש ממנו שוב ושוב לעצור את הגשת התלונה במשטרה, כדי שלא יהרסו חייו וחיי ילדיו, ומסר כי בתמורה לכך הוא מוכן לעשות כל דבר בעולם. חכים אף מסר לאביה של הקטינה שאם לא יעצור את הגשת התלונה, הוא יתלה את עצמו.
כמו כן, בתאריך 19.5.2015 הורשע חכים בעבירות מין. על אף האמור, במהלך שנת 2020 החל חכים לעבוד במועדון בו מתאמנים בין השאר גם קטינים וקטינות וזאת בניגוד להוראות החוק האוסרות על העסקתו במקום זה.
לחכים יוחסו עבירות של מעשה מגונה, הדחה בחקירה ואיסור העסקה ועיסוק.
במקביל הוגשה כנגד חכים בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), כרמית יוליס והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), אורית קוטב, על דעת כל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, ממליצות לחדש בהקדם האפשרי את הליכי הפקעת אתר קבר הרשב"י באופן שהבעלות באתר תועבר לידי המדינה. כמו כן מומלץ לגבש הסדר לניהול האתר ביום שאחרי ההפקעה, לרבות קביעת הגורם מטעם הממשלה שינהל את האתר.
קבר הרשב"י הוא מהאתרים המשמעותיים החשובים ביותר ליהודים בישראל ומבחינת מספר המבקרים בו הוא שני רק לכותל המערבי. האתר נוהל באופן שלא מניח את הדעת לאורך שנים, ולנוכח הצטברות ראיות רבות שהעידו על כשלים חמורים בניהולו ונוכח חשיבותו הרבה של האתר, החלו בשנת 2007, הליכים להפקעת הבעלות במתחם קבר הרשב"י על ידי מדינת ישראל. מאמצים אלה הוגברו ביתר שאת לאחר התרחשות אסון מירון.
נוכח הליקויים החמורים והמתמשכים בניהול האתר (המפורטים בגוף המכתב), התקיימו במהלך השנתיים האחרונות מספר דיונים בעניין שאלת המשך ניהול אתר קבר הרשב"י במסגרת ההסדר הזמני.
בישיבות אלה עלה כי הסדר הפשרה הזמני לניהול קבר הרשב"י שקיבל תוקף של פסק דין אינו מקוים באופן מניח את הדעת, ושקיימים ליקויים משמעותיים באופן ניהול האתר.
במכתב שנשלח לשר לשירותי דת ולשר האוצר נכתב כי נמצא קושי משמעותי לנהל את האתר באופן מיטיבי כאשר יש גורמים פרטיים, שאינם המדינה, שטוענים לזכויות בניהול האתר. בנוסף, יש יתרונות דרמטיים לניהול אחיד על ידי גוף ציבורי מטעם המדינה. יתרון זה בא לידי ביטוי במספר היבטים, ובכלל זאת ניהול הליכים לסילוק פולשים לטובת הרחבת השטחים לציבור, פיתוח תשתיות והוצאת היתרים כדי לשפר את המקום לקליטת קהל, ביטוח האחריות על האתר באמצעות גורם מרכזי מטעם המדינה ותקצוב של האתר לטובת המשך פיתוחו.
מכתב זה הוא בהמשך למכתב של מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל משרד האוצר שנשלח אל ההקדשות הפרטיים שמנהלים את האתר כדי לאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין הכוונה לחדש את הליכי ההפקעה. גם לאחר קבלת התייחסות ההקדשות לעניין חידוש הליכי ההפקעה, ההמלצה של גורמי המקצוע נותרה בעינה שיש צורך לחדש בהקדם את הליכי ההפקעה, מהנימוקים שפורטו במכתב.
נוכח האמור, המליצו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), כרמית יוליס והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), על דעת כל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, לחדש את הליכי ההפקעה בהקדם מהשלב בו הופסקו ולממש את ההפקעה, וזאת בהמשך למדיניות השרים הקודמים שהורו על הליכי ההפקעה.
קבר הרשב"י הוא מהאתרים המשמעותיים החשובים ביותר ליהודים בישראל ומבחינת מספר המבקרים בו הוא שני רק לכותל המערבי. האתר נוהל באופן שלא מניח את הדעת לאורך שנים, ולנוכח הצטברות ראיות רבות שהעידו על כשלים חמורים בניהולו ונוכח חשיבותו הרבה של האתר, החלו בשנת 2007, הליכים להפקעת הבעלות במתחם קבר הרשב"י על ידי מדינת ישראל. מאמצים אלה הוגברו ביתר שאת לאחר התרחשות אסון מירון.
נוכח הליקויים החמורים והמתמשכים בניהול האתר (המפורטים בגוף המכתב), התקיימו במהלך השנתיים האחרונות מספר דיונים בעניין שאלת המשך ניהול אתר קבר הרשב"י במסגרת ההסדר הזמני.
בישיבות אלה עלה כי הסדר הפשרה הזמני לניהול קבר הרשב"י שקיבל תוקף של פסק דין אינו מקוים באופן מניח את הדעת, ושקיימים ליקויים משמעותיים באופן ניהול האתר.
במכתב שנשלח לשר לשירותי דת ולשר האוצר נכתב כי נמצא קושי משמעותי לנהל את האתר באופן מיטיבי כאשר יש גורמים פרטיים, שאינם המדינה, שטוענים לזכויות בניהול האתר. בנוסף, יש יתרונות דרמטיים לניהול אחיד על ידי גוף ציבורי מטעם המדינה. יתרון זה בא לידי ביטוי במספר היבטים, ובכלל זאת ניהול הליכים לסילוק פולשים לטובת הרחבת השטחים לציבור, פיתוח תשתיות והוצאת היתרים כדי לשפר את המקום לקליטת קהל, ביטוח האחריות על האתר באמצעות גורם מרכזי מטעם המדינה ותקצוב של האתר לטובת המשך פיתוחו.
מכתב זה הוא בהמשך למכתב של מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל משרד האוצר שנשלח אל ההקדשות הפרטיים שמנהלים את האתר כדי לאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין הכוונה לחדש את הליכי ההפקעה. גם לאחר קבלת התייחסות ההקדשות לעניין חידוש הליכי ההפקעה, ההמלצה של גורמי המקצוע נותרה בעינה שיש צורך לחדש בהקדם את הליכי ההפקעה, מהנימוקים שפורטו במכתב.
נוכח האמור, המליצו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), כרמית יוליס והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), על דעת כל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, לחדש את הליכי ההפקעה בהקדם מהשלב בו הופסקו ולממש את ההפקעה, וזאת בהמשך למדיניות השרים הקודמים שהורו על הליכי ההפקעה.
שלום רב,
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים
מהיום: הקלות בבירוקרטיה וקיצור זמנים בהוצאת צווי ירושה וקיום צוואות
במסגרת תיקונים לחוק הירושה הורחבו סמכויות רשמי הירושה ויחסך הטיפול של בתי המשפט בבקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה
החל מהיום, ה-2.7.2023, נכנסו לתוקף מספר תיקונים בחוק הירושה המרחיבים את סמכויות הרשמים לענייני ירושה, וצפויים לקצר משמעותית את זמני הטיפול בבקשות להוצאת צווי ירושה וקיום צוואה ולהפחית את העומסים על בתי המשפט המטפלים בתיקי ירושה.
מטרת התיקונים, אותם הוביל מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ואשר אושרו לאחרונה על ידי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, היא להקל בנטל הבירוקרטי ולצמצם רגולציה עודפת הן בתחום הירושה והן בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון. במרכזם, הרחבת סמכויות הרשמים לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי לתת צו ירושה או צו קיום צוואה גם במקרים בהם עד כה נדרש הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
הרחבה סמכויות אלו, שקיבלה את הסכמת הנהלת בתי המשפט, נועדה לקצר את זמן הטיפול בהליך עד להשלמתו, להקל על האזרחים ולהפחית את כמות התיקים המטופלת על ידי בתי המשפט לענייני משפחה. מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים עולה כי בשנת 2022 הועברו לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה כ-3,500 בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה. ההערכה היא כי בעקבות התיקונים לחוק, הטיפול בכ-2,500 בקשות בכל שנה יסתיים במתן צו על ידי הרשמים לענייני ירושה באופן מהיר וייחסך הצורך בהעברתן אל בתי המשפט.
במסגרת התיקונים לחוק, תורחב סמכות הרשמים והם יוכלו לטפל גם בהליכים שעד כה נדרשה העברתם לבתי המשפט, כגון בקשה למתן צו קיום צוואה כאשר נפל פגם בצוואה, בקשות לגבי אדם שמקום מושבו בעת פטירתו היה בחו"ל, צוואות בעל-פה ובקשות לקיום צוואה כאשר הצוואה המקורית אינה בנמצא ויש רק העתק שלה. הקלה נוספת שנקבעה מאפשרת להגיש לרשמים לענייני הירושה צו קיום צוואה מאומת כדין מערכאה שיפוטית זרה, במקום החובה להגיש את הצוואה המקורית כאשר היא נמסרה לביהמ"ש בחו"ל ואינה נמצאת בידי המבקש בישראל.
תיקון חקיקה נוסף הינו בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון והוא מצמצם את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבונות רק למקרים חריגים כשקיים צורך להגן על יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ואין מי שמסוגל ומוסמך לדאוג להם. מעתה, היורשים יפקחו על מנהל העיזבון ולהם יוגשו הדיווחים הנדרשים ללא צורך בהתערבות רגולטורית של האפוטרופוס הכללי, זאת בהיותם בעלי האינטרס המובהק לבחון את התנהלות מנהל העיזבון כמי שפועל עבורם. תיקון חקיקה זה מפחית את הנטל הרגולטורי, יביא למעורבות משמעותית של היורשים בתהליך, ויאפשר ניתוב ומיקוד של עבודת הפיקוח באפוטרופוס הכללי למקרים המתאימים. ההערכה היא כי בעקבות תיקון חקיקה משמעותי זה, ייחסך מעתה הצורך בפיקוח של האפוטרופוס הכללי במאות תיקי עיזבון בכל שנה.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים
מהיום: הקלות בבירוקרטיה וקיצור זמנים בהוצאת צווי ירושה וקיום צוואות
במסגרת תיקונים לחוק הירושה הורחבו סמכויות רשמי הירושה ויחסך הטיפול של בתי המשפט בבקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה
החל מהיום, ה-2.7.2023, נכנסו לתוקף מספר תיקונים בחוק הירושה המרחיבים את סמכויות הרשמים לענייני ירושה, וצפויים לקצר משמעותית את זמני הטיפול בבקשות להוצאת צווי ירושה וקיום צוואה ולהפחית את העומסים על בתי המשפט המטפלים בתיקי ירושה.
מטרת התיקונים, אותם הוביל מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ואשר אושרו לאחרונה על ידי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, היא להקל בנטל הבירוקרטי ולצמצם רגולציה עודפת הן בתחום הירושה והן בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון. במרכזם, הרחבת סמכויות הרשמים לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי לתת צו ירושה או צו קיום צוואה גם במקרים בהם עד כה נדרש הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
הרחבה סמכויות אלו, שקיבלה את הסכמת הנהלת בתי המשפט, נועדה לקצר את זמן הטיפול בהליך עד להשלמתו, להקל על האזרחים ולהפחית את כמות התיקים המטופלת על ידי בתי המשפט לענייני משפחה. מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים עולה כי בשנת 2022 הועברו לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה כ-3,500 בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה. ההערכה היא כי בעקבות התיקונים לחוק, הטיפול בכ-2,500 בקשות בכל שנה יסתיים במתן צו על ידי הרשמים לענייני ירושה באופן מהיר וייחסך הצורך בהעברתן אל בתי המשפט.
במסגרת התיקונים לחוק, תורחב סמכות הרשמים והם יוכלו לטפל גם בהליכים שעד כה נדרשה העברתם לבתי המשפט, כגון בקשה למתן צו קיום צוואה כאשר נפל פגם בצוואה, בקשות לגבי אדם שמקום מושבו בעת פטירתו היה בחו"ל, צוואות בעל-פה ובקשות לקיום צוואה כאשר הצוואה המקורית אינה בנמצא ויש רק העתק שלה. הקלה נוספת שנקבעה מאפשרת להגיש לרשמים לענייני הירושה צו קיום צוואה מאומת כדין מערכאה שיפוטית זרה, במקום החובה להגיש את הצוואה המקורית כאשר היא נמסרה לביהמ"ש בחו"ל ואינה נמצאת בידי המבקש בישראל.
תיקון חקיקה נוסף הינו בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון והוא מצמצם את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבונות רק למקרים חריגים כשקיים צורך להגן על יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ואין מי שמסוגל ומוסמך לדאוג להם. מעתה, היורשים יפקחו על מנהל העיזבון ולהם יוגשו הדיווחים הנדרשים ללא צורך בהתערבות רגולטורית של האפוטרופוס הכללי, זאת בהיותם בעלי האינטרס המובהק לבחון את התנהלות מנהל העיזבון כמי שפועל עבורם. תיקון חקיקה זה מפחית את הנטל הרגולטורי, יביא למעורבות משמעותית של היורשים בתהליך, ויאפשר ניתוב ומיקוד של עבודת הפיקוח באפוטרופוס הכללי למקרים המתאימים. ההערכה היא כי בעקבות תיקון חקיקה משמעותי זה, ייחסך מעתה הצורך בפיקוח של האפוטרופוס הכללי במאות תיקי עיזבון בכל שנה.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התייצבה להליך והגישה לבית המשפט המחוזי את עמדתה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת Apple Inc. ("אפל").
חברת אפל היא תאגיד הפועל בתחומי פיתוח החומרה והתוכנה, בעלת הזכויות והמפתחת של חנות היישומונים לטלפונים סלולריים, האפ סטור, אשר על פי הנטען בתובענה הייצוגית, מהווה דרך בלעדית להורדת והפצת יישומונים למכשירים מבוססי IOS.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה התמקדה בעיקר בתניה המצויה בתנאי ההתקשרות של אפל, לפיה הדין אשר יחול על הצדדים בהתדיינות משפטית הוא דין מדינת קליפורניה. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה התייחסה (במסגרת העמדה) גם לסוגיות מעולם דיני התחרות, המתעוררות ביחס לפעילות אפל.
במוקד העמדה השאלה האם תניה בתנאי ההתקשרות של חברת אפל, הקובעת שהדין המהותי אשר יחול במקרה של מחלוקת בין הצדדים הוא דין מדינת קליפורניה ("תניית ברירת דין"), היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית משפט מוסמך לבטלו. כמפורט בעמדה, בחינת קיומו של קיפוח ביחס לתניית ברירת הדין, לפי חוק החוזים האחידים, מובילה למסקנה כי תניית ברירת הדין בעניין הנדון היא תניה מקפחת.
העמדה נסמכת, בין היתר, על ההלכה שנקבעה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "טרוים מילר", לפיה נקודת המוצא היא שמדינת ישראל אינה יכולה לתת יד ל"מיקור חוץ" של דיני החוזים הצרכניים החלים במדינה. כן נקבע בעניין "טרוים מילר", כי מדינת ישראל לא תספק את כוח הבחירה בעניין זה לידי תאגידים גלובליים אשר ייקבעו איזה דין זר יחול על עסקאות צרכניות הנערכות הלכה למעשה בישראל. בנוסף, נטען כי חברה גלובלית עתירת ממון, המנהלת עסקים בהיקף ניכר עם ישראל ומכווינה את פעילותה לקהל הלקוחות הישראליים, צריכה ואף יכולה להיות ערוכה להתדיין על פי דיני מדינת ישראל וכן יש לקחת בחשבון את פערי הכוחות המובהקים בין הצדדים. משיקולים אלה ומשיקולים נוספים, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי בנסיבות מסוימות, המתקיימות בעניין הנדון, עשויה תניית ברירת דין מעין זו להיחשב מקפחת, וזאת גם מבלי שיוכח כי הדין הזר שולל זכויות או סעדים המגיעים ללקוח. בשאלת היחס בין תניית ברירת הדין לבין חוק התחרות, המסקנה היא שאין בכוחה של תניית ברירת הדין, בנסיבות דנן, כדי לגבור על הוראותיו של חוק התחרות, עליהן לא ניתן להתנות. בנוסף, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה במסגרת עמדתה לסוגיות מעולם דיני התחרות, ביחס לפעילות אפל.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד קרן אביסרור ועו"ד סנא דלאשה חוסרי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי ומשפט כלכלי), המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התייצבה להליך והגישה לבית המשפט המחוזי את עמדתה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת Apple Inc. ("אפל").
חברת אפל היא תאגיד הפועל בתחומי פיתוח החומרה והתוכנה, בעלת הזכויות והמפתחת של חנות היישומונים לטלפונים סלולריים, האפ סטור, אשר על פי הנטען בתובענה הייצוגית, מהווה דרך בלעדית להורדת והפצת יישומונים למכשירים מבוססי IOS.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה התמקדה בעיקר בתניה המצויה בתנאי ההתקשרות של אפל, לפיה הדין אשר יחול על הצדדים בהתדיינות משפטית הוא דין מדינת קליפורניה. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה התייחסה (במסגרת העמדה) גם לסוגיות מעולם דיני התחרות, המתעוררות ביחס לפעילות אפל.
במוקד העמדה השאלה האם תניה בתנאי ההתקשרות של חברת אפל, הקובעת שהדין המהותי אשר יחול במקרה של מחלוקת בין הצדדים הוא דין מדינת קליפורניה ("תניית ברירת דין"), היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית משפט מוסמך לבטלו. כמפורט בעמדה, בחינת קיומו של קיפוח ביחס לתניית ברירת הדין, לפי חוק החוזים האחידים, מובילה למסקנה כי תניית ברירת הדין בעניין הנדון היא תניה מקפחת.
העמדה נסמכת, בין היתר, על ההלכה שנקבעה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "טרוים מילר", לפיה נקודת המוצא היא שמדינת ישראל אינה יכולה לתת יד ל"מיקור חוץ" של דיני החוזים הצרכניים החלים במדינה. כן נקבע בעניין "טרוים מילר", כי מדינת ישראל לא תספק את כוח הבחירה בעניין זה לידי תאגידים גלובליים אשר ייקבעו איזה דין זר יחול על עסקאות צרכניות הנערכות הלכה למעשה בישראל. בנוסף, נטען כי חברה גלובלית עתירת ממון, המנהלת עסקים בהיקף ניכר עם ישראל ומכווינה את פעילותה לקהל הלקוחות הישראליים, צריכה ואף יכולה להיות ערוכה להתדיין על פי דיני מדינת ישראל וכן יש לקחת בחשבון את פערי הכוחות המובהקים בין הצדדים. משיקולים אלה ומשיקולים נוספים, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי בנסיבות מסוימות, המתקיימות בעניין הנדון, עשויה תניית ברירת דין מעין זו להיחשב מקפחת, וזאת גם מבלי שיוכח כי הדין הזר שולל זכויות או סעדים המגיעים ללקוח. בשאלת היחס בין תניית ברירת הדין לבין חוק התחרות, המסקנה היא שאין בכוחה של תניית ברירת הדין, בנסיבות דנן, כדי לגבור על הוראותיו של חוק התחרות, עליהן לא ניתן להתנות. בנוסף, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה במסגרת עמדתה לסוגיות מעולם דיני התחרות, ביחס לפעילות אפל.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד קרן אביסרור ועו"ד סנא דלאשה חוסרי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי ומשפט כלכלי), המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום על יעקב סטרוג, שהורשע בניסיון רצח המתלוננת עמה ניהל קשר זוגי לפני כשלוש שנים ובשיבוש מהלכי משפט, 13.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
על פי הכרעת הדין, הנאשם והמתלוננת סיכמו ביניהם כי יחשפו את הקשר הזוגי ביניהם ואת ההחלטה לעבור להתגורר יחד בפני אשתו ובתו. סמוך ליום המעבר, באוגוסט 2020, הנאשם הודיע למתלוננת כי בכוונתו לבקר אותה. הנאשם נסע ברכבו הפרטי לפגישת עבודה בפתח תקווה ובסיומה העביר את הטלפון שלו למצב טיסה כדי שלא יהיה ניתן לאתר את מיקומו, החליף את הבגדים שלבש למדי צבא, חבש כובע על ראשו ועטה על פניו מסיכת הגנה מקורונה. לאחר מכן נסע הנאשם לקניון הראל במבשרת ציון, לקח משם מונית לביתה של המתלוננת ביישוב הר אדר וסיפר בכזב לנהג המונית כי גויס למילואים עקב מגפת הקורונה. כשהגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת השניים שתו יחד קפה במרפסת הדירה והנאשם אמר למתלוננת כי הביא לה מתנה לקראת המעבר הצפוי וביקש ממנה כי תכנס לדירה ובהמשך ביקש ממנה לשבת במטבח ולעצום את עיניה. אז החל הנאשם להכות בה בעוצמה בראשה, באמצעות חפץ שהחזיק בידו וכשהוא עוטה כפפות. למרות תחנוניה של המתלוננת כי יפסיק את מעשיו הוא המשיך להכותה והטיח בה, בין היתר, "כמה שתתמוטטי יותר מהר, זה ייגמר יותר מהר" ו-"עכשיו אם אני אשאיר אותך חיה, את תספרי". כשהסיק כי הצליח לגרום למותה של המתלוננת הוא רחץ את עצמו מכתמי הדם שלה והחליף חולצה. בדרכו החוצה הבחין שהמתלוננת עדיין בחיים וחזר להכות אותה באומרו "מה, את עדיין לא מתה?" עד שחשב שהביא למותה. במסגרת מימוש תכניתו יצר הנאשם אי סדר בדירת המתלוננת על מנת לייצר מצג שווא של אירוע שוד שהשתבש. לאחר מכן נעל הנאשם את המתלוננת המגואלת בדם בתוך הדירה, לקח את מכשיר הטלפון של המתלוננת ועזב את הדירה עם רכבה. הנאשם הותיר את רכבה של המתלוננת בעיר מודיעין והמשיך לאחר מכן ליום עבודה שגרתי. בכוחותיה האחרונים המתלוננת הצליחה לפתוח את דלת המרפסת וקראה לעזרת שכנתה שהזעיקה את כוחות ההצלה והמשטרה ועדכנה את בעלת הדירה במצבה של המתלוננת. בעלת הדירה עדכנה גם את הנאשם אשר ביקש ממנה כי תברר עם השוטרים מה בדיוק ארע, ובדרכו לבית החולים הוא נעצר על ידי המשטרה, וזאת מאחר ועל תנוך אוזנו היה כתם דם. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות רבות בראשה והיא אושפזה בבית החולים. בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי תקף את המתלוננת בעקבות מריבה ספונטנית. לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בניסיון רצח ובשיבוש מהלכי משפט. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד זהר גיאת, להשית על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למתלוננת. הפרקליטות הדגישה כי הנאשם תכנן את הרצח באופן מחושב ומתוחכם, בקור מקפיא דם, שרק בנס לא התממש. כמו כן ציינה הפרקליטות כי במהלך ניהול המשפט הנאשם לא לקח אחריות על הפגיעה הפיזית והנפשית הקשה במתלוננת. ביהמ"ש קבע כי "מעשיו של הנאשם לא נבעו מהתלקחות רגעית עקב אובדן הקשר הזוגי עם המתלוננת או מחמת קנאה...כי אם גמלה החלטה בלבו של הנאשם דווקא, שלא להמשיך במערכת הזוגית ורצונו היה ליטול מהמתלוננת את חייה".
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום על יעקב סטרוג, שהורשע בניסיון רצח המתלוננת עמה ניהל קשר זוגי לפני כשלוש שנים ובשיבוש מהלכי משפט, 13.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
על פי הכרעת הדין, הנאשם והמתלוננת סיכמו ביניהם כי יחשפו את הקשר הזוגי ביניהם ואת ההחלטה לעבור להתגורר יחד בפני אשתו ובתו. סמוך ליום המעבר, באוגוסט 2020, הנאשם הודיע למתלוננת כי בכוונתו לבקר אותה. הנאשם נסע ברכבו הפרטי לפגישת עבודה בפתח תקווה ובסיומה העביר את הטלפון שלו למצב טיסה כדי שלא יהיה ניתן לאתר את מיקומו, החליף את הבגדים שלבש למדי צבא, חבש כובע על ראשו ועטה על פניו מסיכת הגנה מקורונה. לאחר מכן נסע הנאשם לקניון הראל במבשרת ציון, לקח משם מונית לביתה של המתלוננת ביישוב הר אדר וסיפר בכזב לנהג המונית כי גויס למילואים עקב מגפת הקורונה. כשהגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת השניים שתו יחד קפה במרפסת הדירה והנאשם אמר למתלוננת כי הביא לה מתנה לקראת המעבר הצפוי וביקש ממנה כי תכנס לדירה ובהמשך ביקש ממנה לשבת במטבח ולעצום את עיניה. אז החל הנאשם להכות בה בעוצמה בראשה, באמצעות חפץ שהחזיק בידו וכשהוא עוטה כפפות. למרות תחנוניה של המתלוננת כי יפסיק את מעשיו הוא המשיך להכותה והטיח בה, בין היתר, "כמה שתתמוטטי יותר מהר, זה ייגמר יותר מהר" ו-"עכשיו אם אני אשאיר אותך חיה, את תספרי". כשהסיק כי הצליח לגרום למותה של המתלוננת הוא רחץ את עצמו מכתמי הדם שלה והחליף חולצה. בדרכו החוצה הבחין שהמתלוננת עדיין בחיים וחזר להכות אותה באומרו "מה, את עדיין לא מתה?" עד שחשב שהביא למותה. במסגרת מימוש תכניתו יצר הנאשם אי סדר בדירת המתלוננת על מנת לייצר מצג שווא של אירוע שוד שהשתבש. לאחר מכן נעל הנאשם את המתלוננת המגואלת בדם בתוך הדירה, לקח את מכשיר הטלפון של המתלוננת ועזב את הדירה עם רכבה. הנאשם הותיר את רכבה של המתלוננת בעיר מודיעין והמשיך לאחר מכן ליום עבודה שגרתי. בכוחותיה האחרונים המתלוננת הצליחה לפתוח את דלת המרפסת וקראה לעזרת שכנתה שהזעיקה את כוחות ההצלה והמשטרה ועדכנה את בעלת הדירה במצבה של המתלוננת. בעלת הדירה עדכנה גם את הנאשם אשר ביקש ממנה כי תברר עם השוטרים מה בדיוק ארע, ובדרכו לבית החולים הוא נעצר על ידי המשטרה, וזאת מאחר ועל תנוך אוזנו היה כתם דם. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות רבות בראשה והיא אושפזה בבית החולים. בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי תקף את המתלוננת בעקבות מריבה ספונטנית. לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בניסיון רצח ובשיבוש מהלכי משפט. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד זהר גיאת, להשית על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למתלוננת. הפרקליטות הדגישה כי הנאשם תכנן את הרצח באופן מחושב ומתוחכם, בקור מקפיא דם, שרק בנס לא התממש. כמו כן ציינה הפרקליטות כי במהלך ניהול המשפט הנאשם לא לקח אחריות על הפגיעה הפיזית והנפשית הקשה במתלוננת. ביהמ"ש קבע כי "מעשיו של הנאשם לא נבעו מהתלקחות רגעית עקב אובדן הקשר הזוגי עם המתלוננת או מחמת קנאה...כי אם גמלה החלטה בלבו של הנאשם דווקא, שלא להמשיך במערכת הזוגית ורצונו היה ליטול מהמתלוננת את חייה".
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
בשורה בתחום המקרקעין:
אתר חדש להגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים שיסייע לעורכי דין ויאפשר למפקחים לחתום על תשריט בית משותף בחתימה דיגטאלית עם הפקת צו
בימים אלה עלה ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים אתר חדש ופורץ דרך, אשר יאפשר לעורכי הדין הגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים. מדובר בהפיכת התהליך לדיגיטלי באופן מלא מקצה לקצה – החל מהפקת טופס הבקשה באמצעות האתר ועד להגשת הבקשה לפתיחת תיק בלשכה.
מדי שנה מוגשות אלפי בקשות לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים, הנוגעות לעשרות אלפי נכסים השירות התקדימי יסייע במניעת טעויות ודחיות בקשות, ויביא לצמצום זמן הטיפול בתיקים. כמו כן, עורך הדין יוכל להנות מאזור אישי המשקף את סטאטוס התיקים אשר הוגשו על ידו.
בנוסף, הגשה מקוונת של תשריט הבית המשותף תאפשר למפקחים על רישום המקרקעין לחתום אותו דיגיטאלית יחד עם הפקת הצו, כאשר הוא מאושר, או לשבץ הערות בגוף התשריט במקרים בהם נדרש תיקון.
מר איתמר דוננפלד, המנהל הכללי של משרד המשפטים: "משרד המשפטים גאה להשיק שירות טכנולוגי ותקדימי נוסף ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין וזאת לטובת הציבור ועורכי הדין המייצגים. השירות יטייב וייעל את הטיפול בבקשות ויסייע בקיצור זמני הטיפול בהן. שירות זה הינו חלק מסדרת מהלכים חדשניים ומשני תפיסה הנעשים ברשות, שמטרתם ייעול וטיוב תהליכים לשם קידום ההגנה על הזכויות הקנייניות, והובלת תפיסת שירות חדשנית ומתקדמת".
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "השירות החדש מהווה צעד משמעותי ופורץ דרך נוסף של הרשות הנעשה בימים אלו לטובת הציבור ועורכי הדין. השירות יקצר את משך זמני הטיפול בעשרות אלפי נכסים ויאפשר לעורכי-הדין להגיש, ביתר קלות ויעילות, את הבקשות לרישום, תיקון וביטול הבית המשותף ולעקוב אחר סטטוס הטיפול בהן . מדובר בבשורה חשובה נוספת של הרשות, אשר תביא לשיפור בקלות עשיית העסקים בישראל".
בשורה בתחום המקרקעין:
אתר חדש להגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים שיסייע לעורכי דין ויאפשר למפקחים לחתום על תשריט בית משותף בחתימה דיגטאלית עם הפקת צו
בימים אלה עלה ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים אתר חדש ופורץ דרך, אשר יאפשר לעורכי הדין הגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים. מדובר בהפיכת התהליך לדיגיטלי באופן מלא מקצה לקצה – החל מהפקת טופס הבקשה באמצעות האתר ועד להגשת הבקשה לפתיחת תיק בלשכה.
מדי שנה מוגשות אלפי בקשות לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים, הנוגעות לעשרות אלפי נכסים השירות התקדימי יסייע במניעת טעויות ודחיות בקשות
בנוסף, הגשה מקוונת של תשריט הבית המשותף תאפשר למפקחים על רישום המקרקעין לחתום אותו דיגיטאלית יחד עם הפקת הצו, כאשר הוא מאושר, או לשבץ הערות בגוף התשריט במקרים בהם נדרש תיקון.
מר איתמר דוננפלד, המנהל הכללי של משרד המשפטים: "משרד המשפטים גאה להשיק שירות טכנולוגי ותקדימי נוסף ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין וזאת לטובת הציבור ועורכי הדין המייצגים. השירות יטייב וייעל את הטיפול בבקשות ויסייע בקיצור זמני הטיפול בהן. שירות זה הינו חלק מסדרת מהלכים חדשניים ומשני תפיסה הנעשים ברשות, שמטרתם ייעול וטיוב תהליכים לשם קידום ההגנה על הזכויות הקנייניות, והובלת תפיסת שירות חדשנית ומתקדמת".
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "השירות החדש מהווה צעד משמעותי ופורץ דרך נוסף של הרשות הנעשה בימים אלו לטובת הציבור ועורכי הדין. השירות יקצר את משך זמני הטיפול בעשרות אלפי נכסים ויאפשר לעורכי-הדין להגיש, ביתר קלות ויעילות, את הבקשות לרישום, תיקון וביטול הבית המשותף ולעקוב אחר סטטוס הטיפול בהן . מדובר בבשורה חשובה נוספת של הרשות, אשר תביא לשיפור בקלות עשיית העסקים בישראל".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד מאור שמואלי (27) מתל אביב, לאחר שניהל שיחות בעלות אופי מיני במסגרתן הציע הצעות מיניות לקטינות, שלח להן חומר תועבה פדופילי, בעל את חלקן וביצע בהן מעשי סדום לאחר ששכנע אותן להפגש עימו.
כתב האישום שהגישה עורכת הדין אריאלה נבון מגולל 11 אישומים שונים מהם עולה כי באלפי הזדמנויות שונות פנה שמואלי לקטינות רבות באמצעות אפליקציות וואצפ, טלגרם וטיקטוק, הפנה אליהן התייחסויות והצעות בעלות אופי מיני, ושלח אליהן תמונות וסרטונים של איבר מינו. שמואלי פעל באופן שיטתי לניצול מיני של קטינות בכך שנהג להצטרף לקבוצות וואצאפ בהן חברות קטינות ופנה אליהן בהודעות פרטיות מטרידות והצעות מיניות, ניהל עימן שיח על גילן הצעיר, פנה אליהן בשאלות חודרניות על פגיעות מיניות בעברן, שאל האם נפגעו מינית בידי גברים שהתכתבו עמן, והכל תוך ניסיון לאתר נקודה רגישה ופגיעה אצל הקטניות ולנצלה לצרכיו המיניים. בין היתר ביקש שמואלי מהקטינות פרטים מלאים על נסיבות הפגיעה המינית אותה חוו, הציג בפניהן מצג שווא של דאגה לשלומן וביטחונן, בעוד שבפועל התכוונן ליצור יחסי קרבה לצורך סיפוקו המיני.
כך למשל, פנה שמואלי בשנה שעברה לקטינה ילידת 2007 בוואצאפ. בין החודשים נובמבר 2022 למאי 2023 ניהלו שמואלי והקטינה שיחות בעלות אופי מיני. במספר הזדמנויות ניהלו שיחות וידאו בהן חשפה הקטינה את איבר מינה וביצעה בעצמה אקטים מיניים, לפי הוראת שמואלי, שהקליט את שיחות הווידאו הללו ושמר ההקלטות אצלו. במספר הזדמנויות שונות בתקופה זאת, נסע שמואלי לביתה הקטינה, אסף אותה לרכבו ובעל אותה, בעודם ברכב. בין השנים 2018-2019 פנה שמואלי בוואצפ לקטינה ילידת 2008. במהלך שיחה של שמואלי עם הקטינה, ביקש לברר מה גילה והיא מסרה לו את תאריך הולדתה. בהמשך, הנאשם מסר לקטינה קוד מוסכם בתצורת סמלון (אימוג'י) לתחילת שיחה ביניהם, על-מנת שלא ייתפס בקיום שיח מיני עם הוריה של הקטינה, תחת אותו שם משתמש. במהלך שיחות רבות עם הקטינה הפנה אליה שמואלי שאלות בעלות אופי מיני, הן בהתכתבות בכתב והן בשיחות וידאו. בין היתר הציע לה לבצע בעצמה אקטים מיניים, שאל אותה שאלות בעלות אופי מיני, שלח לה סרטוני תועבה פדופיליים, סרטונים פורנוגרפיים ותמונות של איבר מינו. בשנת 2019 פנה שמואלי לקטינה ילידת 2005, הפנה אליה הצעה מינית לשיחת וידאו ולחץ עליה לקיים השיחה. בהמשך לכך, בשעת לילה, קיים הנאשם שיחת וידאו עם הקטינה הנושאת אופי מיני והמשיך לאחריה להפנות לקטינה אמירות והצעות מיניות. באחד הימים, הדגישה הקטינה בפני שמואלי את גילה הצעיר, אך זה לא חדל מהצעותיו ואף לחץ עליה להיפגש עמו תוך שהדגיש כי "כל מה שקורה זה סוד שלי ושלך." להפצרותיו החוזרות של שמואלי, הסכימה הקטינה להיפגש עמו והגיעה לראשונה לדירה. בהמשך למפגש זה, החלו השניים להיפגש בדירתו באופן קבוע בתדירות של פעם בשבוע או שבועיים ושמואלי בעל במפגשים אלה את הקטינה וביצע מה מעשי סדום. לאחר אחת הפגישות, שאל שמואלי את הקטינה מה יקרה אם יתגלה הפרש הגיל ביניהם, בתגובה לכך שאלה אותו ממה הוא מודאג ושמואלי השיב "זה כלא, אם ההורים שלך או חברה מלשינה" והוסיף: "קרה לי כבר, כמעט נכנסתי לרשימת הפדופילים."
שמואלי המשיך וניהל שיחות בעלות אופי מיני עם קטינות נוספות, אותן הכיר באפליקציות השונות, הצעירות שבהן היו בנות 9 ו-12. במהלך אחת השיחות עם קטינה ילידת 2010 שלחה לו לבקשתו תמונות של איבריה המוצנעים והוא הנחה אותה לגלח את איבר מינה. בשיחה אחרת, החליט שמואלי להעניש אותה ודרש ממנה לצלם עבורו סרטונים מיניים של אחותה בת ה-10. הקטינה סירבה לדרישה וביקשה להטיל עליה עונש אחר, התחננה שירשה לה לצייר ולשחק. שמואלי איים על הקטינה כי אם לא תעשה כן, הוא יאלץ אותה למסור לו את כתובת מגוריה. שמואלי חזר על דרישתו במהלך אותה שיחה ולאחר שהתחננה שיניח לה כתב לה שאין לה ברירה. הקטינה כתבה לנאשם שהיא תתאבד ולאחר מכן חסמה את האפשרות של הנאשם להתקשר אליה.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד נבון כי "המשיב ביצע את המעשים המפורטים בכתב-האישום משך תקופה ארוכה שפסקה רק כאשר נעצר במסגרת חקירת תיק זה. כל אותה העת, פעל המשיב בשיטתיות ומניפולטיביות, תוך הצגת מצג שווא של מי שמטרתו לסייע ולהגן על הקטינות מפני אחרים, אך בפועל השתמש בהן לסיפוק צרכיו המיניים, כמפורט בכתב האישום" ואף הוסיפה כי "בשנת 2019 הודה המשיב בחקירת משטרה בקיום מעשים דומים בקטינות ונחלץ מאישום פלילי אך בשל תואנה שלא היה מודע לגיל הקטינות אשר עמן ניהל קשר מיני. המשיב לא עמד בפני יצרו ושב לעשות מעשי זימה בקטינות, תוך הפעלת מניפולציות רגשיות כלפיהן, ניצול תלות וחולשה, ואף טרח וסיכם על מילות קוד להתקשרות עמו, בתקווה שמעשיו לא יתגלו לעולם."
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד מאור שמואלי (27) מתל אביב, לאחר שניהל שיחות בעלות אופי מיני במסגרתן הציע הצעות מיניות לקטינות, שלח להן חומר תועבה פדופילי, בעל את חלקן וביצע בהן מעשי סדום לאחר ששכנע אותן להפגש עימו.
כתב האישום שהגישה עורכת הדין אריאלה נבון מגולל 11 אישומים שונים מהם עולה כי באלפי הזדמנויות שונות פנה שמואלי לקטינות רבות באמצעות אפליקציות וואצפ, טלגרם וטיקטוק, הפנה אליהן התייחסויות והצעות בעלות אופי מיני, ושלח אליהן תמונות וסרטונים של איבר מינו. שמואלי פעל באופן שיטתי לניצול מיני של קטינות בכך שנהג להצטרף לקבוצות וואצאפ בהן חברות קטינות ופנה אליהן בהודעות פרטיות מטרידות והצעות מיניות, ניהל עימן שיח על גילן הצעיר, פנה אליהן בשאלות חודרניות על פגיעות מיניות בעברן, שאל האם נפגעו מינית בידי גברים שהתכתבו עמן, והכל תוך ניסיון לאתר נקודה רגישה ופגיעה אצל הקטניות ולנצלה לצרכיו המיניים. בין היתר ביקש שמואלי מהקטינות פרטים מלאים על נסיבות הפגיעה המינית אותה חוו, הציג בפניהן מצג שווא של דאגה לשלומן וביטחונן, בעוד שבפועל התכוונן ליצור יחסי קרבה לצורך סיפוקו המיני.
כך למשל, פנה שמואלי בשנה שעברה לקטינה ילידת 2007 בוואצאפ. בין החודשים נובמבר 2022 למאי 2023 ניהלו שמואלי והקטינה שיחות בעלות אופי מיני. במספר הזדמנויות ניהלו שיחות וידאו בהן חשפה הקטינה את איבר מינה וביצעה בעצמה אקטים מיניים, לפי הוראת שמואלי, שהקליט את שיחות הווידאו הללו ושמר ההקלטות אצלו. במספר הזדמנויות שונות בתקופה זאת, נסע שמואלי לביתה הקטינה, אסף אותה לרכבו ובעל אותה, בעודם ברכב. בין השנים 2018-2019 פנה שמואלי בוואצפ לקטינה ילידת 2008. במהלך שיחה של שמואלי עם הקטינה, ביקש לברר מה גילה והיא מסרה לו את תאריך הולדתה. בהמשך, הנאשם מסר לקטינה קוד מוסכם בתצורת סמלון (אימוג'י) לתחילת שיחה ביניהם, על-מנת שלא ייתפס בקיום שיח מיני עם הוריה של הקטינה, תחת אותו שם משתמש. במהלך שיחות רבות עם הקטינה הפנה אליה שמואלי שאלות בעלות אופי מיני, הן בהתכתבות בכתב והן בשיחות וידאו. בין היתר הציע לה לבצע בעצמה אקטים מיניים, שאל אותה שאלות בעלות אופי מיני, שלח לה סרטוני תועבה פדופיליים, סרטונים פורנוגרפיים ותמונות של איבר מינו. בשנת 2019 פנה שמואלי לקטינה ילידת 2005, הפנה אליה הצעה מינית לשיחת וידאו ולחץ עליה לקיים השיחה. בהמשך לכך, בשעת לילה, קיים הנאשם שיחת וידאו עם הקטינה הנושאת אופי מיני והמשיך לאחריה להפנות לקטינה אמירות והצעות מיניות. באחד הימים, הדגישה הקטינה בפני שמואלי את גילה הצעיר, אך זה לא חדל מהצעותיו ואף לחץ עליה להיפגש עמו תוך שהדגיש כי "כל מה שקורה זה סוד שלי ושלך." להפצרותיו החוזרות של שמואלי, הסכימה הקטינה להיפגש עמו והגיעה לראשונה לדירה. בהמשך למפגש זה, החלו השניים להיפגש בדירתו באופן קבוע בתדירות של פעם בשבוע או שבועיים ושמואלי בעל במפגשים אלה את הקטינה וביצע מה מעשי סדום. לאחר אחת הפגישות, שאל שמואלי את הקטינה מה יקרה אם יתגלה הפרש הגיל ביניהם, בתגובה לכך שאלה אותו ממה הוא מודאג ושמואלי השיב "זה כלא, אם ההורים שלך או חברה מלשינה" והוסיף: "קרה לי כבר, כמעט נכנסתי לרשימת הפדופילים."
שמואלי המשיך וניהל שיחות בעלות אופי מיני עם קטינות נוספות, אותן הכיר באפליקציות השונות, הצעירות שבהן היו בנות 9 ו-12. במהלך אחת השיחות עם קטינה ילידת 2010 שלחה לו לבקשתו תמונות של איבריה המוצנעים והוא הנחה אותה לגלח את איבר מינה. בשיחה אחרת, החליט שמואלי להעניש אותה ודרש ממנה לצלם עבורו סרטונים מיניים של אחותה בת ה-10. הקטינה סירבה לדרישה וביקשה להטיל עליה עונש אחר, התחננה שירשה לה לצייר ולשחק. שמואלי איים על הקטינה כי אם לא תעשה כן, הוא יאלץ אותה למסור לו את כתובת מגוריה. שמואלי חזר על דרישתו במהלך אותה שיחה ולאחר שהתחננה שיניח לה כתב לה שאין לה ברירה. הקטינה כתבה לנאשם שהיא תתאבד ולאחר מכן חסמה את האפשרות של הנאשם להתקשר אליה.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד נבון כי "המשיב ביצע את המעשים המפורטים בכתב-האישום משך תקופה ארוכה שפסקה רק כאשר נעצר במסגרת חקירת תיק זה. כל אותה העת, פעל המשיב בשיטתיות ומניפולטיביות, תוך הצגת מצג שווא של מי שמטרתו לסייע ולהגן על הקטינות מפני אחרים, אך בפועל השתמש בהן לסיפוק צרכיו המיניים, כמפורט בכתב האישום" ואף הוסיפה כי "בשנת 2019 הודה המשיב בחקירת משטרה בקיום מעשים דומים בקטינות ונחלץ מאישום פלילי אך בשל תואנה שלא היה מודע לגיל הקטינות אשר עמן ניהל קשר מיני. המשיב לא עמד בפני יצרו ושב לעשות מעשי זימה בקטינות, תוך הפעלת מניפולציות רגשיות כלפיהן, ניצול תלות וחולשה, ואף טרח וסיכם על מילות קוד להתקשרות עמו, בתקווה שמעשיו לא יתגלו לעולם."
כתב האישום מייחס לשמואלי ריבוי עבירות של גרם אינוס בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, ניסיון גרם אינוס קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, גרם אינוס, ניסיון גרם אינוס, מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, גרם מעשה מגונה, הטרדה מינית קטינה מתחת לגיל 15, ניסיון הטרדה מינית מתחת לגיל 15, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום בהסכמה, גרם בעילה אסורה בהסכמה, פגיעה בפרטיות, החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין, שימוש בקטין בהצגת תועבה, סחיטה באיומים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד אחמד אלאטרש (28) לאחר שרצח את אחיו באמצעות רכבו.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון, לפני כחודש הגיע אחמד לבית הוריו שם שהה גם אחיו עמו היה מסוכסך. בעת ביקורו במקום התווכחו השניים והחלו לדחוף האחד את השני, בשלב מסוים עזב אחמד את המקום והחל לסוע במעגלים בשטח הסמוך לבית. באותה העת יצא המנוח מהבית והחל ללכת לעבר שטח פתוח הסמוך למקום. אז החל אחמד לרדוף אחריו באמצעות רכבו, בתגובה החל המנוח לרוץ לעבר הצד השני, אך אחמד השיג את המנוח ופגע בו בעוצמה באמצעות רכבו, כתוצאה מהפגיעה הוטח המנוח אל האדמה. לאחר האירוע נמלט אחמד מהמקום ללא שהזעיק עזרה. אנשים אשר היו באזור הזעיקו את כוחות ההצלה והמנוח פונה לבית החולים. בעקבות הפגיעות שנגרמו למנוח זמן קצר לאחר האירוע נקבע מותו.
לאחמד יוחסו עבירות של רצח (בכוונה) והפקרה לאחר פגיעה.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד אחמד אלאטרש (28) לאחר שרצח את אחיו באמצעות רכבו.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון, לפני כחודש הגיע אחמד לבית הוריו שם שהה גם אחיו עמו היה מסוכסך. בעת ביקורו במקום התווכחו השניים והחלו לדחוף האחד את השני, בשלב מסוים עזב אחמד את המקום והחל לסוע במעגלים בשטח הסמוך לבית. באותה העת יצא המנוח מהבית והחל ללכת לעבר שטח פתוח הסמוך למקום. אז החל אחמד לרדוף אחריו באמצעות רכבו, בתגובה החל המנוח לרוץ לעבר הצד השני, אך אחמד השיג את המנוח ופגע בו בעוצמה באמצעות רכבו, כתוצאה מהפגיעה הוטח המנוח אל האדמה. לאחר האירוע נמלט אחמד מהמקום ללא שהזעיק עזרה. אנשים אשר היו באזור הזעיקו את כוחות ההצלה והמנוח פונה לבית החולים. בעקבות הפגיעות שנגרמו למנוח זמן קצר לאחר האירוע נקבע מותו.
לאחמד יוחסו עבירות של רצח (בכוונה) והפקרה לאחר פגיעה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט השלום בחיפה כתב אישום נגד רוני חודדטוב (36) תושב יהוד בגין 26 אישומים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי פק' מס הכנסה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הנאשם במשך שנים קיבל במרמה מהמתלוננים יותר ממיליון ו 700 אלף ₪.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית רווה, מחודש ספטמבר 2021 רקם הנאשם תכנית להונות אנשים המעוניינים לרכוש רכבי יד שנייה. במסגרת תכנית המרמה, נהג הנאשם להציג בפני המתלוננים מצג כוזב לפיו הוא עוסק במכירת רכבים מכונס נכסים בהנחות משמעותיות משווי השוק שלהם. כחלק מתכנית המרמה, פרסם הנאשם באתרי אינטרנט שונים הצעות לרכישת רכבים דרך כונס נכסים והזמין את המתעניינים להשאיר פרטים ליצירת קשר באתר. בעקבות הפרטים שהושארו באתרים, פנה הנאשם אל המתלוננים. הנאשם אף פנה לאנשים שונים באופן יזום והציע להם לרכוש רכבי יד שניה באמצעותו תוך שהציג בפניהם את המצג הכוזב האמור לעיל.
הנאשם נהג בדפוס דומה עם המתלוננים והורה להם לשלם לו סכומי כסף שונים עבור קבלת הרכבים, בטענות שונות כמו תשלומי אגרה, ביטוח, מקדמה, שחרור מעיקולים ועוד, וכן הורה להם בהמשך לשלם סכומי כסף נוספים עבור רכישת הרכבים. בחלק מהמקרים העבירו המתלוננים את הכספים באמצעות העברות בנקאיות לחשבון הבנק של הנאשם או לחשבונות בנק של אחרים בהתאם לפרטים שמסר להם הנאשם, בחלק מהמקרים הם העבירו את הכספים לידי הנאשם במזומן באמצעות נהגי מוניות ששלח הנאשם ובחלק מהמקרים באמצעות שליחת קוד לנאשם למשיכת מזומן מכספומטים. הנאשם קיבל את הכספים ולא סיפק למתלוננים את הרכבים.
בעקבות זאת, פנו המתלוננים לנאשם וביקשו כי הוא יעביר אליהם את הרכבים וכן ביקשו מהנאשם שישיב להם את הכספים שהעבירו לו. בחלק מהמקרים הנאשם הפסיק לענות לטלפונים של המתלוננים, ובחלק מהמקרים הבטיח למתלוננים שישיב את כספם. בחלק מהמקרים, טען הנאשם, בכזב, בפני המתלוננים, כי הוא החזיר להם את הכסף באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק שלהם ולתמיכה בכך שלח הנאשם למתלוננים צילומי מסך הנחזים להיות תיעוד של העברות בנקאיות לחשבונות הבנק של המתלוננים, זאת מבלי שהעביר אליהם את הכספים.
הנאשם קיבל מהמתלוננים, במרמה סכומי כסף המגיעים לסכום של 1,768,600 ₪.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט השלום בחיפה כתב אישום נגד רוני חודדטוב (36) תושב יהוד בגין 26 אישומים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי פק' מס הכנסה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הנאשם במשך שנים קיבל במרמה מהמתלוננים יותר ממיליון ו 700 אלף ₪.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית רווה, מחודש ספטמבר 2021 רקם הנאשם תכנית להונות אנשים המעוניינים לרכוש רכבי יד שנייה. במסגרת תכנית המרמה, נהג הנאשם להציג בפני המתלוננים מצג כוזב לפיו הוא עוסק במכירת רכבים מכונס נכסים בהנחות משמעותיות משווי השוק שלהם. כחלק מתכנית המרמה, פרסם הנאשם באתרי אינטרנט שונים הצעות לרכישת רכבים דרך כונס נכסים והזמין את המתעניינים להשאיר פרטים ליצירת קשר באתר. בעקבות הפרטים שהושארו באתרים, פנה הנאשם אל המתלוננים. הנאשם אף פנה לאנשים שונים באופן יזום והציע להם לרכוש רכבי יד שניה באמצעותו תוך שהציג בפניהם את המצג הכוזב האמור לעיל.
הנאשם נהג בדפוס דומה עם המתלוננים והורה להם לשלם לו סכומי כסף שונים עבור קבלת הרכבים, בטענות שונות כמו תשלומי אגרה, ביטוח, מקדמה, שחרור מעיקולים ועוד, וכן הורה להם בהמשך לשלם סכומי כסף נוספים עבור רכישת הרכבים. בחלק מהמקרים העבירו המתלוננים את הכספים באמצעות העברות בנקאיות לחשבון הבנק של הנאשם או לחשבונות בנק של אחרים בהתאם לפרטים שמסר להם הנאשם, בחלק מהמקרים הם העבירו את הכספים לידי הנאשם במזומן באמצעות נהגי מוניות ששלח הנאשם ובחלק מהמקרים באמצעות שליחת קוד לנאשם למשיכת מזומן מכספומטים. הנאשם קיבל את הכספים ולא סיפק למתלוננים את הרכבים.
בעקבות זאת, פנו המתלוננים לנאשם וביקשו כי הוא יעביר אליהם את הרכבים וכן ביקשו מהנאשם שישיב להם את הכספים שהעבירו לו. בחלק מהמקרים הנאשם הפסיק לענות לטלפונים של המתלוננים, ובחלק מהמקרים הבטיח למתלוננים שישיב את כספם. בחלק מהמקרים, טען הנאשם, בכזב, בפני המתלוננים, כי הוא החזיר להם את הכסף באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק שלהם ולתמיכה בכך שלח הנאשם למתלוננים צילומי מסך הנחזים להיות תיעוד של העברות בנקאיות לחשבונות הבנק של המתלוננים, זאת מבלי שהעביר אליהם את הכספים.
הנאשם קיבל מהמתלוננים, במרמה סכומי כסף המגיעים לסכום של 1,768,600 ₪.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט מחוזי באר שבע כתב אישום נגד עוז עזרא עכא (35) מאשקלון, זאת לאחר שניסה לבצע עבירות מין בקטינה שחטף מצומת ראם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי לפני מספר ימים עבדה המתלוננת (14) במכירת אוכל בדוכן בצומת ראם. עכא עצר את רכבו בסמוך לדוכן וביקש לארוז לו אוכל, עוד ביקש מהקטינה כי תסייע לו לשים את מנות האוכל ברכבו, כיוון שיש לו תינוק ברכב.
בשל התנהגותו המחשידה של עכא, חששה הקטינה כי הוא יפגע בה ושלחה הודעה לחברותיה ואף ניסתה להתקשר לאחת מהן. בעוד עכא מערסל בידו חתיכת בד, כאילו הוא מערסל תינוק, התקרבה הקטינה לרכבו והשליכה את מנות האוכל פנימה. אז צלצל הטלפון של הקטינה והיא ענתה והחלה לצרוח, בתגובה עכא משך אותה בכוח לתוך המושב האחורי ברכב וסגר את הדלת מאחוריו. עכא תקף את הקטינה והכה אותה בכוח, בין היתר באגרופים בראשה ובחזה, נשך אותה ועוד בזמן שהקטינה ממשיכה להיאבק בו, צועקת וצורחת, ומנסה לברוח מאחיזתו. כמו כן במהלך האירוע ניסה עכא, לבעול את הקטינה, תוך איומים כי יהרוג אותה, אך הדבר לא עלה בידו נוכח מאבקה.
אנשים שהיו נוכחים במקום והחברה ששמעה את המתלוננת צועקת בטלפון התקשרו להזעיק את המשטרה. בנוסף, כעבור מספר דקות הגיע מעסיקה של הקטינה יחד עם בניו למקום והם חילצו אותה. אנשים שהיו באזור ניסו למנוע ממנו להימלט אך הוא טען כי יש לו נשק ואם מישהו יתקרב הוא ישלוף את האקדח.
לעכא יוחסו עבירות של ניסיון אינוס בנסיבות מחמירות; חטיפה ואיומים.
כנגד הנאשם הוגש במקביל גם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט מחוזי באר שבע כתב אישום נגד עוז עזרא עכא (35) מאשקלון, זאת לאחר שניסה לבצע עבירות מין בקטינה שחטף מצומת ראם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי לפני מספר ימים עבדה המתלוננת (14) במכירת אוכל בדוכן בצומת ראם. עכא עצר את רכבו בסמוך לדוכן וביקש לארוז לו אוכל, עוד ביקש מהקטינה כי תסייע לו לשים את מנות האוכל ברכבו, כיוון שיש לו תינוק ברכב.
בשל התנהגותו המחשידה של עכא, חששה הקטינה כי הוא יפגע בה ושלחה הודעה לחברותיה ואף ניסתה להתקשר לאחת מהן. בעוד עכא מערסל בידו חתיכת בד, כאילו הוא מערסל תינוק, התקרבה הקטינה לרכבו והשליכה את מנות האוכל פנימה. אז צלצל הטלפון של הקטינה והיא ענתה והחלה לצרוח, בתגובה עכא משך אותה בכוח לתוך המושב האחורי ברכב וסגר את הדלת מאחוריו. עכא תקף את הקטינה והכה אותה בכוח, בין היתר באגרופים בראשה ובחזה, נשך אותה ועוד בזמן שהקטינה ממשיכה להיאבק בו, צועקת וצורחת, ומנסה לברוח מאחיזתו. כמו כן במהלך האירוע ניסה עכא, לבעול את הקטינה, תוך איומים כי יהרוג אותה, אך הדבר לא עלה בידו נוכח מאבקה.
אנשים שהיו נוכחים במקום והחברה ששמעה את המתלוננת צועקת בטלפון התקשרו להזעיק את המשטרה. בנוסף, כעבור מספר דקות הגיע מעסיקה של הקטינה יחד עם בניו למקום והם חילצו אותה. אנשים שהיו באזור ניסו למנוע ממנו להימלט אך הוא טען כי יש לו נשק ואם מישהו יתקרב הוא ישלוף את האקדח.
לעכא יוחסו עבירות של ניסיון אינוס בנסיבות מחמירות; חטיפה ואיומים.
כנגד הנאשם הוגש במקביל גם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את איסמעיל אבו שלבק בגין מעשה טרור של ניסיון רצח ובעבירות נשק, וזאת לאחר שירה על חיילת במחסום קלנדיה.
על פי כתב האישום, החליט לבצע פיגוע ירי לעבר חייל ישראלי במחסום קלנדיה מתוך כוונה להורגו. הוא הצטייד באקדח שרכש קודם לכן ולפני כשנתיים הגיע ברכבו עם האקדח וירה ירייה בודדת לכיוונה של חיילת שעמדה במחסום. הכדור פגע בנשקה שהוחזק בהצלבה על גופה . מיד לאחר מכן, ברח הנאשם מהמחסום במהירות תוך שהמאבטחים במקום יורים לעבר הרכב. כתוצאה מהירי נפגע מרסיס בידו השמאלית אחד המאבטחים שעמד ליד החיילת מרסיס בידו השמאלית.
בתשובה לכתב האישום הודה הנאשם בעיקרי האירוע, אך טען שלא שהתכוון לרצוח את החיילת. כמו כן טען שלא פעל ממניע הלאומני.
הנאשם הסביר כי מעשיו נבעו ממצב נפשי קשה אליו נקלע.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד יובל קדר, טענה כי העובדות מדברות בעד עצמן - הנאשם הצטייד באקדח ונסע למחסום במטרה לירות לעבר אנשי הביטחון ואין משנה אם ברקע מעשיו עמד מצב נפשי מדוכדך או העובדה שירה בפועל רק ירייה אחת לעבר החיילת, לשנות מהמסקנה המתבקשת שמדובר בניסיון רצח על רקע לאומני.
לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בביצוע עבירות של מעשה טרור של ניסיון רצח, פעולה בנשק, מספר עבירות של נשיאת נשק ורכישת נשק. ביהמ"ש קבע כי "לא ניתן להתעלם מהודאה ברורה, חוזרת ונשנית זו, של הנאשם, אליה מצטרפות כלל נסיבות המקרה, ובהן העובדה שהנאשם בחר לירות לעבר מרכז גופה של חיילת לובשת מדים ממרחק קצר ביותר במחסום קלנדיה".
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את איסמעיל אבו שלבק בגין מעשה טרור של ניסיון רצח ובעבירות נשק, וזאת לאחר שירה על חיילת במחסום קלנדיה.
על פי כתב האישום, החליט לבצע פיגוע ירי לעבר חייל ישראלי במחסום קלנדיה מתוך כוונה להורגו. הוא הצטייד באקדח שרכש קודם לכן ולפני כשנתיים הגיע ברכבו עם האקדח וירה ירייה בודדת לכיוונה של חיילת שעמדה במחסום. הכדור פגע בנשקה שהוחזק בהצלבה על גופה . מיד לאחר מכן, ברח הנאשם מהמחסום במהירות תוך שהמאבטחים במקום יורים לעבר הרכב. כתוצאה מהירי נפגע מרסיס בידו השמאלית אחד המאבטחים שעמד ליד החיילת מרסיס בידו השמאלית.
בתשובה לכתב האישום הודה הנאשם בעיקרי האירוע, אך טען שלא שהתכוון לרצוח את החיילת. כמו כן טען שלא פעל ממניע הלאומני.
הנאשם הסביר כי מעשיו נבעו ממצב נפשי קשה אליו נקלע.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד יובל קדר, טענה כי העובדות מדברות בעד עצמן - הנאשם הצטייד באקדח ונסע למחסום במטרה לירות לעבר אנשי הביטחון ואין משנה אם ברקע מעשיו עמד מצב נפשי מדוכדך או העובדה שירה בפועל רק ירייה אחת לעבר החיילת, לשנות מהמסקנה המתבקשת שמדובר בניסיון רצח על רקע לאומני.
לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בביצוע עבירות של מעשה טרור של ניסיון רצח, פעולה בנשק, מספר עבירות של נשיאת נשק ורכישת נשק. ביהמ"ש קבע כי "לא ניתן להתעלם מהודאה ברורה, חוזרת ונשנית זו, של הנאשם, אליה מצטרפות כלל נסיבות המקרה, ובהן העובדה שהנאשם בחר לירות לעבר מרכז גופה של חיילת לובשת מדים ממרחק קצר ביותר במחסום קלנדיה".
הודעה משותפת דוברות המשטרה (אגף התנועה) והפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה והיום דחה את הערעור שהוגש נגד הכרעת-דינו של בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע, בה נקבע, כי מערכת א3 המשמשת את משטרת ישראל לאכיפת מהירות נסיעה של כלי רכב הנה אמינה ומפיקה תוצאות מדויקות.
עפ"י הכרעת-דינו המקורית של בית המשפט לתעבורה, הוכח מעל לכל ספק סביר, כי מערכת א3 מספקת תוצאות מדידת מהירות אמינות ביחס לכלי הרכב הנמדדים על ידה, וכי ניתן להתבסס על תוצאות מדידות אלו לצורך הרשעה במסגרת ההליך הפלילי נגד הנהגים.
בית המשפט לתעבורה שוכנע מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את 3 העבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר, אשר יוחסו לו, והוא הורשע בביצוע עבירות אלו.
הכרעת הדין (שבשל השאלה העקרונית באופן חריג ניתנה ע"י מותב של שלושה שופטים בבית-המשפט לתעבורה) התבססה, בין היתר, על מאות ניסויים ומבחני השטח, אשר בוצעו למערכת ע"י מומחי הטכניון תוך שימוש בשני אמצעי מדידה עצמאיים ונפרדים, ותוך השוואת תוצאות הניסויים אל המדידות שבוצעו ע"י מערכת א3.
הנאשם הגיש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע על ערעור הכרעת-הדין המרשיעה. טענתו המרכזית הייתה, כי למרות שבאופן עקרוני מערכת א3 נמצאה אמינה, הרי שביחס לשלוש העמדות המסוימות שמדדו את מהירות הנסיעה שלו לא הוכח, כי הן הופעלו בהתאם להוראות היצרן ועל ידי מפעילים מיומנים.
מנגד, המדינה, באמצעות עו"ד איציק אמיר ועדי נויפלד מיחידת התביעות של משטרת ישראל ועו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), טענה, כי יש לדחות את הערעור כיוון שהוכח מעבר לספק סביר, כי העמדות הותקנו ותוחזקו כראוי, זאת הן על סמך ראיות שונות, ובכלל זה תוצאות הניסויים הרבים, והן על סמך עדות יצרן המערכת עצמו, לפיה אילו היו כשלים בהתקנת העמדות, המערכת כלל לא הייתה מפיקה מדידות.
כאמור, בית המשפט המחוזי בבאר שבע (נשיאת ביהמ"ש כב' השופטת רויטל כץ, ש' יואל עדן, ש' גילת שלו) קיבל את עמדת המדינה ודחה את הערעור.
במסגרת פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי צוין כי: "מצאנו, כי הקביעות של בית משפט קמא ביחס לאמינות מערכת א3 עצמה, מעוגנת היטב בשורה ארוכה של ראיות אשר באו בפניו ובראשן סדרה ארוכה של למעלה מ 700 בדיקות שטח וניסויים, אשר העלו תוצאות מדויקות, בבדיקות מגוונות, לכלי רכב שונים, ובתנאים שונים. שורה ארוכה של בדיקות אלו לצד הראיות הנוספות... וזאת תוך בחינה זהירה ומדוקדקת של כלל הראיות, מביאים למסקנה, מעל לספק סביר, כי מערכת א3 מבצעת בדיקות מהירות, ברמת דיוק אשר ניתן על סמכה לקבוע ממצאים בהליך הפלילי.
...
אשר לשלוש המערכות נשוא הערעור, מהראיות אשר באו בפני בית משפט קמא, המסקנה, מעל לספק סביר הינה כי תוצאות המדידות במערכות אלו מדויקות, וניתן לקבוע ממצאים על סמך כל אחת מהן."
כמו כן נקבע כי: "הבדיקה אשר נעשתה על ידי בית משפט קמא התייחסה לאופן בו יש לבחון ראיות במשפט הפלילי. השאלה שהעמיד בית משפט קמא היא השאלה שצריכה להיבחן- האם יש בפניו ראיות המביאות למסקנה מעל לספק סביר, כי תוצאות המדידה של מערכת א3 בכלל, ובשלוש העמדות המסוימות בפרט, הינה מדויקת, ובצדק מצא ביהמ"ש קמא כי יש להשיב בחיוב לשאלה הנ"ל.
הקביעות בהכרעת הדין, וכך גם מסקנותיו, אינן נשענות על "האין" אלא על "יש", במובן זה שלא בשל היעדר ראיות שכנגד מטעם ההגנה, באה המסקנה בדבר דיוק המערכת ועמדות מסוימות.
המסקנה הפוזיטיבית לאור הראיות אשר באו בפני בית משפט קמא, הינה כי הוכחה מעל לספק סביר אמינות המערכת בכלל, ואמינות העמדות המסוימות לגביהן הוגש הערעור בפרט."
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה והיום דחה את הערעור שהוגש נגד הכרעת-דינו של בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע, בה נקבע, כי מערכת א3 המשמשת את משטרת ישראל לאכיפת מהירות נסיעה של כלי רכב הנה אמינה ומפיקה תוצאות מדויקות.
עפ"י הכרעת-דינו המקורית של בית המשפט לתעבורה, הוכח מעל לכל ספק סביר, כי מערכת א3 מספקת תוצאות מדידת מהירות אמינות ביחס לכלי הרכב הנמדדים על ידה, וכי ניתן להתבסס על תוצאות מדידות אלו לצורך הרשעה במסגרת ההליך הפלילי נגד הנהגים.
בית המשפט לתעבורה שוכנע מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את 3 העבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר, אשר יוחסו לו, והוא הורשע בביצוע עבירות אלו.
הכרעת הדין (שבשל השאלה העקרונית באופן חריג ניתנה ע"י מותב של שלושה שופטים בבית-המשפט לתעבורה) התבססה, בין היתר, על מאות ניסויים ומבחני השטח, אשר בוצעו למערכת ע"י מומחי הטכניון תוך שימוש בשני אמצעי מדידה עצמאיים ונפרדים, ותוך השוואת תוצאות הניסויים אל המדידות שבוצעו ע"י מערכת א3.
הנאשם הגיש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע על ערעור הכרעת-הדין המרשיעה. טענתו המרכזית הייתה, כי למרות שבאופן עקרוני מערכת א3 נמצאה אמינה, הרי שביחס לשלוש העמדות המסוימות שמדדו את מהירות הנסיעה שלו לא הוכח, כי הן הופעלו בהתאם להוראות היצרן ועל ידי מפעילים מיומנים.
מנגד, המדינה, באמצעות עו"ד איציק אמיר ועדי נויפלד מיחידת התביעות של משטרת ישראל ועו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), טענה, כי יש לדחות את הערעור כיוון שהוכח מעבר לספק סביר, כי העמדות הותקנו ותוחזקו כראוי, זאת הן על סמך ראיות שונות, ובכלל זה תוצאות הניסויים הרבים, והן על סמך עדות יצרן המערכת עצמו, לפיה אילו היו כשלים בהתקנת העמדות, המערכת כלל לא הייתה מפיקה מדידות.
כאמור, בית המשפט המחוזי בבאר שבע (נשיאת ביהמ"ש כב' השופטת רויטל כץ, ש' יואל עדן, ש' גילת שלו) קיבל את עמדת המדינה ודחה את הערעור.
במסגרת פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי צוין כי: "מצאנו, כי הקביעות של בית משפט קמא ביחס לאמינות מערכת א3 עצמה, מעוגנת היטב בשורה ארוכה של ראיות אשר באו בפניו ובראשן סדרה ארוכה של למעלה מ 700 בדיקות שטח וניסויים, אשר העלו תוצאות מדויקות, בבדיקות מגוונות, לכלי רכב שונים, ובתנאים שונים. שורה ארוכה של בדיקות אלו לצד הראיות הנוספות... וזאת תוך בחינה זהירה ומדוקדקת של כלל הראיות, מביאים למסקנה, מעל לספק סביר, כי מערכת א3 מבצעת בדיקות מהירות, ברמת דיוק אשר ניתן על סמכה לקבוע ממצאים בהליך הפלילי.
...
אשר לשלוש המערכות נשוא הערעור, מהראיות אשר באו בפני בית משפט קמא, המסקנה, מעל לספק סביר הינה כי תוצאות המדידות במערכות אלו מדויקות, וניתן לקבוע ממצאים על סמך כל אחת מהן."
כמו כן נקבע כי: "הבדיקה אשר נעשתה על ידי בית משפט קמא התייחסה לאופן בו יש לבחון ראיות במשפט הפלילי. השאלה שהעמיד בית משפט קמא היא השאלה שצריכה להיבחן- האם יש בפניו ראיות המביאות למסקנה מעל לספק סביר, כי תוצאות המדידה של מערכת א3 בכלל, ובשלוש העמדות המסוימות בפרט, הינה מדויקת, ובצדק מצא ביהמ"ש קמא כי יש להשיב בחיוב לשאלה הנ"ל.
הקביעות בהכרעת הדין, וכך גם מסקנותיו, אינן נשענות על "האין" אלא על "יש", במובן זה שלא בשל היעדר ראיות שכנגד מטעם ההגנה, באה המסקנה בדבר דיוק המערכת ועמדות מסוימות.
המסקנה הפוזיטיבית לאור הראיות אשר באו בפני בית משפט קמא, הינה כי הוכחה מעל לספק סביר אמינות המערכת בכלל, ואמינות העמדות המסוימות לגביהן הוגש הערעור בפרט."
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הרשיע על פי הודאתה את בתיה דיין מנהלת גן "לוליקט" בקרית מלאכי, בעבירות התעללות ותקיפה של קטינים והשארת ילד בלא השגחה, זאת לאחר שבמעל לחמישים אירועים שונים תקפה פעוטות בגן.
במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמות לגבי העונש, הגישה עו"ד חן עסיס – לביא כתב אישום מתוקן בו הודתה הנאשמת. מכתב האישום המתוקן עולה כי בתקופה הרלבנטית היו בגן 16 פעוטות בגילאי חצי שנה ועד גיל שלוש וחצי. דיין בהיותה אחראית על הפעוטות בגן, צעקה על הפעוטות בגן ותקפה כשמונה מהם. בין היתר דיין הכתה את הפעוטות בכל חלקי גופם, דחפה אותם, צבטה אותם, השתמשה נגדם בכוח מופרז, הטיחה אותם לרצפה לספה או ללול, השאירה אותם ללא השגחה ועוד.
בנוסף דיין שביצעה את מעשיה לעיני כל הפעוטות בגן, ביצעה עבירה של התעללות נפשית כלפי כלל הפעוטות בגן. זאת בין היתר לאור תדירות המעשים הימשכותם, גילם הצעיר של הפעוטות, פערי הכוחות ועוד.
במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמות לגבי העונש, הגישה עו"ד חן עסיס – לביא כתב אישום מתוקן בו הודתה הנאשמת. מכתב האישום המתוקן עולה כי בתקופה הרלבנטית היו בגן 16 פעוטות בגילאי חצי שנה ועד גיל שלוש וחצי. דיין בהיותה אחראית על הפעוטות בגן, צעקה על הפעוטות בגן ותקפה כשמונה מהם. בין היתר דיין הכתה את הפעוטות בכל חלקי גופם, דחפה אותם, צבטה אותם, השתמשה נגדם בכוח מופרז, הטיחה אותם לרצפה לספה או ללול, השאירה אותם ללא השגחה ועוד.
בנוסף דיין שביצעה את מעשיה לעיני כל הפעוטות בגן, ביצעה עבירה של התעללות נפשית כלפי כלל הפעוטות בגן. זאת בין היתר לאור תדירות המעשים הימשכותם, גילם הצעיר של הפעוטות, פערי הכוחות ועוד.
*הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2022*
שלום רב,
*מצ"ב לעיונכם הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2022, אותו יגיש ביום שלישי בשעה 16:00 הנציב, השופט (בדימוס) אורי שהם, לשר המשפטים יריב לוין, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.*
אלה עיקרי הדו"ח:
בשנת 2022 הוגשו 880 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-885 תלונות. מתוך 855 החלטות שניתנו בשנת 2022, בוררו לגופן 561 תלונות, שהן 63% מכלל ההחלטות שניתנו. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 50 תלונות מוצדקות שהן 9% מכלל התלונות הנ"ל, ו-40 תלונות שהן 7% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
אשר להתפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולים הנתונים הבאים:
· 46% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 28% בלבד בדו"ח הקודם). הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו"ח הקודם, שאת חלקה יש לזקוף לעובדה כי חסרים במערכת המשפט עשרות שופטים, לאחר שהועדה לבחירת שופטים התכנסה בפעם האחרונה בתאריך 22.4.22, ומאז לא מונו שופטים חדשים. עובדה זו הגבירה את העומס הרב ממילא.
· 22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 32% בדו"ח הקודם).
· 22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט (לעומת 26% בדו"ח הקודם).
· 10% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 14% בדו"ח הקודם).
בשנת 2022 נצפתה עלייה במספר התלונות על שופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות, עת התקבלו 86 תלונות (לעומת 76 תלונות בשנת 2021), וכן בבתי הדין האזוריים לעבודה, עם 59 תלונות שהתקבלו בשנת 2022 (לעומת 39 תלונות בשנת 2021). נושאים אלו הובאו על ידי הנציבות לידיעת הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.
שנת 2022 התאפיינה בעומס כבד על בתי המשפט. כאמור, מאז כינוסה האחרון של הועדה לבחירת שופטים, לא מונו שופטים חדשים. הדבר מהווה אתגר לא פשוט לשופטים ומשפיע על אופן ניהול דיוניהם ואורך רוחם. כך למשל, במקרה שהובא בפני הנציב לגבי שופטת שציינה כלפי הקלדנית שישבה בדיון שלא תעבוד איתה יותר, וזאת לעיני הנוכחים כולם באולם. בתגובתה של השופטת נאמר כי מדובר באתגר משמעותי לנהל דיון בקצב הכתבה איטי, כשמנגד מוטלת על השופט האחריות לתוכן הפרוטוקול וללוח זמנים צפוף ביותר של כ-30 דקות לדיון. במקרה זה, קבע הנציב כי התנהלות זו אינה ראויה, ויש בה כדי לגרום לזילות בית המשפט בעיני המתבונן מן הצד.
הנציב מציין בדו"ח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על ליקוי מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים. כך למשל, במקרה שהובא בפני שר המשפטים דאז, מר גדעון סער, בגין הפרת חובת דיווח לגורמי האכיפה הפלילית על חשד לעבירות ריבוי נישואין (פוליגמיה), על ידי שני קאדים המכהנים בבית דין שרעי. בקשת בירור של שרת משפטים קודמת נמצאה מוצדקת בעניינם של אותם הקאדים, אך לא ננקטו נגדם צעדים משמעתיים חרף המלצת הנציב הקודם לשקול את האפשרות לעשות כן. בקשת הבירור החדשה נסבה על הטענה, כי בתביעות לקביעת אבהות המוגשות להם נמנעים הקאדים מלדווח על חשד לעבירת פוליגמיה של גברים ישראלים נשואים, אשר מבקשים לרשום במרשם האוכלוסין ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם. בקשת הבירור נמצאה מוצדקת והנציב מצא להביא בפני הועדה לבחירת קאדים המלצה לסיים את כהונתם של הקאדים בבית הדין השרעי.
את כלל הדו"חות השנתיים של נציבות תלונות הציבור על שופטים, ניתן למצוא באתר משרד המשפטים: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/account
שלום רב,
*מצ"ב לעיונכם הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2022, אותו יגיש ביום שלישי בשעה 16:00 הנציב, השופט (בדימוס) אורי שהם, לשר המשפטים יריב לוין, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.*
אלה עיקרי הדו"ח:
בשנת 2022 הוגשו 880 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-885 תלונות. מתוך 855 החלטות שניתנו בשנת 2022, בוררו לגופן 561 תלונות, שהן 63% מכלל ההחלטות שניתנו. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 50 תלונות מוצדקות שהן 9% מכלל התלונות הנ"ל, ו-40 תלונות שהן 7% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
אשר להתפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולים הנתונים הבאים:
· 46% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 28% בלבד בדו"ח הקודם). הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו"ח הקודם, שאת חלקה יש לזקוף לעובדה כי חסרים במערכת המשפט עשרות שופטים, לאחר שהועדה לבחירת שופטים התכנסה בפעם האחרונה בתאריך 22.4.22, ומאז לא מונו שופטים חדשים. עובדה זו הגבירה את העומס הרב ממילא.
· 22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 32% בדו"ח הקודם).
· 22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט (לעומת 26% בדו"ח הקודם).
· 10% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 14% בדו"ח הקודם).
בשנת 2022 נצפתה עלייה במספר התלונות על שופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות, עת התקבלו 86 תלונות (לעומת 76 תלונות בשנת 2021), וכן בבתי הדין האזוריים לעבודה, עם 59 תלונות שהתקבלו בשנת 2022 (לעומת 39 תלונות בשנת 2021). נושאים אלו הובאו על ידי הנציבות לידיעת הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.
שנת 2022 התאפיינה בעומס כבד על בתי המשפט. כאמור, מאז כינוסה האחרון של הועדה לבחירת שופטים, לא מונו שופטים חדשים. הדבר מהווה אתגר לא פשוט לשופטים ומשפיע על אופן ניהול דיוניהם ואורך רוחם. כך למשל, במקרה שהובא בפני הנציב לגבי שופטת שציינה כלפי הקלדנית שישבה בדיון שלא תעבוד איתה יותר, וזאת לעיני הנוכחים כולם באולם. בתגובתה של השופטת נאמר כי מדובר באתגר משמעותי לנהל דיון בקצב הכתבה איטי, כשמנגד מוטלת על השופט האחריות לתוכן הפרוטוקול וללוח זמנים צפוף ביותר של כ-30 דקות לדיון. במקרה זה, קבע הנציב כי התנהלות זו אינה ראויה, ויש בה כדי לגרום לזילות בית המשפט בעיני המתבונן מן הצד.
הנציב מציין בדו"ח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על ליקוי מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים. כך למשל, במקרה שהובא בפני שר המשפטים דאז, מר גדעון סער, בגין הפרת חובת דיווח לגורמי האכיפה הפלילית על חשד לעבירות ריבוי נישואין (פוליגמיה), על ידי שני קאדים המכהנים בבית דין שרעי. בקשת בירור של שרת משפטים קודמת נמצאה מוצדקת בעניינם של אותם הקאדים, אך לא ננקטו נגדם צעדים משמעתיים חרף המלצת הנציב הקודם לשקול את האפשרות לעשות כן. בקשת הבירור החדשה נסבה על הטענה, כי בתביעות לקביעת אבהות המוגשות להם נמנעים הקאדים מלדווח על חשד לעבירת פוליגמיה של גברים ישראלים נשואים, אשר מבקשים לרשום במרשם האוכלוסין ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם. בקשת הבירור נמצאה מוצדקת והנציב מצא להביא בפני הועדה לבחירת קאדים המלצה לסיים את כהונתם של הקאדים בבית הדין השרעי.
את כלל הדו"חות השנתיים של נציבות תלונות הציבור על שופטים, ניתן למצוא באתר משרד המשפטים: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/account
הצוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים התכנס לראשונה
הצוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים התכנס היום לראשונה והחל בעבודתו. הצוות התבקש להגיש את המלצותיו לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה.
חברי הצוות הם מנכ״ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; סגן נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, השופט בדימוס עודד מודריק; שופט בית המשפטי המחוזי בדימוס, דוד רוזן; והסניגורית הציבורית הארצית, עו״ד ענת מייסד כנען.
כזכור, הצוות הוקם בעקבות המלצות דו״ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים", מחודש מאי 2023. הצוות יעסוק, בין השאר, במבנה מח"ש, ייעודה ושיוכה האירגוני, הליך מינוי מנהל מח"ש, שילוב מח"ש בטיפול המערכתי הכולל בתלונות נגד שוטרים, התמודדות עם ניגודי עניינים פוטנציאליים, משאבים וכלים נדרשים לעבודת מח"ש ופיקוח על פעילות המחלקה.
בישיבתו הראשונה דן הצוות, בין היתר, בעיקרי דו"ח המבקר, מנדט הצוות וסדרי עבודתו.
מצ"ב תמונות חברי הצוות.
קרדיט צילום: סיון שחור, לע''מ
הצוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים התכנס היום לראשונה והחל בעבודתו. הצוות התבקש להגיש את המלצותיו לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה.
חברי הצוות הם מנכ״ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; סגן נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, השופט בדימוס עודד מודריק; שופט בית המשפטי המחוזי בדימוס, דוד רוזן; והסניגורית הציבורית הארצית, עו״ד ענת מייסד כנען.
כזכור, הצוות הוקם בעקבות המלצות דו״ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים", מחודש מאי 2023. הצוות יעסוק, בין השאר, במבנה מח"ש, ייעודה ושיוכה האירגוני, הליך מינוי מנהל מח"ש, שילוב מח"ש בטיפול המערכתי הכולל בתלונות נגד שוטרים, התמודדות עם ניגודי עניינים פוטנציאליים, משאבים וכלים נדרשים לעבודת מח"ש ופיקוח על פעילות המחלקה.
בישיבתו הראשונה דן הצוות, בין היתר, בעיקרי דו"ח המבקר, מנדט הצוות וסדרי עבודתו.
מצ"ב תמונות חברי הצוות.
קרדיט צילום: סיון שחור, לע''מ
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד חמיד אבו סולב (24) מפזורת דימונה וקארם חמישי (22) מאעצם לאחר ששדדו לקטין מבאר שבע את הטלפון הנייד שלו ואף תקפו אותו לאחר שנתלה על רכבם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון עולה כי לפני מספר שבועות בשעות הערב המוקדמות יש א.א (15) על ספסל בבאר שבע שבידו טלפון נייד. בעודו יושב על הספסל הגיעו הנאשמים ברכבו של חמיד, נעצרו ליד הקטין וביקש ממנו את הטלפון בתואנה כי הם צריכים להתקשר. הקטין סירב ובתגובה הנאשמים אמרו לו: "תביא את הטלפון שלך, אתה לא רואה שאנחנו במצוקה". הקטין השיב כי הוא בעצמו משוחח בטלפון, אז דרש אחד מהנאשמים מהקטין להראות להם את הטלפון כדי להוכיח שדבריו אמת, כאשר הקטין התקרב לרכב חטף קארם את הנייד. בתגובה הקטין תפס את החלון ונתלה עליו בניסיון להשיב את הטלפון. בעוד הקטין תלוי על חלון הרכב כשפלג גופו העליון בתוך הרכב ורגליו מחוצה לו, חמיד החל בנסיעה מהירה, תוך שהם מכים בפניו של הקטין וקארם אף בועט בו וכותצאה מכך נפלה לו הנעל. בשל מעשיהם הקטין שחרר את אחיזתו ברכב ונפל על הקרקע, לאחר נפילתו הבחין הקטין בנעלו של קארם ונטל אותה, בשלב מאוחר יותר חזרו הנאשמים והחליפו את הנייד בעבור הנעל.
כאשר הגיעו שוטרים לעצור את חמיד הוא החל להימלט ברכבו ולאחר מעצרו אף תקף את השוטרים בין היתר ירק עליהם, נשך אותם, קילל אותם ואף איים עליהם: "אני אחפש אותך בחוץ" וכו'.
לנאשמים יוחסו עבירות שוד וחבלה בכוונה מחמירה לחמיד יוחסו גם עבירות של המסתייע ברכב לעוון או לפשע; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ואיומים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד חמיד אבו סולב (24) מפזורת דימונה וקארם חמישי (22) מאעצם לאחר ששדדו לקטין מבאר שבע את הטלפון הנייד שלו ואף תקפו אותו לאחר שנתלה על רכבם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון עולה כי לפני מספר שבועות בשעות הערב המוקדמות יש א.א (15) על ספסל בבאר שבע שבידו טלפון נייד. בעודו יושב על הספסל הגיעו הנאשמים ברכבו של חמיד, נעצרו ליד הקטין וביקש ממנו את הטלפון בתואנה כי הם צריכים להתקשר. הקטין סירב ובתגובה הנאשמים אמרו לו: "תביא את הטלפון שלך, אתה לא רואה שאנחנו במצוקה". הקטין השיב כי הוא בעצמו משוחח בטלפון, אז דרש אחד מהנאשמים מהקטין להראות להם את הטלפון כדי להוכיח שדבריו אמת, כאשר הקטין התקרב לרכב חטף קארם את הנייד. בתגובה הקטין תפס את החלון ונתלה עליו בניסיון להשיב את הטלפון. בעוד הקטין תלוי על חלון הרכב כשפלג גופו העליון בתוך הרכב ורגליו מחוצה לו, חמיד החל בנסיעה מהירה, תוך שהם מכים בפניו של הקטין וקארם אף בועט בו וכותצאה מכך נפלה לו הנעל. בשל מעשיהם הקטין שחרר את אחיזתו ברכב ונפל על הקרקע, לאחר נפילתו הבחין הקטין בנעלו של קארם ונטל אותה, בשלב מאוחר יותר חזרו הנאשמים והחליפו את הנייד בעבור הנעל.
כאשר הגיעו שוטרים לעצור את חמיד הוא החל להימלט ברכבו ולאחר מעצרו אף תקף את השוטרים בין היתר ירק עליהם, נשך אותם, קילל אותם ואף איים עליהם: "אני אחפש אותך בחוץ" וכו'.
לנאשמים יוחסו עבירות שוד וחבלה בכוונה מחמירה לחמיד יוחסו גם עבירות של המסתייע ברכב לעוון או לפשע; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ואיומים.