שלום רב,
הודעה לעיתונות מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים
לאחר כ-13 שנים בהן שהה אזרח פורטוגל בארץ כחסר בית וללא מעמד, כשהוא אינו רשאי לעבוד אך מנגד נאסר עליו לצאת מהארץ - רשמת הוצאה לפועל קיבלה את בקשת הסיוע המשפטי והורתה על סגירת תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו וביטול צו עיכוב היציאה מהארץ;
הרשמת חן לוי: "מקרה מדאיג, אשר מלמד על חשיבות הסיוע המשפטי של חייבים שידם אינה משגת".
ההודעה המלאה:
במשך כ-13 שנה חי לואיס אמורים, אזרח פורטוגל, על חוף הים בפלמחים, כשהוא ללא מעמד בישראל ונאסר עליו לעבוד ולהתפרנס, אולם במקביל לא היה יכול לעבוד או לצאת מהארץ ולשוב לארצו ולמשפחתו, עקב צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדו בשל תיקי הוצאה לפועל שנפתחו לפני כ-20 שנה, והופעלו נגדו במהלך תקופה ממושכת בה שהה בחו"ל, מבלי שהוא מודע אליהם. כעת, בעקבות בקשה ייחודית שהגיש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים להוצאה לפועל בשמו של אמורים, הורתה הרשמת חן לוי על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שהתנהלו נגדו וביטלה את הצו שיאפשר לו לצאת מהארץ ולהתחיל לשוב למסלול חיים ראוי, ואף להתאחד עם ביתו לראשונה מזה 13 שנים.
לואיס (כיום בן 49), בעל אזרחות פורטוגלית, התייתם מאימו בעת שהיה בן 5 ונותר עם שני אחיו בחזקת אביו. כשהיה בן 7 נישא אביו לאזרחית ישראלית, והמשפחה עברה כולה להתגורר בישראל. בשלב מסוים החליטו האחים לעזוב את הבית, וניסו לשרוד בכוחות עצמם, ללא עורף משפחתי. עם הגיעו לגיל 19 לואיס התגייס לצבא, ושירת כ-12 חודשים, עד להוצאתו מהשירות עקב חוסר התאמה. לאחר מכן עזב את הארץ לפורטוגל והמשיך לארה"ב, שם הקים משפחה ונולדה לו ילדה. במהלך תקופה זו נפתחו נגדו תיקי הוצאה לפועל בגין שקים משנות ה-90 שהופקדו לרשתות קמעוניות (קו-אופ) והוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, עליהם שמע רק עם שובו לארץ לאחר כ-14 שנה, כשהגיע לבקר את אביו שחלה. כשניסה לצאת חזרה לפורטוגל, הוא עוכב בנתב"ג והתברר כי עומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ותיקי הוצאה לפועל, שנפתחו במהלך השנים והגיעו מקרן בגובה 30 אלף שקל לחוב בגין הריביות שנצברו, בסך כ-300 אלף שקל. כתוצאה ממצב זה, בו לא יכול היה לעבוד ולהשתכר ואף לא לצאת מהארץ, נאלץ לואיס לחיות בדחק וללא זכויות סוציאליות ואחרות, והתגורר במשך למעלה מעשור באוהל על חוף הים.
לאחר שניסה לפעול לפתרון מול הרשויות השונות אך ללא הצלחה, פנה לואיס לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ולאחר בחינת התיק הגישו עורכות הדין דקלה צרפתי דלג'ו, ליאת מייזלס ונופר הדר-שיינפלד ממחוז מרכז של הסיוע המשפטי, בקשה להוצאה לפועל, בה נכתב כי "המבקש אשר כלוא הלכה למעשה כ-13 שנה בארץ ישראל ללא כל מעמד, ללא רישיון עבודה וללא יכולת להתפרנס.. מתגורר באוהל בחוף הים ובחורף נסמך על טוב ליבם של האנשים במציאת מקום לינה.. במשך שנים 'כלוא' בישראל עקב צווי עיכוב יציאה מן הארץ, אשר מתחדשים מעת לעת בתיקי הוצאה לפועל של הזוכה 'מגה', זאת כאשר הצווים הוצאו ללא מתן הזדמנות למבקש להגיב, ומבלי לתת את הדעת על כך שהמבקש הוא אזרח מדינה זרה...
...משך שנים אלה, אשר מצד אחד מוטל על המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לשוב לארצו, ומצד שני אינו בעל מעמד בישראל, נשללה כל חירות של המבקש והוא נידון לחיי עוני ושפל... בשל העדר מעמדו בישראל, לא זכאי המבקש לקצבת הבטחת הכנסה, דיור ציבורי, כרטיסי מזון או לכל סיוע אחר המגיע באותה סיטואציה לכל אדם אחר בעל מעמד בארץ, על מנת שיוכל להתקיים במינימום בכבוד. לא זו בלד, המבקש פנה לסיוע המשפטי בבקשה לקבל סיוע בהגשת בקשה לחדלות פירעון כדי לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש בחייו, ואולם לא יכול היה להגיש בקשה לחלקות פירעון משום שאינו בעל תעודת זהות ישראלית וממילא לא היה יכול למצות כושר השתכרות ללא רישיון לעבוד בישראל".
רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, חן לוי, זימנה את הצדדים לדיון במטרה להגיע לפתרון מוסכם, ובסיומו הודיעה כי היא מקבל את הבקשה, והורתה על סגירת כל התיקים הפרטניים הפתוחים נגדו וועל ביטול כל ההליכים והמגבלות שהוטלו עליו. "החייב במעמד מוחלש, ללא סיוע, למעשה "כלוא" בארץ, חי באוהל בים ובחורף במערה בים, נעזר בחבריו ובחסדי אנשים לשם מזון ואוכל ואוסף בקבוקים בים על מנת לקבל את הפקדון לשם קיום מינימלי", כתבה הרשמת בהחלטתה. "החייב לא ידע כיצד לפנות לרשויות, כיצד להשיב מעמדו ולמעשה כל ניסיון שלו לפעול מול גופים לשם בחינת אפשרויותיו (טיפול בחובות, מעמדו, קצבאות) נחל כישלון. לחייב אין כסף, אין בית, אין נכסים, אין עבודה ואין מעמד בארץ. (הוא) ביקש למחול לו על חובותיו, לבדוק מהותית את העילות בגינן נפתחו התיקים, לסגור את התיקים, להפחית ריביות בתיקים ולאפשר לו לצאת מן הארץ בנסיבות שהוצגו".
הודעה לעיתונות מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים
לאחר כ-13 שנים בהן שהה אזרח פורטוגל בארץ כחסר בית וללא מעמד, כשהוא אינו רשאי לעבוד אך מנגד נאסר עליו לצאת מהארץ - רשמת הוצאה לפועל קיבלה את בקשת הסיוע המשפטי והורתה על סגירת תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו וביטול צו עיכוב היציאה מהארץ;
הרשמת חן לוי: "מקרה מדאיג, אשר מלמד על חשיבות הסיוע המשפטי של חייבים שידם אינה משגת".
ההודעה המלאה:
במשך כ-13 שנה חי לואיס אמורים, אזרח פורטוגל, על חוף הים בפלמחים, כשהוא ללא מעמד בישראל ונאסר עליו לעבוד ולהתפרנס, אולם במקביל לא היה יכול לעבוד או לצאת מהארץ ולשוב לארצו ולמשפחתו, עקב צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדו בשל תיקי הוצאה לפועל שנפתחו לפני כ-20 שנה, והופעלו נגדו במהלך תקופה ממושכת בה שהה בחו"ל, מבלי שהוא מודע אליהם. כעת, בעקבות בקשה ייחודית שהגיש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים להוצאה לפועל בשמו של אמורים, הורתה הרשמת חן לוי על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שהתנהלו נגדו וביטלה את הצו שיאפשר לו לצאת מהארץ ולהתחיל לשוב למסלול חיים ראוי, ואף להתאחד עם ביתו לראשונה מזה 13 שנים.
לואיס (כיום בן 49), בעל אזרחות פורטוגלית, התייתם מאימו בעת שהיה בן 5 ונותר עם שני אחיו בחזקת אביו. כשהיה בן 7 נישא אביו לאזרחית ישראלית, והמשפחה עברה כולה להתגורר בישראל. בשלב מסוים החליטו האחים לעזוב את הבית, וניסו לשרוד בכוחות עצמם, ללא עורף משפחתי. עם הגיעו לגיל 19 לואיס התגייס לצבא, ושירת כ-12 חודשים, עד להוצאתו מהשירות עקב חוסר התאמה. לאחר מכן עזב את הארץ לפורטוגל והמשיך לארה"ב, שם הקים משפחה ונולדה לו ילדה. במהלך תקופה זו נפתחו נגדו תיקי הוצאה לפועל בגין שקים משנות ה-90 שהופקדו לרשתות קמעוניות (קו-אופ) והוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, עליהם שמע רק עם שובו לארץ לאחר כ-14 שנה, כשהגיע לבקר את אביו שחלה. כשניסה לצאת חזרה לפורטוגל, הוא עוכב בנתב"ג והתברר כי עומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ותיקי הוצאה לפועל, שנפתחו במהלך השנים והגיעו מקרן בגובה 30 אלף שקל לחוב בגין הריביות שנצברו, בסך כ-300 אלף שקל. כתוצאה ממצב זה, בו לא יכול היה לעבוד ולהשתכר ואף לא לצאת מהארץ, נאלץ לואיס לחיות בדחק וללא זכויות סוציאליות ואחרות, והתגורר במשך למעלה מעשור באוהל על חוף הים.
לאחר שניסה לפעול לפתרון מול הרשויות השונות אך ללא הצלחה, פנה לואיס לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ולאחר בחינת התיק הגישו עורכות הדין דקלה צרפתי דלג'ו, ליאת מייזלס ונופר הדר-שיינפלד ממחוז מרכז של הסיוע המשפטי, בקשה להוצאה לפועל, בה נכתב כי "המבקש אשר כלוא הלכה למעשה כ-13 שנה בארץ ישראל ללא כל מעמד, ללא רישיון עבודה וללא יכולת להתפרנס.. מתגורר באוהל בחוף הים ובחורף נסמך על טוב ליבם של האנשים במציאת מקום לינה.. במשך שנים 'כלוא' בישראל עקב צווי עיכוב יציאה מן הארץ, אשר מתחדשים מעת לעת בתיקי הוצאה לפועל של הזוכה 'מגה', זאת כאשר הצווים הוצאו ללא מתן הזדמנות למבקש להגיב, ומבלי לתת את הדעת על כך שהמבקש הוא אזרח מדינה זרה...
...משך שנים אלה, אשר מצד אחד מוטל על המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לשוב לארצו, ומצד שני אינו בעל מעמד בישראל, נשללה כל חירות של המבקש והוא נידון לחיי עוני ושפל... בשל העדר מעמדו בישראל, לא זכאי המבקש לקצבת הבטחת הכנסה, דיור ציבורי, כרטיסי מזון או לכל סיוע אחר המגיע באותה סיטואציה לכל אדם אחר בעל מעמד בארץ, על מנת שיוכל להתקיים במינימום בכבוד. לא זו בלד, המבקש פנה לסיוע המשפטי בבקשה לקבל סיוע בהגשת בקשה לחדלות פירעון כדי לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש בחייו, ואולם לא יכול היה להגיש בקשה לחלקות פירעון משום שאינו בעל תעודת זהות ישראלית וממילא לא היה יכול למצות כושר השתכרות ללא רישיון לעבוד בישראל".
רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, חן לוי, זימנה את הצדדים לדיון במטרה להגיע לפתרון מוסכם, ובסיומו הודיעה כי היא מקבל את הבקשה, והורתה על סגירת כל התיקים הפרטניים הפתוחים נגדו וועל ביטול כל ההליכים והמגבלות שהוטלו עליו. "החייב במעמד מוחלש, ללא סיוע, למעשה "כלוא" בארץ, חי באוהל בים ובחורף במערה בים, נעזר בחבריו ובחסדי אנשים לשם מזון ואוכל ואוסף בקבוקים בים על מנת לקבל את הפקדון לשם קיום מינימלי", כתבה הרשמת בהחלטתה. "החייב לא ידע כיצד לפנות לרשויות, כיצד להשיב מעמדו ולמעשה כל ניסיון שלו לפעול מול גופים לשם בחינת אפשרויותיו (טיפול בחובות, מעמדו, קצבאות) נחל כישלון. לחייב אין כסף, אין בית, אין נכסים, אין עבודה ואין מעמד בארץ. (הוא) ביקש למחול לו על חובותיו, לבדוק מהותית את העילות בגינן נפתחו התיקים, לסגור את התיקים, להפחית ריביות בתיקים ולאפשר לו לצאת מן הארץ בנסיבות שהוצגו".
הרשמת ציינה עוד כי בתיקים שנפתחו במקרה זה עולות שאלות מהותיות בדבר פגיעה בזכויות אדם, הזכות לכבוד, לחירותו, הזכות להליך הוגן, לרבות שאלות בדבר מסירת האזהרה שאפשרה פעולות גבייה בתיקים, בדבר חוסר המעש בתיקים ובדבר הפחתת ריביות. בסיום ההחלטה הדגישה הרשמת, כי "בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, יצוין, כי תיק זה הינו מקרה מדאיג, אשר מלמד על חשיבות הסיוע המשפטי של חייבים שידם אינה משגת. החייב בתיק זה, הינו חייב שהצליח לשרוד משך שנים בתנאים קשים מנשוא, באוהל על חוף הים, ובעת גשם במערה. התמונות שהוצגו לח"מ וחקירתו העלתה מצב מדאיג בדבר מצבם של דרי רחוב רבים, אשר מלבד הקושי לשרוד ולהתקיים ולו במחייה שוטפת מינימלית, הם אינם יודעים לעמוד על זכויותיהם, אינם יודעים מהם זכויותיהם, אינם יודעים למי לפנות ומסתפקים במעט שקיים להם. החייב לא פגש את בתו במשך כ-13 שנים, כי לא ידע שיכל להגיש בקשה, אף בכתב ידו בתיק, לאפשר את יציאתו מן הארץ. ההחלטה דנן, לא תרפא את העוול שנגרם לחייב משך השנים, אך יתכן כי עתידו של החייב בארץ מוצאו תאפשר לו לשוב למעגל העבודה, להיפגש עם משפחתו ועם ביתו ולרפא את השנים הבאות".
עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "אנו מברכים על החלטת כבוד הרשמת לשים קץ לעוול שנגרם ללואיס אמורים במשך כ-13 שנים, בהן נאלץ לשרוד בישראל ללא מעמד, ללא יכולת להתפרנס וללא זכויות סוציאליות. המקרה ממחיש את חשיבות הנגישות לצדק לכל אדם ובהסרת החסמים לכך, בייחוד עבור אנשים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות ושידם אינה משגת. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים ערוך להתייצב ולייצג במקצועיות כל זכאי במימוש זכויותיו".
*בתמונה: עורכות הדין מהסיוע המשפטי בפגישה עם לואיס אמורים, בסמוך לאוהל בו התגורר למעלה מעשור. קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים
עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "אנו מברכים על החלטת כבוד הרשמת לשים קץ לעוול שנגרם ללואיס אמורים במשך כ-13 שנים, בהן נאלץ לשרוד בישראל ללא מעמד, ללא יכולת להתפרנס וללא זכויות סוציאליות. המקרה ממחיש את חשיבות הנגישות לצדק לכל אדם ובהסרת החסמים לכך, בייחוד עבור אנשים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות ושידם אינה משגת. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים ערוך להתייצב ולייצג במקצועיות כל זכאי במימוש זכויותיו".
*בתמונה: עורכות הדין מהסיוע המשפטי בפגישה עם לואיס אמורים, בסמוך לאוהל בו התגורר למעלה מעשור. קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד נסים נצר (41) מרצועת עזה, בגין עבירות טרור, לאחר שהעביר לארגון הג'יהאד האיסלמי מיליוני שקלים לטובת תגמול למשפחות אסירים ושהידים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד לימור אחרק-שנצר עולה כי החל משנת 2019 נצר, שהתגורר בנצרת באופן לא חוקי, נהג להעביר את משכורותיהם של הפועלים מעזה, שעבדו בישראל, בתמורה לעמלה לבני משפחותיהם בעזה. נצר נהג לאסוף את הכספים מהפועלים, לשלם באמצעותם חובות של תושבי עזה בישראל, ובמקום אותם תשלומי חוב בישראל, התושבים שחובותיהם שולמו דאגו לשלם למשפחות הפועלים בעזה. בסוף שנת 2020, יצר מחמד, פעיל חמאס, קשר עם נצר וביקש ממנו לעבוד עמו. השניים סיכמו כי נצר יעביר את כספי הפועלים למפקדת הג'יהאד האיסלמי בג'נין, על מנת שישמשו ככספי תגמול למשפחות אסירים ושהידים. במקביל, את סך הכספים שהעביר נצר, בניכוי העמלות, היה מחמד מעביר לאשתו או אחיו של נצר בעזה והם היו מחלקים אותם למשפחות הפועלים.
בהתאם לסיכום אסף הנאשם בתקופה הרלבנטית כ- 4,000,000 ₪ והעבירם לארגוני טרור, זאת בתמורה לעמלות בגובה עשרות אלפי שקלים שהיה גובה הן מהפועלים והן מהג'יהאד האיסלמי.
לנצר יוחסו עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור; מתן שרות או העמדת אמצעים לארגון טרור וכניסה וישיבה בישראל שלא כדין.
התיק נחקר על ידי ימ"ר פח"ע נגב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד נסים נצר (41) מרצועת עזה, בגין עבירות טרור, לאחר שהעביר לארגון הג'יהאד האיסלמי מיליוני שקלים לטובת תגמול למשפחות אסירים ושהידים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד לימור אחרק-שנצר עולה כי החל משנת 2019 נצר, שהתגורר בנצרת באופן לא חוקי, נהג להעביר את משכורותיהם של הפועלים מעזה, שעבדו בישראל, בתמורה לעמלה לבני משפחותיהם בעזה. נצר נהג לאסוף את הכספים מהפועלים, לשלם באמצעותם חובות של תושבי עזה בישראל, ובמקום אותם תשלומי חוב בישראל, התושבים שחובותיהם שולמו דאגו לשלם למשפחות הפועלים בעזה. בסוף שנת 2020, יצר מחמד, פעיל חמאס, קשר עם נצר וביקש ממנו לעבוד עמו. השניים סיכמו כי נצר יעביר את כספי הפועלים למפקדת הג'יהאד האיסלמי בג'נין, על מנת שישמשו ככספי תגמול למשפחות אסירים ושהידים. במקביל, את סך הכספים שהעביר נצר, בניכוי העמלות, היה מחמד מעביר לאשתו או אחיו של נצר בעזה והם היו מחלקים אותם למשפחות הפועלים.
בהתאם לסיכום אסף הנאשם בתקופה הרלבנטית כ- 4,000,000 ₪ והעבירם לארגוני טרור, זאת בתמורה לעמלות בגובה עשרות אלפי שקלים שהיה גובה הן מהפועלים והן מהג'יהאד האיסלמי.
לנצר יוחסו עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור; מתן שרות או העמדת אמצעים לארגון טרור וכניסה וישיבה בישראל שלא כדין.
התיק נחקר על ידי ימ"ר פח"ע נגב.
שלום רב,
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
ועדת שרים לחקיקה אישרה היום לקריאה ראשונה את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית. ההצעה מאמצת את חוק המודל של וועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי (UNCITRAL), הכולל סדרי דין המתאימים למאפיינים הייחודיים של בוררויות מסחריות בין-לאומיות.
בהם, כיבוד מירבי של רצון הצדדים, הענקת סמכויות רחבות להרכב הבוררים וצמצום סמכות ההתערבות של בתי המשפט בהליכי הבוררות.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״אימוץ החוק צפוי להציב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות בעולם שאימצו את חוק המודל וליצור סביבה משפטית מתאימה ואופטימלית לקיום הליכי בוררות בין-לאומיים בישראל״.
הצעה נוספת שאושרה היום בוועדת בשרים לחקיקה עוסקת בתיקון חוק בתי המשפט, אשר יכניס את ההגדרה של "הסדר גישור בין-לאומי" לחוק. התיקון יאפשר את אשרורה של אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים. לאחר אשרור האמנה, הסדרי גישור בין-לאומיים יוכלו להיאכף בישראל במסגרת מסלול ייעודי ומועדף, בדומה לאופן שבו נאכפים פסקי בוררות בין-לאומיים בהתאם לאמנת ניו יורק לאכיפת פסקי בוררות זרים.
ההצעות גובשו על ידי המחלקה למשפט בין לאומי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
ועדת שרים לחקיקה אישרה היום לקריאה ראשונה את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית. ההצעה מאמצת את חוק המודל של וועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי (UNCITRAL), הכולל סדרי דין המתאימים למאפיינים הייחודיים של בוררויות מסחריות בין-לאומיות.
בהם, כיבוד מירבי של רצון הצדדים, הענקת סמכויות רחבות להרכב הבוררים וצמצום סמכות ההתערבות של בתי המשפט בהליכי הבוררות.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״אימוץ החוק צפוי להציב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות בעולם שאימצו את חוק המודל וליצור סביבה משפטית מתאימה ואופטימלית לקיום הליכי בוררות בין-לאומיים בישראל״.
הצעה נוספת שאושרה היום בוועדת בשרים לחקיקה עוסקת בתיקון חוק בתי המשפט, אשר יכניס את ההגדרה של "הסדר גישור בין-לאומי" לחוק. התיקון יאפשר את אשרורה של אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים. לאחר אשרור האמנה, הסדרי גישור בין-לאומיים יוכלו להיאכף בישראל במסגרת מסלול ייעודי ומועדף, בדומה לאופן שבו נאכפים פסקי בוררות בין-לאומיים בהתאם לאמנת ניו יורק לאכיפת פסקי בוררות זרים.
ההצעות גובשו על ידי המחלקה למשפט בין לאומי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום באשקלון כתב אישום נגד אלכסנדר גולמבייבסקי (38) מאשדוד לאחר שבלע חמש חבילות המכילות סמים במטרה להבריחן לכלא.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם חזן גרימברג, עולה כי במסגרת הליך פלילי המתנהל כנגד גולמבייבסקי הוא שוחרר לחלופת מעצר בקהילה הטיפולית. עם הגעתו לחלופת המעצר התברר כי הוא אינו נקי מסמים ולכן נאמר לו שעליו לחזור למתקן הכליאה. לאור האמור, ברח גולמבייבסקי מהמקום למרות שעליו היה לחזור למתקן הכליאה.
מספר ימים לאחר האירוע, בלע גולמבייבסקי חמש אריזות צרות ומאורכות שהכילו כ 320 טבליות של סוגי סמים שונים וזאת במטרה להחדירן לכלא. לאחר שבלע החל לשוטט בסמוך לבית ספר בעיר מגוריו באופן שעורר את חשדם של האזרחים שהזמינו משטרה. כאשר הגיעו השוטרים למקום איתרו את גולמבייבסקי ועקב היותו חב במעצר, נקלט עוד באותו היום במתקן כליאה. בסמוך לקליטתו במתקן פלט הנאשם את אחת החבילות והחביא את תכולתה בנעלו. בחיפוש שנערך במתקן הכליאה אותרה החבילה. בנוסף באותו היום פלט גולמבייבסקי עוד שתי חבילות ומספר ימים לאחר מכאן פלט חבילה נוספת. יום אחרי שפלט את החבילה הרביעית על רקע כאבים מהם סבל פונה לביה"ח שם עבר ניתוח להוצאת החבילה החמישית.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד חזן גרימברג כי :"אין להתעלם מהעובדה שהמשיב מבצע את המיוחס לו שעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין עבירות ..., ולמעשה מנצל את שחרורו לחלופת מעצר של גמילה בקהילה סגורה, על מנת לצאת מהמעצר ולחזור לבית המעצר עם סמים מסוכנים – דבר המצביע על תחכום ותכנון במעשיו של המשיב באופן המגביר את מסוכנותו."
לנאשם יוחסו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; הכנסת והחזקת חפץ אסור מסוכן לפי פקודת בתי הסוהר.
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום באשקלון כתב אישום נגד אלכסנדר גולמבייבסקי (38) מאשדוד לאחר שבלע חמש חבילות המכילות סמים במטרה להבריחן לכלא.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם חזן גרימברג, עולה כי במסגרת הליך פלילי המתנהל כנגד גולמבייבסקי הוא שוחרר לחלופת מעצר בקהילה הטיפולית. עם הגעתו לחלופת המעצר התברר כי הוא אינו נקי מסמים ולכן נאמר לו שעליו לחזור למתקן הכליאה. לאור האמור, ברח גולמבייבסקי מהמקום למרות שעליו היה לחזור למתקן הכליאה.
מספר ימים לאחר האירוע, בלע גולמבייבסקי חמש אריזות צרות ומאורכות שהכילו כ 320 טבליות של סוגי סמים שונים וזאת במטרה להחדירן לכלא. לאחר שבלע החל לשוטט בסמוך לבית ספר בעיר מגוריו באופן שעורר את חשדם של האזרחים שהזמינו משטרה. כאשר הגיעו השוטרים למקום איתרו את גולמבייבסקי ועקב היותו חב במעצר, נקלט עוד באותו היום במתקן כליאה. בסמוך לקליטתו במתקן פלט הנאשם את אחת החבילות והחביא את תכולתה בנעלו. בחיפוש שנערך במתקן הכליאה אותרה החבילה. בנוסף באותו היום פלט גולמבייבסקי עוד שתי חבילות ומספר ימים לאחר מכאן פלט חבילה נוספת. יום אחרי שפלט את החבילה הרביעית על רקע כאבים מהם סבל פונה לביה"ח שם עבר ניתוח להוצאת החבילה החמישית.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד חזן גרימברג כי :"אין להתעלם מהעובדה שהמשיב מבצע את המיוחס לו שעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין עבירות ..., ולמעשה מנצל את שחרורו לחלופת מעצר של גמילה בקהילה סגורה, על מנת לצאת מהמעצר ולחזור לבית המעצר עם סמים מסוכנים – דבר המצביע על תחכום ותכנון במעשיו של המשיב באופן המגביר את מסוכנותו."
לנאשם יוחסו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; הכנסת והחזקת חפץ אסור מסוכן לפי פקודת בתי הסוהר.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים את התנגדותה להסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית נגד קבוצת ברהל, המוציאה לאור של המותג "חבורת תרי"ג" לילדי המגזר החרדי.
בבקשת האישור נטען כי הקבוצה, אשר מוציאה לאור ומשווקת את המותג "חבורת תרי"ג", פועלת בניגוד לחוק הגנת הצרכן ולתקנות הגנת הצרכן בנושא פרסומות לקטינים, בכך שהיא מציגה פרסומות סמויות לקטינים הטמונות בחומרי הקריאה, באיורים, במשחקי הקופסא ובתקליטורים שהיא משווקת. לדוגמא, בסיפור על ילדי "חבורת תרי"ג" הילדים אוחזים באיור בחוברות שעליהן המיתוג "משנה מאירה", כאשר בתקליטור המצורף מובטח לשומעים שרכישת המוצר תוביל להצטיינותם בכיתה.
במסגרת הסדר הפשרה המוקדם שהגישו הצדדים לבית המשפט הוצע לכלול סימון על גבי מוצרי החברה ובראש כל עמוד במגזינים כי אלה כוללים תוכן פרסומי וכן לשלב הודעות בעניין זה בתחילת תכני שמע המכילים פרסומות.
היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להסדר האמור בנימוק שקיימת אפשרות סבירה שהקטין (ואף אדם מבוגר), לא יזכור את הגילוי שנמצא על גבי כריכת הספר או קופסת המשחק בזמן צריכת התוכן, וספק אם אלה יובילו להבנה של הקטין כי התוכן המוצג כתוכן עלילתי הוא למעשה פרסומת . עוד פורט כי אין מקום שהחברה תשווק מוצרים או שירותים לקטינים באמצעות שילובם בעלילה. דרך שיווק זו אינה מתאימה לרמת הבנתם של קטינים וההוראות הפרטניות שנקבעו בתקנות המגבילות את דרכי השיווק לקטינים.
על רקע האמור בית המשפט הביע עמדתו כי ההסדר שהוגש מעורר קשיים משום שהפרקטיקה שמבוקש לאשרה לעתיד לבוא, בפרט כשמדובר בקטינים, נראית בעייתית באופן מיוחד, וההבהרות שמוצע לתת לפרסום, לא ברור שדי בהן.
לאור האמור ובעקבות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה הצדדים פעלו להגשת הסדר פשרה מתוקן ומיטיב עבור חברי הקבוצה.
בהסדר הפשרה המתוקן הסכימו הצדדים שעל התקליטורים ואריזתם יסומן כי הם מכילים תוכן פרסומי, וכי התוכן הפרסומי לא ישולב בעלילת הסיפור אלא ברצועה נפרדת, תוך הבהרה ברורה המותאמת לילדים לפיה מדובר בתוכן פרסומי. בנוסף, הסכימו הצדדים שבמגזינים ובספרי קריאה לילדים לא ישולבו תכנים פרסומיים בעלילה המרכזית, אלא יתאפשר להציגם בנפרד תוך הדגשה שמדובר בתוכן פרסומי ונפרד מהעלילה העיקרית.
היועצת המשפטית לממשלה הגישה התנגדות להסדר המתוקן. הטעם העיקרי להגשת ההתנגדות מטעם היועצת המשפטית לממשלה הוא כי ההסדרה העתידית אינה מבטיחה שהפרסומות יעלו בקנה אחד עם הוראות החוק הרלוונטיות לפרסום סמוי הנוגע לקטינים. בתוך כך נטען, שעל אף שהסדר הפשרה מוצג ככזה שהפרסומות המיועדות לקטינים תופרדנה מהתוכן העלילתי, קיים חשש כי הוא אינו מונע הצגת פרסומות בדרך המתאימה לרמת הבנתם של קטינים. הוזכר, כי פרסום סמוי מנצל את תמימותו, גילו, חוסר ניסיונו, רמת הידע שלו ובגרותו של הקטין, והפרדת הפרסום מהעלילה המרכזית אינה מבטיחה כשלעצמה את העמידה בהוראות החוק הרלוונטיות. כמו כן, הסדר הפשרה לא מפרט מה יהיו מאפייניהם של התכנים הפרסומיים ובאיזה אופן יופיעו בנפרד מהעלילה המרכזית, ומכאן יש חשש כי עדיין יוותר הקושי של הקטינים להבין את הכוונה המסחרית. בנוסף הוער בהתנגדות, כי ככל שיאושר ההסדר, המוצרים שיתרמו במסגרת הפיצוי שיינתן לא יהיו מיועדים לקטינים וכוללים פרסומות המשולבות בעלילתם. יצוין כי ההתנגדות להסדר הפשרה הראשון הובילה את הצדדים לשפר את הסדר הפשרה לטובת הציבור. כך למשל, הצדדים הסכימו על גילוי קיומו של תוכן פרסומי בסיפור הנפרד, תוך נקיטה בשם המפרסם, ושימוש בפונט בגופן שונה ומסגרת אחידה.
לאור האמור, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה אין מקום לאשר את הסדר הפשרה המוצע במתכונתו הנוכחית, ועל כן הוגשה התנגדותה להסכם.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) והוכנה בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.
היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים את התנגדותה להסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית נגד קבוצת ברהל, המוציאה לאור של המותג "חבורת תרי"ג" לילדי המגזר החרדי.
בבקשת האישור נטען כי הקבוצה, אשר מוציאה לאור ומשווקת את המותג "חבורת תרי"ג", פועלת בניגוד לחוק הגנת הצרכן ולתקנות הגנת הצרכן בנושא פרסומות לקטינים, בכך שהיא מציגה פרסומות סמויות לקטינים הטמונות בחומרי הקריאה, באיורים, במשחקי הקופסא ובתקליטורים שהיא משווקת. לדוגמא, בסיפור על ילדי "חבורת תרי"ג" הילדים אוחזים באיור בחוברות שעליהן המיתוג "משנה מאירה", כאשר בתקליטור המצורף מובטח לשומעים שרכישת המוצר תוביל להצטיינותם בכיתה.
במסגרת הסדר הפשרה המוקדם שהגישו הצדדים לבית המשפט הוצע לכלול סימון על גבי מוצרי החברה ובראש כל עמוד במגזינים כי אלה כוללים תוכן פרסומי וכן לשלב הודעות בעניין זה בתחילת תכני שמע המכילים פרסומות.
היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להסדר האמור בנימוק שקיימת אפשרות סבירה שהקטין (ואף אדם מבוגר), לא יזכור את הגילוי שנמצא על גבי כריכת הספר או קופסת המשחק בזמן צריכת התוכן, וספק אם אלה יובילו להבנה של הקטין כי התוכן המוצג כתוכן עלילתי הוא למעשה פרסומת . עוד פורט כי אין מקום שהחברה תשווק מוצרים או שירותים לקטינים באמצעות שילובם בעלילה. דרך שיווק זו אינה מתאימה לרמת הבנתם של קטינים וההוראות הפרטניות שנקבעו בתקנות המגבילות את דרכי השיווק לקטינים.
על רקע האמור בית המשפט הביע עמדתו כי ההסדר שהוגש מעורר קשיים משום שהפרקטיקה שמבוקש לאשרה לעתיד לבוא, בפרט כשמדובר בקטינים, נראית בעייתית באופן מיוחד, וההבהרות שמוצע לתת לפרסום, לא ברור שדי בהן.
לאור האמור ובעקבות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה הצדדים פעלו להגשת הסדר פשרה מתוקן ומיטיב עבור חברי הקבוצה.
בהסדר הפשרה המתוקן הסכימו הצדדים שעל התקליטורים ואריזתם יסומן כי הם מכילים תוכן פרסומי, וכי התוכן הפרסומי לא ישולב בעלילת הסיפור אלא ברצועה נפרדת, תוך הבהרה ברורה המותאמת לילדים לפיה מדובר בתוכן פרסומי. בנוסף, הסכימו הצדדים שבמגזינים ובספרי קריאה לילדים לא ישולבו תכנים פרסומיים בעלילה המרכזית, אלא יתאפשר להציגם בנפרד תוך הדגשה שמדובר בתוכן פרסומי ונפרד מהעלילה העיקרית.
היועצת המשפטית לממשלה הגישה התנגדות להסדר המתוקן. הטעם העיקרי להגשת ההתנגדות מטעם היועצת המשפטית לממשלה הוא כי ההסדרה העתידית אינה מבטיחה שהפרסומות יעלו בקנה אחד עם הוראות החוק הרלוונטיות לפרסום סמוי הנוגע לקטינים. בתוך כך נטען, שעל אף שהסדר הפשרה מוצג ככזה שהפרסומות המיועדות לקטינים תופרדנה מהתוכן העלילתי, קיים חשש כי הוא אינו מונע הצגת פרסומות בדרך המתאימה לרמת הבנתם של קטינים. הוזכר, כי פרסום סמוי מנצל את תמימותו, גילו, חוסר ניסיונו, רמת הידע שלו ובגרותו של הקטין, והפרדת הפרסום מהעלילה המרכזית אינה מבטיחה כשלעצמה את העמידה בהוראות החוק הרלוונטיות. כמו כן, הסדר הפשרה לא מפרט מה יהיו מאפייניהם של התכנים הפרסומיים ובאיזה אופן יופיעו בנפרד מהעלילה המרכזית, ומכאן יש חשש כי עדיין יוותר הקושי של הקטינים להבין את הכוונה המסחרית. בנוסף הוער בהתנגדות, כי ככל שיאושר ההסדר, המוצרים שיתרמו במסגרת הפיצוי שיינתן לא יהיו מיועדים לקטינים וכוללים פרסומות המשולבות בעלילתם. יצוין כי ההתנגדות להסדר הפשרה הראשון הובילה את הצדדים לשפר את הסדר הפשרה לטובת הציבור. כך למשל, הצדדים הסכימו על גילוי קיומו של תוכן פרסומי בסיפור הנפרד, תוך נקיטה בשם המפרסם, ושימוש בפונט בגופן שונה ומסגרת אחידה.
לאור האמור, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה אין מקום לאשר את הסדר הפשרה המוצע במתכונתו הנוכחית, ועל כן הוגשה התנגדותה להסכם.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) והוכנה בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד עובדי נמל אשדוד מקס אללוף (50) ויעקב קידר (50) מאשדוד, לאחר שבשל רשלונתם, בעת פריקת גלילי פח התנתקו הגלילים וגרמו למותו של דוד טטראשוילי ז"ל.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רננה לוי עולה כי בתקופה הרלבנטית עבד קידר כמנהל עבודה בנמל ואללוף, שהיה כפוף אלו, עבד כאתת בנמל. בתאריך 13/2/20 קידר היה ממונה על מספר צוותים ובהם צוותו של אללוף, אשר מנה צוות של 4 סוורים, שהיו כפופים אליו, וביניהם המנוח. מטרת הצוות הייתה לפרוק גלילי פח, גדולים העשויים מתכת, כשמשקל כל אחד מהם נע בין 9 ל-12 טון.
על מנת שגלילי הפח לא יתגלגלו, הם היו קשורים בכבלים והיה עליהם לפרוק אותם בהתאם לנהלים. על אף האמור, אללוף בהיותו אחראי על העובדים הכפופים לו, הפר את הוראות הבטיחות של הנמל. בין היתר, אפשר לנהוג במלגזה ללא היתר, קרע באמצעות מזלג המלגזה את אמצעי הקשירה שהחזיקו את גלילי הפח ולא המתין לאדם המוסמך לכך, פרק את גלילי הפח שלא בהתאם לנהלים ואף לא השתמש בקורות עץ כדי למנוע את התדרדרות הגלילים הנותרים.
בשל פעולותיו של אללוף, ובשל הימנעות של קידר מלפקח על העבודה ולוודא כי מקיימים את נהלי הנמל, בכל הקשור לבטיחות פריקת הגלילים, שוחררו הגלילים מהכבלים, התגלגלו מהשורה שלהם מטה לכיוון רצפת הספנה ופגעו במנוח, אשר בשלב זה עסק בעבודתו על רצפת הספנה, בסמוך לשורות הגלילים.
כתוצאה מהתאונה המנוח פונה לבית-החולים ומספר שעות לאחר נפטר בבית-החולים
לנאשמים יוחסה עבירת גרימת מוות ברשלנות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד עובדי נמל אשדוד מקס אללוף (50) ויעקב קידר (50) מאשדוד, לאחר שבשל רשלונתם, בעת פריקת גלילי פח התנתקו הגלילים וגרמו למותו של דוד טטראשוילי ז"ל.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רננה לוי עולה כי בתקופה הרלבנטית עבד קידר כמנהל עבודה בנמל ואללוף, שהיה כפוף אלו, עבד כאתת בנמל. בתאריך 13/2/20 קידר היה ממונה על מספר צוותים ובהם צוותו של אללוף, אשר מנה צוות של 4 סוורים, שהיו כפופים אליו, וביניהם המנוח. מטרת הצוות הייתה לפרוק גלילי פח, גדולים העשויים מתכת, כשמשקל כל אחד מהם נע בין 9 ל-12 טון.
על מנת שגלילי הפח לא יתגלגלו, הם היו קשורים בכבלים והיה עליהם לפרוק אותם בהתאם לנהלים. על אף האמור, אללוף בהיותו אחראי על העובדים הכפופים לו, הפר את הוראות הבטיחות של הנמל. בין היתר, אפשר לנהוג במלגזה ללא היתר, קרע באמצעות מזלג המלגזה את אמצעי הקשירה שהחזיקו את גלילי הפח ולא המתין לאדם המוסמך לכך, פרק את גלילי הפח שלא בהתאם לנהלים ואף לא השתמש בקורות עץ כדי למנוע את התדרדרות הגלילים הנותרים.
בשל פעולותיו של אללוף, ובשל הימנעות של קידר מלפקח על העבודה ולוודא כי מקיימים את נהלי הנמל, בכל הקשור לבטיחות פריקת הגלילים, שוחררו הגלילים מהכבלים, התגלגלו מהשורה שלהם מטה לכיוון רצפת הספנה ופגעו במנוח, אשר בשלב זה עסק בעבודתו על רצפת הספנה, בסמוך לשורות הגלילים.
כתוצאה מהתאונה המנוח פונה לבית-החולים ומספר שעות לאחר נפטר בבית-החולים
לנאשמים יוחסה עבירת גרימת מוות ברשלנות.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד נחום נוסבאום (65) תושב קרית אתא בגין מעשים מגונים ומעשי סדום אותם בצע במטופל שלו במשך 13 שנה במסגרת עבודתו כפסיכותרפיסט. כתב האישום הזה מצטרף לכתב אישום נוסף שהגישה פרקליטות חיפה במאי 2022 בגין אותן עבירות נגד מתלונן קטין אחר.
על פי כתב האישום שהגישה עו״ד רואן חלבי, ב 2002 הגיע המתלונן בהיותו בן 13 לטיפולו של הנאשם והיה מטופל של הנאשם עד שנת 2015. המתלונן היה מגיע לטיפולים בתדירות גבוהה אצל הנאשם. הנאשם היה מבצע במתלונן מעשים מגונים וגרם למתלונן לבצע בו מעשי סדום, בזמן שהמתלונן היה קטין וחסר ישע בכל טיפול שאליו הגיע המתלונן, ללא הסכמתו החופשית ותוך ניצול תלותו של המתלונן בו. הנאשם היה אומר למתלונן שבמסגרת טיפולי "הרפיה" עליו לפשוט את בגדיו. המתלונן, שפיתח תלות ויחסי אמון בנאשם, היה עושה כדבריו, והנאשם היה מנצל זאת ונוגע ומלטף את גופו ואיבריו האינטימיים. במקרים אחרים הנאשם היה אומר למתלונן לגעת בעצמו באיבריו האינטימיים במסגרת טיפולי "ההרפיה" והקטין היה עושה כדבריו. כל זאת עשה הנאשם לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים שלו.
לתשומת לבכם, קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להוביל לזיהוי המתלונן. כמו כן, אסר בית המשפט לפרסום את כתב האישום ובקשת המעצר במלואם, למעט האמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד נחום נוסבאום (65) תושב קרית אתא בגין מעשים מגונים ומעשי סדום אותם בצע במטופל שלו במשך 13 שנה במסגרת עבודתו כפסיכותרפיסט. כתב האישום הזה מצטרף לכתב אישום נוסף שהגישה פרקליטות חיפה במאי 2022 בגין אותן עבירות נגד מתלונן קטין אחר.
על פי כתב האישום שהגישה עו״ד רואן חלבי, ב 2002 הגיע המתלונן בהיותו בן 13 לטיפולו של הנאשם והיה מטופל של הנאשם עד שנת 2015. המתלונן היה מגיע לטיפולים בתדירות גבוהה אצל הנאשם. הנאשם היה מבצע במתלונן מעשים מגונים וגרם למתלונן לבצע בו מעשי סדום, בזמן שהמתלונן היה קטין וחסר ישע בכל טיפול שאליו הגיע המתלונן, ללא הסכמתו החופשית ותוך ניצול תלותו של המתלונן בו. הנאשם היה אומר למתלונן שבמסגרת טיפולי "הרפיה" עליו לפשוט את בגדיו. המתלונן, שפיתח תלות ויחסי אמון בנאשם, היה עושה כדבריו, והנאשם היה מנצל זאת ונוגע ומלטף את גופו ואיבריו האינטימיים. במקרים אחרים הנאשם היה אומר למתלונן לגעת בעצמו באיבריו האינטימיים במסגרת טיפולי "ההרפיה" והקטין היה עושה כדבריו. כל זאת עשה הנאשם לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים שלו.
לתשומת לבכם, קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להוביל לזיהוי המתלונן. כמו כן, אסר בית המשפט לפרסום את כתב האישום ובקשת המעצר במלואם, למעט האמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד ג'עמה קאדי (49) מרהט, כאנם אלסאנע (49) מטראבין א – צאנע ו"כוח הדרום" חברה שבבעלות קאדי, זאת לאחר שבאמצעות החברה גבו הנאשמים פרוטקשיין בסכום של כ –3.8 מיליון ₪ ו 23 מיליון ₪ בעבור מתן שירותי שמירה ללא רישיון.
בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן"), בכל הארץ ובפרט באזור הדרום. מדובר בתופעה חמורה המאיימת על יסודות הסדר החברתי, על עקרונות משטר החוק, על שלוותם של אזרחים ועל יכולתם לנהל את חייהם האישיים והעסקיים מבלי מפריע וללא איומים.
תופעת השמירה הכפויה רווחת במיוחד בתחום השמירה על אתרי בניה, מאחר ובאתרי הבניה מצויים ציוד וחומרי בניה רגישים ויקרים, שהיעלמותם או פגיעה בהם מסבים נזק כלכלי משמעותי לקבלנים, לרבות בדרך של עיכוב התקדמות פרויקט הבניה.
מכתב האישום שהגישו עו"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר מהמחלקה הכלכלית ועו"ד אירית קוטונה – גינדי ממשרד העבודה עולה כי במסגרת התופעה, גורמים עבריינים וביניהם הנאשמים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים.
לצורך קידום פעילותם הקים קאדי את חברת "כוח דרום" המעניקה כביכול שירותי שמירה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לעסוק ולתת שירותי שמירה, והכל מתוך מטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן. בתקופה הרלבנטית שימש אלסאנע כמנהל בכיר בחברה של קאדי ובמסגרתה גבו השניים דמי חסות מקבלני בניה באזור הדרום. לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשמים כלל לא נדרשו לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא ב"טריטוריה" שלהם: אזור דרום הארץ ובפרט בערים באר שבע, נתיבות, שדרות ואופקים.
"המוניטין" שצברו לעצמם הנאשמים כ"נותני החסות" בשטח, סייעו להם להטיל אימה על קבלני הבניה באזור ולהבהיר לקבלנים שעליהם להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשמים, גם ללא כל איום מפורש מצדם, לא פעם שקבלנים סירבו לקבל את "שירותי השמירה" נגרם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים, לאתר הבניה או לכלי העבודה של הקבלנים כמו כן כאשר ביקשו חלק מהקבלנים לסיים את ההתקשרות עם הנאשמים נדרשו לשלם גם בעבור סיום ההתקשרות. קבלנים מסוימים אף פנו מיוזמתם לנאשמים, מבעוד מועד, כדי להינצל מנזקים וגניבות. במרבית המקרים, הנאשמים לא העמידו שומרים באתרים אלא הסתפקו ב"סייר" שסייר בין כמה אתרים במקביל. כחלק מהתופעה, הקבלנים נמנעו מלפנות לחברות שמירה מוסדרות, נוכח היעדר אפשרות ממשית לקבל שירותי שמירה מגורמים אחרים.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד ג'עמה קאדי (49) מרהט, כאנם אלסאנע (49) מטראבין א – צאנע ו"כוח הדרום" חברה שבבעלות קאדי, זאת לאחר שבאמצעות החברה גבו הנאשמים פרוטקשיין בסכום של כ –3.8 מיליון ₪ ו 23 מיליון ₪ בעבור מתן שירותי שמירה ללא רישיון.
בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן"), בכל הארץ ובפרט באזור הדרום. מדובר בתופעה חמורה המאיימת על יסודות הסדר החברתי, על עקרונות משטר החוק, על שלוותם של אזרחים ועל יכולתם לנהל את חייהם האישיים והעסקיים מבלי מפריע וללא איומים.
תופעת השמירה הכפויה רווחת במיוחד בתחום השמירה על אתרי בניה, מאחר ובאתרי הבניה מצויים ציוד וחומרי בניה רגישים ויקרים, שהיעלמותם או פגיעה בהם מסבים נזק כלכלי משמעותי לקבלנים, לרבות בדרך של עיכוב התקדמות פרויקט הבניה.
מכתב האישום שהגישו עו"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר מהמחלקה הכלכלית ועו"ד אירית קוטונה – גינדי ממשרד העבודה עולה כי במסגרת התופעה, גורמים עבריינים וביניהם הנאשמים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים.
לצורך קידום פעילותם הקים קאדי את חברת "כוח דרום" המעניקה כביכול שירותי שמירה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לעסוק ולתת שירותי שמירה, והכל מתוך מטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן. בתקופה הרלבנטית שימש אלסאנע כמנהל בכיר בחברה של קאדי ובמסגרתה גבו השניים דמי חסות מקבלני בניה באזור הדרום. לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשמים כלל לא נדרשו לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא ב"טריטוריה" שלהם: אזור דרום הארץ ובפרט בערים באר שבע, נתיבות, שדרות ואופקים.
"המוניטין" שצברו לעצמם הנאשמים כ"נותני החסות" בשטח, סייעו להם להטיל אימה על קבלני הבניה באזור ולהבהיר לקבלנים שעליהם להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשמים, גם ללא כל איום מפורש מצדם, לא פעם שקבלנים סירבו לקבל את "שירותי השמירה" נגרם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים, לאתר הבניה או לכלי העבודה של הקבלנים כמו כן כאשר ביקשו חלק מהקבלנים לסיים את ההתקשרות עם הנאשמים נדרשו לשלם גם בעבור סיום ההתקשרות. קבלנים מסוימים אף פנו מיוזמתם לנאשמים, מבעוד מועד, כדי להינצל מנזקים וגניבות. במרבית המקרים, הנאשמים לא העמידו שומרים באתרים אלא הסתפקו ב"סייר" שסייר בין כמה אתרים במקביל. כחלק מהתופעה, הקבלנים נמנעו מלפנות לחברות שמירה מוסדרות, נוכח היעדר אפשרות ממשית לקבל שירותי שמירה מגורמים אחרים.
לאור האמור, כשישה קבלנים נאלצו לשלם לנאשמים באמצעות חברת "כוח דרום", כ 3,860,000 ₪, בנוסף קיבלו השניים באמצעות חברת "כוח דרום" כ 23 מיליון ₪ לאחר סיפקו שירותי שמירה וקבלן שירות, בטענה כי יש בידם את הרישיונות הנדרשים.
בנוסף במהלך חמש שנים, ניהלו השניים ספרי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק מתשלום מס וסייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס, על דרך רישום עובדים פיקטיביים כשכירים, בשכר נמוך, בעוד שבפועל העבירו משכורות גבוהות הרבה יותר, למקורביהם, במזומן, מבלי שיירשמו בספרי החברה ומבלי שיועברו ניכויי מס כדין בהיקף של כ 17 מיליון ₪.
בבקשת המעצר צוין כי: "... בבחינת מסוכנתם של המשיבים יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, החברתי והכלכלי שהיא גורמת, כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם."
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; קיום משרד שירותי שמירה ללא רישיון; ארגון שירותי שמירה ללא רישיון; חובת פיקוח נושא משרה לעסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון; עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; מסירה של אמרה או תרשומת כוזבות בדו"ח על פי הפקודה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאדם אחר; אי ניכוי מס; אי תשלום דמי ביטוח בעד עובד ואי תשלום דמי ביטוח בריאות עבור עובד. בנוסף, יוחסו לנאשמים עבירות הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור בגין הכספים שהתקבלו מעבירות הסחיטה והמרמה.
כמו כן, לקאדי יוחסה גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר שכשאר הגיעו לעצור את הנאשמים קאדי נמלט והתחבא במבנה בכפר ותידרך שלא לומר לשוטרים היכן הוא נמצא
במקביל לכתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש בין היתר התבקש ביהמ"ש לחלט את יתרות הזכות של הנאשמים בחשבונות הבנק, כסף מזומן שנתפס בביתם או על גופם של הנאשמים ורכבי יוקרה שבבעלותם.
התיק נחקר ע"י יאל"כ מלהב 433 במשטרת ישראל, חוקרי צוות יהלום של רשות המיסים, חוקרים מטעם משרד העבודה והביטוח הלאומי.
בנוסף במהלך חמש שנים, ניהלו השניים ספרי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק מתשלום מס וסייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס, על דרך רישום עובדים פיקטיביים כשכירים, בשכר נמוך, בעוד שבפועל העבירו משכורות גבוהות הרבה יותר, למקורביהם, במזומן, מבלי שיירשמו בספרי החברה ומבלי שיועברו ניכויי מס כדין בהיקף של כ 17 מיליון ₪.
בבקשת המעצר צוין כי: "... בבחינת מסוכנתם של המשיבים יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, החברתי והכלכלי שהיא גורמת, כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם."
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; קיום משרד שירותי שמירה ללא רישיון; ארגון שירותי שמירה ללא רישיון; חובת פיקוח נושא משרה לעסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון; עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; מסירה של אמרה או תרשומת כוזבות בדו"ח על פי הפקודה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאדם אחר; אי ניכוי מס; אי תשלום דמי ביטוח בעד עובד ואי תשלום דמי ביטוח בריאות עבור עובד. בנוסף, יוחסו לנאשמים עבירות הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור בגין הכספים שהתקבלו מעבירות הסחיטה והמרמה.
כמו כן, לקאדי יוחסה גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר שכשאר הגיעו לעצור את הנאשמים קאדי נמלט והתחבא במבנה בכפר ותידרך שלא לומר לשוטרים היכן הוא נמצא
במקביל לכתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש בין היתר התבקש ביהמ"ש לחלט את יתרות הזכות של הנאשמים בחשבונות הבנק, כסף מזומן שנתפס בביתם או על גופם של הנאשמים ורכבי יוקרה שבבעלותם.
התיק נחקר ע"י יאל"כ מלהב 433 במשטרת ישראל, חוקרי צוות יהלום של רשות המיסים, חוקרים מטעם משרד העבודה והביטוח הלאומי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד דניס מוקין (33) תושב גן נר בגין רצח דיאר עומרי ז"ל (19) תושב סנדלה לפני כחודש.
לפי כתב האישום שהגישו עורכות הדין יעל כ"ץ ותובל דורי, בתאריך 6.5.23 נסע הנאשם ממגדל העמק בחזרה לביתו בגן נר, כשהוא תחת השפעת אלכוהול וסמים ופסול רישיון נהיגה. באותה עת נסע המנוח בכביש המוביל לגן נר. הנאשם שנסע אחרי המנוח, התרגז מאופן נהיגתו של המנוח והוא ניסה לעקוף אותו אך לא הצליח. משראה זאת המנוח, האט את מהירות רכבו וסטה לשול הכביש. הנאשם האט אף הוא במקביל לרכבו של המנוח אשר פתח את חלון הרכב ושאל את הנאשם לאן הוא ממהר. בתגובה בלם הנאשם וזינק מהרכב החוצה, תוך שהרכב עודנו בתנועה ומבלי שהרים את בלם היד. הרכב הוסיף לנסוע עצמאית במעלה הכביש מספר מטרים נוספים, עד שנעצר בצד הדרך. בתוך כך, ובעוד הנאשם מזנק החוצה מן הרכב לעבר המנוח, שלף הנאשם את האקדח שנשא עימו וירה מספר יריות באוויר.
הנאשם והמנוח, שיצא אף הוא מרכבו, החלו להתקוטט. כעבור שניות ספורות נכנס המנוח לרכבו בעודו מתווכח עם הנאשם שעמד בסמוך לו. המנוח ניסה לסגור את דלת רכבו אולם הנאשם לא זז ממקומו ובין השניים התלקחה תגרת ידיים. בתוך כך, שב הנאשם וירה באקדחו מספר יריות. תגרת הידיים, שהתלקחה בתוך רכבו של המנוח, נמשכה אל מחוץ לרכב, לכל רוחב הכביש ועד למעקה בצדו השני של הכביש. כל אותה עת, בעודו מתקוטט ומחליף מהלומות עם המנוח, אחז הנאשם באקדחו הדרוך.
בסמוך למעקה, נפלו הנאשם והמנוח ארצה והמשיכו להתגולל ולהחליף מהלומות. בתוך כך, ירה הנאשם במנוח 2 יריות בפלג גופו העליון, האחת בחזהו והאחת בכתפו השמאלית וזאת בכוונה להמיתו. המנוח, שחש כי נפגע, נמלט חזרה לרכבו, כשהוא מפנה את גבו לנאשם. הנאשם נעמד, ובעוד המנוח רץ לרכבו כיוון את אקדחו וירה לעבר המנוח מספר יריות, עד שתמה התחמושת שבמחסנית אקדחו. המנוח הגיע לרכבו והתמוטט בסמוך לדלת רכבו.
הנאשם, שראה כי המנוח התמוטט, התקרב אליו, הביט בו ועזב במהירות את המקום. עוברי אורח אשר היו עדים לרצח הזעיקו את כוחות הרפואה ואלה ביצעו במנוח פעולות החייאה אולם ללא הועיל. הוא פונה לבית החולים, שם נקבע מותו. הנאשם הגיע לביתו, אסף את אחותו, וביקש ממנה למסור לחוקרי המשטרה כי היא זו שנהגה וחזר עמה לזירת הרצח. משהגיעו הנאשם ואחותו חזרה לזירה, מסרה האחות לשוטרת שהייתה במקום, כי היא זו שנהגה – זאת בהתאם להוראת הנאשם. כעבור זמן קצר חזרה בה האחות וסיפרה לחוקרי המשטרה את האמת.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למנוח שני פצעי כניסת קליעים בחזהו ובכתפו השמאלית וכן פצעי יציאת קליעים בגבו. הקליע שחדר לחזהו של המנוח, עבר דרך ליבו וריאותיו וגרם למותו. בנוסף, פגעו קליעים נוספים ברכבו של המנוח.
בבקשת המעצר הדגישו הפרקליטות: "אין צורך להכביר מילים בדבר הסכנה הקמה לציבור משימוש משולח רסן בנשק ואין צורך להרחיב בדבר הסכנה הקמה לציבור מאנשים חמומי מוח, אשר בתגובה על התנהלות כזו או אחרת על הכביש שולפים את אקדחם ו'מרוקנים מחסנית' על אדם לא חמוש, שלא היה ברשותו כלי תקיפה כלשהו וכל "חטאו" היה שהעז להתווכח עם הנאשם".
לנאשם יחסו עבירות של רצח בכוונה, נהיגה פסילה, נהיגה בשכרות, הדחה בחקירה וחבלה במזיד ברכב.
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד דניס מוקין (33) תושב גן נר בגין רצח דיאר עומרי ז"ל (19) תושב סנדלה לפני כחודש.
לפי כתב האישום שהגישו עורכות הדין יעל כ"ץ ותובל דורי, בתאריך 6.5.23 נסע הנאשם ממגדל העמק בחזרה לביתו בגן נר, כשהוא תחת השפעת אלכוהול וסמים ופסול רישיון נהיגה. באותה עת נסע המנוח בכביש המוביל לגן נר. הנאשם שנסע אחרי המנוח, התרגז מאופן נהיגתו של המנוח והוא ניסה לעקוף אותו אך לא הצליח. משראה זאת המנוח, האט את מהירות רכבו וסטה לשול הכביש. הנאשם האט אף הוא במקביל לרכבו של המנוח אשר פתח את חלון הרכב ושאל את הנאשם לאן הוא ממהר. בתגובה בלם הנאשם וזינק מהרכב החוצה, תוך שהרכב עודנו בתנועה ומבלי שהרים את בלם היד. הרכב הוסיף לנסוע עצמאית במעלה הכביש מספר מטרים נוספים, עד שנעצר בצד הדרך. בתוך כך, ובעוד הנאשם מזנק החוצה מן הרכב לעבר המנוח, שלף הנאשם את האקדח שנשא עימו וירה מספר יריות באוויר.
הנאשם והמנוח, שיצא אף הוא מרכבו, החלו להתקוטט. כעבור שניות ספורות נכנס המנוח לרכבו בעודו מתווכח עם הנאשם שעמד בסמוך לו. המנוח ניסה לסגור את דלת רכבו אולם הנאשם לא זז ממקומו ובין השניים התלקחה תגרת ידיים. בתוך כך, שב הנאשם וירה באקדחו מספר יריות. תגרת הידיים, שהתלקחה בתוך רכבו של המנוח, נמשכה אל מחוץ לרכב, לכל רוחב הכביש ועד למעקה בצדו השני של הכביש. כל אותה עת, בעודו מתקוטט ומחליף מהלומות עם המנוח, אחז הנאשם באקדחו הדרוך.
בסמוך למעקה, נפלו הנאשם והמנוח ארצה והמשיכו להתגולל ולהחליף מהלומות. בתוך כך, ירה הנאשם במנוח 2 יריות בפלג גופו העליון, האחת בחזהו והאחת בכתפו השמאלית וזאת בכוונה להמיתו. המנוח, שחש כי נפגע, נמלט חזרה לרכבו, כשהוא מפנה את גבו לנאשם. הנאשם נעמד, ובעוד המנוח רץ לרכבו כיוון את אקדחו וירה לעבר המנוח מספר יריות, עד שתמה התחמושת שבמחסנית אקדחו. המנוח הגיע לרכבו והתמוטט בסמוך לדלת רכבו.
הנאשם, שראה כי המנוח התמוטט, התקרב אליו, הביט בו ועזב במהירות את המקום. עוברי אורח אשר היו עדים לרצח הזעיקו את כוחות הרפואה ואלה ביצעו במנוח פעולות החייאה אולם ללא הועיל. הוא פונה לבית החולים, שם נקבע מותו. הנאשם הגיע לביתו, אסף את אחותו, וביקש ממנה למסור לחוקרי המשטרה כי היא זו שנהגה וחזר עמה לזירת הרצח. משהגיעו הנאשם ואחותו חזרה לזירה, מסרה האחות לשוטרת שהייתה במקום, כי היא זו שנהגה – זאת בהתאם להוראת הנאשם. כעבור זמן קצר חזרה בה האחות וסיפרה לחוקרי המשטרה את האמת.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למנוח שני פצעי כניסת קליעים בחזהו ובכתפו השמאלית וכן פצעי יציאת קליעים בגבו. הקליע שחדר לחזהו של המנוח, עבר דרך ליבו וריאותיו וגרם למותו. בנוסף, פגעו קליעים נוספים ברכבו של המנוח.
בבקשת המעצר הדגישו הפרקליטות: "אין צורך להכביר מילים בדבר הסכנה הקמה לציבור משימוש משולח רסן בנשק ואין צורך להרחיב בדבר הסכנה הקמה לציבור מאנשים חמומי מוח, אשר בתגובה על התנהלות כזו או אחרת על הכביש שולפים את אקדחם ו'מרוקנים מחסנית' על אדם לא חמוש, שלא היה ברשותו כלי תקיפה כלשהו וכל "חטאו" היה שהעז להתווכח עם הנאשם".
לנאשם יחסו עבירות של רצח בכוונה, נהיגה פסילה, נהיגה בשכרות, הדחה בחקירה וחבלה במזיד ברכב.
דוח סיכום שנת 2022 של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה התפרסם היום
האפוטרופוס הכללי השיב לבעלי זכויות וליורשים 200 נכסי מקרקעין בשווי מוערך של כ-111 מיליון שקל וכן כספים בשווי של כ-28.6 מיליון שקל.
בשנת 2022 השיב האפוטרופוס הכללי לבעלי זכויות או יורשים 200 נכסי מקרקעין בשווי מוערך של כ-111 מיליון שקל וכספים בסך של כ-28.6 מיליון שקל. מתוכם הושבו ליורשים של נספי השואה 31 נכסי מקרקעין בשווי מוערך של כ-12.4 מיליון שקל וכן כ-7 מיליון שקל שהיו בבעלות נספי השואה. כך עולה מדו"ח סיכום הפעילות השנתי של האפוטרופוס הכללי והממונה על עניני הירושה במשרד המשפטים לשנת 2022. בנוסף, במסגרת פעולות שביצע האפוטרופוס הכללי לאחר שהתקבל דיווח על חשד לנכס עזוב, אותרו בהליך מקדמי, בעלים או יורשים של 194 נכסי מקרקעין וכן כספים בסך של כ-12.2 מיליון שקל .
מהדו"ח עולה עוד, כי בשנת 2022 חלה עלייה משמעותית בהפקדת ייפויי כוח מתמשכים. כך, הופקדו אצל האפוטרופוס הכללי מעל 40,000 ייפויי כוח, עלייה של למעלה מ-30% לעומת שנת 2021. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש מה יעשה ברכושו ובענייניו האישיים ככל שלא יוכל לקבל החלטות בענייניו. עלייה זו הפחיתה את העומס בבתי המשפט ולראשונה בישראל, ועל אף הזדקנות האוכלוסייה, חלה ירידה בהיקף המינויים של אפוטרופוסים.
כמו כן, גובשה רפורמה מקיפה בתחום הפיקוח על אפוטרופוסים ובמסגרת הליך הפחתת הרגולציה על הציבור שיזם האפוטרופוס הכללי, בוטל התשלום הכספי בעת הגשת דו"חות כספיים שמגישים אפוטרופוסים, ונקבעו הקלות משמעותיות על בני משפחה שהתמנו כאפוטרופוסים.
בתחום הירושה, המשיכו תהליכים להקלה בנטל הבירוקרטי על הציבור בבקשות למתן צו ירושה וצו לקיום צוואה. במהלך השנה הוגשו כ-95 אלף בקשות לרשם הירושה, 93% מהבקשות הוגשו באופן מקוון. כמו כן, חל גידול של כ-28% בהיקף הצוואות המופקדות אצל הרשמים לענייני ירושה, כאשר בשנת 2022 הופקדו כ-11 אלף צוואות, לעומת כ-8,700 צוואות שהופקדו בשנה הקודמת.
בין היתר, הושק לראשונה טופס חדשני, המאפשר הגשת בקשה למתן צווי ירושה ברשם הירושה ולרישום ההורשה בטאבו בהליך אחד, לשם הקלה על הציבור וקיצור לוחות הזמנים.
כ-144 מיליון שקל מתוך הכספים שהורישו מנוחים שנפטרו בישראל ובעולם לטובת המדינה ומוסדותיה, הועברו בשנה שעברה לטובת הציבור. קרן תובענות ייצוגיות, המנוהלת באפוטרופוס הכללי, פרסמה קולות קוראים לחלוקת כ-75 מיליון שקל שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, לטובת מטרות ציבוריות שונות, בהתאם לייעודים שנקבעו ע"י בתי המשפט.
מצב הדוח המלא👇🏽
האפוטרופוס הכללי השיב לבעלי זכויות וליורשים 200 נכסי מקרקעין בשווי מוערך של כ-111 מיליון שקל וכן כספים בשווי של כ-28.6 מיליון שקל.
בשנת 2022 השיב האפוטרופוס הכללי לבעלי זכויות או יורשים 200 נכסי מקרקעין בשווי מוערך של כ-111 מיליון שקל וכספים בסך של כ-28.6 מיליון שקל. מתוכם הושבו ליורשים של נספי השואה 31 נכסי מקרקעין בשווי מוערך של כ-12.4 מיליון שקל וכן כ-7 מיליון שקל שהיו בבעלות נספי השואה. כך עולה מדו"ח סיכום הפעילות השנתי של האפוטרופוס הכללי והממונה על עניני הירושה במשרד המשפטים לשנת 2022. בנוסף, במסגרת פעולות שביצע האפוטרופוס הכללי לאחר שהתקבל דיווח על חשד לנכס עזוב, אותרו בהליך מקדמי, בעלים או יורשים של 194 נכסי מקרקעין וכן כספים בסך של כ-12.2 מיליון שקל .
מהדו"ח עולה עוד, כי בשנת 2022 חלה עלייה משמעותית בהפקדת ייפויי כוח מתמשכים. כך, הופקדו אצל האפוטרופוס הכללי מעל 40,000 ייפויי כוח, עלייה של למעלה מ-30% לעומת שנת 2021. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש מה יעשה ברכושו ובענייניו האישיים ככל שלא יוכל לקבל החלטות בענייניו. עלייה זו הפחיתה את העומס בבתי המשפט ולראשונה בישראל, ועל אף הזדקנות האוכלוסייה, חלה ירידה בהיקף המינויים של אפוטרופוסים.
כמו כן, גובשה רפורמה מקיפה בתחום הפיקוח על אפוטרופוסים ובמסגרת הליך הפחתת הרגולציה על הציבור שיזם האפוטרופוס הכללי, בוטל התשלום הכספי בעת הגשת דו"חות כספיים שמגישים אפוטרופוסים, ונקבעו הקלות משמעותיות על בני משפחה שהתמנו כאפוטרופוסים.
בתחום הירושה, המשיכו תהליכים להקלה בנטל הבירוקרטי על הציבור בבקשות למתן צו ירושה וצו לקיום צוואה. במהלך השנה הוגשו כ-95 אלף בקשות לרשם הירושה, 93% מהבקשות הוגשו באופן מקוון. כמו כן, חל גידול של כ-28% בהיקף הצוואות המופקדות אצל הרשמים לענייני ירושה, כאשר בשנת 2022 הופקדו כ-11 אלף צוואות, לעומת כ-8,700 צוואות שהופקדו בשנה הקודמת.
בין היתר, הושק לראשונה טופס חדשני, המאפשר הגשת בקשה למתן צווי ירושה ברשם הירושה ולרישום ההורשה בטאבו בהליך אחד, לשם הקלה על הציבור וקיצור לוחות הזמנים.
כ-144 מיליון שקל מתוך הכספים שהורישו מנוחים שנפטרו בישראל ובעולם לטובת המדינה ומוסדותיה, הועברו בשנה שעברה לטובת הציבור. קרן תובענות ייצוגיות, המנוהלת באפוטרופוס הכללי, פרסמה קולות קוראים לחלוקת כ-75 מיליון שקל שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, לטובת מטרות ציבוריות שונות, בהתאם לייעודים שנקבעו ע"י בתי המשפט.
מצב הדוח המלא👇🏽
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים הגישה בקשה לבית משפט למתן צו פירוק לעמותת סלעים איתנים המפעילה את קבוצת הכדורסל הפועל חולון
בעקבות ליקויים שנמצאו בהתנהלות העמותה ובכלל זה חלוקת רווחים אסורה ושימוש פרטי בנכסי עמותה
יחידת רשם העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, קיימה הליך פיקוח בעניינה של עמותת סלעים איתנים (ע"ר), עמותה לקידום ספורט כדורסל הבוגרים בעיר חולון (ע"ר), המחזיקה בקבוצת הכדורסל הפועל חולון, אשר משחקת בליגת העל בכדורסל. דוח תוצאות פיקוח מיום 2 במאי 2023 קבע, כי בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילת פירוק בהתאם לחוק העמותות, ולפיכך תיק העמותה הועבר להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר הגישה היום, 12 ביוני 2023, בקשה למתן צו פירוק כנגד העמותה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במקביל להגשת בקשת הפירוק לבית המשפט הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשה דחופה, בהסכמת העמותה, למינוי בעל תפקיד לעמותה, על מנת שהקבוצה לא תינזק.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה ושילוב כוחות להגשמת התפיסה, לפיה יש להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה והכל לטובת קידום האינטרס הציבורי ושמירה על כספי הציבור.
עו"ד שולי אבני שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "עמותות המתנהלות בניגוד להוראות הדין פוגעות בתדמית ובמוניטין של כלל העמותות בישראל ומובילות לפגיעה חמורה באמון שהציבור נותן בארגונים אלה. אנו פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו בשירות, בפיקוח ובאכיפה כדי למגר התנהלויות בניגוד להוראות הדין ולהגביר את אמון הציבור במגזר השלישי. הפעלת כלי האכיפה נעשית מתוך הכרה בצרכים של כל עמותה ועמותה ומתוך רצון להמשיך ולשמר את פעילותן של העמותות במקרים המצדיקים זאת".
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה: "הליכי האכיפה המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן, לרבות חלוקת רווחים אסורה, התקשרויות עם חבר ועד ושימוש פרטי בנכסי עמותה, יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית המשפט, זאת במטרה להביא להתנהלות תקינה של התאגיד ולהבראתו או, במקרים המתאימים, לחיסולו, והכל בהתאם להוראות הדין".
יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים הגישה בקשה לבית משפט למתן צו פירוק לעמותת סלעים איתנים המפעילה את קבוצת הכדורסל הפועל חולון
בעקבות ליקויים שנמצאו בהתנהלות העמותה ובכלל זה חלוקת רווחים אסורה ושימוש פרטי בנכסי עמותה
יחידת רשם העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, קיימה הליך פיקוח בעניינה של עמותת סלעים איתנים (ע"ר), עמותה לקידום ספורט כדורסל הבוגרים בעיר חולון (ע"ר), המחזיקה בקבוצת הכדורסל הפועל חולון, אשר משחקת בליגת העל בכדורסל. דוח תוצאות פיקוח מיום 2 במאי 2023 קבע, כי בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילת פירוק בהתאם לחוק העמותות, ולפיכך תיק העמותה הועבר להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר הגישה היום, 12 ביוני 2023, בקשה למתן צו פירוק כנגד העמותה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במקביל להגשת בקשת הפירוק לבית המשפט הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשה דחופה, בהסכמת העמותה, למינוי בעל תפקיד לעמותה, על מנת שהקבוצה לא תינזק.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה ושילוב כוחות להגשמת התפיסה, לפיה יש להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה והכל לטובת קידום האינטרס הציבורי ושמירה על כספי הציבור.
עו"ד שולי אבני שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "עמותות המתנהלות בניגוד להוראות הדין פוגעות בתדמית ובמוניטין של כלל העמותות בישראל ומובילות לפגיעה חמורה באמון שהציבור נותן בארגונים אלה. אנו פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו בשירות, בפיקוח ובאכיפה כדי למגר התנהלויות בניגוד להוראות הדין ולהגביר את אמון הציבור במגזר השלישי. הפעלת כלי האכיפה נעשית מתוך הכרה בצרכים של כל עמותה ועמותה ומתוך רצון להמשיך ולשמר את פעילותן של העמותות במקרים המצדיקים זאת".
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה: "הליכי האכיפה המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן, לרבות חלוקת רווחים אסורה, התקשרויות עם חבר ועד ושימוש פרטי בנכסי עמותה, יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית המשפט, זאת במטרה להביא להתנהלות תקינה של התאגיד ולהבראתו או, במקרים המתאימים, לחיסולו, והכל בהתאם להוראות הדין".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אילנה קובר (63) מאילת לאחר שב 380 מקרים שונים התעללה ב - 26 פעוטות שהיו תחת אחריותה. בנוסף, הוגשה בקשה לחילוט הנכס ששימש להפעלת הגן.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ערן צברי ורננה לוי עולה כי קובר ניהלה גן ילדים בו היו 26 פעוטות בגילאים 9 חודשים עד לשלוש וחצי. קובר בהיותה אחראית על הפעוטות ביצעה מעשי התעללות גופנית ונפשית ותקפה לכל הפחות ב 380 מקרים שונים כ 23 מהפעוטות מתוך 26 ילדי הגן, זאת בעוד שכל ילדי הגן היו חשופים לאלימות הבלתי פוסקת מצידה כלפי חבריהם בגן. לאור האמור יוחסה לקובר התעללות נפשית בכל ילדי הגן.
קובר, תקפה את הפעוטות בדרכים שונות בין היתר משכה כסא כשפעוט עמד עליו והעיפה את הפעוט לרצפה, בעטה בראשו של תינוק שישב בטרמפולינה, חצתה את החדר כדי לתקוף פעוט שישב בכסאו, משכה חלק מהפעוטות כשהיא מכניסה יד לתוך פיהם, משכה לפעוטות בשערותיהם וגררה אותם, הפנתה אלימות מכוונת מצד חלק מהפעוטות כלפי אחרים כשהיא מעודדת חלק מהם להכות ולמשוך בשערות של פעוט אחר, חסמה את פיהם של פעוטות בכדי למנוע מהם להשמיע קול או בכי, לחצה על חזיהם וצווארם של פעוטות תוך שהיא מפעילה את משקל גופה ועוד.
אכזריותה של קובר התבטאה בכך שלא פעם תקפה תינוקות ופעוטות שלא תוך כדי טיפול בהם, אלא ניגשה אליהם על מנת לתקוף אותם שכשניכר שהם שקטים או עסוקים בענייניהם. כך למשל, חצתה את החדר לתינוק בטרמפולינה, הכתה אותו בפיו משכה אותו בראשו והטיחה אותו על הטרמפולינה, טלטלה את הפעוטות בצורה אגרסיבית, בעטה בפעוטות, השתמשה בפעוטות אחרים שהחזיקה והטיחה אותם בפעוט אחר שחלפה על פניו, השכיבה באגרסיביות ערימת מזרנים על גופו של תינוק ששכב על מזרן אחר.
בנוסף, צבטה את הפעוטות, הכתה אותם בידיה, בעטה בהם, הטיחה ילדים אל הרצפה ואל הכסאות, הרימה פעוטות מיד אחת של הפעוט וגררה אותו לאורך החדר או החצר, האכילה פעוטות בכוח, הרימה והזיזה פעוטות בכוח אף כשישנו והטיחה אותם על המזרן, גררה פעוטות אחריה, הושיבה פעוטות בכוח על הכיסא ודחפה את הכיסא עם הפעוט בחוזקה לשולחן, חיתלה תינוקות ופעוטות בכוח.
בכל המקרים הסבה קובר לפעוטות ולתינוקות שהותקפו כאב משמעותי והללו פרצו בבכי וקובר השאירה אותם לבכות.
קובר ניהלה את הגן תוך שימוש תדיר באלימות כלפי הפעוטות, כשהיא משרה אווירה קשה של אלימות ופחד, ומנצלת את העובדה כי מדובר בפעוטות רכים שאינם יכולים להתגונן מפניה, ואינם מסוגלים לדווח ולהתלונן על מעשיה הנפשעים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינו עורכי הדין צברי ולוי כי: "... המשיבה נהגה באלימות שיטתית ובאכזריות כלפי פעוטות שהיו תחת אחריותה, תלויים בה לחלוטין, במשך השעות הארוכות בהן היו בגן, תוך פגיעה קשה באמון שנתנו הורי הפעוטות במשיבה, עת הפקידו בידיה את היקר להם מכל.
חמורה מכך היא פגיעתה של המשיבה בנפשם הרכה של הפעוטות שחוו אלימות ואכזריות מצד המבוגר האחראי שאמור היה לטפל בהם ולדאוג לצרכיהם. אין ספק כי התנהגות זו מטלטלת ומערערת את עולמם של הפעוטות חסרי הישע, והשלכותיה הרעות עלולות להיות ארוכות טווח, השלכות שהפעוטות מתמודדים איתם כבר עתה."
בנוסף, הוגשה בקשה לחילוט הנכס ששימש להפעלת הגן.
לקובר יוחסו 26 עבירות של התעללות בקטין או בחסר ולכל הפחות 380 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אילנה קובר (63) מאילת לאחר שב 380 מקרים שונים התעללה ב - 26 פעוטות שהיו תחת אחריותה. בנוסף, הוגשה בקשה לחילוט הנכס ששימש להפעלת הגן.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ערן צברי ורננה לוי עולה כי קובר ניהלה גן ילדים בו היו 26 פעוטות בגילאים 9 חודשים עד לשלוש וחצי. קובר בהיותה אחראית על הפעוטות ביצעה מעשי התעללות גופנית ונפשית ותקפה לכל הפחות ב 380 מקרים שונים כ 23 מהפעוטות מתוך 26 ילדי הגן, זאת בעוד שכל ילדי הגן היו חשופים לאלימות הבלתי פוסקת מצידה כלפי חבריהם בגן. לאור האמור יוחסה לקובר התעללות נפשית בכל ילדי הגן.
קובר, תקפה את הפעוטות בדרכים שונות בין היתר משכה כסא כשפעוט עמד עליו והעיפה את הפעוט לרצפה, בעטה בראשו של תינוק שישב בטרמפולינה, חצתה את החדר כדי לתקוף פעוט שישב בכסאו, משכה חלק מהפעוטות כשהיא מכניסה יד לתוך פיהם, משכה לפעוטות בשערותיהם וגררה אותם, הפנתה אלימות מכוונת מצד חלק מהפעוטות כלפי אחרים כשהיא מעודדת חלק מהם להכות ולמשוך בשערות של פעוט אחר, חסמה את פיהם של פעוטות בכדי למנוע מהם להשמיע קול או בכי, לחצה על חזיהם וצווארם של פעוטות תוך שהיא מפעילה את משקל גופה ועוד.
אכזריותה של קובר התבטאה בכך שלא פעם תקפה תינוקות ופעוטות שלא תוך כדי טיפול בהם, אלא ניגשה אליהם על מנת לתקוף אותם שכשניכר שהם שקטים או עסוקים בענייניהם. כך למשל, חצתה את החדר לתינוק בטרמפולינה, הכתה אותו בפיו משכה אותו בראשו והטיחה אותו על הטרמפולינה, טלטלה את הפעוטות בצורה אגרסיבית, בעטה בפעוטות, השתמשה בפעוטות אחרים שהחזיקה והטיחה אותם בפעוט אחר שחלפה על פניו, השכיבה באגרסיביות ערימת מזרנים על גופו של תינוק ששכב על מזרן אחר.
בנוסף, צבטה את הפעוטות, הכתה אותם בידיה, בעטה בהם, הטיחה ילדים אל הרצפה ואל הכסאות, הרימה פעוטות מיד אחת של הפעוט וגררה אותו לאורך החדר או החצר, האכילה פעוטות בכוח, הרימה והזיזה פעוטות בכוח אף כשישנו והטיחה אותם על המזרן, גררה פעוטות אחריה, הושיבה פעוטות בכוח על הכיסא ודחפה את הכיסא עם הפעוט בחוזקה לשולחן, חיתלה תינוקות ופעוטות בכוח.
בכל המקרים הסבה קובר לפעוטות ולתינוקות שהותקפו כאב משמעותי והללו פרצו בבכי וקובר השאירה אותם לבכות.
קובר ניהלה את הגן תוך שימוש תדיר באלימות כלפי הפעוטות, כשהיא משרה אווירה קשה של אלימות ופחד, ומנצלת את העובדה כי מדובר בפעוטות רכים שאינם יכולים להתגונן מפניה, ואינם מסוגלים לדווח ולהתלונן על מעשיה הנפשעים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינו עורכי הדין צברי ולוי כי: "... המשיבה נהגה באלימות שיטתית ובאכזריות כלפי פעוטות שהיו תחת אחריותה, תלויים בה לחלוטין, במשך השעות הארוכות בהן היו בגן, תוך פגיעה קשה באמון שנתנו הורי הפעוטות במשיבה, עת הפקידו בידיה את היקר להם מכל.
חמורה מכך היא פגיעתה של המשיבה בנפשם הרכה של הפעוטות שחוו אלימות ואכזריות מצד המבוגר האחראי שאמור היה לטפל בהם ולדאוג לצרכיהם. אין ספק כי התנהגות זו מטלטלת ומערערת את עולמם של הפעוטות חסרי הישע, והשלכותיה הרעות עלולות להיות ארוכות טווח, השלכות שהפעוטות מתמודדים איתם כבר עתה."
בנוסף, הוגשה בקשה לחילוט הנכס ששימש להפעלת הגן.
לקובר יוחסו 26 עבירות של התעללות בקטין או בחסר ולכל הפחות 380 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי.
יחידת רשם העמותות ברשות התאגידים החליטה להמליץ על נקיטה בהליכי פירוק של עמותת ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית (ע"ר)
בשל אי הגשת דיווחים שנתיים והעדר שיתוף פעולה עם הליכי פיקוח שננקטו על ידי יחידת רשם העמותות
בעקבות הליך פיקוח שקיימה יחידת רשם העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, בעניינה של ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית (ע"ר), נשלח דוח תוצאות פיקוח אל העמותה ביום 11 ביוני 2023, הקובע כי בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילת פירוק, בהתאם לחוק העמותות. לפיכך, תיק העמותה מועבר להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים.
דוח תוצאות בדיקה בעניינה של עמותת ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית (ע"ר), קובע, כי העמותה איננה מגישה דיווחים שנתיים ולפיכך איננה מאפשרת לקיים פיקוח על התנהלותה. יחידת רשם העמותות פנתה לעמותה ודרשה הגשת הדיווחים כאמור, אולם העמותה בחרה שלא להשיב לפניות היחידה.
הפיקוח, המבוצע על ידי יחידת רשם העמותות, נועד לבדוק את עמידתן של עמותות וחברות לתועלת הציבור בהוראות החוק והנחיות להתנהלות תקינה של עמותות. פיקוח מסוג זה בוחן, בין היתר, האם העמותה מקיימת את מטרותיה, האם מקיימת מטרות שלא אושרו על פי דין, האם מקיימת פעילות אסורה והאם כלל נכסיה וכספיה משמשים אך ורק לשם קידום מטרות אלה, ולא למטרות זרות או לחלוקת רווחים והברחת נכסים לידיים פרטיות. הפיקוח המבוצע על ידי יחידת רשם העמותות נועד להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה.
עו"ד שולי אבני שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "עמותות נדרשות להגיש מידי שנה דיווח כספי ומילולי על התנהלותן בשנה שחלפה. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם העמותות לפקח על פעילות העמותה ולבחון את עמידתן בהוראות החוק ובהנחיות להתנהלות נכונה, כמו גם לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה וכי לא מבוצעת פעילות אסורה או חלוקת רווחים אסורה. דיווחים אלה מתפרסמים לעיון הציבור מיידית וללא תשלום באתר גיידסטאר, וכך יכול הציבור לבצע פיקוח עצמאי על תאגידים ללא כוונת רווח ולהחליט האם להשקיע את כספו בגופים אלה. לשם כך, נקבעה בחוק העמותות חובת שקיפות גבוהה על העמותות, בין היתר, בשל הישענותן על תרומות פרטיות ותקציבים ציבוריים".
בשל אי הגשת דיווחים שנתיים והעדר שיתוף פעולה עם הליכי פיקוח שננקטו על ידי יחידת רשם העמותות
בעקבות הליך פיקוח שקיימה יחידת רשם העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, בעניינה של ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית (ע"ר), נשלח דוח תוצאות פיקוח אל העמותה ביום 11 ביוני 2023, הקובע כי בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילת פירוק, בהתאם לחוק העמותות. לפיכך, תיק העמותה מועבר להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים.
דוח תוצאות בדיקה בעניינה של עמותת ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית (ע"ר), קובע, כי העמותה איננה מגישה דיווחים שנתיים ולפיכך איננה מאפשרת לקיים פיקוח על התנהלותה. יחידת רשם העמותות פנתה לעמותה ודרשה הגשת הדיווחים כאמור, אולם העמותה בחרה שלא להשיב לפניות היחידה.
הפיקוח, המבוצע על ידי יחידת רשם העמותות, נועד לבדוק את עמידתן של עמותות וחברות לתועלת הציבור בהוראות החוק והנחיות להתנהלות תקינה של עמותות. פיקוח מסוג זה בוחן, בין היתר, האם העמותה מקיימת את מטרותיה, האם מקיימת מטרות שלא אושרו על פי דין, האם מקיימת פעילות אסורה והאם כלל נכסיה וכספיה משמשים אך ורק לשם קידום מטרות אלה, ולא למטרות זרות או לחלוקת רווחים והברחת נכסים לידיים פרטיות. הפיקוח המבוצע על ידי יחידת רשם העמותות נועד להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה.
עו"ד שולי אבני שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "עמותות נדרשות להגיש מידי שנה דיווח כספי ומילולי על התנהלותן בשנה שחלפה. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם העמותות לפקח על פעילות העמותה ולבחון את עמידתן בהוראות החוק ובהנחיות להתנהלות נכונה, כמו גם לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה וכי לא מבוצעת פעילות אסורה או חלוקת רווחים אסורה. דיווחים אלה מתפרסמים לעיון הציבור מיידית וללא תשלום באתר גיידסטאר, וכך יכול הציבור לבצע פיקוח עצמאי על תאגידים ללא כוונת רווח ולהחליט האם להשקיע את כספו בגופים אלה. לשם כך, נקבעה בחוק העמותות חובת שקיפות גבוהה על העמותות, בין היתר, בשל הישענותן על תרומות פרטיות ותקציבים ציבוריים".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום בתל אביב הרשיע היום על פי הודאתו את עודד שכנאי בביצוע עבירות מס. הצדדים יעתרו לעונש של 9 חודשי מאסר, שירוצו על דרך של עבודות שירות בכפוף לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות, וקנס בגובה של 900,000 ₪.
במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים הגישה היום פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן ממנו עולה כי בין השנים 2009-2007 פעל שכנאי, בשותפות עם גל הירש, יניב אדם ומיכאל בנימיני, למתן שירותי ייעוץ ביטחוני, אימון צבאי ותיווך בעסקאות למכירת ציוד צבאי עבור משרד ההגנה בגיאורגיה. שכנאי פעל בגיאורגיה, בין היתר, באמצעות חברה פנמית בשם ארטיסטי שבבעלותו.
במהלך השנים 2008-2009, עת היה שכנאי תושב מדינת ישראל, נצמחו לחברת ארטיסטי רווחים מהשותפות בהיקף של למעלה מ-5.4 מיליון ₪. הכנסות אלו הועברו לחשבונות בשוויץ, ללא שדיווח עליהן למס הכנסה ותוך שהוא עורך דו"חות מס לא נכונים בהם השמיט הכנסות עליהן נדרש לדווח. בנוסף, מסר ידיעות לא נכונות לגבי עניינים המשפיעים על חיובו במס.
כב' הש' איתן קורנהאוזר, מבית משפט השלום בת"א הרשיע בהתאם להודאתו את שכנאי בשתי עבירות של מסירת דוח וידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר, בהתאם לסעיף 217 לפקודת מס הכנסה. הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של 9 מאסר שיומרו בעבודות שירות וקנס של 900,000 ₪, זאת לאחר הסדרת חוב המס בהיקף של מיליוני שקלים מול רשות המיסים.
שכנאי נאשם בפרשת "דיפנסיב שילד", שבה נאשמים גם גל הירש ומיכאל בנימיני (אשר התיק בעניינו הותלה). בנוסף, במסגרת הפרשה, במהלך חודש אוקטובר 2021, הורשע יניב אדם, שותף נוסף בפרשה, בביצוע עבירות מס.
לתזכורת - קיים צו האוסר פרסום פרטים מזהים של מי שעבדו כמדריכים במסגרת הפעילות בגיאורגיה שעומדת במרכז הפרשה.
בית המשפט השלום בתל אביב הרשיע היום על פי הודאתו את עודד שכנאי בביצוע עבירות מס. הצדדים יעתרו לעונש של 9 חודשי מאסר, שירוצו על דרך של עבודות שירות בכפוף לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות, וקנס בגובה של 900,000 ₪.
במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים הגישה היום פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן ממנו עולה כי בין השנים 2009-2007 פעל שכנאי, בשותפות עם גל הירש, יניב אדם ומיכאל בנימיני, למתן שירותי ייעוץ ביטחוני, אימון צבאי ותיווך בעסקאות למכירת ציוד צבאי עבור משרד ההגנה בגיאורגיה. שכנאי פעל בגיאורגיה, בין היתר, באמצעות חברה פנמית בשם ארטיסטי שבבעלותו.
במהלך השנים 2008-2009, עת היה שכנאי תושב מדינת ישראל, נצמחו לחברת ארטיסטי רווחים מהשותפות בהיקף של למעלה מ-5.4 מיליון ₪. הכנסות אלו הועברו לחשבונות בשוויץ, ללא שדיווח עליהן למס הכנסה ותוך שהוא עורך דו"חות מס לא נכונים בהם השמיט הכנסות עליהן נדרש לדווח. בנוסף, מסר ידיעות לא נכונות לגבי עניינים המשפיעים על חיובו במס.
כב' הש' איתן קורנהאוזר, מבית משפט השלום בת"א הרשיע בהתאם להודאתו את שכנאי בשתי עבירות של מסירת דוח וידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר, בהתאם לסעיף 217 לפקודת מס הכנסה. הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של 9 מאסר שיומרו בעבודות שירות וקנס של 900,000 ₪, זאת לאחר הסדרת חוב המס בהיקף של מיליוני שקלים מול רשות המיסים.
שכנאי נאשם בפרשת "דיפנסיב שילד", שבה נאשמים גם גל הירש ומיכאל בנימיני (אשר התיק בעניינו הותלה). בנוסף, במסגרת הפרשה, במהלך חודש אוקטובר 2021, הורשע יניב אדם, שותף נוסף בפרשה, בביצוע עבירות מס.
לתזכורת - קיים צו האוסר פרסום פרטים מזהים של מי שעבדו כמדריכים במסגרת הפעילות בגיאורגיה שעומדת במרכז הפרשה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד איסק קופרמן (41) מאשדוד לאחר ששדד אישה כבת שבעים בדרכה הביתה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם חזן - גרימברג עולה כי לפני כשבועיים בשעות הערב, צעדה המתלוננת (1953) ברחובות אשדוד בדרכה לביתה. קופרמן, שבאותה העת הלך מאחוריה התווכח עם בת זוגו, שהביעה מורת רוח מהעובדה כי הוא לא עובד. במענה לך ציין קופרמן כי הוא יעשה הכל על מנת שיהיה לה כסף ואמר שיביא לא את התיק של המתלוננת. לאור האמור, התקרב קופרמן אל המתלוננת מאחורה, הפיל אותה ארצה באמצעות מכה חזקה לראש, קרע את השרשרת שהייתה על צווארה משך את התיק מכתפה וברח מהמקום. המתלוננת קמה מהרצפה והחלה לרדוף אחר קופרמן אך ללא הועיל. חלק מהשלל שהסתיר קופרמן באזור ביתו הוחזרו למתלוננת על ידי בת זוגו.
בנוסף, הגישה עו"ד חן עסיס לביא מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתב אישום, לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע, כנגד שלושה קטינים לאחר ששדו אישה בשנות הארבעים עת ישבה על ספסל בפארק באשדוד.
מכתב האישום עולה לפני כשבוע בשעות הצהריים נסעו הקטינים לאשדוד והגיעו לאחד מהפארקים בעיר. אותה השעה ישבה המתלוננת בפארק ושוחחה עם חברה בטלפון הנייד שלה. כאשר הבחינו הקטינים במתלוננת החליטו לשדוד את תיקה והטלפון הנייד שברשותה, לשם כך החל אחד הקטינים לחנוק את המתלוננת, עד שאיבדה את הכרתה, בעוד השניים הנוספים חטפו מידה את הטלפון והתיק ברשותה.
לכלל הנאשמים יוחסה עבירת שוד והוגשה כנגדם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינים, כמו כן לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינם.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד איסק קופרמן (41) מאשדוד לאחר ששדד אישה כבת שבעים בדרכה הביתה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם חזן - גרימברג עולה כי לפני כשבועיים בשעות הערב, צעדה המתלוננת (1953) ברחובות אשדוד בדרכה לביתה. קופרמן, שבאותה העת הלך מאחוריה התווכח עם בת זוגו, שהביעה מורת רוח מהעובדה כי הוא לא עובד. במענה לך ציין קופרמן כי הוא יעשה הכל על מנת שיהיה לה כסף ואמר שיביא לא את התיק של המתלוננת. לאור האמור, התקרב קופרמן אל המתלוננת מאחורה, הפיל אותה ארצה באמצעות מכה חזקה לראש, קרע את השרשרת שהייתה על צווארה משך את התיק מכתפה וברח מהמקום. המתלוננת קמה מהרצפה והחלה לרדוף אחר קופרמן אך ללא הועיל. חלק מהשלל שהסתיר קופרמן באזור ביתו הוחזרו למתלוננת על ידי בת זוגו.
בנוסף, הגישה עו"ד חן עסיס לביא מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתב אישום, לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע, כנגד שלושה קטינים לאחר ששדו אישה בשנות הארבעים עת ישבה על ספסל בפארק באשדוד.
מכתב האישום עולה לפני כשבוע בשעות הצהריים נסעו הקטינים לאשדוד והגיעו לאחד מהפארקים בעיר. אותה השעה ישבה המתלוננת בפארק ושוחחה עם חברה בטלפון הנייד שלה. כאשר הבחינו הקטינים במתלוננת החליטו לשדוד את תיקה והטלפון הנייד שברשותה, לשם כך החל אחד הקטינים לחנוק את המתלוננת, עד שאיבדה את הכרתה, בעוד השניים הנוספים חטפו מידה את הטלפון והתיק ברשותה.
לכלל הנאשמים יוחסה עבירת שוד והוגשה כנגדם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינים, כמו כן לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינם.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתבי אישום נגד ארבעה נאשמים, רוני עאסף, ויסאם אבו חייה, סארי מושלב ותיימור קיס בגין ביצוע עבירות נשק ועבירות נוספות, שניים מהם, עאסף ואבו חייה, ביצעו את העבירות במסגרת שירותם כשוטרי חובה במשטרה, תוך שהם מנצלים את נגישותם לאמצעי הלחימה. כמו כן, רוני עאסף מואשם שגנב סכומי כסף שהושארו בתחנת המשטרה.
על פי כתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד דניאל ארפי ונחקרו על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, הנאשם רוני עאסף ניצל את תפקידו כשוטר ונגישותו לנשק ולתחמושת ובמספר הזדמנויות במהלך השנה האחרונה גנב אמצעי לחימה, בין היתר, מכלולי נשק M16, כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ ומחסניות לאקדח משתי תחנות משטרה. בהמשך עאסף מכר את אמצעי הלחימה שגנב בתמורה לסכומי כסף של אלפי שקלים. בחלק מהמקרים עאסף מכר את אמצעי הלחימה עם הנאשמים האחרים, אבו חייה אשר שרת עמו בתחנת המשטרה ומושלב וקיס שני חברי ילדות שלו. כמו כן, בשנת 2022 גנב הנאשם אבו חייה כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ מתחנת המשטרה בה שרת ומכר אותם יחד עם הנאשם עאסף. השוטר עאסף נהג להתייעץ עם הנאשם קיס על המחירים אותם יש לגבות על אמצעי הלחימה שגנב וקיס ייעץ לו למי למכור את אמצעי הלחימה ולמי לא.
בנוסף, במספר הזדמנויות ניצל עאסף את תפקידו ונגישותו וגנב סכומי כסף שהושארו בתחנת המשטרה, בין היתר, סכומי כסף אישיים של השוטרים בתחנה, כסף שנתפס כמוצג בתיקי חקירה או שהושאר כפיקדון. באחד המקרים גנב שטרות כסף בסך של 3,320 שקלים מארון המוצגים בתחנת המשטרה. על פי כתב האישום, הנאשם עאסף נכנס למאגרי מידע משטרתיים והוציא מידע מתוך תיקי חקירה והעביר אותם לנאשם קיס.
כתבי האישום מייחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של גניבה, החזקת, נשיאה והובלה של חלקי נשק, סחר בנשק, קשר לפשע, גניבה בידי עובד ציבור, החזקת תחמושת, נשיאת נשק, ניסיון לשידול לגניבה וקשר לפשע, גניבה בידי עובד ציבור, פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות.
המחלקה לחקירות שוטרים מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של שלושה מהנאשמים, רוני עאסף, סארי מושלב ותיימור קיס עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. באשר לויסאם אבו חייה, מבקשת המחלקה לחקירות שוטרים להורות על קביעת תנאים מגבילים, בין היתר, מעצר בית, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר כי "העברת נשק מיד ליד בקלות שכזאת מהווה סכנה גדולה, בייחוד שמדובר באיש משטרה שחצה את הקווים וסיגל לעצמו התנהלות עבריינית".
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתבי אישום נגד ארבעה נאשמים, רוני עאסף, ויסאם אבו חייה, סארי מושלב ותיימור קיס בגין ביצוע עבירות נשק ועבירות נוספות, שניים מהם, עאסף ואבו חייה, ביצעו את העבירות במסגרת שירותם כשוטרי חובה במשטרה, תוך שהם מנצלים את נגישותם לאמצעי הלחימה. כמו כן, רוני עאסף מואשם שגנב סכומי כסף שהושארו בתחנת המשטרה.
על פי כתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד דניאל ארפי ונחקרו על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, הנאשם רוני עאסף ניצל את תפקידו כשוטר ונגישותו לנשק ולתחמושת ובמספר הזדמנויות במהלך השנה האחרונה גנב אמצעי לחימה, בין היתר, מכלולי נשק M16, כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ ומחסניות לאקדח משתי תחנות משטרה. בהמשך עאסף מכר את אמצעי הלחימה שגנב בתמורה לסכומי כסף של אלפי שקלים. בחלק מהמקרים עאסף מכר את אמצעי הלחימה עם הנאשמים האחרים, אבו חייה אשר שרת עמו בתחנת המשטרה ומושלב וקיס שני חברי ילדות שלו. כמו כן, בשנת 2022 גנב הנאשם אבו חייה כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ מתחנת המשטרה בה שרת ומכר אותם יחד עם הנאשם עאסף. השוטר עאסף נהג להתייעץ עם הנאשם קיס על המחירים אותם יש לגבות על אמצעי הלחימה שגנב וקיס ייעץ לו למי למכור את אמצעי הלחימה ולמי לא.
בנוסף, במספר הזדמנויות ניצל עאסף את תפקידו ונגישותו וגנב סכומי כסף שהושארו בתחנת המשטרה, בין היתר, סכומי כסף אישיים של השוטרים בתחנה, כסף שנתפס כמוצג בתיקי חקירה או שהושאר כפיקדון. באחד המקרים גנב שטרות כסף בסך של 3,320 שקלים מארון המוצגים בתחנת המשטרה. על פי כתב האישום, הנאשם עאסף נכנס למאגרי מידע משטרתיים והוציא מידע מתוך תיקי חקירה והעביר אותם לנאשם קיס.
כתבי האישום מייחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של גניבה, החזקת, נשיאה והובלה של חלקי נשק, סחר בנשק, קשר לפשע, גניבה בידי עובד ציבור, החזקת תחמושת, נשיאת נשק, ניסיון לשידול לגניבה וקשר לפשע, גניבה בידי עובד ציבור, פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות.
המחלקה לחקירות שוטרים מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של שלושה מהנאשמים, רוני עאסף, סארי מושלב ותיימור קיס עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. באשר לויסאם אבו חייה, מבקשת המחלקה לחקירות שוטרים להורות על קביעת תנאים מגבילים, בין היתר, מעצר בית, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר כי "העברת נשק מיד ליד בקלות שכזאת מהווה סכנה גדולה, בייחוד שמדובר באיש משטרה שחצה את הקווים וסיגל לעצמו התנהלות עבריינית".