הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בחיפה הרשיע היום על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון את יוסי סטלקול בגין פגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ועבירות נוספות שביצע יחד עם ראש עיריית קריית מוצקין לשעבר, חיים צורי.

בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אלכסנדרה קרא ושרה גרין ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, יוסי סטלקול, לשעבר עובד בחברת אוטומציה החדשה אשר סיפקה שירותי מחשוב ותמיכה לעיריית קריית מוצקין, יחד עם ראש העירייה דאז חיים צורי, השתמשו בידיעות על ענייניהם הפרטיים של תושבי עיריית מוצקין, שנמסרו לעירייה לטובת ניהולה השוטף, לטובת צרכיו האישיים-פוליטיים של צורי. זאת, ע"י שימוש בנתונים אלו כדי לאסוף מידע בעל אופי פוליטי על התושבים, תיעודו בתוכנת מאגר מידע אשר שימשה את העירייה, והעברתו לגורמים שונים.

בנוסף, קיבל סטלקול עבור צורי כספים במרמה מתקציב העירייה, בהם השתמש כדי לפתח תוכנת מאגר מידע משודרגת, אשר יועדה לשרת, בין היתר, את צרכיו האישיים-פוליטיים, על אף העובדה שהתוכנה תוקצבה מתקציב העירייה.

בהמשך, ובעקבות פרסום כתבה עיתונאית שחשפה את החשדות לביצוע המעשים שיוחסו לצורי באישום השני, ועל רקע פנייה מקדימה לעירייה לקבל תגובה לנטען בכתבה, סייע סטלקול לצורי לבצע פעולות שונות בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרכים אחרות.

בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון וכאמור הרשיע את סטלקול בעבירות של פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה עבור אחר (צורי) בנסיבות מחמירות, סיוע למרמה והפרת אמונים (מצד צורי) וסיוע לשיבוש מהלכי משפט.
דיון הטיעונים לעונש נקבע ל-12.12.24.
סטלקול עתיד לשמש כעד תביעה נגד צורי במסגרת ההליך המתנהל נגדו בבית-המשפט המחוזי בחיפה.

הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה
בשורה חשובה לחקלאים: חיזוק האכיפה נגד פלישה לקרקע חקלאית.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור תקנות שנועדו לחזק באופן משמעותי את האכיפה נגד מי שפולש לשטח חקלאי. זאת על ידי הפיכת עבירת הכניסה לשטח חקלאי לעבירה כלכלית. בכך תיווצר הרתעה משמעותית שתסייע בצמצום הפשיעה החקלאית על נזקיה הרבים.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי) שפורסמו להערות הציבור, קובעות כי עבירות של כניסה לשטח חקלאי הן עבירות מינהליות. המשמעות היא שעבירות אלו יאכפו באמצעות הטלת קנס מינהלי על עובר העבירה, למעט במקרים בהם תובע סבור כי הנסיבות מצדיקות הגשת כתב אישום.

הקנסות המוצעים בהתאם לטיוטה שהופצה עומדים על בין 1500 ₪ - 3500 ₪ לנכנס לשטח חקלאי ובין 500 ₪ - 1500 ₪ לכל חיה שנכנסת לשטח חקלאי.

הניסיון מלמד שקביעת עבירות כעבירות שניתן לאכוף גם בדרך מינהלית, במקרים המתאימים לכך, צפוי להפוך את האכיפה ליעילה יותר שכן היא אינה כרוכה בניהול הליך פלילי ארוך ויש בצידה סיכון כלכלי רב למפר. מדובר בכלי אכיפתי משמעותי נוסף כדי להגן על החקלאים ועל החקלאות.

לתזכיר:
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a133Y00000LPZm2QAH

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט לנוער בבאר שבע כתבי אישום נגד חמישה קטינים מהדרום, אשר השיגו כרטיסי אשראי גנובים ברשת ועשו בהם שימוש. בין היתר, לרכישת כרטיסים להופעות אותם מכרו לצדדים שלישיים.

מכתבי האישום שהוגשו על ידי עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הקטינים, שהיו באותה העת בני 15-16 ולמדו יחד בבית הספר, השיגו במהלך 2022-2023 פרטים של כרטיסי אשראי גנובים שהוצעו ברחבי הרשת. באמצעות כרטיסים אלו, רכשו הקטינים מספר רב של כרטיסים למופעים ואירועים שונים, וכן מוצרים שונים דוגמת מוצרי חשמל, ביגוד ואביזרים לרכב.

כך, לדוגמה, באמצעות חברות כרטיסים המספקות פלטפורמות לרכישת כרטיסים להופעות ברשת, רכשו הקטינים מספר רב של כרטיסים תוך שימוש בפרטים של אנשים שפרטיהם נחשפו ברשת. לאחר הרכישה, הציעו את הכרטיסים המזויפים למכירה ברשת, תוך שימוש בפרופילים מזויפים. בחלק מהמקרים, השתמשו בשמות ותמונות של אנשים אמיתיים והתחזו אליהם ללא רשותם. בחלק מהעסקאות, דרשו הקטינים מהרוכשים פרטים אישיים כביכול לצורך העברת הכרטיס המזויף על שמם, למרות שידעו כי ההפקה לא מאפשרת לעשות זאת. לאחר מכן, זייפו בדרכים שונות את השם בכרטיס ושלחו לרוכשים קישור לכרטיס המזויף או צילום של הכרטיס. בחלק מהעסקאות, קיבלו הקטינים את התשלום מהרוכשים ולאחר מכן ניתקו את הקשר איתם ולא העבירו אליהם דבר. בדרך זו קיבלו הקטינים במרמה עשרות אלפי שקלים מאנשים שרכשו מהם כרטיסים מזויפים להופעות שונות.

כאשר חברות הכרטיסים זיהו את דפוס הפעילות של הקטינים, הן ביטלו את הכרטיסים המזויפים ופרסמו על כך הודעה. לרוכשי הכרטיסים נגרם נזק בכך שלא יכלו להגיע לאירוע, ובחלק מהמקרים רוכשים שהגיעו עד למקום ולא יכלו להשתמש בכרטיסים אותם רכשו מהקטינים.

בנוסף, במועדים שונים הזמינו הקטינים סחורה בשווי של מעל 15,000 ₪ מבתי עסק שונים באינטרנט, תוך שימוש בפרטי אשראי גנובים, בשמות וכתובות שונות למשלוח, זאת על מנת לטשטש את זהותם האמיתית. כמו כן, לאחר שאחד הקטינים הבין כי משטרת ישראל מחפשת אחר חשודים במכירת כרטיסים מזויפים, הוא עדכן את שאר הקטינים והם מחקו חלק מהראיות הקושרות אותם למעשי העבירה, ובהן התכתבויות ופרופילים מזויפים ברשתות חברתיות, וזאת על מנת לטשטש את עקבותיהם ולמנוע גילוי העבירות על ידי המשטרה.

לנאשמים יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות, מידע כוזב או פלט כוזב, השמדת ראיה והדחה בחקירה.

לתשומת ליבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשמים הקטינים וכן את כתבי בית הדין.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד בני הזוג יאיר וסיוון שרון, שניהלו חברות למתן שירותים פיננסיים, לאחר שהשמיטו הכנסה בגובה 3.4 מיליון ₪.

מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה גבאי מפרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי הנאשמים ניהלו עסק שסיפק שירותים ללקוחות לאיתור כספים ממוסדות פיננסיים, מימוש זכויות מביטוח לאומי וטיפול בהחזרי מס. הנאשמים, במטרה להתחמק מתשלום מס, לא כללו את מלוא הכנסותיהם בספרי החשבונות והשמיטו מהדוחות השנתיים שהגישו לרשויות המס הכנסות בסכום של כ – 3.4 מיליון ₪ ולא שילמו את המיסים הנובעים מהכנסות אלה.

העבירות המיוחסות לנאשמים כוללות השמטה מתוך דו"ח על-פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבות ושימוש במרמה, ערמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס. בכך הסבו הנאשמים נזק לקופה הציבורית.

הודעה מטעם הפרקליטות
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע הבוקר (א') את אחמד ומחמוד זידאת, בני משפחה תושבי חברון, על פי הודאתם, בביצוע פיגועי הדריסה ברעננה בחודש ינואר 2024, במסגרתם נדרסה למוות עדנה בלושטיין ז"ל ונפצעו רבים נוספים. כמו כן הורשעו השניים על פי הודאתם, בתכנון שני ניסיונות פיגוע נוספים שלא יצאו אל הפועל – האחד כלפי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון והשני כלפי דובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי.

שני הנאשמים נהגו להסתנן מעת לעת לשטח מדינת ישראל במטרה לעבוד בה, וזאת על אף שלא החזיקו בהיתר כניסה חוקי. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, השניים מזדהים כתומכי "חמאס" והביעו תמיכה במתקפת הטרור שביצע הארגון ב7.10.23.

על רקע אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החליטו השניים להוציא לפועל פיגוע המשלב דקירה ודריסה, אשר יביא למותם של כמה שיותר ישראלים בעיר רעננה. לשם כך נטלו השניים רכבים מעסק שטיפת המכוניות בו עבד אחמד, והתפצלו על מנת לבצע פיגוע בשתי זירות שונות ולהגדיל את מספר הנפגעים.

אחמד הבחין בהולך רגל אשר הניח כי הוא יהודי, האיץ לעברו ודרס אותו עם חזית רכבו, תוך שהוא חוצה אי תנועה ומתנגש ברכב נוסף. כתוצאה מכך הוטל הולך הרגל על הקרקע בעוצמה ונפגע באופן קשה. כמו כן, נגרם נזק כבד לרכב בו התנגש אחמד. בשלב זה יצא מן הרכב, הסתער באמצעות סכין לעבר רכב נוסף, הבריח את הנהגת אשר ישבה בתוכו והחל בנסיעה במטרה לאתר קורבנות נוספים. הוא הבחין בשני הולכי רגל, האיץ את רכב לעברם ודרס אותם בעוצמה רבה. השניים הוטחו ארצה כשהם סובלים מפגיעות רבות. אז יצא אחמד מן הרכב, והחל לדקור את אחד הקורבנות בסכין. משנשברה הסכין נמלט מן המקום בריצה.

במקביל, נסע מחמוד על רחוב אחוזה בעיר. משהבחין בהתקהלות של מספר אנשים בתחנת אוטובוס, האיץ את רכבו לעברם ודרס כמה מהם שעלה בידו בעוצמה רבה עד שהתנגש בתחנת האוטובוס עצמה. 18 מתוך 25 האנשים שעמדו בתחנה נפגעו כתוצאה מהדריסה בדרגות חומרה שונות ונזקקו לטיול רפואי. אחת מן הנפגעות היתה עדנה בלושטיין, אשר נפצעה באופן אנוש וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותה. בשלב זה נמלט הנאשם בריצה מן המקום.
זמן מה לאחר ביצוע המעשים נתפסו השניים על ידי כוחות הביטחון.

כאמור, היום הורשעו השניים ע"פ הודאתם בעבירות של רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור, 27 מעשי טרור של ניסיון לרצח, ריבוי מעשי טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ריבוי פציעה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזענות, החזקת סכין שלא כדין מתוך מניע גזענות, לצד עבירות נוספות.

בכתב האישום מתואר איך קודם לפיגוע הדריסה שביצעו, תכננו הנאשמים לבצע פיגוע במהלך חודש אוקטובר באזור יהודה ושומרון. השניים ניסו ליצור קשר עם גורמים הקשורים לארגון חמאס ולהשיג נשק חם ורכב לטובת מימוש תכניתם. משלא עלה הדבר בידם, הצטיידו בגרזן ובסכינים וניסו לארוב לכוחות הביטחון בסביבתם בשאיפה לדקור חייל ולחטוף את נשקו, אך כשלו בתכנונם בשל היעדר הזדמנות מתאימה.

בגין זאת הורשעו השניים גם בקשירת קשר לפשע של מעשה טרור ובהחזקת סכין שלא כדין בצוותא מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי ציבור

בנוסף, בחודש דצמבר 2023, החליטו השניים להתנקש בדובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי, על רקע תפקידו הייצוגי. לשם כך הסתננו השניים לישראל והתחקו אחר אדרעי, תוך שאחמד שכר דירה בעיר רעננה, ועבד בעסק לשטיפת מכוניות על מנת לממן את שהותו ומגוריו בישראל. בסיום משמרותיו בעבודה נהג אחמד להסתובב בעיר עם אופניו בניסיון לאתר את אדרעי, ומוחמד המתין לעדכון בעניין איתורו של אדרעי.

בגין זאת הורשעו השניים גם בהכנה לביצוע מעשה טרור בצוותא, כניסה וישיבה בישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, והתחזות לאדם אחר.

הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בת"א הרשיע היום את מלהק הריאלטי עומר שפרינגר (30) מת"א, ב-18 אישומים שונים של מעשים מגונים, לאחר שגרם למתלוננות לשלוח לו תמונות וסרטונים אינטימיים, בתואנת שווא כי זה נדרש לפרויקטים רווחיים.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, שהגישה עו"ד נורית פרחי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בכך שבתפקידו כמלהק בתעשיית הבידור, פנה בהזדמנויות שונות באמצעות רשת הפייסבוק והאינסטגרם ל-19 מתלוננות שונות, והציג בפניהן בכזב מצג שווא כי הוא מלהק לפרויקטים חדשים ורווחיים מאוד.

על מנת לרכוש את אמונן של המתלוננות ובמטרה להשיג הסכמתן לשלוח לו תמונות אינטימיות, טען הנאשם בכזב, כי לצורך בחינת התאמתן לפרויקטים אלו, עליהן להעביר לו תמונות שלהן בבגדי ים או בהלבשה תחתונה ובהמשך גם תמונות עירום, אשר ישמשו כ"בריף" שיועבר לאחראים על הפרויקטים.

כל זאת עשה הנאשם ביודעו שפרויקטים אלו אינם קיימים וכדי לגרום להן להעביר לו במרמה תמונות אינטימיות. בחלק מן המקרים, פתח הנאשם דוא"ל פיקטיבי וביקש מהמתלוננות להעביר את תמונות העירום לדוא"ל זה, השייך כביכול לאחראית על הפרויקט.

בעקבות מצג השווא, העבירו המתלוננות תמונות וסרטונים אינטימיים שלהן, לנאשם או לדוא"ל הפיקטיבי. חלק מהמתלוננות צילמו את עצמן בתמונות או סרטונים חושפניים לבקשת הנאשם ושלחו לו את התמונות/סרטונים, אותם קיבל במרמה, ולשם גירוי סיפוק או ביזוי מיני.

בית המשפט הרשיע את הנאשם כאמור ב-18 אישומים שונים בעבירות של גרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה, ניסיון לגרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה וכן בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה.

במסגרת ההסדר, אין הסכמה לעניין העונש.

‎הודעה מטעם הפרקליטות:

‎פרקליטות המדינה הגישה לבימ"ש השלום בת"א כתב אישום נגד אלכסיי שצ'בלסקי (49), תושב בת ים, אשר במסגרת רשת הונאה שיטתית ומאורגנת, הונה יחד עם חברי כנופיה נוספים עשרות קשישים יוצאי חבר העמים, בסכום מצטבר של למעלה מ-700 אלף ₪.
‎כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, עושק, התחזות כאדם אחר ועוד.
‎בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות, כי הנאשם ניצל קשישים בזקנתם, עשה בהם מעשי מרמה והמיט עליהם חרפה ומצוקה כלכלית קשה, עד כדי השפלה ועושק.

‎על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אריאל גטניו מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), הנאשם פעל יחד עם אחרים כאמור במסגרת רשת הונאה בעלת תכנית מרמה שיטתית ומאורגנת, שמטרתה להונות קשישים ולגנוב מהם סכומי כסף גבוהים. הנאשם ושותפיו פעלו במתכונת מרמתית סדורה, תוך ניצול נתוניהם האישיים של קורבנות העבירה, קשישים שאינם דוברי השפה העברית, וניצלו את חולשתם והאמון שרכשו לאיש הסמכות/המקצוע אליו התחזו.
‎כך למשל, התקשרו חברי הכנופיה לקשישים, התחזו לסוכני אינטרנט והציעו להם לשפר את האינטרנט בביתם. בתוך כך, התבקש הקורבן להוריד למכשירו האישי תוכנת ANYDESK, המאפשרת השתלטות מרחוק על מכשירו של הקורבן. בדרך זו קיבלו חברי הכנופיה במרמה גישה מלאה למכשירו האישי של הקורבן, לכל פרטיו האישיים, לרבות חשבונות הבנק שלו, וביצעו פעולות שונות בחשבונו, כולל חשיפת הקוד הסודי, ביצוע העברות כספיות לחשבונות אחרים, פדיית פיקדונות, הגדלת מגבלת משיכה יומית, וכל זאת מבלי שהקשיש היה מודע לכך.
‎בד בבד עם השיחה הטלפונית, ובמסגרת תפקידו בכנופייה, הגיע הנאשם לקרבת כספומטים, באזור העיר בת ים ומשך מחשבונותיהם של הקשישים ללא ידיעתם מאות אלפי שקלים.
‎לעתים, יצר אחד מבני הכנופייה קשר טלפוני נוסף עם קורבן העבירה, הציג עצמו בכזב כשוטר או כעובד ביטחון של הבנק, וציין בפניו כי נפל קורבן לתרמית ברשת, במסגרתה נגנבו מחשבונו כספים רבים. ההתחזות לשוטר נעשתה תוך הצגת "אסמכתאות" כוזבות, לרבות תעודת שוטר מזויפת, העברת תמונות וואטסאפ במדי שוטר, והעברת מסמכים מזויפים המעידים על אחריות ביטוחית לפעולה.
‎לאחר שרכשו חברי הכנופייה את אמונו של קורבן העבירה, הורו לו להעביר לידם באופן דחוף את כרטיס האשראי שלו, על מנת למנוע לכאורה את גניבת הכספים שבוצעה מחשבונו. או אז, ובמסגרת תפקידו בכנופייה, הגיע הנאשם לכתובותיהם של קורבנות העבירה, ואסף את כרטיסי האשראי מהקשישים.
‎בחלק מן המקרים, הקשישים אף התבקשו להעביר לנאשם סכומי כסף גדולים בתואנות שונות, בין היתר כי מדובר ב"כספים שהועברו אליהם שלא כדין.

‎במסגרת המרמה, הצליחו הנאשם ושותפיו להונות עשרות קשישים ולגנוב מהם סכום מצטבר של למעלה מ-700,000 שקלים, וביצעו עשרות ניסיונות לגנוב למעלה מ-100,000 שקלים.

‎הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
‎בבקשת המעצר צוין, כי "מי שהתאכזר לקשישים, עשק את כספם ופגע באמון הבסיסי שבין אדם לאדם, אינו ראוי לזכות באמון של בית המשפט".

שלום רב,


הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נוסף נגד עו"ד הלל בבייב ושני עובדי משרדו באור יהודה, המונה 35 אישומים של הונאה ומרמה, בסך של למעלה מ-5 מיליון ₪.

הנאשמים עו"ד הלל בבייב ואפי צפאני מואשמים כל אחד לפי חלקו בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנאשם יעקב אטיאס מעורב באישום אחד של קבלת דבר במרמה.

בכתב האישום צויין, כי "סכומי הכסף הגבוהים שהתקבלו במרמה מהמתלוננים, לאורך זמן ובאופן שיטתי, באמצעות מספר מעורבים ועל בסיס מצגים כוזבים, גילם המבוגר של חלק מהמתלוננים וניצול מצבם האישי והרפואי של המתלוננים כולם, כל אלו מהווים נסיבות מחמירות לעבירות המרמה".

כזכור, נגד עו"ד בבייב, צפאני, אטיאס ושני נאשמים נוספים הוגש בשנת 2022 כתב אישום המונה 48 אישומים בעבירות מרמה דומות. המשפט בכתב האישום הראשון מתנהל ובבייב עצור עד תום ההליכים בגין תיק זה.

סך כספי המרמה על פי שני כתבי האישום מוערך בכ-12 מיליון ₪.

בהתאם לכתב האישום, שהגישו היום עורכות הדין ליטל קורן ונעמה גוטמן-זכאי מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), עו"ד בבייב היה בעליו של משרד עורכי דין באור יהודה, צפאני איש אדמיניסטרציה ואטיאס שליח.
במשך תקופה ארוכה, פעל עו"ד בבייב, לעתים יחד עם עו"ד לאה מלך ממשרדו ועם הנאשם צפאני, ובהזדמנות אחת עם הנאשם אטיאס, להונות לקוחות, תוך הצגת מצגים כוזבים והבטחות שווא. מבין לקוחות המשרד אותם הונו הנאשמים נמנים ניצולי שואה, אנשים בעלי נכות פיזית ונפשית, קשישים, חולים ואחרים.

הנאשמים, או מי מהם, נפגשו עם המתלוננים, הציגו בפניהם אנשים שהתחזו כנציגי חברות ביטוח שונות או כבעלי תפקידים רלוונטיים לשירות המשפטי המבוקש, ובתוך כך דרשו שכר טרחה מופקע ו/או הוצאות משפט בדויות, אותם קיבלו במרמה. כמו כן, התחייב עו"ד בבייב לבצע פעולות משפטיות אותן לא היה בכוונתו לבצע וממילא לא ביצען. בעקבות הבטחות השווא והמצגים הכוזבים, קיבל עו"ד בבייב, לעתים יחד עם הנאשמים הנוספים, סך של 5,768,397 ₪, וניסו לקבל במרמה כ- 769,955 ₪.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בן ציון (בנצי) גופשטיין, אשר הורשע בעבירות הסתה לגזענות ונגזרו עליו 260 שעות לתועלת הציבור.
בהודעת הערעור, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אשרת שהם ועמיחי מרקס מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), נטען כי שגה בית המשפט בכך שלא הרשיע את גופשטיין בעבירות ההסתה לאלימות והסתה למעשה טרור, שיוחסו לו בכתב האישום בשלושה מן האישומים.

לעמדת הפרקליטות, שגה בית המשפט כשנמנע מלראות את התמונה הכללית העולה מכלל אמירותיו של גופשטיין. האישומים עוסקים בשבח למעשי אלימות כלפי ערבים: בראשון, שבח של עשיית דין עצמית בערבים שלפי הטענה "התחילו" עם יהודיות, בשלישי תמיכה באלימות כלפי מלצרים ערבים, ובחמישי תמיכה במעשה טבח של מתפללים מוסלמים חפים מפשע. נוכח תוכנם הבוטה, מעמדו הציבורי של גופשטיין, היקף הפרסום וטיב קהל היעד שאליו כוונו המסרים- התקיימה אפשרות ממשית כי אחד מהנחשפים לאמירות יושפע מהם ויפעל באלימות ברוחם.

הערעור נסוב בין היתר על השתתפותו של גופשטיין בחתונת שניים מחברי ארגון להב"ה. בחתונה זאת, נראה גופשטיין משלהב את קהל הרוקדים ונשמע שר שיר בו שיבח את מעשה הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בעוד רבים מן הרוקדים הניפו סכינים כשהם רעולי פנים. לעמדת הפרקליטות, שגה בית המשפט משראה ברעלות הפנים, בסכינים או בתנועות רובה כמאפיינים "אווירה פורימית", על רקע שירים המשבחים מעשי טבח המוניים או פיצוץ מסגדים כאווירת פורים. גופשטיין, כמורה ומנהיג, הציב דמות רוצח כדמות מופת ומעשה רצח כמעשה של קדושה דתית.

משכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט להתערב בפסק הדין, לקבוע כי גופשטיין הסית לאלימות ולטרור וכי התגבשה אפשרות ממשית שאמירותיו יביאו למעשה אלימות או טרור. בהתאם, מבקשת הפרקליטות להרשיעו בעבירות כתב האישום. בצד הערעור על הכרעת הדין מבקשת הפרקליטות כי עונשו יוחמר באופן ההולם את מעשיו והתואם את מדיניות הענישה הנוהגת.

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:

המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד חמישה שוטרים, שהשליכו בניגוד לנוהל ההפעלה המשטרתי רימוני הלם לעבר מפגינים, בהפגנה בת"א במרץ 2023, והביאו ברשלנותם לפציעתם של מפגינים.

בכתב האישום שהוגש ע"י עוה"ד נטלי חגי-גדלוב ואיציק פרץ ממח"ש נאמר, כי הנאשמים נכחו במסגרת תפקידם בהפגנה באזור מחלף השלום. החמישה נאשמים שהשליכו רימוני הלם לעבר ההמון, שבאותה שעה לא הפגין אלימות כלפי השוטרים. הצפיפות הרבה בה עמדו המפגינים, בהם גם ילדים וקשישים, ותזוזתם התכופה ממקום למקום, מנעו אפשרות להעריך כראוי את מקום נחיתת הרימון, כל זאת בניגוד לנוהל המשטרתי. בנוסף, למרות תנאי השטח והנסיבות, הנאשמים לא בחרו באמצעי חלופי לפיזור הפגנות, שבו סיכון נמוך יותר לפגיעה בגוף.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בהמשך להודעת דוברות בתי המשפט, להלן התייחסות עו״ד ניצן פרידמן ועו"ד רונית חסון מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) לגזר הדין:

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר עונש משמעותי ממשוך על אם ובן זוגה שביצעו עבירות מין חמורות בבתם בת ה-18 הלוקה בהפרעה נפשית ומונמכות קוגניטיבית על גבול המוגבלות שכלית התפתחותית. הנאשמים הורשעו בביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות במתלוננת, בביתה של הנאשמת ובמספר הזדמנויות בבית מלון בו שהו שלושתם, במהלך חופשת חג. כמו כן, הורשעו הנאשמים בעבירה של השמדת ראיה, בכך שהנאשמת אילצה את המתלוננת למחוק הודעות אשר יכולות להפליל את הנאשמים מהטלפון של המתלוננת, והנאשם מחק הודעות מהטלפון שלו.

בית המשפט גזר עונש יוצא דופן בחומרתו של 7 שנות מאסר בפועל על הנאשמת ושל 8 שנות מאסר לנאשם בגין ביצוע העבירות. בית המשפט הנכבד עמד על חומרתם של המעשים שביצעו הנאשמים כלפי הקטינה, על תדירותם, ועל כך שאלו נעשו תוך ניצול חולשתה ופגיעותה של הקטינה, הן בשל גילה הצעיר והן בשל היותה לוקה בהפרעת אישיות גבולית ובעלת מונמכות קוגניטיבית על גבול מוגבלות שכלית התפתחותית, וכל זאת בידי מי שאמורים היו לגונן ולהגן עליה, אימה של הקטינה ובן זוגה מזה כעשור.

בנסיבות הייחודיות של התיק, קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות כי יש מקום לקבוע גם פיצוי גבוה למתלוננת כחלק מהמטרה לסייע בשיקומה, והטיל פיצוי משמעותי בסך 175,000 ש"ח. בית המשפט עמד על הנזקים החמורים שנגרמו לקטינה ועל אובדן התא המשפחתי באופן שהותיר אותה בודדה וחסרת גורמי תמיכה.

שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בת"א גזר היום עונש תקדימי של 20 שנות מאסר בפועל על שוהה בלתי חוקי מוחמד לולו (39), שהודה והורשע ברצח באדישות אגב נהיגה של הרצל בוסתני (73) ז"ל לפני כשנה בחולון. בנוסף, השית בית המשפט על הנאשם לשלם פיצוי למשפחת המנוח בסך של 150,000 ₪.

מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) נמסר: "בית המשפט קיבל פה אחד את עמדת הפרקליטות והשית על הנאשם עונש חריג בחומרתו. מדובר בהרשעה תקדימית בעבירת רצח באדישות בנסיבות של נהיגה, לאחר הרפורמה בעבירות המתה, כאשר המדינה מבהירה שיש הכרח להילחם בעבירות אלו, הן על דרך של ענישה מחמירה והן על ידי סיווג העבירות כרצח.
בית המשפט העביר מסר, כי יש להילחם בתופעה פסולה של נהיגה פרועה ומסוכנת שעלולה לגרום לפגיעה אנושה בחפים מפשע ולתוצאה קטלנית".

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של רצח באדישות בנסיבות של נהיגה, הפקרה, ריבוי עבירות של סיכוי חיי אדם ועבירות נוספות.

בהתאם לכתב האישום המתוקן שהגישו עורכות הדין לבנת מלמד וענבר פינסקר-קמפר מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בתאריך 31.5.23, נכנס הנאשם שלא כדין מרמאללה לישראל, גנב רכב בחולון ונמלט משוטרים, והכל כשהוא נוהג ללא רישיון שמעולם לא הוציא. תוך כדי הימלטותו עם הרכב הגנוב, פגע הנאשם בשתי ניידות משטרה וברכבים שחנו בסמוך. הנאשם המשיך הרצל בוסתני ז"ל בן 73, והביא למותו. מיד לאחר הפגיעה, יצא הנאשם מהרכב ונמלט מהמקום רגלית, מבלי לעמוד על תוצאות התאונה, תוך שהוא מותיר את המנוח לכוד מתחת לרכב ומבלי להושיט לו עזרה.

בית המשפט ציין בגזר הדין כך: "לא די שהנאשם נכנס לישראל שלא כדין; לא די שהנאשם קשר קשר לביצוע פשע (גניבת רכב); לא די שהנאשם גנב בסופו של דבר רכב; לא די שהנאשם נהג ברכב ללא רישיון (וכמי שמעולם לא החזיק ברישיון נהיגה) ובלא ביטוח; לא די שהנאשם נמלט ממרדף משטרתי בנהיגה פראית ו מסוכנת; לא די שהנאשם פגע ברכבים אחרים וגרם לנזק לרכוש במזיד במנוסתו; לא די הנאשם פגע בקטנוע בו רכב המנוח, הנאשם גם נמלט מהזירה תוך שהוא מותיר את המנוח שהוא לכוד מתחת לרכב...
נסיבות עניינו חמורות במיוחד. הנזקים שגרם הנאשם קשים. מותו הטראגי של המנוח גרם נזק רב לבני משפחת המנוח שנאלצת להתמודד עם מותו טרם עת, ובאופן האלים בו מצא את מותו״.

עוד ציין בית המשפט, כי "יש לדחות בשתי ידיים את טענתו של הנאשם כי הוא נמלט מהמשטרה בעודו חושש לחייו כי לא יכול היה לדעת כי המדובר בשוטרים ואילולא הירי שבוצע לעברו, הרי התוצאה הטראגית הייתה נמנעת; מדובר בטענה מקוממת שטוב היה לולא נטענה".

בשלב הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם בין 19 ל-24 שנות מאסר בפועל. בית המשפט קבע מתחם בין 22-18 שנים והתייחס לכך, שלמעט גזר הדין של תושב רהט ראני אלכמלאת בו הושת עליו בשבוע שעבר עונש של 17.5 שנות מאסר בגין רצח באדישות של מתנדב המשטרה עמיחי כרמלי ז"ל, לא נמצא מקרה בר השוואה.

בית המשפט גזר על הנאשם כאמור עונש של 20 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי בסך של 150,000 ₪ למשפחת המנוח ושלילת רשיון נהיגה.

הסיוע המשפטי, רשות האכיפה והגבייה ועמותת מגרש ביתי בפרויקט ייחודי להסדרת חובות לדרי רחוב

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה ועמותת מגרש ביתי יצאו בפרויקט ייחודי להסדרת חובות לדרי רחוב, החיים במרחב הציבורי ונעדרים קורת גג ומקורות קיום קבועים. מאז תחילת הפיילוט נפתחו 113 תיקים בסיוע המשפטי העוסקים בטיפול משפטי בחובות ומיצוי זכויות, לרבות מעמד אישי, ביטוח לאומי ודיני עבודה, במטרה לסייע להם לשוב למסלול חיים נורמטיבי.

רבים מדרי הרחוב שרויים בחובות כבדים, מה שמהווה את אחת מהסיבות המרכזיות להגעתם של דרי הרחוב אל הרחוב ואת אחד החסמים העיקריים בפני שיקומם. כדי להעניק מענה למצוקה זאת ולסייע לדרי הרחוב בהתמודדות עם ההליכים המשפטיים הנוגעים לחובות, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, יחד עם רשות האכיפה והגבייה ובשיתוף עם עמותת 'מגרש ביתי' העוסקת בשיקום דרי רחוב, יזמו מודל מיוחד להסדרת חובות של דרי רחוב בהוצאה לפועל.
בשלב ראשון המודל החל לפעול כפיילוט במחוז תל אביב של הסיוע המשפטי, שבו ישנו ריבוי של דרי רחוב. מטרת הפיילוט היא ליצור הליך המותאם למאפייני אוכלוסיית חסרי הדיור, על מנת לסייע לאוכלוסייה זו להסדיר את החובות ובכך לקדם את שיקומה הן ברובד הכלכלי והן ברובד האישי. במסגרת המודל, הסיוע המשפטי בתל-אביב מקבל פנייה מטעם גופים, עמותות ורשויות מקומיות, המלוות דיירי רחוב, בצירוף בקשה לסיוע משפטי. בעקבות הפניה, ולאחר בדיקת זכאות כלכלית ושיחה ראשונית עם עורך דין ייעודי, מתמנה עורך דין מטעם הסיוע המשפטי המתמחה באוכלוסיית דיירי הרחוב, לטיפול משפטי מותאם. עו"ד יעל קיציס, מנהלת מחוז ת"א בסיוע המשפטי, אומרת כי "הסיוע המשפטי רואה חשיבות עליונה בייצוג אוכלוסיות מוחלשות ובכלל זה אוכלוסיית דרי הרחוב. מדובר בקבוצה ייחודית ששיקומה והחזרתה לחיים נורמטיביים משנה חיים עבורם ומשפיעה על החברה בכללותה. פרויקט הסדרת החובות של דרי הרחוב הוא פרויקט חלוצי בקידום ושיקום אוכלוסייה זו וכולי תקווה שהוא יתרחב בכל הארץ".
בשלב הבא מוגשת בקשה לרשמת ייעודית בהוצאה לפועל המוכוונת לעיסוק באוכלוסייה פגיעה זו. שיתוף הפעולה בין הגורמים המלווים את דר הרחוב – הסיוע המשפטי, הליווי הסוציאלי מטעם הגורם המפנה והרשם הייעודי בהוצאה לפועל, מהווים את לב לבו של המודל והסיבה העיקרית להצלחתו.

אחד המקרים שלווה במסגרת הפיילוט הוא של ג', בן 58 ואב לשני ילדים בגירים, אשר עלה לישראל וסמוך לאחר עלייתו החל לרצות תקופת מאסר במהלכה התמכר לסמים ואלכוהול. ההתדרדרות האישית הובילה לניתוק הקשר של ג' עם משפחתו והוא נותר ללא תמיכה וללא עורף משפחתי כלשהו. בצד ההתדרדרות האישית חווה ג' גם התדרדרות כלכלית; הוא צבר חובות רבים של למעלה מ-400,000 ₪ (בגין קרן חוב של כ- 70,000 ₪ אשר תפחה עם השנים). לאחרונה, החל ג' בהליך שיקום משמעותי במסגרתו נגמל מסמים ואלכוהול, החל לקבל תמיכה וליווי של הרווחה והמחלקה לדרי רחוב בת"א וכחלק מהליך השיקום ביקש להסדיר את חובותיו. ג' קיבל ייצוג משפטי של הסיוע המשפטי במחוז ת"א ועורך דינו הגיש בשמו בקשה להסדרת חובותיו בהוצאה לפועל במסגרת הפיילוט. הרשמת הייעודית ברשות האכיפה והגבייה, הרשמת חן לוי, התייחסה לנסיבות חייו של ג', להליך השיקום שהוא עובר, ולכך שהוא מבקש לשקם את חייו ולצאת ל"חיים חדשים", והחליטה להפחית ריביות שנצברו בתיקי ההוצאה לפועל של ג' ולקבוע הסדר התואם את יכולתו הכלכלית. ג' עומד בהסדר שנקבע לו ואין ספק כי הסדרת החובות מהווה אבן דרך משמעותית בשיקום חייו האישיים והכלכליים.

מספר נתונים שעלו במהלך הפיילוט:
• מאז תחילת הפיילוט נפתחו 113 תיקים בסיוע המשפטי העוסקים בטיפול משפטי בחובות ומיצוי זכויות, לרבות מעמד אישי, ביטוח לאומי ודיני עבודה

• עיקר הפניות הגיעו דרך הפניה של עיריית תל אביב (81 תיקים), עיריית רמת גן ועמותת מגרש ביתי (9 הפניות כל אחד), מרפאת יסעור לבריאות הנפש (6 הפניות) ועיריית חולון (5 הפניות).

• בפילוח הגילאים של משתתפי הפיילוט עולה מרביתם (31.9%) בגילאי 40-50, בגילאי 50-60 (28.8%) ומעל גיל 60 (20.6%).

• רובם של המשתתפים בפיילוט לא ידעו להצביע על גובה החובות (46.9%), כאשר ל-10% נתגלו חובות בגובה למעלה מ-200 אלף ₪, 7.5% עם חובות בגובה 100-200 אלף ₪, 16.3% עם חובות בין 10 ל-50 אלף ₪ ו-11.3% עם חובות עד גובה של 10 אלף ₪.

שלום רב,

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:

המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד שני שוטרי מג"ב, המייחס לנאשמים עבירה של תקיפה הגורמת חבלה בצוותא חדא.

על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד דניאל שחף מהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הנאשמים הבחינו במהלך סיור שגרתי בירושלים בחבורת צעירים מגדפים וצועקים בתוך הרכב וביקשו מהם להזדהות. משסירב המתלונן להזדהות, בוצע חיפוש על גופו, במהלכו נמצא גז פלפל. לצורך זיהוי ובירור אחזקת גז הפלפל, עוכב המתלונן והוכנס לניידת המשטרתית. הנאשמים הובילו את המתלונן לחניון סמוך, שם הכו אותו הן באגרופים והן באמצעות חפץ שטיבו אינו ידוע. לאחר מכן, הוציאו הנאשמים את המתלונן מהניידת בחוזקה, גררו אותו על הרצפה והתירו את המתלונן בחניון. לאחר שהמתלונן עשה את דרכו חזרה למקום בו נלקח, הגיע לתחנת דלק, שם איבד את הכרתו.

יחידת ההקדשות ברשות התאגידים והקדשות ציבוריים נרתמים למאמץ המלחמתי

בצל המלחמה והצורך שעלה בסיוע לעורף ולחזית, יחידת ההקדשות ברשות התאגידים שמשרד המשפטים, הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה מוסכמת עם נאמני הקדש "קרן אביעד" לצורך שינוי מטרות ההקדש, אשר פעל במשך שנים לטובת מטרות ציבוריות כלליות.

שינוי המטרות, אשר אושר ע"י בית המשפט, יאפשר מעתה גיוס כספים לטובת הנצחה, שיקום ותמיכה בקיבוצים ארז ובארי ובנוסף תמיכה ביתומים מיישובי עוטף עזה ודרום הנגב, אשר איבדו את הוריהם באירועי שבעה באוקטובר.
עד כה הצליחו נאמני ההקדש לגייס כ-1 מיליון ₪ לטובת הפעילות האמורה.

במקרה נוסף, התעורר הצורך במתן מעטפת סיוע לימודי ונפשי לסטודנטים משרתי המילואים של מכללת אפקה, בשל אחוזי הגיוס הגבוהים של הסטודנטים.
בעקבות כך, יחידת ההקדשות הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה מוסכמת עם נאמני הקדש "קרן מלגות ע"ש יצחק אליסה וראלף מארינברג ז"ל" לשינוי הוראות כתב ההקדש לטובת סטודנטים במכללת אפקה, אשר הוקמה במקור לשם סיוע לסטודנטים עולים מברית המועצות לשעבר בגל העליה בשנות ה-90. בית המשפט אישר להפנות למעלה מ- 900,000 ₪ מכספי ההקדש לטובת הסטודנטים ששבו ממילואים.

על הקדשות ציבוריים לקדם את המטרות הציבוריות עליהן ציווה המקדיש. אולם, במקרים בהם המטרות כלליות וניתן לפרשן בהרחבה, יחידת ההקדשות תפעל בשיתוף פעולה עם נאמני ההקדש על מנת להתאימן לצרכי השעה של המדינה.

עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת ההקדשות: "ההקדשות הציבוריים מהווים נדבך חשוב במגזר השלישי במדינת ישראל. רשות התאגידים מברכת את הירתמות נאמני הקדשות הציבוריים למתן מענה לצרכים הייחודים שנוצרו בעורף ובחזית, ותוסיף לסייע לנאמנים ולציבור כולו גם בשעה קשה זו.
אנו קוראים לנאמני הקדשות נוספים המעוניינים להצטרף למהלך המבורך לפנות ליחידת ההקדשות ברשות התאגידים".