משרד המשפטים במהלך משמעותי לטובת נפגעי עבירה:
הסיוע המשפטי לנפגעי/ות תקיפה מינית יחל כבר בשלב החקירה
מליאת הכנסת אישרה את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, המרחיב גם את הייצוג המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו ולקורבנות סחר בבני אדם
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) את יוזמת שר המשפטים לתיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית יהיו זכאים לסיוע משפטי כבר משלב פתיחת החקירה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע. בנוסף יוענק ייצוג משפטי לנפגעי העבירה גם בהליכים אזרחיים הנובעים מאירוע התקיפה, ללא עלות.
עיקרי התיקונים לחוק:
1. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לנפגעי עבירות מין בבקשה לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה.
2. הסיוע המשפטי יורחב לנפגעי עבירות מין נוספות לדוגמת מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל.
3. הרחבת הסיוע המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו או נהרגו (נפגעי עבירות המתה ומשפחות שכולות) - החוק מסיר את הגבלת הייצוג שהייתה קיימת עד היום לתקופה של שנתיים, ואף מעגן אותו בחקיקה. הסיוע המשפטי למשפחות ניתן, בין היתר, בנושאי מעמד אישי, הוצאת צווי ירושה, מימוש קצבאות מול הביטוח הלאומי, טיפול בביטוחים ממקום העבודה, טיפול בנושאים כספיים מול הבנקים, ענייני דיור, אפוטרופסות, קטינים ובנושאים נוספים.
4. הרחבת הסיוע המשפטי שניתן למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם – הרחבת הסיוע תאפשר לקורבנות לקבל סיוע משפטי בהליכים הפליליים נגד הפוגע, לצד ליווי משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מהעבירה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון החשוב הזה מצטרף לשורה של מהלכים שאני מוביל, המהווים מהפכה ביחס לנפגעי עבירה, ובראשם הקמת נציבות נפגעי עבירה, שאושרה בממשלה לפני מספר חודשים. אני מבקש להודות לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר בתיקון היסטורי וחשוב שיזם וקידם שר המשפטים, התיקון בעל חשיבות עצומה ובשורה של ממש עבור ציבור נפגעות ונפגעי עבירה. המהלך מבטא את ההכרה שלנו, כמשרד המשפטים, בהשמעת קולם של נפגעי העבירה, לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע וכן בכל הקשור להליכים אזרחיים שיידרשו בעקבות הפגיעה. אני מודה למשנה למנכ"ל, עו"ד יעל קוטיק, למחלקה למשפט ציבורי מנהלי בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד אביטל סומפולינסקי ולסיוע המשפטי בראשות עוה"ד נוחי פוליטיס על פעילותם הנמרצת והחשובה בקידום הנושא".
מצורפת טבלה עם הסברים על משמעות התיקון לחוק להרחבת הסיוע המשפטי.
הסיוע המשפטי לנפגעי/ות תקיפה מינית יחל כבר בשלב החקירה
מליאת הכנסת אישרה את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, המרחיב גם את הייצוג המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו ולקורבנות סחר בבני אדם
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) את יוזמת שר המשפטים לתיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית יהיו זכאים לסיוע משפטי כבר משלב פתיחת החקירה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע. בנוסף יוענק ייצוג משפטי לנפגעי העבירה גם בהליכים אזרחיים הנובעים מאירוע התקיפה, ללא עלות.
עיקרי התיקונים לחוק:
1. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לנפגעי עבירות מין בבקשה לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה.
2. הסיוע המשפטי יורחב לנפגעי עבירות מין נוספות לדוגמת מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל.
3. הרחבת הסיוע המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו או נהרגו (נפגעי עבירות המתה ומשפחות שכולות) - החוק מסיר את הגבלת הייצוג שהייתה קיימת עד היום לתקופה של שנתיים, ואף מעגן אותו בחקיקה. הסיוע המשפטי למשפחות ניתן, בין היתר, בנושאי מעמד אישי, הוצאת צווי ירושה, מימוש קצבאות מול הביטוח הלאומי, טיפול בביטוחים ממקום העבודה, טיפול בנושאים כספיים מול הבנקים, ענייני דיור, אפוטרופסות, קטינים ובנושאים נוספים.
4. הרחבת הסיוע המשפטי שניתן למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם – הרחבת הסיוע תאפשר לקורבנות לקבל סיוע משפטי בהליכים הפליליים נגד הפוגע, לצד ליווי משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מהעבירה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון החשוב הזה מצטרף לשורה של מהלכים שאני מוביל, המהווים מהפכה ביחס לנפגעי עבירה, ובראשם הקמת נציבות נפגעי עבירה, שאושרה בממשלה לפני מספר חודשים. אני מבקש להודות לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר בתיקון היסטורי וחשוב שיזם וקידם שר המשפטים, התיקון בעל חשיבות עצומה ובשורה של ממש עבור ציבור נפגעות ונפגעי עבירה. המהלך מבטא את ההכרה שלנו, כמשרד המשפטים, בהשמעת קולם של נפגעי העבירה, לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע וכן בכל הקשור להליכים אזרחיים שיידרשו בעקבות הפגיעה. אני מודה למשנה למנכ"ל, עו"ד יעל קוטיק, למחלקה למשפט ציבורי מנהלי בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד אביטל סומפולינסקי ולסיוע המשפטי בראשות עוה"ד נוחי פוליטיס על פעילותם הנמרצת והחשובה בקידום הנושא".
מצורפת טבלה עם הסברים על משמעות התיקון לחוק להרחבת הסיוע המשפטי.
הרפורמה של משרד המשפטים בתחום אכיפת דיני התעבורה יוצאת לדרך:
מליאת הכנסת אישרה את הקמת בית הדין לתעבורה
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפרות תעבורה מנהליות שקידם משרד המשפטים, לפיה עבירות קנס מסוג 'ברירת משפט' בתחום התעבורה (דו"חות תעבורה), יתבררו מעתה כעניין מנהלי, בבית דין מנהלי דיגיטלי וייעודי להפרות תעבורה, שיוקם במשרד המשפטים.
הרפורמה, אשר תיכנס לתוקף בעוד כשנה, צפויה לשפר משמעותית את השירות לאזרח ולתרום למאבק בתאונות הדרכים, בין היתר באמצעות מיקוד הקשב של בתי המשפט לענייני תעבורה בתיקי תעבורה חמורים והורדת תיקי התעבורה הקלים לבית הדין לתעבורה.
במסגרת הרפורמה, "הפרות תעבורה" יתבררו בהליך מנהלי לפני בית דין ייעודי שיוקם במשרד המשפטים, כאשר ככלל ניהול הליכי הערר במודל החדש יהיה דיגיטלי וישפר משמעותית את השירות הניתן לאזרח – החל מגישה מקוונת למידע על דוחות פתוחים, המשך בהצגת האפשרויות העומדות לפני מקבל הדו"ח, ועד לבירור הערר באופן מקוון – וכל זאת ללא צורך להתייצב לדיון, בשירות עצמי, תוך צמצום ההוצאה הכספית הכרוכה בניהול הליך משפטי, וללא הפסד ימי עבודה לצורך נוכחות בדיונים.
הרפורמה תסייע לקדם את המלחמה בתאונות דרכים ולשפר את האכיפה בתחום התעבורה – באמצעות העברת תיקי "ברירת המשפט", המציפים כיום את בתי המשפט לענייני תעבורה, למסלול מנהלי יעיל, אשר תפנה את שופטי התעבורה לדון בתיקים החמורים ותאפשר למצות איתם את הדין במהירות וביעילות ביחס למצב כיום. זאת ועוד, הרפורמה צפויה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים לניהול ההליכים המשפטיים בתחום התעבורה, וכך לייעל את איכות האכיפה על ידי בירור הצדק ועשיית משפט בסמוך למועד האירוע, ולא לאורך תקופה ממושכת של חודשים ואף שנים רבות לעתים, כפי שקורה היום.
יצוין כי במהלך הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוסכם עם משרד התחבורה על קידום שינויים בשיטת הניקוד אשר יקלו על הנהגים הנורמטיביים בעקבות המעבר להסדר החוקי החדש.
דוגמאות לעבירות תעבורה שיועברו למסלול המנהלי בבית הדין לתעבורה:
• שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית
• נהיגה במהירות 26-40 קמ"ש מעל למהירות המותרת בכביש לא עירוני עם שטח הפרדה, או נהיגה במהירות 21-30 קמ"ש מעל למהירות המותרת בדרך עירונית
• נהג ללא חגורת בטיחות
• חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו
*מצורפת טבלה עם השינויים המרכזיים ברפורמה
מליאת הכנסת אישרה את הקמת בית הדין לתעבורה
שלום רב,
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפרות תעבורה מנהליות שקידם משרד המשפטים, לפיה עבירות קנס מסוג 'ברירת משפט' בתחום התעבורה (דו"חות תעבורה), יתבררו מעתה כעניין מנהלי, בבית דין מנהלי דיגיטלי וייעודי להפרות תעבורה, שיוקם במשרד המשפטים.
הרפורמה, אשר תיכנס לתוקף בעוד כשנה, צפויה לשפר משמעותית את השירות לאזרח ולתרום למאבק בתאונות הדרכים, בין היתר באמצעות מיקוד הקשב של בתי המשפט לענייני תעבורה בתיקי תעבורה חמורים והורדת תיקי התעבורה הקלים לבית הדין לתעבורה.
במסגרת הרפורמה, "הפרות תעבורה" יתבררו בהליך מנהלי לפני בית דין ייעודי שיוקם במשרד המשפטים, כאשר ככלל ניהול הליכי הערר במודל החדש יהיה דיגיטלי וישפר משמעותית את השירות הניתן לאזרח – החל מגישה מקוונת למידע על דוחות פתוחים, המשך בהצגת האפשרויות העומדות לפני מקבל הדו"ח, ועד לבירור הערר באופן מקוון – וכל זאת ללא צורך להתייצב לדיון, בשירות עצמי, תוך צמצום ההוצאה הכספית הכרוכה בניהול הליך משפטי, וללא הפסד ימי עבודה לצורך נוכחות בדיונים.
הרפורמה תסייע לקדם את המלחמה בתאונות דרכים ולשפר את האכיפה בתחום התעבורה – באמצעות העברת תיקי "ברירת המשפט", המציפים כיום את בתי המשפט לענייני תעבורה, למסלול מנהלי יעיל, אשר תפנה את שופטי התעבורה לדון בתיקים החמורים ותאפשר למצות איתם את הדין במהירות וביעילות ביחס למצב כיום. זאת ועוד, הרפורמה צפויה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים לניהול ההליכים המשפטיים בתחום התעבורה, וכך לייעל את איכות האכיפה על ידי בירור הצדק ועשיית משפט בסמוך למועד האירוע, ולא לאורך תקופה ממושכת של חודשים ואף שנים רבות לעתים, כפי שקורה היום.
יצוין כי במהלך הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוסכם עם משרד התחבורה על קידום שינויים בשיטת הניקוד אשר יקלו על הנהגים הנורמטיביים בעקבות המעבר להסדר החוקי החדש.
דוגמאות לעבירות תעבורה שיועברו למסלול המנהלי בבית הדין לתעבורה:
• שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית
• נהיגה במהירות 26-40 קמ"ש מעל למהירות המותרת בכביש לא עירוני עם שטח הפרדה, או נהיגה במהירות 21-30 קמ"ש מעל למהירות המותרת בדרך עירונית
• נהג ללא חגורת בטיחות
• חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו
*מצורפת טבלה עם השינויים המרכזיים ברפורמה
מהפכה נוספת ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, במשרד המשפטים: רישום הערת אזהרה באופן דיגיטלי וחכם
הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים משיקה בימים אלו שירות תקדימי וחדשני, במסגרתו תתאפשר הגשת בקשות לרישום "הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים" (התחייבות לעשיית עסקה, הימנעות מעשיית עסקה, הערה על הצורך בהסכמה- לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין ותמ"א 38), באופן דיגיטלי וחכם.
במסגרת השירות החדש, המערכת תכווין את עורך-הדין מגיש הבקשה במהלך מילוי פרטי הבקשה, תבצע בדיקה בזמן אמת לאימות הנתונים שהוזנו ע"י עורכי הדין ותתריע על מידע שגוי שהוזן. בנוסף, המערכת תמנע ממגיש הבקשה להתקדם בשלבי ההגשה ככל שלא צורפו ומולאו הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם לדין ועוד.
השירות החדש יאפשר הגשת בקשות לרישום הערות אזהרה גם במצב שבו הצדדים מיוצגים ע"י עורך-דין שונים, באופן שבו לכל אחד מעורכי הדין המייצגים תהיה אפשרות לבצע חתימה ואימות בזמן אמת וללא צורך בשליחת טופס הבקשה מעו"ד אחד למשנהו. בסיום התהליך, המערכת תפיק את טופס הבקשה בהתאם לנתונים שהוזנו והבקשה תישלח ללשכת הרישום הרלוונטית באופן אוטומטי.
המערכת תאפשר אף השלמת מסמכים והגשת בקשה חוזרת במקרה הצורך, כך שמעתה לא יהיה עוד צורך בסריקת כתב הצהרת עורך-הדין כפי שנעשה עד היום, והצהרת עורך הדין תוטמע כחלק אינטגרלי מהתהליך.
במסגרת השירות החדש עורכי הדין לא יידרשו עוד לאמת את הצדדים ולהחתימם על-גבי טופס בקשה מודפס, לסרוק את הטופס, לחתום אותו באמצעות כרטיס חכם ולהגיש את הבקשה- מעתה, המערכת תחולל את טופס הבקשה באופן דיגיטלי ללא צורך בהדפסה וסריקה, תוך שאימות והחתמת הצדדים על גבי הטופס יעשה באופן דיגיטלי. בכך, השירות החדש יאפשר לעורכי-הדין, לראשונה, פלטפורמה התומכת במעבר לעולם ללא נייר וביצוע פעולות באופן דיגיטלי מלא.
מדובר בסנונית ראשונה של רישום דיגיטלי-חכם אשר צפוי להוביל לחסכון תקציבי משמעותי למשק, כמו גם לייעול וטיוב תהליכי הרישום ולשיפור השירות לציבור, ובתוך כך קיצור משך זמן הטיפול בבקשות המוגשות לרישום.
השירות החדש עתיד לתת מענה לכ- 250,000 בקשות לרישום הערת אזהרה המוגשות לרישום מדי שנה, תוך שהרשות פועלת להרחבת השירותים הדיגיטליים אף ביחס לעסקאות מכר ופעולות נוספות, וזאת בנוסף לערוצים המקוונים הקיימים כיום.
שירות זה מצטרף לתהליכי ההתייעלות והקדמה אותם מובילה הרשות בשנים האחרונות במטרה לקדם ולשפר את השירות לציבור, ולאפשר רישום חכם ויעיל באופן קל ונגיש.
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "משרד המשפטים שם לו למטרה עליונה לפעול במרץ להנגשת השירותים הניתנים על-ידו לרווחת הציבור. כחלק מיישום מדיניות זו, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מובילה חדשנות טכנולוגית, כמו גם שינויים ביחס לאופן ביצוע הפעולות והעסקאות במקרקעין, וזאת מתוך ראיית טובת הציבור ורצון לקדם את שוק הנדלן בישראל."
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "מדובר במהלך חדשני ופורץ דרך המהווה שלב ראשון במעבר לעולם דיגיטלי מלא. מהלך זה הינו חלק מחזון הרשות לקידום רישום דיגיטלי-חכם, שמטרתו לסייע לעורכי הדין והציבור, ולאפשר הגשת בקשות לרישום באופן יעיל ומהיר.
זהו מהלך נוסף שהרשות מובילה ומקדמת, בשיתוף אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים- המכוון לטיוב רגולציה, צמצום בירוקרטיה, ייעול תהליכי העבודה, שיפור השירות ופיתוח המשק.
הרשות תמשיך ליזום ולהוביל הליכי חדשנות ודיגיטציה כדי להתמודד עם מגמת העלייה המשמעותית בהיקפי הפעולות והעסקאות המוגשות לרישום, תוך קיצור זמני הרישום, הגברת הוודאות הקניינית ושיפור קלות עשיית העסקים בישראל"
הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים משיקה בימים אלו שירות תקדימי וחדשני, במסגרתו תתאפשר הגשת בקשות לרישום "הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים" (התחייבות לעשיית עסקה, הימנעות מעשיית עסקה, הערה על הצורך בהסכמה- לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין ותמ"א 38), באופן דיגיטלי וחכם.
במסגרת השירות החדש, המערכת תכווין את עורך-הדין מגיש הבקשה במהלך מילוי פרטי הבקשה, תבצע בדיקה בזמן אמת לאימות הנתונים שהוזנו ע"י עורכי הדין ותתריע על מידע שגוי שהוזן. בנוסף, המערכת תמנע ממגיש הבקשה להתקדם בשלבי ההגשה ככל שלא צורפו ומולאו הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם לדין ועוד.
השירות החדש יאפשר הגשת בקשות לרישום הערות אזהרה גם במצב שבו הצדדים מיוצגים ע"י עורך-דין שונים, באופן שבו לכל אחד מעורכי הדין המייצגים תהיה אפשרות לבצע חתימה ואימות בזמן אמת וללא צורך בשליחת טופס הבקשה מעו"ד אחד למשנהו. בסיום התהליך, המערכת תפיק את טופס הבקשה בהתאם לנתונים שהוזנו והבקשה תישלח ללשכת הרישום הרלוונטית באופן אוטומטי.
המערכת תאפשר אף השלמת מסמכים והגשת בקשה חוזרת במקרה הצורך, כך שמעתה לא יהיה עוד צורך בסריקת כתב הצהרת עורך-הדין כפי שנעשה עד היום, והצהרת עורך הדין תוטמע כחלק אינטגרלי מהתהליך.
במסגרת השירות החדש עורכי הדין לא יידרשו עוד לאמת את הצדדים ולהחתימם על-גבי טופס בקשה מודפס, לסרוק את הטופס, לחתום אותו באמצעות כרטיס חכם ולהגיש את הבקשה- מעתה, המערכת תחולל את טופס הבקשה באופן דיגיטלי ללא צורך בהדפסה וסריקה, תוך שאימות והחתמת הצדדים על גבי הטופס יעשה באופן דיגיטלי. בכך, השירות החדש יאפשר לעורכי-הדין, לראשונה, פלטפורמה התומכת במעבר לעולם ללא נייר וביצוע פעולות באופן דיגיטלי מלא.
מדובר בסנונית ראשונה של רישום דיגיטלי-חכם אשר צפוי להוביל לחסכון תקציבי משמעותי למשק, כמו גם לייעול וטיוב תהליכי הרישום ולשיפור השירות לציבור, ובתוך כך קיצור משך זמן הטיפול בבקשות המוגשות לרישום.
השירות החדש עתיד לתת מענה לכ- 250,000 בקשות לרישום הערת אזהרה המוגשות לרישום מדי שנה, תוך שהרשות פועלת להרחבת השירותים הדיגיטליים אף ביחס לעסקאות מכר ופעולות נוספות, וזאת בנוסף לערוצים המקוונים הקיימים כיום.
שירות זה מצטרף לתהליכי ההתייעלות והקדמה אותם מובילה הרשות בשנים האחרונות במטרה לקדם ולשפר את השירות לציבור, ולאפשר רישום חכם ויעיל באופן קל ונגיש.
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "משרד המשפטים שם לו למטרה עליונה לפעול במרץ להנגשת השירותים הניתנים על-ידו לרווחת הציבור. כחלק מיישום מדיניות זו, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מובילה חדשנות טכנולוגית, כמו גם שינויים ביחס לאופן ביצוע הפעולות והעסקאות במקרקעין, וזאת מתוך ראיית טובת הציבור ורצון לקדם את שוק הנדלן בישראל."
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "מדובר במהלך חדשני ופורץ דרך המהווה שלב ראשון במעבר לעולם דיגיטלי מלא. מהלך זה הינו חלק מחזון הרשות לקידום רישום דיגיטלי-חכם, שמטרתו לסייע לעורכי הדין והציבור, ולאפשר הגשת בקשות לרישום באופן יעיל ומהיר.
זהו מהלך נוסף שהרשות מובילה ומקדמת, בשיתוף אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים- המכוון לטיוב רגולציה, צמצום בירוקרטיה, ייעול תהליכי העבודה, שיפור השירות ופיתוח המשק.
הרשות תמשיך ליזום ולהוביל הליכי חדשנות ודיגיטציה כדי להתמודד עם מגמת העלייה המשמעותית בהיקפי הפעולות והעסקאות המוגשות לרישום, תוך קיצור זמני הרישום, הגברת הוודאות הקניינית ושיפור קלות עשיית העסקים בישראל"
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות ווליו בייס. כתב האישום מייחס לליפמן עבירות שימוש במידע פנים על ידי איש פנים ועבירות תרמית בקשר לניירות ערך, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין דנה שטרום וניצן וולקן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, במסגרת תפקידו בווליו בייס ( (Value Base עסק ליפמן בניתוח פעילות חברות נדל"ן ציבוריות מובילות ופרסום אנליזות אודותיהן, וייעץ וליווה עסקאות של חלק מהחברות. בין החברות – רני צים, גב-ים, צרפתי, דוניץ, רוטשטיין, מליסרון ופרשקובסקי. תפקידו זה העניק לו גישה למידע רגיש, ולעתים סודי, על החברות הציבוריות והמהלכים העסקיים שלהן. ליפמן ניצל לרעה את מעמדו ואת האמון לו זכה במסגרת תפקידו בווליו בייס, מטעם מנהליו ומטעם נושאי המשרה בחברות הציבוריות עמן עבד, וסחר בניירות הערך של החברות בצורה פסולה:
לפי כתב האישום, בשלושה מקרים שונים עשה ליפמן שימוש במידע פנים של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן, אליו נחשף במסגרת תפקידו. ליפמן סחר בניירות הערך של אותן חברות תוך הפרת נהלי ווליו בייס בנוגע למסחר עובדיה בניירות ערך ומבלי שמנהליו ידעו על פעילותו זו.
בשניים עשר אירועים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של החברות הציבוריות בסמוך לפני שפרסם אנליזות חיוביות שעסקו בהן. ליפמן מכר את ניירות הערך לאחר פרסום האנליזה, כאשר שער ניירות הערך עלה. באנליזות שפרסם, ליפמן הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בניירות הערך של אותן החברות ולא ציין כי בכוונתו למכור אחזקות אלו, ככל ששער הנייר יעלה. בשל התנהלות זו, מיוחסות לו עבירות של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך בדרכי תרמית לפי חוק ניירות ערך.
על מנת להסוות את המעשים, ביצע ליפמן את פעילות המסחר באמצעות חשבון הבנק של הוריו.
היקף פעילות המסחר של ליפמן, המתוארת בכתב האישום, עמד על כ-3 מיליון ש"ח, והוא הפיק ממנה רווחים בסך של כ-400,000 ש"ח.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות ווליו בייס. כתב האישום מייחס לליפמן עבירות שימוש במידע פנים על ידי איש פנים ועבירות תרמית בקשר לניירות ערך, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין דנה שטרום וניצן וולקן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, במסגרת תפקידו בווליו בייס ( (Value Base עסק ליפמן בניתוח פעילות חברות נדל"ן ציבוריות מובילות ופרסום אנליזות אודותיהן, וייעץ וליווה עסקאות של חלק מהחברות. בין החברות – רני צים, גב-ים, צרפתי, דוניץ, רוטשטיין, מליסרון ופרשקובסקי. תפקידו זה העניק לו גישה למידע רגיש, ולעתים סודי, על החברות הציבוריות והמהלכים העסקיים שלהן. ליפמן ניצל לרעה את מעמדו ואת האמון לו זכה במסגרת תפקידו בווליו בייס, מטעם מנהליו ומטעם נושאי המשרה בחברות הציבוריות עמן עבד, וסחר בניירות הערך של החברות בצורה פסולה:
לפי כתב האישום, בשלושה מקרים שונים עשה ליפמן שימוש במידע פנים של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן, אליו נחשף במסגרת תפקידו. ליפמן סחר בניירות הערך של אותן חברות תוך הפרת נהלי ווליו בייס בנוגע למסחר עובדיה בניירות ערך ומבלי שמנהליו ידעו על פעילותו זו.
בשניים עשר אירועים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של החברות הציבוריות בסמוך לפני שפרסם אנליזות חיוביות שעסקו בהן. ליפמן מכר את ניירות הערך לאחר פרסום האנליזה, כאשר שער ניירות הערך עלה. באנליזות שפרסם, ליפמן הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בניירות הערך של אותן החברות ולא ציין כי בכוונתו למכור אחזקות אלו, ככל ששער הנייר יעלה. בשל התנהלות זו, מיוחסות לו עבירות של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך בדרכי תרמית לפי חוק ניירות ערך.
על מנת להסוות את המעשים, ביצע ליפמן את פעילות המסחר באמצעות חשבון הבנק של הוריו.
היקף פעילות המסחר של ליפמן, המתוארת בכתב האישום, עמד על כ-3 מיליון ש"ח, והוא הפיק ממנה רווחים בסך של כ-400,000 ש"ח.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד זאב דולינסקי, שכיהן כעוזר נשיא המדינה דאז ראובן ריבלין, בגין עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; ונגד ניסים כהן, שכיהן כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת דאז יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, בגין עבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון. דולינסקי לקח שוחד בסכום כולל של מעל 6 מיליון ש"ח, וכהן לקח שוחד בסכום כולל של עשרות אלפי ש"ח. כתב האישום מייחס ל-13 נאשמים נוספים עבירות של מתן שוחד, תיווך לשוחד, הלבנת הון ועבירות נוספות.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידו נולמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בעת שדולינסקי שימש עוזרו הבכיר של ראובן ריבלין בתפקידיו כחבר כנסת, יו"ר הכנסת, וכנשיא המדינה, הוא פעל יחד עם אדם שוסטר, חברו מילדות ויזם עסקי, לקידום מיזם שיווק בינלאומי של חיסוני צהבת ומיזם עסקי בתחום הקנאביס הרפואי. בין השניים הוסכם כי בתמורה לסיועו של דולינסקי לקידום המיזמים, תוך שימוש בתפקידו ובמעמדו, הוא יהיה זכאי לקבל מחצית מהרווחים. דולינסקי העמיד עצמו לרשות ענייניהם העסקיים הפרטיים שלו ושל שוסטר באופן תדיר ובלתי מובחן מתפקידו הציבורי. כך, בין היתר, דולינסקי סידר לשוסטר פגישות במתחם הכנסת עם עובדי ציבור, נבחרי ציבור, אנשי עסקים ומשקיעים; סידר לשוסטר השתתפות בישיבות ועדות הכנסת; וניסה להחתים שרים על מכתבי המלצה עבור שוסטר. זאת, תוך הסתרת מעורבות העסקית בפני נבחרי ועובדי ציבור שפנה אליהם. כמו כן דולינסקי קישר והפגיש את שוסטר עם משלחות בינלאומיות ואנשי עסקים שביקרו בבית הנשיא, ואף הציג עצמו כיועץ עסקי באחת החברות של שוסטר, לצד היותו יועץ לנשיא המדינה. עבור קידום מיזם החיסונים, דולינסקי לקח שוחד בסכום של 6 מיליון ₪.
במקרה אחר, דולינסקי ונאשם נוסף ביקשו בצוותא תשלום שוחד של 100,000 ש"ח מאדם אחר בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו של דולינסקי, על מנת לסייע לקדם הקמת מפעל למחזור פסולת.
בנוסף, דולינסקי, בעת ששימש יועץ לנשיא המדינה, לקח שוחד בסכום כולל של אלפי ₪. זאת, תוך שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלה לקורסי הכנה למבחני רישוי ברפואה, קבלת אשרות כניסה לישראל, התמחות ברפואה, בקשות חנינה, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, קידום הקמת תחנת דלק על שטחו של אחד הנאשמים, ועוד.
עוד לפי כתב האישום, הנאשם ניסים כהן, עת ששימש כיועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, לקח שוחד של עשרות אלפי ₪. זאת, בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלת מעמד בישראל, אשרות כניסה לישראל, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, הקלות מול רשויות המס, ועוד. במסגרת פועלו של ניסים כהן לקידום פניות כאמור, פנה בין היתר, אל שר הפנים, שר הבריאות, שר הביטחון ועובדי ציבור נוספים.
התיק נחקר על ידי יחידת יאח"ה שבלהב 433, משטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד זאב דולינסקי, שכיהן כעוזר נשיא המדינה דאז ראובן ריבלין, בגין עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; ונגד ניסים כהן, שכיהן כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת דאז יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, בגין עבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון. דולינסקי לקח שוחד בסכום כולל של מעל 6 מיליון ש"ח, וכהן לקח שוחד בסכום כולל של עשרות אלפי ש"ח. כתב האישום מייחס ל-13 נאשמים נוספים עבירות של מתן שוחד, תיווך לשוחד, הלבנת הון ועבירות נוספות.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידו נולמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בעת שדולינסקי שימש עוזרו הבכיר של ראובן ריבלין בתפקידיו כחבר כנסת, יו"ר הכנסת, וכנשיא המדינה, הוא פעל יחד עם אדם שוסטר, חברו מילדות ויזם עסקי, לקידום מיזם שיווק בינלאומי של חיסוני צהבת ומיזם עסקי בתחום הקנאביס הרפואי. בין השניים הוסכם כי בתמורה לסיועו של דולינסקי לקידום המיזמים, תוך שימוש בתפקידו ובמעמדו, הוא יהיה זכאי לקבל מחצית מהרווחים. דולינסקי העמיד עצמו לרשות ענייניהם העסקיים הפרטיים שלו ושל שוסטר באופן תדיר ובלתי מובחן מתפקידו הציבורי. כך, בין היתר, דולינסקי סידר לשוסטר פגישות במתחם הכנסת עם עובדי ציבור, נבחרי ציבור, אנשי עסקים ומשקיעים; סידר לשוסטר השתתפות בישיבות ועדות הכנסת; וניסה להחתים שרים על מכתבי המלצה עבור שוסטר. זאת, תוך הסתרת מעורבות העסקית בפני נבחרי ועובדי ציבור שפנה אליהם. כמו כן דולינסקי קישר והפגיש את שוסטר עם משלחות בינלאומיות ואנשי עסקים שביקרו בבית הנשיא, ואף הציג עצמו כיועץ עסקי באחת החברות של שוסטר, לצד היותו יועץ לנשיא המדינה. עבור קידום מיזם החיסונים, דולינסקי לקח שוחד בסכום של 6 מיליון ₪.
במקרה אחר, דולינסקי ונאשם נוסף ביקשו בצוותא תשלום שוחד של 100,000 ש"ח מאדם אחר בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו של דולינסקי, על מנת לסייע לקדם הקמת מפעל למחזור פסולת.
בנוסף, דולינסקי, בעת ששימש יועץ לנשיא המדינה, לקח שוחד בסכום כולל של אלפי ₪. זאת, תוך שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלה לקורסי הכנה למבחני רישוי ברפואה, קבלת אשרות כניסה לישראל, התמחות ברפואה, בקשות חנינה, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, קידום הקמת תחנת דלק על שטחו של אחד הנאשמים, ועוד.
עוד לפי כתב האישום, הנאשם ניסים כהן, עת ששימש כיועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת יצחק וקנין ובהמשך כנהגו של וקנין כשר לשירותי דת, לקח שוחד של עשרות אלפי ₪. זאת, בעבור שימוש בתפקידו הציבורי וקשריו תמורת קידום פניות מצד נאשמים אחרים, אנשים פרטיים, שחלקם פעלו לקידום עניינם של אחרים. הפניות עסקו בנושאי קבלת מעמד בישראל, אשרות כניסה לישראל, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, הקלות מול רשויות המס, ועוד. במסגרת פועלו של ניסים כהן לקידום פניות כאמור, פנה בין היתר, אל שר הפנים, שר הבריאות, שר הביטחון ועובדי ציבור נוספים.
התיק נחקר על ידי יחידת יאח"ה שבלהב 433, משטרת ישראל.
בהמשך להודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד ארבעה נאשמים בגין סחר בנשים מדרום אפריקה והחזקתן בתנאי עבדות:
חמש אזרחיות דרום אפריקה הוכרו כקורבנות סחר בבני אדם על ידי משרד המשפטים.
עדותן הובילה במעצר חשודים והגשת כתב האישום בפרשת הסחר בבני אדם שנחשפה לאחרונה בתל אביב
מאז תחילת החקירה קיימה יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, קשר רציף עם המשטרה, והנחתה להעביר למקלט לקורבנות סחר שלוש נשים שאותרו במהלך פעילות המשטרה, אשר על פי החשד נסחרו לישראל לשם עיסוק בזנות. תחילה, הנשים לא שיתפו פעולה בחקירה, אולם לאחר שהן נקלטו במקלט וטופלו על ידי הצוות, נערכה חקירה נוספת, במסגרתו הרגישו יותר מוגנות ובטוחות לשתף במידע קריטי אשר הוביל לאיתור החשודים בפרשה ועוד שתי קורבנות שגם הופנו למקלט.
בעקבות המידע ושיתוף הפעולה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בכל הנשים כקורבנות סחר, והן ממשיכות להיות מטופלות ומלוות במקלט ומקבלות את כלל הזכויות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. עדויות הקורבנות הובילו, כאמור, בסופו של יום למעצר החשודים והגשת כתב האישום המשמעותי שהוגש היום.
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים: "הנשים, שנעצרו על ידי המשטרה, תחילה לא שיתפו פעולה, אולם ביקשנו להעבירם למקלט לקורבנות סחר בבני אדם למספר ימים, ולחקור אותן לאחר מכן. המהלך הניב תוצאה חיובית, מאחר ונשים אלו הרגישו שהן מוגנות ומטופלות, ולכן שיתפו פעולה וסיפקו מידע רב ומשמעותי שהוביל למעצר החשודים ולגילוי שתי נשים נוספות שהוכרו גם הן כקורבנות לסחר בבני אדם, והמידע אף הוביל להגשת כתבי האישום בפרשה. זו דוגמא מצוינת לחשיבות שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך, החל משלב הזיהוי וההכרה והחקירה, בין כלל הגורמים, תוך הבנה שללא הגנה ושיקום לקורבנות, גם האכיפה לא תוכל להתקיים".
רקע על הטיפול בקורבנות סחר בבני אדם בישראל: לפני כשנה סמכות ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם הועברה מהמשטרה למתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, כשהמנגנון החדש כולל התייעצות עם ועדה מייעצת הכוללות נציגי משטרה, רשות אוכלוסין והגירה, משרדי הרווחה והעבודה, וכן נציגת ארגונים לא ממשלתיים ושורדת סחר.
לאחר ההכרה, מוצע להן שנת שיקום על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים במקלטים ובמרכז יום ייעודי, הכולל, בין היתר, טיפול פסיכיאטרי ורפואי על ידי משרד הבריאות, ושיקום פסיכו-סוציאלי, שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית, סיוע ותמיכה בהליך הקליטה בחזרה למדינת המוצא וסיוע משפטי בחינם מטעם משרד המשפטים במהלך ההליך הפלילי נגד הפוגע ובהליכים אזרחיים הנלווים לפגיעה בהן. השהות במלקט אינה מותנית בעדות הקורבן בבית משפט או בשיתוף פעולה מצידם עם חקירת המשטרה, אולם קורבנות שבחרו להעיד נגד מי שניצל אותם ונשארו בישראל לתקופה זו, יכולים לשהות במקלט לכל אורך ההליך הפלילי ולאחר מכן לבקש שנת שיקום נוספת בהתאם לקריטריונים.
למידע נוסף על מסלול ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם, באתר יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה>> https://www.gov.il/he/pages/victims_identification_process
חמש אזרחיות דרום אפריקה הוכרו כקורבנות סחר בבני אדם על ידי משרד המשפטים.
עדותן הובילה במעצר חשודים והגשת כתב האישום בפרשת הסחר בבני אדם שנחשפה לאחרונה בתל אביב
מאז תחילת החקירה קיימה יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, קשר רציף עם המשטרה, והנחתה להעביר למקלט לקורבנות סחר שלוש נשים שאותרו במהלך פעילות המשטרה, אשר על פי החשד נסחרו לישראל לשם עיסוק בזנות. תחילה, הנשים לא שיתפו פעולה בחקירה, אולם לאחר שהן נקלטו במקלט וטופלו על ידי הצוות, נערכה חקירה נוספת, במסגרתו הרגישו יותר מוגנות ובטוחות לשתף במידע קריטי אשר הוביל לאיתור החשודים בפרשה ועוד שתי קורבנות שגם הופנו למקלט.
בעקבות המידע ושיתוף הפעולה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בכל הנשים כקורבנות סחר, והן ממשיכות להיות מטופלות ומלוות במקלט ומקבלות את כלל הזכויות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. עדויות הקורבנות הובילו, כאמור, בסופו של יום למעצר החשודים והגשת כתב האישום המשמעותי שהוגש היום.
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים: "הנשים, שנעצרו על ידי המשטרה, תחילה לא שיתפו פעולה, אולם ביקשנו להעבירם למקלט לקורבנות סחר בבני אדם למספר ימים, ולחקור אותן לאחר מכן. המהלך הניב תוצאה חיובית, מאחר ונשים אלו הרגישו שהן מוגנות ומטופלות, ולכן שיתפו פעולה וסיפקו מידע רב ומשמעותי שהוביל למעצר החשודים ולגילוי שתי נשים נוספות שהוכרו גם הן כקורבנות לסחר בבני אדם, והמידע אף הוביל להגשת כתבי האישום בפרשה. זו דוגמא מצוינת לחשיבות שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך, החל משלב הזיהוי וההכרה והחקירה, בין כלל הגורמים, תוך הבנה שללא הגנה ושיקום לקורבנות, גם האכיפה לא תוכל להתקיים".
רקע על הטיפול בקורבנות סחר בבני אדם בישראל: לפני כשנה סמכות ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם הועברה מהמשטרה למתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, כשהמנגנון החדש כולל התייעצות עם ועדה מייעצת הכוללות נציגי משטרה, רשות אוכלוסין והגירה, משרדי הרווחה והעבודה, וכן נציגת ארגונים לא ממשלתיים ושורדת סחר.
לאחר ההכרה, מוצע להן שנת שיקום על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים במקלטים ובמרכז יום ייעודי, הכולל, בין היתר, טיפול פסיכיאטרי ורפואי על ידי משרד הבריאות, ושיקום פסיכו-סוציאלי, שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית, סיוע ותמיכה בהליך הקליטה בחזרה למדינת המוצא וסיוע משפטי בחינם מטעם משרד המשפטים במהלך ההליך הפלילי נגד הפוגע ובהליכים אזרחיים הנלווים לפגיעה בהן. השהות במלקט אינה מותנית בעדות הקורבן בבית משפט או בשיתוף פעולה מצידם עם חקירת המשטרה, אולם קורבנות שבחרו להעיד נגד מי שניצל אותם ונשארו בישראל לתקופה זו, יכולים לשהות במקלט לכל אורך ההליך הפלילי ולאחר מכן לבקש שנת שיקום נוספת בהתאם לקריטריונים.
למידע נוסף על מסלול ההכרה בקורבנות סחר בבני אדם, באתר יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה>> https://www.gov.il/he/pages/victims_identification_process
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מרדכי (מוטי) זייץ, לשעבר בעל השליטה בחברת ניהול התיקים גרניט, בגין עבירות גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, ומסירת מידע כוזב לרשות ניירות ערך. לפי כתב האישום, זייץ שלח יד בכספם של כ-50 לקוחות חברה שבבעלותו בסכום כולל של כ-7.8 מיליון ש"ח (מתוכם הושבו ללקוחות כ-2.3 מיליון ש"ח).
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכת דין סתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, זייץ, בעל השליטה ב"גרניט", פעל לגיוס כספי לקוחות באמצעות חברה פרטית בבעלותו בשם "אמפירי". כמה מלקוחות אלו קיבלו מזייץ שירותי ניהול תיקים במסגרת "גרניט", וזייץ ניצל את האמון שנתנו בו כמנהל תיקים על מנת לקבל את כספם.
לפי כתב האישום, זייץ מסר ללקוחותיו שכספם ישמש לטובת הלוואות לפיתוח עסקי או להשקעה באפיקים שונים, והתחייב לתשואה מובטחת גבוהה ולסיכון נמוך. בנוסף, על מנת לחזק את המצג כי כספם של הלקוחות בטוח, נתן זייץ ערבויות להשקעה, והסתיר את המצב הכספי הקשה שלו ושל החברות בבעלותו.
בפועל, בניגוד למטרות שלשמן הפקידו הלקוחות את כספם בידי הנאשם, ובניגוד למצגים הכוזבים שזייץ הציג להם, הוא נהג בכספי הלקוחות כבשלו ועשה בהם שימוש בהתאם לצרכיו ולרצונותיו. בין היתר, זייץ השתמש בכספים על מנת לרכוש תכשיטים ולשכור רכב, וכן להחזר חובות פרטיים ותשלום ללקוחות אחרים.
פעולות אלה הובילו לכך שלא היה באפשרות זייץ לעמוד בהתחייבויותיו ללקוחות. זייץ אף הציג מצגי שווא בפני כמה מהלקוחות שפנו בבקשה לקבל את כספם חזרה כי כספם הוחזר להם או יוחזר בקרוב, או כי קיימים עיכובים שונים שאינם תלויים בו. זאת, אף שלא היה בידיו להשיב להם את כספם במועדים אלה.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
פרקליטות המדינה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מרדכי (מוטי) זייץ, לשעבר בעל השליטה בחברת ניהול התיקים גרניט, בגין עבירות גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, ומסירת מידע כוזב לרשות ניירות ערך. לפי כתב האישום, זייץ שלח יד בכספם של כ-50 לקוחות חברה שבבעלותו בסכום כולל של כ-7.8 מיליון ש"ח (מתוכם הושבו ללקוחות כ-2.3 מיליון ש"ח).
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכת דין סתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, זייץ, בעל השליטה ב"גרניט", פעל לגיוס כספי לקוחות באמצעות חברה פרטית בבעלותו בשם "אמפירי". כמה מלקוחות אלו קיבלו מזייץ שירותי ניהול תיקים במסגרת "גרניט", וזייץ ניצל את האמון שנתנו בו כמנהל תיקים על מנת לקבל את כספם.
לפי כתב האישום, זייץ מסר ללקוחותיו שכספם ישמש לטובת הלוואות לפיתוח עסקי או להשקעה באפיקים שונים, והתחייב לתשואה מובטחת גבוהה ולסיכון נמוך. בנוסף, על מנת לחזק את המצג כי כספם של הלקוחות בטוח, נתן זייץ ערבויות להשקעה, והסתיר את המצב הכספי הקשה שלו ושל החברות בבעלותו.
בפועל, בניגוד למטרות שלשמן הפקידו הלקוחות את כספם בידי הנאשם, ובניגוד למצגים הכוזבים שזייץ הציג להם, הוא נהג בכספי הלקוחות כבשלו ועשה בהם שימוש בהתאם לצרכיו ולרצונותיו. בין היתר, זייץ השתמש בכספים על מנת לרכוש תכשיטים ולשכור רכב, וכן להחזר חובות פרטיים ותשלום ללקוחות אחרים.
פעולות אלה הובילו לכך שלא היה באפשרות זייץ לעמוד בהתחייבויותיו ללקוחות. זייץ אף הציג מצגי שווא בפני כמה מהלקוחות שפנו בבקשה לקבל את כספם חזרה כי כספם הוחזר להם או יוחזר בקרוב, או כי קיימים עיכובים שונים שאינם תלויים בו. זאת, אף שלא היה בידיו להשיב להם את כספם במועדים אלה.
התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הכנסת אישרה את יוזמת משרד המשפטים לרפורמה בתחום האפוטרופסות:
בקשות של אפוטרופוסים, מיופי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט
מליאת הכנסת אישרה היום (ב׳) את התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין. החוק החדש משמעותי מאוד לאלמנות ולאלמנים, למיופי כוח ולאפוטרופוסים שמטפלים במסירות בבני משפחתם ונדרשו עד כה לאישור פעולות ברכוש בבתי המשפט. התיקון קובע הליך אישור מקל, אשר יפחית את הנטל הבירוקרטי, יקצר משמעותית את זמן הטיפול בבקשות ויחסוך בעלויות.
החקיקה נצרכה בין היתר בשל ממצאי האפוטרופוס הכללי לפיהם 95% מהחללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל לא הותירו אחריהם צוואה. במקרים רבים ההורה שנותר, מוצא את עצמו שותף בנכסים עם ילדיו, ואם הם קטינים - הוא נדרש לאישור הפעולות ברכוש בבית המשפט. מעתה, בקשות של אפוטרופוסים, מיפוי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט. מעבר להקלה הצפויה על הציבור, תיקון החוק יוביל גם לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ובעלות ההתדיינויות לצדדים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״תיקון החוק יאפשר מעבר מהליך שיפוטי להליך מינהלי פשוט ויעיל באפוטרופוס הכללי, שיפחית בעלויות האישור ויקצר את משך הטיפול בבקשות. החקיקה המתוקנת עתידה לסייע, בין היתר, לאלמנות המלחמה שירשו רכוש יחד עם ילדיהן הקטינים ולאפוטרופוסים המטפלים במסירות בבני משפחתם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "התיקון לחוק האפוטרופסות הוא צעד נוסף ממדיניות שר המשפטים להנגשת צדק וייעול הליכים לציבור הרחב. מהלך זה משמעותי ביותר ביותר עבור אלמנות, אלמנים ומיופי כוח שמטפלים בבני משפחתם. התיקון לחוק האפוטרופסות יוריד עומסים ממערכת המשפט, יצמצם את משך זמן הטיפול בבקשות ויקל על מי שמשמשים כאפוטרופוסים לקטינים, ובהם קטינים שהתייתמו לאחרונה מהוריהם במלחמת חרבות ברזל".
בקשות של אפוטרופוסים, מיופי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט
מליאת הכנסת אישרה היום (ב׳) את התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין. החוק החדש משמעותי מאוד לאלמנות ולאלמנים, למיופי כוח ולאפוטרופוסים שמטפלים במסירות בבני משפחתם ונדרשו עד כה לאישור פעולות ברכוש בבתי המשפט. התיקון קובע הליך אישור מקל, אשר יפחית את הנטל הבירוקרטי, יקצר משמעותית את זמן הטיפול בבקשות ויחסוך בעלויות.
החקיקה נצרכה בין היתר בשל ממצאי האפוטרופוס הכללי לפיהם 95% מהחללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל לא הותירו אחריהם צוואה. במקרים רבים ההורה שנותר, מוצא את עצמו שותף בנכסים עם ילדיו, ואם הם קטינים - הוא נדרש לאישור הפעולות ברכוש בבית המשפט. מעתה, בקשות של אפוטרופוסים, מיפוי כוח והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט. מעבר להקלה הצפויה על הציבור, תיקון החוק יוביל גם לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ובעלות ההתדיינויות לצדדים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״תיקון החוק יאפשר מעבר מהליך שיפוטי להליך מינהלי פשוט ויעיל באפוטרופוס הכללי, שיפחית בעלויות האישור ויקצר את משך הטיפול בבקשות. החקיקה המתוקנת עתידה לסייע, בין היתר, לאלמנות המלחמה שירשו רכוש יחד עם ילדיהן הקטינים ולאפוטרופוסים המטפלים במסירות בבני משפחתם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "התיקון לחוק האפוטרופסות הוא צעד נוסף ממדיניות שר המשפטים להנגשת צדק וייעול הליכים לציבור הרחב. מהלך זה משמעותי ביותר ביותר עבור אלמנות, אלמנים ומיופי כוח שמטפלים בבני משפחתם. התיקון לחוק האפוטרופסות יוריד עומסים ממערכת המשפט, יצמצם את משך זמן הטיפול בבקשות ויקל על מי שמשמשים כאפוטרופוסים לקטינים, ובהם קטינים שהתייתמו לאחרונה מהוריהם במלחמת חרבות ברזל".
מתמחרים מחדש את הפרטיות-
על רקע אתגרי העידן הדיגיטלי ואיומי הסייבר הגוברים הכנסת אישרה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות הקובע לראשונה סנקציות משמעותיות בגין פגיעה בפרטיות
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שניה ושלישית תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין. התיקון יגביר את ההגנה על זכות היסוד לפרטיות של הציבור בישראל ויחזק את ההתמודדות כנגד איומי הסייבר הגוברים. בנוסף, התיקון קובע הסדרים חדשים ומתקדמים ומקנה כלי אכיפה יעילים, שיתאימו לאתגרי העידן הדיגיטלי.
התיקון לחוק , שקודם על ידי המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מהווה אבן דרך חשובה בהתאמת החוק הישראלי למציאות הטכנולוגית של ימינו, מגביר את ההגנה על הזכות לפרטיות ומידע אישי ומחזק את יכולות האכיפה של הרשות בגין הפרות החוק, ההכרחי לחיזוק החוסן, לרבות תקיפות סייבר וצמצום הסיכון לאירועי דלף מידע עתידיים. כמו כן, הוא משפיע באופן מהותי על המגזר העסקי ומפחית נטל רגולטורי משמעותי בצמצום חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים. התיקון לחוק מהווה צעד חשוב גם בראי ההתאמה של ישראל לדיני הגנת הפרטיות באירופה וההכרה במדינת ישראל על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות לדין האירופי.
התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות שאושר בכנסת כולל את העיקרים הבאים: הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, והסמכות לפעול להוצאת צו הפסקת עיבוד מידע, חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות בארגונים רבים במשק, קביעת הסדר מיוחד בתחום הפרטיות בגופים ביטחוניים, הפחתת הנטל הרגולטורי באמצעות צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים, קביעת איסור גורף על עיבוד מידע אישי שנאסף באופן לא חוקי ועבירות פליליות חדשות במאגרי מידע, התאמת כלל ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות ולהסדרים הקיימים בחקיקה מודרנית של הגנת הפרטיות במדינות מובילות וסמכות לפסוק פיצויים לאזרח שהופרה פרטיותו (רקע לתיקון החוק והרחבה בנוגע לעיקרי התיקון, מפורטים בנספח להודעה). סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין:"הצורך בעדכון חוק הגנת הפרטיות מתחייב על רקע המציאות הנוכחית. הגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות וביצוע ההתאמות המתחייבות בחוק, בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם, הכרחיים לשם שיפור ההגנה על המידע האישי של הציבור ומניעת ניצולו לרעה. חקיקה זו הכרחית גם בעקבות ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה שרמת הגנת המידע האישי בה הולמת את הסטנדרט האירופי, שאושררה לאחרונה, והיא בעלת חשיבות גדולה למשק ולכלכלה הישראלית, ליחסי המסחר בין ישראל לאירופה וחוסכת נטל רגולטורי משמעותי לחברות ועסקים רבים בישראל. ברצוני להודות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עוה"ד אביטל סומפלינסקי ולצוותה, לראש רשות הגנת הפרטיות עוה"ד גלעד סממה ולצוותו, על קידום נושא חשוב זה".
על רקע אתגרי העידן הדיגיטלי ואיומי הסייבר הגוברים הכנסת אישרה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות הקובע לראשונה סנקציות משמעותיות בגין פגיעה בפרטיות
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שניה ושלישית תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין. התיקון יגביר את ההגנה על זכות היסוד לפרטיות של הציבור בישראל ויחזק את ההתמודדות כנגד איומי הסייבר הגוברים. בנוסף, התיקון קובע הסדרים חדשים ומתקדמים ומקנה כלי אכיפה יעילים, שיתאימו לאתגרי העידן הדיגיטלי.
התיקון לחוק , שקודם על ידי המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מהווה אבן דרך חשובה בהתאמת החוק הישראלי למציאות הטכנולוגית של ימינו, מגביר את ההגנה על הזכות לפרטיות ומידע אישי ומחזק את יכולות האכיפה של הרשות בגין הפרות החוק, ההכרחי לחיזוק החוסן, לרבות תקיפות סייבר וצמצום הסיכון לאירועי דלף מידע עתידיים. כמו כן, הוא משפיע באופן מהותי על המגזר העסקי ומפחית נטל רגולטורי משמעותי בצמצום חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים. התיקון לחוק מהווה צעד חשוב גם בראי ההתאמה של ישראל לדיני הגנת הפרטיות באירופה וההכרה במדינת ישראל על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות לדין האירופי.
התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות שאושר בכנסת כולל את העיקרים הבאים: הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, והסמכות לפעול להוצאת צו הפסקת עיבוד מידע, חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות בארגונים רבים במשק, קביעת הסדר מיוחד בתחום הפרטיות בגופים ביטחוניים, הפחתת הנטל הרגולטורי באמצעות צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים, קביעת איסור גורף על עיבוד מידע אישי שנאסף באופן לא חוקי ועבירות פליליות חדשות במאגרי מידע, התאמת כלל ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות ולהסדרים הקיימים בחקיקה מודרנית של הגנת הפרטיות במדינות מובילות וסמכות לפסוק פיצויים לאזרח שהופרה פרטיותו (רקע לתיקון החוק והרחבה בנוגע לעיקרי התיקון, מפורטים בנספח להודעה). סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין:"הצורך בעדכון חוק הגנת הפרטיות מתחייב על רקע המציאות הנוכחית. הגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות וביצוע ההתאמות המתחייבות בחוק, בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם, הכרחיים לשם שיפור ההגנה על המידע האישי של הציבור ומניעת ניצולו לרעה. חקיקה זו הכרחית גם בעקבות ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה שרמת הגנת המידע האישי בה הולמת את הסטנדרט האירופי, שאושררה לאחרונה, והיא בעלת חשיבות גדולה למשק ולכלכלה הישראלית, ליחסי המסחר בין ישראל לאירופה וחוסכת נטל רגולטורי משמעותי לחברות ועסקים רבים בישראל. ברצוני להודות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עוה"ד אביטל סומפלינסקי ולצוותה, לראש רשות הגנת הפרטיות עוה"ד גלעד סממה ולצוותו, על קידום נושא חשוב זה".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד האחים עמית רובשקין ואוהד רובשקין, בעלים ומנהלים של עסק לממכר רהיטים ("השולחן הראשון שלי"), בגין ביצוע בצוותא של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים כלפי לקוחותיהם, עבירות לפי חוק הגנת הצרכן ועבירות מס.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016 - 2020 היה עמית רובשקין הבעלים והמנהל של עסק לממכר רהיטים בתל אביב שפעל תחת שמות שונים, בין השאר השולחן הראשון שלי, MY FIRST TABLE, HOME TABLE DESIGN, DESIGN TABLE, FURNITURE MARKET. במהלך התקופה חבר אליו אחיו, אוהד רובשקין, כשותף בעסק.
האחים, בעצמם או באמצעות עובדי החנות, הציעו לקהל הרחב, באמצעות פרסומים ברשת, ובפייסבוק בפרט, לרכוש רהיטים באיכות גבוהה במחיר נמוך. השניים הציגו מצגי שווא של עסק הפועל כדין, בין היתר תוך שימוש במסמכים כוזבים הנחזים להיות חשבוניות או "הזמנות", תוך מתן הסברים כוזבים ללקוחות למחיר הנמוך, ואף הציגו ללקוחות תמונות שנלקחו מאתר אינטרנט של ספקים אחרים. את התמורה מלקוחותיהם דרשו מראש ובמזומן או ב"ביט", כשבפועל, לא הייתה בכוונתם או ביכולתם לספק את הרהיטים שהוזמנו. כשהלקוחות ביקשו לקבל את הרהיטים או את כספם בחזרה, השניים התעלמו מהפניות, או הבטיחו הבטחות שווא לאספקה במועד מאוחר יותר, או סיפקו רהיטים שאינם הרהיטים שהוזמנו, או סיפקו רהיטים משומשים. היקף התמורה שהתקבלה במרמה עומדת על לפחות 250,670 ₪. בנוסף, לפי כתב האישום, בכמה מקרים האחים אף נקטו באלימות, קללות ואיומים כלפי לקוחות שבאו להתלונן ולנסות לקבל חזרה את כספם.
עוד לפי כתב האישום, האחים ניהלו את העסק ב"שחור", מבלי שהודיעו על תחילת העיסוק לרשויות המס, מבלי שניהלו ספרי חשבונות, מבלי לדווח על הכנסותיהם בהיקף של לא פחות מ-2.7 מיליון ₪, ומבלי לשלם מיסים כלל.
לפי כתב האישום, הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נעוצות בבין היתר שיטתיות, בריבוי המעשים, ובהיקף של מאות אלפי ש"ח מבלי שהנאשמים מדווחים על פתיחתו של העסק לרשויות.
התיק נחקר על ידי מפלג חקירות הונאה תל אביב, משטרת ישראל, פקיד שומה חקירות תל אביב וחקירות מע"מ ומכס באר שבע, רשות המיסים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד האחים עמית רובשקין ואוהד רובשקין, בעלים ומנהלים של עסק לממכר רהיטים ("השולחן הראשון שלי"), בגין ביצוע בצוותא של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים כלפי לקוחותיהם, עבירות לפי חוק הגנת הצרכן ועבירות מס.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016 - 2020 היה עמית רובשקין הבעלים והמנהל של עסק לממכר רהיטים בתל אביב שפעל תחת שמות שונים, בין השאר השולחן הראשון שלי, MY FIRST TABLE, HOME TABLE DESIGN, DESIGN TABLE, FURNITURE MARKET. במהלך התקופה חבר אליו אחיו, אוהד רובשקין, כשותף בעסק.
האחים, בעצמם או באמצעות עובדי החנות, הציעו לקהל הרחב, באמצעות פרסומים ברשת, ובפייסבוק בפרט, לרכוש רהיטים באיכות גבוהה במחיר נמוך. השניים הציגו מצגי שווא של עסק הפועל כדין, בין היתר תוך שימוש במסמכים כוזבים הנחזים להיות חשבוניות או "הזמנות", תוך מתן הסברים כוזבים ללקוחות למחיר הנמוך, ואף הציגו ללקוחות תמונות שנלקחו מאתר אינטרנט של ספקים אחרים. את התמורה מלקוחותיהם דרשו מראש ובמזומן או ב"ביט", כשבפועל, לא הייתה בכוונתם או ביכולתם לספק את הרהיטים שהוזמנו. כשהלקוחות ביקשו לקבל את הרהיטים או את כספם בחזרה, השניים התעלמו מהפניות, או הבטיחו הבטחות שווא לאספקה במועד מאוחר יותר, או סיפקו רהיטים שאינם הרהיטים שהוזמנו, או סיפקו רהיטים משומשים. היקף התמורה שהתקבלה במרמה עומדת על לפחות 250,670 ₪. בנוסף, לפי כתב האישום, בכמה מקרים האחים אף נקטו באלימות, קללות ואיומים כלפי לקוחות שבאו להתלונן ולנסות לקבל חזרה את כספם.
עוד לפי כתב האישום, האחים ניהלו את העסק ב"שחור", מבלי שהודיעו על תחילת העיסוק לרשויות המס, מבלי שניהלו ספרי חשבונות, מבלי לדווח על הכנסותיהם בהיקף של לא פחות מ-2.7 מיליון ₪, ומבלי לשלם מיסים כלל.
לפי כתב האישום, הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נעוצות בבין היתר שיטתיות, בריבוי המעשים, ובהיקף של מאות אלפי ש"ח מבלי שהנאשמים מדווחים על פתיחתו של העסק לרשויות.
התיק נחקר על ידי מפלג חקירות הונאה תל אביב, משטרת ישראל, פקיד שומה חקירות תל אביב וחקירות מע"מ ומכס באר שבע, רשות המיסים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד ערן ברקוביץ' ונגד יוסף קלנגי, בגין עבירות הברחת יהלומים בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירות נוספות, כל אחד לפי חלקו. זאת, במסגרת הסדרי טיעון עמם בפרשת "יהלום שחור", שעניינה עבירות הברחת יהלומים בהיקף גדול לישראל באמצעות בלדרים שונים.
לפי כתב האישום נגד ברקוביץ', שהוגש על ידי עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2015-2008 הבריח ברקוביץ' יהלומי גלם מרוסיה לישראל עבור חברת אל.אל.די יהלומים בע"מ (LLD Diamonds), שעיסוקה במסחר ביהלומים. זאת, בין היתר, מבלי שהיה לברקוביץ רישיון מתאים לייבוא יהלומים ותוך הסתרתם מרשויות המכס. שווי ההברחות של ברקוביץ' מרוסיה עומד על כ-43 מיליון דולרים.
בנוסף מואשם ברקוביץ גם במקרה אחד של הברחת יהלומי גלם מברזיל, בשנת 2018, בשווי של 18,500 דולרים. כן הוא מואשם בכך שלא דיווח על הכנסות מעיסוקו בהברחת יהלומים בגובה של כ-640,000 שקלים ולא שילם את המיסים הנובעים מכך.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי ברקוביץ' יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו מאסר בפועל של שנה, קנס בגובה של 60,000 ₪, מאסר על תנאי לשקול דעת בימ"ש ותשלום המס שהשמיט.
לפי כתב האישום נגד קלנגי, שהוגש גם הוא על ידי עו"ד גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016-2008 הוא לקח חלק באופרציה רחבת ההיקף של הברחת יהלומי הגלם עבור חברת LLD כשבין היתר עסק במיון ותמחור היהלומים המוברחים. כן נאשם קלנגי בהשמטת הכנסה בגובה כ-355,000 שקלים.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי קלנגי יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו חמישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי של תשעה חודשים לתקופה של שלוש שנים וקנס של 36,000 שקלים.
כזכור, בפרשה זו כבר נגזר דינם של חברת LLD ושל מנכ"ל החברה ראובן שמאלוב, שניהלו את תהליך ההברחות. לפי גזר הדין שניתן בבימ"ש המחוזי בתל אביב ושאישר את הסדרי הטיעון בין הצדדים, החברה הודתה והורשעה בעבירות הברחה והלבנת הון ונגזר עליה קנס וחילוט בסך 25 מיליון ש"ח. ושמאלוב הודה והורשע בעבירות הברחה והלבנת הון, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס וחילוט בסך 280,000 ₪.
התיק נחקר על ידי יאחב"ל שבלהב 433 במשטרת ישראל, חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המיסים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד ערן ברקוביץ' ונגד יוסף קלנגי, בגין עבירות הברחת יהלומים בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירות נוספות, כל אחד לפי חלקו. זאת, במסגרת הסדרי טיעון עמם בפרשת "יהלום שחור", שעניינה עבירות הברחת יהלומים בהיקף גדול לישראל באמצעות בלדרים שונים.
לפי כתב האישום נגד ברקוביץ', שהוגש על ידי עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2015-2008 הבריח ברקוביץ' יהלומי גלם מרוסיה לישראל עבור חברת אל.אל.די יהלומים בע"מ (LLD Diamonds), שעיסוקה במסחר ביהלומים. זאת, בין היתר, מבלי שהיה לברקוביץ רישיון מתאים לייבוא יהלומים ותוך הסתרתם מרשויות המכס. שווי ההברחות של ברקוביץ' מרוסיה עומד על כ-43 מיליון דולרים.
בנוסף מואשם ברקוביץ גם במקרה אחד של הברחת יהלומי גלם מברזיל, בשנת 2018, בשווי של 18,500 דולרים. כן הוא מואשם בכך שלא דיווח על הכנסות מעיסוקו בהברחת יהלומים בגובה של כ-640,000 שקלים ולא שילם את המיסים הנובעים מכך.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי ברקוביץ' יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו מאסר בפועל של שנה, קנס בגובה של 60,000 ₪, מאסר על תנאי לשקול דעת בימ"ש ותשלום המס שהשמיט.
לפי כתב האישום נגד קלנגי, שהוגש גם הוא על ידי עו"ד גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בין השנים 2016-2008 הוא לקח חלק באופרציה רחבת ההיקף של הברחת יהלומי הגלם עבור חברת LLD כשבין היתר עסק במיון ותמחור היהלומים המוברחים. כן נאשם קלנגי בהשמטת הכנסה בגובה כ-355,000 שקלים.
בהסדר הטיעון הוסכם, בין היתר, כי קלנגי יודה בכל עובדות כתב האישום וכי הצדדים יבקשו מבימ"ש לגזור עליו חמישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי של תשעה חודשים לתקופה של שלוש שנים וקנס של 36,000 שקלים.
כזכור, בפרשה זו כבר נגזר דינם של חברת LLD ושל מנכ"ל החברה ראובן שמאלוב, שניהלו את תהליך ההברחות. לפי גזר הדין שניתן בבימ"ש המחוזי בתל אביב ושאישר את הסדרי הטיעון בין הצדדים, החברה הודתה והורשעה בעבירות הברחה והלבנת הון ונגזר עליה קנס וחילוט בסך 25 מיליון ש"ח. ושמאלוב הודה והורשע בעבירות הברחה והלבנת הון, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס וחילוט בסך 280,000 ₪.
התיק נחקר על ידי יאחב"ל שבלהב 433 במשטרת ישראל, חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המיסים.
הודעה לעיתונות מטעם דוברות רשות המסים ודוברות משרד המשפטים
מהיום: אישורי מסים באזור האישי באתר רשות המסים בעת הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית
במסגרת שיתוף פעולה של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ("טאבו") במשרד המשפטים ורשות המסים לתיאום רגולציה והקלה על תהליך הרישום, מעתה ניתן להנפיק את אישורי רשות המסים לצורך בקשה לרישום פרצלציה רצונית דרך האזור האישי באתר רשות המסים, ולהגישם לטאבו בצירוף תצהיר עורך דין, ללא צורך בקבלת חותמת מרשות המסים. הנחיה זו מצטרפת להנחיה קודמת שניתנה השנה בנושא הנפקת אישורי רשות המסים לצורך תיקון צו בית משותף.
הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית היא פעולה הנדרשת בעת חלוקה יזומה של קרקע בין מספר בעלי זכויות ומחייבת אישור רשות המסים הכולל את פרטי גוש החלקה והצדדים לפעולת החלוקה ו/או איחוד. בנוסף להנפקת האישור באתר הרשות, מעתה ניתן להגיש את האישור גם אם הוא כולל תיאור חלקי של החלקות או של בעלי הזכויות המשתתפים בפרצלציה.
עד כה, כאמור, נדרשה הגעה פיזית למשרדי רשות המסים או הגשת בקשה במערכת פניות הציבור לשם קבלת חותמת רשות המסים על המסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה. מעתה, על מנת להקל על הציבור, ניתן להפיק את האישורים באזור האישי ולצרפם לבקשה המוגשת לטאבו, בצירוף תצהיר עורך דין המעיד על כך שהבקשה משקפת את זכויות הבעלים/החוכרים של הנכסים, כפי שדווח למנהל מיסוי מקרקעין.
מהיום: אישורי מסים באזור האישי באתר רשות המסים בעת הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית
במסגרת שיתוף פעולה של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ("טאבו") במשרד המשפטים ורשות המסים לתיאום רגולציה והקלה על תהליך הרישום, מעתה ניתן להנפיק את אישורי רשות המסים לצורך בקשה לרישום פרצלציה רצונית דרך האזור האישי באתר רשות המסים, ולהגישם לטאבו בצירוף תצהיר עורך דין, ללא צורך בקבלת חותמת מרשות המסים. הנחיה זו מצטרפת להנחיה קודמת שניתנה השנה בנושא הנפקת אישורי רשות המסים לצורך תיקון צו בית משותף.
הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית היא פעולה הנדרשת בעת חלוקה יזומה של קרקע בין מספר בעלי זכויות ומחייבת אישור רשות המסים הכולל את פרטי גוש החלקה והצדדים לפעולת החלוקה ו/או איחוד. בנוסף להנפקת האישור באתר הרשות, מעתה ניתן להגיש את האישור גם אם הוא כולל תיאור חלקי של החלקות או של בעלי הזכויות המשתתפים בפרצלציה.
עד כה, כאמור, נדרשה הגעה פיזית למשרדי רשות המסים או הגשת בקשה במערכת פניות הציבור לשם קבלת חותמת רשות המסים על המסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה. מעתה, על מנת להקל על הציבור, ניתן להפיק את האישורים באזור האישי ולצרפם לבקשה המוגשת לטאבו, בצירוף תצהיר עורך דין המעיד על כך שהבקשה משקפת את זכויות הבעלים/החוכרים של הנכסים, כפי שדווח למנהל מיסוי מקרקעין.
ועדת האיתור החליטה להמליץ על מר גיל בלולו לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים; ההחלטה תובא לאישור הממשלה
שלום רב,
ועדת האיתור לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים מר איתמר דוננפלד, החליטה להמליץ על מר גיל בלולו לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים. ההחלטה תובא בהמשך לאישור הממשלה.
מר גיל בלולו (51), בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) ובעל תואר שני במדיניות ציבורית, הינו שמאי מקרקעין ותיק שהחל דרכו באגף שומת מקרקעין לפני כשני עשורים. בין יתר תפקידיו שימש כשמאי מחוזי, מנהל מחוז ירושלים והדרום ואזור יהודה ושומרון, סגן השמאי הממשלתי הראשי וממונה על מערך השמאות הממשלתית וכן חבר בוועדת ההשגות על שומות רמ"י ועל שומות לפיצוי מכוח פקודת הקרקעות.
בשנה האחרונה שימש בלולו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין. במסגרת תפקידו, ליווה את פעולות הממשלה והחקיקה בתחומי הנדל"ן ואומדני השווי. במהלך מלחמת חרבות ברזל, שירת מר בלולו בשירות מילואים פעיל של למעלה משבעה חודשים כקצין מבצעי, וזאת, במקביל לתפקידו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "לאגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים ישנה תרומה משמעותית כגוף הרשמי המסייע לקידום מדיניות ממשלת ישראל בתחום הנדל"ן והסדרתו. אני מברך את גיל על בחירתו ומאחל לו הצלחה רבה בתפקיד".
שלום רב,
ועדת האיתור לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים מר איתמר דוננפלד, החליטה להמליץ על מר גיל בלולו לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים. ההחלטה תובא בהמשך לאישור הממשלה.
מר גיל בלולו (51), בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) ובעל תואר שני במדיניות ציבורית, הינו שמאי מקרקעין ותיק שהחל דרכו באגף שומת מקרקעין לפני כשני עשורים. בין יתר תפקידיו שימש כשמאי מחוזי, מנהל מחוז ירושלים והדרום ואזור יהודה ושומרון, סגן השמאי הממשלתי הראשי וממונה על מערך השמאות הממשלתית וכן חבר בוועדת ההשגות על שומות רמ"י ועל שומות לפיצוי מכוח פקודת הקרקעות.
בשנה האחרונה שימש בלולו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין. במסגרת תפקידו, ליווה את פעולות הממשלה והחקיקה בתחומי הנדל"ן ואומדני השווי. במהלך מלחמת חרבות ברזל, שירת מר בלולו בשירות מילואים פעיל של למעלה משבעה חודשים כקצין מבצעי, וזאת, במקביל לתפקידו כממלא מקום השמאי הממשלתי הראשי ומנהל אגף שומת מקרקעין.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "לאגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים ישנה תרומה משמעותית כגוף הרשמי המסייע לקידום מדיניות ממשלת ישראל בתחום הנדל"ן והסדרתו. אני מברך את גיל על בחירתו ומאחל לו הצלחה רבה בתפקיד".
מהפכה בהעמדת אשראי ובניהול סיכוני אשראי בישראל:
מרבית הבנקים הגדולים השלימו את חיבורם לממשק שעבודים online המאפשר לבנקים לרשום ולסלק שעבודים במרשם החברות בכל עת באופן דיגיטלי
הממשק פותח ברשות התאגידים ומשפיע באופן ישיר גם עלניהול הסיכונים של הבנק ושל הלקוחות והערכה היא כי יחסוך למשק כ- 49,500,000 ₪ בשנה
מידי שנה מבוצעות בממוצע כ-110,000 פעולות רישום וסילוק שעבודים ממרשם החברות, כאשר כל פעולה מוערכת בעלות משקית של 450 ₪ לציבור. רשות התאגידים שבמשרד המשפטים הודיעה, כי עתה מרבית הבנקים הגדולים במשק השלימו את החיבור לממשק שעבודים online, המאפשר לבנקים לרשום ולסלק שעבודים במרשם החברות, ללא מגע יד אדם, בכל יום ושעה. ההערכה היא כי ממשק שעבודים online, אשר פותח ברשות התאגידים, יחסוך למשק בכל שנה כ - 49,500,000 ₪.
לפני פיתוח הממשק, נדרשו החברות לגשת אל הבנק להחתמת מסמכי ההלוואה ואז להגישם ליחידת החברות שברשות התאגידים, תוך המתנה ארוכה לבחינת המסמכים ולהשלמת רישום השעבוד במרשם, שבסופו הוחזרו המסמכים לבנק ורק אז התקבלה ההלוואה המבוקשת. כעת, מיד עם הרישום, מקבל הבנק חיווי שהשעבוד נרשם וניתן להעמיד אשראי או הלוואה.
ממשק שעבודים online מגלם בתוכו תועלות נוספות כגון: קיצור תהליכים בהתנהלות עסקית של חברות, מניעת סירובים ודחיה של בקשות, מניעת טעויות אנוש שעשויות להגרם מהקלדה שגויה, עמידה בזמני טיפול ומניעת פיגורים. כמו כן, הדבר יביא להאצת התנהלותה העסקית של החברה, שמקבלת אשראי לניהול פעילותה ללא עיכובים עקב תהליכים בירוקרטיים או רגולטורים. כך גם בעת סילוק שעבוד מנכסיה, אז החברה משתחררת מהתחייבויותיה ויכולה להמשיך ולהתנהל בהתאם למתווה העסקי שלה.
הבנקים שהשלימו את תהליך החיבור לממשק סילוק ורישום שעבודים online הם: בנק פועלים, בנק מזרחי, בנק לאומי והבנק הבינלאומי. הבנקים מרכנתיל ודיסקונט, השלימו חיבור לממשק סילוקים וצפויים להשלים חיבור עם ממשק רישום עד סוף שנת 2024 .
שלום רב,
משלחת מטעם מדינת ישראל תופיע בימים שלישי ורביעי בפני הוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה
המשלחת יוצאת בהובלת מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ושגריר ישראל למוסדות האו״ם בז׳נבה, דניאל מרון. המשלחת כוללת נציגים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, החינוך, הבריאות והפרקליטות הצבאית. למשלחת מתלווה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את אור, בנה בן ה-17, ואת בעלה גיל, זכרם לברכה, על ידי מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר. אור נרצח בחוף זיקים וגיל נרצח כשנזרק לעברו רימון ולאחר מכן המחבלים ביצעו וידוא הריגה על ידי ירי מטווח קצר, תוך שהגן על שני ילדיו. שני הילדים היו עדים לרצח אביהם והוכו קשות על ידי המחבלים. חלקים מאירוע זה תועדו ב"סרט הזוועות".
המשלחת תציג בפני הוועדה את הדו"ח התקופתי האחרון בעניין יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד בישראל. במהלך נאומו צפוי דוננפלד להציג את האתגרים והקשיים שחווים ילדים ונוער במלחמה; לקרוא לחברי הוועדה לגנות את ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה ולתמוך במאמצים לשחרור כל החטופים המוחזקים בעזה, בהם משפחת ביבס- ירדן, שירי וילדיהם אריאל וכפיר.
מצ"ב קישור לצפייה בשידור החי באתר האו"ם של הופעת המשלחת הישראלית בפני הוועדה, שצפויה להתחיל ביום שלישי, 3.9, בשעה 16:00 (שעון ישראל): https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
* נאומי השגריר ומנכ"ל משרד המשפטים יחלו בשעה 16:00 (שעון ישראל).
* נאומה של סבין תעסה יחל סביב השעה 17:00 (שעון ישראל).
משלחת מטעם מדינת ישראל תופיע בימים שלישי ורביעי בפני הוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה
המשלחת יוצאת בהובלת מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ושגריר ישראל למוסדות האו״ם בז׳נבה, דניאל מרון. המשלחת כוללת נציגים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, החינוך, הבריאות והפרקליטות הצבאית. למשלחת מתלווה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את אור, בנה בן ה-17, ואת בעלה גיל, זכרם לברכה, על ידי מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר. אור נרצח בחוף זיקים וגיל נרצח כשנזרק לעברו רימון ולאחר מכן המחבלים ביצעו וידוא הריגה על ידי ירי מטווח קצר, תוך שהגן על שני ילדיו. שני הילדים היו עדים לרצח אביהם והוכו קשות על ידי המחבלים. חלקים מאירוע זה תועדו ב"סרט הזוועות".
המשלחת תציג בפני הוועדה את הדו"ח התקופתי האחרון בעניין יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד בישראל. במהלך נאומו צפוי דוננפלד להציג את האתגרים והקשיים שחווים ילדים ונוער במלחמה; לקרוא לחברי הוועדה לגנות את ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה ולתמוך במאמצים לשחרור כל החטופים המוחזקים בעזה, בהם משפחת ביבס- ירדן, שירי וילדיהם אריאל וכפיר.
מצ"ב קישור לצפייה בשידור החי באתר האו"ם של הופעת המשלחת הישראלית בפני הוועדה, שצפויה להתחיל ביום שלישי, 3.9, בשעה 16:00 (שעון ישראל): https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
* נאומי השגריר ומנכ"ל משרד המשפטים יחלו בשעה 16:00 (שעון ישראל).
* נאומה של סבין תעסה יחל סביב השעה 17:00 (שעון ישראל).
לצפיה בשידור הישיר של המשלחת הישראלית בפני הוועדה לזכויות הילד באו״ם המשודר כעת היכנסו
https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
https://webtv.un.org/en/asset/k1s/k1s1kifvvj
UN Web TV
2830th Meeting, 97th Session, Committee on the Rights of the Child (CRC)
Consideration of Israel
"אני מתחננת בפניכם, תצפו בסרט הזוועות. שימו הכל בצד לרגע ותראו את האמת". כך קראה סבין תעסה בפני הוועדה לזכויות הילד של האו"ם בז'נבה (CRC), במסגרת משלחת ישראל בהובלת מנכ״ל משרד המשפטים.
סבין תעסה, מסרה לפני זמן קצר עדות בפני הוועדה לזכויות הילד של האו״ם בז׳נבה. תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את בנה בן ה-17, אור ז"ל, ואת בעלה, גיל ז"ל, שנרצח בעת שהגן על ילדיהם הקטנים מפני מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר, השתתפה במשלחת לאו״ם.
היום פורסם כי כוחות הבטחון חיסלו את מפקד פלוגת הנוחבה שפיקד על הטבח בנתיב העשרה. תעסה אמרה בעדותה בפני הוועדה: "אני מתחננת בפניכם, תצפו בסרט הזוועות. שימו הכל בצד לרגע ותראו את האמת.
תראו מה קרה בשבעה באוקטובר בישראל, תראו את שני הבנים הקטנים שלי שראו את אבא שלהם מתפוצץ לנגד עיניהם בזמן שניסה להסתתר וחדרו אליי (הביתה) בשבע בבוקר. תצפו בסרט הזוועות ואחרי זה תבינו מה אני אומרת. זה קשה לצפיה, אבל אלו החיים, החיים בישראל, בעזה ובישראל.
בני אור היה בן 17. הוא נרצח בשבעה באוקטובר בחוף זיקים, נורה על ידי מאות מחבלים פלסטיניים חמאסניקים שיצאו מהחוף עם 8 סירות ובשחייה, ללא רחמים, מצויידים במצלמות ראש, ותיעדו הכל בזמן אמת. צילמו את הרצח של הבן הקטן שלי, בני הקטן בן ה- 17.
האם זה נורמאלי? ילד בן 17 שחטף 6 כדורים בראש, שישה כדורים.
רוצים לראות תמונות? אתם יכולים לצפות בהן אחרי הנאום שלי בשמחה. כעבור רבע שעה, בעלי נפטר. אתם חייבים לקחת אחריות בשביל להבין את הבעיה שיש לנו בישראל.
חובה לקחת אחריות על העדויות של הזוועות שבוצעו בשבעה באוקטובר בידי חמאס".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, העומד בראש המשלחת הישראלית לוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה הציג בפני הוועדה את השפעות המלחמה על ילדים החיים בישראל ועל משפחותיהם וקרא לחברי הוועדה לתמוך במאמצים לשחרור החטופים- כולם.
במהלך דבריו אמר המנכ"ל דוננפלד כי:"כגוף של האו"ם, האמון על ההגנה על זכויות הילד, ועדה זו חייבת לגנות באופן ברור את ארגוני הטרור, חמאס וחיזבאללה, על הזוועות שבוצעו כנגד תינוקות וילדים ישראלים ולתמוך במאמצים הצבאיים והדיפלומטיים של ישראל לשחרור כל החטופים, כולל משפחת ביבס.
בנוסף, אני קורא לוועדה להימנע מהצהרות הנשענות על עובדות שגויות ולהבטיח שהצהרותיה ודוחותיה יהיו אובייקטיביים ונקיים מכל הטיה פוליטית. גישה זו חיונית לשמירה על היושרה והאמינות של ועדה זו!
זכויות הילדים חייבות להישאר מחוץ לסדר היום הפוליטי, והוועדה חייבת להגיב לזוועות המתועדות והבלתי ניתנות להכחשה במלוא כוחה ועוצמתה.
המשלחת הישראלית מורכבת מנציגים בכירים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, הבריאות, וכן מהפרקליטות הצבאית, אליהם התלוותה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה. סבין מלווה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כנפגעת עבירה.
מצורפות תמונות וסרטון קצר מתורגם מהופעת המשלחת הישראלית בוועדה. קרדיט תמונות: משרד החוץ. קרדיט צילום וידאו: לע"מ.
סבין תעסה, מסרה לפני זמן קצר עדות בפני הוועדה לזכויות הילד של האו״ם בז׳נבה. תעסה, תושבת נתיב העשרה, ששכלה את בנה בן ה-17, אור ז"ל, ואת בעלה, גיל ז"ל, שנרצח בעת שהגן על ילדיהם הקטנים מפני מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר, השתתפה במשלחת לאו״ם.
היום פורסם כי כוחות הבטחון חיסלו את מפקד פלוגת הנוחבה שפיקד על הטבח בנתיב העשרה. תעסה אמרה בעדותה בפני הוועדה: "אני מתחננת בפניכם, תצפו בסרט הזוועות. שימו הכל בצד לרגע ותראו את האמת.
תראו מה קרה בשבעה באוקטובר בישראל, תראו את שני הבנים הקטנים שלי שראו את אבא שלהם מתפוצץ לנגד עיניהם בזמן שניסה להסתתר וחדרו אליי (הביתה) בשבע בבוקר. תצפו בסרט הזוועות ואחרי זה תבינו מה אני אומרת. זה קשה לצפיה, אבל אלו החיים, החיים בישראל, בעזה ובישראל.
בני אור היה בן 17. הוא נרצח בשבעה באוקטובר בחוף זיקים, נורה על ידי מאות מחבלים פלסטיניים חמאסניקים שיצאו מהחוף עם 8 סירות ובשחייה, ללא רחמים, מצויידים במצלמות ראש, ותיעדו הכל בזמן אמת. צילמו את הרצח של הבן הקטן שלי, בני הקטן בן ה- 17.
האם זה נורמאלי? ילד בן 17 שחטף 6 כדורים בראש, שישה כדורים.
רוצים לראות תמונות? אתם יכולים לצפות בהן אחרי הנאום שלי בשמחה. כעבור רבע שעה, בעלי נפטר. אתם חייבים לקחת אחריות בשביל להבין את הבעיה שיש לנו בישראל.
חובה לקחת אחריות על העדויות של הזוועות שבוצעו בשבעה באוקטובר בידי חמאס".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, העומד בראש המשלחת הישראלית לוועדה לזכויות הילד של האו"ם (CRC) בז'נבה הציג בפני הוועדה את השפעות המלחמה על ילדים החיים בישראל ועל משפחותיהם וקרא לחברי הוועדה לתמוך במאמצים לשחרור החטופים- כולם.
במהלך דבריו אמר המנכ"ל דוננפלד כי:"כגוף של האו"ם, האמון על ההגנה על זכויות הילד, ועדה זו חייבת לגנות באופן ברור את ארגוני הטרור, חמאס וחיזבאללה, על הזוועות שבוצעו כנגד תינוקות וילדים ישראלים ולתמוך במאמצים הצבאיים והדיפלומטיים של ישראל לשחרור כל החטופים, כולל משפחת ביבס.
בנוסף, אני קורא לוועדה להימנע מהצהרות הנשענות על עובדות שגויות ולהבטיח שהצהרותיה ודוחותיה יהיו אובייקטיביים ונקיים מכל הטיה פוליטית. גישה זו חיונית לשמירה על היושרה והאמינות של ועדה זו!
זכויות הילדים חייבות להישאר מחוץ לסדר היום הפוליטי, והוועדה חייבת להגיב לזוועות המתועדות והבלתי ניתנות להכחשה במלוא כוחה ועוצמתה.
המשלחת הישראלית מורכבת מנציגים בכירים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה, הבריאות, וכן מהפרקליטות הצבאית, אליהם התלוותה הגברת סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה. סבין מלווה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כנפגעת עבירה.
מצורפות תמונות וסרטון קצר מתורגם מהופעת המשלחת הישראלית בוועדה. קרדיט תמונות: משרד החוץ. קרדיט צילום וידאו: לע"מ.