הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה
מצ״ב מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה לשר לביטחון לאומי.
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לא יאפשרו התערבות פוליטית בחקירות ופוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק.
מצ״ב מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה לשר לביטחון לאומי.
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לא יאפשרו התערבות פוליטית בחקירות ופוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע על פי הודאתם את חנוך פרוינד וחברתו ח.ש פרוינד בע"מ בביצוע עבירות מס בנסיבות מחמירות, הברחת טובין ועבירות הלבנת הון, זאת בקשר עם פעילות סחר בזהב, שהגיע בחלקו מהרשות הפלשתינאית.
במסגרת הסדר טיעון הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן בו הודו הנאשמים. במסגרת ההסדר, סוכם כי הצדדים יבקשו להטיל על פרוינד עונש מאסר בפועל של 53 חודשי מאסר, קנס בגובה של בין 150,000 ל – 350,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות שלא לבצע עבירה. בנוסף, יחולט רכוש בשווי של כ – 2 מיליון ש"ח.
מכתב האישום המתוקן עולה כי בשנים 2017-2016 היה פרוינד הבעלים והמנהל הפעיל של חברת ח.ש פרוינד בע"מ. בתקופה זו רכש פרוינד זהב בצורות שונות בעסקאות שלא תועדו בספרי החשבונות של ח.ש. פרוינד. הזהב הגיע בחלקו משטחי הרשות הפלסטינאית, ונמכר לאדם שעסק בזיקוק ובדיקות זהב, אשר מכר אותו לפרוינד במחיר הגבוה מהשווי הבורסאי של הזהב. עסקאות אלה לא כללו תשלום מע"מ ולא דווחו למע"מ. בהמשך לכך, מכר פרוינד ללקוחות החברה את הזהב במחיר הנמוך ממחיר השוק בצרוף מע"מ ואלה ייצאו אותו לחו"ל וקיבלו החזר המע"מ – מה שיצר את כדאיות המרמה המתוארת. הכספים שקיבל פרוינד בעבור הזהב הופקדו בצ'יינג (נש"פ) אשר השיב חלק מהכספים לפרוינד וחלקם חילק על פי הוראתו של פרוינד. במטרה לתת כסות חשבונאית כוזבת לעסקאות רכישת הזהב, פרוינד קיבל לידיו חשבוניות כוזבות בשווי של כ 485 מיליון ₪ שהמע"מ הנצמח מהן נאמד בכ -71 מיליון ₪ אותן כלל בספרי ח.ש. פרוינד. כלומר, פרוינד התקזז על תשלומי מע"מ אשר לא שולמו בפועל. בנוסף הוציא פרוינד ללקוחות החברה חשבוניות מס כוזבות בהיקף של כ 56 מיליון ₪ שהמע"מ שנצמח מהן עמד על כ 8 מיליון ₪.
בנוסף, מכתב האישום המתוקן עולה, כי בעודו ממתין להחלטה בשימוע בעניינו נסע פרוינד לטורקיה, ובשובו לארץ הבריח תכשיטי זהב לא מדווחים. בעת חזרתו לארץ נתפס פרוינד באקראי על ידי בודק המכס, עת עבר במסלול הירוק, כאשר בידיו תכשיטי זהב במשקל כולל של כ-22.8 ק"ג בשווי שאינו פחות מ- 4 מיליון ₪.
לאור האמור שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז עמי קובו הרשיע את פרוינד בעבירות של הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס מבלי לעשות או להתחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית בנסיבות מחמירות; ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך לפי סעיף 38 לחוק, וזאת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות; הכנה ניהול או הרשאה של אחר להכין או לנהל פנסקי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות; שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות; הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים במטרה להתחמק ממס; הברחת טובין; פעולה ברכוש אסור במטרה להימנע מדיווח
בפרשה זו כבר הורשע גיא רודניצקי, מי שסיפק חלק מהזהב לפרוינד בעבירות של מרמה והלבנת הון. על רודניצקי נגזר 3 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 200,000 ₪ וחילוט בגובה של מיליון ₪. התיק ממשיך להתנהל כנגד נאשם נוסף, ולדימיר ישראלוב וחברה בבעלותו, אשר מואשמים, בין היתר, בהפצת חשבוניות כוזבות לפרוינד, בסך של כ – 485 מיליון ש"ח.
התיק מטופל על ידי עוה"ד ניר מסורי ורועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
החקירה בוצעה על ידי ימ"ר ש"י במשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום מס הכנסה ברשות המיסים.
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע על פי הודאתם את חנוך פרוינד וחברתו ח.ש פרוינד בע"מ בביצוע עבירות מס בנסיבות מחמירות, הברחת טובין ועבירות הלבנת הון, זאת בקשר עם פעילות סחר בזהב, שהגיע בחלקו מהרשות הפלשתינאית.
במסגרת הסדר טיעון הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן בו הודו הנאשמים. במסגרת ההסדר, סוכם כי הצדדים יבקשו להטיל על פרוינד עונש מאסר בפועל של 53 חודשי מאסר, קנס בגובה של בין 150,000 ל – 350,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות שלא לבצע עבירה. בנוסף, יחולט רכוש בשווי של כ – 2 מיליון ש"ח.
מכתב האישום המתוקן עולה כי בשנים 2017-2016 היה פרוינד הבעלים והמנהל הפעיל של חברת ח.ש פרוינד בע"מ. בתקופה זו רכש פרוינד זהב בצורות שונות בעסקאות שלא תועדו בספרי החשבונות של ח.ש. פרוינד. הזהב הגיע בחלקו משטחי הרשות הפלסטינאית, ונמכר לאדם שעסק בזיקוק ובדיקות זהב, אשר מכר אותו לפרוינד במחיר הגבוה מהשווי הבורסאי של הזהב. עסקאות אלה לא כללו תשלום מע"מ ולא דווחו למע"מ. בהמשך לכך, מכר פרוינד ללקוחות החברה את הזהב במחיר הנמוך ממחיר השוק בצרוף מע"מ ואלה ייצאו אותו לחו"ל וקיבלו החזר המע"מ – מה שיצר את כדאיות המרמה המתוארת. הכספים שקיבל פרוינד בעבור הזהב הופקדו בצ'יינג (נש"פ) אשר השיב חלק מהכספים לפרוינד וחלקם חילק על פי הוראתו של פרוינד. במטרה לתת כסות חשבונאית כוזבת לעסקאות רכישת הזהב, פרוינד קיבל לידיו חשבוניות כוזבות בשווי של כ 485 מיליון ₪ שהמע"מ הנצמח מהן נאמד בכ -71 מיליון ₪ אותן כלל בספרי ח.ש. פרוינד. כלומר, פרוינד התקזז על תשלומי מע"מ אשר לא שולמו בפועל. בנוסף הוציא פרוינד ללקוחות החברה חשבוניות מס כוזבות בהיקף של כ 56 מיליון ₪ שהמע"מ שנצמח מהן עמד על כ 8 מיליון ₪.
בנוסף, מכתב האישום המתוקן עולה, כי בעודו ממתין להחלטה בשימוע בעניינו נסע פרוינד לטורקיה, ובשובו לארץ הבריח תכשיטי זהב לא מדווחים. בעת חזרתו לארץ נתפס פרוינד באקראי על ידי בודק המכס, עת עבר במסלול הירוק, כאשר בידיו תכשיטי זהב במשקל כולל של כ-22.8 ק"ג בשווי שאינו פחות מ- 4 מיליון ₪.
לאור האמור שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז עמי קובו הרשיע את פרוינד בעבירות של הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס מבלי לעשות או להתחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית בנסיבות מחמירות; ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך לפי סעיף 38 לחוק, וזאת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות; הכנה ניהול או הרשאה של אחר להכין או לנהל פנסקי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות; שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות; הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים במטרה להתחמק ממס; הברחת טובין; פעולה ברכוש אסור במטרה להימנע מדיווח
בפרשה זו כבר הורשע גיא רודניצקי, מי שסיפק חלק מהזהב לפרוינד בעבירות של מרמה והלבנת הון. על רודניצקי נגזר 3 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 200,000 ₪ וחילוט בגובה של מיליון ₪. התיק ממשיך להתנהל כנגד נאשם נוסף, ולדימיר ישראלוב וחברה בבעלותו, אשר מואשמים, בין היתר, בהפצת חשבוניות כוזבות לפרוינד, בסך של כ – 485 מיליון ש"ח.
התיק מטופל על ידי עוה"ד ניר מסורי ורועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
החקירה בוצעה על ידי ימ"ר ש"י במשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום מס הכנסה ברשות המיסים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה כתב אישום כנגד מג'ד דנדיס (31), תושב ראס אל עמוד שבירושלים, לאחר שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו פרסומי שבח, אהדה ועידוד למעשיי טרור וכן לארגוני טרור, ביניהם החמאס, הג'יהאד האיסלמי, החזית העממית וגוב האריות.
מכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד פועה בן טוב מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), עולה כי דנדיס פרסם עשרות פוסטים שכאלה בין החודשים אפריל 2022 לדצמבר 2023. כך למשל, ביום 11.12.2023, יום השנה להקמת ארגון הטרור "החזית העממית", הזדהה הנאשם עם הארגון והסית לטרור בכך שפרסם פוסט שבו נכתב בשפה הערבית "כן...השתייכות לחזית היא כבוד...". ביום 17.10.2023 פרסם הנאשם פוסט שבו שבח את רוצחו של השר לשעבר רחבעם זאבי ז"ל, "חמדי ראה בעיניו של זאבי את מידת החולשה, הרפיסות והפחדנות. צורר אינו אלא אשליה בנפשם של המדוכאים. אלו הפגישות הלגיטימיות היחידות בינינו לבינם, בדיוק כפי דמיין חמדי, תכנן, וייחל. שלושה כדורים בחצי הגוף העליון, שנשאו אותן כל אנחות המדוכאים בארץ...".
בנוסף, ביום 7.10.2023, בצילה של מתקפת הפתע על ישראל, הזדהה הנאשם עם ארגון החמאס בכך שפרסם פוסט בו נכתב "כאשר המפקד הכללי מחמד דף נשא את נאומו והכריז על סיום התיאום הביטחוני לוחמי גדודי אל קסאם מחצו את מפקדת "מחלקת התיאום והקישור של מחלקת הבקרה הפנימית בתיאום וקישור עם הרשות הפלסטינית" בנחל עוז. כל אלה שנעצרו או נהרגו היו במחלקות רגישות בצבא הישראלי כמו שב"כ, אמ"ן, מודיעין צבאי וקציני תיאום ביטחוני. תקשורת מידית מדהימה בין הלוחמים למפקדם". ביום 19.10.2022, יום חיסולו של המחבל עודיי תמימי, פרסם הנאשם פוסט המכיל תמונה של המחבל עליה מופיע הכיתוב "מות קדושים של עודיי אלתמימי מבצע פיגוע המחסום במ"פ שועפאט וההתנחלות מעלה אדומים בירושלים".
בבקשת המעצר, ציינה עו"ד בן טוב כי "הבחירה של המשיב בדרך של הזדהות והסתה בזמן מתקפת טרור רצחנית, של ארגון החמאס, אשר פעיליו, ביצעו מעשי טרור קשים, רצחניים ואכזריים, במהלכם רצחו בדם קר, גברים, נשים, זקנים, ילדים וטף, כאשר מעשיהם הנפשעים הובילו עד עתה לכ-1,400 הרוגים ולכאלפי פצועים בדרגות פציעה שונות. בחירת המשיב בדרך זו, דווקא במהלך אחד מימיה הקשים בהיסטוריה של מדינת ישראל, כאשר המדינה נתונה תחת מתקפה כבדה ולאחר שממדי האסון כבר החלו להתבהר, ויש בכך כדי להצביע על מסוכנות אינהרנטית של המשיב."
כתב האישום מייחס לדנדיס עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה כתב אישום כנגד מג'ד דנדיס (31), תושב ראס אל עמוד שבירושלים, לאחר שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו פרסומי שבח, אהדה ועידוד למעשיי טרור וכן לארגוני טרור, ביניהם החמאס, הג'יהאד האיסלמי, החזית העממית וגוב האריות.
מכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד פועה בן טוב מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), עולה כי דנדיס פרסם עשרות פוסטים שכאלה בין החודשים אפריל 2022 לדצמבר 2023. כך למשל, ביום 11.12.2023, יום השנה להקמת ארגון הטרור "החזית העממית", הזדהה הנאשם עם הארגון והסית לטרור בכך שפרסם פוסט שבו נכתב בשפה הערבית "כן...השתייכות לחזית היא כבוד...". ביום 17.10.2023 פרסם הנאשם פוסט שבו שבח את רוצחו של השר לשעבר רחבעם זאבי ז"ל, "חמדי ראה בעיניו של זאבי את מידת החולשה, הרפיסות והפחדנות. צורר אינו אלא אשליה בנפשם של המדוכאים. אלו הפגישות הלגיטימיות היחידות בינינו לבינם, בדיוק כפי דמיין חמדי, תכנן, וייחל. שלושה כדורים בחצי הגוף העליון, שנשאו אותן כל אנחות המדוכאים בארץ...".
בנוסף, ביום 7.10.2023, בצילה של מתקפת הפתע על ישראל, הזדהה הנאשם עם ארגון החמאס בכך שפרסם פוסט בו נכתב "כאשר המפקד הכללי מחמד דף נשא את נאומו והכריז על סיום התיאום הביטחוני לוחמי גדודי אל קסאם מחצו את מפקדת "מחלקת התיאום והקישור של מחלקת הבקרה הפנימית בתיאום וקישור עם הרשות הפלסטינית" בנחל עוז. כל אלה שנעצרו או נהרגו היו במחלקות רגישות בצבא הישראלי כמו שב"כ, אמ"ן, מודיעין צבאי וקציני תיאום ביטחוני. תקשורת מידית מדהימה בין הלוחמים למפקדם". ביום 19.10.2022, יום חיסולו של המחבל עודיי תמימי, פרסם הנאשם פוסט המכיל תמונה של המחבל עליה מופיע הכיתוב "מות קדושים של עודיי אלתמימי מבצע פיגוע המחסום במ"פ שועפאט וההתנחלות מעלה אדומים בירושלים".
בבקשת המעצר, ציינה עו"ד בן טוב כי "הבחירה של המשיב בדרך של הזדהות והסתה בזמן מתקפת טרור רצחנית, של ארגון החמאס, אשר פעיליו, ביצעו מעשי טרור קשים, רצחניים ואכזריים, במהלכם רצחו בדם קר, גברים, נשים, זקנים, ילדים וטף, כאשר מעשיהם הנפשעים הובילו עד עתה לכ-1,400 הרוגים ולכאלפי פצועים בדרגות פציעה שונות. בחירת המשיב בדרך זו, דווקא במהלך אחד מימיה הקשים בהיסטוריה של מדינת ישראל, כאשר המדינה נתונה תחת מתקפה כבדה ולאחר שממדי האסון כבר החלו להתבהר, ויש בכך כדי להצביע על מסוכנות אינהרנטית של המשיב."
כתב האישום מייחס לדנדיס עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על נאשם תושב בית שמש, 4 שנות מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בשיעור של 25,000 ₪ למתלונן, לאחר שביצע מעשים מגונים בקטין אותו לימד לקרוא בתורה לקראת בר המצווה.
הנאשם הורשע בריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16 שביצע בין השנים 2009-2012. מכתב האישום שהוגש כנגדו ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) עלה כי הנאשם ביצע את העבירות עת למד בכולל בעיר בית שמש שנמצא בחצר ביתו של הקטין, יליד 1998, ולאחר שקיבל רשות מהוריו להשתמש במחסן הסמוך ולעבוד שם, תוך שהוא מלמד ילדים לקראת בר מצווה. הנאשם זוכה מהאישומים ביחס לשלושה קטינים נוספים משום שאלה לא היו מעוניינים להעיד בבית המשפט. על פי הכרעת הדין, הנאשם נהג לבצע את המעשים המגונים כאשר הקטין היה מגיע למחסן במטרה לשחק במחשב של הנאשם, לצפות עמו בסרטונים או ללמוד לקרוא בתורה לקראת בר המצווה שלו.
"כתב האישום בו הורשע הנאשם כולל עשרות אירועים של מעשים מגונים שבוצעו במהלך מפגשים קבועים בין המתלונן לנאשם במשך כשנתיים. רובם התבצעו בחדר שבקרוואן בחצר ביתו של המתלונן, במקום בו המתלונן אמור היה לחוש מוגן, על ידי אדם שהיה מוכר לו היטב והיה בעל גישה קבועה לבית המשפחה. הנאשם ניצל את נדיבותם של בני המשפחה שהעמידו לרשותו את חדר העבודה בקרוואן ואף לא ביקשו תמורה. הוא ניצל גם את השתוקקותו של המתלונן לעשות שימוש במחשב, שהיה נדיר בסביבה החרדית בה גדל, ואת הקרבה שנוצרה ביניהם בשל כך, כדי לפגוע במתלונן פגיעה קשה באופן קבוע" ציינה השופטת חגית מאק-קלמנוביץ'.
"הנאשם ביצע את העבירות במחשכים, מאחורי הקלעים, כשהוא ונפגע העבירה הקטין היו לבד. הוא ניצל את תמימות הקטין ואת כמיהתו לדברים שלא היו ברשותו, כדי לפגוע בו. בחלק מהמעשים שיוחסו לו, ניצל הנאשם את העובדה שהוא זה שלימד את הקטין לבר המצווה. מעשים מסוג זה עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות וארוכות טווח על נפגע העבירה. מדובר בעונש מאסר משמעותי שנובע מחומרת מעשיו של הנאשם ושניתן על אף הזמן הרב שחלף מאז שבוצעו העבירות. אנו מקווים שגזר הדין יביא לנפגע העבירה ולמשפחתו מעט מזור" ציין עורך הדין אדר ארז לאחר מתן גזר הדין.
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על נאשם תושב בית שמש, 4 שנות מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בשיעור של 25,000 ₪ למתלונן, לאחר שביצע מעשים מגונים בקטין אותו לימד לקרוא בתורה לקראת בר המצווה.
הנאשם הורשע בריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16 שביצע בין השנים 2009-2012. מכתב האישום שהוגש כנגדו ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) עלה כי הנאשם ביצע את העבירות עת למד בכולל בעיר בית שמש שנמצא בחצר ביתו של הקטין, יליד 1998, ולאחר שקיבל רשות מהוריו להשתמש במחסן הסמוך ולעבוד שם, תוך שהוא מלמד ילדים לקראת בר מצווה. הנאשם זוכה מהאישומים ביחס לשלושה קטינים נוספים משום שאלה לא היו מעוניינים להעיד בבית המשפט. על פי הכרעת הדין, הנאשם נהג לבצע את המעשים המגונים כאשר הקטין היה מגיע למחסן במטרה לשחק במחשב של הנאשם, לצפות עמו בסרטונים או ללמוד לקרוא בתורה לקראת בר המצווה שלו.
"כתב האישום בו הורשע הנאשם כולל עשרות אירועים של מעשים מגונים שבוצעו במהלך מפגשים קבועים בין המתלונן לנאשם במשך כשנתיים. רובם התבצעו בחדר שבקרוואן בחצר ביתו של המתלונן, במקום בו המתלונן אמור היה לחוש מוגן, על ידי אדם שהיה מוכר לו היטב והיה בעל גישה קבועה לבית המשפחה. הנאשם ניצל את נדיבותם של בני המשפחה שהעמידו לרשותו את חדר העבודה בקרוואן ואף לא ביקשו תמורה. הוא ניצל גם את השתוקקותו של המתלונן לעשות שימוש במחשב, שהיה נדיר בסביבה החרדית בה גדל, ואת הקרבה שנוצרה ביניהם בשל כך, כדי לפגוע במתלונן פגיעה קשה באופן קבוע" ציינה השופטת חגית מאק-קלמנוביץ'.
"הנאשם ביצע את העבירות במחשכים, מאחורי הקלעים, כשהוא ונפגע העבירה הקטין היו לבד. הוא ניצל את תמימות הקטין ואת כמיהתו לדברים שלא היו ברשותו, כדי לפגוע בו. בחלק מהמעשים שיוחסו לו, ניצל הנאשם את העובדה שהוא זה שלימד את הקטין לבר המצווה. מעשים מסוג זה עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות וארוכות טווח על נפגע העבירה. מדובר בעונש מאסר משמעותי שנובע מחומרת מעשיו של הנאשם ושניתן על אף הזמן הרב שחלף מאז שבוצעו העבירות. אנו מקווים שגזר הדין יביא לנפגע העבירה ולמשפחתו מעט מזור" ציין עורך הדין אדר ארז לאחר מתן גזר הדין.
משרד המשפטים פרסם תזכיר חוק המאפשר נוכחות סניגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית
שלום רב,
שר המשפטים יריב לוין פרסם אתמול (ה') להערות הציבור תזכיר חוק 'חקירת אוכלוסיות מיוחדות', שיאפשר נוכחות סניגור בחקירת קטינים, אנשים עם מוגבלות נפשית ואנשים עם מוגבלות שכלית הנחקרים במשטרה כחשודים. מטרת תזכיר החוק היא לצמצם את החשש מהודאות שווא ולסייע במימוש זכותן של אוכלוסיות אלו להליך משטרתי ומשפטי הוגן.
דו"ח הביניים של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא בראשות כב' השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, שהוגש לאחרונה לשר המשפטים יריב לוין, התמקד, בין היתר, בנושא הודאות שווא בחקירה, במנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא והכלים שיש לפתח לאיתורן ותיקונן. אחת מהמלצות הוועדה הייתה כי ככל שמדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, בהם קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בסניגור במהלך חקירתם.
בהתאם למדיניות השר לשמירה על זכויותיהן של אוכלוסיות ייחודיות, במהלך השנה האחרונה נעשתה במשרד המשפטים עבודת מטה בהובלת מנכ"ל משרד המשפטים בשיתוף ייעוץ וחקיקה וכלל הגורמים הרלוונטיים.
יש לציין כי מאחר ומדובר בהצעת חוק המשנה במידה רבה את אופייה של החקירה הפלילית בישראל ועשויות להיות לה השלכות רוחב המחייבות בחינה ושינויים עתידיים, הוחלט לחוקקה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים עם אפשרות להארכה, תוך ליוויה במחקר שיבחון את השפעתה.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר במהלך פורץ דרך שמטרתו להיטיב עם אוכלוסיות הקטינים והאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם כפי שכבר קורה כיום במדינות ברחבי העולם. האמון שהם נותנים בגורם המוסמך שניצב מולם בחדר החקירות, יחד עם חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות ואת המשמעות של מה שנאמר על ידם בחקירה, מצריך מעטפת נוספת שתבטיח את זכותם להליך הוגן בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה".
לתזכיר החוק שהופץ להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001hhDYxQAM/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93-2024?language=iw
שלום רב,
שר המשפטים יריב לוין פרסם אתמול (ה') להערות הציבור תזכיר חוק 'חקירת אוכלוסיות מיוחדות', שיאפשר נוכחות סניגור בחקירת קטינים, אנשים עם מוגבלות נפשית ואנשים עם מוגבלות שכלית הנחקרים במשטרה כחשודים. מטרת תזכיר החוק היא לצמצם את החשש מהודאות שווא ולסייע במימוש זכותן של אוכלוסיות אלו להליך משטרתי ומשפטי הוגן.
דו"ח הביניים של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא בראשות כב' השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, שהוגש לאחרונה לשר המשפטים יריב לוין, התמקד, בין היתר, בנושא הודאות שווא בחקירה, במנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא והכלים שיש לפתח לאיתורן ותיקונן. אחת מהמלצות הוועדה הייתה כי ככל שמדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, בהם קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בסניגור במהלך חקירתם.
בהתאם למדיניות השר לשמירה על זכויותיהן של אוכלוסיות ייחודיות, במהלך השנה האחרונה נעשתה במשרד המשפטים עבודת מטה בהובלת מנכ"ל משרד המשפטים בשיתוף ייעוץ וחקיקה וכלל הגורמים הרלוונטיים.
יש לציין כי מאחר ומדובר בהצעת חוק המשנה במידה רבה את אופייה של החקירה הפלילית בישראל ועשויות להיות לה השלכות רוחב המחייבות בחינה ושינויים עתידיים, הוחלט לחוקקה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים עם אפשרות להארכה, תוך ליוויה במחקר שיבחון את השפעתה.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר במהלך פורץ דרך שמטרתו להיטיב עם אוכלוסיות הקטינים והאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם כפי שכבר קורה כיום במדינות ברחבי העולם. האמון שהם נותנים בגורם המוסמך שניצב מולם בחדר החקירות, יחד עם חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות ואת המשמעות של מה שנאמר על ידם בחקירה, מצריך מעטפת נוספת שתבטיח את זכותם להליך הוגן בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה".
לתזכיר החוק שהופץ להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001hhDYxQAM/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93-2024?language=iw
שלום רב,
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, חתם על תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) לאחר שאושרו בוועדת חוקה בכנסת.
טיוטת התקנות גובשה במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד מאיר לוין, בתיאום עם רשות ניירות ערך.
התקנות נועדו להקל בתחולת דיני החברות הישראליים על חברות שנסחרות בבורסות זרות, בעיקר בארה"ב, באופן שיאפשר להן לפעול בתנאים רגולטוריים דומים למתחרות שלהן באותם שווקים. כיום ישנן כ-200 חברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסות בחו"ל, כאשר כ-50 מהן חברות דואליות הנסחרות במקביל גם בבורסה בתל אביב וכלל ההקלות יחולו באופן זהה גם עליהן.
חברות אלה אשר התאגדו בישראל ולעיתים קרובות חלק ניכר מפעילותן הוא בישראל, נסחרות בשווקים בחו"ל שאינם מושפעים מהמצב בישראל ולכן עשויות להימצא בימים אלה בנחיתות מובנית אל מול חברות זרות הנסחרות באותם שווקים, בשל מצב המלחמה ופרמיית הסיכון שנוספת למסחר במניות של חברה ישראלית.
רבות מהחברות האלה הן חברות הייטק, ענף שמהווה מנוע צמיחה למשק הישראלי, והתקנות שאושרו נועדו לעודד חברות אלה להמשיך ולהתאגד בישראל, כמו גם להירשם למסחר בישראל לצד הרישום בבורסה בחו"ל כדי לפתח את שוק ההון המקומי, במיוחד בתקופה זו שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
בהתאם, התקנות קובעות מספר הקלות נוספות לצד התאמות נדרשות בתקנות הקיימות. ראשית, כדי לצמצם את החשיפה המוגברת של החברות הישראליות להשתלטויות עוינות בשוק הזר, חשיפה שקיימת בשל הכפיפות לדין הישראלי, התקנות קובעות רף החזקות גבוה יותר מהקבוע בחוק עבור חברות אלה, שיידרש בעל מניות להחזיק כדי להציע מועמד לדירקטוריון או לדרוש כינוס אסיפת בעלי מניות מיוחדת.
שנית, התקנות מאפשרות לחברות הנסחרות בחו"ל מסלול מקל לבצע buy back (רכש חוזר) של מניות, מהלך שכיח בשווקים בארה"ב. על רכש חוזר חלים דיני החלוקה, ובישראל החוק דורש שאם אין לחברה רווחים ראויים לחלוקה (וזה המצב בחברות הייטק רבות) נדרש אישור בית המשפט לביצוע החלוקה, מה שכלל לא נדרש בארה"ב. הצורך באישור בית המשפט מעמיד את החברות שמעוניינות לבצע רכש חוזר – הליך שגרתי ונפוץ – בעמדת נחיתות מול מתחרותיהן הזרות שלא נדרשות לעבור הליך דומה. על פי המוצע, החברות יוכלו להימנע מפניה לבית המשפט אם הנושים (שעליהם אישור בית המשפט נועד להגן) לא יתנגדו לכך.
הקלות נוספות עניינן בצמצום היקף הדיווחים של חברות חו"ל לרשם החברות בשים לב לדיווח לבורסה; באופן הודעה על קיומו או העדרו של ענין אישי בכתב הצבעה כך שיותאם למערכת ההצבעות הזרה; אופן עריכת כתבי הצבעה שיעלה בקנה אחד עם הנוהג בשוק הרלוונטי; ובמועד הקובע לעניין הזכות של בעל מניות להשתתף באסיפה כללית כך שיתאפשר לחברות אמריקאיות להפיץ את חומרי האסיפה באופן מקוון ולחסוך עלויות משמעותיות.
לצד זאת, התקנות כוללות גם הרחבת תחולה של הקלות שחלות כיום על חברות שנסחרות בחו"ל בלבד, גם לחברות דואליות. תכליתם של הסדרים אלה, לצד האפשרות להתמודד בשווקים הזרים בתנאים שוויוניים ככל האפשר, היא לחזק את מנגנון הרישום הכפול שיש לו תרומה משמעותית לבורסה המקומית הן מבחינת מחזורי מסחר והן מבחינת היקף ההון הרשום למסחר. גם בהקשר זה, קיימת חשיבות יתרה להבטיח קיומו של שוק הון יציב, מתפקד ומתפתח, בתקופה שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
לשימושכם, קישור לקובץ התקנות: https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/vkbBqylgma~oSjDQWns1jQ8y3KWn38LejXRbM8kElB4=
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, חתם על תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) לאחר שאושרו בוועדת חוקה בכנסת.
טיוטת התקנות גובשה במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד מאיר לוין, בתיאום עם רשות ניירות ערך.
התקנות נועדו להקל בתחולת דיני החברות הישראליים על חברות שנסחרות בבורסות זרות, בעיקר בארה"ב, באופן שיאפשר להן לפעול בתנאים רגולטוריים דומים למתחרות שלהן באותם שווקים. כיום ישנן כ-200 חברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסות בחו"ל, כאשר כ-50 מהן חברות דואליות הנסחרות במקביל גם בבורסה בתל אביב וכלל ההקלות יחולו באופן זהה גם עליהן.
חברות אלה אשר התאגדו בישראל ולעיתים קרובות חלק ניכר מפעילותן הוא בישראל, נסחרות בשווקים בחו"ל שאינם מושפעים מהמצב בישראל ולכן עשויות להימצא בימים אלה בנחיתות מובנית אל מול חברות זרות הנסחרות באותם שווקים, בשל מצב המלחמה ופרמיית הסיכון שנוספת למסחר במניות של חברה ישראלית.
רבות מהחברות האלה הן חברות הייטק, ענף שמהווה מנוע צמיחה למשק הישראלי, והתקנות שאושרו נועדו לעודד חברות אלה להמשיך ולהתאגד בישראל, כמו גם להירשם למסחר בישראל לצד הרישום בבורסה בחו"ל כדי לפתח את שוק ההון המקומי, במיוחד בתקופה זו שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
בהתאם, התקנות קובעות מספר הקלות נוספות לצד התאמות נדרשות בתקנות הקיימות. ראשית, כדי לצמצם את החשיפה המוגברת של החברות הישראליות להשתלטויות עוינות בשוק הזר, חשיפה שקיימת בשל הכפיפות לדין הישראלי, התקנות קובעות רף החזקות גבוה יותר מהקבוע בחוק עבור חברות אלה, שיידרש בעל מניות להחזיק כדי להציע מועמד לדירקטוריון או לדרוש כינוס אסיפת בעלי מניות מיוחדת.
שנית, התקנות מאפשרות לחברות הנסחרות בחו"ל מסלול מקל לבצע buy back (רכש חוזר) של מניות, מהלך שכיח בשווקים בארה"ב. על רכש חוזר חלים דיני החלוקה, ובישראל החוק דורש שאם אין לחברה רווחים ראויים לחלוקה (וזה המצב בחברות הייטק רבות) נדרש אישור בית המשפט לביצוע החלוקה, מה שכלל לא נדרש בארה"ב. הצורך באישור בית המשפט מעמיד את החברות שמעוניינות לבצע רכש חוזר – הליך שגרתי ונפוץ – בעמדת נחיתות מול מתחרותיהן הזרות שלא נדרשות לעבור הליך דומה. על פי המוצע, החברות יוכלו להימנע מפניה לבית המשפט אם הנושים (שעליהם אישור בית המשפט נועד להגן) לא יתנגדו לכך.
הקלות נוספות עניינן בצמצום היקף הדיווחים של חברות חו"ל לרשם החברות בשים לב לדיווח לבורסה; באופן הודעה על קיומו או העדרו של ענין אישי בכתב הצבעה כך שיותאם למערכת ההצבעות הזרה; אופן עריכת כתבי הצבעה שיעלה בקנה אחד עם הנוהג בשוק הרלוונטי; ובמועד הקובע לעניין הזכות של בעל מניות להשתתף באסיפה כללית כך שיתאפשר לחברות אמריקאיות להפיץ את חומרי האסיפה באופן מקוון ולחסוך עלויות משמעותיות.
לצד זאת, התקנות כוללות גם הרחבת תחולה של הקלות שחלות כיום על חברות שנסחרות בחו"ל בלבד, גם לחברות דואליות. תכליתם של הסדרים אלה, לצד האפשרות להתמודד בשווקים הזרים בתנאים שוויוניים ככל האפשר, היא לחזק את מנגנון הרישום הכפול שיש לו תרומה משמעותית לבורסה המקומית הן מבחינת מחזורי מסחר והן מבחינת היקף ההון הרשום למסחר. גם בהקשר זה, קיימת חשיבות יתרה להבטיח קיומו של שוק הון יציב, מתפקד ומתפתח, בתקופה שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
לשימושכם, קישור לקובץ התקנות: https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/vkbBqylgma~oSjDQWns1jQ8y3KWn38LejXRbM8kElB4=
שלום רב,
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
צוות משותף למשרד המשפטים ולרשות שוק ההון מפרסם דוח על הסוגיות המשפטיות שעולות בעקבות פתיחת השוק לכלי רכב עצמאיים (רכבים ללא נהג) בהיבטים של דיני האחריות בנזיקין ודיני הביטוח בקשר לתאונות דרכים.
מטרת הדו"ח היא להגביר את הוודאות של השחקנים השונים בשוק ביחס לסוגיות היסוד המשפטיות שמתעוררות בעקבות כניסתם לשוק של כלי רכב עצמאיים ובכך להזניק קדימה את החדשנות בשוק הנהיגה העצמאית ואת חדירת כלי רכב אלה לשוק. בראשות הצוות עמדו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס וסגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטח וחיסכון מר אוהד מעודי, והיו חברים בו בין היתר עו"ד ד"ר תמר קלהורה, עו"ד הילה דוידוביץ- בלומנטל ממשרד המשפטים ומר ודיע עואד מרשות שוק ההון, ועבודתו כללה בין היתר, שמיעת עמדות הציבור וגורמים מהאקדמיה.
הדוח כולל סקירה מקיפה של משטרי האחריות בנזיקין ובביטוח החלים על השימוש בכלי רכב, בארץ ובעולם, ובוחן את הצורך בשינוי בהם כאשר מדובר בשימוש בכלי רכב עצמאי. הדו"ח נועד ללוות את כניסתם לשוק של כלי רכב עצמאיים באמצעות הבהרה של כללי האחריות והביטוח שיחולו על כלי רכב אלה ביחס לנזקי גוף ולנזקי רכוש שנגרמים בתאונות דרכים.
בחודש מארס 2022, אושר חוק החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 130), התשפ"ב-2022 שמסדיר את המסגרת החוקית להפעלת כלי רכב עצמאיים כשירות הסעות ללא נהג במסגרת מצומצמת ומבוקרת ולתקופת זמן מוגבלת.
הצוות סבר שבשלב של הניסוי וכן לטווח הארוך יותר, שבו נתח כלי הרכב העצמאיים עשוי לגדול, ההסדרים הקיימים כיום לגבי נזקים וביטוח בתאונות דרכים הם גמישים דיים באופן שמאפשר להחיל אותם בדרך של פרשנות גם על כלי רכב עצמאיים ואין צורך לתקן את החוק באופן מיוחד.
בדוח נכתב כי על בעליו של כלי רכב עצמאי ועל מבקש ההיתר לעריכת הניסוי בכלי רכב עצמאי לרכוש ביטוח חובה שיכסה נזקי גוף לנהג ולצדדים שלישיים באופן זהה להסדר שחל על בעלים של רכב רגיל. לפיכך, במקרה של תאונת דרכים שגרמה לנזק לגוף, האחריות תהיה מוטלת גם על הבעלים של הרכב העצמאי ועל בעל ההיתר לקיים את הניסוי ברכב העצמאי ובהתאם גם חובת הפיצוי. אם לא ייווצר ביטוח מסחרי עצמאי, יוטלו חובות הביטוח והפיצוי על הפול, למשך תקופת הניסוי. במקרה של נזקי רכוש, שאלת האחריות תיקבע לפי דיני הנזיקין הרגילים.
בטווח הארוך הצוות סבור כי בעתיד יהיה צורך בבחינה מחדש של מספר עקרונות יסודות בדיני האחריות והביטוח הנוגעים לתאונות דרכים, בהתאם לנתונים שיצטברו בשלב הניסוי. כמו כן במידת הצורך יהיה נכון לערוך בעתיד דיון בנזקים חדשים העלולים להיווצר משימוש בכלי הרכב העצמאי אשר לא ניתן בעת הזאת לצפות את התרחשותם .
כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי) אמרה: "כלי הרכב האוטונומיים עשויים להביא בשורת חדשנות של ממש, ומטרתנו הייתה לוודא שההיבטים החוקיים הנוגעים לעניין לא יהווה מכשול. אני מקווה כי מסקנות הדוח יסייעו בקידום החדשנות בתחום התחבורה ובכלל".
לשימושכם, קישור לדו"ח: https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/self-driving-cars
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
צוות משותף למשרד המשפטים ולרשות שוק ההון מפרסם דוח על הסוגיות המשפטיות שעולות בעקבות פתיחת השוק לכלי רכב עצמאיים (רכבים ללא נהג) בהיבטים של דיני האחריות בנזיקין ודיני הביטוח בקשר לתאונות דרכים.
מטרת הדו"ח היא להגביר את הוודאות של השחקנים השונים בשוק ביחס לסוגיות היסוד המשפטיות שמתעוררות בעקבות כניסתם לשוק של כלי רכב עצמאיים ובכך להזניק קדימה את החדשנות בשוק הנהיגה העצמאית ואת חדירת כלי רכב אלה לשוק. בראשות הצוות עמדו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס וסגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטח וחיסכון מר אוהד מעודי, והיו חברים בו בין היתר עו"ד ד"ר תמר קלהורה, עו"ד הילה דוידוביץ- בלומנטל ממשרד המשפטים ומר ודיע עואד מרשות שוק ההון, ועבודתו כללה בין היתר, שמיעת עמדות הציבור וגורמים מהאקדמיה.
הדוח כולל סקירה מקיפה של משטרי האחריות בנזיקין ובביטוח החלים על השימוש בכלי רכב, בארץ ובעולם, ובוחן את הצורך בשינוי בהם כאשר מדובר בשימוש בכלי רכב עצמאי. הדו"ח נועד ללוות את כניסתם לשוק של כלי רכב עצמאיים באמצעות הבהרה של כללי האחריות והביטוח שיחולו על כלי רכב אלה ביחס לנזקי גוף ולנזקי רכוש שנגרמים בתאונות דרכים.
בחודש מארס 2022, אושר חוק החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 130), התשפ"ב-2022 שמסדיר את המסגרת החוקית להפעלת כלי רכב עצמאיים כשירות הסעות ללא נהג במסגרת מצומצמת ומבוקרת ולתקופת זמן מוגבלת.
הצוות סבר שבשלב של הניסוי וכן לטווח הארוך יותר, שבו נתח כלי הרכב העצמאיים עשוי לגדול, ההסדרים הקיימים כיום לגבי נזקים וביטוח בתאונות דרכים הם גמישים דיים באופן שמאפשר להחיל אותם בדרך של פרשנות גם על כלי רכב עצמאיים ואין צורך לתקן את החוק באופן מיוחד.
בדוח נכתב כי על בעליו של כלי רכב עצמאי ועל מבקש ההיתר לעריכת הניסוי בכלי רכב עצמאי לרכוש ביטוח חובה שיכסה נזקי גוף לנהג ולצדדים שלישיים באופן זהה להסדר שחל על בעלים של רכב רגיל. לפיכך, במקרה של תאונת דרכים שגרמה לנזק לגוף, האחריות תהיה מוטלת גם על הבעלים של הרכב העצמאי ועל בעל ההיתר לקיים את הניסוי ברכב העצמאי ובהתאם גם חובת הפיצוי. אם לא ייווצר ביטוח מסחרי עצמאי, יוטלו חובות הביטוח והפיצוי על הפול, למשך תקופת הניסוי. במקרה של נזקי רכוש, שאלת האחריות תיקבע לפי דיני הנזיקין הרגילים.
בטווח הארוך הצוות סבור כי בעתיד יהיה צורך בבחינה מחדש של מספר עקרונות יסודות בדיני האחריות והביטוח הנוגעים לתאונות דרכים, בהתאם לנתונים שיצטברו בשלב הניסוי. כמו כן במידת הצורך יהיה נכון לערוך בעתיד דיון בנזקים חדשים העלולים להיווצר משימוש בכלי הרכב העצמאי אשר לא ניתן בעת הזאת לצפות את התרחשותם .
כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי) אמרה: "כלי הרכב האוטונומיים עשויים להביא בשורת חדשנות של ממש, ומטרתנו הייתה לוודא שההיבטים החוקיים הנוגעים לעניין לא יהווה מכשול. אני מקווה כי מסקנות הדוח יסייעו בקידום החדשנות בתחום התחבורה ובכלל".
לשימושכם, קישור לדו"ח: https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/self-driving-cars
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של 5 נאשמים, בהן קטין, אשר השתתפו בפרעות אלימות שכוונו נגד יהודים בכביש 6 במהלך "שומר חומות", וכללו חסימת הכביש, יידוי אבנים, הבערת צמיגים ותקיפת נהגים יהודים. בגין מעורבותם באירועים, נגזרו על הנאשמים עונשים הנעים בין 3 ל-10 שנות מאסר. הפרקליטות מבקשת להחמיר בעונשם של מי שלקחו חלק במעשים חסרי תקדים בהיקפם ובחומרתם, ובבסיסם ניצב מניע לאומני שעה שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של מערכה צבאית מול חמאס.
כנגד החמישה הוגש כתב אישום בגין חלקם בסדרת אירועים אלימים קשים ומתמשכים על רקע גזעני לצד משתתפים נוספים בכביש 6 במהלך מבצע "שומר חומות". הנאשמים, כל אחד ע"פ חלקו, לקו חלק בחסימת הכביש, הבערת צמיגים, יידוי אבנים כלפי רכבים ותקיפת נהגים יהודים או כאלה שנחזו ליהודים.
באחד המקרים הוצת רכבה של נהגת אשר נשרף כליל כאשר הדבר תועד בסרטון שהופץ לאחר מכן ברשתות החברתיות, במקרים ונספים הותקפו נהגים באמצעות אבנים ונהג אשר ניסה להימלט מרכבו אף הותקף במכות ובאגרופים. כאמור, בגין מעורבותם באירועים האמורים נגזרו על הנאשמים, כל אחד ע"פ חלקו, עונשים הנעים בין 3 ל-10 שנות מאסר.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, וכן עו"ד עידית פרג'ון, הגישה היום ערעור על גזר דינם של חמשת הנאשמים, בהיותה סבורה כי העונשים שהושתו עליהם אינם הולמים את מעשיהם החמורים, בפרט על רקע המניע הלאומני שעמד בבסיס ביצוע המעשים, והתזמון בו בוצעו, שעה שמדינת ישראל מצויה תחת מתקפת טילים ובעיצומה של מערכה צבאית.
הנאשמים היו חלק מהמעגל הפנימי של הפורעים, תרמו לשלהוב ההמון והיוו חלק מרכזי מהשתלשלות אירועים אכזרית בה ביקשו לפגוע ביהודים באשר הם יהודים. עוד תטען המדינה כי בית המשפט עצמו עמד לא פעם על הצורך שביישום מצוות המחוקק על החמרת הענישה ועל עליית מדרגה במאבק בטרור במישור המשפט הפלילי, כאשר החמרת הענישה היא חלק מהמאמץ הכולל במאבק בטרור על רקע לאומני המפיץ שנאה, פחד ואימה על הציבור.
לאור האמור, סבורה המדינה כי יש להחמיר את עונשם של המשיבים במידה ניכרת.
ערעור זה מצטרף לסדרת ערעורים שהוגשו מטעם המערערת העוסקים בפרעות על רקע גזעני שהתרחשו בהיקף רחב באותה התקופה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של 5 נאשמים, בהן קטין, אשר השתתפו בפרעות אלימות שכוונו נגד יהודים בכביש 6 במהלך "שומר חומות", וכללו חסימת הכביש, יידוי אבנים, הבערת צמיגים ותקיפת נהגים יהודים. בגין מעורבותם באירועים, נגזרו על הנאשמים עונשים הנעים בין 3 ל-10 שנות מאסר. הפרקליטות מבקשת להחמיר בעונשם של מי שלקחו חלק במעשים חסרי תקדים בהיקפם ובחומרתם, ובבסיסם ניצב מניע לאומני שעה שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של מערכה צבאית מול חמאס.
כנגד החמישה הוגש כתב אישום בגין חלקם בסדרת אירועים אלימים קשים ומתמשכים על רקע גזעני לצד משתתפים נוספים בכביש 6 במהלך מבצע "שומר חומות". הנאשמים, כל אחד ע"פ חלקו, לקו חלק בחסימת הכביש, הבערת צמיגים, יידוי אבנים כלפי רכבים ותקיפת נהגים יהודים או כאלה שנחזו ליהודים.
באחד המקרים הוצת רכבה של נהגת אשר נשרף כליל כאשר הדבר תועד בסרטון שהופץ לאחר מכן ברשתות החברתיות, במקרים ונספים הותקפו נהגים באמצעות אבנים ונהג אשר ניסה להימלט מרכבו אף הותקף במכות ובאגרופים. כאמור, בגין מעורבותם באירועים האמורים נגזרו על הנאשמים, כל אחד ע"פ חלקו, עונשים הנעים בין 3 ל-10 שנות מאסר.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, וכן עו"ד עידית פרג'ון, הגישה היום ערעור על גזר דינם של חמשת הנאשמים, בהיותה סבורה כי העונשים שהושתו עליהם אינם הולמים את מעשיהם החמורים, בפרט על רקע המניע הלאומני שעמד בבסיס ביצוע המעשים, והתזמון בו בוצעו, שעה שמדינת ישראל מצויה תחת מתקפת טילים ובעיצומה של מערכה צבאית.
הנאשמים היו חלק מהמעגל הפנימי של הפורעים, תרמו לשלהוב ההמון והיוו חלק מרכזי מהשתלשלות אירועים אכזרית בה ביקשו לפגוע ביהודים באשר הם יהודים. עוד תטען המדינה כי בית המשפט עצמו עמד לא פעם על הצורך שביישום מצוות המחוקק על החמרת הענישה ועל עליית מדרגה במאבק בטרור במישור המשפט הפלילי, כאשר החמרת הענישה היא חלק מהמאמץ הכולל במאבק בטרור על רקע לאומני המפיץ שנאה, פחד ואימה על הציבור.
לאור האמור, סבורה המדינה כי יש להחמיר את עונשם של המשיבים במידה ניכרת.
ערעור זה מצטרף לסדרת ערעורים שהוגשו מטעם המערערת העוסקים בפרעות על רקע גזעני שהתרחשו בהיקף רחב באותה התקופה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד צבי שגב (72) ממיתר שירה במהלך נסיעתו לעבר נהג ברכב סמוך.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבוע בשעות הבוקר נסע שגב בסמוך לרמת חובב, שהוא נושא עליו אקדח ברישיון. במקביל אליו יצא המתלונן מרמת חובב לכיוון ירוחם שהוא נוהג ברכב מסחרי ולצידו קטין כבן 13. במהלך נהיגתם, החלו שגב והמתלונן לריב בעודם נוהגים בכביש, דבר שלווה בחסימת נתיבים הדדית, מעבר חד מנתיב לנתיב ותנועות מגונות האחד לשני. בשלב מסוים, בתוואי הדרך, הוציא שגב את אקדחו, האיץ נסיעתו, עד שהגיע עם רכבו במקביל לרכבו של המתלונן וירה יריה אחת לעבר רכבו של המתלונן.
בשל הירי סטה המתלונן מעט עם רכבו אל שולי הדרך והמשיך בנסיעה. שגב המשיך בנסיעה מהירה וברח מהמקום.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי כי: " המשיב הוכיח במעשיו כי הוא מסוכן לציבור ולמתלונן. המשיב, אך בשל מריבה בכביש, הוציא את אקדחו ברישיון וירה לעבר המתלונן, כאשר רק בדרך נס לא פגעה ירייה זו במתלונן או בקטין שישב בסמוך לו. בנוסף במעשיו, ובשל העובדה כי המתלונן היה בנסיעה ברכב מסחרי גדול, הרי שמשיב סיכן גם את יתר משתמשי הדרך האחרים."
לשגב יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת שגב שלום של מרחב הנגב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד צבי שגב (72) ממיתר שירה במהלך נסיעתו לעבר נהג ברכב סמוך.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבוע בשעות הבוקר נסע שגב בסמוך לרמת חובב, שהוא נושא עליו אקדח ברישיון. במקביל אליו יצא המתלונן מרמת חובב לכיוון ירוחם שהוא נוהג ברכב מסחרי ולצידו קטין כבן 13. במהלך נהיגתם, החלו שגב והמתלונן לריב בעודם נוהגים בכביש, דבר שלווה בחסימת נתיבים הדדית, מעבר חד מנתיב לנתיב ותנועות מגונות האחד לשני. בשלב מסוים, בתוואי הדרך, הוציא שגב את אקדחו, האיץ נסיעתו, עד שהגיע עם רכבו במקביל לרכבו של המתלונן וירה יריה אחת לעבר רכבו של המתלונן.
בשל הירי סטה המתלונן מעט עם רכבו אל שולי הדרך והמשיך בנסיעה. שגב המשיך בנסיעה מהירה וברח מהמקום.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי כי: " המשיב הוכיח במעשיו כי הוא מסוכן לציבור ולמתלונן. המשיב, אך בשל מריבה בכביש, הוציא את אקדחו ברישיון וירה לעבר המתלונן, כאשר רק בדרך נס לא פגעה ירייה זו במתלונן או בקטין שישב בסמוך לו. בנוסף במעשיו, ובשל העובדה כי המתלונן היה בנסיעה ברכב מסחרי גדול, הרי שמשיב סיכן גם את יתר משתמשי הדרך האחרים."
לשגב יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת שגב שלום של מרחב הנגב.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעורו של ח"כ אלמוג כהן שביקש להתיר לפרסום פרטים נוספים בפרשת "הקצין המתחזה", תוך שהוא קובע כי השיקולים לדחיית הבקשה נובעים משיקולי ביטחון המדינה בלבד.
ב-20.11.23 הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד אזרח ישראלי שב- 7.10.23 בשעות הבוקר, החליט להצטרף לפעילות צה"ל תוך שהתחזה לקצין בדרגת סרן. הנאשם השיג בדרך זו גישה למידע סודי ברמת סיווג גבוהה, תיעד מידע מסווג בדרכים שונות, ובמספר הזדמנויות אף חלק מידע סודי עם גורמים אזרחיים וצבאיים שאינם מוסמכים לכך. צו איסור הפרסום על הפרשה צומצם בהדרגה כאשר בסופו של דבר בהתאם לבקשת הפרקליטות הותר לפרסום כתב אישום בו הושחרו שמות הנאשם וכן פרטים מצומצמים נוספים.
בהחלטה לצמצם את צו איסור הפרסום ולאפשר פרסום של כתב אישום מושחר, ציינה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע רחל תורן כי חשיפת שמו ופרטיו האישיים של הנאשם, בשים לב לסוג המידע לו נחשף ולמועד בו נחשף ולמצבו הרפואי, עלולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה במידה המצדיקה את איסור פרסום שמו, וכי פרסום כתב האישום המושחר מגשים את עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת ומאזן כראוי בין השיקולים השונים. כמו כן ציינה כי צמצום הצו עלול לפגוע בפרטיותו של הנאשם.
שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון דחה את הערעור וקיבל את עמדת המדינה. וקבע כי לבירור הפרשה מושא כתב האישום המושחר חשיבות רבה במספר היבטים, בין היתר באופן בו הצליח הנאשם להיכנס למתחם צבאי ולהגיע למידע, ייתכן ויגיע המועד לחשוף פרטים נוספים ולו על מנת להבטיח שיופקו כלל המסקנות והלקחים הנדרשים. עם זאת, נכון לעת הזו, עת מלחמה היא לישראל, ואין אינטרס ציבורי ממשי בחשיפת שמו של הנאשם ושמם של הגורמים שעמם היה בקשר. מעבר לכך, צוין כי עדיין ישנו חשש אמיתי כי חשיפת פרטי הנאשם והגורמים עמם נפגש עלולה לתת כלים בידי אויבי מדינת ישראל.
עוד קבע השופט אלרון כי :" זאת ועוד, אם ככלל יש להעניק משקל נכבד ביותר לשיקול ביטחון המדינה, הרי שבעת מלחמה משקלו של שיקול זה גובר עוד יותר. החומר החסוי שהוצג לפניי כמו גם הפרטים שבאו מפי גורמי המקצוע בגופי הביטחון מלמדים כי צמצום צו איסור הפרסום, כפי שהתבקש, עלול לגרום לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. לא זו השעה ללקיחת סיכונים מיותרים; הפעם הזו, בעת הזו, ידו של עיקרון פומביות הדיון על התחתונה."
בנוגע לטענה כי שמו של הנאשם חשוף ברשתות חברתיות ובאתרים שונים במרשתת ומשכך מוצדק להתיר את הפרסום המבוקש, ציין השופט אלרון כי: "לטעמי, להפרות מסוג זה אין להתייחס בהשלמה. לא בדרך של עשיית דין עצמי, הפרת צווי איסור פרסום ו"קביעת עובדות בשטח" יעוצב האיזון העדין שבין עקרון פומביות הדיון לבין עקרונות ושיקולים אחרים, כי אם על פי דין ובהחלטות בית המשפט. מתן משקל לטיעון שלפיו הצו ממילא הופר ולכן אין עוד צורך בו, משמעותו מתן תמריץ לאי-כיבוד צווי בית המשפט מלכתחילה ואולי אף הענקת "פרס" בדיעבד לבוחרים בדרך זו. במסגרת הדיון בערעור עמדה המדינה על כך שהיא פועלת באמצעים הנתונים לה על מנת להסיר פרסומים המנוגדים לצו איסור הפרסום. יש לברך על כך ולקוות כי תפעל גם למיצוי הדין עם האחראים."
השופט אלרון מצא להדגיש גם, למען הסר כל ספק, את המובן מאליו כי לו היה מתרשם ששיקולים לא ענייניים הם שניצבים מאחורי הדרישה לשמר את היקף צו איסור הפרסום הנוכחי, תוצאת הערעור הייתה שונה."
ההליך במחוזי באר שבע מנוהל על ידי עו"ד עמית גינת מפרקליטות מחוז דרום. בבית המשפט העליון טענה עו"ד אפרת גולדשטיין רוזן.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעורו של ח"כ אלמוג כהן שביקש להתיר לפרסום פרטים נוספים בפרשת "הקצין המתחזה", תוך שהוא קובע כי השיקולים לדחיית הבקשה נובעים משיקולי ביטחון המדינה בלבד.
ב-20.11.23 הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד אזרח ישראלי שב- 7.10.23 בשעות הבוקר, החליט להצטרף לפעילות צה"ל תוך שהתחזה לקצין בדרגת סרן. הנאשם השיג בדרך זו גישה למידע סודי ברמת סיווג גבוהה, תיעד מידע מסווג בדרכים שונות, ובמספר הזדמנויות אף חלק מידע סודי עם גורמים אזרחיים וצבאיים שאינם מוסמכים לכך. צו איסור הפרסום על הפרשה צומצם בהדרגה כאשר בסופו של דבר בהתאם לבקשת הפרקליטות הותר לפרסום כתב אישום בו הושחרו שמות הנאשם וכן פרטים מצומצמים נוספים.
בהחלטה לצמצם את צו איסור הפרסום ולאפשר פרסום של כתב אישום מושחר, ציינה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע רחל תורן כי חשיפת שמו ופרטיו האישיים של הנאשם, בשים לב לסוג המידע לו נחשף ולמועד בו נחשף ולמצבו הרפואי, עלולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה במידה המצדיקה את איסור פרסום שמו, וכי פרסום כתב האישום המושחר מגשים את עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת ומאזן כראוי בין השיקולים השונים. כמו כן ציינה כי צמצום הצו עלול לפגוע בפרטיותו של הנאשם.
שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון דחה את הערעור וקיבל את עמדת המדינה. וקבע כי לבירור הפרשה מושא כתב האישום המושחר חשיבות רבה במספר היבטים, בין היתר באופן בו הצליח הנאשם להיכנס למתחם צבאי ולהגיע למידע, ייתכן ויגיע המועד לחשוף פרטים נוספים ולו על מנת להבטיח שיופקו כלל המסקנות והלקחים הנדרשים. עם זאת, נכון לעת הזו, עת מלחמה היא לישראל, ואין אינטרס ציבורי ממשי בחשיפת שמו של הנאשם ושמם של הגורמים שעמם היה בקשר. מעבר לכך, צוין כי עדיין ישנו חשש אמיתי כי חשיפת פרטי הנאשם והגורמים עמם נפגש עלולה לתת כלים בידי אויבי מדינת ישראל.
עוד קבע השופט אלרון כי :" זאת ועוד, אם ככלל יש להעניק משקל נכבד ביותר לשיקול ביטחון המדינה, הרי שבעת מלחמה משקלו של שיקול זה גובר עוד יותר. החומר החסוי שהוצג לפניי כמו גם הפרטים שבאו מפי גורמי המקצוע בגופי הביטחון מלמדים כי צמצום צו איסור הפרסום, כפי שהתבקש, עלול לגרום לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. לא זו השעה ללקיחת סיכונים מיותרים; הפעם הזו, בעת הזו, ידו של עיקרון פומביות הדיון על התחתונה."
בנוגע לטענה כי שמו של הנאשם חשוף ברשתות חברתיות ובאתרים שונים במרשתת ומשכך מוצדק להתיר את הפרסום המבוקש, ציין השופט אלרון כי: "לטעמי, להפרות מסוג זה אין להתייחס בהשלמה. לא בדרך של עשיית דין עצמי, הפרת צווי איסור פרסום ו"קביעת עובדות בשטח" יעוצב האיזון העדין שבין עקרון פומביות הדיון לבין עקרונות ושיקולים אחרים, כי אם על פי דין ובהחלטות בית המשפט. מתן משקל לטיעון שלפיו הצו ממילא הופר ולכן אין עוד צורך בו, משמעותו מתן תמריץ לאי-כיבוד צווי בית המשפט מלכתחילה ואולי אף הענקת "פרס" בדיעבד לבוחרים בדרך זו. במסגרת הדיון בערעור עמדה המדינה על כך שהיא פועלת באמצעים הנתונים לה על מנת להסיר פרסומים המנוגדים לצו איסור הפרסום. יש לברך על כך ולקוות כי תפעל גם למיצוי הדין עם האחראים."
השופט אלרון מצא להדגיש גם, למען הסר כל ספק, את המובן מאליו כי לו היה מתרשם ששיקולים לא ענייניים הם שניצבים מאחורי הדרישה לשמר את היקף צו איסור הפרסום הנוכחי, תוצאת הערעור הייתה שונה."
ההליך במחוזי באר שבע מנוהל על ידי עו"ד עמית גינת מפרקליטות מחוז דרום. בבית המשפט העליון טענה עו"ד אפרת גולדשטיין רוזן.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום בת"א גזר על נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה 100,000 ₪. ברוש וחברת א.ל.ע.א שבבעלותו הורשעו בעבירות מס, זיוף ומרמה, לאחר שפעלו על מנת להתחמק מתשלום מס בגובה של כ- 1.55 מיליון ₪.
בהכרעת הדין נקבע כי פרקליטות מיסוי וכלכלה הוכיחה את עובדות כתב האישום שהגישה וכן את העבירות שיוחסו לנאשמים.
כתב האישום עוסק בעבירות זיוף ומרמה שבמטרתן הייתה לקבל במרמה הכרה רטרואקטיבית בחברה כחברה משפחתית. חברה משפחתית היא חברה "שקופה" שבה ההכנסה מועברת לבעלי המניות אשר מחויבים במס על הכנסותיה. מסיבה זו, כשלחברה יש הכנסה ובעלי המניות רוצים למשוך את ההכנסה מחברה משפחתית יהיה המיסוי חד שלבי (מיסוי ההכנסה אצל בעלי המניות) ולא דו שלבי (מיסוי ההכנסה אצל החברה ולאחר מכן מיסוי נוסף על דיבידנד עם משיכת הכסף ע"י בעלי המניות).
מכתב אישום עולה כי חברת א.ל.ע.א השקעות בע"מ של שרגא ברוש ואחיו, שהחזיקה במניות חברת עושרד (שהיתה בעלת זיכיון למכירת גז, מאסדת קידוח הנפט "תמר"), מכרה מקצת מניותיה בעושרד בעבור 8,640,000 ₪, מה שחייב אותה במס רווחי הון. שרגא ברוש, בשת"פ רו"ח בר לבב (שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל), רצה למשוך את הכסף מהחברה לכיסו ולכיס אחיו, ולכן פעל על מנת לרמות את פקיד השומה על ידי זיוף מסמכים ויצירת מצג כוזב החברה ביקשה הכרה כחברה משפחתי במועד הקבוע בחוק. לאור האמור, שילמו שרגא ואחיו מס בגובה 2,760,712 ₪ בלבד למרות שגובה המס אותו היו צריכים לשלם, במיסוי דו שלבי, עמד על 4,315,338 ₪.
זיוף המסמכים נעשה על ידי יצירת שני טפסים ומכתב בכתב ידו של ברוש, המעידים לכאורה שביקש להכיר בחברה כמשפחתית, במועד הקבוע בחוק. במשפט הטיל ברוש את האחריות על רואה החשבון שלו וטען כי זה החתים אותו על המסמכים מבלי שהוא שם לב לתוכנם. טענתו נדחתה ע"י בית המשפט כשקרית.
בגזר הדין ציינה השופטת דנה אמיר כי: "בכל שלב יכלו הנאשמים לחדול מניסיונותיהם לקבל את הכרת הנאשמת כחברה משפחתית במרמה על יסוד המסמכים המזויפים אך הם בחרו שלא לעשות כן. ... יש טעם רב בטענת המאשימה לפיה נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה מלמדות על פיתוי גדול לבצען לאור הסיכון הנמוך בגילוין. זאת אף ביחס לעברות מס מהסוג הנדון המבוצעות תדיר יותר תוך השמטת הכנסה וגם הן קשות לגילוי, אך קיים גם הצד השני אשר מודע להכנסה שהועלמה דרכו או דרך הצלבת הנתונים יכולה להתגלות העבירה..."
ביחס לתפקידים שמילא ברוש במהלך חייו הציבורים ציינה השופטת אמיר כי: "לא מצאתי כי יש להתחשב לקולא בעת בחינת נסיבות ביצוע העבירות בכך שהנאשם מילא תפקידים ציבוריים בהתנדבות ללא שכר לאורך השנים כידוע, מבצעי עבירות צווארון לבן מהסוג הנדון הם פעמים רבות כאלה אשר מנהלים אורח חיים נורמטיבי לבד מביצוע העבירות ותרמו לחברה ולמדינה לאורך שנים, גם בפן הכלכלי..."
לאור האמור נגזר על ברוש 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן 100,000 ₪ קנס. על החברה שבבעלתו שכבר אינה פעילה נגזר קנס סימלי בגובה 1 ₪.
התיק נחקר על ידי יחידת החקירות של מס הכנסה, פקיד שומה חקירות ת"א ונוהל על ידי עו"ד נעם עוזיאל וחופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום בת"א גזר על נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה 100,000 ₪. ברוש וחברת א.ל.ע.א שבבעלותו הורשעו בעבירות מס, זיוף ומרמה, לאחר שפעלו על מנת להתחמק מתשלום מס בגובה של כ- 1.55 מיליון ₪.
בהכרעת הדין נקבע כי פרקליטות מיסוי וכלכלה הוכיחה את עובדות כתב האישום שהגישה וכן את העבירות שיוחסו לנאשמים.
כתב האישום עוסק בעבירות זיוף ומרמה שבמטרתן הייתה לקבל במרמה הכרה רטרואקטיבית בחברה כחברה משפחתית. חברה משפחתית היא חברה "שקופה" שבה ההכנסה מועברת לבעלי המניות אשר מחויבים במס על הכנסותיה. מסיבה זו, כשלחברה יש הכנסה ובעלי המניות רוצים למשוך את ההכנסה מחברה משפחתית יהיה המיסוי חד שלבי (מיסוי ההכנסה אצל בעלי המניות) ולא דו שלבי (מיסוי ההכנסה אצל החברה ולאחר מכן מיסוי נוסף על דיבידנד עם משיכת הכסף ע"י בעלי המניות).
מכתב אישום עולה כי חברת א.ל.ע.א השקעות בע"מ של שרגא ברוש ואחיו, שהחזיקה במניות חברת עושרד (שהיתה בעלת זיכיון למכירת גז, מאסדת קידוח הנפט "תמר"), מכרה מקצת מניותיה בעושרד בעבור 8,640,000 ₪, מה שחייב אותה במס רווחי הון. שרגא ברוש, בשת"פ רו"ח בר לבב (שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל), רצה למשוך את הכסף מהחברה לכיסו ולכיס אחיו, ולכן פעל על מנת לרמות את פקיד השומה על ידי זיוף מסמכים ויצירת מצג כוזב החברה ביקשה הכרה כחברה משפחתי במועד הקבוע בחוק. לאור האמור, שילמו שרגא ואחיו מס בגובה 2,760,712 ₪ בלבד למרות שגובה המס אותו היו צריכים לשלם, במיסוי דו שלבי, עמד על 4,315,338 ₪.
זיוף המסמכים נעשה על ידי יצירת שני טפסים ומכתב בכתב ידו של ברוש, המעידים לכאורה שביקש להכיר בחברה כמשפחתית, במועד הקבוע בחוק. במשפט הטיל ברוש את האחריות על רואה החשבון שלו וטען כי זה החתים אותו על המסמכים מבלי שהוא שם לב לתוכנם. טענתו נדחתה ע"י בית המשפט כשקרית.
בגזר הדין ציינה השופטת דנה אמיר כי: "בכל שלב יכלו הנאשמים לחדול מניסיונותיהם לקבל את הכרת הנאשמת כחברה משפחתית במרמה על יסוד המסמכים המזויפים אך הם בחרו שלא לעשות כן. ... יש טעם רב בטענת המאשימה לפיה נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה מלמדות על פיתוי גדול לבצען לאור הסיכון הנמוך בגילוין. זאת אף ביחס לעברות מס מהסוג הנדון המבוצעות תדיר יותר תוך השמטת הכנסה וגם הן קשות לגילוי, אך קיים גם הצד השני אשר מודע להכנסה שהועלמה דרכו או דרך הצלבת הנתונים יכולה להתגלות העבירה..."
ביחס לתפקידים שמילא ברוש במהלך חייו הציבורים ציינה השופטת אמיר כי: "לא מצאתי כי יש להתחשב לקולא בעת בחינת נסיבות ביצוע העבירות בכך שהנאשם מילא תפקידים ציבוריים בהתנדבות ללא שכר לאורך השנים כידוע, מבצעי עבירות צווארון לבן מהסוג הנדון הם פעמים רבות כאלה אשר מנהלים אורח חיים נורמטיבי לבד מביצוע העבירות ותרמו לחברה ולמדינה לאורך שנים, גם בפן הכלכלי..."
לאור האמור נגזר על ברוש 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן 100,000 ₪ קנס. על החברה שבבעלתו שכבר אינה פעילה נגזר קנס סימלי בגובה 1 ₪.
התיק נחקר על ידי יחידת החקירות של מס הכנסה, פקיד שומה חקירות ת"א ונוהל על ידי עו"ד נעם עוזיאל וחופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
הודעה מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
בצעד תקדימי, לאחר פנייה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לוועדת האתיקה במשרד העבודה, הותלה רישיונו של אדריכל נוף והופסק הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים למשך שלוש שנים, בעקבות התחזותו למורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה תוך סיכון אנשים עם מוגבלות
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, העבירה תלונה לוועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים במשרד העבודה על אדריכל נוף, דבורי זוהר, שעשה שימוש בתואר מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס), למרות שלא עמד בתנאים הנדרשים שנקבעו על ידי המחוקק על מנת לשמש כמורשה נגישות, לרבות השלמת לימודיו כמורשה נגישות מתו"ס והגשת פרויקט הגמר.
הנציבות הציגה שני מקרים בהם חתם האדריכל בשמו על האישור, ציין את התואר "מורשה נגישות מבנים" לצד חתימתו ואף ציין מספר רישום בפנקס המקצועי של מורשי הנגישות. בכך, הציג אדריכל דבורי מצג שווא, הן כלפי הציבור והן כלפי הרשויות. בעקבות פנייתה של הנציבות, הוגשה קובלנה לוועדת האתיקה על ידי קובלת של משרד העבודה.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קבע תפקיד של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה (מתו"ס) וזאת כאמצעי מרכזי להבטחת זכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות. מורשה לנגישות מתו"ס הוא אדם הרשום כמהנדס, אדריכל או הנדסאי, אשר עבר הכשרה מתאימה הכוללת לימודי נגישות, במשך שנה בקורס שמוכר על-ידי האגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה, הגשת פרויקט נגישות בסיום הקורס ועמידה בבחינות הסמכה. תפקיד המורשה הינו בעל חשיבות מכרעת למימוש זכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות ולשוויון זכויות. המורשה הוא הגורם האמון על בדיקה קפדנית של עמידת המקום בדרישות הנגישות ע"פ החוק ותקנות הנגישות הנלוות.
ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים החליטה פה אחד להרשיע את האדריכל בהפרת כללי האתיקה. כמו כן, הדגישה הוועדה כי היא רואה את מעשיו כחמורים ביותר, כאשר התחזה למורשה נגישות, אשר תפקידו לתת שרות לאנשים עם מוגבלות, ולסייע להם במימוש זכותם לנגישות. החלטת הועדה התבססה על כך שהאדריכל הודה שחתם על אישור נגישות כמורשה נגישות מתו"ס, הודה שאין לו הסמכה כמורשה נגישות אלא הכשרה בלבד לטענתו, הודה שלא השלים את לימודיו כמורשה נגישות ולא הגיש את פרויקט הגמר. כמו כן, הודה האדריכל שנכנע ללחץ שהופעל עליו לכאורה, לחתום על אישור נגישות לשם קבלת טופס 4 למבנה. מעשים אלו, ציינה הוועדה, פוגעים באמון הציבור שניתן בו כאדריכל, פוגעים בכבוד המקצוע ומהווים התנהגות בלתי מקצועית, אסורה וחסרת תום לב.
בגזר הדין הטילה הוועדה על האדריכל ענישה משמעותית של התליית תעודת אדריכל רשוי והפסקת הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים למשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "נגישות היא פרופסיה מוכרת, שצריכה להיות מכובדת כמו כל פרופסיה אחרת. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, כרגולטור של תחום הנגישות בישראל, לא תאפשר ותיאבק בכל גורם שינסה להתחזות למורשה נגישות מתוך מטרה להונות ולהטעות".
עו"ד אינאס חג' יחיא מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "כפי שעולה מהמקרה, ניכר כי לעיתים אין מנוס מלהטיל סנקציות ולהרתיע את אנשי המקצוע בתחום, על מנת שעבודתם החשובה של מורשי הנגישות לא תפגע על ידי מי שאינם מכבדים את תפקידם, ובכך פוגעים בראש ובראשונה בציבור האנשים עם מוגבלות בישראל. אנו מקווים, שהענישה שהוטלה תגרום להרתעה והפנמה בקרב אנשי המקצוע בתחום הנגישות, על חשיבות העמידה בכללי האתיקה והחובות המקצועיות המוטלות עליהם. זוהי סנונית ראשונה של מקרים בתחום הנגישות בהם הוועדה תידרש לטפל בזמן הקרוב. הנציבות תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה למען הגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בהתאם לחוק ולדין."
בצעד תקדימי, לאחר פנייה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לוועדת האתיקה במשרד העבודה, הותלה רישיונו של אדריכל נוף והופסק הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים למשך שלוש שנים, בעקבות התחזותו למורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה תוך סיכון אנשים עם מוגבלות
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, העבירה תלונה לוועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים במשרד העבודה על אדריכל נוף, דבורי זוהר, שעשה שימוש בתואר מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס), למרות שלא עמד בתנאים הנדרשים שנקבעו על ידי המחוקק על מנת לשמש כמורשה נגישות, לרבות השלמת לימודיו כמורשה נגישות מתו"ס והגשת פרויקט הגמר.
הנציבות הציגה שני מקרים בהם חתם האדריכל בשמו על האישור, ציין את התואר "מורשה נגישות מבנים" לצד חתימתו ואף ציין מספר רישום בפנקס המקצועי של מורשי הנגישות. בכך, הציג אדריכל דבורי מצג שווא, הן כלפי הציבור והן כלפי הרשויות. בעקבות פנייתה של הנציבות, הוגשה קובלנה לוועדת האתיקה על ידי קובלת של משרד העבודה.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קבע תפקיד של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה (מתו"ס) וזאת כאמצעי מרכזי להבטחת זכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות. מורשה לנגישות מתו"ס הוא אדם הרשום כמהנדס, אדריכל או הנדסאי, אשר עבר הכשרה מתאימה הכוללת לימודי נגישות, במשך שנה בקורס שמוכר על-ידי האגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה, הגשת פרויקט נגישות בסיום הקורס ועמידה בבחינות הסמכה. תפקיד המורשה הינו בעל חשיבות מכרעת למימוש זכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות ולשוויון זכויות. המורשה הוא הגורם האמון על בדיקה קפדנית של עמידת המקום בדרישות הנגישות ע"פ החוק ותקנות הנגישות הנלוות.
ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים החליטה פה אחד להרשיע את האדריכל בהפרת כללי האתיקה. כמו כן, הדגישה הוועדה כי היא רואה את מעשיו כחמורים ביותר, כאשר התחזה למורשה נגישות, אשר תפקידו לתת שרות לאנשים עם מוגבלות, ולסייע להם במימוש זכותם לנגישות. החלטת הועדה התבססה על כך שהאדריכל הודה שחתם על אישור נגישות כמורשה נגישות מתו"ס, הודה שאין לו הסמכה כמורשה נגישות אלא הכשרה בלבד לטענתו, הודה שלא השלים את לימודיו כמורשה נגישות ולא הגיש את פרויקט הגמר. כמו כן, הודה האדריכל שנכנע ללחץ שהופעל עליו לכאורה, לחתום על אישור נגישות לשם קבלת טופס 4 למבנה. מעשים אלו, ציינה הוועדה, פוגעים באמון הציבור שניתן בו כאדריכל, פוגעים בכבוד המקצוע ומהווים התנהגות בלתי מקצועית, אסורה וחסרת תום לב.
בגזר הדין הטילה הוועדה על האדריכל ענישה משמעותית של התליית תעודת אדריכל רשוי והפסקת הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים למשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "נגישות היא פרופסיה מוכרת, שצריכה להיות מכובדת כמו כל פרופסיה אחרת. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, כרגולטור של תחום הנגישות בישראל, לא תאפשר ותיאבק בכל גורם שינסה להתחזות למורשה נגישות מתוך מטרה להונות ולהטעות".
עו"ד אינאס חג' יחיא מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "כפי שעולה מהמקרה, ניכר כי לעיתים אין מנוס מלהטיל סנקציות ולהרתיע את אנשי המקצוע בתחום, על מנת שעבודתם החשובה של מורשי הנגישות לא תפגע על ידי מי שאינם מכבדים את תפקידם, ובכך פוגעים בראש ובראשונה בציבור האנשים עם מוגבלות בישראל. אנו מקווים, שהענישה שהוטלה תגרום להרתעה והפנמה בקרב אנשי המקצוע בתחום הנגישות, על חשיבות העמידה בכללי האתיקה והחובות המקצועיות המוטלות עליהם. זוהי סנונית ראשונה של מקרים בתחום הנגישות בהם הוועדה תידרש לטפל בזמן הקרוב. הנציבות תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה למען הגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בהתאם לחוק ולדין."
הודעה מטעם הרשות להגנת הפרטיות
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מפרסמת דוח ממצאי פיקוח רוחב בקרב מגזר תחבורה חכמה בשל מאפייניו הייחודיים בהיבטי פרטיות
פעילות פיקוח הרוחב של הרשות כללה בחינה של יישום חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, במטרה לבחון ולסייע לגופים הפועלים בסביבה זו במימוש אחריותן לשמור על פרטיות המשתמשים
שימוש ביישומים ומערכות של תחבורה חכמה מתבססים על איסוף, עיבוד וניתוח של מידע המאפשר לגופי תחבורה לקבל החלטות מבוססות נתוני עתק (Big Data), לשם שיפור וייעול מערכת התחבורה. האופן שבו נאסף ומעובד המידע כרוך בסיכונים לפרטיות המשתמשים בשירותים אלה, המהווים מעין "קהל שבוי" שאין בידיו האפשרות להימנע משימוש בשירות זה. הסיכונים הנובעים מאיסוף נתונים רגישים בהיקף נרחב, מחייבים את הגופים הפועלים במגזר זה לעמוד בהוראות חוק הגנת הפרטיות לעניין הגנה על מידע אישי, בדרישות אבטחת המידע, ולקיים מעקב ובקרה בקרב ספקים חיצוניים המקבלים גישה למידע.
במטרה לפעול באופן המיטבי למען שמירה על האינטרס הציבורי וקידום הזכות לפרטיות, בחודש ספטמבר 2021 פנתה הרשות ל- 13 גופים בתחום שירותי תחבורה חכמה בישראל, בדרישה למילוי שאלוני ביקורת. יצוין כי בהליך בחירת הגופים נלקחו בחשבון היקפי המידע ורגישות המידע הנאסף.
פעילות פיקוח הרוחב של הרשות כללה בחינה של יישום חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, במטרה לבחון ולסייע לגופים הפועלים בסביבה זו במימוש אחריותן לשמור על פרטיות המשתמשים, תוך בחינת היקף המידע במגזר, רמת רגישות המידע, מידע שהצטבר ברשות בנוגע לסיכוני פרטיות באותו מגזר או נושא מסוים, תלונות ספציפיות שהתקבלו ברשות והצורך בבחינה מגזרית והבאת הגופים המשתייכים למגזר לרמת עמידה התואמת את דרישות החוק והתקנות.
שאלוני הביקורת בחנו שלושה קריטריונים עיקריים בתחום הגנת הפרטיות: בקרה ארגונית, ניהול מאגרי מידע ואבטחת מידע. הציונים ניתנו לגופים בהתאם למענה ולמסמכים שסופקו על ידם, המעידים על רמת עמידתם בהוראות חוק הגנת הפרטיות. לאחר קבלת השאלונים המלאים מהגופים המפוקחים, בחנה הרשות את המענה והמסמכים הנלווים. בסיום ההליך, נמצאו ליקויים הדורשים תיקון ב 75% מהגופים שנבדקו, ובהתאם דרשה הרשות מאותם גופים לתקן את הליקויים שנמצאו, ולספק תכנית מפורטת לתיקונם בליווי הצהרת נושא משרה לביצוע והשלמת התיקונים.
בציון המשוקלל, כ-35% מן הגופים הציגו רמת עמידה חלקית בלבד בשקלול כל התחומים שנבדקו, מתוכם כ-10% מצויים ברמת עמידה נמוכה.
כחלק מההליך, בדקה הרשות באמצעות ביקורת חוזרת את אופן תיקון הליקויים בחלק מן הגופים. ממצאי הביקורת החוזרת העלו כי הגופים שיפרו את עמידתם בהוראות החוק והתקנות באופן משמעותי.
ליקויים, מסקנות והמלצות עיקריות:
בשקלול הציונים שניתנו לגבי מידת ההיענות להוראות החוק והתקנות, נמצא כי הציון הממוצע של המגזר עומד על 85%. ממצאי הליך פיקוח הרוחב מלמדים על בקיאות מספקת בדרישות תקנות אבטחת מידע ברוב הגופים שנבדקו. חשוב לציין, כי לצד הממצאים החיוביים, ב- 8% מן הגופים, רמת העמידה בדרישות אבטחת המידע היא נמוכה וכי קרוב ל- 20% מן הגופים נמצאים ברמת עמידה בינונית. בתחום ניהול מאגרי מידע, שליש מן הגופים נמצאים ברמת עמידה בינונית בלבד. בתחום בקרה ארגונית, מרבית הגופים מצויים ברמת עמידה גבוהה בדרישות החוק.
הדוח המלא-
https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/smart_transportation_report
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מפרסמת דוח ממצאי פיקוח רוחב בקרב מגזר תחבורה חכמה בשל מאפייניו הייחודיים בהיבטי פרטיות
פעילות פיקוח הרוחב של הרשות כללה בחינה של יישום חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, במטרה לבחון ולסייע לגופים הפועלים בסביבה זו במימוש אחריותן לשמור על פרטיות המשתמשים
שימוש ביישומים ומערכות של תחבורה חכמה מתבססים על איסוף, עיבוד וניתוח של מידע המאפשר לגופי תחבורה לקבל החלטות מבוססות נתוני עתק (Big Data), לשם שיפור וייעול מערכת התחבורה. האופן שבו נאסף ומעובד המידע כרוך בסיכונים לפרטיות המשתמשים בשירותים אלה, המהווים מעין "קהל שבוי" שאין בידיו האפשרות להימנע משימוש בשירות זה. הסיכונים הנובעים מאיסוף נתונים רגישים בהיקף נרחב, מחייבים את הגופים הפועלים במגזר זה לעמוד בהוראות חוק הגנת הפרטיות לעניין הגנה על מידע אישי, בדרישות אבטחת המידע, ולקיים מעקב ובקרה בקרב ספקים חיצוניים המקבלים גישה למידע.
במטרה לפעול באופן המיטבי למען שמירה על האינטרס הציבורי וקידום הזכות לפרטיות, בחודש ספטמבר 2021 פנתה הרשות ל- 13 גופים בתחום שירותי תחבורה חכמה בישראל, בדרישה למילוי שאלוני ביקורת. יצוין כי בהליך בחירת הגופים נלקחו בחשבון היקפי המידע ורגישות המידע הנאסף.
פעילות פיקוח הרוחב של הרשות כללה בחינה של יישום חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, במטרה לבחון ולסייע לגופים הפועלים בסביבה זו במימוש אחריותן לשמור על פרטיות המשתמשים, תוך בחינת היקף המידע במגזר, רמת רגישות המידע, מידע שהצטבר ברשות בנוגע לסיכוני פרטיות באותו מגזר או נושא מסוים, תלונות ספציפיות שהתקבלו ברשות והצורך בבחינה מגזרית והבאת הגופים המשתייכים למגזר לרמת עמידה התואמת את דרישות החוק והתקנות.
שאלוני הביקורת בחנו שלושה קריטריונים עיקריים בתחום הגנת הפרטיות: בקרה ארגונית, ניהול מאגרי מידע ואבטחת מידע. הציונים ניתנו לגופים בהתאם למענה ולמסמכים שסופקו על ידם, המעידים על רמת עמידתם בהוראות חוק הגנת הפרטיות. לאחר קבלת השאלונים המלאים מהגופים המפוקחים, בחנה הרשות את המענה והמסמכים הנלווים. בסיום ההליך, נמצאו ליקויים הדורשים תיקון ב 75% מהגופים שנבדקו, ובהתאם דרשה הרשות מאותם גופים לתקן את הליקויים שנמצאו, ולספק תכנית מפורטת לתיקונם בליווי הצהרת נושא משרה לביצוע והשלמת התיקונים.
בציון המשוקלל, כ-35% מן הגופים הציגו רמת עמידה חלקית בלבד בשקלול כל התחומים שנבדקו, מתוכם כ-10% מצויים ברמת עמידה נמוכה.
כחלק מההליך, בדקה הרשות באמצעות ביקורת חוזרת את אופן תיקון הליקויים בחלק מן הגופים. ממצאי הביקורת החוזרת העלו כי הגופים שיפרו את עמידתם בהוראות החוק והתקנות באופן משמעותי.
ליקויים, מסקנות והמלצות עיקריות:
בשקלול הציונים שניתנו לגבי מידת ההיענות להוראות החוק והתקנות, נמצא כי הציון הממוצע של המגזר עומד על 85%. ממצאי הליך פיקוח הרוחב מלמדים על בקיאות מספקת בדרישות תקנות אבטחת מידע ברוב הגופים שנבדקו. חשוב לציין, כי לצד הממצאים החיוביים, ב- 8% מן הגופים, רמת העמידה בדרישות אבטחת המידע היא נמוכה וכי קרוב ל- 20% מן הגופים נמצאים ברמת עמידה בינונית. בתחום ניהול מאגרי מידע, שליש מן הגופים נמצאים ברמת עמידה בינונית בלבד. בתחום בקרה ארגונית, מרבית הגופים מצויים ברמת עמידה גבוהה בדרישות החוק.
הדוח המלא-
https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/smart_transportation_report
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד שישה בני משפחה תושבי כפר כנא שתקפו שוטרים, איימו עליהם וחלקם אף ניסו לחטוף את נשקם האישי של השוטרים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד מיכל גפר דפנה מפרקליטות מחוז צפון עולה כי כל הנאשמים הם בני משפחה אחת המתגוררים בסמיכות האחד לשני בכפר כנא. לפני כשבוע במסגרת פעילות משטרתית הגיעו שני שוטרים לחצר ביתם של הנאשמים. כאשר התקרבו השוטרים אל הבית שמעו קולות של דריכת נשק, אז הזדהה אחד השוטרים כאיש משטרה. בתגובה הסתובב אליו הנאשם אמיר נסרה שבידו הוא אוחז רובה M16. בראותו את הרובה, שלף השוטר את אקדחו וצעק : "אמיר לא לזוז". אז השליך אמיר נסרה את הרובה מיד והורה לאחד הנוכחים מהמקום להימלט עם הכלי.
במקביל החלו הנאשמים אמיר נאסר וטאהא טאהא לרוץ לכיוונו של השוטר אשר לצורך הרתעה ירה באקדחו. בתגובה החל הנאשם אמיר נאסר להילחם עם השוטר תוך שהוא מנסה לחטוף את נשקו. במהלך המאבק בין השניים הצליח השוטר להגיע אל נשקו לירות עוד שני כדורים נוספים. כאשר השוטר ניסה להוציא את מכשיר הקשר לדווח על המתרחש חטף הנאשם טאהא טאהא את המכשיר והחל להכות את השוטר תוך שהנאשם אמיר נסרה מאיים על השוטר "אין בעיה ..., אתה תשלם על זה". במקביל לאירועים האלה, הזדהה השוטר השני גם הוא כאיש משטרה ושלף את נשקו האישי. אז התנפל עליו הנאשם מוחמד טאהא תוך שהוא מנסה לחטוף את נשקו האישי של השוטר.
כעבור דקות ספורות הגיעה למקום תגבורת הנאשם טאהא אמארה החל לדחוף את אחד השוטרים שהגיעו לתגבר ולהכותו בפניו. בתגובה ניסה השוטר לעצור את הנאשם טאהא אמארה שהחל לאיים ולקלל את השוטר ואף תקף שוטר נוסף שבא לסייע במעצרו. גם לאחר מעצרו והבאתו לתחנת המשטרה המשיך טאהא אמארה לאיים על השוטרים במקום.
במקביל למתואר, עת שוחחה אחת השוטרות עם אישה שנכחה במקום הגיע הנאשם מוחמד אעמר התנפל על השוטרת וחנק אותה. השוטרת ניסתה להשתחרר מאחיזתו ללא הצלחה, עד אשר הגיעו שוטרים נוספים למקום ופעלו על מנת להרחיקו. בתוך כך, כאשר הנאשם נור אלדין אעמר הגיע למקום הבהירו לו השוטרים כי אין מעבר בתגובה דחף נור אלדין אעמר את אחת השוטרות שאבטחה את המתחם ונעצר.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד גפר דפנה כי: "... כלל המשיבים לא שעו להוראות השוטרים, התפרעו והתנגדו למעצרם באופן אלים ביותר. אם לא די בכך הרי שהמשיבים המשיכו בהתנהגותם העבריינית גם לאחר שהודיעו להם השוטרים שהם עצורים, והתנהגותם אף החמירה."
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לאמיר נאסר, טאהא טאהא ומוחמד טאהא יוחסה עם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית; לטאהא אמארה ואמיר נסרה יוחסו גם עברות של איומים והעלבת עובד ציבור; לטאהא אמארה יוחסו גם עבירות של תקיפה הכוללת חבלה ממשית והיזק בזדון ולאמיר נסרה יוחסה גם עבירה של שיבוש מהליכי משפט.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד שישה בני משפחה תושבי כפר כנא שתקפו שוטרים, איימו עליהם וחלקם אף ניסו לחטוף את נשקם האישי של השוטרים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד מיכל גפר דפנה מפרקליטות מחוז צפון עולה כי כל הנאשמים הם בני משפחה אחת המתגוררים בסמיכות האחד לשני בכפר כנא. לפני כשבוע במסגרת פעילות משטרתית הגיעו שני שוטרים לחצר ביתם של הנאשמים. כאשר התקרבו השוטרים אל הבית שמעו קולות של דריכת נשק, אז הזדהה אחד השוטרים כאיש משטרה. בתגובה הסתובב אליו הנאשם אמיר נסרה שבידו הוא אוחז רובה M16. בראותו את הרובה, שלף השוטר את אקדחו וצעק : "אמיר לא לזוז". אז השליך אמיר נסרה את הרובה מיד והורה לאחד הנוכחים מהמקום להימלט עם הכלי.
במקביל החלו הנאשמים אמיר נאסר וטאהא טאהא לרוץ לכיוונו של השוטר אשר לצורך הרתעה ירה באקדחו. בתגובה החל הנאשם אמיר נאסר להילחם עם השוטר תוך שהוא מנסה לחטוף את נשקו. במהלך המאבק בין השניים הצליח השוטר להגיע אל נשקו לירות עוד שני כדורים נוספים. כאשר השוטר ניסה להוציא את מכשיר הקשר לדווח על המתרחש חטף הנאשם טאהא טאהא את המכשיר והחל להכות את השוטר תוך שהנאשם אמיר נסרה מאיים על השוטר "אין בעיה ..., אתה תשלם על זה". במקביל לאירועים האלה, הזדהה השוטר השני גם הוא כאיש משטרה ושלף את נשקו האישי. אז התנפל עליו הנאשם מוחמד טאהא תוך שהוא מנסה לחטוף את נשקו האישי של השוטר.
כעבור דקות ספורות הגיעה למקום תגבורת הנאשם טאהא אמארה החל לדחוף את אחד השוטרים שהגיעו לתגבר ולהכותו בפניו. בתגובה ניסה השוטר לעצור את הנאשם טאהא אמארה שהחל לאיים ולקלל את השוטר ואף תקף שוטר נוסף שבא לסייע במעצרו. גם לאחר מעצרו והבאתו לתחנת המשטרה המשיך טאהא אמארה לאיים על השוטרים במקום.
במקביל למתואר, עת שוחחה אחת השוטרות עם אישה שנכחה במקום הגיע הנאשם מוחמד אעמר התנפל על השוטרת וחנק אותה. השוטרת ניסתה להשתחרר מאחיזתו ללא הצלחה, עד אשר הגיעו שוטרים נוספים למקום ופעלו על מנת להרחיקו. בתוך כך, כאשר הנאשם נור אלדין אעמר הגיע למקום הבהירו לו השוטרים כי אין מעבר בתגובה דחף נור אלדין אעמר את אחת השוטרות שאבטחה את המתחם ונעצר.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד גפר דפנה כי: "... כלל המשיבים לא שעו להוראות השוטרים, התפרעו והתנגדו למעצרם באופן אלים ביותר. אם לא די בכך הרי שהמשיבים המשיכו בהתנהגותם העבריינית גם לאחר שהודיעו להם השוטרים שהם עצורים, והתנהגותם אף החמירה."
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לאמיר נאסר, טאהא טאהא ומוחמד טאהא יוחסה עם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית; לטאהא אמארה ואמיר נסרה יוחסו גם עברות של איומים והעלבת עובד ציבור; לטאהא אמארה יוחסו גם עבירות של תקיפה הכוללת חבלה ממשית והיזק בזדון ולאמיר נסרה יוחסה גם עבירה של שיבוש מהליכי משפט.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בירושלים (השופטת ג'ויה סקפה שפירא) גזר על אבראהים משאהרה, תושב ירושלים, 9 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,000 ₪ לאחר שפרסם באינסטגרם שלו 2 פרסומי "סטורי" המשבחים ומעודדים מעשי טרור.
משאהרה הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), אשר יחס לו עבירות הסתה לטרור. על פי כתב האישום, על רקע הטבח שביצעו מחבלי החמאס ביום ה-7.10.23, פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם סטורי שכלל תמונה ובה נראים פעילי טרור על גבי אופנועים עם נשקים, כשהם נוסעים לכיוון הפרצה שנפערה בגדר הגבול בין עזה לישראל, ומעליהם שלושה טילים. על התמונה מופיע כיתוב מהקוראן שתרגומו "שעתם תבוא עם עלות השמש. האין הבוקר קרוב" לצד סמלון של דגל פלסטין. כשבוע לאחר מכן, פרסם בשנית סטורי ובו קולאז' של שלוש תמונות – פעילי טרור עומדים על טנדר לבן וסביב ראשיהם סרטים, טנק צה"לי אפוף עשן ורכב צה"לי שסביבו אנשים רבים הצוהלים ומרימים את ידיהם באוויר לאות ניצחון. במרכז התמונה מופיע כיתוב בשפה הערבית שתרגומו "הו כותב ההיסטוריה לאט לאט אנחנו נקלוט".
במסגרת הסדר טיעון הודה משאהרה במיוחס לו והורשע. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
"לעיתוי הפרסום חשיבות רבה. הפרסום הראשון נעשה ביום הטבח עצמו, כאשר היקף האסון שאירע היה עדיין בלתי ידוע ובלתי נתפס, וסכנת ההתלקחות לגזרות נוספות הייתה מוחשית. הפרסום הנוסף נעשה כשבוע ימים לאחר מכן, לאחר שכבר התבררו ממדי הזוועה, ולא ניתן לפטור את היסוד הנפשי שנלווה אל מעשה הפרסום כקלות ראש או חוסר הבנה. החלטתו של הנאשם לשוב ולפרסם פרסום המשבח את מעשי הטרור שבוצעו נעשתה מתוך מודעות מלאה למשמעות הדברים" ציינה השופט ג'ויה סקפה שפירא בגזר הדין.
"התבטאויותיו החמורות של הנאשם הן הפכו לצערנו לנפוצות מאוד, בייחוד לאחר אירועי ה-7.10. גזר הדין שניתן הוא עוד שלב במאבקה של הפרקליטות בעבירות ההסתה ובדברי השבח לטרור, שעלולים, בתרחיש מסוכן, להוביל אדם לקום ולבצע מעשה טרור. נמשיך להאבק כדי למגר התבטאויות כאלה" מסרו עורכי הדין שגיב עוזרי ואמיר דראושה מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
בית משפט השלום בירושלים (השופטת ג'ויה סקפה שפירא) גזר על אבראהים משאהרה, תושב ירושלים, 9 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,000 ₪ לאחר שפרסם באינסטגרם שלו 2 פרסומי "סטורי" המשבחים ומעודדים מעשי טרור.
משאהרה הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), אשר יחס לו עבירות הסתה לטרור. על פי כתב האישום, על רקע הטבח שביצעו מחבלי החמאס ביום ה-7.10.23, פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם סטורי שכלל תמונה ובה נראים פעילי טרור על גבי אופנועים עם נשקים, כשהם נוסעים לכיוון הפרצה שנפערה בגדר הגבול בין עזה לישראל, ומעליהם שלושה טילים. על התמונה מופיע כיתוב מהקוראן שתרגומו "שעתם תבוא עם עלות השמש. האין הבוקר קרוב" לצד סמלון של דגל פלסטין. כשבוע לאחר מכן, פרסם בשנית סטורי ובו קולאז' של שלוש תמונות – פעילי טרור עומדים על טנדר לבן וסביב ראשיהם סרטים, טנק צה"לי אפוף עשן ורכב צה"לי שסביבו אנשים רבים הצוהלים ומרימים את ידיהם באוויר לאות ניצחון. במרכז התמונה מופיע כיתוב בשפה הערבית שתרגומו "הו כותב ההיסטוריה לאט לאט אנחנו נקלוט".
במסגרת הסדר טיעון הודה משאהרה במיוחס לו והורשע. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
"לעיתוי הפרסום חשיבות רבה. הפרסום הראשון נעשה ביום הטבח עצמו, כאשר היקף האסון שאירע היה עדיין בלתי ידוע ובלתי נתפס, וסכנת ההתלקחות לגזרות נוספות הייתה מוחשית. הפרסום הנוסף נעשה כשבוע ימים לאחר מכן, לאחר שכבר התבררו ממדי הזוועה, ולא ניתן לפטור את היסוד הנפשי שנלווה אל מעשה הפרסום כקלות ראש או חוסר הבנה. החלטתו של הנאשם לשוב ולפרסם פרסום המשבח את מעשי הטרור שבוצעו נעשתה מתוך מודעות מלאה למשמעות הדברים" ציינה השופט ג'ויה סקפה שפירא בגזר הדין.
"התבטאויותיו החמורות של הנאשם הן הפכו לצערנו לנפוצות מאוד, בייחוד לאחר אירועי ה-7.10. גזר הדין שניתן הוא עוד שלב במאבקה של הפרקליטות בעבירות ההסתה ובדברי השבח לטרור, שעלולים, בתרחיש מסוכן, להוביל אדם לקום ולבצע מעשה טרור. נמשיך להאבק כדי למגר התבטאויות כאלה" מסרו עורכי הדין שגיב עוזרי ואמיר דראושה מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יאיר בן עטר (43) מבאר שבע, שבשל אכזבתו מכך שלא קיבל סיגריות שיסף את גרונו של בעלי קיוסק בעיר.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבוע בשעות הערב, הגיע בן עטר לקיוסק בעיר באר שבע וביקש מהבעלים שייתן לו ללא תמורה מספר קופסאות סיגריות. בהמשך לבקשתו נתן לו הבעלים מספר סיגריות בודדות ובן עטר יצא מהמקום. לאחר פרק זמן קצר נכנס בן עטר בשנית לתוך הקיוסק ונעמד מאחורי בעלי המקום, אשר היה עסוק בשיחה עם עובדי הקיוסק. אז שלף בן עטר סכין חיתוך שהחזיק בכיסו, הצמיד את להבה לצווארו של בעלי המקום ובתנועת שיסוף מהירה חתך את צווארו ונמלט. בעל המקום, החל לדמם מצווארו וחבש את עצמו באמצעות חולצתו עד אשר הגיעו כוחות ההצלה ופינו אותו לבית החולים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד קינן כי: "... מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנותו לביטחון הציבור שכן מדובר באירוע אלימות קשה אשר בוצע על רקע אכזבתו של המשיב מכך שלא קיבל סיגריות."
לבן עטר יוחסה עבירת ניסיון רצח.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יאיר בן עטר (43) מבאר שבע, שבשל אכזבתו מכך שלא קיבל סיגריות שיסף את גרונו של בעלי קיוסק בעיר.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבוע בשעות הערב, הגיע בן עטר לקיוסק בעיר באר שבע וביקש מהבעלים שייתן לו ללא תמורה מספר קופסאות סיגריות. בהמשך לבקשתו נתן לו הבעלים מספר סיגריות בודדות ובן עטר יצא מהמקום. לאחר פרק זמן קצר נכנס בן עטר בשנית לתוך הקיוסק ונעמד מאחורי בעלי המקום, אשר היה עסוק בשיחה עם עובדי הקיוסק. אז שלף בן עטר סכין חיתוך שהחזיק בכיסו, הצמיד את להבה לצווארו של בעלי המקום ובתנועת שיסוף מהירה חתך את צווארו ונמלט. בעל המקום, החל לדמם מצווארו וחבש את עצמו באמצעות חולצתו עד אשר הגיעו כוחות ההצלה ופינו אותו לבית החולים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד קינן כי: "... מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנותו לביטחון הציבור שכן מדובר באירוע אלימות קשה אשר בוצע על רקע אכזבתו של המשיב מכך שלא קיבל סיגריות."
לבן עטר יוחסה עבירת ניסיון רצח.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות מחוז דרום אזרחי הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים) עתירה כנגד עיריית דימונה והוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיר. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטת הוועדה להפקיע קרקע שבבעלות המדינה.
מהעתירה שהוגשה על ידי עו"ד טל שטיין מפרקליטות מחוז דרום אזרחי עולה כי לפני כעשור ביקשה עיריית דימונה מרשות מקרקעי ישראל להקצות לה מקרקעין לצורך מטמנה בתחום בורות החציבה "מחצבות יצחקי". תחילה ביקשה העירייה להקצות לה 360 דונם אך בשל ערך הקרקע הגבוה צמצמה את בקשתה לשטח של כ 20 דונם. לאור האמור נחתם בין רמ"י לעיריית דימונה חוזה הרשאה שאושר במהלך שנת 2014, במסגרתו הוקצו 20 דונמים מהשטח לטובת מטמנה. מדו"חות פיקוח שנערכו ביחס לחוזה ההרשאה עלה, כי העירייה הפרה את החוזה ופעלה בניגוד להנחיות המחייבות של המשרד להגנת הסביבה. בין היתר חרגה העירייה משטח המקרקעין, הרחיבה את בורות ההטמנה, הטמינה פסולת בבור נוסף שאינו נכלל בחוזה, קלטה פסולת שמקורה מחוץ לתחומי הרשות המקומית והטמינה גם פסולת ביתית ולא רק פסולת יבשה ועוד.
לאחר מספר ישיבות שהתקיימו בין הצדדים בנושא, ביקשה העירייה כי רמ"י תפעל לתיקון חוזה ההרשאה כך שיכלול את כל שטח המטמנה. לאור האמור פנתה רמ"י לשמאי לצורך קבלת הערכת שווי לכלל המטמנה. לאחר השגה שהגישה העירייה על גובה התשלום הסכימו הצדדים להפחית את גובה התשלום בתמורה לצמצום נפח הפסולת שתוטמן באתר. בהתאם לבקשת העירייה לקדם עסקת הקצאה נוהל שיח ארוך, במסגרתו רמ"י פעלה לאשר עסקה בפטור ממכרז. זאת, הגם שהתברר כי חלק מן הפעילות שהעירייה מבצעת במקרקעין פעילות שאינה אך לצורכי ציבור.
לבקשת העירייה, עסקת הקצאה כבר אושרה על ידי הגורמים המוסמכים ואף נשלח מפרט כספי שנחתם על ידי העירייה.
תוך כדי שיח באשר לערכה הכספי של ההקצאה, פעלו העירייה והוועדה המקומית והפקיעו את המקרקעין, ולאחר מעשה עדכנו את הרשות באשר להפקעה. בסמוך לאחר מכן פנתה רמ"י לעיריית דימונה, בדרישה לביטול ההפקעה שנעשתה שלא בהתאם לקריטריונים זאת מכיוון שהקרקע אינה משמשת במלואה לצרכי הציבור. במענה לפנייה ציינה העירייה כי המטמנה כולה משרתת מטרות ציבוריות בעוד השיקול המסחרי הינו זניח ומכאן על העירייה לשלם עבור הקצאת המטמנה סכום סימלי של מיליון ₪. עוד צוין כי במידה ורמ"י יקבלו את הצעתם העירייה תפעל לביטול ההפקעה.
הצדדים המשיכו לנהל משא ומתן עד לאחרונה, אולם ניסיונותיה של רמ"י להביא לפתרון מוסכם, כשלו.
לאור האמור ולאחר מספר רב של ניסיונות של רמ"י לפעול לשם הסדרת הנושא ללא הצלחה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול הפקעת מקרקעין ולהשיבם לבעלות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות מחוז דרום אזרחי הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים) עתירה כנגד עיריית דימונה והוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיר. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטת הוועדה להפקיע קרקע שבבעלות המדינה.
מהעתירה שהוגשה על ידי עו"ד טל שטיין מפרקליטות מחוז דרום אזרחי עולה כי לפני כעשור ביקשה עיריית דימונה מרשות מקרקעי ישראל להקצות לה מקרקעין לצורך מטמנה בתחום בורות החציבה "מחצבות יצחקי". תחילה ביקשה העירייה להקצות לה 360 דונם אך בשל ערך הקרקע הגבוה צמצמה את בקשתה לשטח של כ 20 דונם. לאור האמור נחתם בין רמ"י לעיריית דימונה חוזה הרשאה שאושר במהלך שנת 2014, במסגרתו הוקצו 20 דונמים מהשטח לטובת מטמנה. מדו"חות פיקוח שנערכו ביחס לחוזה ההרשאה עלה, כי העירייה הפרה את החוזה ופעלה בניגוד להנחיות המחייבות של המשרד להגנת הסביבה. בין היתר חרגה העירייה משטח המקרקעין, הרחיבה את בורות ההטמנה, הטמינה פסולת בבור נוסף שאינו נכלל בחוזה, קלטה פסולת שמקורה מחוץ לתחומי הרשות המקומית והטמינה גם פסולת ביתית ולא רק פסולת יבשה ועוד.
לאחר מספר ישיבות שהתקיימו בין הצדדים בנושא, ביקשה העירייה כי רמ"י תפעל לתיקון חוזה ההרשאה כך שיכלול את כל שטח המטמנה. לאור האמור פנתה רמ"י לשמאי לצורך קבלת הערכת שווי לכלל המטמנה. לאחר השגה שהגישה העירייה על גובה התשלום הסכימו הצדדים להפחית את גובה התשלום בתמורה לצמצום נפח הפסולת שתוטמן באתר. בהתאם לבקשת העירייה לקדם עסקת הקצאה נוהל שיח ארוך, במסגרתו רמ"י פעלה לאשר עסקה בפטור ממכרז. זאת, הגם שהתברר כי חלק מן הפעילות שהעירייה מבצעת במקרקעין פעילות שאינה אך לצורכי ציבור.
לבקשת העירייה, עסקת הקצאה כבר אושרה על ידי הגורמים המוסמכים ואף נשלח מפרט כספי שנחתם על ידי העירייה.
תוך כדי שיח באשר לערכה הכספי של ההקצאה, פעלו העירייה והוועדה המקומית והפקיעו את המקרקעין, ולאחר מעשה עדכנו את הרשות באשר להפקעה. בסמוך לאחר מכן פנתה רמ"י לעיריית דימונה, בדרישה לביטול ההפקעה שנעשתה שלא בהתאם לקריטריונים זאת מכיוון שהקרקע אינה משמשת במלואה לצרכי הציבור. במענה לפנייה ציינה העירייה כי המטמנה כולה משרתת מטרות ציבוריות בעוד השיקול המסחרי הינו זניח ומכאן על העירייה לשלם עבור הקצאת המטמנה סכום סימלי של מיליון ₪. עוד צוין כי במידה ורמ"י יקבלו את הצעתם העירייה תפעל לביטול ההפקעה.
הצדדים המשיכו לנהל משא ומתן עד לאחרונה, אולם ניסיונותיה של רמ"י להביא לפתרון מוסכם, כשלו.
לאור האמור ולאחר מספר רב של ניסיונות של רמ"י לפעול לשם הסדרת הנושא ללא הצלחה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול הפקעת מקרקעין ולהשיבם לבעלות המדינה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז ארבעה כתבי אישום וכתב אישום נוסף לבית משפט השלום ברמלה כנגד 24 נאשמים בגין עשרות עבירות נשק, סחר בסמים והלבנת הון, כל אחד על פי חלקו, לאחר שנתפסו בפעילות סוכן משטרתי סמוי.
מכתבי האישום שהוגשו באמצעות עורכות הדין חן יצחקי ונלי מורן מאני מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי במהלך החודשים ינואר 2023 עד לפברואר 2024 פעל סומכן משטרתי סמוי על מנת לבצע עסקאות מבוקרות של סחר בנשק וסמים.
כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום כולל שישה אישומם של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא וניסיון לסחר סם מסוכן כשרוב עסקאות הסמים בוצעו בשיטה דומה בה נפגשו הנאשמים עם הסוכן אותו הכירו בנקודת מפגש מוסכמת ובה החליפו בין הסמים לתמורה.
כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז, מתארים את עסקאות הסמים הרבות אותן ביצע הסוכן עם הנאשמים, כשיש בניהם היכרות מוקדמת. הסוכן היה יוצר עם הנאשמים קשר ואומר כי הוא רוצה לרכוש מהם סמים, וכך בכל פעם היה מבצע איתם עשרות עסקאות באלפי, ועשרות אלפי שקלים. בנוסף, הוגשו בקשות חילוט בגובה מאות אלפי שקלים בגין הכסף המזומן שנתפס בביתם של הנאשמים, כשאחת מבקשת החילוט עומדת על למעלה ממיליון שקלים.
אחד מכתבי האישום מתאר את עסקאות הנשק וניסיונות לביצוע עסקה אחרת בנשק שביצע הסוכן עם הנאשמים, כשגם מקרה זה יש בין הסוכן לבין הנאשמים היכרות מוקדמת רבת שנים. הניסיונות בוצעו כאשר הנאשמים היו שולחים לסוכן תמונות של נשקים ומחירם על מנת לעניין אותו ברכישה. כתב אישום זה כולל 17 אישומים בגין נשיאת נשק, סחר בנשק בצוותא חדא וניסיון לביצוע עסקה אחרת בנשק.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז ארבעה כתבי אישום וכתב אישום נוסף לבית משפט השלום ברמלה כנגד 24 נאשמים בגין עשרות עבירות נשק, סחר בסמים והלבנת הון, כל אחד על פי חלקו, לאחר שנתפסו בפעילות סוכן משטרתי סמוי.
מכתבי האישום שהוגשו באמצעות עורכות הדין חן יצחקי ונלי מורן מאני מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי במהלך החודשים ינואר 2023 עד לפברואר 2024 פעל סומכן משטרתי סמוי על מנת לבצע עסקאות מבוקרות של סחר בנשק וסמים.
כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום כולל שישה אישומם של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא וניסיון לסחר סם מסוכן כשרוב עסקאות הסמים בוצעו בשיטה דומה בה נפגשו הנאשמים עם הסוכן אותו הכירו בנקודת מפגש מוסכמת ובה החליפו בין הסמים לתמורה.
כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז, מתארים את עסקאות הסמים הרבות אותן ביצע הסוכן עם הנאשמים, כשיש בניהם היכרות מוקדמת. הסוכן היה יוצר עם הנאשמים קשר ואומר כי הוא רוצה לרכוש מהם סמים, וכך בכל פעם היה מבצע איתם עשרות עסקאות באלפי, ועשרות אלפי שקלים. בנוסף, הוגשו בקשות חילוט בגובה מאות אלפי שקלים בגין הכסף המזומן שנתפס בביתם של הנאשמים, כשאחת מבקשת החילוט עומדת על למעלה ממיליון שקלים.
אחד מכתבי האישום מתאר את עסקאות הנשק וניסיונות לביצוע עסקה אחרת בנשק שביצע הסוכן עם הנאשמים, כשגם מקרה זה יש בין הסוכן לבין הנאשמים היכרות מוקדמת רבת שנים. הניסיונות בוצעו כאשר הנאשמים היו שולחים לסוכן תמונות של נשקים ומחירם על מנת לעניין אותו ברכישה. כתב אישום זה כולל 17 אישומים בגין נשיאת נשק, סחר בנשק בצוותא חדא וניסיון לביצוע עסקה אחרת בנשק.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עודה זנון (47) מסעודין אלעזאזמה. כתב אישום זה מצטרף לשני כתבי אישום נוספים, שהוגשו במהלך יולי 2023 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנגד עודה עואדרה (45), סעיד עואדרה (23) וריאד אבו צוצין (31) משגב שלום לאחר שארבעת הנאשמים ביצעו עבירות בנשק.
מכתבי האישום שהגישה עו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי ארבעת הנאשמים חברו על מנת לסחור בנשק. לאור האמור תיאמו עודה זנון ועודה עואדרה באמצעות קודים כי סעיד עואדרה יגיע לאסוף מעודה זנון נשק, בעוד ריאד אבו צוצין מאבטח אותו. בסמוך למועד בו תואמה הפגישה נסעו סעיד עואדרה ואבו צוצין האחד אחרי השני לכיוון נקודת המפגש. בעוד ריאד אבו צוצין המתין על הכביש הראשי נסע סעיד עואדרה על דרך עפר לכיוון נקודת המפגש, שם מסר עודה זנון או מי מטעמו תשעה כלי נשק ומחסניות. בתום המפגש חבר סעיד עואדרה לריאד אבו צוצין . בסמוך למחלף רמת חובב עצרה המשטרה את סעיד עואדרה עם כלי הנשק.
לעודה זנון ועודה עואדרה יוסחה עבירות בנשק (סחר) ולעודה עואדרה יוחסה גם הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לאחר שניסה להימלט מהשוטרים שהגיעו לעצור אותו. לסעיד עואדרה וריאד אבו צוצין יוחסו עבירות של עבירות בנשק (נשיאה והובלה), מעשי פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לאחר שניסו לחמוק ממחסום משטרתי ולריאד אבו צוצין יוחסה גם עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עודה זנון (47) מסעודין אלעזאזמה. כתב אישום זה מצטרף לשני כתבי אישום נוספים, שהוגשו במהלך יולי 2023 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנגד עודה עואדרה (45), סעיד עואדרה (23) וריאד אבו צוצין (31) משגב שלום לאחר שארבעת הנאשמים ביצעו עבירות בנשק.
מכתבי האישום שהגישה עו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי ארבעת הנאשמים חברו על מנת לסחור בנשק. לאור האמור תיאמו עודה זנון ועודה עואדרה באמצעות קודים כי סעיד עואדרה יגיע לאסוף מעודה זנון נשק, בעוד ריאד אבו צוצין מאבטח אותו. בסמוך למועד בו תואמה הפגישה נסעו סעיד עואדרה ואבו צוצין האחד אחרי השני לכיוון נקודת המפגש. בעוד ריאד אבו צוצין המתין על הכביש הראשי נסע סעיד עואדרה על דרך עפר לכיוון נקודת המפגש, שם מסר עודה זנון או מי מטעמו תשעה כלי נשק ומחסניות. בתום המפגש חבר סעיד עואדרה לריאד אבו צוצין . בסמוך למחלף רמת חובב עצרה המשטרה את סעיד עואדרה עם כלי הנשק.
לעודה זנון ועודה עואדרה יוסחה עבירות בנשק (סחר) ולעודה עואדרה יוחסה גם הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לאחר שניסה להימלט מהשוטרים שהגיעו לעצור אותו. לסעיד עואדרה וריאד אבו צוצין יוחסו עבירות של עבירות בנשק (נשיאה והובלה), מעשי פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לאחר שניסו לחמוק ממחסום משטרתי ולריאד אבו צוצין יוחסה גם עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת את דו"ח הפעילות לשנת 2023:
בשנת 2023 התקבלו ביחידה 373 תלונות בטענה לגזענות והפליה 22% הינן בעניין הפליה במתן שירות ו-15% התבטאות גזענית במרחב הציבורי
שלום רב,
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת היום את דו"ח הפעילות לשנת 2023, על רקע ציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות ברחבי העולם בסוף השבוע. היחידה הוקמה במטרה לתאם מאבק בגזענות והפליה בשירות הציבורי, והיא פועלת לשינוי מערכתי וקידום מדיניות לקידום המאבק בגזענות, טיפול בתלונות וכן פיתוח ידע והכשרות.
הדו"ח כולל, בין היתר, דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי, ממצאי סקר שנערך בקרב עובדי מדינה בנושא גזענות והפליה במקום העבודה וכן מחקר שבחן את השיח על גזענות והפליה ברשת. כחלק מפעילות היחידה בפיתוח ידע והכשרות, היחידה פעלה למינוי ממונים למניעת גזענות והפליה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. עד כה מונו כ- 70 ממונים וממונות, המשמשים ככתובת לתלונות על התנהלות גזענית או מפלה בקרב העובדים, מייעצים להנהלת משרדי הממשלה, פועלים להטמעת מדיניות למיגור הגזענות ומעלים את המודעות לנושא זה בתוך המשרדים.
במהלך השנה האחרונה הוגשו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 373 תלונות בנושא גזענות והפליה, מתוכם נפתחו 329 תיקים שהועברו לבדיקה. השוואה להיקף התיקים שנפתחו ביחידה בשנים האחרונות מלמדת על ירידה בהיקף התלונות שמוגשות ליחידה. מפילוח התלונות לפי נושאי הפניה עולה כי 22% מהתלונות הן בנושא הפליה במתן שירות ציבורי לפי חוק איסור הפליה, 15% בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, 12% בנושא הפליה בתעסוקה, 9% התבטאות גזענית בשירות המדינה, 7% פרסום גזעני במרחב הציבורי או עבירה ממניע גזעני, 5% בנושא משטרה וגורמי אכיפה ו-3% בנושא חינוך.
דוגמאות לתלונות והטיפול בהן במהלך שנת 2023 ניתן למצוא בדו"ח.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, פועלת למיגור גזענות והפליה ביחס לכלל האוכלוסיות בישראל, פועלת ליצירת מדיניות אחידה בגופים הממשלתיים ויחידות הסמך, ופועלת לקידום השוויון בין כלל האוכלוסיות במדינה. הנתונים העולים מהדו"ח מעידים על פועלה של היחידה, משרדי הממשלה, הגופים הציבוריים ויתר השותפים השונים הפועלים במשותף ליצירה והטמעה של תרבות ארגונית שאינה מקבלת התנהגות גזענית בשירות במדינה ובקרב נותני שירות ציבורי. משרד המשפטים והיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ימשיכו ויפעלו בנחישות למיגור הגזענות וההפליה".
בשנת 2023 התקבלו ביחידה 373 תלונות בטענה לגזענות והפליה 22% הינן בעניין הפליה במתן שירות ו-15% התבטאות גזענית במרחב הציבורי
שלום רב,
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת היום את דו"ח הפעילות לשנת 2023, על רקע ציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות ברחבי העולם בסוף השבוע. היחידה הוקמה במטרה לתאם מאבק בגזענות והפליה בשירות הציבורי, והיא פועלת לשינוי מערכתי וקידום מדיניות לקידום המאבק בגזענות, טיפול בתלונות וכן פיתוח ידע והכשרות.
הדו"ח כולל, בין היתר, דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי, ממצאי סקר שנערך בקרב עובדי מדינה בנושא גזענות והפליה במקום העבודה וכן מחקר שבחן את השיח על גזענות והפליה ברשת. כחלק מפעילות היחידה בפיתוח ידע והכשרות, היחידה פעלה למינוי ממונים למניעת גזענות והפליה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. עד כה מונו כ- 70 ממונים וממונות, המשמשים ככתובת לתלונות על התנהלות גזענית או מפלה בקרב העובדים, מייעצים להנהלת משרדי הממשלה, פועלים להטמעת מדיניות למיגור הגזענות ומעלים את המודעות לנושא זה בתוך המשרדים.
במהלך השנה האחרונה הוגשו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 373 תלונות בנושא גזענות והפליה, מתוכם נפתחו 329 תיקים שהועברו לבדיקה. השוואה להיקף התיקים שנפתחו ביחידה בשנים האחרונות מלמדת על ירידה בהיקף התלונות שמוגשות ליחידה. מפילוח התלונות לפי נושאי הפניה עולה כי 22% מהתלונות הן בנושא הפליה במתן שירות ציבורי לפי חוק איסור הפליה, 15% בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, 12% בנושא הפליה בתעסוקה, 9% התבטאות גזענית בשירות המדינה, 7% פרסום גזעני במרחב הציבורי או עבירה ממניע גזעני, 5% בנושא משטרה וגורמי אכיפה ו-3% בנושא חינוך.
דוגמאות לתלונות והטיפול בהן במהלך שנת 2023 ניתן למצוא בדו"ח.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, פועלת למיגור גזענות והפליה ביחס לכלל האוכלוסיות בישראל, פועלת ליצירת מדיניות אחידה בגופים הממשלתיים ויחידות הסמך, ופועלת לקידום השוויון בין כלל האוכלוסיות במדינה. הנתונים העולים מהדו"ח מעידים על פועלה של היחידה, משרדי הממשלה, הגופים הציבוריים ויתר השותפים השונים הפועלים במשותף ליצירה והטמעה של תרבות ארגונית שאינה מקבלת התנהגות גזענית בשירות במדינה ובקרב נותני שירות ציבורי. משרד המשפטים והיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ימשיכו ויפעלו בנחישות למיגור הגזענות וההפליה".