הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מאיר שוקרון (24) מאשקלון שדקר למוות את חברו.
מכתב האישום שהגישו עו"ד יריב צרי והדס עמר מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי לאחר שהתגלע סכסוך בין שוקרון לניסים כריסי ז"ל, בתאריך 31.12.23 החל מחצות נעשו מספר ניסיונות חיוג הדדיים בין שוקרון ובין המנוח, ללא מענה. בסביבות השעה 1:00 הצליח המנוח לתפוס את שוקרון. במהלך השיחה ביקש שוקרון להיפגש ושלח למנוח מיקום. במהלך הפגישה דקר שוקרון את המנוח באמצעות חפץ חד בירכו. כתוצאה מהדקירה, המנוח איבד דם רב, עד שאיבד הכרה בעודו ברכבו אשר חנה בסמוך למקום הפגישה.
לאחר הדקירה נסע שוקרון מהמקום לבית אימו וזאת למרות שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה, מבלי להזעיק עזרה, כאשר הוא יודע שהמנוח פצוע ומדמם. כאשר הגיע שוקרון לבית אימו ביצע שם מספר פעולות במטרה להסתיר מעשיו. בין היתר לאחר שביקש מאימו שקית עם חומרי ניקוי ביקש מאחד הנוכחים בבית לנקות את רכבו מכתמי הדם הרבים. כמו כן, הורה לאותו אדם לשמור על זכות השתיקה במידה שייעצר, ובתמורה, יקבל 20,000 ₪.
עובר אורח אשר עבר ליד מקום הפגישה בין שוקרון למנוח, ראה את רכבו של המנוח כאשר לצידו שלולית דם, והזעיק את כוחות ההצלה. המנוח נמצא על ידי כוחות ההצלה ברכבו, כשהוא מחוסר הכרה, ללא נשימה, והובהל לבית החולים תוך ביצוע פעולות החייאה. כשבועיים לאחר האירוע נפטר המנוח בבית החולים.
לשוקרון יוחסו עבירות רצח באדישות, הדחה בחקירה, השמדת ראיה, שיבוש מהלכי משפט ונהיגה ללא רישיון.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מאיר שוקרון (24) מאשקלון שדקר למוות את חברו.
מכתב האישום שהגישו עו"ד יריב צרי והדס עמר מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי לאחר שהתגלע סכסוך בין שוקרון לניסים כריסי ז"ל, בתאריך 31.12.23 החל מחצות נעשו מספר ניסיונות חיוג הדדיים בין שוקרון ובין המנוח, ללא מענה. בסביבות השעה 1:00 הצליח המנוח לתפוס את שוקרון. במהלך השיחה ביקש שוקרון להיפגש ושלח למנוח מיקום. במהלך הפגישה דקר שוקרון את המנוח באמצעות חפץ חד בירכו. כתוצאה מהדקירה, המנוח איבד דם רב, עד שאיבד הכרה בעודו ברכבו אשר חנה בסמוך למקום הפגישה.
לאחר הדקירה נסע שוקרון מהמקום לבית אימו וזאת למרות שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה, מבלי להזעיק עזרה, כאשר הוא יודע שהמנוח פצוע ומדמם. כאשר הגיע שוקרון לבית אימו ביצע שם מספר פעולות במטרה להסתיר מעשיו. בין היתר לאחר שביקש מאימו שקית עם חומרי ניקוי ביקש מאחד הנוכחים בבית לנקות את רכבו מכתמי הדם הרבים. כמו כן, הורה לאותו אדם לשמור על זכות השתיקה במידה שייעצר, ובתמורה, יקבל 20,000 ₪.
עובר אורח אשר עבר ליד מקום הפגישה בין שוקרון למנוח, ראה את רכבו של המנוח כאשר לצידו שלולית דם, והזעיק את כוחות ההצלה. המנוח נמצא על ידי כוחות ההצלה ברכבו, כשהוא מחוסר הכרה, ללא נשימה, והובהל לבית החולים תוך ביצוע פעולות החייאה. כשבועיים לאחר האירוע נפטר המנוח בבית החולים.
לשוקרון יוחסו עבירות רצח באדישות, הדחה בחקירה, השמדת ראיה, שיבוש מהלכי משפט ונהיגה ללא רישיון.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד נידאל אבו זקיקה (29) מתל שבע לאחר שסחט באיומים חברת תשתיות שלא העסיקה אותו בעבודות שמירה תמורת תשלום.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה דרימר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי במועדים הרלבנטיים התבצעה בבאר שבע עבודת פיתוח ותשתיות. חברת התשתיות שביצעה את העבודה הציבה במקום מכולה בה אוחסן ציוד וכלי עבודה. בתחילת ינואר השנה כתב אבו זקיקה על גבי המכולה בכתב גדול, את שם משפחתו. יום למחרת התקשר למנהל העבודה של החברה טען שהוא שומר על המקום מזה כשבוע והוא רוצה לקבל תשלום עבור השמירה. בתגובה מנהל העבודה אמר שהוא אינו מקבל ההחלטות בנושאי השמירה ומסר את מספר הטלפון של הממונה עליו.
מספר ימים אחרי השיחה נפרצה המכולה ונגנבו כלי העבודה. בעקבות כך, הגיש מנהל העבודה תלונה במשטרה. כעבור מספר ימים נוספים התקשר אבו זקיקה למנהל העבודה ודרש סכום של 10,000 ₪ עבור השמירה באתר, ואיים עליו "שאם הוא מביא למקום שומר, לשומר תהיה בעיה אתו, הוא לא יאפשר לו להישאר שם, והוא לא יאפשר לאף אחד להתקרב לאזור שלו על מנת לשמור בו".
כשעה וחצי לאחר מכן, הגיע אבו זקיקה לאתר העבודה ניגש אל מנהל העבודה והציג את עצמו כשומר של אתר העבודה. בתגובה אמר מנהל העבודה שפרצו למכולה וגנבו ממנה כלי עבודה על אף שכתב את שמו על המכולה. יום למחרת התקשר אבו זקיקה למנהל העבודה אמר שיש לו מצלמות באזור וביקש את המועד בו נפרצה המכולה. בפועל לא נמסר למנהל עבודה אינפורמציה בדבר זהות הפורץ.
כתוצאה מאיומיו של אבו זקיקה והפעלת הלחץ והאיימה התקשר המנהל העבודה לאבו זקיקה, עדכן אותו ששוחח עם הממונה עליו, וזה הסכים לשלם סכום הנע בין 6,000-7,000 ₪.בנוסף, דרש מאבו זקיקה שיחזיר להם את כלי העבודה שנגנבו מהמכולה. בתגובה השיב אבו זקיקה שכלי העבודה אינם בחזקתו והוא אינו יודע מי פרץ למכולה וגנב את כלי העבודה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרימר – יאיר: מעשיו של המשיב מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. המשיב החליט לסחוט בדרך של איומים, הפעלת לחץ והטלת אימה, להעסיקו או מי מטעמו בעבודות שמירה תמורת תשלום. מבלי שחברה הייתה מעוניינת בשמירה."
לאבו זקיקה יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת באר שבע.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד נידאל אבו זקיקה (29) מתל שבע לאחר שסחט באיומים חברת תשתיות שלא העסיקה אותו בעבודות שמירה תמורת תשלום.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה דרימר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי במועדים הרלבנטיים התבצעה בבאר שבע עבודת פיתוח ותשתיות. חברת התשתיות שביצעה את העבודה הציבה במקום מכולה בה אוחסן ציוד וכלי עבודה. בתחילת ינואר השנה כתב אבו זקיקה על גבי המכולה בכתב גדול, את שם משפחתו. יום למחרת התקשר למנהל העבודה של החברה טען שהוא שומר על המקום מזה כשבוע והוא רוצה לקבל תשלום עבור השמירה. בתגובה מנהל העבודה אמר שהוא אינו מקבל ההחלטות בנושאי השמירה ומסר את מספר הטלפון של הממונה עליו.
מספר ימים אחרי השיחה נפרצה המכולה ונגנבו כלי העבודה. בעקבות כך, הגיש מנהל העבודה תלונה במשטרה. כעבור מספר ימים נוספים התקשר אבו זקיקה למנהל העבודה ודרש סכום של 10,000 ₪ עבור השמירה באתר, ואיים עליו "שאם הוא מביא למקום שומר, לשומר תהיה בעיה אתו, הוא לא יאפשר לו להישאר שם, והוא לא יאפשר לאף אחד להתקרב לאזור שלו על מנת לשמור בו".
כשעה וחצי לאחר מכן, הגיע אבו זקיקה לאתר העבודה ניגש אל מנהל העבודה והציג את עצמו כשומר של אתר העבודה. בתגובה אמר מנהל העבודה שפרצו למכולה וגנבו ממנה כלי עבודה על אף שכתב את שמו על המכולה. יום למחרת התקשר אבו זקיקה למנהל העבודה אמר שיש לו מצלמות באזור וביקש את המועד בו נפרצה המכולה. בפועל לא נמסר למנהל עבודה אינפורמציה בדבר זהות הפורץ.
כתוצאה מאיומיו של אבו זקיקה והפעלת הלחץ והאיימה התקשר המנהל העבודה לאבו זקיקה, עדכן אותו ששוחח עם הממונה עליו, וזה הסכים לשלם סכום הנע בין 6,000-7,000 ₪.בנוסף, דרש מאבו זקיקה שיחזיר להם את כלי העבודה שנגנבו מהמכולה. בתגובה השיב אבו זקיקה שכלי העבודה אינם בחזקתו והוא אינו יודע מי פרץ למכולה וגנב את כלי העבודה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרימר – יאיר: מעשיו של המשיב מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. המשיב החליט לסחוט בדרך של איומים, הפעלת לחץ והטלת אימה, להעסיקו או מי מטעמו בעבודות שמירה תמורת תשלום. מבלי שחברה הייתה מעוניינת בשמירה."
לאבו זקיקה יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת באר שבע.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על מחמד חרוב (22), תושב השטחים, 19 שנות מאסר בפועל, 21 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה בשיעור של 60,000 ש״ח, לאחר שבערב יום כיפור בשנת 2021 דקר באמצעות מברג אדם ביפו, וזאת בכוונה לגרום למותו ולאחר שהיה סבור שמדובר ביהודי.
במסגרת הסדר טיעון שחתמה פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) עם חרוב, הוא הודה והורשע בכלל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש באוקטובר 2021. הסדר הטיעון, שהיה גם על דעתו של המתלונן, כלל הסכמה לעניין עונש המאסר, אליו עתרו הצדדים במשותף. השופטים טלי חיימוביץ', עודד מאור ולימור ביבי נתנו היום תוקף להסדר.
עם קבלת גזר הדין מסרה התובעת, עו"ד נועה בר מהפרקליטות כי "העונש שהשית בית המשפט הולם את הנסיבות החמורות שבהן בוצעה העבירה, כאשר הנאשם מנסה לרצוח אדם בלב מדינת ישראל, וזאת רק משום שחשב כי מדובר ביהודי. הפרקליטות תמשיך לאכוף בחומרה המירבית עבירות בטחוניות במטרה למגרן״.
כזכור, על פי כתב האישום שהגישה עו"ד בר, הנאשם החליט לרצוח אדם ממוצא יהודי זאת מתוך ממניע לאומני-אידאולוגי ובמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור. לצורך כך, ביום 15.9.21, ערב יום הכיפורים, הצטייד הנאשם במברג ונכנס, ללא היתר, לשטח ישראל. בשעות אחר הצהריים הגיע הנאשם ליפו והחל לתור אחר קורבן פוטנציאלי למימוש תוכניתו. הנאשם, אשר סבר כי המתלונן הוא אדם ממוצא יהודי, התקרב אליו מבלי שזה הבחין בו, תוך שצעק לעברו בערבית "יהודי, יהודי", הטיח בראשו בקבוק מים שהיה לידו, ודקר אותו באמצעות המברג בפלג גופו העליון, בכוונה לגרום למותו. רק לאחר שהנאשם סבר כי פציעותיו של המתלונן יובילו למותו, השליך את המברג, הותיר את המתלונן מתבוסס בדמו, ונמלט מהמקום. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חבלות חמורות הוא פונה לבית החולים, אושפז ונזקק לניתוח.
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על מחמד חרוב (22), תושב השטחים, 19 שנות מאסר בפועל, 21 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה בשיעור של 60,000 ש״ח, לאחר שבערב יום כיפור בשנת 2021 דקר באמצעות מברג אדם ביפו, וזאת בכוונה לגרום למותו ולאחר שהיה סבור שמדובר ביהודי.
במסגרת הסדר טיעון שחתמה פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) עם חרוב, הוא הודה והורשע בכלל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש באוקטובר 2021. הסדר הטיעון, שהיה גם על דעתו של המתלונן, כלל הסכמה לעניין עונש המאסר, אליו עתרו הצדדים במשותף. השופטים טלי חיימוביץ', עודד מאור ולימור ביבי נתנו היום תוקף להסדר.
עם קבלת גזר הדין מסרה התובעת, עו"ד נועה בר מהפרקליטות כי "העונש שהשית בית המשפט הולם את הנסיבות החמורות שבהן בוצעה העבירה, כאשר הנאשם מנסה לרצוח אדם בלב מדינת ישראל, וזאת רק משום שחשב כי מדובר ביהודי. הפרקליטות תמשיך לאכוף בחומרה המירבית עבירות בטחוניות במטרה למגרן״.
כזכור, על פי כתב האישום שהגישה עו"ד בר, הנאשם החליט לרצוח אדם ממוצא יהודי זאת מתוך ממניע לאומני-אידאולוגי ובמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור. לצורך כך, ביום 15.9.21, ערב יום הכיפורים, הצטייד הנאשם במברג ונכנס, ללא היתר, לשטח ישראל. בשעות אחר הצהריים הגיע הנאשם ליפו והחל לתור אחר קורבן פוטנציאלי למימוש תוכניתו. הנאשם, אשר סבר כי המתלונן הוא אדם ממוצא יהודי, התקרב אליו מבלי שזה הבחין בו, תוך שצעק לעברו בערבית "יהודי, יהודי", הטיח בראשו בקבוק מים שהיה לידו, ודקר אותו באמצעות המברג בפלג גופו העליון, בכוונה לגרום למותו. רק לאחר שהנאשם סבר כי פציעותיו של המתלונן יובילו למותו, השליך את המברג, הותיר את המתלונן מתבוסס בדמו, ונמלט מהמקום. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חבלות חמורות הוא פונה לבית החולים, אושפז ונזקק לניתוח.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יונס אבו קרינאת (23) משבט אבו קרינאת וג'ונת עבדלעזיז (20) מבת ים לאחר שהבריחו נשקים מירדן.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כחודש נסעו הנאשמים לירדן וחזרה דרך מעבר "יצחק רבין". לאחר כניסתם אל מדינת ישראל ובמסגרת חיפוש שנעשה ברכבם נמצאו ארבעה נשקים מוסלקים בתוך מיכל הדלק.
לנאשמים יוחסו עבירות בנשק (ייבוא) ועבירות בנשק (נשיאה והובלה).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יונס אבו קרינאת (23) משבט אבו קרינאת וג'ונת עבדלעזיז (20) מבת ים לאחר שהבריחו נשקים מירדן.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כחודש נסעו הנאשמים לירדן וחזרה דרך מעבר "יצחק רבין". לאחר כניסתם אל מדינת ישראל ובמסגרת חיפוש שנעשה ברכבם נמצאו ארבעה נשקים מוסלקים בתוך מיכל הדלק.
לנאשמים יוחסו עבירות בנשק (ייבוא) ועבירות בנשק (נשיאה והובלה).
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מפרסמת מסמך מדיניות ראשון מסוגו בנושא הגנה על פרטיות מטופלים בהעברת מידע רפואי
באמצעות מכשירים דיגיטליים ותוכנות לא ייעודיות כגון WhatsApp ו- Gmail
מגזר הבריאות אימץ בשנים האחרונות פתרונות דיגיטליים במטרה לשפר ולייעל את הליך העברת מידע על מטופלים. משליחת תמונות בוואטסאפ לשם אבחון רפואי, ועד העברת צילום של טופס הפניה או תוצאות של בדיקה רפואית לכתובת הדוא"ל הפרטית שלנו - הטכנולוגיה חוללה מהפכה בדרך שבה אנו מקבלים טיפול רפואי.
לצד הנוחות שהאמצעים הללו מספקים, העברת מידע רפואי ושמירתו באמצעות תוכנות ומכשירים שאינם ייעודיים לכך, מהווה אתגר משמעותי בכל הנוגע לשמירה על פרטיות מטופלים, ומעוררת, בין היתר, חששות ביחס לאבטחת המידע. מסמך המדיניות מבהיר בעניין זה כי מידע רפואי הוא מידע רגיש המצוי בליבת הפרטיות, ולאור רגישותו ופוטנציאל הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפתו, יש לאבטח מידע זה כנדרש ולצמצם ככל האפשר את אפשרות חשיפתו.
המסמך מציין כי העברת מידע רפואי, באמצעים שאינם ייעודיים, טומנת בחובה סיכונים שונים לפרטיות. אלה כוללים למשל אפשרות של דליפות נתונים, חשיפה בשוגג של המידע עקב טעות אנוש, גניבה אפשרית של מידע רגיש, וסיכון לשימוש לרעה על ידי חברות מסחריות המספקות תשתיות להעברת מידע.
הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת היום מסמך מדיניות בנושא, המבהיר לארגונים ומוסדות המספקים שירותי בריאות ולגורמי רפואה מה החובות החלות עליהם בעניין, וכיצד מומלץ להם לנהוג.
עיקרי הדברים:
• על גורמי רפואה לצמצם, ככל האפשר, את השימוש של עובדיהם בתוכנות שאינן ייעודיות (כגון WhatsApp ו-Gmail) להעברת מידע רפואי מזוהה. בתוך כך, ראוי גם להימנע מלשמור מידע רפואי מזוהה על אודות מטופלים במכשירים פרטיים.
• במקרים בהם ארגון בריאות או מוסד רפואי מאשר לעובדיו להשתמש במכשירים ובתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע רפואי על מטופלים - *יש לעשות כל מאמץ להשמיט סוגי מידע שעלולים להביא לזיהוי המטופלים. בכלל זה יש להשמיט מזהים ישירים כגון: שם, מס' תעודת זהות, תמונת פנים או תמונה אחרת המאפשרת לזהות את המטופל, וכיוצא באלה.
• על גורמי רפואה להתנות שימוש עובדיהם בתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע רפואי בהתקנת תוכנות להגנה על המידע ולמניעת חדירה למכשירים, כגון תוכנות חומת אש ואנטי-וירוס (Anti-Virus).
• מומלץ שבזמן שימוש במכשירים דיגיטליים (פרטיים או מוסדיים) ובתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע, יישמר ויועבר אך ורק המידע הרפואי המינימלי הנדרש למטרת שמירתו והעברתו.
• לאחר השגת המטרה לשמה נשמר המידע במכשיר (לדוגמה, אם מידע נשמר בטלפון לצורך התייעצות מקצועית שהסתיימה) מומלץ להעביר את המידע, בהקדם האפשרי, לשמירה במערכות הרפואיות הייעודיות שנועדו לכך (בהתאם להנחיות משרד הבריאות והמוסד הרפואי), וכן למחוק את המידע, הן מזיכרון המכשיר והן מזיכרון התוכנה הלא ייעודית שבה הוא הועבר.
• מומלץ כי מידע רפואי על אודות מטופלים, שנשמר במכשיר דיגיטלי ומועבר באמצעות תוכנות לא ייעודיות, לא יישמר במקביל גם בשירותי גיבוי ענן פרטיים ושאינם ייעודיים, כגון Google Drive או Dropbox. היה והמידע נשמר במקביל גם בשירותי ענן שאינם ייעודיים - מומלץ למחוק את המידע משירותים אלו בהקדם האפשרי.
• יש להשתמש באמצעי אבטחה למכשירים ולתוכנות בהם נעשה שימוש להעברת מידע רפואי, כגון שימוש בסיסמת כניסה חזקה ומורכבת למכשירים, אימות דו-שלבי, זיהוי ביומטרי וכו'.
• על ארגון המתיר לעובדיו להשתמש בתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע רפואי מזוהה, לקבוע מדיניות פנים ארגונית ברורה בדבר שמירת המידע הרפואי במכשירים דיגיטליים ובדבר העברת מידע זה במערכות שאינן ייעודיות, אשר תכלול התייחסות לסוגיות השונות המתוארות במסמך המדיניות, כגון: מחיקת המידע, מדיניות שימוש בסיסמאות כניסה למכשירים, שליטה על הרשאות גישה למידע וכדומה.
מצורף המסמך המלא.
באמצעות מכשירים דיגיטליים ותוכנות לא ייעודיות כגון WhatsApp ו- Gmail
מגזר הבריאות אימץ בשנים האחרונות פתרונות דיגיטליים במטרה לשפר ולייעל את הליך העברת מידע על מטופלים. משליחת תמונות בוואטסאפ לשם אבחון רפואי, ועד העברת צילום של טופס הפניה או תוצאות של בדיקה רפואית לכתובת הדוא"ל הפרטית שלנו - הטכנולוגיה חוללה מהפכה בדרך שבה אנו מקבלים טיפול רפואי.
לצד הנוחות שהאמצעים הללו מספקים, העברת מידע רפואי ושמירתו באמצעות תוכנות ומכשירים שאינם ייעודיים לכך, מהווה אתגר משמעותי בכל הנוגע לשמירה על פרטיות מטופלים, ומעוררת, בין היתר, חששות ביחס לאבטחת המידע. מסמך המדיניות מבהיר בעניין זה כי מידע רפואי הוא מידע רגיש המצוי בליבת הפרטיות, ולאור רגישותו ופוטנציאל הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפתו, יש לאבטח מידע זה כנדרש ולצמצם ככל האפשר את אפשרות חשיפתו.
המסמך מציין כי העברת מידע רפואי, באמצעים שאינם ייעודיים, טומנת בחובה סיכונים שונים לפרטיות. אלה כוללים למשל אפשרות של דליפות נתונים, חשיפה בשוגג של המידע עקב טעות אנוש, גניבה אפשרית של מידע רגיש, וסיכון לשימוש לרעה על ידי חברות מסחריות המספקות תשתיות להעברת מידע.
הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת היום מסמך מדיניות בנושא, המבהיר לארגונים ומוסדות המספקים שירותי בריאות ולגורמי רפואה מה החובות החלות עליהם בעניין, וכיצד מומלץ להם לנהוג.
עיקרי הדברים:
• על גורמי רפואה לצמצם, ככל האפשר, את השימוש של עובדיהם בתוכנות שאינן ייעודיות (כגון WhatsApp ו-Gmail) להעברת מידע רפואי מזוהה. בתוך כך, ראוי גם להימנע מלשמור מידע רפואי מזוהה על אודות מטופלים במכשירים פרטיים.
• במקרים בהם ארגון בריאות או מוסד רפואי מאשר לעובדיו להשתמש במכשירים ובתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע רפואי על מטופלים - *יש לעשות כל מאמץ להשמיט סוגי מידע שעלולים להביא לזיהוי המטופלים. בכלל זה יש להשמיט מזהים ישירים כגון: שם, מס' תעודת זהות, תמונת פנים או תמונה אחרת המאפשרת לזהות את המטופל, וכיוצא באלה.
• על גורמי רפואה להתנות שימוש עובדיהם בתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע רפואי בהתקנת תוכנות להגנה על המידע ולמניעת חדירה למכשירים, כגון תוכנות חומת אש ואנטי-וירוס (Anti-Virus).
• מומלץ שבזמן שימוש במכשירים דיגיטליים (פרטיים או מוסדיים) ובתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע, יישמר ויועבר אך ורק המידע הרפואי המינימלי הנדרש למטרת שמירתו והעברתו.
• לאחר השגת המטרה לשמה נשמר המידע במכשיר (לדוגמה, אם מידע נשמר בטלפון לצורך התייעצות מקצועית שהסתיימה) מומלץ להעביר את המידע, בהקדם האפשרי, לשמירה במערכות הרפואיות הייעודיות שנועדו לכך (בהתאם להנחיות משרד הבריאות והמוסד הרפואי), וכן למחוק את המידע, הן מזיכרון המכשיר והן מזיכרון התוכנה הלא ייעודית שבה הוא הועבר.
• מומלץ כי מידע רפואי על אודות מטופלים, שנשמר במכשיר דיגיטלי ומועבר באמצעות תוכנות לא ייעודיות, לא יישמר במקביל גם בשירותי גיבוי ענן פרטיים ושאינם ייעודיים, כגון Google Drive או Dropbox. היה והמידע נשמר במקביל גם בשירותי ענן שאינם ייעודיים - מומלץ למחוק את המידע משירותים אלו בהקדם האפשרי.
• יש להשתמש באמצעי אבטחה למכשירים ולתוכנות בהם נעשה שימוש להעברת מידע רפואי, כגון שימוש בסיסמת כניסה חזקה ומורכבת למכשירים, אימות דו-שלבי, זיהוי ביומטרי וכו'.
• על ארגון המתיר לעובדיו להשתמש בתוכנות לא ייעודיות להעברת מידע רפואי מזוהה, לקבוע מדיניות פנים ארגונית ברורה בדבר שמירת המידע הרפואי במכשירים דיגיטליים ובדבר העברת מידע זה במערכות שאינן ייעודיות, אשר תכלול התייחסות לסוגיות השונות המתוארות במסמך המדיניות, כגון: מחיקת המידע, מדיניות שימוש בסיסמאות כניסה למכשירים, שליטה על הרשאות גישה למידע וכדומה.
מצורף המסמך המלא.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום בירושלים גזר לאחרונה על יצחק טובי 55 חודשי מאסר בפועל קנס בסך 10,000 ₪ ותשלום פיצויים לקורבנותיו. טובי הורשע בהתאם להודאתו בעשרות עבירות מרמה וזיוף לאחר שקיבל במרמה רכוש בשווי מאות אלפי שקלים מאנשים שפרסמו מודעות למכירת ציוד.
באוגוסט 2022 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד טובי אשר ייחס לו עבירות מרמה כלפי עשרות קורבנות. ביוני האחרון, במסגרת הסדר טיעון, הודה טובי בכתב אישום מתוקן ממנו עולה שקיבל במרמה רכוש בשווי של למעלה מ- 600,000 ₪ מעשרות אנשים אשר פרסמו מודעות באתר המכירות "יד 2". את קורבנותיו הוא הונה בשיטות שונות ובדרך זו קיבל מהם רכוש בשווי של מאות אלפי שקלים הכולל טלפונים ניידים, תכשיטים, מחשבים, אייפדים, מקררים, שעונים חכמים ועוד. בית משפט השלום בירושלים הרשיע את טובי בעשרות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר בכוונה להונות. וקבע בין היתר כי טובי פעל בתחכום על מנת להסתיר את העבירות ובין היתר נהג להשתמש "בטלפון מבצעי" שבו החליף כל הזמן כרטיסי סים, הפעיל נהגי מוניות תמימים, עשה שימוש בעשרות תבניות של אסמכתאות בנקאיות שאותן זייף והשתמש בשורה של זהויות בדויות.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות כי: "מעבר לתחושת הכזב אצל הקורבנות, השיטה שהנאשם פעל בה, נועדה להקשות על תפיסתו ודרשה עבודה מיוחדת של המשטרה לאיתור העבירות. למעשיו של הנאשם נפלו קורבנות שונים, מרחבי הארץ, לכל אורכה ורוחבה, מושבים יישובים קיבוצים וערים. הנאשם פעל מקרית ים שם התגורר, אבל השולות נשלחו לכל מקום בארץ.... הנאשם הותיר עשרות אנשים שנפגעו ממעשיו, לקח מהם את רכושם והותיר אותם כשהם חשים בושה וכישלון, ויש להתחשב בסבל שהם עברו ולהגן גם על קורבנות פוטנציאליים."
מהצד השני טען בא כוחו של טובי כי: "..שהנאשם היה כוכב כדורגל עולה והעולם היה פרוס לרגליו, תרתי משמע, עד אשר נפל למחלת ההימורים. הוא מכר את כל מה שהיה לו, וכך גם הוריו וכל מי שסבב אותו. ... הנאשם מסוכן לציבור, לא משום שהוא עבריין, אלא מכיוון שהוא הפסיד סכומי כסף רבים נוכח מחלתו."
במסגרת גזר הדין נשיא בית המשפט השלום בירושלים השופט שמואל הרבסט קבע כי: "עבירות המרמה שהנאשם ביצע הן עבירות חמורות, הפוגעות בערכים החברתיים של הגנה על הציבור מפני מעשי תרמית, הגנה על חיי מסחר תקינים, על יחסי האמון בין בני האדם, על זכות הקניין ועל הביטחון שהציבור נותן במוסדות מורשים דוגמת בנקים." עוד קבע כי: "הנאשם הוא האחראי הבלעדי למעשיו הוא זה שהגה את מעשי התרמית, תכנן אותם והוציא אותם לפועל, כאשר לנגד עיניו עומד דבר אחד בלבד והוא – בצע כסף. הנאשם היה מודע למעשיו ולחומרתם, הוא פעל באופן שיקשה על גילויים והיו לו נקודות יציאה רבות שבהן היה יכול לחדות ממעשיו, אך בחר שלא לעשות כן."
בנוסף צוין בגזר הדין כי: "לא מעט מן הקורבנות מתארים, כי נזקקו בדחיפות לכסף מזומן לנוכח מזן כלכלי קשה שנקלעו אליו או לצורך טיפולים רפואיים שונים, ולכן פנו למכור את המוצרים באתר יד 2. אלא שלבסוף, לאחר שהנאשם הונה אותם, הם נותרו ללא הרכוש וללא הכסף, בפיהם טען מר והם מרומים, מושפלים, מנוצלים ופגועים. חלקם מתארים גם טראומה נפשית ורגשית עמוקה וכואבת, שנמשכת עד ימים אלה וקושי לשוב ולתת אמון בבני אדם."
בית המשפט גזר על טובי 55 חודשי מאסר פועל, 8 חודשי מאסר תנאי, קנס בגובה 10,000 ₪ ופיצויים לקורבנות. בית המשפט נימק את העונש שהטיל בין היתר בחומרת המעשים, בעברו הפלילי המכביד וקבע כי עבירות המרמה שביצע הן מכוערות וקשות, שבוצעו בתחכום ובעורמה לאורך זמן, וכי מה שהניע אותו היה בצע כסף.
התיק נחקר על ידי מפלג הונאה ירושלים בשיתוף עם חוקרי מפלג ההונאה במחוז חוף של המשטרה וחוקרי תחנת מודיעין, ונוהל על ידי עורך הדין אורי קרויטנר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום בירושלים גזר לאחרונה על יצחק טובי 55 חודשי מאסר בפועל קנס בסך 10,000 ₪ ותשלום פיצויים לקורבנותיו. טובי הורשע בהתאם להודאתו בעשרות עבירות מרמה וזיוף לאחר שקיבל במרמה רכוש בשווי מאות אלפי שקלים מאנשים שפרסמו מודעות למכירת ציוד.
באוגוסט 2022 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד טובי אשר ייחס לו עבירות מרמה כלפי עשרות קורבנות. ביוני האחרון, במסגרת הסדר טיעון, הודה טובי בכתב אישום מתוקן ממנו עולה שקיבל במרמה רכוש בשווי של למעלה מ- 600,000 ₪ מעשרות אנשים אשר פרסמו מודעות באתר המכירות "יד 2". את קורבנותיו הוא הונה בשיטות שונות ובדרך זו קיבל מהם רכוש בשווי של מאות אלפי שקלים הכולל טלפונים ניידים, תכשיטים, מחשבים, אייפדים, מקררים, שעונים חכמים ועוד. בית משפט השלום בירושלים הרשיע את טובי בעשרות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר בכוונה להונות. וקבע בין היתר כי טובי פעל בתחכום על מנת להסתיר את העבירות ובין היתר נהג להשתמש "בטלפון מבצעי" שבו החליף כל הזמן כרטיסי סים, הפעיל נהגי מוניות תמימים, עשה שימוש בעשרות תבניות של אסמכתאות בנקאיות שאותן זייף והשתמש בשורה של זהויות בדויות.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות כי: "מעבר לתחושת הכזב אצל הקורבנות, השיטה שהנאשם פעל בה, נועדה להקשות על תפיסתו ודרשה עבודה מיוחדת של המשטרה לאיתור העבירות. למעשיו של הנאשם נפלו קורבנות שונים, מרחבי הארץ, לכל אורכה ורוחבה, מושבים יישובים קיבוצים וערים. הנאשם פעל מקרית ים שם התגורר, אבל השולות נשלחו לכל מקום בארץ.... הנאשם הותיר עשרות אנשים שנפגעו ממעשיו, לקח מהם את רכושם והותיר אותם כשהם חשים בושה וכישלון, ויש להתחשב בסבל שהם עברו ולהגן גם על קורבנות פוטנציאליים."
מהצד השני טען בא כוחו של טובי כי: "..שהנאשם היה כוכב כדורגל עולה והעולם היה פרוס לרגליו, תרתי משמע, עד אשר נפל למחלת ההימורים. הוא מכר את כל מה שהיה לו, וכך גם הוריו וכל מי שסבב אותו. ... הנאשם מסוכן לציבור, לא משום שהוא עבריין, אלא מכיוון שהוא הפסיד סכומי כסף רבים נוכח מחלתו."
במסגרת גזר הדין נשיא בית המשפט השלום בירושלים השופט שמואל הרבסט קבע כי: "עבירות המרמה שהנאשם ביצע הן עבירות חמורות, הפוגעות בערכים החברתיים של הגנה על הציבור מפני מעשי תרמית, הגנה על חיי מסחר תקינים, על יחסי האמון בין בני האדם, על זכות הקניין ועל הביטחון שהציבור נותן במוסדות מורשים דוגמת בנקים." עוד קבע כי: "הנאשם הוא האחראי הבלעדי למעשיו הוא זה שהגה את מעשי התרמית, תכנן אותם והוציא אותם לפועל, כאשר לנגד עיניו עומד דבר אחד בלבד והוא – בצע כסף. הנאשם היה מודע למעשיו ולחומרתם, הוא פעל באופן שיקשה על גילויים והיו לו נקודות יציאה רבות שבהן היה יכול לחדות ממעשיו, אך בחר שלא לעשות כן."
בנוסף צוין בגזר הדין כי: "לא מעט מן הקורבנות מתארים, כי נזקקו בדחיפות לכסף מזומן לנוכח מזן כלכלי קשה שנקלעו אליו או לצורך טיפולים רפואיים שונים, ולכן פנו למכור את המוצרים באתר יד 2. אלא שלבסוף, לאחר שהנאשם הונה אותם, הם נותרו ללא הרכוש וללא הכסף, בפיהם טען מר והם מרומים, מושפלים, מנוצלים ופגועים. חלקם מתארים גם טראומה נפשית ורגשית עמוקה וכואבת, שנמשכת עד ימים אלה וקושי לשוב ולתת אמון בבני אדם."
בית המשפט גזר על טובי 55 חודשי מאסר פועל, 8 חודשי מאסר תנאי, קנס בגובה 10,000 ₪ ופיצויים לקורבנות. בית המשפט נימק את העונש שהטיל בין היתר בחומרת המעשים, בעברו הפלילי המכביד וקבע כי עבירות המרמה שביצע הן מכוערות וקשות, שבוצעו בתחכום ובעורמה לאורך זמן, וכי מה שהניע אותו היה בצע כסף.
התיק נחקר על ידי מפלג הונאה ירושלים בשיתוף עם חוקרי מפלג ההונאה במחוז חוף של המשטרה וחוקרי תחנת מודיעין, ונוהל על ידי עורך הדין אורי קרויטנר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
הקלה לתושבים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה - הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים נותנת שירות בלשכות הרישום הקרובות למרכזי הפינוי גם אם הנכס אינו בתחום סמכותן.
במטרה להמשיך ולסייע לתושבים שפונו מביתם במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", ומתוך רצון להקל עליהם ככל שניתן, החל מאתמול, יום שלישי, 5 במרץ 2024, ועד להודעה אחרת- התושבים שפונו מביתם המבקשים לבצע פעולות רישומיות בלשכות רישום המקרקעין (טאבו), ואינם מיוצגים על ידי עורך דין, יוכלו לקבל שירות פרונטלי בלשכות הרישום הקרובות לאזורים אליהם פונו, וזאת גם אם הנכס הרלוונטי לביצוע הפעולה הרישומית המבוקשת אינו מצוי בתחום סמכותה המקומית של לשכת הרישום אליה הגיעו.
השירות יינתן באמצעות קביעת תור, בקלות וביעילות, באתר הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין.
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים: "עקב המצב המורכב ומתוך מטרה להקל ככל הניתן על התושבים שפונו מבתיהם נוכח המלחמה, יתאפשר מעתה לציבור המפונים, שאינם מיוצגים, לבצע פעולות רישומיות רבות ומגוונות בלשכות רישום המקרקעין הסמוכות לאזורים אליהם פונו".
במטרה להמשיך ולסייע לתושבים שפונו מביתם במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", ומתוך רצון להקל עליהם ככל שניתן, החל מאתמול, יום שלישי, 5 במרץ 2024, ועד להודעה אחרת- התושבים שפונו מביתם המבקשים לבצע פעולות רישומיות בלשכות רישום המקרקעין (טאבו), ואינם מיוצגים על ידי עורך דין, יוכלו לקבל שירות פרונטלי בלשכות הרישום הקרובות לאזורים אליהם פונו, וזאת גם אם הנכס הרלוונטי לביצוע הפעולה הרישומית המבוקשת אינו מצוי בתחום סמכותה המקומית של לשכת הרישום אליה הגיעו.
השירות יינתן באמצעות קביעת תור, בקלות וביעילות, באתר הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין.
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים: "עקב המצב המורכב ומתוך מטרה להקל ככל הניתן על התושבים שפונו מבתיהם נוכח המלחמה, יתאפשר מעתה לציבור המפונים, שאינם מיוצגים, לבצע פעולות רישומיות רבות ומגוונות בלשכות רישום המקרקעין הסמוכות לאזורים אליהם פונו".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את רמזי געבה שביצע עבירות מין בנשים שערך להן בדיקות אולטרסאונד לפני כשנתיים
על פי כתב האישום, הנאשם עבד כבודק אולטרסאונד בחברת "מאר – מרכזים לאבחון רפואי בע"מ" הנותנת, בין היתר, שירותי בדיקות אולטרסאונד לקופות חולים שונות. במסגרת עבודתו ערך בדיקות אולטרסאונד לשתי נשים וניצל את הבדיקות ואת האמון שהנשים נתנו בו לצורך ביצוע בדיקות אלו על מנת לפגוע בהן מינית. בתשובה לכתב האישום הכחיש הנאשם את העבירות המיוחסות לו. פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אביעד דוויק, ביקשה להרשיע את הנאשם על סמך עדותן המהימנה של שתי הנשים בבית המשפט כשהיא מדגישה את היעדר ההיכרות בין שתיהן. בית המשפט, כאמור, הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של מעשים מגונים ואינוס במרמה כפי שיוחסו לו בכתב האישום וקבע כי "כל אחת מהמתלוננות היא מהימנה כשלעצמה, והצירוף של שתי העדויות מגבירות עוד את מהימנותן. שתי המתלוננות אינן מכירות זו את זו. אין ביניהן שום קשר, והן בעלות רקע שונה מכל בחינה אפשרית...אין, איפוא, חשש לתיאום כלשהו בין העדות".
הפרקליטות מחזקת את ידיהן של הנפגעות אשר אזרו אומץ וחשפו את המעשים שנעשו בהן ובכך מנעו מהנאשם לפגוע בנשים אחרות.
שלב הטיעונים לעונש יתקיים ביום ראשון הקרוב.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את רמזי געבה שביצע עבירות מין בנשים שערך להן בדיקות אולטרסאונד לפני כשנתיים
על פי כתב האישום, הנאשם עבד כבודק אולטרסאונד בחברת "מאר – מרכזים לאבחון רפואי בע"מ" הנותנת, בין היתר, שירותי בדיקות אולטרסאונד לקופות חולים שונות. במסגרת עבודתו ערך בדיקות אולטרסאונד לשתי נשים וניצל את הבדיקות ואת האמון שהנשים נתנו בו לצורך ביצוע בדיקות אלו על מנת לפגוע בהן מינית. בתשובה לכתב האישום הכחיש הנאשם את העבירות המיוחסות לו. פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אביעד דוויק, ביקשה להרשיע את הנאשם על סמך עדותן המהימנה של שתי הנשים בבית המשפט כשהיא מדגישה את היעדר ההיכרות בין שתיהן. בית המשפט, כאמור, הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של מעשים מגונים ואינוס במרמה כפי שיוחסו לו בכתב האישום וקבע כי "כל אחת מהמתלוננות היא מהימנה כשלעצמה, והצירוף של שתי העדויות מגבירות עוד את מהימנותן. שתי המתלוננות אינן מכירות זו את זו. אין ביניהן שום קשר, והן בעלות רקע שונה מכל בחינה אפשרית...אין, איפוא, חשש לתיאום כלשהו בין העדות".
הפרקליטות מחזקת את ידיהן של הנפגעות אשר אזרו אומץ וחשפו את המעשים שנעשו בהן ובכך מנעו מהנאשם לפגוע בנשים אחרות.
שלב הטיעונים לעונש יתקיים ביום ראשון הקרוב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד אדם עבסיה (27) מחמאם לאחר שתקף אנשים עימם היה לו סכסוך וכן ירה מטווח קצר לעברם ולעבר שוטרים שהיו במקום.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שני אגוזי עולה כי בסוף ינואר נכנס עבסיה עם מספר אנשים נוספים לתחנת דלק הצמודה לכפר בו הוא מתגורר. באותה העת שהה במקום י.ה שבין משפחתו למשפחת עבסיה קיים סכסוך. בין י.ה לעבסיה וחבריו התפתחו חילופי דברים מאיימים. לאחר מכן חזר י.ה לכפר. אז הגיעו עבסיה וחבריו כשהם מצוידים בכלי תקיפה לכביש קרוב לבית משפחת י.ה. כאשר במקום היו גם בן דודו ואימו ובין הצדדים התפתחה קטטה. בסיום הקטטה רוסס גז פלפל, ממנו נפגעה אימו של י.ה ובעקבות כך הוזמן למקום אמבולנס. בשל האירוע הגיעו למקום שוטרים.
בעקבות הקטטה הצטייד עבסיה באקדח טעון בתחמושת מתאימה וברכב ללא לוחיות זיהוי וחזר למקום הקטטה ביחד עם אדם נוסף כשהם רעולי פנים. כאשר הגיעו למקום ההתקהלות ירד עבסיה מהרכב והחל יורה באקדח לעבר י.ה, בן דודו, אחד השוטרים ויתר המתקהלים. השוטרים צעקו "משטרה" ושלפו אקדחים אך עבסיה המשיך בירי לעברם. בשלב זה ירו השוטרים לעבר עבסיה אשר נפצע ונמלט מהמקום בעוד השוטרים דולקים אחריהם. בשלב מסוים הגיעו עבסיה והאדם הנוסף לרחוב ללא מוצא אז ירדו מהרכב וברחו רגלית מהמקום. לאחר המעשה ועל אף שידע כי הוא דרוש לחקירה הסתתר עבסיה במשך כחודש ולא התייצב בתחנת המשטרה.
כתוצאה ממעשיו של עבסיה נפגע בן דודו של י.ה ופונה לבית החולים כשהוא סובל מפגיעת קליע.
לעבסיה יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; נשיאה והובלת נשק; ירי באזור מגורים; שיבוש מהלכי משפט; נהיגה ללא רישיון; נהיגה ללא ביטוח.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד אדם עבסיה (27) מחמאם לאחר שתקף אנשים עימם היה לו סכסוך וכן ירה מטווח קצר לעברם ולעבר שוטרים שהיו במקום.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שני אגוזי עולה כי בסוף ינואר נכנס עבסיה עם מספר אנשים נוספים לתחנת דלק הצמודה לכפר בו הוא מתגורר. באותה העת שהה במקום י.ה שבין משפחתו למשפחת עבסיה קיים סכסוך. בין י.ה לעבסיה וחבריו התפתחו חילופי דברים מאיימים. לאחר מכן חזר י.ה לכפר. אז הגיעו עבסיה וחבריו כשהם מצוידים בכלי תקיפה לכביש קרוב לבית משפחת י.ה. כאשר במקום היו גם בן דודו ואימו ובין הצדדים התפתחה קטטה. בסיום הקטטה רוסס גז פלפל, ממנו נפגעה אימו של י.ה ובעקבות כך הוזמן למקום אמבולנס. בשל האירוע הגיעו למקום שוטרים.
בעקבות הקטטה הצטייד עבסיה באקדח טעון בתחמושת מתאימה וברכב ללא לוחיות זיהוי וחזר למקום הקטטה ביחד עם אדם נוסף כשהם רעולי פנים. כאשר הגיעו למקום ההתקהלות ירד עבסיה מהרכב והחל יורה באקדח לעבר י.ה, בן דודו, אחד השוטרים ויתר המתקהלים. השוטרים צעקו "משטרה" ושלפו אקדחים אך עבסיה המשיך בירי לעברם. בשלב זה ירו השוטרים לעבר עבסיה אשר נפצע ונמלט מהמקום בעוד השוטרים דולקים אחריהם. בשלב מסוים הגיעו עבסיה והאדם הנוסף לרחוב ללא מוצא אז ירדו מהרכב וברחו רגלית מהמקום. לאחר המעשה ועל אף שידע כי הוא דרוש לחקירה הסתתר עבסיה במשך כחודש ולא התייצב בתחנת המשטרה.
כתוצאה ממעשיו של עבסיה נפגע בן דודו של י.ה ופונה לבית החולים כשהוא סובל מפגיעת קליע.
לעבסיה יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; נשיאה והובלת נשק; ירי באזור מגורים; שיבוש מהלכי משפט; נהיגה ללא רישיון; נהיגה ללא ביטוח.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד אלי זיו (37) מאילת לאחר שקיים קשר עם קטינה כבת 14.5
מכתב האישום שהגישה עו"ד הדס עמר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בין זיו לקטינה הייתה היכרות מוקדמת, כאשר לפני מספר חודשים התפתח בין השניים קשר רומנטי.
במהלך הקשר, ובמספר רב של הזדמנויות, בביתו של זיו ובמקומות שונים, קיים זיו יחסי מין עם הקטינה בהסכמתה.
לנאשם יוחסה עבירת בעילה אסורה בהסכמה
נגד הנאשם הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הקטינה. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד אלי זיו (37) מאילת לאחר שקיים קשר עם קטינה כבת 14.5
מכתב האישום שהגישה עו"ד הדס עמר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בין זיו לקטינה הייתה היכרות מוקדמת, כאשר לפני מספר חודשים התפתח בין השניים קשר רומנטי.
במהלך הקשר, ובמספר רב של הזדמנויות, בביתו של זיו ובמקומות שונים, קיים זיו יחסי מין עם הקטינה בהסכמתה.
לנאשם יוחסה עבירת בעילה אסורה בהסכמה
נגד הנאשם הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הקטינה. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רומן גרינברג (41) ודסאלין מלסה (18) מקריית ביאליק לאחר ששדו שעון בשווי 130,000 ₪ מתושב אשקלון.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי במהלך ינואר השנה הגיעו השניים מהקריות לאשקלון. יומיים לאחר הגעתם יצאו השניים עם אופניים חשמליים, כשהם לבושים במעילים וכובעים ופניהם מכוסים לבניין מגוריו של המתלונן ושהו בסמוך לרכבו של המתלונן מספר דקות ועזבו את המקום.
יום למחרת בשעות הערב המאוחרות הגיעו הנאשמים בשנית למקום מגוריו של המתלונן והמתינו לבואו של המתלונן בכניסה לחניון התת קרקעי. כשעה לאחר מכן חזר המתלונן לבניין מגוריו ברכבו. אז ניגשו הנאשמים אל המתלונן והיכו אותו במכות אגרוף לגופו. המתלונן החל לברוח ובמהלך מנוסתו, נפל ארצה בעודו על הרצפה הכו הנאשמים את המתלונן במכות אגרוף לפניו ולגופו. בהמשך, נטלו מידו של המתלונן את שעון הרולוקס בשווי של 130,000 ₪ וברחו מהמקום כשהם מותרים את המתלונן במקום פצוע ושותת דם.
בהמשך נטשו הנאשמים את האופניים החשמליים וחזרו לקריית ביאליק. המתלונן הפצוע פנה לבית חולים שם אובחן כי כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרם לו שברים עם תזוזה בעצמות האף.
לשני הנאשמים יוחסה עבירת שוד ולגרינברג יוחסה הפרת הוראה חוקית לאחר שהפר תנאים מגבילים שהוטלו עליו בהליך אחר.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רומן גרינברג (41) ודסאלין מלסה (18) מקריית ביאליק לאחר ששדו שעון בשווי 130,000 ₪ מתושב אשקלון.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי במהלך ינואר השנה הגיעו השניים מהקריות לאשקלון. יומיים לאחר הגעתם יצאו השניים עם אופניים חשמליים, כשהם לבושים במעילים וכובעים ופניהם מכוסים לבניין מגוריו של המתלונן ושהו בסמוך לרכבו של המתלונן מספר דקות ועזבו את המקום.
יום למחרת בשעות הערב המאוחרות הגיעו הנאשמים בשנית למקום מגוריו של המתלונן והמתינו לבואו של המתלונן בכניסה לחניון התת קרקעי. כשעה לאחר מכן חזר המתלונן לבניין מגוריו ברכבו. אז ניגשו הנאשמים אל המתלונן והיכו אותו במכות אגרוף לגופו. המתלונן החל לברוח ובמהלך מנוסתו, נפל ארצה בעודו על הרצפה הכו הנאשמים את המתלונן במכות אגרוף לפניו ולגופו. בהמשך, נטלו מידו של המתלונן את שעון הרולוקס בשווי של 130,000 ₪ וברחו מהמקום כשהם מותרים את המתלונן במקום פצוע ושותת דם.
בהמשך נטשו הנאשמים את האופניים החשמליים וחזרו לקריית ביאליק. המתלונן הפצוע פנה לבית חולים שם אובחן כי כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרם לו שברים עם תזוזה בעצמות האף.
לשני הנאשמים יוחסה עבירת שוד ולגרינברג יוחסה הפרת הוראה חוקית לאחר שהפר תנאים מגבילים שהוטלו עליו בהליך אחר.
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין:
חדש: אישורי מסים לטאבו באזור האישי באתר רשות המסים
במסגרת שיתוף פעולה של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ("טאבו") ורשות המסים מעתה ניתן להנפיק את אישורי רשות המסים לצורך תיקון צו בית משותף דרך האזור האישי באתר רשות המסים ולהגישם לטאבו בצירוף תצהיר עורך דין ללא צורך בקבלת חותמת מרשות המסים.
תיקון צו בית משותף היא פעולה הנדרשת לרוב בעת ביצוע בנייה חדשה בבניין. במקרים מסוימים הגשת הבקשה מחייבת המצאת אישור על תשלום או פטור ממסים, כולל אישור ממשרדי מיסוי מקרקעין, על הסכמתם לתיקון המבוקש ובדבר היעדר חובות לתשלום על שם הבעלים שבדירותיהם יחול התיקון.
עד כה, כאמור, נדרשה הגעה פיזית למשרדי רשות המסים או הגשת בקשה במערכת פניות הציבור לקבלת חותמת רשות המסים על המסמכים הנדרשים בעת הגשת התיקון. כעת, על מנת להקל על הציבור, נקבע כי מעתה ניתן להפיק את האישורים באזור האישי ולצרפם לתיקון המוגש לטאבו, בצירוף תצהיר עורך דין המעיד כי הבקשה לתיקון צו הבית המשותף משקפת את זכויות בעלי הדירות, כפי שדווח למיסוי מקרקעין.
חדש: אישורי מסים לטאבו באזור האישי באתר רשות המסים
במסגרת שיתוף פעולה של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ("טאבו") ורשות המסים מעתה ניתן להנפיק את אישורי רשות המסים לצורך תיקון צו בית משותף דרך האזור האישי באתר רשות המסים ולהגישם לטאבו בצירוף תצהיר עורך דין ללא צורך בקבלת חותמת מרשות המסים.
תיקון צו בית משותף היא פעולה הנדרשת לרוב בעת ביצוע בנייה חדשה בבניין. במקרים מסוימים הגשת הבקשה מחייבת המצאת אישור על תשלום או פטור ממסים, כולל אישור ממשרדי מיסוי מקרקעין, על הסכמתם לתיקון המבוקש ובדבר היעדר חובות לתשלום על שם הבעלים שבדירותיהם יחול התיקון.
עד כה, כאמור, נדרשה הגעה פיזית למשרדי רשות המסים או הגשת בקשה במערכת פניות הציבור לקבלת חותמת רשות המסים על המסמכים הנדרשים בעת הגשת התיקון. כעת, על מנת להקל על הציבור, נקבע כי מעתה ניתן להפיק את האישורים באזור האישי ולצרפם לתיקון המוגש לטאבו, בצירוף תצהיר עורך דין המעיד כי הבקשה לתיקון צו הבית המשותף משקפת את זכויות בעלי הדירות, כפי שדווח למיסוי מקרקעין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על ראובן ולר 16 שנות מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בשיעור של 258,000 ש"ח למשפחת המנוח, עמוס סער ז"ל, אותו רצח בפתח ביתו בשנת 2019, וזאת משום שטען כי כלבתו של המנוח נובחת והדבר מפריע לו.
במסגרת שלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) להשית על הנאשם עונש של 21 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למשפחת המנוח. עם קבלת גזר הדין, מסרו עורכי הדין גלית שוהם ובני ליבסקינד מהפרקליטות כי "עולמה של משפחת סער חרב עליה, כשהמנוח עמוס סער זכרונו לברכה, איש משפחה, אבא לארבעה ילדים, קב"ט בבית המשפט העליון, נרצח על ידי הנאשם, שכנו, בפתח ביתו, באמצעות דקירות סכין רבות. לרצח קדמו, מסכת הטרדות ואיומים של הנאשם, כלפי המנוח ובני משפחתו. עתרנו לעונש של 21 שנה אך בית המשפט גזר כאמור 16 שנים. נלמד את גזר הדין ונשקול את צעדינו. אנו מחזקים את משפחת המנוח ומקווים שגזר הדין יביא להם מעט מזור."
כזכור, על פי כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד שוהם ועו״ד ליבסקינד, החל משנת 2018 נהג הנאשם לאיים על להטריד את המנוח ומשפחתו כאשר הוא טוען ש כלבתם נובחת והדבר מפריע לו. ביום 25.12.19 הצטייד הנאשם בסכין ממטבחו ויצא מדירתו לכיוון דירת המנוח, דפק על דלת דירתו וכאשר פתח המנוח את הדלת, התנפל עליו הנאשם והחל לדקור אותו באמצעות הסכין בפלג גופו העליון. המנוח צלצל מספר פעמים בפעמון דלת דירת השכנים כדי לנסות ולהשיג עזרה, אולם הנאשם המשיך לדקרו עד שהתמוטט שותת דם. הנאשם המשיך לדקור את הנאשם ולבסוף נעץ את הסכין באזור עורפו של המנוח. מאוחר יותר, נפטר המנוח מפצעיו.
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על ראובן ולר 16 שנות מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בשיעור של 258,000 ש"ח למשפחת המנוח, עמוס סער ז"ל, אותו רצח בפתח ביתו בשנת 2019, וזאת משום שטען כי כלבתו של המנוח נובחת והדבר מפריע לו.
במסגרת שלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) להשית על הנאשם עונש של 21 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למשפחת המנוח. עם קבלת גזר הדין, מסרו עורכי הדין גלית שוהם ובני ליבסקינד מהפרקליטות כי "עולמה של משפחת סער חרב עליה, כשהמנוח עמוס סער זכרונו לברכה, איש משפחה, אבא לארבעה ילדים, קב"ט בבית המשפט העליון, נרצח על ידי הנאשם, שכנו, בפתח ביתו, באמצעות דקירות סכין רבות. לרצח קדמו, מסכת הטרדות ואיומים של הנאשם, כלפי המנוח ובני משפחתו. עתרנו לעונש של 21 שנה אך בית המשפט גזר כאמור 16 שנים. נלמד את גזר הדין ונשקול את צעדינו. אנו מחזקים את משפחת המנוח ומקווים שגזר הדין יביא להם מעט מזור."
כזכור, על פי כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד שוהם ועו״ד ליבסקינד, החל משנת 2018 נהג הנאשם לאיים על להטריד את המנוח ומשפחתו כאשר הוא טוען ש כלבתם נובחת והדבר מפריע לו. ביום 25.12.19 הצטייד הנאשם בסכין ממטבחו ויצא מדירתו לכיוון דירת המנוח, דפק על דלת דירתו וכאשר פתח המנוח את הדלת, התנפל עליו הנאשם והחל לדקור אותו באמצעות הסכין בפלג גופו העליון. המנוח צלצל מספר פעמים בפעמון דלת דירת השכנים כדי לנסות ולהשיג עזרה, אולם הנאשם המשיך לדקרו עד שהתמוטט שותת דם. הנאשם המשיך לדקור את הנאשם ולבסוף נעץ את הסכין באזור עורפו של המנוח. מאוחר יותר, נפטר המנוח מפצעיו.
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
רשות התאגידים במשרד המשפטים במהפכה ברישום חברות בישראל:
מנוע מובנה לבדיקת שם חברה בעת הגשת בקשה לרישום חברה לצורך הפחתת סירובים וקיצור זמני רישום
אחוזי הסירוב ירדו בכ-30% תוך שבועיים מאז הושק השרות לראשונה
המנוע מסייע לרישום חברה בקלות ומרכז בתוכו את עשרות הכללים והנהלים שנדרש לבדוק בעת רישום חברה תוך רמת דיוק גבוהה
רישום חברות בישראל הוא חלק בלתי נפרד מהכלכלה בישראל והוא מנוע צמיחה שחשוב להבטיח שיפעל בקלות, ביעילות ובמהירות. פעילות זו חשובה למשק ותורמת לדירוג מדינת ישראל במדדים בינלאומיים שבוחנים את קלות עשיית העסקים במדינת ישראל. מסיבה זו רשות התאגידים שבמשרד המשפטים בוחנת בכל עת את הליך רישום החברות, כדי להסיר חסמים ובירוקרטיה ולהבטיח כי הליך רישום החברה יעשה בקלות.
בשל העובדה שבמרשמים המתנהלים ברשות התאגידים רשומים כחצי מיליון תאגידים, המלאכה של בחירת שם מתאים עשויה להיות כרוכה בקשיים, שכן לעיתים השם שנבחר דומה לשם קיים.
רשות התאגידים בחנה את הליך רישום החברה ומצאה כי רבות מהבקשות מסורבות מהסיבה שלא ניתן לאשר את השם המבוקש. סירובים אלה הכבידו על התהליך והאריכו את פרק הזמן של רישום החברה.
כדי לייעל ולפשט את ההליך ולהבטיח רישום מהיר, רשות התאגידים שילבה בהליך הרישום המקוון שינוי דיגיטלי פורץ דרך והבנתה בתוכו מנוע לבדיקת שם החברה המבוקש. המנוע מרכז בתוכו את עשרות הכללים והנהלים שנדרש לבדוק בעת רישום חברה ונותן רמת דיוק גבוהה. יודגש, כי בהתאם להוראות הדין, רשמת החברות לא תאשר שם מבוקש לחברה, בין היתר במקרה שנמצא שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לשם תאגיד אחר או של סימן מסחר רשום, שם שיש בו משום תרמית או הטעיה או שנמצא כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
הודות לשילוב המנוע בהליך הרישום, כאשר הלקוח מקליד את השם המבוקש המערכת בוחנת אותו ונותנת חיווי ביחס לסבירות שהשם יאושר. כאשר קיים תאגיד או סימן מסחר בשם דומה המערכת נותנת אינדיקציה לכך שהשם לא יאושר ומפרטת את הסיבות לכך ואת שמות התאגידים ששמם דומה או את סימן המסחר הדומה.
עו"ד שולי אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות: "השינוי הדיגיטלי פורץ הדרך בהליך רישום החברה הוא חלק מחזון רשות התאגידים לקדם את העסקים והכלכלה במדינת ישראל. המערכת נמצאת באוויר רק כשבועיים, ובמהלך זמן זה הסתבר כי אחוזי הסירוב ירדו ב-30%, שזו ירידה משמעותית. הצפי הוא שהמנוע יחסוך לציבור עלויות רבות".
רשות התאגידים במשרד המשפטים במהפכה ברישום חברות בישראל:
מנוע מובנה לבדיקת שם חברה בעת הגשת בקשה לרישום חברה לצורך הפחתת סירובים וקיצור זמני רישום
אחוזי הסירוב ירדו בכ-30% תוך שבועיים מאז הושק השרות לראשונה
המנוע מסייע לרישום חברה בקלות ומרכז בתוכו את עשרות הכללים והנהלים שנדרש לבדוק בעת רישום חברה תוך רמת דיוק גבוהה
רישום חברות בישראל הוא חלק בלתי נפרד מהכלכלה בישראל והוא מנוע צמיחה שחשוב להבטיח שיפעל בקלות, ביעילות ובמהירות. פעילות זו חשובה למשק ותורמת לדירוג מדינת ישראל במדדים בינלאומיים שבוחנים את קלות עשיית העסקים במדינת ישראל. מסיבה זו רשות התאגידים שבמשרד המשפטים בוחנת בכל עת את הליך רישום החברות, כדי להסיר חסמים ובירוקרטיה ולהבטיח כי הליך רישום החברה יעשה בקלות.
בשל העובדה שבמרשמים המתנהלים ברשות התאגידים רשומים כחצי מיליון תאגידים, המלאכה של בחירת שם מתאים עשויה להיות כרוכה בקשיים, שכן לעיתים השם שנבחר דומה לשם קיים.
רשות התאגידים בחנה את הליך רישום החברה ומצאה כי רבות מהבקשות מסורבות מהסיבה שלא ניתן לאשר את השם המבוקש. סירובים אלה הכבידו על התהליך והאריכו את פרק הזמן של רישום החברה.
כדי לייעל ולפשט את ההליך ולהבטיח רישום מהיר, רשות התאגידים שילבה בהליך הרישום המקוון שינוי דיגיטלי פורץ דרך והבנתה בתוכו מנוע לבדיקת שם החברה המבוקש. המנוע מרכז בתוכו את עשרות הכללים והנהלים שנדרש לבדוק בעת רישום חברה ונותן רמת דיוק גבוהה. יודגש, כי בהתאם להוראות הדין, רשמת החברות לא תאשר שם מבוקש לחברה, בין היתר במקרה שנמצא שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לשם תאגיד אחר או של סימן מסחר רשום, שם שיש בו משום תרמית או הטעיה או שנמצא כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
הודות לשילוב המנוע בהליך הרישום, כאשר הלקוח מקליד את השם המבוקש המערכת בוחנת אותו ונותנת חיווי ביחס לסבירות שהשם יאושר. כאשר קיים תאגיד או סימן מסחר בשם דומה המערכת נותנת אינדיקציה לכך שהשם לא יאושר ומפרטת את הסיבות לכך ואת שמות התאגידים ששמם דומה או את סימן המסחר הדומה.
עו"ד שולי אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות: "השינוי הדיגיטלי פורץ הדרך בהליך רישום החברה הוא חלק מחזון רשות התאגידים לקדם את העסקים והכלכלה במדינת ישראל. המערכת נמצאת באוויר רק כשבועיים, ובמהלך זמן זה הסתבר כי אחוזי הסירוב ירדו ב-30%, שזו ירידה משמעותית. הצפי הוא שהמנוע יחסוך לציבור עלויות רבות".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סהר מסעוד אפריאת (26), לואי אבו חוצה (24) ולירון אייבי (23) מבאר שבע. לאחר שהניחו מטען חבלה מאולתר בביתו של אדם עימו היו מסוכסכים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי בין אפריאת לבין המתלונן קיים סכסוך. לאור האמור החליטו הנאשמים להניח מטען חבלה מחוץ לביתו של המתלונן ולהפעיל אותו במטרה לפגוע בו. לשם הוצאת תוכניתם לפועל, השלושה הצטיידו במטען חבלה מאולתר אליו הוצמד משדר אלחוטי אשר ביכולתו להפעיל את המטען.
לפני כחודש וחצי בשעות הערב המוקדמות עברו אפריאת ואבו חוצה ליד ביתו של המתלונן. לאחר רכשו אופניים חשמליים ומסרו אותו לאייבי. כשעתיים לאחר מכן נסע אייבי באופניים כשהוא עוטה על ידיו כפפות, על ראשו כובע "קפוצ'ון" ופניו רעולות, ואחז בידו שקית ובתוכה המטען. אייבי הגיע לאזור ביתו של המתלונן והניח את השקית עם המטען בתוך אדנית נוי הצמודה לחלון הבית כשמתג ההפעלה דלוק וכשבאותה עת בבית שהו הוריו של המתלונן. לאחר התרחק אייבי מהמקום הוציא מכיס מכנסיו את השלט, הניף את ידו לכיוון המטען ולחץ על השלט במטרה להפעילו. במסגרת פעילות משטרתית יזומה, בלשים שהבחינו במעשיו עצרו את אייבי כשהשלט בידו וכשהוא ממשיך ללחוץ עליו.
לנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק (נשיאה והובלה). בנוסף לאייבי יוחסו גם בעבירות בנשק (החזקה) והחזקת סם שלא לצריכה עצמאית לאחר שבחיפוש בביתו נתפס רימון רסס צה"לי וכן סמים מסוגים שונים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סהר מסעוד אפריאת (26), לואי אבו חוצה (24) ולירון אייבי (23) מבאר שבע. לאחר שהניחו מטען חבלה מאולתר בביתו של אדם עימו היו מסוכסכים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי בין אפריאת לבין המתלונן קיים סכסוך. לאור האמור החליטו הנאשמים להניח מטען חבלה מחוץ לביתו של המתלונן ולהפעיל אותו במטרה לפגוע בו. לשם הוצאת תוכניתם לפועל, השלושה הצטיידו במטען חבלה מאולתר אליו הוצמד משדר אלחוטי אשר ביכולתו להפעיל את המטען.
לפני כחודש וחצי בשעות הערב המוקדמות עברו אפריאת ואבו חוצה ליד ביתו של המתלונן. לאחר רכשו אופניים חשמליים ומסרו אותו לאייבי. כשעתיים לאחר מכן נסע אייבי באופניים כשהוא עוטה על ידיו כפפות, על ראשו כובע "קפוצ'ון" ופניו רעולות, ואחז בידו שקית ובתוכה המטען. אייבי הגיע לאזור ביתו של המתלונן והניח את השקית עם המטען בתוך אדנית נוי הצמודה לחלון הבית כשמתג ההפעלה דלוק וכשבאותה עת בבית שהו הוריו של המתלונן. לאחר התרחק אייבי מהמקום הוציא מכיס מכנסיו את השלט, הניף את ידו לכיוון המטען ולחץ על השלט במטרה להפעילו. במסגרת פעילות משטרתית יזומה, בלשים שהבחינו במעשיו עצרו את אייבי כשהשלט בידו וכשהוא ממשיך ללחוץ עליו.
לנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק (נשיאה והובלה). בנוסף לאייבי יוחסו גם בעבירות בנשק (החזקה) והחזקת סם שלא לצריכה עצמאית לאחר שבחיפוש בביתו נתפס רימון רסס צה"לי וכן סמים מסוגים שונים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
בית משפט השלום בירושלים הרשיע את קצין הבילוש שי עזרא ואת שוטר הבילוש יותם גרגיר, בהתאם להודאתם במסגרת הסדר טיעון בתקיפת חיים מזרחי, סמוך להפגנת הציבור החרדי בשכונת גאולה בינואר 2022.
בהתאם לכתב האישום המתוקן בו הודו השוטרים הנאשמים, המתלונן חיים מזרחי יצא מהחנות בה עבד שהיתה סמוכה להפגנה שהתרחשה אותה עת. במקום חלפה ניידת "סמויה" בה נהג הקצין עזרא. בשל פקק תנועה שנוצר ברחוב, עקף עזרא את טור המכוניות ופגע ברכב אחר שעמד בפקק. מזרחי, שהבחין בכך, ניגש לעזרא והעיר לו על כך.
בתגובה, ניגש אליו עזרא ועצר אותו מבלי שהזדהה או ציין את סיבת המעצר והחל לנהוג כלפיו באלימות, בין היתר באמצעות דחיפתו והכאתו. שוטרים נוספים שהבחינו במתרחש, ביניהם הנאשם גרגיר, ניגשו למקום וסייעו לעזרא להכניס את מזרחי לניידת הסמויה.
בעוד מזרחי שכוב על בטנו במושב האחורי של הניידת, התיישב עליו השוטר גרגיר והשתמש נגדו בכוח ללא כל צורך וחרף העובדה כי המתלונן הפציר בו לחדול.
השוטרים הודו במעשים המיוחסים להם והורשעו, כל אחד, בעבירת תקיפה.
בית משפט השלום בירושלים הרשיע את קצין הבילוש שי עזרא ואת שוטר הבילוש יותם גרגיר, בהתאם להודאתם במסגרת הסדר טיעון בתקיפת חיים מזרחי, סמוך להפגנת הציבור החרדי בשכונת גאולה בינואר 2022.
בהתאם לכתב האישום המתוקן בו הודו השוטרים הנאשמים, המתלונן חיים מזרחי יצא מהחנות בה עבד שהיתה סמוכה להפגנה שהתרחשה אותה עת. במקום חלפה ניידת "סמויה" בה נהג הקצין עזרא. בשל פקק תנועה שנוצר ברחוב, עקף עזרא את טור המכוניות ופגע ברכב אחר שעמד בפקק. מזרחי, שהבחין בכך, ניגש לעזרא והעיר לו על כך.
בתגובה, ניגש אליו עזרא ועצר אותו מבלי שהזדהה או ציין את סיבת המעצר והחל לנהוג כלפיו באלימות, בין היתר באמצעות דחיפתו והכאתו. שוטרים נוספים שהבחינו במתרחש, ביניהם הנאשם גרגיר, ניגשו למקום וסייעו לעזרא להכניס את מזרחי לניידת הסמויה.
בעוד מזרחי שכוב על בטנו במושב האחורי של הניידת, התיישב עליו השוטר גרגיר והשתמש נגדו בכוח ללא כל צורך וחרף העובדה כי המתלונן הפציר בו לחדול.
השוטרים הודו במעשים המיוחסים להם והורשעו, כל אחד, בעבירת תקיפה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל היום את עמדת המדינה והותיר על כנו את עונשו של ערפאת רפאיעה, שאנס ורצח את הנערה אורי אנסבכר ז"ל.
כזכור, בדצמבר 2022 נגזרו על רפאיעה מאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר, לאחר שהורשע במעשה טרור של רצח בכוונה תחילה, אינוס וכניסה לישראל שלא כדין.
רפאיעה הודה במעשיו אך הגיש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין בטענה לאי כשירותו לעמוד לדין בשל מצבו הנפשי.
בית המשפט העליון דחה הבוקר את הערעור, קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה, לפיו הנאשם כשיר לעמוד לדין ולפיכך הותיר את הכרעת הדין וגזר הדין על כנם.
"לא קמה עילה אשר תצדיק את התערבותנו בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי ובמסקנותיו. הן המומחים מטעם המשיבה, הן עורכי חוות הדעת והן אלה אשר בדקו את המערער בדיקות שגרתיות רבות במסגרת שירות בתי הסוהר, הציבו תשתית יסודית, יציבה ואיתנה לכך שהמערער אכן כשיר לעמוד לדין ואינו חולה במחלת נפש. מנגד, חוות הדעת של המערער לא עוררה, ולא ספק סביר בקביעה זו". (סעיף 63 לפסק הדין)
המדינה יוצגה בערכאת הערעור באמצעות עו"ד רחלי זוארץ-לוי מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. התיק בבית המשפט המחוזי נוהל ע"י עו"ד ידי יובל קדר מפרקליטות מחוז ירושלים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל היום את עמדת המדינה והותיר על כנו את עונשו של ערפאת רפאיעה, שאנס ורצח את הנערה אורי אנסבכר ז"ל.
כזכור, בדצמבר 2022 נגזרו על רפאיעה מאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר, לאחר שהורשע במעשה טרור של רצח בכוונה תחילה, אינוס וכניסה לישראל שלא כדין.
רפאיעה הודה במעשיו אך הגיש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין בטענה לאי כשירותו לעמוד לדין בשל מצבו הנפשי.
בית המשפט העליון דחה הבוקר את הערעור, קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה, לפיו הנאשם כשיר לעמוד לדין ולפיכך הותיר את הכרעת הדין וגזר הדין על כנם.
"לא קמה עילה אשר תצדיק את התערבותנו בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי ובמסקנותיו. הן המומחים מטעם המשיבה, הן עורכי חוות הדעת והן אלה אשר בדקו את המערער בדיקות שגרתיות רבות במסגרת שירות בתי הסוהר, הציבו תשתית יסודית, יציבה ואיתנה לכך שהמערער אכן כשיר לעמוד לדין ואינו חולה במחלת נפש. מנגד, חוות הדעת של המערער לא עוררה, ולא ספק סביר בקביעה זו". (סעיף 63 לפסק הדין)
המדינה יוצגה בערכאת הערעור באמצעות עו"ד רחלי זוארץ-לוי מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. התיק בבית המשפט המחוזי נוהל ע"י עו"ד ידי יובל קדר מפרקליטות מחוז ירושלים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום על פי הודאתו את עובד אל על לשעבר, שמעון פרץ, בעבירות של גניבה בידי עובד, עבירת מס, עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועוד. זאת לאחר שתוך ניצול מעמדו בחברה גנב מאות אלפי שקלים.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגישו עוה"ד שרון בכר ובן עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום מתוקן בו הודה פרץ. במסגרת ההסדר הוסכם על הצדדים כי הפרקליטות תבקש להטיל על פרץ עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.
מכתב האישום בו הודה פרץ עולה כי בתקופה הרלבנטית שימש פרץ כחשב החברה בנציגויות אל-על ברומניה ובפולין. יחד איתו עבדו לאה מלכה ויצמן, ששימשה כמנהלת נציגות אל-על ברומניה, והרי אריה ליבושור, שעבד בנציגות אל-על ברומניה. בין השנים 2013-2007, ניצל פרץ את תפקידו בנציגות החברה ברומניה וגנב מאות אלפי שקלים.
מעשי הגניבה בוצעו בדרכים שונות, בין היתר, באמצעות נטילת כספים שהצטברו בקופת הנציגות ממכירת כרטיסי טיסה; העברת כספים לחשבונו הפרטי של ליבושור שהעביר את הכספים לפרץ וגניבת כספים מחשבונות החברה בגין טענות כוזבות של ביטול כרטיסי טיסה על ידי לקוחות.
לאור האמור הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דנה מרשק-מרום, את פרץ בעבירות של גניבה בידי עובד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן בעבירת מס של מרמה, ערמה ותחבולה. זאת, לאחר שפרץ הסתיר מהרשויות בארץ את ההכנסות מתקבולי הגניבה על מנת להימנע מתשלומי מס כדין.
נוסף על כך, ביום 14.2.2024 הרשיעה השופטת מרשק-מרום את לאה מלכה ויצמן בעבירות של סיוע לגניבה בידי עובד. זאת לאחר שבמסגרת הסדר טיעון הגישה המחלקה הכלכלית כתב אישום מתוקן בעניינה בו הודתה ויצמן. מכתב האישום עולה כי במהלך התקופה הרלבנטית קיבלה ויצמן מעטפות עם כסף מזומן שהתקבל במשרדי הנציגות והעבירה אותם לפרץ.
במסגרת הסדר הטיעון סיכמו הצדדים כי יבקשו להטיל על ויצמן שמונה חודשי מאסר בפועל (שיכול שירוצו בעבודות שירות), מאסר על תנאי וקנס בגובה 230,000 ₪.
כמו כן ביום 16.3.2022 גזרה השופטת מרשק–מרום על הרי אריה ליבושור 4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וכן קנס בגובה 14,000 ₪. זאת, לאחר שבמסגרת הסדר טיעון הורשע על פי הודאתו בעבירות של קבלת דבר בתחבולה והפרת אמונים בתאגיד. מכתב האישום המתוקן שהוגש כנגדו עולה כי במספר פעמים הועברו מחשבונות הנציגות כספים לחשבונו הפרטי והוא העביר את הכספים לפרץ.
הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לאכיפה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 שבמשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מס הכנסה ת"א ברשות המיסים ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום על פי הודאתו את עובד אל על לשעבר, שמעון פרץ, בעבירות של גניבה בידי עובד, עבירת מס, עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועוד. זאת לאחר שתוך ניצול מעמדו בחברה גנב מאות אלפי שקלים.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגישו עוה"ד שרון בכר ובן עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום מתוקן בו הודה פרץ. במסגרת ההסדר הוסכם על הצדדים כי הפרקליטות תבקש להטיל על פרץ עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.
מכתב האישום בו הודה פרץ עולה כי בתקופה הרלבנטית שימש פרץ כחשב החברה בנציגויות אל-על ברומניה ובפולין. יחד איתו עבדו לאה מלכה ויצמן, ששימשה כמנהלת נציגות אל-על ברומניה, והרי אריה ליבושור, שעבד בנציגות אל-על ברומניה. בין השנים 2013-2007, ניצל פרץ את תפקידו בנציגות החברה ברומניה וגנב מאות אלפי שקלים.
מעשי הגניבה בוצעו בדרכים שונות, בין היתר, באמצעות נטילת כספים שהצטברו בקופת הנציגות ממכירת כרטיסי טיסה; העברת כספים לחשבונו הפרטי של ליבושור שהעביר את הכספים לפרץ וגניבת כספים מחשבונות החברה בגין טענות כוזבות של ביטול כרטיסי טיסה על ידי לקוחות.
לאור האמור הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דנה מרשק-מרום, את פרץ בעבירות של גניבה בידי עובד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן בעבירת מס של מרמה, ערמה ותחבולה. זאת, לאחר שפרץ הסתיר מהרשויות בארץ את ההכנסות מתקבולי הגניבה על מנת להימנע מתשלומי מס כדין.
נוסף על כך, ביום 14.2.2024 הרשיעה השופטת מרשק-מרום את לאה מלכה ויצמן בעבירות של סיוע לגניבה בידי עובד. זאת לאחר שבמסגרת הסדר טיעון הגישה המחלקה הכלכלית כתב אישום מתוקן בעניינה בו הודתה ויצמן. מכתב האישום עולה כי במהלך התקופה הרלבנטית קיבלה ויצמן מעטפות עם כסף מזומן שהתקבל במשרדי הנציגות והעבירה אותם לפרץ.
במסגרת הסדר הטיעון סיכמו הצדדים כי יבקשו להטיל על ויצמן שמונה חודשי מאסר בפועל (שיכול שירוצו בעבודות שירות), מאסר על תנאי וקנס בגובה 230,000 ₪.
כמו כן ביום 16.3.2022 גזרה השופטת מרשק–מרום על הרי אריה ליבושור 4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וכן קנס בגובה 14,000 ₪. זאת, לאחר שבמסגרת הסדר טיעון הורשע על פי הודאתו בעבירות של קבלת דבר בתחבולה והפרת אמונים בתאגיד. מכתב האישום המתוקן שהוגש כנגדו עולה כי במספר פעמים הועברו מחשבונות הנציגות כספים לחשבונו הפרטי והוא העביר את הכספים לפרץ.
הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לאכיפה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 שבמשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מס הכנסה ת"א ברשות המיסים ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בנצרת גזר על אחמד בכרי (29) שלושה מאסרי עולם אשר ירוצו במצטבר, ועוד 15 שנות מאסר ופיצוי בסכום של מיליון ו 14 אלף ₪ זאת לאחר שבשל סכסוך דמים בין שתי משפחות בכפר בענה הורשע בשלושה מקרי רצח ושלושה ניסיונות רצח.
במסגרת הכרעת הדין התייחס בית המשפט (הרכב השופט דבור) בהרחבה לשלבי התכנון אשר קדם למעשי הרצח, המעקבים אחר רכבי הקורבנות וההצטיידות באמצעים אשר הובילו, ביום 31.10.20 לרציחתם של שלושת הקורבנות ראמי אבו זלאם (41) סהיר חסן (38) וחאמד חוסין (23) ולניסיון לרצח של שלושה אנשים נוספים בשמורת תל דן. כמו כן, התמקד בית המשפט בהשתלשלות העניינים והרקע לביצוע המעשים בעקבות הסכסוך המתמשך בין שני הפלגים בתוך משפחת חסארמה אשר גבה מספר קורבנות.
בנוסף הורשע בכרי בנשיאה והובלה של נשק, הצתת הרכב אשר שימש לצורך הימלטות מהזירה, ושיבוש מהלכי משפט.
בטיעונים לעונש ובסכומים הדגישו עורכי הדין אבי פסטרנק ואוהד כהן מפרקליטות מחוז צפון פלילי את חומרת וממדי תופעת האלימות הפושה בחברה הערבית. מדובר במעשי עבירה אכזריים שהביאו לגדיעת חייהם של שלושה אנשים. התוצאה הקשה וחומרת המעשים באו לידי ביטוי לאחר תכנון יוצא דופן. בנוסף התייחסו עו"ד גם לעובדה שבכרי לא הודה ולא לקח אחריות על מעשיו. בנוסף התבקש ביהמ"ש לקבוע שגם שמדובר באירוע אחד במהלכו נרצחו מספר אנשים, עדיין יש להטיל עונשים מצטברים. בנוסף ביקשה הפרקליטות להטיל את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק באשר לכל אחת ממשפחות הקורבנות; כמו גם לנפגעי עבירת ניסיון לרצח.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה וקבע בגין המעשים של רצח בנסיבות מחמירות – שלושה מקרים – הטיל על בכרי שלושה מאסרי עולם באופן מצטבר.
כבוד השופט דבור הוסיף: "ענין לנו בעבירות אשר בוצעו בתחכום לאחר תכנון שארך זמן וכלל שרשרת פעולות ומעקבים. הוסף לכך, מעשי העבירה בוצעו על ידי מספר אנשים כך שלא מדובר במבצע יחידי. יש לציין, כי הנזק העלול היה להיגרם תולדה למעשי בכרי הינו רב ועצום ורק בנס אותם קורבנות לא קיפחו את חייהם."
לאור האמור, בית המשפט גזר על בכרי 3 מאסרי עולם במצטבר, 30 שנות מאסר בגין יתר העבירות (3 עבירות של ניסיון רצח, עבירה של הצתה ושיבוש מהלכי משפט). עונשים אלה הוטלו במצטבר ובחופף לשלושה מאסרי עולם, הפעלת מאסר על תנאי בן 7 חודשים אשר הוטל על בכרי, כך שסופו של יום ירצה בכרי שלושה מאסרי עולם, ועוד 15שנות מאסר. פיצוי בסכום של 258000 ₪ לכל אחד משלושת העיזבונות של נפגעי עבירת הרצח שקיפחו את חייהם, ופיצוי של 80,000 ₪ לכל אחד מנפגעי העבירה.
בית המשפט המחוזי בנצרת גזר על אחמד בכרי (29) שלושה מאסרי עולם אשר ירוצו במצטבר, ועוד 15 שנות מאסר ופיצוי בסכום של מיליון ו 14 אלף ₪ זאת לאחר שבשל סכסוך דמים בין שתי משפחות בכפר בענה הורשע בשלושה מקרי רצח ושלושה ניסיונות רצח.
במסגרת הכרעת הדין התייחס בית המשפט (הרכב השופט דבור) בהרחבה לשלבי התכנון אשר קדם למעשי הרצח, המעקבים אחר רכבי הקורבנות וההצטיידות באמצעים אשר הובילו, ביום 31.10.20 לרציחתם של שלושת הקורבנות ראמי אבו זלאם (41) סהיר חסן (38) וחאמד חוסין (23) ולניסיון לרצח של שלושה אנשים נוספים בשמורת תל דן. כמו כן, התמקד בית המשפט בהשתלשלות העניינים והרקע לביצוע המעשים בעקבות הסכסוך המתמשך בין שני הפלגים בתוך משפחת חסארמה אשר גבה מספר קורבנות.
בנוסף הורשע בכרי בנשיאה והובלה של נשק, הצתת הרכב אשר שימש לצורך הימלטות מהזירה, ושיבוש מהלכי משפט.
בטיעונים לעונש ובסכומים הדגישו עורכי הדין אבי פסטרנק ואוהד כהן מפרקליטות מחוז צפון פלילי את חומרת וממדי תופעת האלימות הפושה בחברה הערבית. מדובר במעשי עבירה אכזריים שהביאו לגדיעת חייהם של שלושה אנשים. התוצאה הקשה וחומרת המעשים באו לידי ביטוי לאחר תכנון יוצא דופן. בנוסף התייחסו עו"ד גם לעובדה שבכרי לא הודה ולא לקח אחריות על מעשיו. בנוסף התבקש ביהמ"ש לקבוע שגם שמדובר באירוע אחד במהלכו נרצחו מספר אנשים, עדיין יש להטיל עונשים מצטברים. בנוסף ביקשה הפרקליטות להטיל את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק באשר לכל אחת ממשפחות הקורבנות; כמו גם לנפגעי עבירת ניסיון לרצח.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה וקבע בגין המעשים של רצח בנסיבות מחמירות – שלושה מקרים – הטיל על בכרי שלושה מאסרי עולם באופן מצטבר.
כבוד השופט דבור הוסיף: "ענין לנו בעבירות אשר בוצעו בתחכום לאחר תכנון שארך זמן וכלל שרשרת פעולות ומעקבים. הוסף לכך, מעשי העבירה בוצעו על ידי מספר אנשים כך שלא מדובר במבצע יחידי. יש לציין, כי הנזק העלול היה להיגרם תולדה למעשי בכרי הינו רב ועצום ורק בנס אותם קורבנות לא קיפחו את חייהם."
לאור האמור, בית המשפט גזר על בכרי 3 מאסרי עולם במצטבר, 30 שנות מאסר בגין יתר העבירות (3 עבירות של ניסיון רצח, עבירה של הצתה ושיבוש מהלכי משפט). עונשים אלה הוטלו במצטבר ובחופף לשלושה מאסרי עולם, הפעלת מאסר על תנאי בן 7 חודשים אשר הוטל על בכרי, כך שסופו של יום ירצה בכרי שלושה מאסרי עולם, ועוד 15שנות מאסר. פיצוי בסכום של 258000 ₪ לכל אחד משלושת העיזבונות של נפגעי עבירת הרצח שקיפחו את חייהם, ופיצוי של 80,000 ₪ לכל אחד מנפגעי העבירה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
להלן תגובת פרקליט המדינה להתנהלות השר לביטחון לאומי:
״כל התערבות מטעם גורם פוליטי בחקירות פליליות- בדרך ישירה או עקיפה - מהווה הפרה בוטה של החוק, פוגעת בשלטון החוק באופן פסול ואסור.
אין מקום להשלים עם אמירות המכוונות נגד המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, אשר יש בהן כדי לפגוע בעצמאותה של מערכת אכיפת החוק.
המחלקה לחקירות שוטרים תמשיך לפעול באופן עצמאי ולא תירתע מפני נסיונות השפעה על עבודתה.
להלן תגובת פרקליט המדינה להתנהלות השר לביטחון לאומי:
״כל התערבות מטעם גורם פוליטי בחקירות פליליות- בדרך ישירה או עקיפה - מהווה הפרה בוטה של החוק, פוגעת בשלטון החוק באופן פסול ואסור.
אין מקום להשלים עם אמירות המכוונות נגד המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, אשר יש בהן כדי לפגוע בעצמאותה של מערכת אכיפת החוק.
המחלקה לחקירות שוטרים תמשיך לפעול באופן עצמאי ולא תירתע מפני נסיונות השפעה על עבודתה.