משרד המשפטים - הערוץ הרשמי
2.5K subscribers
160 photos
10 videos
372 files
314 links
המידע הרשמי על הנעשה במשרד המשפטים.
עדכונים שוטפים לגבי שעות קבלת קהל, הקלות רגולטוריות, שירותים לציבור, חקיקה ועוד.
Download Telegram
הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי נצרת קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר על חיים רחמים, 19 שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בביצוע עבירות מין חמורות בבת שלו מאז שהייתה בת 3 ועד גיל 13.5.


על פי כתב הכרעת הדין, לנאשם 9 ילדים, המתלוננת היא השישית בסדר הלידה. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, התגוררה המתלוננת עם בני משפחתה בעפולה. מאז היות המתלוננת כבת 3 , ועד גיל 13.5 שנים לערך, נהג הנאשם לבצע בה מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים לעיתים קרובות.

כתב האישום הוגש נגד הנאשם בתאריך 24.1.23 אולם בדיון הראשון שהתקיים בתיק, בתאריך 14.2.23 התברר כי הנאשם, אשר לא הוחזק במעצר בעת הגשת כתב האישום, עזב את הארץ יום קודם לדיון. נגד הנאשם הוצא צו מעצר והוא נעצר באוקראינה והוסגר לישראל ביום 11.5.23. מאז הוחזק מאחורי סורג ובריח.

במסגרת הטיעונים לעונש דרשה הפרקליטות להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וארוך, באופן שישקף את הנזק הכבד שגרם הנאשם לבתו המתלוננת וישקף גם את סלידת החברה ממעשיו המכוערים והמבזים. עו"ד עינת גוסטמן מפרקליטות מחוז צפון הוסיפה בטיעונים: "הנאשם ניצל את תלותה ואהבתה של המתלוננת כלפיו כדי לספק את יצריו, תאוותו ודחפיו המיניים תוך שהוא פוגע בה בביתה, ומסב לה כאב פעם אחר פעם. הנאשם הגדיל ועטף את מעשיו, לכאורה, באהבה יתרה וביראת שמים, כאילו המדובר במעשים נורמליים המותרים בחסות האל. בגיל 29, כאשר המתלוננת לא יכולה הייתה לשאת עוד את המשא הכבד שרבץ עליה, התלוננה במשטרה."

כב' השופטת גלפז מוקדי ציינה בגזר הדין, אליו הצטרפו גם ס. הנשיאה השופט סאאב דבור והשופטת עינב גולומב, שהעבירות המיוחסות לנאשם, בוצעו על ידו באופן מוחלט ובלעדי. הנאשם, בהיותו בגיר, אביה של המתלוננת, אדם אשר שימש בתפקיד דתי, היה מודע היטב לחומרת המעשים ולכיעורם ויכול היה, בכל שלב לאורך התקופה הארוכה, לחדול ממעשיו... יתרה מכך, גם הפסקת הפגיעה הייתה מתוכננת על ידו. עוד הוסיפה, שהמעשים בוצעו בצל קורת ביתם של הנאשם והמתלוננת, במקום שאמור היה להיות המקום המוגן ביותר עבור המתלוננת, אשר הפך בבת אחת למלכודת. המעשים בוצעו במשך כעשור בתדירות יומיומית, בימים ובלילות... הנאשם, במעשיו, גזל מבתו את שנות ילדותה, את תמימותה, את הזכות לגדול בבטחון, את הזכות לשלמות גופה ונפשה, ברוע וללא רחמים, פגע בה פגיעה קשה, אשר באה לידי ביטוי בכל מישורי חייה, לאורך שנים רבות.

למרות חלוף 30 שנה מאז ביצוע העבירות קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות שמקומו של הנאשם מאחר סורג ובריח למשך זמן רב ועוד הוסיף: " עונש אשר ישקף את סלידת החברה מעבירות מין במשפחה, את המסר הברור כי יש להגן על קטינים מפני עבירות שכאלו ולהעניש בחומרה את מי שבוחר לבצען."

בית המשפט גזר על הנאשם 19 שנות מאסר בפועל , 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת העבירה.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע אתמול על פי הודאתה את אילנה סויסה (55) משדרות בהתעללות ותקיפה של קטינים עליהם הייתה אחראית במסגרת עבודתה כגננת בתינוקיה.

מכתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום, בו הודתה סויסה, עולה כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום עבדה סויסה כמובילת כיתה בכיתת התינוקיה במעון בשדרות. בכיתה של סויסה היו 18 פעוטות (בגילאי 6-18 חודשים), אשר מדי יום ביומו, בהיותה אחראית על הפעוטות, ביצעה סויסה בפעוטות מאות מקרים של תקיפה ומעשי התעללות גופנית ונפשית. סויסה נהגה כלפי הילדים בקשיחות, צעקה עליהם ונזפה בהם ובין היתר, דרכה על ראשו של אחד הפעוטות, צבטה והכתה פעוטות, חבטה בראשה של אחת הפעוטות באמצעות מקל של מגב, נתנה מכות אגרוף לראשם של פעוטות, בעטה בהם הטיחה ילדים מגובה בכוח לתוך לולים, משכה את הפעוטות בידיהם והפילה אותם לרצפה כשראשיהם הוטחו ברצפה, האכילה פעוטות בכוח, גררה פעוטות אחריה, זרקה משחקים לעבר הפעוטות שפגעו בגופם ועוד.

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יובל לבידרו, הרשיע את סויסה בהתאם להודאתה בריבוי עבירות של התעללות בקטין ובריבוי עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע על פי הודאתם את עבדאלמג'יד אבו עמרה ונאשמים נוספים בעבירות של ניסיון לעשות עסקות בנשק, חלקי נשק או תחמושת, באמצעות אפליקציית ווטסאפ. בהתאם לחלקו של כל אחד מהנאשמים עתרו הצדדים לעונשים הנעים בין 7.9 שנות מאסר ל 21 חודשי מאסר, כאשר חלק מהנאשמים כבר הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנסות
.

במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הגיש עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום כתב אישום מתוקן, בו הודו הנאשמים. על פי כתב האישום במהלך שנת 2021 ועד למעצרו ב 2022 הנאשם עבדאלמג'יד אבו עמרה, פעל מספר רב של פעמים על מנת לקשור קשר יחד עם שאר הנאשמים בניסיון לבצע עסקאות בנשק בשווי של מאות אלפי שקלים. בין היתר פעלו הנאשמים על מנת לנסות ולתווך בעסקאות למכירה או רכישה של כלי נשק, חלקי כלי נשק או תחמושת. הנאשמים השתמשו בין השאר באפליקציית ה"ווטסאפ" לשם ביצוע העבירות. בין אמצעי הלחימה לגביהם התבצע התיווך, היו רובים, אקדחים, רימוני הלם, חלקי אקדחים ורובים, מחסניות ועשרות אלפי כדורי תחמושת.

במסגרת הטיעונים לעונש בעניינם של חלק מהנאשמים ציין עו"ד חזן כי: "המניע העיקרי מבחינת הנאשמים לביצוע העבירות הינו הרווח העצום שניתן להפיק כתוצאה מהעסקאות. ניתן להתרשם מהמחירים של "הסחורה" שהוצעה.... ולכן הרווח הפוטנציאלי שיכלו הנאשמים להפיק בתיק זה אילו העסקאות היו מושלמות, עצום....
נזכיר את הידוע, עבירות הנשק מהוות מכת מדינה ומכה במגזר הערבי בפרט, יום יום כמעט ישנם הרוגים ופגועים וישנו צורך אדיר בהרתעת היחיד והרבים..."

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואב עטר הרשיע בהתאם להודאתם את עבדאלמג'יד אבו עמרה (23) מתל שבע בניסיון לעשרות עבירות בנשק (עסקה אחרת) – המדינה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 7 שנים ו- 9 חודשים; מוסא אבו קאסם (23) מתל שבע בחמש עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) – הצדדים עתרו להטיל 4.5 שנות מאסר; חאתם נואגעה (24) מיאטה בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) - הצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר; ראשד אבו עסא (26) מאום בטין בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) - הצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר; מוחמד אבו עסא (20) מתל שבע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) והצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר; קאסם אבו טאהא (29) מתל שבע הורשע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) והצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר;

בנוסף, השופט עטר הרשיע וגזר את דינם של עאטף אבו עמרה (23) מתל שבע שהורשע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס בגובה 18,000 ₪; פתחי אבו טאה (26) מתל שבע שהורשע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 4 שנות מאסר (3.5 שנות מאסר + הפעלת מאסר על תנאי), 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 18,000 ₪; מועין אבו סביתאן (24) מתל שבע שהורשע בשתי עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 21 חודשי מאסר 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 9,000 ₪; גאסן אבו טאהא (22) מתל שבע שהורשע בשתי עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר (כולל הפעל מאסר על תנאי), 10 חודשי מאסר על תנאי ו 9,000 ₪ קנס; מחמד אבו אלקיעאן (23) מחורה שהורשע בשתי עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 25 חודשי מאסר (כולל הפעל מאסר על תנאי), 10 חודשי מאסר על תנאי ו 9,000 ₪ קנס.
ראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה: חנניה גוגנהיים

שר המשפטים קיבל את המלצת ועדת האיתור ומינה את חנניה גוגנהיים לעמוד בראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה - בית הדין לביקורת משמורת ובית הדין לעררים

שר המשפטים יריב לוין מינה את הדיין חנניה גוגנהיים לעמוד בראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה במשרד המשפטים, לאחר שקיבל את המלצת ועדת האיתור לתפקיד זה.

בתי הדין לאוכלוסין והגירה מאגדים בתוכם שני בתי דין: בית הדין לעררים ובית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. בתי הדין הוקמו ופועלים מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וייעודם לשמש כערכאת ביקורת שיפוטית מנהלית על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה.


הדיין חנניה גוגנהיים (46) מכהן כדיין בבתי הדין לאוכלוסין והגירה מאז שנת 2019. הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית, והתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין בשנת 2006. גוגנהיים עלה לישראל בשנת 1997 משוויץ לאחר שסיים את לימודיו בתיכון בארץ במסגרת אשרת לימודים אותם החל בשנת 1993, והחל את דרכו כמשפטן כשכיר במשרד עו"ד פרטי, כאשר בין השנים 2007-2019 ניהל משרד עורכי דין עצמאי. במקביל, בין השנים 2007-2008 כיהן כיועץ משפטי של ועדת ערר ממשלתית במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ובשנת 2019 מונה כדיין בבתי הדין לאוכלוסין והגירה. כמו כן, הוא משרת במילואים בענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית.

ועדת האיתור התרשמה מיכולותיו של מר גוגנהיים בתחום הניהולי והמקצועי, הן כעורך דין פרטי והן כדיין במסגרת בתי הדין לאוכלוסין והגירה, וכן מהניסיון והידע של מר גוגנהיים בתחום דיני הכניסה לישראל והמשפט המנהלי. הוועדה התרשמה מתפיסתו של מר גוגנהיים ביחס ליחידת בתי הדין לאוכלוסין והגירה, ומהיכרותו המעמיקה עם מערכת בתי הדין, לרבות ביחס להישגי היחידה ולאתגרים הנובעים מיחסי הגומלין עם רשות האוכלוסין והגורמים המייצגים את העוררים, והחליטה כי מר גוגנהיים הוא המועמד המתאים ביותר להוביל את בתי הדין לאוכלוסין והגירה בעת הזו.

מצ"ב תמונה של חנניה גוגנהיים, ראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה במשרד המשפטים.

קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע צמצם היום את צו איסור הפרסום הגורף שהוצא בתיק מ"ת 41844-11-23, כך שתותר לפרסום הפרפראזה הבאה בלבד:

"בתום חקירה משותפת של שב"כ ומשטרת ישראל, הגישה פרקליטות מחוז דרום ב-20.11.23 כתב אישום בעניינו של אזרח ישראלי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 7.10.23 בשעות הבוקר, לאחר שהחלה מתקפת הטרור של חמאס בישראל, החליט הנאשם להצטרף לפעילות צה"ל, למרות שלא זומן למילואים ותוך שהתחזה לקצין בדרגת סרן, והציג עצמו בפני גורמי צה"ל, בהם קצינים בפיקוד דרום. כך, תוך שימוש במצגים שונים, כשהוא מנצל את המצב העמוס, המורכב והאינטנסיבי מאוד בו התנהלה מפקדת פיקוד דרום בימי המלחמה הראשונים, השיג הנאשם גישה למידע סודי ברמת סיווג גבוהה, תיעד מידע מסווג בדרכים שונות, ובמספר הזדמנויות אף חלק מידע סודי עם גורמים אזרחיים וצבאיים שאינם מוסמכים לכך.

הנאשם נעצר ונחקר בעקבות חשדות שהתעוררו בצה"ל.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות שעניינן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; מסירת ידיעה סודית – עבירה לפי סעיף 113א לחוק העונשין; החזקת ידיעה סודית ללא סמכות לכך – עבירה לפי סעיף 113(ג) רישא לחוק העונשין וכניסה למקום צבאי – עבירה לפי סעיף 115 (א) רישא לחוק.

נבקש להבהיר כי בחקירה עלה שהנאשם לא פעל בשליחות גורמים עוינים ולא מסר מידע סודי שהגיע אליו לגורמים כאלה.

במקביל להגשת כתב האישום, האירוע תוחקר גם בצה"ל והופקו לקחים בהתאם.

הנאשם כופר במיוחס לו וטוען לחפותו".
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד אשר בוחבוט (49) תושב חיפה בגין ברצח בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות זאת לאחר שרצח את אשתו רחל ז״ל ופצע את בנו אשר ניסה למנוע את הרצח. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לפי כתב האישום שהגיש עו״ד שגב אדלר מפרקליטות מחוז חיפה פלילי, הנאשם ורחל היו נשואים ולהם שלושה ילדים קטינים. היחסים ביניהם היו מתוחים ומעורערים, והנאשם חשד, ללא בסיס, כי המנוחה אינה נאמנה לו.

ביום 27/12/2023 על רקע החשד, דרש הנאשם מהמנוחה למסור לידיו את מכשיר הטלפון הנייד שלה. המנוחה נעתרה לדרישת הנאשם ומסרה לידיו את מכשיר הטלפון שלה, הנאשם העביר את מכשירי הטלפון של כלל בני המשפחה לידי מכר מבית הכנסת בו התפללו, למשמורת. הנאשם חשד שהמנוחה מחביאה טלפון נוסף והתגלע סכסוך בניהם, אז גמלה בליבו של הנאשם החלטה להמית את המנוחה, ניגש למטבח, נטל סכין וחזר לסלון שם עמדה המנוחה יחד עם בנה הקטין. כשהבחין הקטין בסכין, הוא צעק לעבר הנאשם "אבא לא, אבא לא", אך הנאשם התקרב למנוחה, דקר אותה בחזה , המנוחה נפלה ארצה על גבה חבולה וקראה בשם בנה הקטין.

הנאשם התכופף ודקר את המנוחה פעמים רבות למרות תחנותיו של בנו הקטין, שצעק וניסה לתפוס את הסכין בידו כדי למנוע מהנאשם להמשיך לפגוע באמו. הנאשם המשיך ודקר את המנוחה פעמים רבות בחפץ אחר ואף בעט בה כאשר התבוססה בדמה. הקטין יצא מהדירה כדי להזעיק עזרה באותה עת שהו עוד שני ילדיהם הקטינים בחדר השינה שלהם.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע השבוע את עמאד צופי בניסיון רצח כמעשה טרור לאחר שהסתנן מרפיח לישראל וניסה לגרום למותו של רכז הביטחון של מושב אבשלום.

במהלך המשפט, עו"ד ליאת לוי – סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) שניהלה את התביעה הוכיחה כי במהלך 2021, הסתנן צופי לישראל כשהוא מצויד בשתי סכיני מטבח על גופו. בשעות הערב הגיע צופי בסמוך למושב יתד, אז הבחין בו נהג שעבר במקום ודיווח על כך. לאור האמור, מספר דקות לאחר דיווח, עצר בסמוך לצופי רבש"צ היישוב אבשלום ושאל אותו למעשיו תוך שהוא מבקש ממנו להיכנס לרכב. בתגובה, שלף צופי סכין, הכניס את פלג גופו העליון לרכב ועל מנת לגרום למותו, ניסה לדקור את הרבש"צ בראשו ובמקומות נוספים. הרבש"צ נאבק בצופי והצליח לדחוף אותו מחוץ לרכב, בשלב זה החל צופי לרוץ לעבר מושב יתד. באותו המועד נסעו שני חיילי צה"ל בג'יפ בכיוון הנגדי, הרבש"צ שהבחין בהם קרא להם לעזרה וקרא "*מחבל*", השניים ירדו מהג'יפ וקראו לצופי לעצור. צופי לא שעה להוראות החיילים, ושלף את הסכין השנייה שהייתה ברשותו, תוך שהוא מתקדם לעברם ולעבר רבש"צ נוסף שבינתיים הגיע למקום. בשל החשש שיפגע בהם, או שיש על גופו מטען חבלה, ירה אחד החיילים לעבר רגליו של צופי ועצרו אותו.

בהכרעת הדין שכתב שופט בית המשפט המחוזי איתי ברסלר גונן ואליה הצטרפו השופטות גילת שלו ודינה כהן, צוין כי: " במקרה שלפנינו, הנאשם הסתנן חמוש בסכינים משטח אויב (עזה) בסמוך לאחר סיום עימות צבאי ("שומר החומות"), ומשדחיתי כלא אמין את המניע החלופי שהציע הנאשם בעדותו, שנכנס לישראל כדי לעבוד בה או להיעצר, הרי שנותרה בעינה ההנחה שהוא נכנס על מנת לפגוע בתושב ישראלי, ומכאן שמטרותיו הן מטרות טרור (מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי). ואכן, תחילה שימשו הסכינים לנסיון לרצוח את המתלונן, שנחזה על ידי הנאשם כשוטר יהודי, ולאחר מכן כדי לאיים על החיילים שאותם זיהה הנאשם כיהודיים. ויוזכר, כי הנאשם אישר בחקירתו כי לא היה דוקר שוטר ערבי, ובכך יש אימות נוסף למניע הלאומני".

בית המשפט הרשיע את צופי בעבירה של הסתננות מזויינת ועבירה של ניסיון רצח כמעשה טרור.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מעתצם חלאילה ומחמד ג'עאפרה, תושבי ירושלים כבני 21-23, שתכננו לבצע פיגועים כנגד כוחות הביטחון בירושלים במסגרת הזדהותם עם ארגון דאע"ש. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.


על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עפרי מלצר מפרקליטות מחוז ירושלים, הנאשמים נחשפו לתכני ארגון דאע"ש וצפו, ביחד ולחוד, בסרטוני הארגון הכוללים הטפות דתיות והוצאות להורג מסוגים שונים, והחלו להזדהות ולתמוך בארגון. במהלך חודש יולי האחרון החליטו השניים לבצע פיגוע נגד שוטרים, במסגרתו יכינו מטען צינור וישליכו אותו לעבר רכב משטרה. חלאילה, חשמלאי במקצועו הסביר לג'עאפרה כיצד להכין את המטען. מספר חודשים לאחר מכן החליט חלאילה לבצע פיגוע נוסף כלפי שוטרים באמצעות רחפן אליו יחבר מטען צינור או בקבוק תבערה ויטיל אותו באמצעות הרחפן על רכב משטרה. עשרה ימים לאחר תחילת המלחמה, על רקע כעסם של השניים על המתרחש ברצועת עזה, החליטו לקדם את פיגוע הרחפן. כחודשיים לאחר מכן נעצרו.

כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של אימונים או הדרכה למטרות טרור וקשר למעשה טרור של רצח בנסיבות מחמירות.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד אדיר עוזרי (20) מחולון, הנאשם שרימה ודרש כספים מחיילים ואזרחים שביקשו לרכוש ציוד צבאי ללחימה, כשאין בידיו את הציוד ותוך יצירת מצגי שווא.

כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הנרייט טיבי מפרקליטות מחוז תל אביב, מייחס לעוזרי 30 סעיפי אישום, ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-88 אלף שקל, ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-133 אלף שקל נוספים וכן זיוף מסמך בנסיבות מחמירות.

מכתב האישום עולה, כי מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" פנה עוזרי לחיילים ואזרחים שחיפשו בפייסבוק לרכוש ציוד צבאי וציוד שנדרש ללחימה, הציג את עצמו כיבואן של משרד הביטחון, שיקר שהוא עובד במקומות עבודה מסודרים ושלח פרטי התקשרות ומסמכי חברה כוזבים.

כך למשל, קיבל עוזרי תשלום עבור ציוד שלא סיפק, שלא קיים ושאין לו כוונה לספק אותו, תוך יצירת מצגי שווא שהציוד הנדרש אוזל, ודרש מהמתלוננים לשלם לו עוד לפני שקיבלו את הציוד לידיהם. את התשלום עוזרי קיבל באמצעות קוד משיכה בנקאי שביקש שינפיקו עבורו ובהעברות בנקאיות.

המתלוננים שילמו לעוזרי על בסיס מצגי השווא עבור ציוד שהיה חסר להם לשירות המילואים, כשחלקם נמצאים בשירות צבאי פעיל ברצועת עזה ובגבול הצפוני, כאמור, מבלי שקיבלו תמורה עבור כספם. כשהמתלוננים פנו לעוזרי, הוא נהג לשקר ולומר שהמשלוח צפוי להגיע עד שהפסיק לענות ועקבותיו נעלמו.

הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נאמר בכתב האישום, "מתבטאות בתחכום המרמה, בשיטתיות, בהיקף וניצול מצב המלחמה ששרר בארץ בתקופה הרלוונטית לכתב האישום והפגיעה בלוחמי צה"ל".
הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מוחמד בשיש (28) מרהט, שירה בקרוב משפחתו, לאחר שלא היה מרוצה מתוצאות הסולחה בה ייצג קרוב המשפחה את הצד השני.

מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לאור סכסוך, הקשור לדריסת אביו של בשיש, לפני מספר חודשים התקיים הליך סולחה בין משפחתו של בשיש למשפחה אחרת. במסגרת המשא ומתן לסולחה, ייצגו המתלונן, אחיו ואחרים את המשפחה האחרת בסכסוך. במסגרת המשא ומתן משפחתו של בשיש, דרשה פיצוי סכום של 7,000,000 מיליון ₪ וסופו של דבר המתלונן אחיו ואחרים הורידו את סכום הפיצוי, ל 250,000 ₪.

לאור תוצאות המשא ומתן, שלא היו לשביעות רצונות של בשיש, ב 30.10.23 בשעות הערב המוקדמות, עת יצא המתלונן מהמסגד לכיוון מקום עבודתו, הגיח בשיש מאחוריו שהוא עוטה קפוצ'ון לראשו ונושא בידו אקדח. כאשר המתלונן הסתובב ירה בשיש לעבר פלג גופו העליון וראשו בכוונה לגרום למותו. כתוצאה מהירי המתלונן נפגע מהירי בפניו, כתפו וזרועו השמאלית, נפל אל הקרקע וניסה לברוח מהנאשם שהמשיך לירות לעברו עוד מספר יריות טרם נמלט מהמקום.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי: " המשיב הוכיח במעשיו כי הוא מסוכן עד מאוד לציבור ולמתלונן. המשיב, ללא כל סיבה מוחשית, ומבלי שיש לו כל סכסוך או עניין עם המתלונן, ערב למתלונן וירה בו לכיוון ראשו ופלג גופו העליון, כאשר הוא מבקש לקטול את חייו."
לבשיש יוחסו עבירות של ניסיון רצח ונשיאת נשק.
הודעה מטעם הפרקליטות:

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה הבוקר לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של קוסאי עבאס (23), אשר הורשע במעשה טרור של ניסיון רצח, בעקבות חלקו בלינץ' שבוצע כלפי מור ג'אנאשווילי בעיר עכו, במהלך אירועי "שומת חומות הפרקליטות סבורה כי אף שהוטל על עבאס עונש מאסר ממושך של 17 שנים, היה ראוי כי בנסיבות החמורות והאכזריות של המעשים, אשר נצרבו בתודעה הישראלית, ימוצה הדין עם הנאשם ויושת עליו עונש חמור יותר, בשים לב שהעונש המירבי על עבירה מן הסוג בה הורשע עומד על 25 שנות מאסר

כזכור, כנגד עבאס הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה בגין אחד המקרים הקשים מאירועי "שומר חומות" - מעשה טרור של לינץ' אכזרי ואלים שבוצע כלפי מור ג'אנאשוילי, בלב העיר עכו על ידי עשרות אנשים – רק בשל היותו יהודי. כתב האישום כלל תיאור פוגרום אכזרי שהוביל לפציעתו הקשה ולהשלכות קשות מנשוא על חייו של ג'אנאשווילי, אשר הוסטו ממסלולם עד ליום זה. עבאס היה מעורב בהפרות הסדר כבר מתחילתו של אותו הערב, כאשר יצא מביתו כשהוא רעול פנים על מנת לפרוק זעמו בצורה אלימה, ולבסוף השתתף בלינץ' שבו היה חלק מהמעגל הקרוב והמיידי. הנאשם הוא אחד הפורעים המרכזיים באירוע הלינץ', והוא זה אשר הכה בראשו של נפגע העבירה באמצעות מקל עץ בעת שהיה שכוב על גבו שותת דם ללא יכולת להתגונן מפני ההמון המוסת. הנאשם המשיך והכה את נפגע העבירה בראשו כאשר הוא שכוב על גבו, עיניו פתוחות, ראשו שותת דם והוא ללא תנועה. בגין האמור, עבאס הורשע בתום הליך ממושך בעבירת מעשה טרור של ניסיון רצח, ונגזר עונש מאסר של 17 שנים.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר וכן עו"ד עידית פרג'ון, הגישה הבוקר ערעור על עונשו של עבאס בטענה כי לא ניתן משקל מספק לנסיבות החמורות בהן בוצעו המעשים, החמורים בפני עצמם ממילא, וכי היה מקום למצות את הדין עמו. זאת, בפרט בשים לב לאווירה והעיתוי בהם בוצעו, ובהינתן שהמחוקק קבע עונש מירבי של 25 שנות מאסר לעבירה מן הסוג שביצע.

עיתוי המעשים: הפרקליטות סבורה כי מעשי טרור המטילים אימה ופחד, על רקע גזעני ובעת משבר ומערכה צבאית, הם מין החמורים שבדין. לא דומה ביצוע מעשה אלימות ממניע לאומני-אידיאולוגי במצב רגיעה, לביצוע המעשה במצב שבו "השטח תוסס", והיה מקום ליתן לכך משקל משמעותי. יודגש כי החומרה הרבה באירועים כדוגמת האירוע שלפנינו טמונה גם בדינמיקה של ההמון המוסת, כאשר כל מעשה של כל אדם בודד מוסיף ומשלהב את ההמון שסביבו, כאשר הצטברות המעשים יוצרת נחשול של אלימות והרס.

חומרת המעשים: באירוע חמור כל כך של מעשה טרור של תקיפה אלימה וחסרת רחמים, ממניע לאומני-אידיאולוג ומתוך מטרה להמית אדם – יש למצות את הדין עם המבצעים, לא כל שכן מי שחלקו במעגל המרכזי והאלים ביותר כמשיב בענייננו. העברת מסר כזה תתרום תרומה משמעותית למלחמה בתופעה בזויה זו, אשר מגבירה מתח ומלבה שנאה בין הקבוצות השונות באוכלוסייה ופוגעת ברקמה העדינה של החיים המשותפים בערים המעורבות ובמדינה כולה.

החמרת ענישה בעבירות טרור: המחוקק החמיר בחוק המאבק בטרור את העונש למעשי טרור, וגם בית המשפט העליון עמד על כך שיש להחמיר בענישה בעבירות אלו. עונש המקסימום הקבוע לצד עבירת ניסיון הרצח בה הורשע הנאשם הינה 25 שנות מאסר, והוא הורשע גם בעבירות נוספות. העונש המרבי מבטא את עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לחומרת העבירות ומחייב ענישה מחמירה מזו שנגזרה על הנאשם.

הפגיעה הקשה בקרבן העבירה: בגזירת העונש לא ניתן גם משקל דיו לפגיעה החמורה בנפגע העבירה כתוצאה מאירוע הלינץ'. נזקים אלו מלווים אותו, כאמור, עד היום, ועוצמתם אינה מפתיעה בשים לב לחומרת התקיפה שעבר. לנפגע העבירה נגרם נזק קשה ביותר הנוגע לכל תחומי חייו – הגופני והנפשי.


לאור האמור, סבורה הפרקליטות כי אף שהוענש אשר הוטל על הנאשם הינו ממושך, הוא אינו הולם את חומרת מעשיו, האכזריות והעדר הרחמים שבאו לידי ביטוי באירוע בו הורשע. כמו כן, העונש אינו מבטא דיו את הענישה הראויה בגין מעשי טרור אלימים ממניע לאומני, לא כל שכן ניסיון רצח באירוע לינץ' על רקע לאומני. ענישה זו אינה משקפת את מעגלי הפגיעה הרחבים של מעשי הנאשם – מעבר לפגיעה החמורה בגוף ובנפש הקורבן הישיר להם – על הבטחון, על סדרי המשטר ועל הקיום המשותף בישראל.
 
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
 
נציבות האיחוד האירופי קבעה כי רמת ההגנה על הפרטיות בישראל תואמת את הרמה הנהוגה באיחוד האירופי.
מדובר בחידוש של הכרה שניתנה בשנת 2011 ובהחלטה אשר עשויה לחזק את קשרי המסחר עם מדינות אירופה, לפתח קשרי מחקר ולסייע בקידום תחומים נוספים במשק הישראלי.
 
 
מעמד התאימות (Adequacy) שניתן למדינת ישראל בשנת 2011, ואשר במהלך השנים הוקנה  לקבוצה מצומצמת של מדינות נוספות מחוץ לאיחוד האירופי, מאפשר להעביר באופן חופשי מידע אישי ממדינות אירופה לישראל, ללא צורך במחויבויות רגולטוריות נוספות מצד הגורם האירופי שמעביר את המידע או מצד הגורם שמקבל את המידע בישראל. בפועל, משמעות מעמד זה היא שדין העברת מידע אישי מאירופה לישראל כמוהו כהעברת מידע בתוך האיחוד האירופי.
החלטת נציבות האיחוד האירופי מאפשרת זרימת מידע אישי לישראל באופן פשוט ונוח, ומקלה מבחינה משפטית ורגולטורית על כלל הגופים בישראל (ובכלל זה חברות ישראליות, עסקים, בתי חולים, מוסדות מחקר ורשויות ציבוריות) שמקבלים מידע אישי מאירופה. הכרה זו מונעת את הצורך במנגנונים פרטניים ועתירי משאבים, כגון הסדרים חוזיים מפורטים, ובכך מפחיתה עלויות לעסקים וארגונים בישראל, מצמצמת סיכונים משפטיים, ומייצרת יתרון תחרותי לחברות ישראליות.
ההחלטה צפויה בהמשך לעלות לדיון בפרלמנט האיחוד האירופי ובמוסדות נוספים של האיחוד האירופי.
 
שר המשפטים, יריב לוין: "אני מברך על החלטת נציבות האיחוד האירופי לחדש את ההכרה במדינת ישראל כמדינה שרמת ההגנה בה על מידע אישי תואמת את רמת ההגנה באיחוד האירופי. מדובר בצעד משמעותי לאחר תהליך רב שנים בהובלת משרד המשפטים, ובהחלטה חשובה עבור מדינת ישראל בהיבטי כלכלה, מסחר, יחסי חוץ והקשרים עם האיחוד האירופי. שימור מעמד התאימות מסייע לחברות ישראלית רבות הפועלות באיחוד האירופי בכך שהוא מקל על העברת מידע מגופים באירופה לישראל".
 
הבחינה המחודשת של ההכרה שניתנה למדינת ישראל ולמדינות נוספות, החלה לפני מספר שנים בעקבות שינוי פנימי בדיני הגנת הפרטיות באיחוד האירופי וחקיקתן של תקנות ה-GDPR (General Data Protection Regulations), בהתאם לאמות מידה חדשות שנקבעו בהן. בהחלטתה המקצועית היום, אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך תוקפו של מעמד התאימות של ישראל לצד כלל 11 המדינות שזכו למעמד בטרם חקיקת תקנות ה-GDPR.
ההחלטה ניתנה בעקבות תהליך בחינה מקצועי מקיף של נציבות האיחוד האירופי שנמשך מספר שנים, ומטעם ישראל נעשה בהובלת המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה יחד עם הרשות להגנת הפרטיות ומשרדי ממשלה נוספים. תהליך זה כלל הצגה מפורטת של משטר הגנת הפרטיות בישראל לרבות עמידה על ייחודיות המאפיינים השונים בשיטת המשפט הישראלית, וביצוע מהלכים משלימים בקשר לזכות לפרטיות, בין היתר התקנת תקנות, קבלת החלטת ממשלה בענין עצמאותה של הרשות להגנת הפרטיות ופרסום הנחיות של הרשות.
 
מצ"ב ההחלטה (עמ' 12):
https://commission.europa.eu/system/files/2024-01/JUST_template_comingsoon_Report%20on%20the%20first%20review%20of%20the%20functioning.pdf
 
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רון אברג'יל (23), אופק דהן (22), דניאל לוי (20) וחיים ביטרן (22) מראשון לציון לאחר שחטפו אדם, הכו אותו, איימו עליו כי ירצחו אותו וגנבו את רכבו
.

מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש דצמבר יצר המתלונן קשר עם סוכן הימורים, כתנאי לביצוע הימורים ביקש הסוכן מהמתלונן שיעביר 12,000 ₪, לאחר שהסוכן פתח לו את האפשרות להמר, ביטל המתלונן את העברה של הכסף. לאחר מספר ימים של הימורים זכה המתלונן בסכום של 6,900 ₪. אז יצר קשר עם הסוכן על מנת לקבל את כספי הזכייה והשניים קבעו להיפגש באשקלון. לאור האמור בסביבות השעה 22:00 בערב, יצא המתלונן עם רכבו לכיוון אזור המפגש. כשהגיע סמוך למקום, יצא מרכבו לפתע, הגיחו לעברו מתוך רכב מזדה אברג'יל כשהוא אוחז בסכין ואדם נוסף, כשברכב המזדה היו באותה העת שלושת הנאשמים הנוספים.

אברג'יל הצמיד את הסכין לצווארו של המתלונן והורה לו להיכנס לרכבו, כאשר אברג'יל התיישב לצדו בספסל האחורי והאדם הנוסף נהג ברכב. במהלך הנסיעה, הכה אברג'יל את המתלונן באמצעות הסכין ובאגרופים בראשו, אחז בסכין ואיים על המתלונן בכך שאמר לו שאם לא יביא להם כסף ואת רכבו הם ירצחו אותו, עוד אמרו לו שאם יפנה למשטרה הם יזרקו רימונים לעבר ביתו או מילים בדומה לכך. המתלונן כל העת התחנן על חייו ואמר לאברג'יל שישלם להם ובלבד שיניחו לו. כעבור זמן מה הגיעו כלי הרכב למקום בראשון לציון, שם הוציא אברג'יל את המתלונן מהרכב והנאשמים הנוספים, שהגיעו ברכב המזדה, הכו את המתלונן באמצעות אגרופים ובעיטות בראשו ובגופו. במקביל, נטלו הנאשמים מהמתלונן את מכשיר הטלפון הנייד שלו וניסו לבצע העברות כספים באמצעות. בנוסף, הנאשמים צילמו את המתלונן במכשירי הטלפון שלהם ובקשו ממנו לומר כי הוא מוסר להם את רכבו מרצונו החופשי ואף הורו לו לומר שהנאשמים לא איימו עליו.

בהמשך לאמור, הגיע רכב נוסף ממנו ירדו שני אנשים נוספים שאחד מהם הכה את המתלונן בפניו ואיים עליו שלא "יפלוט שטויות" וזאת אגב שיחת טלפון עם אביו במסגרתה איים אברג'יל על האבא שאם הוא לא ישלם לנאשמים סכום כסף בסך 40000 ₪ לערך הם "ירצחו לו את הילד" ושהמתלונן חייב להם כסף או מילים בדומה לכך. אביו של המתלונן השיב כי אינו יכול להעביר להם את הכסף ובתגובה בעט אברג'יל במתלונן על מנת שאביו ישמע אותו צועק ונאנק מכאבים. בשלב מסוים, חדלו הנאשמים ממעשיהם, נטלו את רכבו של המתלונן ואת הטלפון נייד שלו ואיימו עליו שאם יפנה למשטרה הם ירצחו אותו וגם אם ישבו בכלא יש להם גורמים שיטפלו בעניין עבורם.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד שוורץ במקביל צוין כי: "... המשיבים ביצעו עבירות חמורות של סחיטה, חטיפה ואלימות תוך הצטיידות בכלי תקיפה סכין, וכל זאת לאחר תכנון. אם ישוחררו המשיבים קיים סיכון ממשי שהמשיבים יחזורו ויבצעו עבירות ויסכנו את המתלונן ואת הציבור. מחומר החקירה עולה כי המתלונן חווה אירוע טראומטי."
לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, שוד, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, הדחה בחקירה.
הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבתי המשפט בבאר שבע כתבי אישום כנגד נהגים שבשל נהיגתם הרשלנית גרמו למותן של הנוסעות שהיו עמן ברכב.

כתב האישום הראשון הוגש לבית המשפט לתעבורה על ידי עו"ד ואדים סיגל, מפרקליטות מחוז דרום נגד יוסף שלו (72) מעין המפרץ. מכתב האישום עולה כי ב 14.2.23 בשעות הצהריים נהג שלו ברכבו מקיבוץ בארי לכיוון צפון, כאשר עמו ברכב המנוחה. עת הגיע לאחת הצמתים באזור, לא ציית לתמרור עצור אלא המשיך בנהיגה רצופה אל תוך הצומת, זאת מבלי לתת זכות קידמה למשאית שהתקרבה משמאלו. כתוצאה מכך חסם שלו את נתיב הנסיעה של המשאית שפגעה בדופן שמאל של הרכב. עקב התאונה למנוחה נגרמו חבלות קשות והיא פונתה לבית-החולים, שם נפטרה כעבור מספר שעות, כמו כן גם שלו נזקק לטיפול רפואי בעקבות התאונה.

בבקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציין עו"ד סיגל כי: "אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות, כאמור לא ציית לתמרור 302 והפר את חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בו כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה."

לשלו יוחסה עבירה של גרם מוות ברשלנות.

כתב האישום השני הוגש להית המשפט המחוזי על ידי עו"ד אברהם ביטון מפרקליטות מחוז דרום נגד סולי אלגרינאוי מרהט. מכתב האישום עולה כי למרות שלאגרינאוי מעולם לא היה רישיון נהיגה בתוקף ב 7.12.23, בשעות הלילה המוקדמות, הוא נהג בכביש 6 לכיוון צפון עם שלושה נוסעים נוספים ברכבו. במהלך נסיעתו עקף רכב משמאל ומיד לאחר מכן עקף רכב מימין במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. אז איבד אלגרינאוי שליטה על הרכב כתוצאה מכך הרכב התהפך ואחת הנוסעות נזרקה מהרכב.

כתוצאה מהתאונה, המנוחה נחבלה, הובהלה לביה"ח ולאחר יומיים נפטרה מפצעיה, גם שאר נוסעי הרכב נפצעו ונזקקו לטיפול.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד ביטון כי: "... המשיב סיכן בפועל וגרם למות המנוחה בנהיגתו וזאת מבלי שהיה בידו רישיון נהיגה תקף. דבר שמלמד שלא מדובר אך בסכנה על הכביש מחוזר זהירות, אלא במודע ובניגוד לחוק מסכן חיי אדם בדרכים ואין כל ערובה שתמנע ממנו להישנות הדבר"
לאגרנאוי יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה ללא פוליסת ביטוח רכב תקפה.
הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד מאור טלקר (23) ואושר זרח (30) מדימונה לאחר שבגין חוב של 500 ₪ תקפו את בעל החוב ואיימו עליו ועל אימו.

מכתב האישום שהגיש עו"ד ווליד אלאבז עולה כי המתלונן רכש מטלקר קנאביס בסכומים שנעו בין 350-500 ₪. בשלב מסוים נוצר סכסוך בין השניים לאחר שהמתלונן היה חייב לטלקר 500 ₪ בעבור הקנאביס שרכש. לאחר שהמתלונן איחר בתשלום החוב, הגיע טלקר עם אדם נוסף למקום בו שהה המתלונן תפס אותו בצווארו והכניסו לרכב. ברכב, תקף טלקר את המתלונן הכה בו באגרופיו לראשו ודרש את החוב. המתלונן אשר חשש לחייו, בכה והתחנן שיפסיק את מעשיו והבטיח כי ישיב לו את החוב. בשלב מסוים, הורה לנהג לסוע למקום אחר, תוך שהוא מאיים על המתלונן באומרו כי "שם ישסה בו כלב". בהגיעם למקום, עת ירד נהג המונית להביא את הכלב, פגשו המתלונן וטלקר מכר של השניים, אשר ביקש לשחרר את המתלונן. בשלב זה, הניח טלקר למתלונן לעזוב את המקום, זאת לאחר שאיים עליו שאם יתלונן במשטרה הוא ירצח אותו. זמן מה לאחר מכן, החל טלקר באמצעות הפייסבוק לשלוח למתלונן הודעות בהן המשיך לאיים עליו.

במועד מסוים החליטו טלקר וזרח לגרום למתלונן לשלם את החוב בתוספת קנס. לאור האמור, החל זרח לשלוח לאימו של המתלונן, באמצעות הווטסאפ, הודעות בהן איים על השניים כך לדוגמה שלח לה: "תדאגי לי מחר לאלף מאתיים, אלף שלוש מאות שקל, לשחרר את הקרן, אני לא רוצה שיהיה בלאגן עם הבן שלך ואיתו, ולא רוצה את כל השטויות כי את יודעת מי אלה וכי כבר הסברתי לך כפרה עלייך..." וגם "תקשיבי טוב טוב יא חתיכת בת ז*ה יא שר*ה תקשיבי לי טוב טוב, אם את לא תביאי לי את הכסף את כל הכסף מחר, אני רוצח לך את הילד יא בת ש*ה אני יושב עלייך מעצר יא בת ז*ה אחת, כל הכסף מחר".

בסמוך לשליחת ההודעות הגיעו הנאשמים עם שני אנשים נוספים לבית של המתלונן ואימו חבטו על דלת בית המגורים באמצעות אגרופיהם ותוך שהם בועטים בחוזקה בדלת ודרשו לפתוח אותה. המתלוננים לא פתחו את הדלת ולבסוף הנאשמים והשניים עזבו את המקום.

לטלקר יוחסו עבירות של ייצור יבוא מסחר והספקה, סחיטה בכח, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לאחר שבמהלך חיפוש בביתו נתפסו סמים. לזרח יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.
שלום רב,

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום לח"כ עופר כסיף כי החליטה לאמץ את המלצת פרקליט המדינה, עמית איסמן, ולהגיש נגדו כתב אישום בגין עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות במאי 2022. הודעה על החלטת היועצת המשפטית לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי-כוחו של ח"כ כסיף.

כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת, על מנת שיתאפשר לחבר הכנסת כסיף להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.
משרד המשפטים מפרסם להערות הציבור כללי אתיקה חדשים למתווכים במקרקעין

שלום רב,

בתום בחינה מחודשת של אתגרי האסדרה של שוק תיווך המקרקעין בישראל, משרד המשפטים מפרסם טיוטת כללי אתיקה למתווכים במקרקעין. השר במשרד המשפטים, דוד אמסלם, אישר לפרסום את טיוטת כללי האתיקה החדשים, הצפויים לשים סוף לתופעות בלתי רצויות שאותרו במהלך בדיקה מקיפה שערך משרד המשפטים בתחום תיווך המקרקעין.

במסגרת עבודת מטה שנעשתה במשרד המשפטים בשנתיים האחרונות, הוקם צוות משותף לאגף לאסדרת מקצועות, לחטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה וללשכה המשפטית של משרד המשפטים שבחן את האתגרים המרכזיים בתחום האסדרה (רגולציה) של שוק התיווך במקרקעין. דו"ח הערכת הרגולציה (RIA) המסכם של הצוות העלה מספר סוגיות אתיות ומקצועיות המצריכות טיפול ואסדרה בתחום תיווך המקרקעין, בהן: מסירת מידע שגוי או חסר על נכס, היבטים הנוגעים לפרסום נכסים, הסגת גבול מקצועי לתחום המשפטי או השמאי, היעדר הזדהות כמתווך מקרקעין בעת מתן שירות, שימוש במידע אישי או מידע על הנכס לצורך אחר ללא הסכמת הלקוח או הלקוחה ועוד.

לצורך בחינת האתגרים בתחום זה, הפיץ משרד המשפטים סקר לציבור הרחב, 'קול קורא' לקבלת התייחסות ותגובות עומק ואף ערך מפגש 'שולחנות עגולים' עם בעלי עניין בסוגיה וקיבל תמונת מצב המבוססת על תגובות של כ-2,000 אנשים. כמו כן, קיים מחקר משווה בין-לאומי לבחון כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם תופעות דומות ובחן את ההשפעה המשקית של חלופות האסדרה השונות המוצעות בתחום תיווך המקרקעין.

בתום עבודתו, המליץ הצוות על גיבוש כללי אתיקה למתווכי מקרקעין, במטרה להעלות את רמת המקצועיות, לקבוע שירותי בסיס שיינתנו במסגרת תיווך מקרקעין וכן לעגן את זכויותיהם של הצדדים לעסקה בה מעורב מתווך מקרקעין. על פי הערכת משרד המשפטים, החלת חובות האתיקה צפויה לחסוך למשק כ-196 מיליון ₪ בשנה (וזאת לאחר הפחתת העלות שתושת על מתווכים).

בין היתר, כללי האתיקה למתווכים במקרקעין עוסקים בחובות המתווך כלפי הלקוחות כגון איסור השפעה בלתי הוגנת, איסור הטעיה, חובת הצגת רישיון תיווך במקרקעין, מסירת מידע מהותי, חובות ואיסורים כלפי חברים למקצוע, איסור פעולות משפטיות ואיסור פעולות שמאיות כגון הערכת שווי נכס או פעולות שיוחדו לשמאי מקרקעין ועוד.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד:"משרד המשפטים שם למטרה את העלאת רמת השירות ושביעות הרצון של הציבור משירותי משרד המשפטים ובכללם, פעילותם של המתווכים במקרקרעין. תקנות האתיקה למתווכים בתחום המקרקעין הן צעד משמעותי נוסף שאנו מתכוונים ליישם על מנת להשיג מטרה זו. במסגרת כללי האתיקה החדשים יקבעו שירותי הבסיס שיינתנו במסגרת תיווך מקרקעין ויעוגנו זכויותיהם של הצדדים לעסקה בה מעורב מתווך מקרקעין".

ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים ורשם המתווכים במקרקעין, עו"ד עמיר הרן: "במסגרת בחינת הרגולציה מצאנו כי זירת הנדל"ן מתאפיינת פעמים רבות בפערי כוחות ומידע, וכי יש מקום לחדד ולשפר את הכללים המנחים את התנהלות המתווכים. מטרת הכללים החדשים היא לשפר את זרימת המידע ולוודא כי התיווך נעשה על בסיס מידע מהימן ומקיף, בצורה מקצועית ובדרך ראויה לבעלי רישיון מטעם משרד המשפטים".

לטיוטת כללי האתיקה למתווכי מקרקעין באתר החקיקה הממשלתי:
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a093Y00001hh8PTQAY

------------------------------------------------------------------------

תיווך במקרקעין - רקע כללי:
תיווך במקרקעין בישראל הינו מקצוע מוסדר המחויב ברישיון המוענק על-ידי רשם המתווכים במקרקעין הפועל במסגרת האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996. ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים ורשם המתווכים במקרקעין הוא עו"ד עמיר הרן.

תיווך ללא רישיון הינו עבירה פלילית הנאכפת על-ידי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. חוק המתווכים חוקק בשנת 1996 במטרה להסדיר את פעילות המתווכים על רקע התמורות שחלו בשוק הנדל"ן בעקבות גלי העלייה הגדולים של שנות ה-90. החוק נכנס לתוקף ביום 1.4.1997.

במסגרת התנאים לקבלת רישיון תיווך יש לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית. נכון לינואר 2024 פועלים בישראל כ- 26,300 מתווכים בעלי רישיון פעיל. בשנת 2023 נבחנו 4,687 נבחנים בבחינת הרישוי שהתקיימה 3 פעמים בשנה זו, מתוכם 3,980 עברו את הבחינה בהצלחה. בסך הכול 3,644 מתווכים חדשים הוסמכו בשנת 2023 (חלקם עברו את הבחינה בשנים קודמות – ציון מעבר תקף במשך 5 שנים).
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשחרר ממעצר קטין בן 14.5 אשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה טרור של ניסיון רצח ולהעבירו למעון נעול עד לתום ההליכים נגדו. הקטין, לצד קטין נוסף, הגיעו לתל אביב כשהם מצוידים בסכינים במטרה לרצוח חייל צה"ל ונתפסו בסמוך לתחנת אוטובוס במרכז העיר רגע לפני ביצוע המעשים, בזכות עירנות כוחות הביטחון.

כנגד הקטין, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס לו ולקטין נוסף עבירה של מעשה טרור של ניסיון רצח. על פי עובדות כתב האישום, בחודש נובמבר האחרון, ועל רקע המלחמה שפרצה ביום 7.10.23, החליטו שני הקטינים לרצוח חייל צה"ל בדקירות סכין ובכך להפוך ל"שהידים". השניים נסעו לתל אביב כשהם מצוידים בשתי סכינים ובהגיעם לתחנת "מסוף 2000" בתל אביב, צעדו הלוך ושוב באיטיות ברחוב ארלוזורוב הסמוך לתחנה במטרה לאתר חייל צה"ל. שוטרי סיור שהבחינו בהתנהגותם החשודה ערכו חיפוש על גופם, מצאו את הסכינים ועצרו אותם. בית המשפט החליט על שחרורו של הקטין ממעצר והעברתו למעון נעול עד לתום ההליכים נגדו.
הפרקליטות, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית, עו"ד רחל מטר ועו"ד נועה עזרא-רחמני, הגישה ערר על ההחלטה לשחרר את הקטין למעון נעול בטענה כי אין מדובר בחלופת מעצר המספקת מענה למידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם בפרט על רקע המניע הלאומני האידיאולוגי המובהק העומד בבסיס העבירה שביצע, והכל בשים לב למצב הביטחוני הנפיץ השורר כיום בתוך ישראל, בעודה מצויה בלחימה.
הפרקליטות טענה כי המעשים של הקטין לא התרחשו במסגרת אירוע קצר או נקודתי, אלא כללו תכנון ושקילה ממושכים ביחד עם האחר במשך כשבועיים, בסמוך לאחר פרוץ המלחמה, הצטיידות בשתי סכינים גדולות, נסיעה ארוכה לתל אביב, הסתרת הסכינים על הגוף וחיפוש מטרה פוטנציאלית. יש במעשים אלו כדי לבטא תעוזה, נחישות ומניע אידיאולוגי עז.
הפרקליטות מדגישה כי למרבה הצער, זו אינה הפעם הראשונה שנערים צעירים עד מאד, ואף צעירים מנאשם זה, פועלים באותו האופן וכי הסיכון האדיר שבמעשים אלה התממש לא פעם בעבר, ואף עלה בחיי אדם.
לפיכך סבורה הפרקליטות כי שגה בית המשפט בהחלטתו לשחרר את הקטין למעון נעול, ומבקשת מבית המשפט הנכבד לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים נגדו.
מחר: משלחת תובעים בכירים ממדינות שאזרחיהן נרצחו או נחטפו ב-7 באוקטובר תבקר בישראל

שלום רב,

משלחת של תובעים כלליים ותובעים בכירים ממדינות שאזרחיהן נרצחו או נחטפו ב-7 באוקטובר, בהם ראשי מערכות התביעה בגרמניה, ארה"ב, בולגריה, צ'כיה, פורטוגל, אסטוניה וכן נציגי שגרירויות יפן, אוסטרליה ודנמרק, יגיעו מחר (שני) לביקור בישראל, במהלכו ייחשפו באופן בלתי אמצעי לזוועות שהתרחשו ב-7.10 בערים, במושבים ובקיבוצים בדרום.

הביקור מתקיים בהובלת משרד המשפטים ומשרד החוץ, ובמהלכו ייפגשו חברי המשלחת עם בכירי משרד המשפטים בהם היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ונציגי המשלחת הישראלית להאג, ויקבלו סקירות על ארגון החמאס והפשעים שביצעו אנשיו, מבכירי מערכת הביטחון, משרד החוץ ומשטרת ישראל. בנוסף, חברי המשלחת ייפגשו עם משפחות שיקיריהן נרצחו או נחטפו ויקיימו סיור ביישובי העוטף ובזירות המתקפה של ה-7 באוקטובר.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "בהמשך למאמצים שמוביל משרד המשפטים בזירה המשפטית הבינלאומית מאז אירועי ה-7 באוקטובר, הגעת המשלחת של בכירי מערכות המשפט והתביעה הפועלים בזירה הבינלאומית לישראל היא נדבך נוסף במאמצים לקדם הפעלת אמצעי אכיפה כנגד בכירי ופעילי חמאס בעולם כולו. הביקור בקיבוצי הדרום והמפגש עם משפחות החטופים יהוו הזדמנות להצגת תמונה ברורה, מדויקת ובלתי אמצעית של הפשעים הנתעבים שחמאס ביצעו, לא רק כלפי ישראלים אלא כלפי האנושות כולה".

הביקור ילווה על ידי צלמי לע"מ; צילומי סטילס + וידאו יועברו למערכות במהלך הביקור ולאחריו.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מוסטפא עבד אל נבי ואחמד נתשה, תושבי ירושלים כבני 19-20, שתכננו לבצע פיגוע בסמוך לכנסת ישראל במסגרת הזדהותם עם ארגון דאע"ש. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד ספיר מרדכי מפרקליטות מחוז ירושלים, במסגרתם התחזקותם של הנאשמים מבחינה דתית, חשיפתם לאידיאולוגיית דאע"ש ותמיכתם בארגון, הם נהגו לצפות על בסיס יומי ובאופן שיטתי ומתמשך בסרטוני דאע"ש הכוללים הטפות דתיות, עריפות ראשים והוצאות להורג מסוגים שונים. במהלך חודש נובמבר האחרון, החליט מוסטפא לבצע פיגוע טרור בדרך של פיצוץ משאית תופת מלאה במיכלי גז בסמוך לכנסת ישראל במטרה לגרום לרציחתם של יהודים רבים ולגרום לנזק רב.

לשם קידום תכניתו החל מוסטפא להעמיק וללמוד על חומרי נפץ, ובין היתר כתב מסמך מידע ונוסחאות על מהירות החומר בזמן פיצוץ וכמות החומר הנפץ הדרושה ביחס למיקום הנחת המטען לשם יעילות מרבית של הפיצוץ. בהמשך ללימודיו הצטייד בחומרים כימיים שישמשו אותו לצורך ביצוע הפיגוע והחל להכין חומר נפץ, בין היתר הרתיח חומרים כימיים, צמצם אותם לריכוזיות הנדרשת לשם הכנת חומר נפץ והחל לברר אודות מיקום כנסת ישראל. על פי כתב האישום, פנה מוסטפא לאחמד וביקש ממנו שיעזור לו להשיג כלים וחומרים נוספים לטובת ייצור מטען נפץ והציע לו להשתתף עמו בפיגוע ואחמד נענה לכך. במהלך מעצרם של השניים השליך מוסטפא קבצים והוראות שבהם החזיק לעבר הרצפה. בשל מעצרם של השניים תכנית הפיגוע לא הושלמה. כמו כן, במהלך חודש אוקטובר האחרון תלה אחמד דגלים של ארגון החמאס בשכונת ראס אל עמוד במשך כשבוע.

כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות ניסיון לפעולה בנשק למטרות טרור, קשר למעשה טרור של פעולה בנשק למטרות טרור, אימונים או הדרכה למעשה טרור, חברות בארגון טרור ושיבוש מהלכי משפט.