שלום רב,
טיוטת תקנות החברות - הקלות לחברות ישראליות הרשומות למסחר בחו"ל ולחברות דואליות
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור את טיוטת תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון מס' 10), התשפ"ד-2023. טיוטת התקנות גובשה במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד מאיר לוין, בתיאום עם רשות ניירות ערך.
כיום ישנן כ-200 חברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסות בחו"ל (רובן בארה"ב), כאשר כ-50 מהן חברות דואליות הנסחרות במקביל גם בבורסה בתל אביב. התקנות נועדו להקל בתחולת דיני החברות הישראליים על חברות החו"ל והחברות הדואליות, ולחזק את ההלימה בין הדינים החלים על אותן החברות הישראליות לבין הדינים החלים על החברות הזרות הנסחרות באותם שווקים ובכך לאפשר להן לפעול בתנאים רגולטוריים דומים.
על רקע מלחמת חרבות ברזל ובשים לב להשלכותיה הכלכליות על המשק, נוצרה בעת הזו דחיפות להשלים התקנתן של התקנות. חברות אלה אשר התאגדו בישראל ולעיתים קרובות חלק ניכר מפעילותן הוא בישראל, נסחרות בשווקים בחו"ל שאינם מושפעים מהמצב בישראל ולכן עשויות להימצא בימים אלה בנחיתות מובנית אל מול חברות זרות הנסחרות באותם שווקים, בשל מצב המלחמה ופרמיית הסיכון שנוספת למסחר במניות של חברה ישראלית.
הדבר נכון ביתר שאת משעה שרבות מהחברות האלה הן חברות הייטק, ענף שמהווה מנוע צמיחה למשק הישראלי, והתקנות המוצעות נועדו לכתחילה לעודד חברות אלה להמשיך ולהתאגד בישראל. בהתאם, טיוטת התקנות המוצעת מבקשת להתאים ולהרחיב את ההקלות הקבועות כבר היום לחברות אלה במספר היבטים נוספים.
כך לדוגמא, מוצע בטיוטת התקנות לאפשר לחברות הנסחרות בחו"ל מסלול מקל לבצע buy back (רכש חוזר) של מניות, תכנית רכישה שנפוצה בשווקים בארה"ב. על רכש חוזר חלים דיני החלוקה, ובישראל החוק דורש שאם אין לחברה רווחים ראויים לחלוקה (וזה המצב בחברות הייטק רבות) נדרש אישור בית המשפט להשלמת החלוקה, באופן ששונה מהדין בארה"ב. הצורך באישור בית המשפט מעמיד את החברות שמעוניינות לבצע רכש חוזר בעמדת נחיתות מול החברות הזרות. על פי המוצע, החברות יוכלו להימנע מפניה לבית המשפט אם יגיעו להבנות עם נושיהן. הקלות נוספות עניינן באופן הכללת מועמד לכהונה בדירקטוריון בסדר היום של אסיפה כללית; באופן הודעה על קיומו או העדרו של ענין אישי בכתב הצבעה; במועד ואופן פרסום הודעה על קיומה של אסיפה כללית ואופן עריכת כתבי הצבעה; ובמועד הקובע לענין הזכות של בעל מניות להשתתף באסיפה כללית.
לצד זאת, טיוטת התקנות המוצעת כוללת הרחבת תחולה של הקלות שחלות כיום על חברות שנסחרות בחו"ל בלבד, גם לחברות דואליות, קרי שנסחרות בחו"ל וגם בבורסה בתל אביב. תכליתם של הסדרים אלה, לצד האפשרות להתמודד בשווקים הזרים בתנאים רגולטוריים דומים ככל האפשר, היא לחזק את מנגנון הרישום הכפול שיש לו תרומה משמעותית לבורסה המקומית הן מבחינת מחזורי מסחר והן מבחינת היקף ההון הרשום למסחר. גם בהקשר זה, קיימת חשיבות יתרה להבטיח קיומו של שוק הון יציב, מתפקד ומתפתח, בתקופה שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
להערות הציבור: https://go.gov.il/9qm28
טיוטת תקנות החברות - הקלות לחברות ישראליות הרשומות למסחר בחו"ל ולחברות דואליות
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור את טיוטת תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון מס' 10), התשפ"ד-2023. טיוטת התקנות גובשה במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד מאיר לוין, בתיאום עם רשות ניירות ערך.
כיום ישנן כ-200 חברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסות בחו"ל (רובן בארה"ב), כאשר כ-50 מהן חברות דואליות הנסחרות במקביל גם בבורסה בתל אביב. התקנות נועדו להקל בתחולת דיני החברות הישראליים על חברות החו"ל והחברות הדואליות, ולחזק את ההלימה בין הדינים החלים על אותן החברות הישראליות לבין הדינים החלים על החברות הזרות הנסחרות באותם שווקים ובכך לאפשר להן לפעול בתנאים רגולטוריים דומים.
על רקע מלחמת חרבות ברזל ובשים לב להשלכותיה הכלכליות על המשק, נוצרה בעת הזו דחיפות להשלים התקנתן של התקנות. חברות אלה אשר התאגדו בישראל ולעיתים קרובות חלק ניכר מפעילותן הוא בישראל, נסחרות בשווקים בחו"ל שאינם מושפעים מהמצב בישראל ולכן עשויות להימצא בימים אלה בנחיתות מובנית אל מול חברות זרות הנסחרות באותם שווקים, בשל מצב המלחמה ופרמיית הסיכון שנוספת למסחר במניות של חברה ישראלית.
הדבר נכון ביתר שאת משעה שרבות מהחברות האלה הן חברות הייטק, ענף שמהווה מנוע צמיחה למשק הישראלי, והתקנות המוצעות נועדו לכתחילה לעודד חברות אלה להמשיך ולהתאגד בישראל. בהתאם, טיוטת התקנות המוצעת מבקשת להתאים ולהרחיב את ההקלות הקבועות כבר היום לחברות אלה במספר היבטים נוספים.
כך לדוגמא, מוצע בטיוטת התקנות לאפשר לחברות הנסחרות בחו"ל מסלול מקל לבצע buy back (רכש חוזר) של מניות, תכנית רכישה שנפוצה בשווקים בארה"ב. על רכש חוזר חלים דיני החלוקה, ובישראל החוק דורש שאם אין לחברה רווחים ראויים לחלוקה (וזה המצב בחברות הייטק רבות) נדרש אישור בית המשפט להשלמת החלוקה, באופן ששונה מהדין בארה"ב. הצורך באישור בית המשפט מעמיד את החברות שמעוניינות לבצע רכש חוזר בעמדת נחיתות מול החברות הזרות. על פי המוצע, החברות יוכלו להימנע מפניה לבית המשפט אם יגיעו להבנות עם נושיהן. הקלות נוספות עניינן באופן הכללת מועמד לכהונה בדירקטוריון בסדר היום של אסיפה כללית; באופן הודעה על קיומו או העדרו של ענין אישי בכתב הצבעה; במועד ואופן פרסום הודעה על קיומה של אסיפה כללית ואופן עריכת כתבי הצבעה; ובמועד הקובע לענין הזכות של בעל מניות להשתתף באסיפה כללית.
לצד זאת, טיוטת התקנות המוצעת כוללת הרחבת תחולה של הקלות שחלות כיום על חברות שנסחרות בחו"ל בלבד, גם לחברות דואליות, קרי שנסחרות בחו"ל וגם בבורסה בתל אביב. תכליתם של הסדרים אלה, לצד האפשרות להתמודד בשווקים הזרים בתנאים רגולטוריים דומים ככל האפשר, היא לחזק את מנגנון הרישום הכפול שיש לו תרומה משמעותית לבורסה המקומית הן מבחינת מחזורי מסחר והן מבחינת היקף ההון הרשום למסחר. גם בהקשר זה, קיימת חשיבות יתרה להבטיח קיומו של שוק הון יציב, מתפקד ומתפתח, בתקופה שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
להערות הציבור: https://go.gov.il/9qm28
www.tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - טיוטת תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון מס' 10), התשפ"ד…
<p>טיוטת התקנות המוצעת כוללת הקלות חדשות בתחולת דיני החברות במספר היבטים, כמו גם התאמות נדרשות בתקנות הקיימות, עבור חברות שהתאגדו בישראל ונסחרות בחו"ל. לצד זאת מוצעת הרחבת התחולה של ההקלות שחלות על חברות חו"ל בלבד כך שיחולו גם על חברות כפולות. זאת, במטרה…
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סולימאן אבו עמאש (49) מרהט, מוחמד תראבין (37) מתראבין וסאבר שיך אלעיד (52) מרהט, לאחר שהסתירו ארבעה מתושבי עזה שנכנסו לישראל ב-7 באוקטובר. כן ביקשה הפרקליטות לעצור אותם עד תום ההליכים ולחלט את אחד הבתים ששימש להלנתם.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי ארבעה תושבי עזה נכנסו לישראל בבוקר המתקפה הרצחנית דרך הפרצות שביצעו המחבלים בגדר. הם גנבו טרקטור ונסעו בו עד שאזל להם הדלק. למחרת הגיעו הארבעה לרהט ולנו במסגד במקום. יום לאחר מכן, במהלך סיור ברהט, פגשו שניים מהמסתננים באבו עמאש, סיפרו לו שנכנסו מעזה ביום המתקפה וביקשו ללון אצלו "עד שיירגע המצב". אבו עמאש הסכים והשיב שהוא יודע שהמשטרה אוספת אנשים מעזה והפציר בהם להישאר. במהלך היום הצטרפו אליהם שני המסתננים הנוספים.
לאחר מספר ימים ציינו חלק מהמסתננים כי יש להם קרוב משפחה המתגורר בישראל. אבו עמאש יצר קשר עם קרוב משפחתם תארבין שהגיע, עם אדם נוסף, לאסוף אותם לביתו. לאחר כשבועיים יצר האדם הנוסף קשר עם אלעיד ואמר לו כי יש לו שני פועלים מעזה ללא אישורי שהייה שמעוניינים לעבוד אצלו. למרות שאלעיד חשד כי נכנסו בחסות המתקפה, הלין אותם בביתו ונמנע מלברר את נסיבות כניסתם לישראל.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים טענה הפרקליטות כי השלושה ביצעו עבירות נגד ביטחון המדינה, וכי הם "מסכנים את ביטחון הציבור בכך שהלינו, והסתירו עזתים שנכנסו לישראל בחסות המתקפה הרצחנית ולא הסגירו אותם למשטרה. בהתנהגותם סיכנו המשיבים את אזרחי ישראל, כשהם יודעים שאסור להלין עזתים ושכל אישורי השהייה לתושבי עזה בוטלו, ואף הכבידו על כוחות הבטחון שנאלצו להשקיע מאמצים ומשאבים על מנת לתפוס את העזתים".
כאמור, הפרקליטות ביקשה לחלט את ביתו של אלעיד לאחר ששימש להלנת המסתננים.
לאבו עמאש ולתארבין יוחסה 4 עבירות של נותן מחסה או סעד אחר למסתנן ולאלעיד יוחסו 2 עבירות של דין מי שדרכו לתת מחסה או סעד אחר למסתנן.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סולימאן אבו עמאש (49) מרהט, מוחמד תראבין (37) מתראבין וסאבר שיך אלעיד (52) מרהט, לאחר שהסתירו ארבעה מתושבי עזה שנכנסו לישראל ב-7 באוקטובר. כן ביקשה הפרקליטות לעצור אותם עד תום ההליכים ולחלט את אחד הבתים ששימש להלנתם.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי ארבעה תושבי עזה נכנסו לישראל בבוקר המתקפה הרצחנית דרך הפרצות שביצעו המחבלים בגדר. הם גנבו טרקטור ונסעו בו עד שאזל להם הדלק. למחרת הגיעו הארבעה לרהט ולנו במסגד במקום. יום לאחר מכן, במהלך סיור ברהט, פגשו שניים מהמסתננים באבו עמאש, סיפרו לו שנכנסו מעזה ביום המתקפה וביקשו ללון אצלו "עד שיירגע המצב". אבו עמאש הסכים והשיב שהוא יודע שהמשטרה אוספת אנשים מעזה והפציר בהם להישאר. במהלך היום הצטרפו אליהם שני המסתננים הנוספים.
לאחר מספר ימים ציינו חלק מהמסתננים כי יש להם קרוב משפחה המתגורר בישראל. אבו עמאש יצר קשר עם קרוב משפחתם תארבין שהגיע, עם אדם נוסף, לאסוף אותם לביתו. לאחר כשבועיים יצר האדם הנוסף קשר עם אלעיד ואמר לו כי יש לו שני פועלים מעזה ללא אישורי שהייה שמעוניינים לעבוד אצלו. למרות שאלעיד חשד כי נכנסו בחסות המתקפה, הלין אותם בביתו ונמנע מלברר את נסיבות כניסתם לישראל.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים טענה הפרקליטות כי השלושה ביצעו עבירות נגד ביטחון המדינה, וכי הם "מסכנים את ביטחון הציבור בכך שהלינו, והסתירו עזתים שנכנסו לישראל בחסות המתקפה הרצחנית ולא הסגירו אותם למשטרה. בהתנהגותם סיכנו המשיבים את אזרחי ישראל, כשהם יודעים שאסור להלין עזתים ושכל אישורי השהייה לתושבי עזה בוטלו, ואף הכבידו על כוחות הבטחון שנאלצו להשקיע מאמצים ומשאבים על מנת לתפוס את העזתים".
כאמור, הפרקליטות ביקשה לחלט את ביתו של אלעיד לאחר ששימש להלנת המסתננים.
לאבו עמאש ולתארבין יוחסה 4 עבירות של נותן מחסה או סעד אחר למסתנן ולאלעיד יוחסו 2 עבירות של דין מי שדרכו לתת מחסה או סעד אחר למסתנן.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
שלום רב,
פרסום להערות הציבור - פטור מאגרת רישום ירושה בפנקסי מקרקעין
שר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור תיקון תקנות המקרקעין (אגרות), אשר נועד לפטור מאגרת רישום ירושה את משפחות נרצחי פעולות האיבה בימי מלחמת חרבות ברזל ולייצר עבורם מסלול מהיר בהליך רישום הירושה בפנקסי המקרקעין.
התיקון גובש על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים בראשותה של עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), בשיתוף הנהלת משרד המשפטים, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים.
בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שנפתחה ב-7 באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל שהחלה בעקבותיה, הוגשו בתקופת זמן קצרה, מספר רב של בקשות לרישום ירושה בהיקף שלא נראה במחוזותינו מזה עשרות בשנים. כיום, קיים מסלול מהיר לרישום ירושה, כאשר מוגשת לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. המסלול המהיר מאפשר לבקש מהרשם לענייני ירושה להעביר את הצו שניתן ישירות לרשות רישום והסדר זכויות במקרקעין ובכך נחסכת פעולה נוספת של היורשים על מנת לרשום את זכויותיהם כדבעי בפנקסי המקרקעין.
על-פי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, פעולת רישום הירושה אצל הרשם לענייני ירושה פטורה מתשלום אגרה, ככל שמדובר ביורשיו של מי שנפגע עקב פעולות מלחמה או שהוא נפגע פגיעת איבה; ואולם, על-פי תקנות המקרקעין (אגרות) לא קיים פטור מאגרה בעת רישום ירושה במקרה זה.
במסגרת המאמצים שמקדם משרד המשפטים להקל ככל הניתן על משפחות נפגעי פעולות האיבה שנרצחו בפעולות האיבה החל מיום 7 באוקטובר 2023, מבוקש לפטור משפחות אלה גם מאגרת רישום הירושה בפנקסי המקרקעין.
להערות הציבור: https://did.li/VLyaa
פרסום להערות הציבור - פטור מאגרת רישום ירושה בפנקסי מקרקעין
שר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור תיקון תקנות המקרקעין (אגרות), אשר נועד לפטור מאגרת רישום ירושה את משפחות נרצחי פעולות האיבה בימי מלחמת חרבות ברזל ולייצר עבורם מסלול מהיר בהליך רישום הירושה בפנקסי המקרקעין.
התיקון גובש על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים בראשותה של עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), בשיתוף הנהלת משרד המשפטים, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים.
בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שנפתחה ב-7 באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל שהחלה בעקבותיה, הוגשו בתקופת זמן קצרה, מספר רב של בקשות לרישום ירושה בהיקף שלא נראה במחוזותינו מזה עשרות בשנים. כיום, קיים מסלול מהיר לרישום ירושה, כאשר מוגשת לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. המסלול המהיר מאפשר לבקש מהרשם לענייני ירושה להעביר את הצו שניתן ישירות לרשות רישום והסדר זכויות במקרקעין ובכך נחסכת פעולה נוספת של היורשים על מנת לרשום את זכויותיהם כדבעי בפנקסי המקרקעין.
על-פי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, פעולת רישום הירושה אצל הרשם לענייני ירושה פטורה מתשלום אגרה, ככל שמדובר ביורשיו של מי שנפגע עקב פעולות מלחמה או שהוא נפגע פגיעת איבה; ואולם, על-פי תקנות המקרקעין (אגרות) לא קיים פטור מאגרה בעת רישום ירושה במקרה זה.
במסגרת המאמצים שמקדם משרד המשפטים להקל ככל הניתן על משפחות נפגעי פעולות האיבה שנרצחו בפעולות האיבה החל מיום 7 באוקטובר 2023, מבוקש לפטור משפחות אלה גם מאגרת רישום הירושה בפנקסי המקרקעין.
להערות הציבור: https://did.li/VLyaa
www.tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - טיוטת תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023
<p>מטרת התקנות היא לפטור את משפחות נפגעי פעולות האיבה בימי חרבות ברזל מאגרת רישום ירושה</p>
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב – המחלקה הכלכלית, כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו עם ארבעה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי - משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך ודן שחם.
כזכור, עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי לשנת 2008, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
מכתב האישום שהוגש כנגד עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018 ודן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
בגין מעשים אלו כתבי האישום מייחסים לקוטלר, פלוך ושחם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין. לפלוך אף יוחסה עבירה של איסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון 99 לחוק העונשין.
מכתב האישום שהוגש נגד משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדוחותיה הכספיים, אשר פורסמו לציבור, את הדוחות הכספיים של חברות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ, במסגרתם נכללו תשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
לחמני וקוטלר לא פעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיו מודעים לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לשניים יוחסה עבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)).
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
פרקליטות המדינה באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב – המחלקה הכלכלית, כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו עם ארבעה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי - משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך ודן שחם.
כזכור, עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי לשנת 2008, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
מכתב האישום שהוגש כנגד עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018 ודן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
בגין מעשים אלו כתבי האישום מייחסים לקוטלר, פלוך ושחם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין. לפלוך אף יוחסה עבירה של איסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון 99 לחוק העונשין.
מכתב האישום שהוגש נגד משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדוחותיה הכספיים, אשר פורסמו לציבור, את הדוחות הכספיים של חברות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ, במסגרתם נכללו תשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
לחמני וקוטלר לא פעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיו מודעים לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לשניים יוחסה עבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)).
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עודה אלכלאב (39) מפזורת צומת הנגב, סולטאן דלאלעה (23), יאסר דלאלעה (26) ואחמד שליבי (21) מפזורת ירוחם, לאחר שהבריחו מירדן עשרות כלי נשק, בשווי מוערך של כ 6 מיליון ₪.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם תושב ירדן לצורך הברחת נשקים. לאור האמור, לפני כשבועיים יצר עודה קשר עם הירדני והשניים תיאמו נקודת הברחה. בהתאם לכך הסיע עודה את יאסר לנקודת תצפית והחל לשוחח עם סולטאן ועם אחמד על מנת לנהל את ההברחה. מספר שעות לאחר, עברו סולטאן ואחמד לשטח ירדן, פגשו את הירדני וקיבלו ממנו שני שקים מלאים בכלי נשק. השניים חזרו לשטח ישראל הניחו את השקים ושבו לשטח ירדן על מנת להביא שני שקים נוספים. עם חזרתם לארץ העמיסו השניים את השקים על רכבם ונסעו מהמקום תוך שסולטאן מעדכן את עודה כי יש לו "עצמות ארוכים ושק".
מספר דקות לאחר תחילת נסיעתם עצרו השניים והסתירו חלק מהשקים. בסמוך לכך, דיווח יאסר לסולטאן כי ישנו מסוק משטרתי בשמיים ובתגובה נענה כי "סיים חצי וחצי נשאר". אז חזרו סולטאן ואחמד לאזור הגבול, חצו שוב את הגבול לשטח ירדן, העמיסו על גבם 3 שקים נוספים מלאים בכלי נשק (מתוך ארבעת השקים שהיו במקום) וחזרו בחזרה לשטח ישראל. בשלב זה, החל ירי מכיוון ירדן והשניים פתחו בריצה לכיוון הרכב, הפילו את שלושת השקים שהיו על גבם, ונעצרו על ידי משטרת ישראל מיד עם הגיעם לרכב. לאור הירי שהחל, אסף עודה את יאסר ממקום התצפית והשניים החלו לסוע דרומה שם נעצרו במחסום משטרתי.
לאחר מעצרם אספה משטרת ישראל את השקים ובתוכם נמצאו: 86 אקדחים, 17 רובים מסוג M16, 15 מכלולים של רובה M16, 158 מחסניות אקדח, 5 חלקי נשק- חלק עליון של רובה M16. בתוך השק שנמצא בשטח ירדן נמצאו: 36 אקדחים, 68 מחסניות אקדח, 34 מחסניות אקדח מלאות ו 20 מכלולים לאקדח.
לנאשמים יוחסו עבירות נשק (ייבוא נשק ותחמושת) ועבירות נשק (נשיאת והובלת נשק).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עודה אלכלאב (39) מפזורת צומת הנגב, סולטאן דלאלעה (23), יאסר דלאלעה (26) ואחמד שליבי (21) מפזורת ירוחם, לאחר שהבריחו מירדן עשרות כלי נשק, בשווי מוערך של כ 6 מיליון ₪.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם תושב ירדן לצורך הברחת נשקים. לאור האמור, לפני כשבועיים יצר עודה קשר עם הירדני והשניים תיאמו נקודת הברחה. בהתאם לכך הסיע עודה את יאסר לנקודת תצפית והחל לשוחח עם סולטאן ועם אחמד על מנת לנהל את ההברחה. מספר שעות לאחר, עברו סולטאן ואחמד לשטח ירדן, פגשו את הירדני וקיבלו ממנו שני שקים מלאים בכלי נשק. השניים חזרו לשטח ישראל הניחו את השקים ושבו לשטח ירדן על מנת להביא שני שקים נוספים. עם חזרתם לארץ העמיסו השניים את השקים על רכבם ונסעו מהמקום תוך שסולטאן מעדכן את עודה כי יש לו "עצמות ארוכים ושק".
מספר דקות לאחר תחילת נסיעתם עצרו השניים והסתירו חלק מהשקים. בסמוך לכך, דיווח יאסר לסולטאן כי ישנו מסוק משטרתי בשמיים ובתגובה נענה כי "סיים חצי וחצי נשאר". אז חזרו סולטאן ואחמד לאזור הגבול, חצו שוב את הגבול לשטח ירדן, העמיסו על גבם 3 שקים נוספים מלאים בכלי נשק (מתוך ארבעת השקים שהיו במקום) וחזרו בחזרה לשטח ישראל. בשלב זה, החל ירי מכיוון ירדן והשניים פתחו בריצה לכיוון הרכב, הפילו את שלושת השקים שהיו על גבם, ונעצרו על ידי משטרת ישראל מיד עם הגיעם לרכב. לאור הירי שהחל, אסף עודה את יאסר ממקום התצפית והשניים החלו לסוע דרומה שם נעצרו במחסום משטרתי.
לאחר מעצרם אספה משטרת ישראל את השקים ובתוכם נמצאו: 86 אקדחים, 17 רובים מסוג M16, 15 מכלולים של רובה M16, 158 מחסניות אקדח, 5 חלקי נשק- חלק עליון של רובה M16. בתוך השק שנמצא בשטח ירדן נמצאו: 36 אקדחים, 68 מחסניות אקדח, 34 מחסניות אקדח מלאות ו 20 מכלולים לאקדח.
לנאשמים יוחסו עבירות נשק (ייבוא נשק ותחמושת) ועבירות נשק (נשיאת והובלת נשק).
שלום רב,
פורסם להערות הציבור - הארכת התיישנות נוכח השפעת מצב החירום והלחימה על התיישנות תביעות אזרחיות
שר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור תזכיר חוק ההתיישנות (מלחמת חרבות ברזל) אשר נועד לתת מענה לסיכון של התיישנות בתביעות אזרחיות שאינן במקרקעין.
התיקון גובש על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים בראשות עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.
תקופת ההתיישנות לפי חוק ההתיישנות, בתביעות שאינן במקרקעין, היא שבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה (בתביעות במקרקעין התקופות ארוכות יותר). החשש הוא כי מצב החירום והלחימה ימנע מחלקים ניכרים של הציבור להגיש תביעות בתקופה זו כך שמירוץ ההתיישנות של תביעתם יימשך והתביעה עלולה להתיישן.
החוק המוצע יעכב את מרוץ ההתיישנות ויאפשר הגשת תביעות במועד מאוחר יותר, זאת באמצעות יצירת עילת השעיה כללית, אשר תשעה את מירוץ ההתיישנות למשך תשעה חודשים מיום כניסת התיקון לתוקף.
כמו כן, אם התובע הוא בן משפחה של נרצחי או נפגעי פעולות האיבה שהתרחשו החל מה 7.10.23, חטופים, נעדרים ובני משפחותיהם, מפונים או אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם - תושעה תביעתם לתקופה של עד 18 חודשים מיום כניסת התיקון לתוקף.
בנוסף, עקב ההשלכות החריגות של מצב החירום על הסיכון להתיישנות תביעות כאמור, מוצע לאפשר החייאה של תביעות שהתיישנו בתקופה שבין 7 באוקטובר ועד לחקיקת התיקון, במקרים מסוימים המצדיקים זאת – באופן אוטומטי עבור תביעות של נרצחים ונפגעים בפעולות האיבה האמורות, חטופים, נעדרים ובני משפחותיהם, מפונים או אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם ובהחלטת בית משפט במקרים של הציבור הכללי, אם שוכנע כי נבצר מן התובע להגיש את התביעה בגלל מצב החירום .
הארכת תקופת ההתיישנות מוצעת במסגרת המאמצים של משרד המשפטים להקל ככל הניתן על חלקים נרחבים בציבור המתמודדים עם מצב החירום והלחימה ומתוך הבנת הקושי בפתיחת הליכים משפטיים ביחס למי שגוייסו בצו 8, מי שנפגעו מפעולות האיבה וכן ביחס לציבור הכללי שמתמודד עם קשיי פרנסה וקשיים נוספים הנובעים מן המצב ואינם פנויים לדאוג לעניינים אלה.
להערות הציבור:
https://did.li/MpV5q
פורסם להערות הציבור - הארכת התיישנות נוכח השפעת מצב החירום והלחימה על התיישנות תביעות אזרחיות
שר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור תזכיר חוק ההתיישנות (מלחמת חרבות ברזל) אשר נועד לתת מענה לסיכון של התיישנות בתביעות אזרחיות שאינן במקרקעין.
התיקון גובש על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים בראשות עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.
תקופת ההתיישנות לפי חוק ההתיישנות, בתביעות שאינן במקרקעין, היא שבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה (בתביעות במקרקעין התקופות ארוכות יותר). החשש הוא כי מצב החירום והלחימה ימנע מחלקים ניכרים של הציבור להגיש תביעות בתקופה זו כך שמירוץ ההתיישנות של תביעתם יימשך והתביעה עלולה להתיישן.
החוק המוצע יעכב את מרוץ ההתיישנות ויאפשר הגשת תביעות במועד מאוחר יותר, זאת באמצעות יצירת עילת השעיה כללית, אשר תשעה את מירוץ ההתיישנות למשך תשעה חודשים מיום כניסת התיקון לתוקף.
כמו כן, אם התובע הוא בן משפחה של נרצחי או נפגעי פעולות האיבה שהתרחשו החל מה 7.10.23, חטופים, נעדרים ובני משפחותיהם, מפונים או אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם - תושעה תביעתם לתקופה של עד 18 חודשים מיום כניסת התיקון לתוקף.
בנוסף, עקב ההשלכות החריגות של מצב החירום על הסיכון להתיישנות תביעות כאמור, מוצע לאפשר החייאה של תביעות שהתיישנו בתקופה שבין 7 באוקטובר ועד לחקיקת התיקון, במקרים מסוימים המצדיקים זאת – באופן אוטומטי עבור תביעות של נרצחים ונפגעים בפעולות האיבה האמורות, חטופים, נעדרים ובני משפחותיהם, מפונים או אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם ובהחלטת בית משפט במקרים של הציבור הכללי, אם שוכנע כי נבצר מן התובע להגיש את התביעה בגלל מצב החירום .
הארכת תקופת ההתיישנות מוצעת במסגרת המאמצים של משרד המשפטים להקל ככל הניתן על חלקים נרחבים בציבור המתמודדים עם מצב החירום והלחימה ומתוך הבנת הקושי בפתיחת הליכים משפטיים ביחס למי שגוייסו בצו 8, מי שנפגעו מפעולות האיבה וכן ביחס לציבור הכללי שמתמודד עם קשיי פרנסה וקשיים נוספים הנובעים מן המצב ואינם פנויים לדאוג לעניינים אלה.
להערות הציבור:
https://did.li/MpV5q
פעילות מוקדי החירום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית בשבוע הקרוב
צוותי השטח להכוונה משפטית יפעלו השבוע בירושלים, במלון ישרוטל כרמים וברמת רחל
מוקדי החרום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית שהוקמו על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' יפעלו במהלך השבוע ברחבי הארץ, במקביל למענה הניתן במוקד הטלפוני. במסגרת פעילות מוקדי השטח, מוענק סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו, וכן ניתנת הכוונה משפטית לכלל הציבור בנושאים שונים לרבות בנושאי עבודה, ביטוח לאומי, רשות המיסים וכיו"ב באמצעות יציאה למלונות, למתחמי מפונים ולרשויות מקומיות ברחבי הארץ.
אלו המקומות בהם תינתן הכוונה המשפטית של משרד המשפטים במהלך השבוע הקרוב, שבוע החנוכה, ברחבי הארץ:
• יום שני, 11.12, ירושלים – מלון וורט, בשעות 11:00-15:00
• יום רביעי, 13.12, ישרוטל כרמים (מטה יהודה), במסגרת 'מיני ממשלה' באתרי המפונים, בשעות 13:30-16:00
• יום חמישי, 14.12, מלון רמת רחל, במסגרת 'מיני ממשלה' באתרי המפונים, בשעות 10:00-15:00
כמו כן, ניתן לפנות למוקדי החירום של משרד המשפטים גם בטלפון:
• מוקד משרד המשפטים לסיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו: 073-392-8999
•מוקד משרד המשפטים להכוונה משפטית: 6085*
•מוקד משרד המשפטים של רשם הירושה: 077-771-6411
צוותי השטח להכוונה משפטית יפעלו השבוע בירושלים, במלון ישרוטל כרמים וברמת רחל
מוקדי החרום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית שהוקמו על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' יפעלו במהלך השבוע ברחבי הארץ, במקביל למענה הניתן במוקד הטלפוני. במסגרת פעילות מוקדי השטח, מוענק סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו, וכן ניתנת הכוונה משפטית לכלל הציבור בנושאים שונים לרבות בנושאי עבודה, ביטוח לאומי, רשות המיסים וכיו"ב באמצעות יציאה למלונות, למתחמי מפונים ולרשויות מקומיות ברחבי הארץ.
אלו המקומות בהם תינתן הכוונה המשפטית של משרד המשפטים במהלך השבוע הקרוב, שבוע החנוכה, ברחבי הארץ:
• יום שני, 11.12, ירושלים – מלון וורט, בשעות 11:00-15:00
• יום רביעי, 13.12, ישרוטל כרמים (מטה יהודה), במסגרת 'מיני ממשלה' באתרי המפונים, בשעות 13:30-16:00
• יום חמישי, 14.12, מלון רמת רחל, במסגרת 'מיני ממשלה' באתרי המפונים, בשעות 10:00-15:00
כמו כן, ניתן לפנות למוקדי החירום של משרד המשפטים גם בטלפון:
• מוקד משרד המשפטים לסיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו: 073-392-8999
•מוקד משרד המשפטים להכוונה משפטית: 6085*
•מוקד משרד המשפטים של רשם הירושה: 077-771-6411
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אשר אבוחצירה (58) מאילת, לאחר שדקר למוות את בת זוגו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד ליאת לוי – סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי החל משנת 2017 אבוחצירה והמנוחה היו בני זוג ובתקופה הרבלנטית התגוררו ביחד. לאורך מערכת היחסים בין השניים נהג אבוחצירה באובססיביות כלפי המנוחה. בין היתר, נהג לעקוב אחריה, להתקשר אליה עשרות פעמים ביום לבדוק את מכשיר הנייד שלה באופן קבוע, ואף אסר עליה לצאת עם חברות.
בתאריך 9/11/23 תכננה המנוחה לערוך טקס "הפרשת חלה" בביתה למען חתנה וחיילי צה"ל המשרתים בעזה. לאור האמור ביקשה המנוחה מאבוחצירה כי במהלך הטקס, ישהה מחוץ לבית, כיוון שהטקס מיועד לנשים בלבד, אך הוא סרב והתעקש כי יישאר בחדרו בבית ולא יצא. באותו היום בשעות אחר הצהריים, לאחר שהשניים חזרו מקניות עבור הטקס, דקר אבוחצירה את המנוחה כשמונה פעמים בשתי סכינים שונות. לאחר הותיר אבוחצירה את המנוחה מתבוססת בדמה לקח את הטלפונים הניידים שלהם נכנס לרכבה של המנוחה וברח מהמקום. במהלך מנוסתו חלף אבוחצירה על פני מחסום משטרה, ובהמשך לאחר מספר ק"מ התנגש בתמרור ונמלט רגלית מהרכב. כוחות משטרה שהגיעו אל המקום, איתרו את אבוחצירה על צלע הר. בזמן שהשוטרים דולקים אחריו, קפץ אבוחצירה מההר לכיוון הכביש ונעצר על -ידי כוחות שיטור, לאחר שנפצע כתוצאה מהקפיצה.
בשל מעשיו של אבוחצירה המנוחה הובלה לבית החולים "יוספסטל" באילת, שם הוחלט לאור חומרת מצבה להטיסה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. במהלך הטיסה, חלה החמרה במצבה של המנוחה, המסוק חזר על עקבותיו לבית החולים "יוספטל", שם נקבע מותה של המנוחה.
לאבוחצירה יוחסה עבירה של רצח.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אשר אבוחצירה (58) מאילת, לאחר שדקר למוות את בת זוגו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד ליאת לוי – סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי החל משנת 2017 אבוחצירה והמנוחה היו בני זוג ובתקופה הרבלנטית התגוררו ביחד. לאורך מערכת היחסים בין השניים נהג אבוחצירה באובססיביות כלפי המנוחה. בין היתר, נהג לעקוב אחריה, להתקשר אליה עשרות פעמים ביום לבדוק את מכשיר הנייד שלה באופן קבוע, ואף אסר עליה לצאת עם חברות.
בתאריך 9/11/23 תכננה המנוחה לערוך טקס "הפרשת חלה" בביתה למען חתנה וחיילי צה"ל המשרתים בעזה. לאור האמור ביקשה המנוחה מאבוחצירה כי במהלך הטקס, ישהה מחוץ לבית, כיוון שהטקס מיועד לנשים בלבד, אך הוא סרב והתעקש כי יישאר בחדרו בבית ולא יצא. באותו היום בשעות אחר הצהריים, לאחר שהשניים חזרו מקניות עבור הטקס, דקר אבוחצירה את המנוחה כשמונה פעמים בשתי סכינים שונות. לאחר הותיר אבוחצירה את המנוחה מתבוססת בדמה לקח את הטלפונים הניידים שלהם נכנס לרכבה של המנוחה וברח מהמקום. במהלך מנוסתו חלף אבוחצירה על פני מחסום משטרה, ובהמשך לאחר מספר ק"מ התנגש בתמרור ונמלט רגלית מהרכב. כוחות משטרה שהגיעו אל המקום, איתרו את אבוחצירה על צלע הר. בזמן שהשוטרים דולקים אחריו, קפץ אבוחצירה מההר לכיוון הכביש ונעצר על -ידי כוחות שיטור, לאחר שנפצע כתוצאה מהקפיצה.
בשל מעשיו של אבוחצירה המנוחה הובלה לבית החולים "יוספסטל" באילת, שם הוחלט לאור חומרת מצבה להטיסה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. במהלך הטיסה, חלה החמרה במצבה של המנוחה, המסוק חזר על עקבותיו לבית החולים "יוספטל", שם נקבע מותה של המנוחה.
לאבוחצירה יוחסה עבירה של רצח.
שלום רב,
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף בכיר לתכנון מדיניות במשרד הפנים מפרסמים היום דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי בשנת 2022.
הדו"ח מתבסס על דיווחים של כ-81% מהרשויות המקומיות אשר הגישו דיווח ממונה על חופש המידע.
יש לציין שחלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן העיריות אור עקיבא, בית שאן, דימונה, טייבה, טירת הכרמל, מעלה אדומים, נצרת, נתיבות, עראבה וקלנסווה.
יצוין כי עיריות נתיבות וקלנסווה מעולם לא נענו לדרישת היחידה להגיש דיווח, דרישה שנשלחה בתחילת שנת 2023.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,847 בקשות למידע, לעומת 13,028 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2022 (68% לעומת 48% בשנת 2021)
• בשנת 2022, בניגוד לשנה הקודמת לה, נרשם גידול משמעותי במספר הבקשות לשלטון המקומי (כ-24%)
• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ראשון לציון (783), עיריית אשדוד (738), עיריית ירושלים (677) ועיריית חיפה (362)
• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (98.4%), עיריית ירושלים (90.3%), עיריית ראשון לציון (79.8%), עיריית תל אביב-יפו (66.9%)
• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (48.6%), עיריית נתניה (29.1%), עיריית הרצליה (18.5%) רמת גן (15.7%)
• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (37.9%), פגיעה בפרטיות (9.4%), הקצאת משאבים (7.8%)
• 258 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות, בהשוואה ל-203 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה
• בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית טבריה, עיריית שדרות, עיריית גבעתיים
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים:
"העלייה המרשימה במספר הבקשות למידע שהוגשו לרשויות המקומיות מעידה על מודעות הולכת וגדלה לזכות למידע ועל דרישה גוברת לשקיפות בשלטון המקומי. על רקע זה, העובדה שרשויות מקומיות ובתוכן עיריות בישראל אינן מפרסמות דיווח על הנעשה בתחום זה כנדרש בחוק ומונעות מהציבור לבצע פיקוח ובקרה – היא בלתי מתקבלת על הדעת".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור:
"בעבודה משותפת של משרד הפנים עם משרד המשפטים הצלחנו להביא לכך שמעל 80% מהרשויות המקומיות דיווחו על יישום חוק חופש המידע. יישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות קשור באופן ישיר בתושב וכמובן בשיפור השירות לתושב. חלק מייעודו של משרד הפנים מתייחס גם לשיפור השירות לתושב ואני מברך על ההתקדמות החשובה בנושא זה. אנחנו נמשיך ונפעל כדי לעמוד בייעוד חשוב זה".
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף בכיר לתכנון מדיניות במשרד הפנים מפרסמים היום דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי בשנת 2022.
הדו"ח מתבסס על דיווחים של כ-81% מהרשויות המקומיות אשר הגישו דיווח ממונה על חופש המידע.
יש לציין שחלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן העיריות אור עקיבא, בית שאן, דימונה, טייבה, טירת הכרמל, מעלה אדומים, נצרת, נתיבות, עראבה וקלנסווה.
יצוין כי עיריות נתיבות וקלנסווה מעולם לא נענו לדרישת היחידה להגיש דיווח, דרישה שנשלחה בתחילת שנת 2023.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,847 בקשות למידע, לעומת 13,028 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2022 (68% לעומת 48% בשנת 2021)
• בשנת 2022, בניגוד לשנה הקודמת לה, נרשם גידול משמעותי במספר הבקשות לשלטון המקומי (כ-24%)
• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ראשון לציון (783), עיריית אשדוד (738), עיריית ירושלים (677) ועיריית חיפה (362)
• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (98.4%), עיריית ירושלים (90.3%), עיריית ראשון לציון (79.8%), עיריית תל אביב-יפו (66.9%)
• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (48.6%), עיריית נתניה (29.1%), עיריית הרצליה (18.5%) רמת גן (15.7%)
• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (37.9%), פגיעה בפרטיות (9.4%), הקצאת משאבים (7.8%)
• 258 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות, בהשוואה ל-203 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה
• בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית טבריה, עיריית שדרות, עיריית גבעתיים
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים:
"העלייה המרשימה במספר הבקשות למידע שהוגשו לרשויות המקומיות מעידה על מודעות הולכת וגדלה לזכות למידע ועל דרישה גוברת לשקיפות בשלטון המקומי. על רקע זה, העובדה שרשויות מקומיות ובתוכן עיריות בישראל אינן מפרסמות דיווח על הנעשה בתחום זה כנדרש בחוק ומונעות מהציבור לבצע פיקוח ובקרה – היא בלתי מתקבלת על הדעת".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור:
"בעבודה משותפת של משרד הפנים עם משרד המשפטים הצלחנו להביא לכך שמעל 80% מהרשויות המקומיות דיווחו על יישום חוק חופש המידע. יישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות קשור באופן ישיר בתושב וכמובן בשיפור השירות לתושב. חלק מייעודו של משרד הפנים מתייחס גם לשיפור השירות לתושב ואני מברך על ההתקדמות החשובה בנושא זה. אנחנו נמשיך ונפעל כדי לעמוד בייעוד חשוב זה".
שלום רב,
בית המשפט המחוזי בירושלים הורה על מתן צו לפירוק זמני של עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ועל מינויו של מפרק זמני תוך הרחבת סמכויות החקירה הנתונות למפרק
בנובמבר 2021 הגישה רשמת העמותות, באמצעות יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, בקשה למתן צו פירוק נגד עמותת וורלד ויז'ון לבית המשפט המחוזי בירושלים. בקשת הפירוק נסמכה על הליך ביקורת עומק בעמותה, מטעם רשם העמותות, וממצאיו העלו ליקויים מהותיים, הכוללים גם שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, הליך פלילי המתנהל נגד עובד העמותה לשעבר שעניינו בהעברת נכסי העמותה לידי גורמים הקשורים לטרור, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, כשלים בהתנהלות מוסדות העמותה ועוד.
בינואר 2023, הורה בית המשפט על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני.
ביום 31/1/2023 נדחתה על ידי בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי העמותה. הבקשה נדחתה מבלי שנתבקשה כלל עמדת יחידת רשם העמותות לבקשה. במסגרת החלטתו נתן בית המשפט העליון דעתו לנסיבות המקרה. כמו כן, בית המשפט העליון נתן דעתו אף לעובדה, כי בקשת הפירוק גובתה בדו"ח ביקורת עומק מקיף, אשר פירט את ממצאי הליך הביקורת הארוך, שנערך לעמותה על-ידי יחידת רשם העמותות.
ביום 9.11.23 הגיש המפרק הזמני בקשה לצו איסור דיספוזיציה בנכסי העמותה מאחר שעיון באתר העמותה העלה כי האחרונה פועלת לגיוס כספים לעזה.
ביום 31.10.23 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, לבקשת המפרק הזמני, צו איסור דיספוזיציה (איסור העברת נכסים) נרחב בנכסי העמותה, וקבע את התיק לדיון.
בדיון, שהתקיים ביום 7.12.2023, הורה בית המשפט על הארכת תוקף הצו ועל הרחבת סמכויות החקירה הנתונות למפרק הזמני וקבע שהן תהיינה כסמכויות חקירה הנתונות למפרק קבוע.
בית המשפט המחוזי בירושלים הורה על מתן צו לפירוק זמני של עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ועל מינויו של מפרק זמני תוך הרחבת סמכויות החקירה הנתונות למפרק
בנובמבר 2021 הגישה רשמת העמותות, באמצעות יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, בקשה למתן צו פירוק נגד עמותת וורלד ויז'ון לבית המשפט המחוזי בירושלים. בקשת הפירוק נסמכה על הליך ביקורת עומק בעמותה, מטעם רשם העמותות, וממצאיו העלו ליקויים מהותיים, הכוללים גם שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, הליך פלילי המתנהל נגד עובד העמותה לשעבר שעניינו בהעברת נכסי העמותה לידי גורמים הקשורים לטרור, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, כשלים בהתנהלות מוסדות העמותה ועוד.
בינואר 2023, הורה בית המשפט על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני.
ביום 31/1/2023 נדחתה על ידי בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי העמותה. הבקשה נדחתה מבלי שנתבקשה כלל עמדת יחידת רשם העמותות לבקשה. במסגרת החלטתו נתן בית המשפט העליון דעתו לנסיבות המקרה. כמו כן, בית המשפט העליון נתן דעתו אף לעובדה, כי בקשת הפירוק גובתה בדו"ח ביקורת עומק מקיף, אשר פירט את ממצאי הליך הביקורת הארוך, שנערך לעמותה על-ידי יחידת רשם העמותות.
ביום 9.11.23 הגיש המפרק הזמני בקשה לצו איסור דיספוזיציה בנכסי העמותה מאחר שעיון באתר העמותה העלה כי האחרונה פועלת לגיוס כספים לעזה.
ביום 31.10.23 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, לבקשת המפרק הזמני, צו איסור דיספוזיציה (איסור העברת נכסים) נרחב בנכסי העמותה, וקבע את התיק לדיון.
בדיון, שהתקיים ביום 7.12.2023, הורה בית המשפט על הארכת תוקף הצו ועל הרחבת סמכויות החקירה הנתונות למפרק הזמני וקבע שהן תהיינה כסמכויות חקירה הנתונות למפרק קבוע.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אדם אבו סייח (26) מפזורת ערד, וזאת לאחר שאנס קטינה כבת 17 ואיים עליה לפני כחודש בערד. כתב אישום נוסף הוגש לבית המשפט השלום נגד סייאח אבו מגנון (58) מאבו רביעה וסאנד אבו מגנון (23) מכסייפה, אביו וקרוב משפחתו של אבו סייח, לאחר שניסו לגרום לקטינה לחזור בה מתלונתה במשטרה. במקביל הוגשו כנגד השלושה בקשות מעצר עד תום ההליכים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי הקטינה שהתה באזור התעשייה בערד, אז הגיע למקום אבו סייח, לו היכרות מוקדמת עמה. השניים ניהלו שיחה שבמהלכה הציע אבו סייח לקטינה להתלוות אליו לבאר שבע, תוך שהוא מבטיח לה כי לא ייגע בה וכי יחזיר אותה לביתה בתום הסיבוב.
השניים נסעו לבאר שבע שם שתו משקאות אלכוהוליים שרכש אבו סייח. בשלב מסוים במשך נסיעתם עצר אבו סייח ביער סמוך לעיר חולון, אז החל לגעת בקטינה ולנסות להוריד את מכנסיה, הקטינה בתגובה החלה לבכות תוך שהיא מבקשת מאבו סייח לחדול ממעשיו ולהחזיר אותה לביתה. במקביל שלחה הקטינה לבן זוגה לשעבר, הודעה עם מיקומה ובקשת עזרה. אבו סייח שהבחין שהקטינה שלחה הודעה, התעצבן ונתן לה מכת אגרוף בעינה, תוך שהיא זועקת לעזרה.
בסמוך לכך החל אבו סייח בנסיעה לכיוון ערד, כאשר בשלב מסוים בן זוגה לשעבר של הקטינה שחיפש אותה הצליח לאתר אותם ולנסוע בסמוך אליהם. בתגובה איים אבו סייח על הקטינה באמצעות סכין והכריח אותה להעמיד פנים שהכול תקין. במקביל יצר אבו סייח קשר עם בן זוגה לשעבר ובתום השיחה בין השניים הוא נסע מהמקום.
בהמשך הנסיעה עצר אבו סייח סמוך ליער יתיר, הכריח את הקטינה לומר לאמה, שחיפשה אותה טלפונית, שתהיה בבית עוד שעה-שעתיים, וניסה להפשיל את מכנסיה. בתגובה לכך הקטינה זעקה לעזרה ואבו סייח סתם את פיה ונתן לה אגרוף נוסף. הקטינה ניסתה לברוח מהרכב ואבו סייח בתגובה תפס אותה, הכניס אותה בכוח לרכב, הפשיט אותה ואנס אותה תוך שהיא מתחננת אליו שיחדל ממעשיו. מיד לאחר שהגיע לסיפוק מיני, השליך אבו סייח לעבר הקטינה את בגדיה, הורה לה להתלבש והחזיר אותה לערד.
מספר ימים לאחר מכן הגישה הקטינה תלונה במשטרה כנגד אבו סייח. בעקבות התלונה פנו אביו וקרוב משפחתו של אבו סייח אל בן זוגה לשעבר במטרה שיסייע להם להיפגש עם הקטינה ולשכנע את אותה לחזור בה מתלונתה. יום למחרת נפגשו הארבעה בערד. במהלך הפגישה ניסו קרובי משפחתו של אבו סייח להניע את הקטינה לחזור בה מהתלונה שמסרה במשטרה ולבטל אותה, והציעו לשלם לה. הקטינה דרשה סכום של 40,000 ₪ ובתגובה קרובי המשפחה הציעו 25,000 ₪, תוך שהם מאיימים שאם לא תיקח את הכסף זה יכול "להסתיים אחרת". במעמד הפגישה נתנו קרובי המשפחה לקטינה 10,000 ₪ במזומן ואמרו לה שאת היתרה תקבל רק לאחר שתבטל את התלונה ואבו סייח ישוחרר מהמעצר. בשל חששה של הקטינה היא הסכימה ולקחה את 10,000 ₪. בהמשך היום, התקשר בן זוגה לשעבר לקרובי המשפחה ואמר להם שהמתלוננת החליטה לא לבטל את התלונה ושיגיעו לקחת את הכסף מרכבו.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל נגד אבו סייח ציינה עו"ד שוורץ: ".. המשיב אנס בברוטליות – קטינה בת 17, תוך שימוש באלימות, בנשק קר, כוח ובאיומים כל זאת שהמתלוננת מתחננת מהמשיב שיחדל ממעשיו. מעשיו של המשיב מלמדים כי אינו שולט על דחפיו המיניים ואם ישוחרר קיים חשש ממשי שיסכן את הציבור."
לאבו סייח יוחסו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות ואיומים ולסייאח אבו מגנון וסאנד אבו מגנון יוחסה עבירה של הדחה בחקירה.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אדם אבו סייח (26) מפזורת ערד, וזאת לאחר שאנס קטינה כבת 17 ואיים עליה לפני כחודש בערד. כתב אישום נוסף הוגש לבית המשפט השלום נגד סייאח אבו מגנון (58) מאבו רביעה וסאנד אבו מגנון (23) מכסייפה, אביו וקרוב משפחתו של אבו סייח, לאחר שניסו לגרום לקטינה לחזור בה מתלונתה במשטרה. במקביל הוגשו כנגד השלושה בקשות מעצר עד תום ההליכים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי הקטינה שהתה באזור התעשייה בערד, אז הגיע למקום אבו סייח, לו היכרות מוקדמת עמה. השניים ניהלו שיחה שבמהלכה הציע אבו סייח לקטינה להתלוות אליו לבאר שבע, תוך שהוא מבטיח לה כי לא ייגע בה וכי יחזיר אותה לביתה בתום הסיבוב.
השניים נסעו לבאר שבע שם שתו משקאות אלכוהוליים שרכש אבו סייח. בשלב מסוים במשך נסיעתם עצר אבו סייח ביער סמוך לעיר חולון, אז החל לגעת בקטינה ולנסות להוריד את מכנסיה, הקטינה בתגובה החלה לבכות תוך שהיא מבקשת מאבו סייח לחדול ממעשיו ולהחזיר אותה לביתה. במקביל שלחה הקטינה לבן זוגה לשעבר, הודעה עם מיקומה ובקשת עזרה. אבו סייח שהבחין שהקטינה שלחה הודעה, התעצבן ונתן לה מכת אגרוף בעינה, תוך שהיא זועקת לעזרה.
בסמוך לכך החל אבו סייח בנסיעה לכיוון ערד, כאשר בשלב מסוים בן זוגה לשעבר של הקטינה שחיפש אותה הצליח לאתר אותם ולנסוע בסמוך אליהם. בתגובה איים אבו סייח על הקטינה באמצעות סכין והכריח אותה להעמיד פנים שהכול תקין. במקביל יצר אבו סייח קשר עם בן זוגה לשעבר ובתום השיחה בין השניים הוא נסע מהמקום.
בהמשך הנסיעה עצר אבו סייח סמוך ליער יתיר, הכריח את הקטינה לומר לאמה, שחיפשה אותה טלפונית, שתהיה בבית עוד שעה-שעתיים, וניסה להפשיל את מכנסיה. בתגובה לכך הקטינה זעקה לעזרה ואבו סייח סתם את פיה ונתן לה אגרוף נוסף. הקטינה ניסתה לברוח מהרכב ואבו סייח בתגובה תפס אותה, הכניס אותה בכוח לרכב, הפשיט אותה ואנס אותה תוך שהיא מתחננת אליו שיחדל ממעשיו. מיד לאחר שהגיע לסיפוק מיני, השליך אבו סייח לעבר הקטינה את בגדיה, הורה לה להתלבש והחזיר אותה לערד.
מספר ימים לאחר מכן הגישה הקטינה תלונה במשטרה כנגד אבו סייח. בעקבות התלונה פנו אביו וקרוב משפחתו של אבו סייח אל בן זוגה לשעבר במטרה שיסייע להם להיפגש עם הקטינה ולשכנע את אותה לחזור בה מתלונתה. יום למחרת נפגשו הארבעה בערד. במהלך הפגישה ניסו קרובי משפחתו של אבו סייח להניע את הקטינה לחזור בה מהתלונה שמסרה במשטרה ולבטל אותה, והציעו לשלם לה. הקטינה דרשה סכום של 40,000 ₪ ובתגובה קרובי המשפחה הציעו 25,000 ₪, תוך שהם מאיימים שאם לא תיקח את הכסף זה יכול "להסתיים אחרת". במעמד הפגישה נתנו קרובי המשפחה לקטינה 10,000 ₪ במזומן ואמרו לה שאת היתרה תקבל רק לאחר שתבטל את התלונה ואבו סייח ישוחרר מהמעצר. בשל חששה של הקטינה היא הסכימה ולקחה את 10,000 ₪. בהמשך היום, התקשר בן זוגה לשעבר לקרובי המשפחה ואמר להם שהמתלוננת החליטה לא לבטל את התלונה ושיגיעו לקחת את הכסף מרכבו.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל נגד אבו סייח ציינה עו"ד שוורץ: ".. המשיב אנס בברוטליות – קטינה בת 17, תוך שימוש באלימות, בנשק קר, כוח ובאיומים כל זאת שהמתלוננת מתחננת מהמשיב שיחדל ממעשיו. מעשיו של המשיב מלמדים כי אינו שולט על דחפיו המיניים ואם ישוחרר קיים חשש ממשי שיסכן את הציבור."
לאבו סייח יוחסו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות ואיומים ולסייאח אבו מגנון וסאנד אבו מגנון יוחסה עבירה של הדחה בחקירה.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
היום ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר דין בעניינו של פאדי מאלוק, תושב תל אביב בן 29, שהורשע בשני מקרי רצח בנסיבות מחמירות של אחיותיו, חאית ונורית מאלוק ז"ל, ופציעה בנסיבות מחמירות של קטין נוסף.
בית המשפט גזר על פאדי מאלוק שני מאסרי עולם חובה שירוצו במצטבר, 18 חודשי מאסר בפועל מתוכם 9 במצטבר והיתר בחופף, ופיצוי בסך 258,000 ₪ לכל אחד מבניהן הקטינים של המנוחות.
כזכור, כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב בשנת 2018 העלה כי בין מאלוק לאחיותיו המנוחות התקיים ויכוח סביב אורחות חייהן ואופן גידול ילדיהן, אשר לא מצאו חן בעיני של הנאשם. באחד מהבקרים של חודש הרמאדן, דקר מאלוק את אחיותיו למוות באמצעות סכין מטבח, כאשר הן ישנות במיטתן. מאלוק לא חדל ממעשיו גם כאשר אמו ואחיו התעוררו והפצירו בו להפסיק, תוך שהוא צעק לעבר אחותו נורית ז"ל "תמותי, תמותי". כתוצאה מהדקירות, שהתרחשו לעיני בני המשפחה, מתו האחיות ונפצע קטין נוסף, אשר ישן בסמוך לנורית ז"ל.
השופטת לימור ביבי התייחסה לפגיעה בקטינים באומרה: "...לנפגעי העבירה נגרמו נזקים נפשיים קשים כפועל יוצא מהעבירה, זאת ראשית בהינתן שהעבירות הובילו לקיפוח חייהן של אמהותיהן של הנפגעים, על כל המשתמע מכך שאין כל צורך להכביר במילים. לכך יש להוסיף את האכזריות בה בוצעו הרציחות – דקירות הסכין הרבות, תוך שהנאשם מתעלם מזעקותיהן של המנוחות ושל יתר בני המשפחה ובעת שהקטינים נפגעי העבירה שוכבים במיטה ליד נורית ז"ל בעת שהנאשם דוקר אותה למוות."
את התיק ניהלו עורכי הדין איתי פרוסט וצחי יונגר מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
הודעה מטעם הפרקליטות:
היום ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר דין בעניינו של פאדי מאלוק, תושב תל אביב בן 29, שהורשע בשני מקרי רצח בנסיבות מחמירות של אחיותיו, חאית ונורית מאלוק ז"ל, ופציעה בנסיבות מחמירות של קטין נוסף.
בית המשפט גזר על פאדי מאלוק שני מאסרי עולם חובה שירוצו במצטבר, 18 חודשי מאסר בפועל מתוכם 9 במצטבר והיתר בחופף, ופיצוי בסך 258,000 ₪ לכל אחד מבניהן הקטינים של המנוחות.
כזכור, כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב בשנת 2018 העלה כי בין מאלוק לאחיותיו המנוחות התקיים ויכוח סביב אורחות חייהן ואופן גידול ילדיהן, אשר לא מצאו חן בעיני של הנאשם. באחד מהבקרים של חודש הרמאדן, דקר מאלוק את אחיותיו למוות באמצעות סכין מטבח, כאשר הן ישנות במיטתן. מאלוק לא חדל ממעשיו גם כאשר אמו ואחיו התעוררו והפצירו בו להפסיק, תוך שהוא צעק לעבר אחותו נורית ז"ל "תמותי, תמותי". כתוצאה מהדקירות, שהתרחשו לעיני בני המשפחה, מתו האחיות ונפצע קטין נוסף, אשר ישן בסמוך לנורית ז"ל.
השופטת לימור ביבי התייחסה לפגיעה בקטינים באומרה: "...לנפגעי העבירה נגרמו נזקים נפשיים קשים כפועל יוצא מהעבירה, זאת ראשית בהינתן שהעבירות הובילו לקיפוח חייהן של אמהותיהן של הנפגעים, על כל המשתמע מכך שאין כל צורך להכביר במילים. לכך יש להוסיף את האכזריות בה בוצעו הרציחות – דקירות הסכין הרבות, תוך שהנאשם מתעלם מזעקותיהן של המנוחות ושל יתר בני המשפחה ובעת שהקטינים נפגעי העבירה שוכבים במיטה ליד נורית ז"ל בעת שהנאשם דוקר אותה למוות."
את התיק ניהלו עורכי הדין איתי פרוסט וצחי יונגר מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בת"א גזר על עודד שכנאי 9 חודשי מאסר וקנס בגובה 900,000 ₪. כזכור, שכנאי הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות מס במסגרת פרשת "דיפנס שילד".
במסגרת הסדר טיעון הודה שכנאי בכתב אישום מתוקן, שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. מכתב האישום עולה שבין השנים 2009-2007 פעל שכנאי, בשותפות עם גל הירש, יניב אדם ומיכאל בנימיני, למתן שירותים שונים עבור משרד ההגנה בגיאורגיה. שכנאי פעל בגיאורגיה, בין היתר, באמצעות חברה פנמית שבבעלותו בשם "ארטיסטי". במהלך 2008-2009 הכנסות החברה שנאמדו בכ 5.4 מיליון ₪ הועברו לחשבונות בשוויץ, ללא ששכנאי דיווח עליהן למס הכנסה ותוך שהוא עורך דו"חות מס לא נכונים בהם השמיט הכנסות עליהן נדרש לדווח. בנוסף, מסר שכנאי ידיעות לא נכונות לגבי עניינים המשפיעים על חיובו במס.
בית המשפט קיבל את ההסדר שבין הצדדים וגזר על שכנאי 9 חודשי מאסר, שירוצו על דרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 900,000 ₪.
במסגרת גזר הדין ציין כב' הש' איתן קורנהאוזר, כי: "העבירות בהן הורשע הנאשם פוגעות בערך תשלום מס אמת החיוני לניהול המשק, בערך השוויון, ואף באמון הציבור בשלטון החוק. מעשי הנאשם פגעו בערבות ההדדית, בקופה הציבורית, ובכך גם בשירותים שניתן לספק לציבור..."
שכנאי הורשע בפרשת "דיפנסיב שילד", שבה נאשמים גם גל הירש ומיכאל בנימיני (אשר התיק בעניינו הותלה). כזכור, במסגרת הפרשה, במהלך חודש אוקטובר 2021, הורשע יניב אדם, שותף נוסף בפרשה, בביצוע עבירות מס.
לתזכורת - קיים צו האוסר פרסום פרטים מזהים של מי שעבדו כמדריכים במסגרת הפעילות בגיאורגיה שעומדת במרכז הפרשה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בת"א גזר על עודד שכנאי 9 חודשי מאסר וקנס בגובה 900,000 ₪. כזכור, שכנאי הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות מס במסגרת פרשת "דיפנס שילד".
במסגרת הסדר טיעון הודה שכנאי בכתב אישום מתוקן, שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. מכתב האישום עולה שבין השנים 2009-2007 פעל שכנאי, בשותפות עם גל הירש, יניב אדם ומיכאל בנימיני, למתן שירותים שונים עבור משרד ההגנה בגיאורגיה. שכנאי פעל בגיאורגיה, בין היתר, באמצעות חברה פנמית שבבעלותו בשם "ארטיסטי". במהלך 2008-2009 הכנסות החברה שנאמדו בכ 5.4 מיליון ₪ הועברו לחשבונות בשוויץ, ללא ששכנאי דיווח עליהן למס הכנסה ותוך שהוא עורך דו"חות מס לא נכונים בהם השמיט הכנסות עליהן נדרש לדווח. בנוסף, מסר שכנאי ידיעות לא נכונות לגבי עניינים המשפיעים על חיובו במס.
בית המשפט קיבל את ההסדר שבין הצדדים וגזר על שכנאי 9 חודשי מאסר, שירוצו על דרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 900,000 ₪.
במסגרת גזר הדין ציין כב' הש' איתן קורנהאוזר, כי: "העבירות בהן הורשע הנאשם פוגעות בערך תשלום מס אמת החיוני לניהול המשק, בערך השוויון, ואף באמון הציבור בשלטון החוק. מעשי הנאשם פגעו בערבות ההדדית, בקופה הציבורית, ובכך גם בשירותים שניתן לספק לציבור..."
שכנאי הורשע בפרשת "דיפנסיב שילד", שבה נאשמים גם גל הירש ומיכאל בנימיני (אשר התיק בעניינו הותלה). כזכור, במסגרת הפרשה, במהלך חודש אוקטובר 2021, הורשע יניב אדם, שותף נוסף בפרשה, בביצוע עבירות מס.
לתזכורת - קיים צו האוסר פרסום פרטים מזהים של מי שעבדו כמדריכים במסגרת הפעילות בגיאורגיה שעומדת במרכז הפרשה.
פעילות מוקדי החירום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית בשבוע הקרוב
צוותי השטח יפעלו השבוע במתחמי מפונים בטבריה, בחיפה, בירושלים, בנחשולים, במצפה רמון, בשדה בוקר ובאופקים
מוקדי החרום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית שהוקמו על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' ימשיכו לפעול במהלך השבוע ברחבי הארץ במקביל למענה במוקד הטלפוני.
במסגרת פעילות המוקדים, מוענק סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו, וכן ניתנת הכוונה משפטית לכלל הציבור בנושאים שונים לרבות בנושאי עבודה, ביטוח לאומי, רשות המיסים וכיו"ב באמצעות יציאה למלונות, למתחמי מפונים ולרשויות מקומיות ברחבי הארץ.
אלו המקומות בהם יינתנו הסיוע המשפטי וההכוונה המשפטית של משרד המשפטים במהלך השבוע הקרוב ברחבי הארץ:
יום ראשון, 24.12
• נחשולים – במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 10:00-15:00
יום שני, 25.12
• ירושלים – מלון רמדה, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 9:30-12:00
• ירושלים – מלון רויאל, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 13:30-16:00
יום שלישי, 26.12
• טבריה – מלון כינר, בין השעות 15:00-18:00
• חיפה – מלון דן כרמל, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 9:30-12:00
• חיפה – אכסניית אנ"א, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 13:30-16:00
• מצפה רמון – מלון בראשית, בין השעות 10:00-14:00
• שדה בוקר – מלון קדמא, בין השעות 10:00-14:00
יום חמישי, 28.12
• טבריה – מלון לאונרדו, בין השעות 10:00-15:00
• אופקים – מרכז עוצמה, בין השעות 10:00-15:00
כמו כן, ניתן לפנות למוקדי החירום של משרד המשפטים גם בטלפון:
• מוקד משרד המשפטים לסיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו: 073-392-8999
• מוקד משרד המשפטים להכוונה משפטית: 6085*
• מוקד משרד המשפטים של רשם הירושה: 077-771-6411
צוותי השטח יפעלו השבוע במתחמי מפונים בטבריה, בחיפה, בירושלים, בנחשולים, במצפה רמון, בשדה בוקר ובאופקים
מוקדי החרום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית שהוקמו על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' ימשיכו לפעול במהלך השבוע ברחבי הארץ במקביל למענה במוקד הטלפוני.
במסגרת פעילות המוקדים, מוענק סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו, וכן ניתנת הכוונה משפטית לכלל הציבור בנושאים שונים לרבות בנושאי עבודה, ביטוח לאומי, רשות המיסים וכיו"ב באמצעות יציאה למלונות, למתחמי מפונים ולרשויות מקומיות ברחבי הארץ.
אלו המקומות בהם יינתנו הסיוע המשפטי וההכוונה המשפטית של משרד המשפטים במהלך השבוע הקרוב ברחבי הארץ:
יום ראשון, 24.12
• נחשולים – במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 10:00-15:00
יום שני, 25.12
• ירושלים – מלון רמדה, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 9:30-12:00
• ירושלים – מלון רויאל, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 13:30-16:00
יום שלישי, 26.12
• טבריה – מלון כינר, בין השעות 15:00-18:00
• חיפה – מלון דן כרמל, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 9:30-12:00
• חיפה – אכסניית אנ"א, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 13:30-16:00
• מצפה רמון – מלון בראשית, בין השעות 10:00-14:00
• שדה בוקר – מלון קדמא, בין השעות 10:00-14:00
יום חמישי, 28.12
• טבריה – מלון לאונרדו, בין השעות 10:00-15:00
• אופקים – מרכז עוצמה, בין השעות 10:00-15:00
כמו כן, ניתן לפנות למוקדי החירום של משרד המשפטים גם בטלפון:
• מוקד משרד המשפטים לסיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו: 073-392-8999
• מוקד משרד המשפטים להכוונה משפטית: 6085*
• מוקד משרד המשפטים של רשם הירושה: 077-771-6411
הגנה על יורשים: הושק שירות חדש של הממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים במסגרתו ניתן להירשם ולקבל התראה
על הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה לעיזבונו של
האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים חונך בימים אלו שירות חדש לציבור, במסגרתו ניתן להירשם לקבלת התראה על הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה.
השירות החדש יספק הגנה ליורשים בישראל. כך, כל מי שירשם לשירות המקוון באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי יוכל לציין את פרטי האדם שהוא מעוניין לקבל התראה לגביו, וככל שתוגש בקשה למתן צו ירושה או למתן צו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, המערכת תשלח התראה בדואר אלקטרוני או בהודעת טקסט למקבל השירות, וזאת ללא צורך בבדיקה יומית באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי. לאחר קבלת ההתראה יוכל הפונה להגיש בקשה לעיון בתיק ולהבטיח כי זכויותיו ישמרו.
כיום, כל בקשה שמוגשת לצו ירושה או צו קיום צוואה מפורסמת באתר האפוטרופוס הכללי. השירות החדש מנגיש את המידע לאזרח ומאפשר קבלת הודעה, ללא צורך בבדיקה יזומה באתר. השירות אינו כרוך בתשלום, הרישום אליו קל ונוח והוא מתווסף לשירותים נוספים, שקידם רשם הירושה בשנים האחרונות ומטרתם לייעל ולשפר את השירות לציבור, לקצר את זמני הטיפול, להפחית את הנטל הבירוקרטי וזאת תוך הגנה על היורשים ועל קיום רצונו האחרון של המנוח.
*להלן קישור לשרות:* https://inheritance.justice.gov.il/RashamYerusha/#/RequestNotification
על הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה לעיזבונו של
האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים חונך בימים אלו שירות חדש לציבור, במסגרתו ניתן להירשם לקבלת התראה על הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה.
השירות החדש יספק הגנה ליורשים בישראל. כך, כל מי שירשם לשירות המקוון באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי יוכל לציין את פרטי האדם שהוא מעוניין לקבל התראה לגביו, וככל שתוגש בקשה למתן צו ירושה או למתן צו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, המערכת תשלח התראה בדואר אלקטרוני או בהודעת טקסט למקבל השירות, וזאת ללא צורך בבדיקה יומית באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי. לאחר קבלת ההתראה יוכל הפונה להגיש בקשה לעיון בתיק ולהבטיח כי זכויותיו ישמרו.
כיום, כל בקשה שמוגשת לצו ירושה או צו קיום צוואה מפורסמת באתר האפוטרופוס הכללי. השירות החדש מנגיש את המידע לאזרח ומאפשר קבלת הודעה, ללא צורך בבדיקה יזומה באתר. השירות אינו כרוך בתשלום, הרישום אליו קל ונוח והוא מתווסף לשירותים נוספים, שקידם רשם הירושה בשנים האחרונות ומטרתם לייעל ולשפר את השירות לציבור, לקצר את זמני הטיפול, להפחית את הנטל הבירוקרטי וזאת תוך הגנה על היורשים ועל קיום רצונו האחרון של המנוח.
*להלן קישור לשרות:* https://inheritance.justice.gov.il/RashamYerusha/#/RequestNotification
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט לנוער במחוזי בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על שני קטינים ו 30 חודשי מאסר על בראא אלסאנע שמתוך מניע לאומני, במהלך מבצע "שומר חומות", יידו אבנים לעבר מכוניות שנסעו בכביש 6. בנוסף, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על קטין נוסף שלקח חלק ביידוי האבנים. על כלל הנאשמים נגזרו בנוסף גם עונשי מאסר על תנאי.
במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו בין הצדדים, הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתבי אישום מתוקנים בהם הודו הנאשמים. מכתבי האישום עולה כי במהלך מבצע "שומר חומות" התרחשו בארץ ובייחוד בירושלים, התפרעויות ותקיפות שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודיים, מתוך מניע גזעני וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני. באחד הלילות, בהם התרחשו הפרות הסדר, נחסמו צירי תחבורה ובין היתר נזרקו אבנים לעבר רכבים שנסעו על כביש 6, דבר שאילץ את חלקם לעשות פרסה ולסוע נגד כיוון התנועה בנוסף, רכבה של אחת מהנוסעות אף הוצת (היא חולצה מהמקום). הנאשמים ביחד עם אנשים נוספים הגיעו לאזור בו התרחשו הפרות הסדר שכללו הבערת צמיגים, חסימת הכביש, יידוי אבנים קריאות "אללה אלכבאר" וכו' וביחד עם האנשים הנוספים החלו גם הם ליידות אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש. בנוסף, בעודם ממתינים להתקרבות כלי הרכב, יידו אבנים לעבר הכביש על מנת למלא אותו באבנים. הנאשמים הפסיקו את מעשיהם רק לאחר שהגיעו כוחות משטרה למקום ואז ההתקהלות של האנשים הרבים וביניהם הנאשמים התפזרה.
הנאשמים הורשעו בעבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה והתפרעות. לאחר הקטינים יוחסה גם עבירה של השמדת ראייה.
במסגרת הטיעונים לעונש עו"ד חיים שוייצר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) טען: " לטענת בא כוח המאשימה, הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הם הסדר הציבורי, שלטון החוק, ביטחון הציבור והיחידים, שלמות הגוף והרכוש, תחושת הביטחון האישי והציבורי, הסולידריות החברתית, החוסן הלאומי וסדרי המשטר הדמוקרטי..... פעולה מעין זו בתקופת מלחמה, חותרת תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל, וגורמת לכך שנדרש להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות ביטחון פנים. על כן יש בה כדי לערער ולזעזע את הביטחון האישי של אזרחי המדינה על ידי שכניהם מבית שהפכו להיות אויב. מידת הפגיעה של הנאשמים בערכים המוגנים היא גבוהה. הנאשמים השתתפו במתקפה פרועה, המונית, אלימה וחסרת רסן שכוונה נגד אזרחים תמימים, אשר כל חטאם היה שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ...".
עוד הוסיף עו"ד שוייצר כי: "ישנה חשיבות עליונה להעברת מסר מרתיע על מנת שיידע כל מי שייקח חלק בעבירות מעין אלו במהלך מערכה צבאית ויהפוך מאזרח לאויב מבית, כי הוא צפוי לעונש קשה, עונש שיביא לידי ביטוי את החומרה שמייחס בית המשפט לפגיעה במרקם החברתי, בתחושת הסולידריות ובערבות ההדדית".
בגזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע על ידי השופטים יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן צוין כי: " אופי התופעה, חומרתה, נפיצותה ותזמונה, השרו במדינה אווירת חרום קשה. אירועים אלו יצרו פגיעה קשה בתחושת הביטחון האישי, וביחסי האמון שנרקמו על פני שנים בין יהודים לערבים, בארץ בכלל ובמחוז הדרום בפרט. ניתן לומר כי תחושת הביטחון שברירית עד היום, וביתר שאת מאז אירועי 7 אוקטובר 2023, והאסון שניחת מאז על מדינת ישראל, דבר אשר מצדיק כי בית המשפט ייצא במסר חד משמעי, אשר אינו משתמע לשתי פנים. על בית המשפט לגלות אפס סובלנות לאירועי אלימות מסוג זה, אשר באים על רקע מצב מלחמה בו שרויה המדינה מעת לעת. לצערנו, לא ניתן לומר כי מדובר במצב נדיר במדינתנו, שהרי כאמור, גם בעת כתיבת שורות אלו נמצאת מדינת ישראל בעיצומה של מלחמה, רב חזיתית, וישנה חשיבות בהרתעת כל אדם אשר סבור שזוהי שעת כושר לפגיעה ביהודים במדינת ישראל."
בגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ציין כב' השופט יואב עטר כי: " מקום בו הנאשם נטל חלק באירועים קשים אשר התאפיינו בכך שסחפו אחריהם המונים ברחבי הארץ, ומקום בו החשש מהישנות התפרעויות והפרות סדר שכאלו, אינו חשש מבוטל, ומקום בו אירועים אלו הותירו חותם של ממש בתחושת הביטחון האישי של הציבור בכלל ושל תושבי האזורים שנפגעו (ובהם תושבי הנגב) בפרט, החוששים מהישנות אירועים שכאלו, הרי שיש מקום, בגדר שיקולי הענישה בתוך המתחם, לתת משקל של ממש לשיקולי הרתעת הרבים, על מנת להעביר מסר חד משמעי לציבור הרחב, לרבות ציבור הקטינים נעדרי העבר הפלילי נוכח החתך של המשתתפים באירועים אלו, שאולי יהא בו בכדי להרתיע פורעים פוטנציאליים, לבל יהינו ליטול חלק באירועים דומים בעתיד".
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטינים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט לנוער במחוזי בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על שני קטינים ו 30 חודשי מאסר על בראא אלסאנע שמתוך מניע לאומני, במהלך מבצע "שומר חומות", יידו אבנים לעבר מכוניות שנסעו בכביש 6. בנוסף, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על קטין נוסף שלקח חלק ביידוי האבנים. על כלל הנאשמים נגזרו בנוסף גם עונשי מאסר על תנאי.
במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו בין הצדדים, הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתבי אישום מתוקנים בהם הודו הנאשמים. מכתבי האישום עולה כי במהלך מבצע "שומר חומות" התרחשו בארץ ובייחוד בירושלים, התפרעויות ותקיפות שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודיים, מתוך מניע גזעני וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני. באחד הלילות, בהם התרחשו הפרות הסדר, נחסמו צירי תחבורה ובין היתר נזרקו אבנים לעבר רכבים שנסעו על כביש 6, דבר שאילץ את חלקם לעשות פרסה ולסוע נגד כיוון התנועה בנוסף, רכבה של אחת מהנוסעות אף הוצת (היא חולצה מהמקום). הנאשמים ביחד עם אנשים נוספים הגיעו לאזור בו התרחשו הפרות הסדר שכללו הבערת צמיגים, חסימת הכביש, יידוי אבנים קריאות "אללה אלכבאר" וכו' וביחד עם האנשים הנוספים החלו גם הם ליידות אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש. בנוסף, בעודם ממתינים להתקרבות כלי הרכב, יידו אבנים לעבר הכביש על מנת למלא אותו באבנים. הנאשמים הפסיקו את מעשיהם רק לאחר שהגיעו כוחות משטרה למקום ואז ההתקהלות של האנשים הרבים וביניהם הנאשמים התפזרה.
הנאשמים הורשעו בעבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה והתפרעות. לאחר הקטינים יוחסה גם עבירה של השמדת ראייה.
במסגרת הטיעונים לעונש עו"ד חיים שוייצר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) טען: " לטענת בא כוח המאשימה, הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הם הסדר הציבורי, שלטון החוק, ביטחון הציבור והיחידים, שלמות הגוף והרכוש, תחושת הביטחון האישי והציבורי, הסולידריות החברתית, החוסן הלאומי וסדרי המשטר הדמוקרטי..... פעולה מעין זו בתקופת מלחמה, חותרת תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל, וגורמת לכך שנדרש להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות ביטחון פנים. על כן יש בה כדי לערער ולזעזע את הביטחון האישי של אזרחי המדינה על ידי שכניהם מבית שהפכו להיות אויב. מידת הפגיעה של הנאשמים בערכים המוגנים היא גבוהה. הנאשמים השתתפו במתקפה פרועה, המונית, אלימה וחסרת רסן שכוונה נגד אזרחים תמימים, אשר כל חטאם היה שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ...".
עוד הוסיף עו"ד שוייצר כי: "ישנה חשיבות עליונה להעברת מסר מרתיע על מנת שיידע כל מי שייקח חלק בעבירות מעין אלו במהלך מערכה צבאית ויהפוך מאזרח לאויב מבית, כי הוא צפוי לעונש קשה, עונש שיביא לידי ביטוי את החומרה שמייחס בית המשפט לפגיעה במרקם החברתי, בתחושת הסולידריות ובערבות ההדדית".
בגזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע על ידי השופטים יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן צוין כי: " אופי התופעה, חומרתה, נפיצותה ותזמונה, השרו במדינה אווירת חרום קשה. אירועים אלו יצרו פגיעה קשה בתחושת הביטחון האישי, וביחסי האמון שנרקמו על פני שנים בין יהודים לערבים, בארץ בכלל ובמחוז הדרום בפרט. ניתן לומר כי תחושת הביטחון שברירית עד היום, וביתר שאת מאז אירועי 7 אוקטובר 2023, והאסון שניחת מאז על מדינת ישראל, דבר אשר מצדיק כי בית המשפט ייצא במסר חד משמעי, אשר אינו משתמע לשתי פנים. על בית המשפט לגלות אפס סובלנות לאירועי אלימות מסוג זה, אשר באים על רקע מצב מלחמה בו שרויה המדינה מעת לעת. לצערנו, לא ניתן לומר כי מדובר במצב נדיר במדינתנו, שהרי כאמור, גם בעת כתיבת שורות אלו נמצאת מדינת ישראל בעיצומה של מלחמה, רב חזיתית, וישנה חשיבות בהרתעת כל אדם אשר סבור שזוהי שעת כושר לפגיעה ביהודים במדינת ישראל."
בגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ציין כב' השופט יואב עטר כי: " מקום בו הנאשם נטל חלק באירועים קשים אשר התאפיינו בכך שסחפו אחריהם המונים ברחבי הארץ, ומקום בו החשש מהישנות התפרעויות והפרות סדר שכאלו, אינו חשש מבוטל, ומקום בו אירועים אלו הותירו חותם של ממש בתחושת הביטחון האישי של הציבור בכלל ושל תושבי האזורים שנפגעו (ובהם תושבי הנגב) בפרט, החוששים מהישנות אירועים שכאלו, הרי שיש מקום, בגדר שיקולי הענישה בתוך המתחם, לתת משקל של ממש לשיקולי הרתעת הרבים, על מנת להעביר מסר חד משמעי לציבור הרחב, לרבות ציבור הקטינים נעדרי העבר הפלילי נוכח החתך של המשתתפים באירועים אלו, שאולי יהא בו בכדי להרתיע פורעים פוטנציאליים, לבל יהינו ליטול חלק באירועים דומים בעתיד".
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטינים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה לבאי כוחם של 9 רופאים ושלוש חשודות נוספות, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין הנפקה שיטתית במרמה של אלפי רישיונות לשימוש רפואי בקנאביס בתמורה לשוחד וביצוע עבירות נוספות.
על פי החשד, חברה בשם "פרומדיס" חברה ל-9 רופאים כדי להפיק במרמה למעלה מ-6,000 רישיונות לשימוש רפואי בקנאביס ללקוחות שפנו לחברה, תוך יצירת מצג שווא לפיו הלקוחות סובלים מפוסט טראומה מבלי שהם כלל עברו בדיקה או אבחון רפואיים המאשרים זאת.
4 מהרופאים הם פסיכיאטרים מומחים שחתמו על ההמלצות הכוזבות, ואילו 5 הרופאים הנוספים הוסמכו ע"י משרד הבריאות להנפיק את הרישיונות, והם חשודים ששלשלו לכיסם שוחד של מיליוני שקלים.
העבירות המיוחסים לחשודים הן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד ומתן שוחד. לחלק מהחשודים יוחסו גם עבירות של הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, ועבירת שיבוש הליכי משפט.
החקירה נוהלה ע"י יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, בשיתוף יחידת "יהלום" של רשות המיסים. התיק מטופל ע"י עוה"ד מיטב דגן וענבל קליין ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה לבאי כוחם של 9 רופאים ושלוש חשודות נוספות, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין הנפקה שיטתית במרמה של אלפי רישיונות לשימוש רפואי בקנאביס בתמורה לשוחד וביצוע עבירות נוספות.
על פי החשד, חברה בשם "פרומדיס" חברה ל-9 רופאים כדי להפיק במרמה למעלה מ-6,000 רישיונות לשימוש רפואי בקנאביס ללקוחות שפנו לחברה, תוך יצירת מצג שווא לפיו הלקוחות סובלים מפוסט טראומה מבלי שהם כלל עברו בדיקה או אבחון רפואיים המאשרים זאת.
4 מהרופאים הם פסיכיאטרים מומחים שחתמו על ההמלצות הכוזבות, ואילו 5 הרופאים הנוספים הוסמכו ע"י משרד הבריאות להנפיק את הרישיונות, והם חשודים ששלשלו לכיסם שוחד של מיליוני שקלים.
העבירות המיוחסים לחשודים הן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד ומתן שוחד. לחלק מהחשודים יוחסו גם עבירות של הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, ועבירת שיבוש הליכי משפט.
החקירה נוהלה ע"י יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, בשיתוף יחידת "יהלום" של רשות המיסים. התיק מטופל ע"י עוה"ד מיטב דגן וענבל קליין ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד איימן עשיוי (51), מורה עשיוי (39) מחורה ושני קרובי משפחה קטינים בגין רצח, לאחר שתכננו והוציאו לפועל את התוכנית לדקור את איה חג'אג' למוות כשהיא בשבוע 30 להריונה, לנגד עיני שני ילדיה הקטינים.
מכתב האישום שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז מרכז על ידי עורכי הדין שרון משעל ואלירן אשכנזי עולה כי איימן נשוי למורה, אלו נישואיו השניים, שני הקטינים הם קרובי משפחתם, וכי איה חג'אג' ז"ל היא ביתו של איימן מנישואיו הראשונים. איה הייתה נשואה, התגוררה בלוד, אם לשלושה ילדים קטנים ובהריון בשבוע 30. הרקע לביצוע הרצח נבע מכך שאיימן ביקש מאשתו הראשונה לחזור להתגורר איתו ועם משפחתו בחורה, אך היא סירבה, ואיה ואחיותיה, תמכו בסירובה של אמן. לכן איימן התנכל ואיים עליה ועל אחיותיה, וב29.11.23 החליט, לאחר גיבוש תוכנית ממשית, להמית את בתו איה.
איימן שיתף את קרובי המשפחה הקטינים בתוכנית שהחליטו להצטרף ולממש אותה. לטובת העניין, השלושה נפגשו בחצר ביתו של איימן בחורה, סיכמו כי הקטינים ייסעו לפנות בוקר ללוד מצוידים בסכין, ימתינו לאיה מחוץ לביתה, וכשיבחינו בה, קטין 1 יצא מהרכב ידקור אותה למוות והשניים ימלטו מהמקום כשקטין 2 נוהג. באותו יום הקטינים גנבו לוחית זיהוי והתקינו אותה על הרכב שבנו של איימן הביא עבורם.
באותו ערב, בהתאם לתוכנית ובהנחייתו של איימן, נסעו הקטינים ללוד לבושים שחורים עם מסכות פנים שחורות וסכין. ב30.11.23 בסביבות חמש בבוקר חנו מתחת לביתה של איה וארבו לה. כשיצאה בשמונה בבוקר עם שני ילדיה בני ארבע וחמש, יצא הקטין מהרכב, הסתער לעברה והחל לדקור אותה מאחור. הוא המשיך ודקר אותה גם כשניסתה להתגונן וכשהייתה שרועה על הרצפה בגבה, בחזה וברגלה, לעיני ילדיה, ולאחר מכן נכנס לרכב והשניים נמלטו משם. עוברי אורח הזעיקו סיוע אך איה הגיעה לבית החולים ללא סימני חיים. הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי בהול בניסיון להציל את העובר אך גם היא הוצאה ללא רוח חיים.
הקטינים שנמלטו לחורה הסירו את לוחיות הזיהוי הגנובות מהרכב, השליכו את הסכין למדורה בחצר הבית, איימן שטף את ידו של הקטין שנפצעה בזמן הדקירות ומורה חבשה אותו. הקטין השני ניסה לגבש טענת "במקום אחר הייתי" והחל להסתובב במקומות בהן מותקנות מצלמות. בזמן מעצרו של קטין 1, מורה שלחה הודעה קולית לאחד מבניה ותדרכה אותו מה לומר בעדות על מנת לשבש חקירה.
כתב האישום כולל אישום נוסף לגבי אירוע שהתרחש באפריל 2022 בו איימן ישב בחצר ביתה של איה, יחד עם שניים מאחיה ומסיבה לא ברורה החל לתקוף אותה, היכה אותה באגרופים בפניה, בשיערה ובעט בה כשהיא על הרצפה מתחננת שיניח לה. בעלה של איה שמע את הצעקות, יצא לחצר וניסה להזיז אותו, אולם איימן שלף סכין ואיים על בעלה שיתרחק. אמא של איה, אשתו של איימן מנישואיו הראשונים שמעה את הצעקות, הפרידה בניהם ולקחה אותה לבית החולים. באישום זה מיוחסת לאיימן עבירה של חבלה חמורה בבן משפחה.
כתב האישום מייחס לאיימן ולשני הקטינים עבירות של רצח בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב, שיבוש מהלכי משפט. לקטין 2 מיוחסת גם עבירה של נהיגה רישיון נהיגה תקף (לא הוציא מעולם), נהיגה ללא ביטוח, ולמורה מיוחסת עבירה של שיבוש מהלכי משפט. בנוסף הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד איימן ושני הקטינים.
לתשומת לבכם אין פרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי הקטינים
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד איימן עשיוי (51), מורה עשיוי (39) מחורה ושני קרובי משפחה קטינים בגין רצח, לאחר שתכננו והוציאו לפועל את התוכנית לדקור את איה חג'אג' למוות כשהיא בשבוע 30 להריונה, לנגד עיני שני ילדיה הקטינים.
מכתב האישום שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז מרכז על ידי עורכי הדין שרון משעל ואלירן אשכנזי עולה כי איימן נשוי למורה, אלו נישואיו השניים, שני הקטינים הם קרובי משפחתם, וכי איה חג'אג' ז"ל היא ביתו של איימן מנישואיו הראשונים. איה הייתה נשואה, התגוררה בלוד, אם לשלושה ילדים קטנים ובהריון בשבוע 30. הרקע לביצוע הרצח נבע מכך שאיימן ביקש מאשתו הראשונה לחזור להתגורר איתו ועם משפחתו בחורה, אך היא סירבה, ואיה ואחיותיה, תמכו בסירובה של אמן. לכן איימן התנכל ואיים עליה ועל אחיותיה, וב29.11.23 החליט, לאחר גיבוש תוכנית ממשית, להמית את בתו איה.
איימן שיתף את קרובי המשפחה הקטינים בתוכנית שהחליטו להצטרף ולממש אותה. לטובת העניין, השלושה נפגשו בחצר ביתו של איימן בחורה, סיכמו כי הקטינים ייסעו לפנות בוקר ללוד מצוידים בסכין, ימתינו לאיה מחוץ לביתה, וכשיבחינו בה, קטין 1 יצא מהרכב ידקור אותה למוות והשניים ימלטו מהמקום כשקטין 2 נוהג. באותו יום הקטינים גנבו לוחית זיהוי והתקינו אותה על הרכב שבנו של איימן הביא עבורם.
באותו ערב, בהתאם לתוכנית ובהנחייתו של איימן, נסעו הקטינים ללוד לבושים שחורים עם מסכות פנים שחורות וסכין. ב30.11.23 בסביבות חמש בבוקר חנו מתחת לביתה של איה וארבו לה. כשיצאה בשמונה בבוקר עם שני ילדיה בני ארבע וחמש, יצא הקטין מהרכב, הסתער לעברה והחל לדקור אותה מאחור. הוא המשיך ודקר אותה גם כשניסתה להתגונן וכשהייתה שרועה על הרצפה בגבה, בחזה וברגלה, לעיני ילדיה, ולאחר מכן נכנס לרכב והשניים נמלטו משם. עוברי אורח הזעיקו סיוע אך איה הגיעה לבית החולים ללא סימני חיים. הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי בהול בניסיון להציל את העובר אך גם היא הוצאה ללא רוח חיים.
הקטינים שנמלטו לחורה הסירו את לוחיות הזיהוי הגנובות מהרכב, השליכו את הסכין למדורה בחצר הבית, איימן שטף את ידו של הקטין שנפצעה בזמן הדקירות ומורה חבשה אותו. הקטין השני ניסה לגבש טענת "במקום אחר הייתי" והחל להסתובב במקומות בהן מותקנות מצלמות. בזמן מעצרו של קטין 1, מורה שלחה הודעה קולית לאחד מבניה ותדרכה אותו מה לומר בעדות על מנת לשבש חקירה.
כתב האישום כולל אישום נוסף לגבי אירוע שהתרחש באפריל 2022 בו איימן ישב בחצר ביתה של איה, יחד עם שניים מאחיה ומסיבה לא ברורה החל לתקוף אותה, היכה אותה באגרופים בפניה, בשיערה ובעט בה כשהיא על הרצפה מתחננת שיניח לה. בעלה של איה שמע את הצעקות, יצא לחצר וניסה להזיז אותו, אולם איימן שלף סכין ואיים על בעלה שיתרחק. אמא של איה, אשתו של איימן מנישואיו הראשונים שמעה את הצעקות, הפרידה בניהם ולקחה אותה לבית החולים. באישום זה מיוחסת לאיימן עבירה של חבלה חמורה בבן משפחה.
כתב האישום מייחס לאיימן ולשני הקטינים עבירות של רצח בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב, שיבוש מהלכי משפט. לקטין 2 מיוחסת גם עבירה של נהיגה רישיון נהיגה תקף (לא הוציא מעולם), נהיגה ללא ביטוח, ולמורה מיוחסת עבירה של שיבוש מהלכי משפט. בנוסף הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד איימן ושני הקטינים.
לתשומת לבכם אין פרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי הקטינים
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יוסי אלקים (33) מבאר שבע שלאחר שנחשד שגנב כסף מחנות אותה ניהל ופוטר חזר לשדוד את החנות.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אלקים שימש כמנהל בחנות מכולת בבאר שבע. לפני כחודש לאור חשד לגניבה מכספי החנות פוטר אלקים מהחנות ובמסגרת ההסכם עם בעלי המקום סוכם כי יקוזז משכרו הסכום שהיה חסר. במועד קבלת השכר, גילה אלקים כי הופחת משכרו סכום נוסף של 1,000 ₪. לאור האמור עוד באותו היום, הגיע בשעות הלילה המוקדמות לחנות שהוא לבוש מעיל שחור עם קפוצון, פניו מכוסות וברשותו סכין שחורה. המוכר שהיה באותה העת בחנות זיהה את אלקים וקרא בשמו בתגובה ענה אלקים: "שוד", ו"תפתח את הכספת". לאור האמור, המתלונן ניסה לפתוח את הקופה, אך בשל הלחץ לא הצליח. אלקים שאחז את הסכין בידו הניחה בסמוך לקופה, פתח בעצמו את הכספת ונטל ממנה את כספי הפידיון בסך של כ-8,350 ₪.
לאחר מכן לקח הנאשם שני קרטונים של פקטים של סיגריות מסוגים שונים, בשווי של כ-8,840 ₪, דחף את המתלונן ויצא החוצה.
לאלקיים יוחסו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן סכין שלא כדין.
כתב אישום נוסף הוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד לאוניד גורקובסקי (29) מאשקלון לאחר שניסה לשדוד סופר בעיר אשקלון. מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבוע נכנס גורקובסקי, בשעות הבוקר המוקדמות, לחנות מכולת בעיר אשקלון שלף סכין לעבר הקופאית ואמר לה "תביאי את הכסף". המתלוננת אמרה לגורקובסקי כי רק כעת פתחה את הקופה ואין שם כסף, התרחקה מדלפק והחלה לצעוק לעובד נוסף שהיה באותה העת בתוך המחסן בסופר. בתגובה ברח גורקובסקי מהמקום. לגורקובסקי יוחסה עבירה של ניסיון שוד.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יוסי אלקים (33) מבאר שבע שלאחר שנחשד שגנב כסף מחנות אותה ניהל ופוטר חזר לשדוד את החנות.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אלקים שימש כמנהל בחנות מכולת בבאר שבע. לפני כחודש לאור חשד לגניבה מכספי החנות פוטר אלקים מהחנות ובמסגרת ההסכם עם בעלי המקום סוכם כי יקוזז משכרו הסכום שהיה חסר. במועד קבלת השכר, גילה אלקים כי הופחת משכרו סכום נוסף של 1,000 ₪. לאור האמור עוד באותו היום, הגיע בשעות הלילה המוקדמות לחנות שהוא לבוש מעיל שחור עם קפוצון, פניו מכוסות וברשותו סכין שחורה. המוכר שהיה באותה העת בחנות זיהה את אלקים וקרא בשמו בתגובה ענה אלקים: "שוד", ו"תפתח את הכספת". לאור האמור, המתלונן ניסה לפתוח את הקופה, אך בשל הלחץ לא הצליח. אלקים שאחז את הסכין בידו הניחה בסמוך לקופה, פתח בעצמו את הכספת ונטל ממנה את כספי הפידיון בסך של כ-8,350 ₪.
לאחר מכן לקח הנאשם שני קרטונים של פקטים של סיגריות מסוגים שונים, בשווי של כ-8,840 ₪, דחף את המתלונן ויצא החוצה.
לאלקיים יוחסו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן סכין שלא כדין.
כתב אישום נוסף הוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד לאוניד גורקובסקי (29) מאשקלון לאחר שניסה לשדוד סופר בעיר אשקלון. מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבוע נכנס גורקובסקי, בשעות הבוקר המוקדמות, לחנות מכולת בעיר אשקלון שלף סכין לעבר הקופאית ואמר לה "תביאי את הכסף". המתלוננת אמרה לגורקובסקי כי רק כעת פתחה את הקופה ואין שם כסף, התרחקה מדלפק והחלה לצעוק לעובד נוסף שהיה באותה העת בתוך המחסן בסופר. בתגובה ברח גורקובסקי מהמקום. לגורקובסקי יוחסה עבירה של ניסיון שוד.
מוקד השטח של משרד המשפטים להכוונה משפטית מגיע לאופקים
צוות של עורכי דין ממשרד המשפטים יגיע ביום ה' (4.1), לאופקים, במטרה לסייע לתושבים ולהעניק הכוונה משפטית בכל סוגיה שעולה ממצב החירום והמלחמה.
ההכוונה המשפטית ניתנת בנושאים של ביטוח לאומי, רשות המסים ומס הכנסה, דיני עבודה, מעסיקים, שכירים ועצמאים, חובות ודחיית תשלומים, מיצוי זכויות ועוד.
עורכי הדין ישבו בבניין צור, קומה 2, ליד בית העירייה.
מתי: יום חמישי
איפה: בניין צור, קומה 2
באילו שעות: 09:30 - 14:00
צוות של עורכי דין ממשרד המשפטים יגיע ביום ה' (4.1), לאופקים, במטרה לסייע לתושבים ולהעניק הכוונה משפטית בכל סוגיה שעולה ממצב החירום והמלחמה.
ההכוונה המשפטית ניתנת בנושאים של ביטוח לאומי, רשות המסים ומס הכנסה, דיני עבודה, מעסיקים, שכירים ועצמאים, חובות ודחיית תשלומים, מיצוי זכויות ועוד.
עורכי הדין ישבו בבניין צור, קומה 2, ליד בית העירייה.
מתי: יום חמישי
איפה: בניין צור, קומה 2
באילו שעות: 09:30 - 14:00