משרד המשפטים - הערוץ הרשמי
2.5K subscribers
160 photos
10 videos
372 files
314 links
המידע הרשמי על הנעשה במשרד המשפטים.
עדכונים שוטפים לגבי שעות קבלת קהל, הקלות רגולטוריות, שירותים לציבור, חקיקה ועוד.
Download Telegram
הודעה לתקשורת
משרד המשפטים השיק מערכת דיגיטלית לקבלת מידע, יישוב סכסוכים והגשת תביעות בשירות עצמי

בשלב הראשון המערכת תפעל בתחום סכסוכי בנייני מגורים על תשלומי ועד בית, ובהמשך תאפשר גם טיפול בסכסוכים נוספים בבתים משותפים;
המערכת מספקת מידע משפטי בצורה נגישה ושפה פשוטה, הסבר על אפשרויות פעולה בהתאם לנסיבות והכוונה בניסוח מכתב התראה לפני תביעה וכתב תביעה - וכל זאת ללא צורך בידע משפטי מוקדם;

רציתם לתבוע את הדייר שבאופן קבוע לא משלם תשלומי ועד בית אבל העדפתם לא לטרוח עבור כמה מאות שקלים? חשבתם ששכירת עו"ד לא כדאית בתביעה כזו? אף פעם לא הייתם צד להליך בבית משפט, ונראה לכם מסובך להגיש תביעה כזו? כדאי שתדעו - מהיום אתם יכולים לעשות את זה לגמרי בעצמכם! משרד המשפטים השיק לאחרונה גרסה ראשונית של מערכת ODR (Online Dispute Resolution), המערכת המקוונת ליישוב סכסוכים בשירות עצמי, והתחום הראשון בו היא נכנסה לפעולה הוא סכסוכי שכנים - ביחס להליכים השיפוטיים המנוהלים בפני המפקחים על הבתים המשותפים.

המערכת האוטומטית החדשה מנגישה מידע משפטי ופרוצדוראלי רב למי ששוקל להגיש תביעה בנוגע לאי-תשלום דמי ועד בית בבניין המשותף, מסייעת לו להבין האם ההליך המשפטי מתאים לסיטואציה שלו, להכין את המסמכים הנדרשים לקראת ניהול ההליך המשפטי ולבסוף גם לנסח כתב תביעה שעומד בדרישות החוק ולהגיש אותו בלחיצת כפתור. במסגרת זו, כבר הוגשו מספר תביעות שהוכנו באמצעות מחולל התביעות הדיגיטלי של משרד המשפטים, וכתב התביעה הראשון שהוכן במערכת והוגש נמצא בטיפולה של המפקחת על המקרקעין ברחובות.

באמצעות המערכת החדשה, יכול כל אדם שמשמש נציג ועד בית או חברת אחזקה בבניין מגורים, להכין באופן פשוט ונוח כתב תביעה נגד שכן שאינו משלם דמי ועד בית, ולהגישו ללשכת המפקח הרלוונטי, וזאת גם אם אין לו רקע משפטי. המערכת מסייעת למשתמש להבין איזה מסמכים ומידע אליו לאסוף ולברר בטרם הגשת התביעה, מציעה לו לפנות לשכן הסרבן במכתב התראה לפני תביעה, ובהמשך גם יודעת לנסח את המסמך המשפטי ובהתבסס על המידע שהתובע מזין לתוכה באמצעות ממשק ידידותי ופשוט לשימוש.

המערכת עתידה להמשיך ולהתרחב בהדרגה לשימוש בהגשת תביעות נוספות בסכסוכי שכנים בבתים משותפים, ולהשתלב בהדרגה גם בהליכים שנדונים בבתי המשפט, כמו דיונים מהירים בבתי הדין לעבודה, בתביעות קטנות ועוד, ותאפשר בהמשך גם סיוע בהכנת כתב הגנה, פלטפורמה לניהול מו"מ בין הצדדים במטרה להגיע להבנות ולייתר את ההליך המשפטי היקר במידת האפשר ועוד.

רקע: פיתוח המערכת האוטומטית החדשה מתבצעת כחלק מתפיסת משרד המשפטים לקדם את הנגישות לצדק ולהנגיש את מערכת המשפט לציבור הרחב, כיעד מרכזי של המשרד בעת הזו ולשנים הקרובות. מחקר מקיף שערכה חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, שכלל מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, מצא ש-41% מהישראלים נתקלו בבעיה משפטית אחת או יותר בתחום של סכסוכי שכנים ודיור בשנתיים האחרונות, וכי זהו הנושא השני בשכיחותו שמייצר בעיות משפטיות עבור הישראלים (אחרי צרכנות). עוד נמצא במחקר, כי בשקלול של שכיחות וחומרת הבעיות המשפטיות שישראלים פגשו בשנתיים האחרונות, הבעיות בתחום השכנים והדיור הן הנושא שהכי מטריד את הישראלים כבעיה משפטית יום-יומית שמעסיקה אותם. יחד עם זאת, מהמחקר עלה כי ב-35% מהמקרים בהם נתקלים ישראלים בבעיות משפטיות בתחום השכנים והדיור, הם בוחרים לזנוח אותה ללא הגעה לפתרון, משלל סיבות – הייעוץ המקצועי ייקר מדי ביחס לעלות הבעיה המשפטית המקורית, חשש כי קבלת המענה המשפטי ייקח הרבה זמן ויצריך השקעה של זמן עבודה רב, חוסר זמינות במידע ברור אודות ההליך הדרוש אשר מייצר אי וודאות שמניעה אנשים מפעולה ועוד. 

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: הנהלת משרד המשפטים חרתה על דגלה לקדם את הנגישות למשפט, המוגדרת כאחד היעדים המרכזיים של המשרד לשנים הקרובות. בתוך כך, כלל יחידות המשרד פועלות באופן נחוש לייצר פתרונות חדשניים, מתקדמים ואפקטיביים שיתנו מענה  מהיר, זול והוגן לבעיות משפטיות המעסיקות את הציבור בישראל. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה ואגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים פעלו באינטנסיביות לפיתוח המערכת הדיגיטלית, אשר תייעל את ההליכים השיפוטיים הנידונים בפני המפקחים על רישום המקרקעין ותשמש מודל לקידום וייעול ההליכים בערכאות השיפוטיות השונות".

מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, עו"ד דוד שני: "מדובר במהלך תקדימי ופורץ דרך המצטרף לסדרת מהליכים חדשניים שקידמה הרשות בשנים האחרונות לטובת הציבור והמשק. אנו נרגשים להוביל מהלך שמטרתו הנגשת השירותים השיפוטיים לציבור בישראל וקיצור משך התנהלותם עד להכרעה במחלוקת והכל לשם עשיית משפט וצדק. מדובר בצעד משמעותי וחשוב ביותר לקידום וייעול עולם המשפט במדינת ישראל.
נמשיך לפעול להרחבת השירותים והנושאים המשפטיים הנכללים במערכת הדיגיטלית האמורה".

לינק למערכת החדשה: https://ecourts-odr.court.gov.il/app/Home

בשלב זה השירות זמין דרך המחשב, בקרוב תעלה גרסה מותאמת לגלישה מהטלפון הנייד
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון נגד השוטר זהר שחר, וזאת לאחר שתקף עצור קטין וגרם לו לחבלות.  

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סיון דוק, הנאשם שמר על מספר עצורים בתחנת המשטרה. בשלב מסוים העביר אחד העצורים, קטין הכבול בידיו, שקית ובה ארוחת צהריים אל העצור שישב בתוך תא העצורים ללא רשותו של הנאשם שנזף בקטין על כך. בעקבות זאת החל ויכוח מילולי בין השניים במהלכו התרומם הנאשם מכיסאו וסטר לעצור הקטין בפניו. במקביל הקניט הקטין את הנאשם וניבל את פיו. בתגובה, אחז הנאשם את העצור הקטין והפיל אותו ארצה. אז בעט הנאשם בגופו של הקטין כשהוא שכוב על הארץ. בהמשך, לאחר שהתרומם כפי שהתבקש לעשות, סטר לו הנאשם פעם נוספת בפניו, עד אשר הורחק הנאשם על ידי שוטרים אחרים שנכנסו למשרד. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו לעצור הקטין חבלות והוא פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. 

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום 20 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגע העבירה על נאדיר דאר אחמד, תושב עיבווין שבנפת רמאללה, וזאת לאחר שניסה לרצוח שוטר מג"ב לפני כשנה וחצי בעמדת בידוק בשער שכם מתוך מניע לאומני ואידיאולוגי.

על פי כתב האישום, הנאשם נכנס לשטח ישראל, ללא אישור שהיה, הגיע לשער שכם, התיישב על מדרגות הרחבה התחתונה כחצי שעה ולאחר מכן, כשהוא מעורר את חשדם של השוטרים במקום, החל לעלות במדרגות לכיוון רחוב סולטאן סולימאן בסמוך לעמדת המשטרה. בשלב זה החלו השוטרים במקום לתשאל את הנאשם וביקשו ממנו להציג תעודת זהות. לאחר שהנאשם ניסה להתחמק משאלות השוטרים ואמר כי אין לו תעודת זהות, הורו לו השוטרים להיכנס לעמדת מג"ב לטובת בידוק מעמיק. אז הנאשם הוריד מעל גבו את התיק שנשא, התקדם מספר צעדים אל תוך העמדה, שלף במהירות סכין ממותנו ניסה לדקור את אחד הלוחמים בעמדה שבתגובה הדף אותו לאחור באמצעות ידו. לוחם אחר שהיה במקום זינק לעבר הנאשם והשניים החלו להתקוטט תוך שהנאשם מנסה שוב ושוב לדקור אותו, עד שהצליח לדקור אותו בעוצמה בצווארו. לוחמים נוספים שהיו בעמדה ירו לעבר גופו של הנאשם. גם לאחר שנורה המשיך הנאשם לנסות ולפגוע בלוחם עמו התקוטט עד שנוטרל. כתוצאה מדקירת הסכין הלוחם הובהל לבית החולים שם ביצעו בו טיפול רפואי מציל חיים.

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של מעשה טרור של ניסיון לרצח, החזקת סכין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל בניגוד לחוק. במסגרת שמיעת הראיות בתיק,  הנאשם טען כי רק התגונן מפני השוטרים, ואולם הפרקליטות, באמצעות עו"ד שגיב עוזרי, הביאה שורה של ראיות להוכחת כוונתו האמיתית של הנאשם, לרבות עדויות הלוחמים במקום, עד כי לבסוף הודה הנאשם במעשיו וירצה עונש של 20 שנות מאסר בפועל. בנוסף, נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי, ונוכח פגיעתו בלוחם ובהמשך לעתירת המאשימה ולעדות הלוחם שנשמעה בבית המשפט, נפסק כי הנאשם גם יפצה פיצוי כספי את הלוחם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד זיו אייזיק (20) מחולון בגין שורה של עבירות מין שביצע, לכאורה, בקטינים ובגירים באמצעות "אינסטגרם" ו- "נוני צ'אט".

על פי עובדות כתב האישום, במהלך תקופה של למעלה מחצי שנה ובעשרות הזדמנויות, פנה אייזיק למשתמשים שונים באינסטגרם ובנוני צ'אט, חלקם קטינים, הציג את עצמו בכזב בשם "שירה לוי", צעירה כבת 19 מתל אביב, וניהל עמם שיחות מיניות, במסגרתן ביקש מהם לשלוח לו תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני ואף לקיים עימו שיחות וידאו מיניות. בעקבות בקשותיו של אייזיק ובשל מצג השווא שהציג כאילו הוא צעירה בשם שירה, שישה נפגעי עבירה, מהם ארבעה קטינים ושני בגירים, צילמו עצמם בעירום מלא או חלקי, ושלחו לו תמונות מיניות שלהם. כמו כן, שני קטינים ביצעו בעצמם מעשים מגונים ועבירות מין לבקשת אייזיק, תוך כדי ניהול שיחות וידאו איתו ובזמן שהוא צופה בנעשה.

כתב האישום כולל שמונה אישומים ומייחס לאייזיק עבירות של גרם מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים בהסכמה שהושגה במרמה באשר למיהות העושה, גרם מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים בהסכמה שהושגה במרמה באשר למיהות העושה, ניסיון לקבלת דבר במרמה, מידע כוזב, התחזות כאדם אחר ועוד
בנוסף לכתב האישום, ביקשה הפרקליטות לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בפרקליטות ציינו את פעולותיו המניפולטיביות של אייזיק, כאשר התייצג בפני נפגעי העבירה כאישה צעירה וניצל באופן בוטה את תמימותם. עוד צוין כי מעשיו של אייזיק, היקפם ונסיבותיהם, ובכלל זה משך הזמן בו ביצע את המעשים, כשהוא מצליח להסתירם, מלמדים על המסוכנות המינית הגבוהה הנשקפת ממנו.

החקירה בתיק נפתחה בעקבות דיווחים שהתקבלו במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, ובעקבות הדיווחים למוקד נפתחה חקירה ביחידה 105 בליוויה הצמוד של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד יוסף פרייזר, תושב העיר כבן 35, וזאת לאחר שהתחזה לאחר, יצר קשרים עם 30 נשים ופיתה אותן לקיים עמו מערכת יחסים מינית.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מוריה הירש-כהן, הנאשם לימד תודה בישיבת "אור ירושלים" בבית מאיר וניהל אורח חיים חרדי יחד עם אשתו וילדיו. במהלך התקופה שבין חודש מרץ 2016 ועד חודש יולי 2023 יצר הנאשם לעצמו זהות בדויה ופתח באתרי היכרויות שונים, "טינדר", "באמבל", ו"אוקי קיופיד" חשבון פיקטיבי במסגרת הזהות הבדויה - "ג'ייק סגל", רווק ללא כל סממן לכך שמנהל אורח חיים דתי וכאדם שעובד עם כלבי נחייה לעיוורים ומתגורר בדירת שותפים. זאת במטרה לפנות ברשת לנשים שונות תחת הזהות הבדויה ומצגי שווא שונים וליצור עמן קשר על מנת לקבל מהן תמונות וסרטונים אינטימיים, להיפגש עמן ולקיים עמן מגע מיני ויחסי מין. במהלך השנים הללו הנאשם, תחת הזהות הבדויה, ובאמצעות מצגי השווא פנה לנשים שונות בתחכום ובשיטתיות באמצעות אתרי ההיכרויות ולאחר מכן באמצעות הווטסאפ, כאשר בחלק מן המקרים ניהל קשרים במקביל עם מספר מתלוננות. על מנת לרכוש את אמונן ולפתות אותן להוסיף ולהיפגש עמו המשיך והעמיק לאורך הקשר את מצגי השווא ואת זהותו הבדויה, הבטיח להן הבטחות שלא היה בכוונתו לקיים ואמן להן בכזב כי הוא מעוניין בקשר רציני ובלעדי, הביע בהן התעניינו ואמפטיה לאורך הקשר והרעיף גילויי חיבה ואהבה וזאת על מנת לתחזק את מצג השווא. כל זאת עשה הנאשם במטרה לקבל מהן תמונות אינטימיות, מגע מיני ויחסי מין במרמה. המתלוננות נפגשו בעשרות הזדמנויות עם הנאשם וקיימו עמו מערכת יחסים מינית וחלקן אף שלחו לו תמונות וסרטונים אינטימיים שלהן.

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומידע כוזב ממחשב.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מוחמד אל עליווי (33) מלוד ומועין שלאלפה (33) מבאר שבע לאחר שלאור יום באמצע שכונת מגורים ניסו לרצוח אדם ביריות
 
מכתב האישום שהגישה עו"ד טל אדיר כהן עולה כי בתחילת חודש שעבר עמד המתלונן בחניה בעיר אשדוד בסמוך לרכבו. כאשר ברכב ישבו במושב האחורי אשתו וגיסתו, ובמושב הנוסע הקידמי אחיו, בדרכם לנופש בצפון הארץ. בעוד המתלונן מסדר את המזוודות והתיקים בתא המטען, הגיעו הנאשמים למקום ברכב גנוב. אז יצא אחד מהנאשמים מהרכב שהוא רעול פנים ונושא נשק התקרב למתלונן וירה בו 6 יריות.
 
בעוד המתלונן התמוטט במקום כשהוא שותת דם, חזר הנאשם אל הרכב והשניים נמלטו מהמקום לכיוון מודיעין. שוטרים שנסעו בניידת משטרה קיבלו דיווח על האירוע, הבחינו הרכה והחלו לדלוק אחריה כשהם מדליקים אורות כחולים וכורזים לנאשמים. המטרה להימלט מהשוטרים נכנסו הנאשמים ליער בן שמן ולאחר נסיעה קצרה ביער הפסיקו השוטרים את המרדף מחשש לפגיעה באנשים ששהו ביער.
 
הנאשמים המשיכו בנסיעה, הגיעו לאזור התעשיה במודיעין, שם החנו את היונדאי  והלכו לתחנת אוטובוס הנמצאת בקרבת מקום. כוח משטרה שהגיע למקום איתר את היונדאי ועצר את הנאשמים שעמדו בתחנת האוטובוס.
 
בעקבות האירוע עבר הנאשם מספר ניתוחים ואף שהה במחלקת טיפול נמרץ, במועד הגשת כתב האישום המתלונן עדיין נמצא במוסד שיקומי.
 
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד אדיר כהן כי: ".... המשיבים ביצעו ניסיון רצח שברור כי קדם לו תכנון מוקדם מראש. הגיעו ברכב גנוב ומזויף לשכונת מגוריו של היעד וירו בו לאור יום ולעיני בני משפחתו ואזרחים אחרים שהיו במקום. מדובר בירי אשר אך בנס לא גרם למותו של א' אשר נפצע באורח אנוש ולא גרם לפגיעה באזרחים נוספים."
 
לנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק והסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע.
 
מצ"ב כתב האישום ובקשת המעצר.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד  שאהר אבו מדיגם (23) מרהט בגין עבירות נשק.
 
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי עולה כי במספר הזדמנויות שונות שלח אבו מגידם באמצעות אפליקציית ה"ווטסאפ" תמונות של פריטים הנחזים להיות אקדחים וכן מחירים וניהל משאות ומתנים לצורך רכישה ומכירה של כלי נשק. באחד המקרים שלח אבו מדיגם תמונה שלו יושב בביתו ומחזיק רובה סהר ובמקרה אחר צילם אבו מדיגם (או מי מטעמו) את בתו הפעוטה בכורסת סלון ביתו כאשר מסביבה מספר רב של כלי נשק שהיו בחזקתו.
 
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד דמרי כי: "...המשיבה לא תרחיב אך כן תציין כי עסקינן בעבירות נשק מהרף החמור, וכן בימנו אלו עבירות הנשק במדינת ישראל ופרט במגזר הערבי, מהוות מכת מדינה..."
 
לאבו מדיגם יוחסו עבירות של שלושה אישומים ועבירות של ניסיון לרכישת נשק, ניסיון לסחר בנשק, נשיאת  נשק החזקת נשק.
 
התיק נחקר על ידי תחנת רהט במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד פאטמה עמארנה, תושבת יעבד, לאחר שניסתה לדקור שוטר ביציאה מהר הבית.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד בני ליבסקינד, הנאשמת החליטה לפגוע באיש בטחון ישראלי על רקע פעילות כוחות צה"ל בג'נין, לכן הצטרפה לקבוצת נשים שנסעה מג'נין להתפלל במסגד אל אקצא וקנתה סכין בעיר העתיקה בירושלים. בסיום התפילה העבירה את הטלפון הנייד ברשותה ל"מצב טיסה", הכניסה אותו לתיקה והשאירה את התיק בסמוך למסגד. בערב, צעדה הנאשמת לעבר שער חוטה עם הסכין ברשותה וכשהגיעה סמוך לשוטרים בסמוך ליציאה, הסתערה על שוטר שעמד בקצה גרם מדרגות וניסתה לדקור אותו פעם אחר פעם בפלג גופו העליון. השוטר ניסה להתרחק אך הנאשמת המשיכה בפעילותה, אז בעט בה השוטר, הפילה ארצה והשתלט עליה.

כתב האישום מייחס לנאשמת ביצוע עבירה של מעשה טרור של ניסיון לרצח.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרה של הנאשמת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט השלום באשקלון כתב אישום נגד יוסי שון בראל (19) מאשדוד לאחר שסחט באיומים ותקף קטין שלטענתו היה חייב לו כסף.
 
מכתב האישום שהגישה עו"ד חן עסיס לביא עולה כי לפני מספר חודשים שהה הקטין (13) בגן ציבורי באשדוד, שם הבחין בראל בקטין משוחח עם אדם נוסף שטוען כי הקטין חייב לו 50 ₪. בראל, ששמע את השיחה הציע לקטין שישלם עבורו את החוב והקטין בתמורה הקטין יגנוב עבורו קורקינט. הקטין סירב. מספר ימים לאחר מכן, פגש בראל את הקטין, אמר לו שהוא שילם עבורו את החוב ודרש ממנו להתחיל ולגנוב עבורו דברים כגון אופניים חשמליים תוך שהוא מציין שהקטין חייב לו 5,000 ₪ גם הפעם הקטין סרב. בראל חזר על דרישה זו במספר הזדמנויות שונות ואף איים אליו כי ידקור אותו,  אך הקטין סירב וסיפר לאמו. 
 
באחת הפעמים לאחר שהקטין התחמק מלפגוש את בראל, הגיע האחרון לביתו של הקטין. אמו של הקטין פתחה את הדלת וכאשר שאלה את בראל לסיבה בגינה הוא מחפש את בנה נענתה כי הקטין "חייב" לו אופניים. באותו מעמד איים בראל על הקטין ועל אמו בכך שאמר לה שאם הוא תופס את הקטין הוא "פותח" אותו במכות וכדאי, שהוא לא ימצא אותו בחוץ. בשל איומיו של בראל ובשל חששו ממנו, הסתגר הקטין בדירה ולא יצא ממנה כשבועיים.

באחד מהימים לאחר שהקטין ברח מבית אביו, רכבו הקטין וחברו על אופניהם ברחבי העיר, כאשר בראל, שבאותה העת רכב עם קרוב משפחתו על אופנוע באזור, הבחין בהם הוא החל לרדוף אחריהם עד שנפלו מאופניהם. אז עצר בראל את האופנוע בסמוך לקטן וחברו, ניגש אליהם הכה אותם בפניהם והורה להם לנסוע אחריו למקום שאין בו מצלמות ולא, ידקור אותם. הקטינים המפוחדים עשו כדבריו ונסעו אחר בראל וקרוב משפחתו. בהגיעם למקום, פנה בראל לקטין בעט בפניו ואמר לו שאמא שלו השפילה אותו. מעוצמת הבעיטה נפל הקטין לרצפה ובעודו על הרצפה, המשיך בראל לתקוף אותו בבעיטות ובאגרופים, דרך על ראשו ואף ריסס את פניו בגז פלפל. בשלב מסוים פנה בראל אל קרוב משפחתו שעמד בסמוך אליו ואמר לו שיביא לו "סכין יפני" כדי שיוכל לחתוך את הקטין. אך הוא סירב.

אז פנה הנאשם לחברו של הקטין נתן לו 10 ₪ ואמר לו לסוע הביתה תוך שהוא מאיים עליו שאם הוא יספר למשטרה הוא יגמור אותו. בהמשך פנה בראל לקטין ואמר לו שישחרר אותו רק לאחר שיגנוב בעבורו ביגוד מחנות הנמצאת באזור. הקטין המופחד והחבול הסכים. בעוד בראל וקרוב משפחתו החלו לסוע לכיוון החנות על האופנוע, עלה על הקטין על אופניו והחל לסוע אחריהם, במהלך הדרך הוא ניצל הקטין את העובדה כי בראל היה רחוק ממנו ברח מהמקום עם האופניים, חזר לדירתו, סיפר לאימו את מה שאירע והיא הזמינה משטרה.
 
לנאשם יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח,  ניסיון לשידול לגניבה,  איומים, הדחה בחקירה ותקיפה שגרמה לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט הכלכלי בתל אביב כתב אישום כנגד האחים אבי ורצברגר-רגב ועזרא רגב, בתו של אבי רגב ליאת טונקונוגי, ושתי חברות בבעלותם שנרשמו במדינות זרות. על פי כתב האישום האחים רגב מסרו מידע כוזב לפקיד השומה, במטרה להסתיר את הקשר של החברות לישראל ולהתחמק מתשלום מס בישראל. טונקונוגי, ששימשה כמנהלת בחברות בבעלות האחים רגב, מואשמת כמי שהייתה מעורבת במסירת המידע הכוזב.

בנוסף, הואשם בכתב האישום גם רו"ח אריה שרוני, בגין אי דיווח על הכנסה של האחים רגב מדיבידנדים אותם קיבלו מהחברות בבעלות, וזאת ללא הצדק סביר.


על פי כתב האישום, שהגישו עו"ד הילה מנשה ז'בנר ועו"ד תמר פירון, האחים רגב עוסקים, באמצעות חברות שבבעלותם ובניהולם, בפעילות סחר בינלאומי מקביל, על ידי רכישת סחורות מסיטונאים במדינות בהן המחירים נמוכים ומכירתם במדינות בהן מחירי הסחורות גבוהים. פעילות הסחר בוצעה בישראל באמצעות חברה שנרשמה בישראל, כאשר שתי חברות שנרשמו במדינות זרות, - OZ GROUP LIMITE שנרשמה באיי הבתולה, ו -EMA Trading Limited, שנרשמה באיי מאן, שימשו כפלטפורמות לרכישת הסחורות בשווקים זולים ומכירתן בשווקים יקרים.

בשנת 2015, כחלק מדיונים שהתקיימו אצל פקיד השומה בנוגע לתושבות של החברות ולחובתן לשלם מס בישראל, מסרו האחים רגב לפקיד השומה מסמך המכיל מידע כוזב לגבי פעילות החברות שנרשמו בחו"ל, וזאת במטרה להסתיר את זיקותיהן לישראל ולהביא להתחמקות מתשלום מס בישראל.

הכנסותיהן של החברות אוז ואמה בשנים 2015-2006 נאמדות בסך של כ-135 מיליון יורו.

בנוסף על פי כתב האישום שהוגש, בין השנים 2015-2013, האחים רגב, ביחד עם רו"ח שרוני לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות מדיבידנדים בהיקף של מעל 11.5 מיליון ש"ח שהאחים קיבלו מחברת אוז, וזאת ללא הצדק סביר.

לאבי ורצברגר–רגב, עזרא רגב, ליאת טונקונוגי והחברות אוז ואמה יוחסו עבירות של השבת תשובה כוזבת, ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה, והכל בכוונה להתחמק מתשלום מס; לאבי ורצברגר–רגב, עזרא רגב ורו"ח אריה שרוני יוחסו עבירות של הגשת דו"ח לא נכון ללא הצדק סביר.
שלום רב,

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:

מצורף כתב תשובה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שהוגש לבג"צ בעניין התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בשאלת דחיית כניסתו לתוקף של התיקון בעניין הנבצרות.


בכתב התשובה נכתב כי חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי.

היועצת המשפטית לממשלה ציינה כי באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי ״מסך בערות".

כתב התשובה הוגש על ידי מנהל מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן ועו"ד רן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל היום את עמדת הפרקליטות והרשיע את ראובן ולר בגין רצח עמוס סער ז"ל בנסיבות מחמירות באחריות מופחתת ועבירות נוספות.


על פי כתב האישום, החל משנת 2018 נהג הנאשם להטריד את המנוח ומשפחתו, לצלצל ארוכות בפעמון דלת דירתם ולטעון בפניהם כי כלבתם נובחת והדבר מפריע לו. בנוסף, נהג הנאשם לאיים על המנוח ומשפחתו באיומים שונים, בין היתר, כי ישרוף את ביתם, וכי "יקרה להם משהו לא טוב". הנאשם נהג לתלות שלטים ברחבי השכונה שכותרתם "צער בעלי חיים- משפחת סער" ובאחת הפעמים הגיע לפתח ביתו של המנוח ואיים עליו כי "ירצח אותו, יהרוג אותו ויגרום לו למות ברעב". המנוח ואשתו ניסו לפייס את הנאשם בדרכים שונות אך ההטרדות מצידו לא פסקו. בחודש דצמבר 2019 לאחר שהנאשם ראה את מכונית המנוח בחניה ווידא כי המנוח נמצא בביתו, הצטייד בסכין ממטבחו ויצא מדירתו לכיוון דירת המנוח, דפק על דלתו וכאשר פתח המנוח את הדלת, התנפל עליו הנאשם, והחל לדקור אותו באמצעות הסכין בפלג גופו העליון. המנוח צלצל מספר פעמים בפעמון דלת דירת השכנים כדי לנסות ולהשיג עזרה, אולם הנאשם המשיך לדקרו עד שהתמוטט שותת דם. הנאשם המשיך לדקור את הנאשם ולבסוף נעץ את הסכין באזור עורפו של המנוח. המנוח פונה לבית החולים כשהסכין נעוצה בצווארו, כשהוא ללא דופק וללא נשימה אולם כל מאמצי הרופאים להחיות אותו עלו בתוהו, והמנוח נפטר מפצעיו. בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי הוא אינו אחראי למעשיו.

פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עוה"ד גלית שוהם ובני ליבסקינד ביקשה לקבוע כי הנאשם אחראי למעשיו למרות מחלת הנפש שבה אובחן לאחר הרצח ובניגוד לחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי.
הודעה מטעם הפרקליטות:

ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה שהוגשה נגד החלטת רשות המקרקעין ישראל (רמ"י) שלא להקצות קרקע משלימה בפטור ממכרז בתכנית 'האצטדיון' באשדוד.


במסגרת העתירה ביקשה החברה היזמית א.י.ז.י אבו החזקות להורות לרמ"י להקצות לעותרת בפטור ממכרז מקרקעין המצוינים בשטח אצטדיון רובע א' באשדוד כמגרשי השלמה, בטענה כי פרויקט הפינוי בינוי אותו מקדמת החברה לא יהיה כדאי כלכלית ללא הקצאת מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז. לטענת החברה עוד בשנת 2019 התקבלה החלטה לאשר את המלצת הרשות להתחדשות העירונית להקצות לה את מגרשי ההשלמה בפטור, לפיכך התבקש ביהמ"ש להצהיר על ביטול החלטת הנהלת רמ"י שלא להקצות לעותרת מגרש השלמה זאת לאור העובדה כי פרויקט פינוי בינוי הינו כלכלי גם ללא מגרשי השלמה, כך שלא מתקיים הטעם בהקצאת הקרקע בפטור ממכרז.

מנגד טענה רמ"י באמצעות עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) כי החלטת הרשות משנת 2019 לא הייתה החלטה להקצאה אלא החלטה לייעוד המגרשים כמגרשי השלמה, שכן נכון לשנת 2019 לא בשלו התנאים לבחינת ההקצאה, מיד ובסמוך לקבלת ההחלטה לייעוד הודע לחברה כי שאלת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, והצורך בהקצאה בפטור ממכרז אם לאו תיבחן בסמוך לקבלת ההחלטה על ההקצאה אם לאו, ובהתאם לשומה עדכנית. עוד נטען כי העותרת בוחרת להתעלם מקיומה של הודעת הרשות בעניין משנת 2019, ולא מסבירה מדוע לא פעלה לתקיפתה סמוך לקבלתה אף שאין ספק כי מדובר בהודעה מפורשת לכל הדעות לפיה אין המדובר בהחלטת הקצאה וכי לצורך ההקצאה תיערך בחינה מחודשת של הכדאיות הכלכלית של המיזם. כמו כן נטען כי העותרת כלל לא הצליחה להוכיח כי היום, משהושלמו התנאים לבחינת ההקצאה בפטור, היא עומדת בתנאים לקבלת הקרקע בפטור במכרז- דהיינו כי אכן פרויקט הפינוי בינוי בניהולה, אכן נעדר כדאיות כלכלית ללא הקצאת הקרקע המשלימה בפטור ממכרז, וזאת בניגוד לשומת הרשות אשר מצביעה על רווחיות גדולה אף ללא הקצאתם של מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז.

ביהמ"ש המחוזי, השופטת חני סלוטקי דחתה את העתירה במלואה וחייבה את העותרת בהוצאות ביהמ"ש בסך 20,000 ₪. במסגרת החלטתה ציינה השופטת סלוטקי כי: "יש לקבל טענת המשיבה, כי על הרשות להימנע ממתן הטבות מפליגות במקרים שאינם מצדיקים זאת, בוודאי שעה שברירת המחדל בהקצאת מקרקעין היא מכרז ומתן הפטור ממכרז הוא החריג שבחריגים".

עוד נקבע כי, לשונה של החלטת רמ"י בעניין מגרש השלמה ברורה ומלמדת על הבחנה בין הקצאה לייעוד. כאשר אין ספק כי החלטת הרשות משנת 2019 הינה החלטה על יעוד בלבד, ולא החלטה על הקצאה. עוד קבע בית המשפט כי רק בחלוף כשנתיים מהחלטת הרשות משנת 2019 לייעוד המגרש לקרקע משלימה מולאו התנאים לבחינת הקצאה כך שאין ספק כי לא הייתה יכולה להתקבל החלטה על הקצאת המגרשים. למעשה לאחר פניית העותרת לרמ"י לצורך בחינת ההקצאה בפטור ממכרז, הבקשה נדחתה שגם נמצא כי קיימת כדאיות כלכלית לפרויקט אף ללא הקצאת מגרש השלמה ולכן לא התקיים התנאי היסודי להקצאת מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז בהתאם להחלטות הרשות התקפות.

ביהמ"ש קיבל את טענת רמ"י כי קיים שיהוי של כ- 4 שנים המצדיק דחיית העתירה על הסף - העותרת ידעה היטב כי החלטת הרשות משנת 2019 הינה החלטה לייעוד ולא להקצאה והדבר הובא לידיעתה באמצעות עורכת דינה באותה העת, אם סברה העותרת כי היה על רמ"יום לקבל החלטה להקצאה ולא לייעוד, הרי שהיה עליה לעתור עוד בשנת 2019.

ביהמ"ש דחה את טענות העותרת נגד התנהלות רמ"י וקבע כי לא נמצא כל שיהוי בפעולותיה של רמ"י לעניין הזמנת השומה, וכי אין לקבל את טענת העותרת, לפיה "הרשות חיפשה כל דרך שלא לבצע את ההקצאה".

לפיכך, ביהמ"ש מצא לדחות את העתירה על הסף, לרבות בשל שיהוי, תוך חיוב העותרת בהוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.
סיכום שנה במחלקת חנינות במשרד המשפטים

שלום רב,

במהלך השנה האחרונה טופלו במחלקת חנינות במשרד המשפטים 1,313 בקשות חנינה, מרביתן (62%) היו בקשות למחיקת רישום פלילי אשר ברובן הגדול אף הועברו לגביהן חוות דעת חיוביות לנשיא המדינה, הממליצות להעניק חנינה למבקשים, כך עולה מנתוני מחלקת החנינות במשרד המשפטים המתפרסים כעת, ערב יום הכיפורים תשפ"ד.

הסמכות לחון עבריינים, להקל בעונשים שונים, למחוק רישום פלילי ולקצוב מאסרי עולם היא סמכות יחידה ומיוחדת בתחום הממשל והמנהל, סמכות של חסד ורחמים, המופעלת בנסיבות חריגות ומיוחדות ובמשורה, השמורה לנשיא המדינה. מחלקת חנינות במשרד המשפטים בוחנת את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, אוספת את המידע וחוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה ומגבשת חוות דעת המובאת בפני שר המשפטים, טרם המלצתו לנשיא המדינה.

בהמשך למדיניות חנינות מיוחדת לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל עליה הכריזו נשיא המדינה ושר המשפטים, במסגרתה יינתן משקל מיוחד לנסיבות אישיות ומשפחתיות ולתהליכי שיקום ביחד למבקשי חנינה בני 75 ומעלה, לצעירים שנידונו בפלילים בהיותם קטינים והשתקמו ולנכי צה"ל ומערכות הביטחון, להלן מספר נתונים על פעילות מחלקת חנינות במשרד המשפטים בשנה החולפת:


במהלך השנה האחרונה טופלו במחלקת חנינות במשרד המשפטים 1,313 בקשות חנינה, מתוכן 813 (62%) בקשות למחיקת רישום פלילי, כ-277 (21%) בקשות להקלה בעונשי מאסר בפועל (הן מאסר מאחורי סורג ובריח והן מאסר בעבודות שירות), כ- 150 (11%) בקשות להקלה בעונשי פסילה וכ- 73 (6%) בקשות להקלה בעונשי קנסות (תעבורה, מנהלי ופלילי).

בתקופה זו העבירה מחלקת חנינות 1,184 חוות דעת לשר המשפטים, מתוכן 28% חוות דעת חיוביות הממליצות להעניק חנינה למבקשים. מתוך כל חוות הדעת החיוביות שהועברו, כ- 62% הן המלצות חיוביות למחיקת רישום פלילי, כ- 12% מתוכן הן להקלה בעונשי קנסות, כ- 7% מתוכן הן להקלה או סיווג עונשי פסילה וכ- 5% מתוכן הן להקלה בעונשי מאסר בפועל (הן מאסר מאחורי סורג ובריח והן מאסר בעבודות שירות).


בתוך כך, במהלך השנה החולפת המשיכה מחלקת חנינות לקדם את מתווי החנינות המיוחדים בהובלת נשיא המדינה ושר המשפטים, שנועדו לקדם אינטרסים חברתיים, לתת מענה למצוקות חברתיות קשות ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות:

מתווים שיצאו לדרך במהלך השנתיים האחרונות:

מדיניות חנינות לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל, במסגרתה ניתן משקל מיוחד לנסיבות אישיות ומשפחתיות, ולתהליכי שיקום ביחס למבקשי חנינה בני 75 ומעלה- אוכלוסייה שהייתה שותפה לעיצוב פניה של המדינה; נכי צה"ל ומערכות הביטחון, מי שתרם תרומה ייחודית לביטחון המדינה (בכללם הלומי קרב); וכן של בגירים צעירים שביצעו עבירות בהיותם קטינים, עלו על דרך הישר ומנהלים אורח חיים נורמטיבי ותורם לחברה. זאת מתוך מטרה לחזק ולהעצים את אלה שעברו תהליך שיקום ולהסיר חסמים העומדים בפניהם כך שיוכלו לצמוח ולהתפתח תעסוקתית, להשתלב בחברה ולתרום לה.
קריאה מיוחדת של נשיא המדינה לאזרחי ישראל לעידוד הגשת בקשות, בדגש על בקשות למחיקת רישום פלילי, הקריאה פורסמה לרגל חג הפסח, חודש הרמדאן, עיד אל פיטר וחג הפסחא, חגים שחפפו בשנה זו במועדיהם ואיחדו את אזרחי ישראל מכל הדתות - ימי קדושה, חמלה וחירות (פורסמה במרץ 2023)
קול קורא להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית בלבד, כמהלך משלים לשינויי המדיניות והחקיקה בתחום זה (קול הקורא פורסם במרץ 2022).

מתווים שיצאו לדרך בשנים קודמות:


קריאה מיוחדת למי שנדונו בעבר בבית משפט בגין עבירות על רקע הימצאותם במעגל הזנות להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי,
זאת, כדי לעודד הליכי שיקום של הנמנים על אוכלוסייה זו ועל מנת לסייע להם להשתלב מחדש בחברה ובתעסוקה (פורסמה בדצמבר 2020).
מתווה החנינות המיוחד למחיקת רישום פלילי של יוצאי אתיופיה שנשפטו על רקע של שיטור יתר, מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים, כמו גם חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט (פורסם בנובמבר 2018).

מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים, עו"ד לימור גולדנברג-חדד: "שיעור משמעותי מבקשות החנינה המוגשות מתמקד במחיקת רישום פלילי של מי שעברו הליכי שיקום, עלו על דרך הישר ומבקשים להקל עליהם להשתלב בשוק העבודה, ולהסיר מעל גבם את כתם התיוג הפלילי. בהקשר זה ראוי לציון המסלול המיוחד למחיקת רישום פלילי לחיילים, במסגרתו מקיימת מחלקת חנינות שיתוף פעולה עם קצין חינוך ראשי בצה"ל וזאת על מנת לסייע לחיילים שנדונו בפלילים טרם שירותם הצבאי להשתלב בחברה האזרחית בתום שירותם. מהנתונים עולה כי 99% מכלל בקשות החיילים המוגשות באמצעות מנגנון שיתוף פעולה זה - נענות בחיוב. חשוב לציין כי סמכות החנינה מיועדת למקרים חריגים בלבד, שבהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
כל בקשת חנינה נבחנת תחילה במחלקת חנינות במשרד המשפטים, עובדי המחלקה בוחנים את הבקשות, אוספים מסמכים וחוות דעת מכלל הגורמים הרלוונטיים, וזאת על מנת לפרוש בפני שר המשפטים ולאחריו נשיא המדינה תמונה רחבה ומעמיקה ביחס לבקשה ובסופה המלצה מקצועית שתאפשר קבלת החלטה".

להגשת בקשות חנינה באתר משרד המשפטים:

https://www.gov.il/he/service/pardon_request


לפרטים נוספים על פעילות מחלקת חנינות במשרד המשפטים: https://bit.ly/3Cn2AJP
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים

עושים סוף לאגרת הוצאות פרסום בבקשות צווי ירושה

משרד המשפטים במהלך להפחתת הנטל הרגולטורי: שר המשפטים יחתום בקרוב על תקנות לביטול החובה לפרסום בקשות צווי ירושה וצווי קיום צוואה בעיתונות המודפסת, ובהתאם יופחת תשלום הוצאות הפרסום המתלווה להגשת בקשות אלו.


מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה עולה כי בשנת 2022 לבדה נפתחו למעלה מ-50,000 בקשות לצווי ירושה ובקשות לצווי קיום צוואה. עד עתה, כחלק מהליך בקשה לצו ירושה, היה נדרש כל אזרח לתשלום אגרה של כ-65 ₪ לצורך פרסום הבקשה בפרסומים הממשלתיים ובעיתונות המודפסת.

בדו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול בירושות ובצוואות שפורסם בשנת 2019, המליץ המבקר כי בכל הנוגע לטיפול בענייני צוואות וירושות, על האפוטרופוס הכללי לשוב ולבחון מהן הדרכים היעילות ביותר לפרסום דבר הגשת בקשה ולהשגת המידע הדרוש מפרסומה. בהמשך לכך, אגף השירות במשרד המשפטים ביצע סקר בקרב מגישי התנגדות לצווי ירושה, אשר בדק כיצד מגישי ההתנגדות נחשפו לעובדה שהוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה הרלוונטית להם.

ממצאי הסקר העלו כי מרבית מגישי ההתנגדות (71%) ידעו על הגשת הבקשה באמצעות יידוע של מגיש הבקשה או באמצעות אתר האינטרנט, לעומת 3% בלבד שציינו כי ידעו על הגשת הבקשה מהעיתונות המודפסת. בעקבות הממצאים, ובעבודה משותפת עם ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוחלט על הפסקת הפרסום בעיתונות המודפסת וזאת מתוך מטרה לייעל את ההליך ולהפחית את התשלומים המוטלים על האזרח במסגרת הליך הגשת בקשה לצו ירושה.

בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה באתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה: https://www.gov.il/he/services?subject=parents_and_children&subsubject=death_survivors_and_compensation
 
אזהרת הרשות להגנת הפרטיות מפני דלף מידע באתרי חיפוש עבודה
לאור פרסומי מערך הסייבר הלאומי בדבר קמפיין תקיפה פעיל, שמתמקד במחפשי עבודה בישראל, בחנה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים את האירוע, ובמסגרת בחינה זו עלה, כי תוקפים איראניים פרסמו ברשת מידע אישי של מועמדים לעבודה באתרי חיפוש עבודה. הפרסום כולל צילומי תעודות זהות, קבצי קורות חיים ומידע נוסף. הרשות בוחנת את הנושא אל מול הגורמים הרלוונטיים על מנת לוודא הסרת הדלף והתפשטותו. הרשות מדגישה בפני ציבור המועמדים שנרשם באתרי חיפוש עבודה, כי עליו לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לקבלת הודעות מגורמים שאינם מוכרים לו ואף להחליף באופן מידי את הסיסמה לאתרים אלו בסיסמה חדשה וחזקה. חשוב לגלות ערנות גבוהה לניסיונות תקיפות המשך באמצעות דיוג (פישינג) בהודעות טקסט (וואטסאפ, סמס וכיוב') ובדואר אלקטרוני. יש להיזהר ולהימנע לחלוטין מלחיצה על קישורים המצורפים להודעות חשודות, או כאלה שזהות השולח אינה מוכרת. למען הזהירות, מומלץ תמיד להיכנס לשירות הנדרש באמצעות הקלדה עצמית של כתובת האתר ולא באמצעות קישור. הרשות מבקשת להנחות את הציבור להגביר מודעות, לנקוט במשנה זהירות ולפעול על פי המלצותיה שפורסמו לציבור הרחב במקרים דומים: https://www.gov.il/he/departments/general/leak_privacy_recommendations
 
שלום רב,
 
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד שוטר, וזאת לאחר שירה כדור ספוג לעבר קטינה בירושלים ופצע אותה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עדי וולנרמן ונחקר על ידי צוות ירושלים במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך מבצע "שומר החומות" התרחשו בשכונת שייח ג'ראח הפרות סדר שכללו יידויי אבנים, ירי זיקוקים והצתות מצד מתפרעים אל עבר כוחות משטרה שנכחו במקום. הנאשם, במסגרת תפקידו כשוטר, הגיע לשכונה לצורך טיפול בהפרות הסדר, בעודו חמוש ברובה ספוג. בשלב מסוים הבחין הנאשם במספר אנשים יוצאים מפתח שער הבית, ביניהם קטינה כבת 16, אביה ואחיה. הנאשם, בעודו אוחז בנשק, אמר לנוכחים להיכנס לתוך הבית, ובהתאם להוראתו נכנסו בני המשפחה לתוך חצר ביתם. אז, בעודם נכנסים לתוך חצר ביתם עם גבם לנאשם, הרים הנאשם את הנשק, ירה לעברם כדור ספוג, ללא הצדקה ובניגוד להוראות הנוהל בדבר הפעלה ושימוש בכדור ספוג. כדור הספוג שנורה פגע בגבה של הקטינה וכתוצאה מכך נגרם לה שבר בעמוד השדרה ופגיעה בריאה הימנית. הקטינה סבלה מקשיי שינה, כאבי גב והגבלה בתנועה ונזקקה לחגורת גב. מיד לאחר מכן, טען הנאשם את הנשק בכדור ספוג נוסף, וירה כדור נוסף שפגע ברגלו של האב.
 
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ירי מנשק חם ותקיפה סתם.
 
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרטיו המזהים של השוטר הנאשם.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
בית משפט השלום בירושלים הרשיע לאחרונה את מאהר חניפס, שוטר סיור לשעבר במחוז ירושלים, וזאת לאחר שביצע מעשים מגונים בנהגת שעצר לבדיקה.
 
על פי כתב האישום שנחקר והוגש על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, המתלוננת נהגה ברכבה ופנתה בצומת בה מוצב תמרור עצור. אז הורה לה הנאשם לעצור בצד הדרך בטענה כי לא צייתה לתמרור העצור. במהלך הבדיקה שערך לה השוטר, בדיקת רישיון הנהיגה ורישיון הרכב, הוא ביצע בה מעשים מגונים. בהמשך החזיר את המסמכים למתלוננת ושחרר אותה לדרכה. במענה לכתב האישום כפר הנאשם במעשים המיוחסים לו. המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד יולנדה טולדנו, טענה כי על ביהמ"ש לקבל את גרסתה של המתלוננת במלואה ולהרשיע את הנאשם בביצוע מעשיו. לאחר ניהול ההוכחות בבית המשפט הורשע השוטר בכל המעשים שיוחסו לו בכתב האישום . ביהמ"ש קיבל את עמדת המחלקה לחקירות שוטרים וקבע "העדויות על תיאור המקרה מפיה של המתלוננת, העדויות על מצבה הנפשי של המתלוננת, יש בהן לשכנעני במהימנות עדותה. מנגד, גרסת הנאשם היא שהמתלוננת, ללא כל סיבה ותוך טרחה ומבוכה, פשוט החליטה להגיש תלונת סרק נגדו תוך המצאה, מפרי דמיונה, ארבעה אירועים של הטרדה מינית נגדה. גרסה זו בלתי מהימנה ולא משכנעת".
 
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על פרטיה המזהים של נפגעת העבירה.