שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע מדריך בקיבוץ בביצוע עבירות מין כלפי שש קטינות שהיו חניכות בחברת הילדים בקיבוץ.
בהתאם לכתב האישום המתוקן (איחד בין שלום למחוזי) ולהליך שנוהל על ידי עו"ד אלכס דרנבוים מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי בתקופה הרלוונטית לאישומים הנאשם ושש הקטינות התגוררו בקיבוץ בדרום. במהלך התקופה שבין סוף שנת 2017 ועד חודש אוגוסט 2019, שימש הנאשם כמדריך בצהרון לתלמידי היסודי בשעות שלאחר הלימודים בבית הספר ובמהלך חופשת הקיץ. במהלך תקופה זו ביצע הנאשם בקטינות עבירות מין.
לאור האמור ולאחר בחינה קפדנית של כלל הראיות בתיק, הרשיע השופט אהרון משניות את הנאשם במעשה סדום, ריבוי מעשים מגונים, גרם מעשה מגונה, ריבוי ניסיון למעשה מגונה וריבוי ניסיון לגרם מעשה מגונה.
להכרעה זו הצטרפו השופטות יעל רז לוי וגילת שלו שאף ציינה: " כפי שתיאר חברי, ממכלול העדויות עולים במובהק שיטה ומעשים דומים במעשיו של הנאשם כלפי המתלוננות, כאשר ברוב המקרים אף מדובר בתכנים ייחודיים לעבירות מין, כפי שציינו גם חוקרי הילדים. כך למשל העובדה כי בטרם ביצוע העבירות, הנאשם דאג לבודד כל אחת מהמתלוננות מהקבוצה בה שהתה באמתלה כלשהי כמו משחק מחבואים, הצעת משחק מצדו או הצעה לספר סוד. בנוסף עלה באופן בולט השימוש במניפולציות מצד הנאשם כדי לשכנע כל אחת מהמתלוננות, הצעירות ממנו בשנים רבות, כדי לשתף עמו פעולה, כמו למשל ההצעה לבוא לשחק איתו, ובכך למעשה לקבל יחס מיוחד (.. אף הסבירה בעדותה כי יש לו "משחקים שווים"), כאשר מי שלא תשתף איתו פעולה לא תוכל לשחק איתו (כך אמר למשל ל..'); השאלה מי אמיצה, ולמעשה התיוג הנלווה אליה, כך שמי שאינה מסכימה להצעותיו אינה "אמיצה" (כפי שאמר ל.. ואף ל...' בהקשר של חברתה); אמירותיו כי אם הן לא רוצות הוא יפנה לאחרות, כאילו להמחיש להן מה הן מפסידות; והצגת מעשיו הקשים כ"משחק של מבוגרים", תוך הסבר של "כללי המשחק". בנוסף, עלה הנושא של שמירת הסוד, כאשר חלק מהמתלוננות סיפרו כי בסיום מעשיו אמר להן הנאשם שלא לספר על כך (כך עלה מעדויותיהן של הקטינה ... ומדבריה של אמה של ...)."
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע מדריך בקיבוץ בביצוע עבירות מין כלפי שש קטינות שהיו חניכות בחברת הילדים בקיבוץ.
בהתאם לכתב האישום המתוקן (איחד בין שלום למחוזי) ולהליך שנוהל על ידי עו"ד אלכס דרנבוים מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי בתקופה הרלוונטית לאישומים הנאשם ושש הקטינות התגוררו בקיבוץ בדרום. במהלך התקופה שבין סוף שנת 2017 ועד חודש אוגוסט 2019, שימש הנאשם כמדריך בצהרון לתלמידי היסודי בשעות שלאחר הלימודים בבית הספר ובמהלך חופשת הקיץ. במהלך תקופה זו ביצע הנאשם בקטינות עבירות מין.
לאור האמור ולאחר בחינה קפדנית של כלל הראיות בתיק, הרשיע השופט אהרון משניות את הנאשם במעשה סדום, ריבוי מעשים מגונים, גרם מעשה מגונה, ריבוי ניסיון למעשה מגונה וריבוי ניסיון לגרם מעשה מגונה.
להכרעה זו הצטרפו השופטות יעל רז לוי וגילת שלו שאף ציינה: " כפי שתיאר חברי, ממכלול העדויות עולים במובהק שיטה ומעשים דומים במעשיו של הנאשם כלפי המתלוננות, כאשר ברוב המקרים אף מדובר בתכנים ייחודיים לעבירות מין, כפי שציינו גם חוקרי הילדים. כך למשל העובדה כי בטרם ביצוע העבירות, הנאשם דאג לבודד כל אחת מהמתלוננות מהקבוצה בה שהתה באמתלה כלשהי כמו משחק מחבואים, הצעת משחק מצדו או הצעה לספר סוד. בנוסף עלה באופן בולט השימוש במניפולציות מצד הנאשם כדי לשכנע כל אחת מהמתלוננות, הצעירות ממנו בשנים רבות, כדי לשתף עמו פעולה, כמו למשל ההצעה לבוא לשחק איתו, ובכך למעשה לקבל יחס מיוחד (.. אף הסבירה בעדותה כי יש לו "משחקים שווים"), כאשר מי שלא תשתף איתו פעולה לא תוכל לשחק איתו (כך אמר למשל ל..'); השאלה מי אמיצה, ולמעשה התיוג הנלווה אליה, כך שמי שאינה מסכימה להצעותיו אינה "אמיצה" (כפי שאמר ל.. ואף ל...' בהקשר של חברתה); אמירותיו כי אם הן לא רוצות הוא יפנה לאחרות, כאילו להמחיש להן מה הן מפסידות; והצגת מעשיו הקשים כ"משחק של מבוגרים", תוך הסבר של "כללי המשחק". בנוסף, עלה הנושא של שמירת הסוד, כאשר חלק מהמתלוננות סיפרו כי בסיום מעשיו אמר להן הנאשם שלא לספר על כך (כך עלה מעדויותיהן של הקטינה ... ומדבריה של אמה של ...)."
*הודעה מטעם הפרקליטות*
להלן דברים שנשא פרקליט המדינה, עמית איסמן, בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין, הנערכת כעת בת"א:
"מערכת אכיפת החוק על כל חוליותיה נמצאת בתקופה מורכבת ומאתגרת, אולי התקופה המורכבת והמאתגרת ביותר אותה חווינו. הרפורמה המשפטית, כפי שהיא מכונה, הביאה בתורה למחאה ציבורית רחבת היקף, הן מצד אלה המתנגדים לה והן מצד אלה התומכים בה. רחבת היקף - מבחינת מספר המפגינים והתמשכותה על פני חודשים רבים.
הזכות להפגין, כמו גם הזכות לחופש הביטוי המגולמת בה, הן שתיים מזכויות היסוד החשובות ביותר בכל דמוקרטיה מהותית. זכותו של הפרט להביע את התנגדותו ומחאתו ללא חשש וללא מורא, באופן חוקי כמובן, כנגד מהלכים אותם מקדמות הרשות המבצעת והמחוקקת ושהפרט סבור שיש בהם כדי לפגוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק.
ובהקשר זה יפים ונכונים דבריו של בית המשפט העליון משנת 2017 בעניין ההפגנות בכיכר גורן:
"ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת.
היכולת לבקר את השלטון היא מאפיין כה בסיסי של הדמוקרטיה עד כי ניתן לתארה כ"נייר הלקמוס" המבחין בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן כאלה".
המתח שבין חופש הביטוי וההפגנה, לבין הזכות לפרטיות ולקניין, כשבתווך הצורך לשמור על הסדר הציבורי, ליווה ומלווה הפגנות מאז ומעולם. ביהמ"ש העליון עמד פעמים רבות על האיזון בין הזכויות. כך למשל, בהלכה הידועה "דיין נגד וילק" משנת 1994 נפסק, כי את האיזון יש לבטא בקביעת גדרים של זמן, מקום ואופן, וכי הסמכות לקבוע מראש תנאים אלה נתונה בידי משטרת ישראל, שעליה להבטיח את השמירה על הסדר הציבורי.
האתגר מולו ניצבת הפרקליטות בימים אלה הוא למעשה אתגר כפול. מהצד האחד, טיפול באותם המקרים בהם במסגרת מחאה חוקית ולגיטימית מתבצעות הפרות חוק על ידי מפגינים - בין אם אלה המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין אם אלה התומכים בה, ומהצד השני, מתן מענה למקרים של שוטרים הפועלים באלימות שאינה הפעלת כוח סביר במסגרת פעולות שיטור ושמירה על הסדר הציבורי, הנלוות להפגנות השונות.
האתגר הזה אינו חדש לנו. פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות המדינה של כלל אזרחי מדינת ישראל, תומכי הרפורמה והמתנגדים לה, מפגינים ושוטרים, נשים וגברים, דתיים וחילונים ובני הדתות כולן. פרקליטות המדינה אמונה על האינטרס הציבורי של כלל הציבור באשר הוא. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה.
תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט.
דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמאלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה.
*פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה, אך באותה מידה פרקליטות המדינה ולא פרקליטות המחאה.*
עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד. *ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה.* מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות.
בימים אלה, כך נדמה, כמעט ואין בנמצא מי שאין לו דעה ברורה ונחרצת על הרפורמה המשפטית. מהצד האחד מתנגדים גמורים ומצד השני תומכים נלהבים. אנחנו בפרקליטות בוחנים את התיקים המובאים בפנינו באופן מקצועי ולא מפוזיציה כזו או אחרת.
אנו עיוורים לזהות החשודים ולהשתייכותם. *אין בכוונתנו לפעול על מנת לשאת חן בעיני איש - לא בעיני התומכים ולא בעיני המתנגדים, לא בעיני הדרג המיניסטריאלי ולא בעיני אנשי המחאה.* ברור לי שמקום בו איננו בוחרים צד אנו זוכים באופן בלתי נמנע לביקורת משני הצדדים גם יחד.
להלן דברים שנשא פרקליט המדינה, עמית איסמן, בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין, הנערכת כעת בת"א:
"מערכת אכיפת החוק על כל חוליותיה נמצאת בתקופה מורכבת ומאתגרת, אולי התקופה המורכבת והמאתגרת ביותר אותה חווינו. הרפורמה המשפטית, כפי שהיא מכונה, הביאה בתורה למחאה ציבורית רחבת היקף, הן מצד אלה המתנגדים לה והן מצד אלה התומכים בה. רחבת היקף - מבחינת מספר המפגינים והתמשכותה על פני חודשים רבים.
הזכות להפגין, כמו גם הזכות לחופש הביטוי המגולמת בה, הן שתיים מזכויות היסוד החשובות ביותר בכל דמוקרטיה מהותית. זכותו של הפרט להביע את התנגדותו ומחאתו ללא חשש וללא מורא, באופן חוקי כמובן, כנגד מהלכים אותם מקדמות הרשות המבצעת והמחוקקת ושהפרט סבור שיש בהם כדי לפגוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק.
ובהקשר זה יפים ונכונים דבריו של בית המשפט העליון משנת 2017 בעניין ההפגנות בכיכר גורן:
"ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת.
היכולת לבקר את השלטון היא מאפיין כה בסיסי של הדמוקרטיה עד כי ניתן לתארה כ"נייר הלקמוס" המבחין בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן כאלה".
המתח שבין חופש הביטוי וההפגנה, לבין הזכות לפרטיות ולקניין, כשבתווך הצורך לשמור על הסדר הציבורי, ליווה ומלווה הפגנות מאז ומעולם. ביהמ"ש העליון עמד פעמים רבות על האיזון בין הזכויות. כך למשל, בהלכה הידועה "דיין נגד וילק" משנת 1994 נפסק, כי את האיזון יש לבטא בקביעת גדרים של זמן, מקום ואופן, וכי הסמכות לקבוע מראש תנאים אלה נתונה בידי משטרת ישראל, שעליה להבטיח את השמירה על הסדר הציבורי.
האתגר מולו ניצבת הפרקליטות בימים אלה הוא למעשה אתגר כפול. מהצד האחד, טיפול באותם המקרים בהם במסגרת מחאה חוקית ולגיטימית מתבצעות הפרות חוק על ידי מפגינים - בין אם אלה המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין אם אלה התומכים בה, ומהצד השני, מתן מענה למקרים של שוטרים הפועלים באלימות שאינה הפעלת כוח סביר במסגרת פעולות שיטור ושמירה על הסדר הציבורי, הנלוות להפגנות השונות.
האתגר הזה אינו חדש לנו. פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות המדינה של כלל אזרחי מדינת ישראל, תומכי הרפורמה והמתנגדים לה, מפגינים ושוטרים, נשים וגברים, דתיים וחילונים ובני הדתות כולן. פרקליטות המדינה אמונה על האינטרס הציבורי של כלל הציבור באשר הוא. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה.
תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט.
דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמאלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה.
*פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה, אך באותה מידה פרקליטות המדינה ולא פרקליטות המחאה.*
עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד. *ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה.* מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות.
בימים אלה, כך נדמה, כמעט ואין בנמצא מי שאין לו דעה ברורה ונחרצת על הרפורמה המשפטית. מהצד האחד מתנגדים גמורים ומצד השני תומכים נלהבים. אנחנו בפרקליטות בוחנים את התיקים המובאים בפנינו באופן מקצועי ולא מפוזיציה כזו או אחרת.
אנו עיוורים לזהות החשודים ולהשתייכותם. *אין בכוונתנו לפעול על מנת לשאת חן בעיני איש - לא בעיני התומכים ולא בעיני המתנגדים, לא בעיני הדרג המיניסטריאלי ולא בעיני אנשי המחאה.* ברור לי שמקום בו איננו בוחרים צד אנו זוכים באופן בלתי נמנע לביקורת משני הצדדים גם יחד.
מהצד האחד, אלה טוענים כי בהתנהלותנו כלפי המפגינים אנו מעודדים את המחאה וחמור מכך, לא פחות ולא יותר, פוגעים בביטחון המדינה. ומהצד השני, אלה טוענים, כי בכך שאיננו מגישים כתבי אישום על אתר כנגד שוטרים בהסתמך על תמונות וקטעי סרטונים חלקיים בלבד, אנו מעודדים אלימות שוטרים כנגד מפגינים. ועדיין, על אף המחיר אותו אנו משלמים נמשיך ונפעל בדיוק באותה הדרך.
דווקא בעת הזו, יותר מתמיד, רגלינו הערכיות והמקצועיות נטועות עמוק בקרקע. ההחלטות ימשיכו להתקבל על פי המסד הראייתי ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ועל פיהם בלבד.
יש הסבורים שהגשת כתבי אישום כנגד מפגינים אשר פעלו בניגוד לחוק, ימנעו מקרים של הפרת חוק וסדר על ידי מפגינים. ויש החושבים שהגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר חרגו בפעילותם מן הכוח הסביר, תביא לכך שמקרים מעין אלה לא יישנו. לטעמי, אלה וגם אלה טועים. הליכים פליליים לא נועדו לדיכוי הפגנות, או, לסתימת פיות ובאותה המידה הליכים פליליים לא יימנעו משוטרים מלפעול במקרים מסוימים בכוח שאינו סביר. כתבי אישום מעולם לא מנעו זאת ואין כל סיבה לחשוב שהם יגרמו לכך בהפגנות הנוכחיות.
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים פעם אחר פעם טענות לאכיפה בררנית בכל הקשור למחאה. *השוואה בין מחאות אלה למחאות אחרות. לצעדים בהם נקטו רשויות אכיפת החוק באירועים אלה ובאירועים אחרים.* מספרי מעצרים, מספרי כתבי אישום במחאה כזו למול מחאה אחרת ועוד ועוד. בכל הכבוד אלה אינם המבחנים הנוגעים לאכיפה בררנית. *אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות.*
אכן, ככלל כל אדם העובר עבירה ייתן על כך את הדין. לצד זאת, לרשויות התביעה שיקול דעת האם להעמיד לדין אדם אם לאו. שיקול הדעת יוצר מעצם טיבו מנעד של החלטות סבירות אפשרויות. מטבע הדברים, אירועים שונים זה מזה במאפייניהם ובנסיבותיהם. בתוך כך, יש לרשויות מרחב תמרון רחב בכל ההיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית, בכפוף לכך שהתביעה מקבלת את החלטותיה תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד, ושאנו פועלים בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות.
במסגרת הפעלת שיקול הדעת עלינו לפעול בשוויון. *אך מדובר בשוויון מהותי ולא בשוויון טכני.* בשוויון מהותי נהגנו ובשוויון מהותי נמשיך וננהג. לצד כל האמור ונוכח חשיבות הדברים, הנושא כולו מרוכז ומפוקח באופן צמוד על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ומלווה על ידי ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה.
עוד הנחיתי את מחוזות הפרקליטות ואת מח"ש לתעדף ולקדם את סיום הטיפול, כל אחד בגזרתו בתיקי המחאה - מפגינים ושוטרים כאחד. תיקי המחאה אינם כמובן חזות הכל ביחס לפעילותה של פרקליטות המדינה. כך למשל, הפשיעה הגואה בחברה הערבית מדאיגה כל אחת ואחד מאיתנו כאזרחיות וכאזרחים וכפרקליטות ופרקליטים. הפשיעה בחברה הערבית אינה רק בעיה של החברה הערבית, היא בעיה קשה של החברה הישראלית כולה. מתוך הבנה של גודל השעה, פרקליטות ופרקליטי המדינה רתומים באופן מלא למאבקה של מערכת אכיפת החוק בפשיעה הגואה בחברה הערבית. הוגשו על ידנו מאות כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים מקום בו גובשו ראיות מספיקות כנגד נאשמים. פגענו ואנו פוגעים בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה באמצעות בקשות חילוט והליכים מיסויים פליליים. בוצעו על ידנו למעלה ממאה פעולות אכיפה משולבת אותן מובילה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ושמטרתן פגיעה בצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשיעה באמצעות כלים אזרחיים ומינהליים.
אינני מקל ראש חלילה בפעילותה של משטרת ישראל בניסיון להיאבק בתופעה, וזוהי הזדמנות מצוינת לחזק את ידיה ואת ידי העומד בראשה, בתקופה קשה זו. עם זאת, חשוב להבהיר: בסופו של יום פרקליטות המדינה היא זו המלווה את החקירות, מגישה את כתבי האישום, מובילה את כלל הליכי האכיפה האזרחיים והמינהליים וזו המנהלת בערכאות השונות עשרות אלפי הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים כאחד.
זוהי הזדמנות מצוינת להביע את הערכתי הרבה ותודתי לפרקליטות ולפרקליטים בפרקליטות המדינה על ההשקעה הרבה והעבודה המקצועית והיסודית הנעשית על ידי כל אחת ואחד מהם.
התחלתי את דבריי תוך שהתייחסתי לתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, ואבקש ברשותכם להתייחס למורכבות התקופה גם בסוף דבריי, מאספקט נוסף.
אם לא די במורכבות אותה תיארתי בתחילת דבריי הרי שהתקופה בה אנו נמצאים כך נדמה היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. *האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים שלא לומר מלהגים כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, חזור והדהד עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה.*
דווקא בעת הזו, יותר מתמיד, רגלינו הערכיות והמקצועיות נטועות עמוק בקרקע. ההחלטות ימשיכו להתקבל על פי המסד הראייתי ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ועל פיהם בלבד.
יש הסבורים שהגשת כתבי אישום כנגד מפגינים אשר פעלו בניגוד לחוק, ימנעו מקרים של הפרת חוק וסדר על ידי מפגינים. ויש החושבים שהגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר חרגו בפעילותם מן הכוח הסביר, תביא לכך שמקרים מעין אלה לא יישנו. לטעמי, אלה וגם אלה טועים. הליכים פליליים לא נועדו לדיכוי הפגנות, או, לסתימת פיות ובאותה המידה הליכים פליליים לא יימנעו משוטרים מלפעול במקרים מסוימים בכוח שאינו סביר. כתבי אישום מעולם לא מנעו זאת ואין כל סיבה לחשוב שהם יגרמו לכך בהפגנות הנוכחיות.
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים פעם אחר פעם טענות לאכיפה בררנית בכל הקשור למחאה. *השוואה בין מחאות אלה למחאות אחרות. לצעדים בהם נקטו רשויות אכיפת החוק באירועים אלה ובאירועים אחרים.* מספרי מעצרים, מספרי כתבי אישום במחאה כזו למול מחאה אחרת ועוד ועוד. בכל הכבוד אלה אינם המבחנים הנוגעים לאכיפה בררנית. *אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות.*
אכן, ככלל כל אדם העובר עבירה ייתן על כך את הדין. לצד זאת, לרשויות התביעה שיקול דעת האם להעמיד לדין אדם אם לאו. שיקול הדעת יוצר מעצם טיבו מנעד של החלטות סבירות אפשרויות. מטבע הדברים, אירועים שונים זה מזה במאפייניהם ובנסיבותיהם. בתוך כך, יש לרשויות מרחב תמרון רחב בכל ההיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית, בכפוף לכך שהתביעה מקבלת את החלטותיה תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד, ושאנו פועלים בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות.
במסגרת הפעלת שיקול הדעת עלינו לפעול בשוויון. *אך מדובר בשוויון מהותי ולא בשוויון טכני.* בשוויון מהותי נהגנו ובשוויון מהותי נמשיך וננהג. לצד כל האמור ונוכח חשיבות הדברים, הנושא כולו מרוכז ומפוקח באופן צמוד על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ומלווה על ידי ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה.
עוד הנחיתי את מחוזות הפרקליטות ואת מח"ש לתעדף ולקדם את סיום הטיפול, כל אחד בגזרתו בתיקי המחאה - מפגינים ושוטרים כאחד. תיקי המחאה אינם כמובן חזות הכל ביחס לפעילותה של פרקליטות המדינה. כך למשל, הפשיעה הגואה בחברה הערבית מדאיגה כל אחת ואחד מאיתנו כאזרחיות וכאזרחים וכפרקליטות ופרקליטים. הפשיעה בחברה הערבית אינה רק בעיה של החברה הערבית, היא בעיה קשה של החברה הישראלית כולה. מתוך הבנה של גודל השעה, פרקליטות ופרקליטי המדינה רתומים באופן מלא למאבקה של מערכת אכיפת החוק בפשיעה הגואה בחברה הערבית. הוגשו על ידנו מאות כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים מקום בו גובשו ראיות מספיקות כנגד נאשמים. פגענו ואנו פוגעים בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה באמצעות בקשות חילוט והליכים מיסויים פליליים. בוצעו על ידנו למעלה ממאה פעולות אכיפה משולבת אותן מובילה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ושמטרתן פגיעה בצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשיעה באמצעות כלים אזרחיים ומינהליים.
אינני מקל ראש חלילה בפעילותה של משטרת ישראל בניסיון להיאבק בתופעה, וזוהי הזדמנות מצוינת לחזק את ידיה ואת ידי העומד בראשה, בתקופה קשה זו. עם זאת, חשוב להבהיר: בסופו של יום פרקליטות המדינה היא זו המלווה את החקירות, מגישה את כתבי האישום, מובילה את כלל הליכי האכיפה האזרחיים והמינהליים וזו המנהלת בערכאות השונות עשרות אלפי הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים כאחד.
זוהי הזדמנות מצוינת להביע את הערכתי הרבה ותודתי לפרקליטות ולפרקליטים בפרקליטות המדינה על ההשקעה הרבה והעבודה המקצועית והיסודית הנעשית על ידי כל אחת ואחד מהם.
התחלתי את דבריי תוך שהתייחסתי לתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, ואבקש ברשותכם להתייחס למורכבות התקופה גם בסוף דבריי, מאספקט נוסף.
אם לא די במורכבות אותה תיארתי בתחילת דבריי הרי שהתקופה בה אנו נמצאים כך נדמה היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. *האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים שלא לומר מלהגים כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, חזור והדהד עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה.*
בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד *התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה.* כידוע לכם, היכולת שלנו כתביעה לסתור טענות אלה על ידי הצגת העובדות והראיות כהווייתן, מוגבלת מטעמים ברורים ומובנים. השמירה על טוהר ההליך הפלילי, על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של קורבנות העבירה מהצד האחד ונאשמים מהצד השני, הוא ערך חשוב ביותר מבחינתנו.
לצד האמור, במקרים המתאימים וכפי שעשינו גם בעת האחרונה, נמשיך ונשתף בעובדות, קודם כל ולפני הכל את קורבנות העבירה, על מנת שהתמונה הראייתית המדויקת תהיה לנגד עיניהם, וככל הניתן, במסגרת המגבלות החלות עלינו, גם את כלל הציבור על מנת שאותם חלקים בציבור המבקשים לגבש את דעתם על סמך עובדות ולא על סמך המצאות, יוכלו לעשות כן.
...
*אבקש למסור לכם את ברכתה של היועצת המשפטית לממשלה, שלא התאפשר לה להשתתף בוועידה.*
לתפיסתה של היועצת, בידינו, ציבור עורכי הדין מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי כאחד, הופקדה אחריות גדולה על עתידה של מערכת המשפט הישראלית. קהילת עורכי הדין הוכיחה לאורך השנים שיש לה תפקיד חיוני בהגנה על זכויות הפרט ובביצור שלטון החוק, לטובת הציבור כולו.
גם בעת הזו, לשכת עורכי הדין, בראשותו של חברי עו״ד בכר, מכירה בתפקידה החברתי ובחשיבותו. שיח פתוח ומעמיק ביחס לנושאי הליבה הוא צו השעה. שיח ביקורתי ומכבד, בין כולנו, הוא מפתח חשוב לליבון מחלוקות, ולהבטחת יכולתה של מערכת המשפט הישראלית להתמודד עם האתגרים שעוד יגיעו.
היועצת מברכת את הנהגת הלשכה ומארגני הוועידה, על כך שזיהו את החשיבות שבהקדשת הוועידה הנוכחית לנושאי הליבה. זאת, תוך הקפדה על הצגתם מזוויות שונות ושמיעת מגוון דעות.
היועצת המשפטית לממשלה ביקשה ממני לברך את כולכם בברכת כנס פורה ושנה טובה".
לצד האמור, במקרים המתאימים וכפי שעשינו גם בעת האחרונה, נמשיך ונשתף בעובדות, קודם כל ולפני הכל את קורבנות העבירה, על מנת שהתמונה הראייתית המדויקת תהיה לנגד עיניהם, וככל הניתן, במסגרת המגבלות החלות עלינו, גם את כלל הציבור על מנת שאותם חלקים בציבור המבקשים לגבש את דעתם על סמך עובדות ולא על סמך המצאות, יוכלו לעשות כן.
...
*אבקש למסור לכם את ברכתה של היועצת המשפטית לממשלה, שלא התאפשר לה להשתתף בוועידה.*
לתפיסתה של היועצת, בידינו, ציבור עורכי הדין מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי כאחד, הופקדה אחריות גדולה על עתידה של מערכת המשפט הישראלית. קהילת עורכי הדין הוכיחה לאורך השנים שיש לה תפקיד חיוני בהגנה על זכויות הפרט ובביצור שלטון החוק, לטובת הציבור כולו.
גם בעת הזו, לשכת עורכי הדין, בראשותו של חברי עו״ד בכר, מכירה בתפקידה החברתי ובחשיבותו. שיח פתוח ומעמיק ביחס לנושאי הליבה הוא צו השעה. שיח ביקורתי ומכבד, בין כולנו, הוא מפתח חשוב לליבון מחלוקות, ולהבטחת יכולתה של מערכת המשפט הישראלית להתמודד עם האתגרים שעוד יגיעו.
היועצת מברכת את הנהגת הלשכה ומארגני הוועידה, על כך שזיהו את החשיבות שבהקדשת הוועידה הנוכחית לנושאי הליבה. זאת, תוך הקפדה על הצגתם מזוויות שונות ושמיעת מגוון דעות.
היועצת המשפטית לממשלה ביקשה ממני לברך את כולכם בברכת כנס פורה ושנה טובה".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד תושב שפרעם כבן 62 בגין ניסיון רצח. לאחר שחנק את אחותו בחבל והיכה אותה בפטיש.
לפי כתב האישום שהגיש עו״ד מור בן אבו, ב 14.08.23, ביקש הנאשם מאחותו, עמה התגורר בבית אימו, להתלוות אליו לחדר בו ממוקמת מכונת הכביסה של הבית, באמתלת שווא כי זקוק לעזרתה בתיקון מכונת הכביסה והמתלוננת נענתה לבקשתו. בהגיעם לחדר, ביקש הנאשם מהמתלוננת לאחוז בתוף מכונת הכביסה, המתלוננת התכופפה לכיוון ואז כרך הנאשם סביב צווארה חבל עבה והחל לחנוק אותה. המתלוננת ניסתה למנוע את החניקה תוך שהיא מבקשת מהנאשם להפסיק לחנוק אותה ושלא ירצח אותה, אך הנאשם המשיך במעשיו. בעודו ממשיך וחונק את המתלוננת, אמר הנאשם למתלוננת מזמן היית צריכה למות. אז המתלוננת בעטה בדלת החדר, הצליחה להגיע למפתן דלת החדר, וצעקה לאימם. הנאשם בתגובה, משך את המתלוננת בחולצתה, ובעוד הוא ממשיך לחנוק אותה באמצעות החבל הוא היכה אותה בראשה ובמצחה בפטיש ברזל שאחז בידו.
שכן של השניים ששמע את קולה החנוק של המתלוננת הגיע למקום וכשהמתלוננת הבחינה בו, החלה לצעוק לעברו "הצילו" בעוד הנאשם אומר לשכן שלא להזמין אמבולנס. בסמוך לכך הצליחה המתלוננת להדוף את הנאשם ושניהם נפלו על הארץ. במקביל השכן צעק לנאשם שהוא מזמין אמבולנס ובתגובה הנאשם עזב את המתלוננת וציין בפניו שאין צורך.
כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות ופציעות, סימן קשר חבל וחניקה מסביב לצוואר עם המטומה ועוד.
לנאשם יוחסו עבירות של ניסיון רצח, פציעה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט זאת לאחר שטרם הגעת השוטרים למקום שטף הנאשם את סביבת החדר אשר הייתה מגואלת בדמה של המתלוננת.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד תושב שפרעם כבן 62 בגין ניסיון רצח. לאחר שחנק את אחותו בחבל והיכה אותה בפטיש.
לפי כתב האישום שהגיש עו״ד מור בן אבו, ב 14.08.23, ביקש הנאשם מאחותו, עמה התגורר בבית אימו, להתלוות אליו לחדר בו ממוקמת מכונת הכביסה של הבית, באמתלת שווא כי זקוק לעזרתה בתיקון מכונת הכביסה והמתלוננת נענתה לבקשתו. בהגיעם לחדר, ביקש הנאשם מהמתלוננת לאחוז בתוף מכונת הכביסה, המתלוננת התכופפה לכיוון ואז כרך הנאשם סביב צווארה חבל עבה והחל לחנוק אותה. המתלוננת ניסתה למנוע את החניקה תוך שהיא מבקשת מהנאשם להפסיק לחנוק אותה ושלא ירצח אותה, אך הנאשם המשיך במעשיו. בעודו ממשיך וחונק את המתלוננת, אמר הנאשם למתלוננת מזמן היית צריכה למות. אז המתלוננת בעטה בדלת החדר, הצליחה להגיע למפתן דלת החדר, וצעקה לאימם. הנאשם בתגובה, משך את המתלוננת בחולצתה, ובעוד הוא ממשיך לחנוק אותה באמצעות החבל הוא היכה אותה בראשה ובמצחה בפטיש ברזל שאחז בידו.
שכן של השניים ששמע את קולה החנוק של המתלוננת הגיע למקום וכשהמתלוננת הבחינה בו, החלה לצעוק לעברו "הצילו" בעוד הנאשם אומר לשכן שלא להזמין אמבולנס. בסמוך לכך הצליחה המתלוננת להדוף את הנאשם ושניהם נפלו על הארץ. במקביל השכן צעק לנאשם שהוא מזמין אמבולנס ובתגובה הנאשם עזב את המתלוננת וציין בפניו שאין צורך.
כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות ופציעות, סימן קשר חבל וחניקה מסביב לצוואר עם המטומה ועוד.
לנאשם יוחסו עבירות של ניסיון רצח, פציעה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט זאת לאחר שטרם הגעת השוטרים למקום שטף הנאשם את סביבת החדר אשר הייתה מגואלת בדמה של המתלוננת.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את עמדת המדינה ודחה תביעה לפיצוי בסך 6.6 מיליון ₪ בגין נזק שנטען שנגרם לחקלאים בעקבות החלטת שר האוצר בשנה 2015 לפטור ממס ייבוא אגסים.
26 חקלאים מהמושבים רמות נפתלי, דישון ועלמה, העוסקים בגידול מטעי אגסים הגישו תביעה נגד המדינה בטענה לנזק כלכלי בשל צווים עליהם חתם שר האוצר ליבוא בפטור ממכס של מכסות אגסים בין השנים 2015-2016. לטענת התובעים כתוצאה מייבוא האגסים, הם נאלצו התובעים למכור את הפירות שנקטפו במחיר מוזל ואף להשמיד חלק מיבוא האגסים. התובעים טוענים כי החלטת שר האוצר התקבלה ללא איסוף נתונים ותוך התעלמות מכמות האגסים שגודלו בישראל. על כן הם עתרו לחייב את המדינה לפצותם בגין ההפסדים והנזקים שנגרמו להם בשל ההחלטות למתן ההיתרים ליבוא. התובעים העריכו את הנזקים ב 6 מיליון ו 600 אלף ₪.
הנתבעת, מדינת ישראל המיוצגת באמצעות פרקליטות מחוז חיפה אזרחי, הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה לסילוק התביעה על הסף מאחר והחלטות המצויות בשיקול הדעת השלטוני והחלטות שעניינן חקיקה מצויות בלב הסמכות השלטונית ועל כן בתי המשפט לא יתערב בהן. בנוסף טענה המדינה כי התובעים לא מיצו את זכויותיהם ונמנעו מלתקוף את ההחלטות בסמוך לפרסום הצווים. המדינה הוסיפה בטיעוניה ששנת 2014-2015 הייתה שנת שמיטה בישראל, ועל כן ההחלטה להתיר ייבוא בפטור ממכס נועדה לאפשר אספקת אגסים לכלל הציבור, כולל הציבור שאינו צורך תוצרת מקומית בשנת שמיטה, במחיר סביר. אלמלא ניתנו ההיתרים ליבוא אגסים ללא מכס הוסיפה הפרקליטות, היה נוצר מחסור בשוק המקומי, ומחירי האגסים היו עולים ופוגעים בכלל ציבור הצרכנים.
לפי טיעוני הפרקליטות, המדינה אמונה על שקילת שיקולים ציבוריים רחבים וכי עליה לקבל החלטות רבות בתנאים של אי ודאות. הפרקליטות ציינה כי אם פתיחת השוק לייבוא פגעה במגדלים המקומיים, הרי שצפוי היה כי הנזק וההפסד ייגרמו לכלל המגדלים בישראל ולא רק לקבוצה הקטנה של התובעים שמגדלת כ 10% משוק האגזים בארץ.
בית המשפט (כב' השופט סוקול) קיבל את טיעוני הפרקליטות ודחה את התביעה מאחר ובהחלטתו שוכנע בית המשפט שהחלטת השר התקבלה לאחר איסוף נתונים והתייעצות וכי התובעים לא הצליחו להוכיח שנגרם להם נזק או הפסד שקשור ליבוא האגסים העודף. בית המשפט חייב את התובעים בהוצאות המדינה בסך 50,000 ₪.
מצ"ב פס"ד.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את עמדת המדינה ודחה תביעה לפיצוי בסך 6.6 מיליון ₪ בגין נזק שנטען שנגרם לחקלאים בעקבות החלטת שר האוצר בשנה 2015 לפטור ממס ייבוא אגסים.
26 חקלאים מהמושבים רמות נפתלי, דישון ועלמה, העוסקים בגידול מטעי אגסים הגישו תביעה נגד המדינה בטענה לנזק כלכלי בשל צווים עליהם חתם שר האוצר ליבוא בפטור ממכס של מכסות אגסים בין השנים 2015-2016. לטענת התובעים כתוצאה מייבוא האגסים, הם נאלצו התובעים למכור את הפירות שנקטפו במחיר מוזל ואף להשמיד חלק מיבוא האגסים. התובעים טוענים כי החלטת שר האוצר התקבלה ללא איסוף נתונים ותוך התעלמות מכמות האגסים שגודלו בישראל. על כן הם עתרו לחייב את המדינה לפצותם בגין ההפסדים והנזקים שנגרמו להם בשל ההחלטות למתן ההיתרים ליבוא. התובעים העריכו את הנזקים ב 6 מיליון ו 600 אלף ₪.
הנתבעת, מדינת ישראל המיוצגת באמצעות פרקליטות מחוז חיפה אזרחי, הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה לסילוק התביעה על הסף מאחר והחלטות המצויות בשיקול הדעת השלטוני והחלטות שעניינן חקיקה מצויות בלב הסמכות השלטונית ועל כן בתי המשפט לא יתערב בהן. בנוסף טענה המדינה כי התובעים לא מיצו את זכויותיהם ונמנעו מלתקוף את ההחלטות בסמוך לפרסום הצווים. המדינה הוסיפה בטיעוניה ששנת 2014-2015 הייתה שנת שמיטה בישראל, ועל כן ההחלטה להתיר ייבוא בפטור ממכס נועדה לאפשר אספקת אגסים לכלל הציבור, כולל הציבור שאינו צורך תוצרת מקומית בשנת שמיטה, במחיר סביר. אלמלא ניתנו ההיתרים ליבוא אגסים ללא מכס הוסיפה הפרקליטות, היה נוצר מחסור בשוק המקומי, ומחירי האגסים היו עולים ופוגעים בכלל ציבור הצרכנים.
לפי טיעוני הפרקליטות, המדינה אמונה על שקילת שיקולים ציבוריים רחבים וכי עליה לקבל החלטות רבות בתנאים של אי ודאות. הפרקליטות ציינה כי אם פתיחת השוק לייבוא פגעה במגדלים המקומיים, הרי שצפוי היה כי הנזק וההפסד ייגרמו לכלל המגדלים בישראל ולא רק לקבוצה הקטנה של התובעים שמגדלת כ 10% משוק האגזים בארץ.
בית המשפט (כב' השופט סוקול) קיבל את טיעוני הפרקליטות ודחה את התביעה מאחר ובהחלטתו שוכנע בית המשפט שהחלטת השר התקבלה לאחר איסוף נתונים והתייעצות וכי התובעים לא הצליחו להוכיח שנגרם להם נזק או הפסד שקשור ליבוא האגסים העודף. בית המשפט חייב את התובעים בהוצאות המדינה בסך 50,000 ₪.
מצ"ב פס"ד.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את חביב אבו חביב במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, בניסיון לפציעה ממניע גזעני ובהתפרעות זאת לאחר שלקח חלק באירועים האלימים שהתרחשו במהלך מבצע שומר חומות בעכו.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז צפון (פלילי) במסגרת מבצע שומר חומות התרחשו התפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני – גזעני, שכללו תקיפות של כוחות הביטחון ושל אזרחים יהודים וערבים. במהלך האירועים לקח אבו חביב חלק בלינץ' שבוצע באזרח יהודי שהתרחש בעיר עכו ביום ה 12.5.21.
בית המשפט זיכה את אבו חביב מעבירת מעשה הטרור של ניסיון רצח, זאת לאחר שלקביעת ביהמ"ש קיים ספק סביר בהתקיימות היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בניסיון רצח. לצד זאת הוכח מעבר לכל ספק סביר כי מעשי הנאשם מבססים עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
ביחס לסוגיית מעשה הטרור ציין כב' השופט יחיאל ליפשיץ בהכרעת הדין כי:"... הנאשם ופורעים נוספים שכמותו, הם אלו שהפריעו למשטרת ישראל לשמור על הסדר. במילים אחרות, הנאשם ודומיו היו הסיבה לאי הסדר ולפרעות; הגורם ולא התוצאה. עולה ברור כי כאשר הנאשם יצא לרחוב, הוא יצא לקרב; וה"קרב" היה מול היהודים שלשיטתו באו להתנכל לתושבי עכו הערבים... מדובר במי ש"מחפש צרות" ולא נרתע מלמצוא אותן שוב ושוב, מול כוחות המשטרה ומול יהודים שהוא ביקש להתעמת איתם משום יהדותם ולא משם סיבה אחרת."
את ההליך ניהל עו"ד אוהד כהן מפרקליטות מחוז צפון (פלילי).
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את חביב אבו חביב במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, בניסיון לפציעה ממניע גזעני ובהתפרעות זאת לאחר שלקח חלק באירועים האלימים שהתרחשו במהלך מבצע שומר חומות בעכו.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז צפון (פלילי) במסגרת מבצע שומר חומות התרחשו התפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני – גזעני, שכללו תקיפות של כוחות הביטחון ושל אזרחים יהודים וערבים. במהלך האירועים לקח אבו חביב חלק בלינץ' שבוצע באזרח יהודי שהתרחש בעיר עכו ביום ה 12.5.21.
בית המשפט זיכה את אבו חביב מעבירת מעשה הטרור של ניסיון רצח, זאת לאחר שלקביעת ביהמ"ש קיים ספק סביר בהתקיימות היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בניסיון רצח. לצד זאת הוכח מעבר לכל ספק סביר כי מעשי הנאשם מבססים עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
ביחס לסוגיית מעשה הטרור ציין כב' השופט יחיאל ליפשיץ בהכרעת הדין כי:"... הנאשם ופורעים נוספים שכמותו, הם אלו שהפריעו למשטרת ישראל לשמור על הסדר. במילים אחרות, הנאשם ודומיו היו הסיבה לאי הסדר ולפרעות; הגורם ולא התוצאה. עולה ברור כי כאשר הנאשם יצא לרחוב, הוא יצא לקרב; וה"קרב" היה מול היהודים שלשיטתו באו להתנכל לתושבי עכו הערבים... מדובר במי ש"מחפש צרות" ולא נרתע מלמצוא אותן שוב ושוב, מול כוחות המשטרה ומול יהודים שהוא ביקש להתעמת איתם משום יהדותם ולא משם סיבה אחרת."
את ההליך ניהל עו"ד אוהד כהן מפרקליטות מחוז צפון (פלילי).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד מרדכי (מוטי) סויסה, תושב שדרות כבן 35 בגין עבירות מין כלפי קטינות.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת, במהלך חודש אוגוסט 2023 ביצע סויסה מעשים מגונים בקטינה כבת 6 ובהזדמנות אחרת בקטינה כבת 8. בנוסף, במהלך 2020 השתתפה קטינה כבת 17 בארוחת ערב בבית חברתה, אליה הוזמן גם סויסה. לאחר ארוחת הערב, ציין סויסה בפני הקטינה כי הוא צפוי לקחת מונית לאזור מגוריה ולכן יוכל להורידה בביתה. לאור האמור, הלכו השניים לביתו של סויסה, שבנתיים הזמין מונית. עם הגעתם לביתו ביצע סויסה בקטינה מעשה מגונה זאת למרות התנגדותה.
לסויסה יוחסו שתי עבירות של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 16 ועבירת מעשה מגונה.
הפרקליטות ביקשה את המשך מעצרו של הנאשם על לתום ההליכים המשפטיים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננות. בנוסף, אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד מרדכי (מוטי) סויסה, תושב שדרות כבן 35 בגין עבירות מין כלפי קטינות.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת, במהלך חודש אוגוסט 2023 ביצע סויסה מעשים מגונים בקטינה כבת 6 ובהזדמנות אחרת בקטינה כבת 8. בנוסף, במהלך 2020 השתתפה קטינה כבת 17 בארוחת ערב בבית חברתה, אליה הוזמן גם סויסה. לאחר ארוחת הערב, ציין סויסה בפני הקטינה כי הוא צפוי לקחת מונית לאזור מגוריה ולכן יוכל להורידה בביתה. לאור האמור, הלכו השניים לביתו של סויסה, שבנתיים הזמין מונית. עם הגעתם לביתו ביצע סויסה בקטינה מעשה מגונה זאת למרות התנגדותה.
לסויסה יוחסו שתי עבירות של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 16 ועבירת מעשה מגונה.
הפרקליטות ביקשה את המשך מעצרו של הנאשם על לתום ההליכים המשפטיים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננות. בנוסף, אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
שלום רב,
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ומשטרת ישראל בהודעה משותפת:
בעקבות הפרסומים אמש בדבר חשיפת מידע רפואי רגיש אודות מטופלי בית החולים מעייני הישועה, מבקשות משטרת ישראל והרשות להגנת הפרטיות להדגיש כי קיים צו איסור פרסום במידע שדלף לרבות עצם העתקתו, הפצתו, פרסומו, העברתו לאחר, עיבודו, אגירתו במאגרי מידע אחרים וכיו"ב.
צו איסור הפרסום כולל גם איסור על הנגשת המידע בדרך של צירוף קישורית, ציון שם אתר האינטרנט או שם חשבון או עמוד ברשת החברתית או באינטרנט או בכל פלטפורמה מקוונת.
כזכור, בהמשך לאירוע אבטחת המידע החמור שהתרחש בבית החולים מעייני הישועה לפני כמה שבועות, הוקם צוות אכיפה משותף של משטרת ישראל והרשות להגנת הפרטיות. משטרת ישראל והרשות להגנת הפרטיות מבהירות כי כל שימוש במידע מהמאגר המדובר מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות וכן כל פעולה בניגוד לצו איסור הפרסום היא עבירה פלילית ומזהירה כי העובר על איסורים אלה צפוי לחקירה פלילית.
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ומשטרת ישראל בהודעה משותפת:
בעקבות הפרסומים אמש בדבר חשיפת מידע רפואי רגיש אודות מטופלי בית החולים מעייני הישועה, מבקשות משטרת ישראל והרשות להגנת הפרטיות להדגיש כי קיים צו איסור פרסום במידע שדלף לרבות עצם העתקתו, הפצתו, פרסומו, העברתו לאחר, עיבודו, אגירתו במאגרי מידע אחרים וכיו"ב.
צו איסור הפרסום כולל גם איסור על הנגשת המידע בדרך של צירוף קישורית, ציון שם אתר האינטרנט או שם חשבון או עמוד ברשת החברתית או באינטרנט או בכל פלטפורמה מקוונת.
כזכור, בהמשך לאירוע אבטחת המידע החמור שהתרחש בבית החולים מעייני הישועה לפני כמה שבועות, הוקם צוות אכיפה משותף של משטרת ישראל והרשות להגנת הפרטיות. משטרת ישראל והרשות להגנת הפרטיות מבהירות כי כל שימוש במידע מהמאגר המדובר מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות וכן כל פעולה בניגוד לצו איסור הפרסום היא עבירה פלילית ומזהירה כי העובר על איסורים אלה צפוי לחקירה פלילית.
שלום רב,
הודעה לתקשורת בעניין תפקיד הדירקטוריון בקיום חובות החברה בתחום אבטחת המידע
הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת הנחיה חדשה בעניין תפקיד הדירקטוריון בקיום חובות החברה לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)
עמדת הרשות היא כי בחברות אשר עיבוד מידע אישי מצוי בליבת הפעילות שלהן או שפעילותן יוצרת סיכון מוגבר לפרטיות, דירקטוריון החברה הוא הגורם שעליו לבצע בפועל חלק מהדרישות, הפיקוחיות באופיין, הקבועות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)
בנוסף, מבהירה ההנחיה כי הדירקטוריון הוא הגורם המתאים והיעיל להחליט מיהם האחראים בחברה לביצוע דרישות התקנות, ליישום הליכי פיקוח ובקרה על ביצוע הדרישות בידי אותם אחראים, ולקבל החלטות מדיניות בדבר אופן השימוש במידע אישי בחברה, וניהולו בנושאים מהותיים.
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות שורה של חובות ופעולות אשר בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר ומנהלו נדרשים לבצע בכדי לקיים את האחריות המוטלת עליהם לפי חוק הגנת הפרטיות בעניין אבטחת המידע שבמאגר. התקנות אינן קובעות במפורש את זהות האורגן בתאגיד האמור לבצע בפועל את החובות המוטלות על החברה בתחום אבטחת המידע, אך בהנחיה שמפרסמת הרשות היא מונה את הדרישות הפיקוחיות הקבועות בתקנות אשר צריך וראוי שיתבצעו בפועל בידי הדירקטוריון.
במסגרת חובות אלה, ניתן לציין את אישור העקרונות המרכזיים בנוהל אבטחת המידע הארגוני, אישור מסמך הגדרות המאגר, קיום דיון בדירקטוריון בתוצאות סקר הסיכונים ותוצאות מבדקי חדירות שהחברה מחויבת לערוך בהתאם לרמת האבטחה של מאגריה לפי התקנות, ואישור הפעולות הנדרשות לתיקון הליקויים שנמצאו, קיום דיון רבעוני או שנתי בדירקטוריון באירועי אבטחת המידע שהתרחשו בארגון, וקיום דיון בדירקטוריון בתוצאות הביקורת התקופתית בנוגע לעמידת הארגון בתקנות, שיש לקיימו אחת לשנתיים.
בהתאם להנחיה, במקרים המתאימים, בשים לב למידת הסיכון לפרטיות הכרוך בפעילותה של החברה, לגודלה ולהרכב הדירקטוריון, רשאי הדירקטוריון לקבוע גורם אחר בחברה שיהיה אחראי על ביצוע חובות אלה, תוך פיקוח על קיומן בפועל. במקרים אלה, על הדירקטוריון להבטיח כי מתקיים בחברה תיעוד סביר של הנימוקים להחלטתו זו, ושל אופן ביצוע שאר הפעולות הנדרשות על פי התקנות.
ההנחיה שמפרסמת הרשות, בשלב ראשון להערות הציבור, מבוססת על פרשנות תכליתית של חוק הגנת הפרטיות והתקנות, וגם עומדת בהלימה לדיני החברות ולפסיקה בינלאומית בנושא. ההנחיה חלה על חברות אשר עיבוד מידע אישי מצוי בליבן הפעילות שלהן ועל חברות שפעילותן יוצרת סיכון מוגבר לפרטיות. אינדיקציות לכך יכולות להיות מאפייני הארגון (כגון חברות ציבוריות או חברות העוסקות בסחר במידע), סוג המידע האישי המשמש את הארגון ורגישותו, היקף המידע האישי או מספר מורשי הגישה אליו.
עוד קובעת ההנחיה כי על דירקטוריון החברה מוטלת האחריות להחליט מיהם האחראים בחברה על ביצוע דרישות התקנות, לרבות חובת הדיווח המיידי לרשות להגנת הפרטיות על קרות אירועי אבטחת מידע, ליישם בחברה תהליכי פיקוח, בקרה, ציות, חובת עדכון ודיווח על ביצוע התקנות בידי אותם אחראים, ולקבוע החלטות מדיניות בדבר אופן השימוש במידע אישי בחברה וניהולו בנושאים מהותיים.
הרשות מבהירה כי ההנחיה אינה פוטרת או מפחיתה מהאחריות המוטלת על מנכ"ל החברה, הנהלת החברה, או כל גורם אחר שהוסמך על ידה לביצוע החובות על פי התקנות.
הודעה לתקשורת בעניין תפקיד הדירקטוריון בקיום חובות החברה בתחום אבטחת המידע
הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת הנחיה חדשה בעניין תפקיד הדירקטוריון בקיום חובות החברה לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)
עמדת הרשות היא כי בחברות אשר עיבוד מידע אישי מצוי בליבת הפעילות שלהן או שפעילותן יוצרת סיכון מוגבר לפרטיות, דירקטוריון החברה הוא הגורם שעליו לבצע בפועל חלק מהדרישות, הפיקוחיות באופיין, הקבועות בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)
בנוסף, מבהירה ההנחיה כי הדירקטוריון הוא הגורם המתאים והיעיל להחליט מיהם האחראים בחברה לביצוע דרישות התקנות, ליישום הליכי פיקוח ובקרה על ביצוע הדרישות בידי אותם אחראים, ולקבל החלטות מדיניות בדבר אופן השימוש במידע אישי בחברה, וניהולו בנושאים מהותיים.
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות שורה של חובות ופעולות אשר בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר ומנהלו נדרשים לבצע בכדי לקיים את האחריות המוטלת עליהם לפי חוק הגנת הפרטיות בעניין אבטחת המידע שבמאגר. התקנות אינן קובעות במפורש את זהות האורגן בתאגיד האמור לבצע בפועל את החובות המוטלות על החברה בתחום אבטחת המידע, אך בהנחיה שמפרסמת הרשות היא מונה את הדרישות הפיקוחיות הקבועות בתקנות אשר צריך וראוי שיתבצעו בפועל בידי הדירקטוריון.
במסגרת חובות אלה, ניתן לציין את אישור העקרונות המרכזיים בנוהל אבטחת המידע הארגוני, אישור מסמך הגדרות המאגר, קיום דיון בדירקטוריון בתוצאות סקר הסיכונים ותוצאות מבדקי חדירות שהחברה מחויבת לערוך בהתאם לרמת האבטחה של מאגריה לפי התקנות, ואישור הפעולות הנדרשות לתיקון הליקויים שנמצאו, קיום דיון רבעוני או שנתי בדירקטוריון באירועי אבטחת המידע שהתרחשו בארגון, וקיום דיון בדירקטוריון בתוצאות הביקורת התקופתית בנוגע לעמידת הארגון בתקנות, שיש לקיימו אחת לשנתיים.
בהתאם להנחיה, במקרים המתאימים, בשים לב למידת הסיכון לפרטיות הכרוך בפעילותה של החברה, לגודלה ולהרכב הדירקטוריון, רשאי הדירקטוריון לקבוע גורם אחר בחברה שיהיה אחראי על ביצוע חובות אלה, תוך פיקוח על קיומן בפועל. במקרים אלה, על הדירקטוריון להבטיח כי מתקיים בחברה תיעוד סביר של הנימוקים להחלטתו זו, ושל אופן ביצוע שאר הפעולות הנדרשות על פי התקנות.
ההנחיה שמפרסמת הרשות, בשלב ראשון להערות הציבור, מבוססת על פרשנות תכליתית של חוק הגנת הפרטיות והתקנות, וגם עומדת בהלימה לדיני החברות ולפסיקה בינלאומית בנושא. ההנחיה חלה על חברות אשר עיבוד מידע אישי מצוי בליבן הפעילות שלהן ועל חברות שפעילותן יוצרת סיכון מוגבר לפרטיות. אינדיקציות לכך יכולות להיות מאפייני הארגון (כגון חברות ציבוריות או חברות העוסקות בסחר במידע), סוג המידע האישי המשמש את הארגון ורגישותו, היקף המידע האישי או מספר מורשי הגישה אליו.
עוד קובעת ההנחיה כי על דירקטוריון החברה מוטלת האחריות להחליט מיהם האחראים בחברה על ביצוע דרישות התקנות, לרבות חובת הדיווח המיידי לרשות להגנת הפרטיות על קרות אירועי אבטחת מידע, ליישם בחברה תהליכי פיקוח, בקרה, ציות, חובת עדכון ודיווח על ביצוע התקנות בידי אותם אחראים, ולקבוע החלטות מדיניות בדבר אופן השימוש במידע אישי בחברה וניהולו בנושאים מהותיים.
הרשות מבהירה כי ההנחיה אינה פוטרת או מפחיתה מהאחריות המוטלת על מנכ"ל החברה, הנהלת החברה, או כל גורם אחר שהוסמך על ידה לביצוע החובות על פי התקנות.
שלום רב,
הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:
לאחר שנים של אי בהירות בפרשנות חוזים: שר המשפטים מקדם תיקון משמעותי שיסייע למגזר העסקי
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. התיקון נועד להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט.
נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים. האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה.
התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד שיפורטו בהמשך. זאת בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים.
כאמור, על פי ההצעה, ייקבע כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות שיפורטו. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם חוזים שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על 4 מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין מעל חמישה עשר מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הנחת העבודה היא שהצדדים לחוזים מסוג זה הם מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ומשכך ביחס לחוזים אלה יש להעניק משקל מכריע ללשון החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
הצעת החוק גובשה בסיוע מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".
הציבור מוזמן להעביר הערות עד ליום 8/10/2023.
מצ"ב תזכיר החוק: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001fHRreQAG/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1-3-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%922023?language=iw
הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:
לאחר שנים של אי בהירות בפרשנות חוזים: שר המשפטים מקדם תיקון משמעותי שיסייע למגזר העסקי
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. התיקון נועד להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט.
נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים. האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה.
התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד שיפורטו בהמשך. זאת בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים.
כאמור, על פי ההצעה, ייקבע כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות שיפורטו. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם חוזים שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על 4 מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין מעל חמישה עשר מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הנחת העבודה היא שהצדדים לחוזים מסוג זה הם מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ומשכך ביחס לחוזים אלה יש להעניק משקל מכריע ללשון החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
הצעת החוק גובשה בסיוע מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".
הציבור מוזמן להעביר הערות עד ליום 8/10/2023.
מצ"ב תזכיר החוק: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001fHRreQAG/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1-3-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%922023?language=iw
www.tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - תזכיר חוק החוזים (תיקון מס' 3), התשפ"ג-2023
<p>מטרת החוק המוצע היא תיקון סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") שעניינו פרשנות חוזה, לצורך הוספת כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים. </p><p>בבסיס תזכיר החוק ניצבת התפיסה כי בחוזים אלו מדובר בצדדים מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת…
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בעיר כתב אישום נגד קטין תושב ירושלים (14), וזאת לאחר שהשליך בקבוק תבערה לעבר בניין מגורים, שבגגו עמדה מאוישת על ידי לוחמי משמר הגבול.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אריאל אילוז, לפני כחודש שהו בעמדת שמירה הממוקמת בגג מתחם מגורים למשפחות יהודיות בסילוואן מספר לוחמי משמר הגבול, כששניים מהם היו ממוקמים בעמדה כשפניהם לכיוון מנהרה שחיברה בין הבניינים במתחם המגורים. בשעות הלילה של אותו היום התמקם הנאשם במנהרה יחד עם אדם נוסף במטרה לממש את תכניתם להשליך בקבוק תבערה לעבר בתי המגורים. אז יצא הנאשם מהמנהרה כשהוא מחזיק בידו בקבוק תבערה, ומשראה את הלוחמים עומדים בעמדה, הדליק את בקבוק התבערה והשליך אותו כשהוא בוער לעבר השניים. נוכח הסכנה ירו הלוחמים לעבר הנאשם, וכתוצאה ממנו נפגע הנאשם ונזקק לטיפול רפואי.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, מעשה טרור של ניסיון הצתה ופעולה בנשק למטרות טרור.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בעיר כתב אישום נגד קטין תושב ירושלים (14), וזאת לאחר שהשליך בקבוק תבערה לעבר בניין מגורים, שבגגו עמדה מאוישת על ידי לוחמי משמר הגבול.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אריאל אילוז, לפני כחודש שהו בעמדת שמירה הממוקמת בגג מתחם מגורים למשפחות יהודיות בסילוואן מספר לוחמי משמר הגבול, כששניים מהם היו ממוקמים בעמדה כשפניהם לכיוון מנהרה שחיברה בין הבניינים במתחם המגורים. בשעות הלילה של אותו היום התמקם הנאשם במנהרה יחד עם אדם נוסף במטרה לממש את תכניתם להשליך בקבוק תבערה לעבר בתי המגורים. אז יצא הנאשם מהמנהרה כשהוא מחזיק בידו בקבוק תבערה, ומשראה את הלוחמים עומדים בעמדה, הדליק את בקבוק התבערה והשליך אותו כשהוא בוער לעבר השניים. נוכח הסכנה ירו הלוחמים לעבר הנאשם, וכתוצאה ממנו נפגע הנאשם ונזקק לטיפול רפואי.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, מעשה טרור של ניסיון הצתה ופעולה בנשק למטרות טרור.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על וילדסלב מייכלוב, רוברט אובנסוב וישראל ביטון מאסר בפועל, פיצוי וקנס לאחר שהורשעו בהתאם להודאתם בסיוע לניסיון רצח של "נינה", בנו של שלום דומרני.
על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש ע"י עו"ד הילה דרימר יאיר, הנאשמים קשרו קשר לסייע לאחר בניסיון הרצח של "נינה", בנו של שלום דומרני. במסגרת הקשר, הצטיידו הנאשמים מבעוד מועד ברכב גנוב ומייכלוב ואובנסוב החלו לעקוב אחרי "נינה" ברחבי אשקלון עד שהגיע למקום עבודתו במגרש הרכבים. בסמוך לכך הגיע ביטון עם רכב אחר לאזור וביודעו כי שני הנאשמים הנוספים אמורים לבצע פשע כלשהו המתין להם על מנת למלטם מהמקום.
במקביל שני הנאשמים הנוספים ביחד עם אדם נוסף, שברשותו אקדח, וחנו בסמוך למגרש הרכבים. עת נכנס נינה לאחד מהרכבים במגרש יצא האדם הנוסף שהוא עוטה כפפות ומסכה וחובש כובע והחל לירות באקדח לעבר "נינה", כל זאת במטרה לנסות לגרום למותו. תוך כדי הירי, "נינה" הצליח לצאת מהרכב, רץ וניסה להסתתר מאחורי רכב, אך האדם הנוסף המשיך לירות.
לאחר הירי, נכנס האדם הנוסף לרכבם של מייכלוב ואובנסוב והם נמלטו מהמקום. הסמוך למקום ירד האדם הנוסף מהרכב והחל להימלט רגלית ואילו מייכלוב ואובנסוב הציתו את הרכב וחברו לביטון שהמתין להם ברכב אחר. בהמשך יצאו מהעיר, הציתו גם את הבגדים ונעצרו ע"י בלשי ימ"ר לכיש, מספר קילומטרים לפני העיר דימונה. עדי ראיה שהיו נוכחים במקום הירי הזעיקו את כוחות ההצלה.
בית המשפט המחוזי כב' השופטים גילת שלו, איתי ברסלר – גונן ופאני גילת כהן, קיבלו את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לאחר מספר דיוני הוכחות בהן התעוררו קשיים ראיתיים אשר יצרו קושי להוכיח מי מהנאשמים ביצע את הירי. כתב האישום תוקן בהתאם לאחר מספר ישיבות גישור.
לאור האמור הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בסיוע לניסיון רצח, חבלה במזיד לרכב, השמדת ראייה ושינוי זהות רכב. וכן נגזר על מייכלוב 6.8 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי על סך 17,000 ₪ וקנס 3,000 ₪; על אובנסוב 5.8 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי על סך 17,000 ₪ וקנס 3,000 ₪ ועל ביטון 4.8 מאסר על תנאי ופיצוי על זך 17,000 ₪ וקנס 3,000 ₪.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על וילדסלב מייכלוב, רוברט אובנסוב וישראל ביטון מאסר בפועל, פיצוי וקנס לאחר שהורשעו בהתאם להודאתם בסיוע לניסיון רצח של "נינה", בנו של שלום דומרני.
על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש ע"י עו"ד הילה דרימר יאיר, הנאשמים קשרו קשר לסייע לאחר בניסיון הרצח של "נינה", בנו של שלום דומרני. במסגרת הקשר, הצטיידו הנאשמים מבעוד מועד ברכב גנוב ומייכלוב ואובנסוב החלו לעקוב אחרי "נינה" ברחבי אשקלון עד שהגיע למקום עבודתו במגרש הרכבים. בסמוך לכך הגיע ביטון עם רכב אחר לאזור וביודעו כי שני הנאשמים הנוספים אמורים לבצע פשע כלשהו המתין להם על מנת למלטם מהמקום.
במקביל שני הנאשמים הנוספים ביחד עם אדם נוסף, שברשותו אקדח, וחנו בסמוך למגרש הרכבים. עת נכנס נינה לאחד מהרכבים במגרש יצא האדם הנוסף שהוא עוטה כפפות ומסכה וחובש כובע והחל לירות באקדח לעבר "נינה", כל זאת במטרה לנסות לגרום למותו. תוך כדי הירי, "נינה" הצליח לצאת מהרכב, רץ וניסה להסתתר מאחורי רכב, אך האדם הנוסף המשיך לירות.
לאחר הירי, נכנס האדם הנוסף לרכבם של מייכלוב ואובנסוב והם נמלטו מהמקום. הסמוך למקום ירד האדם הנוסף מהרכב והחל להימלט רגלית ואילו מייכלוב ואובנסוב הציתו את הרכב וחברו לביטון שהמתין להם ברכב אחר. בהמשך יצאו מהעיר, הציתו גם את הבגדים ונעצרו ע"י בלשי ימ"ר לכיש, מספר קילומטרים לפני העיר דימונה. עדי ראיה שהיו נוכחים במקום הירי הזעיקו את כוחות ההצלה.
בית המשפט המחוזי כב' השופטים גילת שלו, איתי ברסלר – גונן ופאני גילת כהן, קיבלו את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לאחר מספר דיוני הוכחות בהן התעוררו קשיים ראיתיים אשר יצרו קושי להוכיח מי מהנאשמים ביצע את הירי. כתב האישום תוקן בהתאם לאחר מספר ישיבות גישור.
לאור האמור הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בסיוע לניסיון רצח, חבלה במזיד לרכב, השמדת ראייה ושינוי זהות רכב. וכן נגזר על מייכלוב 6.8 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי על סך 17,000 ₪ וקנס 3,000 ₪; על אובנסוב 5.8 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי על סך 17,000 ₪ וקנס 3,000 ₪ ועל ביטון 4.8 מאסר על תנאי ופיצוי על זך 17,000 ₪ וקנס 3,000 ₪.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד האחים גבריאל יאדגרוב ודניאל יאדגרוב, תושבי ירושלים כבני 25, וזאת לאחר שניסו לרצוח צעיר במרכז המסחרי בנווה יעקב בעיר כי סברו שהוא קשור לאדם שתקף את אחד מהם.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אביעד דוויק, לפני כשלושה שבועות הגיע אחד הנאשמים למרכז המסחרי בנווה יעקב בירושלים רכוב על אופנוע, אז הגיע למקום אדם וחבט באמצעות מחבת על הקסדה אותה חבש. הנאשם סיפר זאת לאחיו התאום והשניים החליטו להצטייד באקדחים ולחזור למרכז המסחרי ולירות במי שפגע באח. כשהגיעו למקום סברו השניים כי המתלונן, צעיר ששהה במקום, קשור לתוקף. המתלונן אמר להם כי הוא לא יודע על מה מדובר והשניים קיללו אותו והמשיכו לחפש את התוקף. אז התקרב אחד הנאשמים למתלונן ונתן לו סטירה חזקה בלחי וזאת תוך שהוא מראה בידו את האקדח שהיה מוחבא במותניו. הנאשם האחר ירד מהאופנוע, וירה באקדחו לעברו של המתלונן שש יריות, זאת כאשר במקום נוכחים עוברי אורח רבים. מיד לאחר מכן ברחו הנאשמים מהמקום, כאשר בזמן הבריחה אחד מעוברי האורח צעק לעבר אחד הנאשמים ובעקבות כך כיוון אליו הנאשם את האקדח הטעון על מנת להרתיעו. לאחר מכן עלו הנאשמים על האופנועים וברחו מהמקום. כעבור כחמש דקות הגיע אחד הנאשמים לבית חברו והחביא בחצר הבניין מתחת לאדמה תיק ובו האקדח, כפפות ואגרופן עם סכין, וזאת על מנת שהמשטרה לא תאתר את כלי הירי. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים, המתלונן פונה לבית החולים כשהוא ירוי ברגלו וסובל מכאבים ומדימום.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של ניסיון רצח, נשיאת נשק ושיבוש מהלכי משפט.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד האחים גבריאל יאדגרוב ודניאל יאדגרוב, תושבי ירושלים כבני 25, וזאת לאחר שניסו לרצוח צעיר במרכז המסחרי בנווה יעקב בעיר כי סברו שהוא קשור לאדם שתקף את אחד מהם.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אביעד דוויק, לפני כשלושה שבועות הגיע אחד הנאשמים למרכז המסחרי בנווה יעקב בירושלים רכוב על אופנוע, אז הגיע למקום אדם וחבט באמצעות מחבת על הקסדה אותה חבש. הנאשם סיפר זאת לאחיו התאום והשניים החליטו להצטייד באקדחים ולחזור למרכז המסחרי ולירות במי שפגע באח. כשהגיעו למקום סברו השניים כי המתלונן, צעיר ששהה במקום, קשור לתוקף. המתלונן אמר להם כי הוא לא יודע על מה מדובר והשניים קיללו אותו והמשיכו לחפש את התוקף. אז התקרב אחד הנאשמים למתלונן ונתן לו סטירה חזקה בלחי וזאת תוך שהוא מראה בידו את האקדח שהיה מוחבא במותניו. הנאשם האחר ירד מהאופנוע, וירה באקדחו לעברו של המתלונן שש יריות, זאת כאשר במקום נוכחים עוברי אורח רבים. מיד לאחר מכן ברחו הנאשמים מהמקום, כאשר בזמן הבריחה אחד מעוברי האורח צעק לעבר אחד הנאשמים ובעקבות כך כיוון אליו הנאשם את האקדח הטעון על מנת להרתיעו. לאחר מכן עלו הנאשמים על האופנועים וברחו מהמקום. כעבור כחמש דקות הגיע אחד הנאשמים לבית חברו והחביא בחצר הבניין מתחת לאדמה תיק ובו האקדח, כפפות ואגרופן עם סכין, וזאת על מנת שהמשטרה לא תאתר את כלי הירי. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים, המתלונן פונה לבית החולים כשהוא ירוי ברגלו וסובל מכאבים ומדימום.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של ניסיון רצח, נשיאת נשק ושיבוש מהלכי משפט.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי נצרת כתב אישום נגד אחמד סעאידה (27), עלי סעאידה (20) משבלי ועמראן אלסלאמין (24) מסמוע, זאת לאחר שהנאשמים חטפו קטין עמו היו מסוכסכים, תקפו אותו וסחטו אותו באיומים בבין היתר באמצעות נשק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד דזירה ברבארה עולה, שבשל סכסוך מתמשך בין משפחותיהם של אחמד ועלי סעאידה לבין משפחתו של הקטין, חטפו שלושת הנאשמים את הקטין באיומי אקדח ובאלימות, והסיעו אותו, בעודו כבול בשרשראות ברזל ואקדח מכוון לבטנו, לשטח פתוח. עם הגעתם לשטח נטל אחמד את האקדח מעמראן וכיוון אותו לראשו של הקטין. בהמשך יצרו הנאשמים קשר עם קרובות משפחותיהם וקראו להן להגיע למקום, אז הנשים קיללו וירקו על קטין ואחת מהן אף תקפה אותו במקל. בהמשך, דרך אחמד את הנשק שהיה בידו מספר פעמים, כיוון אותו לרגליו וראשו של הקטין, וירה בסמוך אליו. במקביל, הוציא עלי סכין אותה הסליק מבעוד מועד ופצע את הקטין בפיו.
במהלך האירוע איים אחמד על הקטין באומרו "אם תגיד למשטרה, שבוע ימים ואנחנו נהרוג אותך". וכן הוסיף ואיים "אתה, אבא שלך ודוד שלך ... והילדים שלו אנחנו מתצפתים עליכם ונפגע לכם בראש אחד אחד, רק שיסתיים הבית משפט אנחנו נוציא אתכם מהבתים". בשלב מסוים הועלה הקטין בכוח בחזרה לרכב על ידי הנאשמים כשידיו קשורות. הנאשמים נסעו מהמקום והורידו את המתלונן בכניסה לכפר.
לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם סחיטה, עבירות בנשק, ירי מנשק חם, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. לאחמד ועלי סעיאדה יוחסה גם עבירת הפרת הוראה חוקית, מאחר שבעת התרחשות האירועים הפרו השניים את תנאי מעצר הבית בו היו נתונים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי נצרת כתב אישום נגד אחמד סעאידה (27), עלי סעאידה (20) משבלי ועמראן אלסלאמין (24) מסמוע, זאת לאחר שהנאשמים חטפו קטין עמו היו מסוכסכים, תקפו אותו וסחטו אותו באיומים בבין היתר באמצעות נשק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד דזירה ברבארה עולה, שבשל סכסוך מתמשך בין משפחותיהם של אחמד ועלי סעאידה לבין משפחתו של הקטין, חטפו שלושת הנאשמים את הקטין באיומי אקדח ובאלימות, והסיעו אותו, בעודו כבול בשרשראות ברזל ואקדח מכוון לבטנו, לשטח פתוח. עם הגעתם לשטח נטל אחמד את האקדח מעמראן וכיוון אותו לראשו של הקטין. בהמשך יצרו הנאשמים קשר עם קרובות משפחותיהם וקראו להן להגיע למקום, אז הנשים קיללו וירקו על קטין ואחת מהן אף תקפה אותו במקל. בהמשך, דרך אחמד את הנשק שהיה בידו מספר פעמים, כיוון אותו לרגליו וראשו של הקטין, וירה בסמוך אליו. במקביל, הוציא עלי סכין אותה הסליק מבעוד מועד ופצע את הקטין בפיו.
במהלך האירוע איים אחמד על הקטין באומרו "אם תגיד למשטרה, שבוע ימים ואנחנו נהרוג אותך". וכן הוסיף ואיים "אתה, אבא שלך ודוד שלך ... והילדים שלו אנחנו מתצפתים עליכם ונפגע לכם בראש אחד אחד, רק שיסתיים הבית משפט אנחנו נוציא אתכם מהבתים". בשלב מסוים הועלה הקטין בכוח בחזרה לרכב על ידי הנאשמים כשידיו קשורות. הנאשמים נסעו מהמקום והורידו את המתלונן בכניסה לכפר.
לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם סחיטה, עבירות בנשק, ירי מנשק חם, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. לאחמד ועלי סעיאדה יוחסה גם עבירת הפרת הוראה חוקית, מאחר שבעת התרחשות האירועים הפרו השניים את תנאי מעצר הבית בו היו נתונים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד עודה (קוטייר) כטייר (40) מג'לג'וליה בגין סחיטה באיומים של בכירים בשב"ס.
על פי כתב האישום שהוגש עולה כי כטייר מרצה את עונשו בבית סוהר בדרום, לפני כחודש פנה כטייר לשלטונות שב"ס, בבקשה לאשר לו ביקור משפחתי לרגל הולדת בתו. בסמוך לכך הודיע לו סגן מפקד הכלא כי בקשתו לביקור ככל הנראה תידחה, וכי הוא זכאי לביקור על פי מתווה מצומצם יותר.
באותו היום, בשעות הערב, ביקש כטייר לשוחח עם סגן מפקד הכלא במהלך השיחה, ציין כטייר כי הוא חשב על זה, והוא מבקש לקבל את הביקור במתכונתו המקורית, וכן כי הוא מבקש לעבור לכלא במחוז אחר.
יומיים לאחר השיחה בשעות הערב ביקש כטייר לברר מה סטטוס בקשתו, במהלך השיחה איים על סגן מפקד הכלא וקמ"ן המחוז כי: "מי שאחראי לזה שמקשים עליי בקשר לבקשה זה קמ"ן המחוז ג.ג ותגיד את זה לא.א (סגן מפקד הכלא)" וכן הוסיף "אני שם את ג.ג (קמ"ן מחוז דרום) כמטרה והולך על הראש שלו", וזאת בכוונה להפחידם, וכדי להניע אותם לאשר את בקשת הביקור.
יום למחרת ביקש אחד מהקצינים בכלא לשוחח עם כטייר, אך הוא סירב ואיים עליו ועל הקמ"ן המחוזי "אתה וג.ג (קמ"ן מחוז דרום) אני מזיין אתכם, אני אתה וג.ג זה אישי, אתה וג.ג אני מזיין אתכם אישית בחוץ, תלך עם אבטחה בחוץ" כמו כן בהתאם לבקשתו הוצא כטייר מתאו למשרדו של סגן מפקד הכלא. במקביל, החלו הפרות סדר בכלא.
במהלך השיחה עם סגן מפקד הכלא, התבקש כטייר לעצור את הפרות הסדר, והוא בתגובה איים בכך שאמר "זהו, אני לא עוצר עכשיו, זה עניין עקרוני, אני גם אעבור לרימונים וגם אקבל את הביקור". בהמשך אותו היום, פנה כטייר על סגן מפקד הכלא בשנית לבדוק היכן עומדת בקשתו לעבור, כאשר נענה שאין בכוונתם להיענות לבקשתו איים כטייר כי "אני אשרוף את התא, אם יכנס סוהר אני אחתוך אותו, אני אפגע לכם ברכבים ובמתקנים, זה כדור שלג שהתגלגל ומלחמה עד הסוף".
בהמשך אותו היום, הועבר כטייר לבית סוהר אחר. במהלך שיחה שנערכה לכטייר עם סגן מפקד הכלא החדש, סיפר כטייר כי הבקשה לביקור אותה הגיש לא אושרה, וכן הביע שוב את רצונו לעבור לבית כלא במחוז המרכז. במהלך השיחה, המשיך כטייר לאיים על בכירים בכלא הקודם. כמו כן איים כי "אם לא יעבירו אותי בסוף למרכז עוד 3 ימים אנשים יחתכו".
מספר ימים לאחר בשיחה עם מפקד הכלא אליו הועבר ציין כטייר כי: "קמ"ן ... ישלם על זה, אני אתחתן איתו", והוסיף "אני אפעל במקום ובזמן שאני אבחר וזה לא חייב להיות בתוך שב"ס, יש לי מספיק כוח בחוץ, יש לי את האנשים שלי בחוץ שהם יבינו שאני שובת רעב ושנשקפת סכנה לחיים שלי הם לא ישבו בשקט".
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל צוין כי: המבקשת ערה לכך כי המשיב אסיר, ואינו עתיד להשתחרר בזמן הקרוב. עם זאת המבקשת תטען כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. מדובר במשיב אשר לא חשש לסחוט באיומים קצינים בכירים בשירות בתי בסוהר. לכך יש להוסיף כי מדובר במי שלחובתו עבר פלילי לא מבוטל. המבקשת תטען כי העובדה שהמעשים המיוחסים למשיב בוצעו לכאורה על ידי המשיב תוך כדי תקופת מאסרו בתוך כתלי הכלא יש בה כדי להכריע את הכף לחובתו."
לכטייר יוחסו עבירות של סחיטה באיומים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר מרכז.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד עודה (קוטייר) כטייר (40) מג'לג'וליה בגין סחיטה באיומים של בכירים בשב"ס.
על פי כתב האישום שהוגש עולה כי כטייר מרצה את עונשו בבית סוהר בדרום, לפני כחודש פנה כטייר לשלטונות שב"ס, בבקשה לאשר לו ביקור משפחתי לרגל הולדת בתו. בסמוך לכך הודיע לו סגן מפקד הכלא כי בקשתו לביקור ככל הנראה תידחה, וכי הוא זכאי לביקור על פי מתווה מצומצם יותר.
באותו היום, בשעות הערב, ביקש כטייר לשוחח עם סגן מפקד הכלא במהלך השיחה, ציין כטייר כי הוא חשב על זה, והוא מבקש לקבל את הביקור במתכונתו המקורית, וכן כי הוא מבקש לעבור לכלא במחוז אחר.
יומיים לאחר השיחה בשעות הערב ביקש כטייר לברר מה סטטוס בקשתו, במהלך השיחה איים על סגן מפקד הכלא וקמ"ן המחוז כי: "מי שאחראי לזה שמקשים עליי בקשר לבקשה זה קמ"ן המחוז ג.ג ותגיד את זה לא.א (סגן מפקד הכלא)" וכן הוסיף "אני שם את ג.ג (קמ"ן מחוז דרום) כמטרה והולך על הראש שלו", וזאת בכוונה להפחידם, וכדי להניע אותם לאשר את בקשת הביקור.
יום למחרת ביקש אחד מהקצינים בכלא לשוחח עם כטייר, אך הוא סירב ואיים עליו ועל הקמ"ן המחוזי "אתה וג.ג (קמ"ן מחוז דרום) אני מזיין אתכם, אני אתה וג.ג זה אישי, אתה וג.ג אני מזיין אתכם אישית בחוץ, תלך עם אבטחה בחוץ" כמו כן בהתאם לבקשתו הוצא כטייר מתאו למשרדו של סגן מפקד הכלא. במקביל, החלו הפרות סדר בכלא.
במהלך השיחה עם סגן מפקד הכלא, התבקש כטייר לעצור את הפרות הסדר, והוא בתגובה איים בכך שאמר "זהו, אני לא עוצר עכשיו, זה עניין עקרוני, אני גם אעבור לרימונים וגם אקבל את הביקור". בהמשך אותו היום, פנה כטייר על סגן מפקד הכלא בשנית לבדוק היכן עומדת בקשתו לעבור, כאשר נענה שאין בכוונתם להיענות לבקשתו איים כטייר כי "אני אשרוף את התא, אם יכנס סוהר אני אחתוך אותו, אני אפגע לכם ברכבים ובמתקנים, זה כדור שלג שהתגלגל ומלחמה עד הסוף".
בהמשך אותו היום, הועבר כטייר לבית סוהר אחר. במהלך שיחה שנערכה לכטייר עם סגן מפקד הכלא החדש, סיפר כטייר כי הבקשה לביקור אותה הגיש לא אושרה, וכן הביע שוב את רצונו לעבור לבית כלא במחוז המרכז. במהלך השיחה, המשיך כטייר לאיים על בכירים בכלא הקודם. כמו כן איים כי "אם לא יעבירו אותי בסוף למרכז עוד 3 ימים אנשים יחתכו".
מספר ימים לאחר בשיחה עם מפקד הכלא אליו הועבר ציין כטייר כי: "קמ"ן ... ישלם על זה, אני אתחתן איתו", והוסיף "אני אפעל במקום ובזמן שאני אבחר וזה לא חייב להיות בתוך שב"ס, יש לי מספיק כוח בחוץ, יש לי את האנשים שלי בחוץ שהם יבינו שאני שובת רעב ושנשקפת סכנה לחיים שלי הם לא ישבו בשקט".
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל צוין כי: המבקשת ערה לכך כי המשיב אסיר, ואינו עתיד להשתחרר בזמן הקרוב. עם זאת המבקשת תטען כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. מדובר במשיב אשר לא חשש לסחוט באיומים קצינים בכירים בשירות בתי בסוהר. לכך יש להוסיף כי מדובר במי שלחובתו עבר פלילי לא מבוטל. המבקשת תטען כי העובדה שהמעשים המיוחסים למשיב בוצעו לכאורה על ידי המשיב תוך כדי תקופת מאסרו בתוך כתלי הכלא יש בה כדי להכריע את הכף לחובתו."
לכטייר יוחסו עבירות של סחיטה באיומים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר מרכז.
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום את עונשם של ארבעה שוטרים ששדדו פלסטינים, התעללו ותיעדו את מעשיהם לפני כשלוש שנים במעבר "מיתר". השוטרים הודו והורשעו, במסגרת הסדר טיעון, במעשים שביצעו וביהמ"ש גזר עליהם 4 שנות מאסר, 3 שנות מאסר, שנה וארבעה חודשי מאסר ו-8 חודשי עבודות שירות. כמו כן נגזרו על הארבעה, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננים, כל אחד לפי חלקו.
על פי כתבי האישום, במסגרת תפקידם של הנאשמים כשוטרי מג"ב, הם אבטחו פרצה בגדר בסמוך למעבר "מיתר", במטרה למנוע כניסה של פלסטינים לשטח מדינת ישראל. במספר הזדמנויות, בעת שהיו הנאשמים בניידת משטרתית, כשהם לבושי מדי מג"ב וחמושים בנשק משטרתי, ותוך שהם מנצלים את סמכויותיהם ומעמדם, שדדו סכומי כסף מפלסטינים שנכנסו לישראל דרך הפרצה. בכמה מן המקרים נקטו הנאשמים בשיטה במסגרתה חלקם השתמשו בכוח נגד הפלסטינים, כיוונו לעברם נשק, שוחחו עמם והציגו בפניהם מצג לפיו במסגרת תפקידם הם בודקים אותם ועורכים חיפוש על גופם, ובאותה עת נאשם אחר לקח לניידת את התעודות והארנקים של הפלסטינים, וגנב את כספם. בכמה מהאירועים תיעדו הנאשמים את האלימות בה נקטו כלפי הפלסטינים באמצעות תמונות וסרטוני וידיאו במכשירי הטלפון הניידים שלהם, ובחלק מהמקרים עטו הנאשמים מסיכות פנים כדי למנוע זיהויים. לאחר חקירה של צוות דרום במחלקה לחקירות שוטרים, הוגש כתב אישום נגד חמישה שוטרים, ובמסגרת הסדרי טיעון בין הצדדים הודו הנאשמים והורשעו, כל אחד על פי חלקו, בעבירות רבות וחמורות שיוחסו להם בכתבי האישום, בין היתר, ביצוע עבירות של שוד מזוין, הפרת אמונים, תקיפה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד עדי וולנרמן, כי השוטרים ניצלו לרעה את כוחם ומעמדם ואת האמון שניתן בהם וניצלו את חולשתם של הפלסטינים, לעיתים תוך שהם מאיימים עליהם בנשק ואף מכים אותם, ומתוך הנחה שמכוון שמדובר בשוהים בלתי חוקיים הם לא יפנו לרשויות אכיפת החוק להתלונן נגדם.
ביהמ"ש קבע כי "הנאשמים הסבו נזק לא רק לתדמית גורמי אכיפת החוק אלא גם לשמה הטוב של מדינת ישראל שאגב ניהול מערכה קשה אל מול גורמים עוינים, שונים ורבים המבקשים לפגוע בה וביושביה, נאבקת להוכיח את מוסריותה וטוהר נשקה בכל זירה אפשרית, גם בהקשר של ההתנהלות מול האוכלוסייה הפלסטינית".
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום את עונשם של ארבעה שוטרים ששדדו פלסטינים, התעללו ותיעדו את מעשיהם לפני כשלוש שנים במעבר "מיתר". השוטרים הודו והורשעו, במסגרת הסדר טיעון, במעשים שביצעו וביהמ"ש גזר עליהם 4 שנות מאסר, 3 שנות מאסר, שנה וארבעה חודשי מאסר ו-8 חודשי עבודות שירות. כמו כן נגזרו על הארבעה, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננים, כל אחד לפי חלקו.
על פי כתבי האישום, במסגרת תפקידם של הנאשמים כשוטרי מג"ב, הם אבטחו פרצה בגדר בסמוך למעבר "מיתר", במטרה למנוע כניסה של פלסטינים לשטח מדינת ישראל. במספר הזדמנויות, בעת שהיו הנאשמים בניידת משטרתית, כשהם לבושי מדי מג"ב וחמושים בנשק משטרתי, ותוך שהם מנצלים את סמכויותיהם ומעמדם, שדדו סכומי כסף מפלסטינים שנכנסו לישראל דרך הפרצה. בכמה מן המקרים נקטו הנאשמים בשיטה במסגרתה חלקם השתמשו בכוח נגד הפלסטינים, כיוונו לעברם נשק, שוחחו עמם והציגו בפניהם מצג לפיו במסגרת תפקידם הם בודקים אותם ועורכים חיפוש על גופם, ובאותה עת נאשם אחר לקח לניידת את התעודות והארנקים של הפלסטינים, וגנב את כספם. בכמה מהאירועים תיעדו הנאשמים את האלימות בה נקטו כלפי הפלסטינים באמצעות תמונות וסרטוני וידיאו במכשירי הטלפון הניידים שלהם, ובחלק מהמקרים עטו הנאשמים מסיכות פנים כדי למנוע זיהויים. לאחר חקירה של צוות דרום במחלקה לחקירות שוטרים, הוגש כתב אישום נגד חמישה שוטרים, ובמסגרת הסדרי טיעון בין הצדדים הודו הנאשמים והורשעו, כל אחד על פי חלקו, בעבירות רבות וחמורות שיוחסו להם בכתבי האישום, בין היתר, ביצוע עבירות של שוד מזוין, הפרת אמונים, תקיפה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד עדי וולנרמן, כי השוטרים ניצלו לרעה את כוחם ומעמדם ואת האמון שניתן בהם וניצלו את חולשתם של הפלסטינים, לעיתים תוך שהם מאיימים עליהם בנשק ואף מכים אותם, ומתוך הנחה שמכוון שמדובר בשוהים בלתי חוקיים הם לא יפנו לרשויות אכיפת החוק להתלונן נגדם.
ביהמ"ש קבע כי "הנאשמים הסבו נזק לא רק לתדמית גורמי אכיפת החוק אלא גם לשמה הטוב של מדינת ישראל שאגב ניהול מערכה קשה אל מול גורמים עוינים, שונים ורבים המבקשים לפגוע בה וביושביה, נאבקת להוכיח את מוסריותה וטוהר נשקה בכל זירה אפשרית, גם בהקשר של ההתנהלות מול האוכלוסייה הפלסטינית".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב אשדוד שביצע עבירות מין בבתו הקטינה.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מיכאל גרוס, הנאשם החל משנת 2014, עת בתו הייתה כבת 7, ובמשך כעשר שנים, ביצע הנאשם בקטינה עבירות מין במאות מועדים שונים. באחד האירועים, בהיותה כבת 7, ניסה הנאשם לאנוס את הקטינה. האירועים בוצעו בביתם ובמיטתה של הקטינה עת ניסתה לישון את שנת הלילה.
לנאשם יוחסו עבירת מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (ניסיון אינוס) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים).
במקביל הגישה הפרקליטות בקשה למעצר עד תום ההליכים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת לרבות שם הנאשם. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב אשדוד שביצע עבירות מין בבתו הקטינה.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מיכאל גרוס, הנאשם החל משנת 2014, עת בתו הייתה כבת 7, ובמשך כעשר שנים, ביצע הנאשם בקטינה עבירות מין במאות מועדים שונים. באחד האירועים, בהיותה כבת 7, ניסה הנאשם לאנוס את הקטינה. האירועים בוצעו בביתם ובמיטתה של הקטינה עת ניסתה לישון את שנת הלילה.
לנאשם יוחסו עבירת מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (ניסיון אינוס) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים).
במקביל הגישה הפרקליטות בקשה למעצר עד תום ההליכים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת לרבות שם הנאשם. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד שלומי לוי (21) תושב טירת הכרמל בגין עבירות של המתה בקלות דעת, הפקרה, פריצה לרכב ועוד, זאת לאחר שגנב רכב ודרס למוות הולכת רגל.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד דורית לוי פרנק, לפני מספר שבועות פרץ לוי לרכב בטירת הכרמל וגנב ממנו מפתח ושלט שהיה מונח בתוך הרכב ושייך לרכב אחר. באמצעות השלט פרץ לוי את הרכב השני ועל אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה החל לנהוג בו ברחבי העיר. במהלך נסיעתו, פגע לוי ברכב שחנה בצד, חצה צומת ברמזור אדום ופגע בעמוד המוצב על אי תנועה. לוי המשיך בנסיעתו במהירות, איבד שליטה על הרכב, סטה מכיוון נסיעתו, עלה על שטח ההפרדה ופגע בעמוד תמרור, המשיך בתנועה לנתיב הנגדי ופגע במנוחה שחצתה את הכביש במעבר החציה. למרות הפגיעה לוי המשיך בנסיעה ונעצר כאשר הרכב נתקע על חומת אבן. כתוצאה מהתאונה נגרם מותה של הולכת הרגל במקום. לוי, אשר ידע כי הוא פגע עם הרכב במנוחה, יצא מהרכב וברח מהמקום בשלב מאוחר יותר נעצר על ידי המשטרה בביתו.
ללוי יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, פריצה לרכב לשם גניבה, ניסיון לפריצה לרכב לשם גניבה, גניבת רכב, גרימת נזק לרכוש, אי ציות לתמרור אור אדום, אי מתן זכות קדימה במעבר חציה.
במקביל הוגש כנגד הנאשם גם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד שלומי לוי (21) תושב טירת הכרמל בגין עבירות של המתה בקלות דעת, הפקרה, פריצה לרכב ועוד, זאת לאחר שגנב רכב ודרס למוות הולכת רגל.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד דורית לוי פרנק, לפני מספר שבועות פרץ לוי לרכב בטירת הכרמל וגנב ממנו מפתח ושלט שהיה מונח בתוך הרכב ושייך לרכב אחר. באמצעות השלט פרץ לוי את הרכב השני ועל אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה החל לנהוג בו ברחבי העיר. במהלך נסיעתו, פגע לוי ברכב שחנה בצד, חצה צומת ברמזור אדום ופגע בעמוד המוצב על אי תנועה. לוי המשיך בנסיעתו במהירות, איבד שליטה על הרכב, סטה מכיוון נסיעתו, עלה על שטח ההפרדה ופגע בעמוד תמרור, המשיך בתנועה לנתיב הנגדי ופגע במנוחה שחצתה את הכביש במעבר החציה. למרות הפגיעה לוי המשיך בנסיעה ונעצר כאשר הרכב נתקע על חומת אבן. כתוצאה מהתאונה נגרם מותה של הולכת הרגל במקום. לוי, אשר ידע כי הוא פגע עם הרכב במנוחה, יצא מהרכב וברח מהמקום בשלב מאוחר יותר נעצר על ידי המשטרה בביתו.
ללוי יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, פריצה לרכב לשם גניבה, ניסיון לפריצה לרכב לשם גניבה, גניבת רכב, גרימת נזק לרכוש, אי ציות לתמרור אור אדום, אי מתן זכות קדימה במעבר חציה.
במקביל הוגש כנגד הנאשם גם בקשת מעצר עד תום ההליכים.