בעקבות התערבות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים:
בית המשפט הורה לבטל ייפוי כוח מתמשך לאישה בת 87 עליו חתמה לטובת ביתה וחתנה במצב של חולשה ואשפוז בבית חולים
השניים אף העבירו על שמם את דירתה ומשכו סכום עתק מחשבון הבנק שלה, כביכול 'בהסכמתה החופשית'
שלום רב,
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הורה לבטל ייפוי כוח מתמשך שנחתם בין אישה בת 87 לבין ביתה וחתנה, לאחר שנמצא כי האישה כשירה לחלוטין מבחינה משפטית וחשיבתית, וכי החתמתה על ייפוי הכוח המתמשך נעשתה שלא לצורך, תוך צמצום את זכויותיה הבסיסיות ועל אף שאין מחלוקת בדבר כשירותה המשפטית וכשירותה המחשבתית של האישה.
אורנה (שם בדוי), פרופסורית באקדמיה, פנתה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים בהמלצת רשויות הרווחה, לאחר שסיפרה כי ביתה וחתנה החתימו אותה על ייפוי כוח מתמשך בניגוד לרצונה, בעת שהייתה מאושפזת בבית חולים. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי אשר מהווה חלופה למינוי אפוטרופוס, המאפשר לכל אדם לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, אם וכאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו, לרבות בעניינו הרפואיים, האישיים והרכושיים. לדבריה, ביתה וחתנה ניצלו את העובדה כי לפני מספר שנים היא סבלה ממספר אירועים בריאותיים אשר הובילו לאשפוזים בבתי חולים, ובמהלך אחד מהם, החתימו אותה בנוכחות עורך דין שהביאו לשם כך, על ייפוי הכוח המתמשך, למרות שלא היה כל צורך בכך והיא הייתה – ועדיין – כשירה לחלוטין לנהל את ענייניה האישיים והרכושיים.
זאת ועוד, במהלך שיחתה עם עורכת דין קלריס דביר, שמונתה לייצג את אורנה מטעם מערך זיקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, התברר כי שנתיים לאחר ההחתמה על ייפוי הכוח פעלו הבת ובעלה למימושו, ובין היתר הוציאו מחשבון הבנק של אורנה 1.4 מיליון ₪ והעבירו לרשותם, וכן העבירו על שמם בית שהיה בבעלותה בתל אביב, ואותה העבירו לגור עם אישה המטפלת בה בדרום הארץ.
בהמשך לכך, הגישה עו"ד דביר בקשה בשמה של אורנה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בקשה לביטול ייפוי הכוח המתמשך, ובמקביל הוגשה תביעה להשבת הכספים שנלקחו ממנה, כביכול תוך ניצול מחפיר של מצבה באותה תקופה בה נזקקה לטיפולים רפואיים ושהתה מעת לעת בבתי חולים.
אתמול (שלישי) פרסמה השופטת, סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, רותם קודלר עיאש את החלטתה, בה היא קובעת כי ייפוי הכוח עליו הוחתמה אורנה יבוטל, תוך שהיא מבקרת בחריפות את ביתה וחתנה וכן את עורך הדין שפעל בשמם מול אורנה.
"על בסיס בדיקה והערכה קוגניטיבת שבוצעה, הגב' *** כשירה ללא ספק, לקבלת החלטות לגבי חייה ורכושה ויכולת התובנה שלה למצבה ולנסיבות היא מלאה", כותבת השופטת בהחלטה, לאחר הערכה שבוצעה על ידי פרופ' יורם מערבי, המומחה בגריאטריה שיקומית. זאת ועוד, השופטת מציינת כי על אף הגשת חוות דעת המומחה וחוות דעת נוספות שהוגשו בעניין, הבת והחתן הגדילו וביקשו למנות את הבת כאפוטרופסית של אימה, מהלך שהיה עלול להגביל עוד יותר את יכולותיה של האם להתנהל בחופשיות בחיי היום יום, ואף טענו כי הכספים שלקחו ממנה נלקחו לאור הסכמתה ורצונה החופשי.
"הטענה שיש להסתמך על רצונה החופשי והסכמתה של הגברת *, לכאורה, למשיכת הכספים, אינה מתיישבת עם טענות יושר ותום לב שכן מקום בו הבת ובעלה סברו שיש מקום לפעול על פי רצון חופשי והסכמה של הגברת ..., ראוי היה שלא היה נוקטים במהלכים לצמצום עצמאותה וזכותה הבסיסית כאדם לפעול בנכסיה כבעליהם של הנכסים", נכתב בהחלטתה, "מחד מבקשים לבסס את טענותיהם הכספיות על רצונה החופשי של האם להעניק כספים ומאידך, פעלו במהלך החודשים האחרונים להגבלת החופש הבסיסי של הגב' *".
בסיום ההחלטה כותבת השופטת כי "ביתה וחתנה של הגב' * פעלו לצמצום זכויותיה הבסיסיות על פי כל דין וגם כיום למרות שהונחו בפניהם חוות הדעת, ממשיכים וטוענים טענות פטרנליסטיות, זאת שעה שגם לדידם אין כל מחלוקת בדבר כשרותה המשפטית וכשירותה המחשבתית של הגב' *", וכן חייבה את הבת ובעלה לשלם את הוצאות שכר הטרחה וההוצאות הנוספות שנגרמו לאם בסך כ-30 אלף שקלים.
ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "ייפוי כח מתמשך הוא כלי תכנוני חשוב, וכל שימוש בו לרעה, על גבו של הורה מבוגר, הוא תופעה שלא ניתן להשלים עמה. מערך זיקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי יוסיף לפעול לייצוג אנשים שיש חשש שנוצלו ברגע של חולשה, על רקע מחלה או מוגבלות, ולשמר את מירב האוטונומיה עבורם. החלטתה החשובה של כבוד השופטת קודלר-עייאש מלמדת על המקום החשוב שניתן לאדם, גם בזיקנתו, לחירות לבחור את דרכו, ולחופש שלו, בכל גיל, לרכושו ולחייו".
בית המשפט הורה לבטל ייפוי כוח מתמשך לאישה בת 87 עליו חתמה לטובת ביתה וחתנה במצב של חולשה ואשפוז בבית חולים
השניים אף העבירו על שמם את דירתה ומשכו סכום עתק מחשבון הבנק שלה, כביכול 'בהסכמתה החופשית'
שלום רב,
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הורה לבטל ייפוי כוח מתמשך שנחתם בין אישה בת 87 לבין ביתה וחתנה, לאחר שנמצא כי האישה כשירה לחלוטין מבחינה משפטית וחשיבתית, וכי החתמתה על ייפוי הכוח המתמשך נעשתה שלא לצורך, תוך צמצום את זכויותיה הבסיסיות ועל אף שאין מחלוקת בדבר כשירותה המשפטית וכשירותה המחשבתית של האישה.
אורנה (שם בדוי), פרופסורית באקדמיה, פנתה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים בהמלצת רשויות הרווחה, לאחר שסיפרה כי ביתה וחתנה החתימו אותה על ייפוי כוח מתמשך בניגוד לרצונה, בעת שהייתה מאושפזת בבית חולים. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי אשר מהווה חלופה למינוי אפוטרופוס, המאפשר לכל אדם לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, אם וכאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו, לרבות בעניינו הרפואיים, האישיים והרכושיים. לדבריה, ביתה וחתנה ניצלו את העובדה כי לפני מספר שנים היא סבלה ממספר אירועים בריאותיים אשר הובילו לאשפוזים בבתי חולים, ובמהלך אחד מהם, החתימו אותה בנוכחות עורך דין שהביאו לשם כך, על ייפוי הכוח המתמשך, למרות שלא היה כל צורך בכך והיא הייתה – ועדיין – כשירה לחלוטין לנהל את ענייניה האישיים והרכושיים.
זאת ועוד, במהלך שיחתה עם עורכת דין קלריס דביר, שמונתה לייצג את אורנה מטעם מערך זיקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, התברר כי שנתיים לאחר ההחתמה על ייפוי הכוח פעלו הבת ובעלה למימושו, ובין היתר הוציאו מחשבון הבנק של אורנה 1.4 מיליון ₪ והעבירו לרשותם, וכן העבירו על שמם בית שהיה בבעלותה בתל אביב, ואותה העבירו לגור עם אישה המטפלת בה בדרום הארץ.
בהמשך לכך, הגישה עו"ד דביר בקשה בשמה של אורנה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בקשה לביטול ייפוי הכוח המתמשך, ובמקביל הוגשה תביעה להשבת הכספים שנלקחו ממנה, כביכול תוך ניצול מחפיר של מצבה באותה תקופה בה נזקקה לטיפולים רפואיים ושהתה מעת לעת בבתי חולים.
אתמול (שלישי) פרסמה השופטת, סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, רותם קודלר עיאש את החלטתה, בה היא קובעת כי ייפוי הכוח עליו הוחתמה אורנה יבוטל, תוך שהיא מבקרת בחריפות את ביתה וחתנה וכן את עורך הדין שפעל בשמם מול אורנה.
"על בסיס בדיקה והערכה קוגניטיבת שבוצעה, הגב' *** כשירה ללא ספק, לקבלת החלטות לגבי חייה ורכושה ויכולת התובנה שלה למצבה ולנסיבות היא מלאה", כותבת השופטת בהחלטה, לאחר הערכה שבוצעה על ידי פרופ' יורם מערבי, המומחה בגריאטריה שיקומית. זאת ועוד, השופטת מציינת כי על אף הגשת חוות דעת המומחה וחוות דעת נוספות שהוגשו בעניין, הבת והחתן הגדילו וביקשו למנות את הבת כאפוטרופסית של אימה, מהלך שהיה עלול להגביל עוד יותר את יכולותיה של האם להתנהל בחופשיות בחיי היום יום, ואף טענו כי הכספים שלקחו ממנה נלקחו לאור הסכמתה ורצונה החופשי.
"הטענה שיש להסתמך על רצונה החופשי והסכמתה של הגברת *, לכאורה, למשיכת הכספים, אינה מתיישבת עם טענות יושר ותום לב שכן מקום בו הבת ובעלה סברו שיש מקום לפעול על פי רצון חופשי והסכמה של הגברת ..., ראוי היה שלא היה נוקטים במהלכים לצמצום עצמאותה וזכותה הבסיסית כאדם לפעול בנכסיה כבעליהם של הנכסים", נכתב בהחלטתה, "מחד מבקשים לבסס את טענותיהם הכספיות על רצונה החופשי של האם להעניק כספים ומאידך, פעלו במהלך החודשים האחרונים להגבלת החופש הבסיסי של הגב' *".
בסיום ההחלטה כותבת השופטת כי "ביתה וחתנה של הגב' * פעלו לצמצום זכויותיה הבסיסיות על פי כל דין וגם כיום למרות שהונחו בפניהם חוות הדעת, ממשיכים וטוענים טענות פטרנליסטיות, זאת שעה שגם לדידם אין כל מחלוקת בדבר כשרותה המשפטית וכשירותה המחשבתית של הגב' *", וכן חייבה את הבת ובעלה לשלם את הוצאות שכר הטרחה וההוצאות הנוספות שנגרמו לאם בסך כ-30 אלף שקלים.
ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "ייפוי כח מתמשך הוא כלי תכנוני חשוב, וכל שימוש בו לרעה, על גבו של הורה מבוגר, הוא תופעה שלא ניתן להשלים עמה. מערך זיקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי יוסיף לפעול לייצוג אנשים שיש חשש שנוצלו ברגע של חולשה, על רקע מחלה או מוגבלות, ולשמר את מירב האוטונומיה עבורם. החלטתה החשובה של כבוד השופטת קודלר-עייאש מלמדת על המקום החשוב שניתן לאדם, גם בזיקנתו, לחירות לבחור את דרכו, ולחופש שלו, בכל גיל, לרכושו ולחייו".
עו"ד קלריס דביר, המייצגת את האישה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "מדובר באחד המקרים הקשים שנתקלתי בהם, כשאשה בת 87 מגלה לתדהמתה שאין לה כל שליטה על חייה בעקבות החתמתה על ייפוי כח מתמשך ברגע של חולשה בהיותה בבית החולים. למרות הקושי הרגשי הגדול בהתמודדות עם בת בהליך בבית משפט, והקושי המשפטי לבטל סעיף במסמך שכבל את שיקול דעתה של האשה, תחושת ההקלה שלה, לאחר הצדק שנעשה בהחלטת בית המשפט, היא גדולה. בפנינו הליכים אשר עדיין תלויים ועומדים סביב הכספים שנלקחו".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על סבטלנה גנזדילוב 72 חודשי מאסר וקנס של 100,000 ₪ לאחר שניהלה רשת בתי עסק לעיסוק בזנות והעסיקה בהם נשים מהארץ ומחו"ל.
בגין עבירות הזנות והעבירות הנלוות לזנות, גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מרדכי לוי) על גנזדילוב 42 חודשי מאסר ואילו בגין העבירות הכלכליות נגזרו על הנאשמת 30 חודשי מאסר וזאת לצד קנס בסך 100,000 ₪. בית המשפט הורה על חפיפת 6 חודשים מתוכם, כך שגנזדילוב תרצה בסה"כ 66 חודשים. בנוסף, הוטלו על גנזדילוב 24 חודשי מאסר על תנאי ובית המשפט הורה על חילוט מלוא הכספים והרכוש שנתפסו אצלה.
בגזר הדין ציין השופט לוי כי "הנאשמת ניצלה את מצבן הכלכלי הירוד של הנשים והעסיקה אותן בשירותי זנות בדירות, תוך הפקת רווחים כלכליים משמעותיים על חשבונן, וארבע מהן עזבו את מדינתן על מנת לעבודה עבורה במתן שירותי זנות בישראל."
גנזדילוב הורשעה בחודש מרץ האחרון בארבע עבירות של גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, קשירת קשר לפשע, סרסרות, פרסום שירותי זנות של בגיר, הבאת אדם לידי זנות, החזקת מקום לשם זנות, השמטת מס בגובה של 3.94 מיליון ש"ח והלבנת הון אסורה. על פי כתב האישום שהגישו עורכי הדין אלעד דיין וענבר גולדשטוף מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), גנזדילוב ניהלה במשך כחמש שנים רשת בתי עסק לעיסוק בזנות, בדירות שונות ברחבי גוש דן והשרון, בהן העסיקה נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין. גנזדילוב לקחה לעצמה חלק נכבד מדמי האתנן (התשלום) שהרוויחו תוך שהיא פועלת באופן שיטתי ועקבי להסתרת הכספים שהפיקה מבית הבושת.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על סבטלנה גנזדילוב 72 חודשי מאסר וקנס של 100,000 ₪ לאחר שניהלה רשת בתי עסק לעיסוק בזנות והעסיקה בהם נשים מהארץ ומחו"ל.
בגין עבירות הזנות והעבירות הנלוות לזנות, גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מרדכי לוי) על גנזדילוב 42 חודשי מאסר ואילו בגין העבירות הכלכליות נגזרו על הנאשמת 30 חודשי מאסר וזאת לצד קנס בסך 100,000 ₪. בית המשפט הורה על חפיפת 6 חודשים מתוכם, כך שגנזדילוב תרצה בסה"כ 66 חודשים. בנוסף, הוטלו על גנזדילוב 24 חודשי מאסר על תנאי ובית המשפט הורה על חילוט מלוא הכספים והרכוש שנתפסו אצלה.
בגזר הדין ציין השופט לוי כי "הנאשמת ניצלה את מצבן הכלכלי הירוד של הנשים והעסיקה אותן בשירותי זנות בדירות, תוך הפקת רווחים כלכליים משמעותיים על חשבונן, וארבע מהן עזבו את מדינתן על מנת לעבודה עבורה במתן שירותי זנות בישראל."
גנזדילוב הורשעה בחודש מרץ האחרון בארבע עבירות של גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, קשירת קשר לפשע, סרסרות, פרסום שירותי זנות של בגיר, הבאת אדם לידי זנות, החזקת מקום לשם זנות, השמטת מס בגובה של 3.94 מיליון ש"ח והלבנת הון אסורה. על פי כתב האישום שהגישו עורכי הדין אלעד דיין וענבר גולדשטוף מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), גנזדילוב ניהלה במשך כחמש שנים רשת בתי עסק לעיסוק בזנות, בדירות שונות ברחבי גוש דן והשרון, בהן העסיקה נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין. גנזדילוב לקחה לעצמה חלק נכבד מדמי האתנן (התשלום) שהרוויחו תוך שהיא פועלת באופן שיטתי ועקבי להסתרת הכספים שהפיקה מבית הבושת.
נוטלי משכנתאות לא יידרשו עוד להמציא אישור רשות מקומית להעדר חובות בכדי לרשום את המשכנתה במרשם המקרקעין
התיקון, שעבר במסגרת חוק ההסדרים בשבוע שעבר, יחסוך לציבור זמן וכסף
משרד המשפטים, בהובלת מנכ"ל המשרד, מר איתמר דוננפלד, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, מחלקת יעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) ואגף אסטרטגיה, ובשיתוף משרד האוצר, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, הביאו להקלה רגולטורית עבור ציבור נוטלי המשכנתאות.
במסגרת חוק ההסדרים, שעבר בשבוע שעבר בקריאה שלישית, נערך תיקון למצב החוקי שנהג עד כה. בעקבות התיקון, נוטלי המשכנתאות לא יידרשו עוד להמציא אישורים של הרשויות המקומיות בגין היעדר חובות ארנונה, לצורך רישום המשכנתאות במרשם המקרקעין.
המהלך יחסוך בירוקרטיה, וכן את העלויות הכרוכות בהמצאת אישור העדר חובות לרשויות המקומיות, ובתוך כך, תשלום אגרה לרשויות בגין המצאת האישור, השקעת זמן ועוד.
מדובר בהקלה רגולטורית נוספת, שיזמה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, לקידום שוק הנדל"ן וקידום הזכויות הקניינות של הציבור.
התיקון, שעבר במסגרת חוק ההסדרים בשבוע שעבר, יחסוך לציבור זמן וכסף
משרד המשפטים, בהובלת מנכ"ל המשרד, מר איתמר דוננפלד, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, מחלקת יעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) ואגף אסטרטגיה, ובשיתוף משרד האוצר, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, הביאו להקלה רגולטורית עבור ציבור נוטלי המשכנתאות.
במסגרת חוק ההסדרים, שעבר בשבוע שעבר בקריאה שלישית, נערך תיקון למצב החוקי שנהג עד כה. בעקבות התיקון, נוטלי המשכנתאות לא יידרשו עוד להמציא אישורים של הרשויות המקומיות בגין היעדר חובות ארנונה, לצורך רישום המשכנתאות במרשם המקרקעין.
המהלך יחסוך בירוקרטיה, וכן את העלויות הכרוכות בהמצאת אישור העדר חובות לרשויות המקומיות, ובתוך כך, תשלום אגרה לרשויות בגין המצאת האישור, השקעת זמן ועוד.
מדובר בהקלה רגולטורית נוספת, שיזמה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, לקידום שוק הנדל"ן וקידום הזכויות הקניינות של הציבור.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט לנוער בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על קטין שמתוך מניע לאומני, במהלך מבצע "שומר חומות", זרק אבנים על מכונית שנסעו בכביש 6.
בית המשפט לנוער בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על קטין שמתוך מניע לאומני, במהלך מבצע "שומר חומות", זרק אבנים על מכונית שנסעו בכביש 6.
במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים, סוכם כי הפרקליטות תעתור לעונש מקסימלי של 22 חודשי מאסר, וההגנה תוכל לטעון לעונש מופחת. בנוסף, הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתב אישום מתוקן בו הודה הקטין. מכתב האישום עולה כי במהלך מבצע "שומר חומות" התרחשו בארץ ובייחוד בירושלים, התפרעויות ותקיפות שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודים, מתוך מניע גזעני, וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני נגד כוחות המשטרה והביטחון. באחד הלילות, בהם התרחשו הפרות הסדר, נחסמו צירי תחבורה ובין היתר נזרקו אבנים לעבר רכבים שנסעו על כביש 6 ורכבה של אחת מהנוסעות אף הוצת (היא חולצה מהמקום).
הקטין ביחד עם אנשים נוספים הגיעו לאזור בו התרחשו הפרות הסדר שכללו הבערת צמיגים, חסימת הכביש, יידוי אבנים ועוד. לאחר שהוצת הרכב, הגיעו הקטין ואנשים נוספים לכביש 6. שם כבר היו אנשים נוספים שזרקו אבנים וקראו "אללה אלכבאר" וכו'.
מתוך מטרה לעורר פחד או בהלה ולמרות הסיכון הממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם ובבטיחות הציבור, הקטין ביחד עם אנשים נוספים החלו גם הם ליידות אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש. בנוסף אף, בעודם ממתינים להתקרבות כלי הרכב, יידו אבנים לעבר הכביש, על מנת למלא אותו באבנים. הקטין והאנשים הנוספים הפסיקו את מעשיהם רק לאחר שהגיעו כוחות משטרה למקום, ואז ההתקהלות של האנשים הרבים שהיו במקום התפזרה, וביניהם גם הנאשם.
במסגרת הטיעונים לעונש, עו"ד חיים שוויצר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) טען: " הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הם הסדר הציבורי, שלטון החוק, בטחון הציבור והיחידים, שלמות הגוף והרכוש, תחושת הביטחון האישי והציבורי, הסולידריות החברתית, החוסן הלאומי וסדרי המשטר הדמוקרטי. פעולה מעין זו בתקופת מלחמה, חותרת תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל, יש צורך להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות בטחון פנים, ויש בהם כדי לערער ולזעזע את הביטחון האישי של אזרחי המדינה על ידי שכניהם מבית שהפכו להיות אויב. "
שופט בית המשפט לנוער בבאר שבע, השופט יואל עדן, קיבל את עמדת המדינה וגזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים ומאסר על תנאי לשלוש שנים, בגזר הדין ציין: " חומרת העבירות בנסיבות ביצוען מחייבת הרשעת הנאשם. העבירות חמורות ביותר, נסיבות ביצוען חמורות ביותר, הנאשם, יחד עם אחרים, משתתף בהתפרעות, מסכן חיי אדם תוך יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה, והכל במטרה לפגוע בנוסע או במי שבקרבת כלי התחבורה, מתוך מניע אידיאולוגי לאומני, מבצע את מעשיו במטרה לעורר פחד ובהלה בציבור, ובמעשיו סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם ובבטיחות הציבור. חומרה רבה זו מחייבת הרשעה."
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט לנוער בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על קטין שמתוך מניע לאומני, במהלך מבצע "שומר חומות", זרק אבנים על מכונית שנסעו בכביש 6.
בית המשפט לנוער בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על קטין שמתוך מניע לאומני, במהלך מבצע "שומר חומות", זרק אבנים על מכונית שנסעו בכביש 6.
במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים, סוכם כי הפרקליטות תעתור לעונש מקסימלי של 22 חודשי מאסר, וההגנה תוכל לטעון לעונש מופחת. בנוסף, הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתב אישום מתוקן בו הודה הקטין. מכתב האישום עולה כי במהלך מבצע "שומר חומות" התרחשו בארץ ובייחוד בירושלים, התפרעויות ותקיפות שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודים, מתוך מניע גזעני, וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני נגד כוחות המשטרה והביטחון. באחד הלילות, בהם התרחשו הפרות הסדר, נחסמו צירי תחבורה ובין היתר נזרקו אבנים לעבר רכבים שנסעו על כביש 6 ורכבה של אחת מהנוסעות אף הוצת (היא חולצה מהמקום).
הקטין ביחד עם אנשים נוספים הגיעו לאזור בו התרחשו הפרות הסדר שכללו הבערת צמיגים, חסימת הכביש, יידוי אבנים ועוד. לאחר שהוצת הרכב, הגיעו הקטין ואנשים נוספים לכביש 6. שם כבר היו אנשים נוספים שזרקו אבנים וקראו "אללה אלכבאר" וכו'.
מתוך מטרה לעורר פחד או בהלה ולמרות הסיכון הממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם ובבטיחות הציבור, הקטין ביחד עם אנשים נוספים החלו גם הם ליידות אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש. בנוסף אף, בעודם ממתינים להתקרבות כלי הרכב, יידו אבנים לעבר הכביש, על מנת למלא אותו באבנים. הקטין והאנשים הנוספים הפסיקו את מעשיהם רק לאחר שהגיעו כוחות משטרה למקום, ואז ההתקהלות של האנשים הרבים שהיו במקום התפזרה, וביניהם גם הנאשם.
במסגרת הטיעונים לעונש, עו"ד חיים שוויצר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) טען: " הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הם הסדר הציבורי, שלטון החוק, בטחון הציבור והיחידים, שלמות הגוף והרכוש, תחושת הביטחון האישי והציבורי, הסולידריות החברתית, החוסן הלאומי וסדרי המשטר הדמוקרטי. פעולה מעין זו בתקופת מלחמה, חותרת תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל, יש צורך להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות בטחון פנים, ויש בהם כדי לערער ולזעזע את הביטחון האישי של אזרחי המדינה על ידי שכניהם מבית שהפכו להיות אויב. "
שופט בית המשפט לנוער בבאר שבע, השופט יואל עדן, קיבל את עמדת המדינה וגזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים ומאסר על תנאי לשלוש שנים, בגזר הדין ציין: " חומרת העבירות בנסיבות ביצוען מחייבת הרשעת הנאשם. העבירות חמורות ביותר, נסיבות ביצוען חמורות ביותר, הנאשם, יחד עם אחרים, משתתף בהתפרעות, מסכן חיי אדם תוך יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה, והכל במטרה לפגוע בנוסע או במי שבקרבת כלי התחבורה, מתוך מניע אידיאולוגי לאומני, מבצע את מעשיו במטרה לעורר פחד ובהלה בציבור, ובמעשיו סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם ובבטיחות הציבור. חומרה רבה זו מחייבת הרשעה."
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטין.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום נגד אייל ברוך (53) מראשון לציון וכנגד בוריס ברקן (47) ומאיר ויחר (38) מבת ים. לברוך וברקן יוחסו עבירות של סחר בנשים וזנות לאחר שניהלו רשת לסחר בנשים ועבירות כלכליות. לויחר יוחסו עבירות כלכליות וכן עבירת ניסיון סחר בנשים.
מכתבי האישום שהגיש עו"ד ערן צרויה עולה כי במהלך 2023 ניהלו ברוך וברקן רשת, שעיסוקה סחר בנשים הן ישראליות והן מחו"ל לשם הבאתן לידי מעשה זנות. במסגרת חלוקת העבודה בין השניים ברוך היה אמון על איתור לקוחות וברקן על איתור נשים בארץ ובעולם אשר יספקו שירותי מין ללקוחות.
השניים פעלו לשם הבאת הנשים לישראל, בשיתוף עם גורמים אשר תפקידם היה לאתר נשים ברחבי העולם ולהעבירן לארץ לצורך העסקתן במתן שירותי מין, זאת תמורת סכומים של מאות דולרים בחודש. הנשים שאותרו ברחבי העולם, תדרכו על ידי השניים כיצד להתנהל אל מול גורמי ביקורת הגבולות על מנת שלא לעורר חשש ועוד. כמו כן לא פעם הונו הנשיים את הנשים והציגו להם מצגי שווא כך לדוגמא ציינו בפני אחת הנשים כי עליה ללוות גברים וכי קיום יחסי מין איתם תלוי ברצונה. במקרה אחר הבטיחו לאחת הנשים כי היא תגיע רק לצורכי מסאז' ואז בניגוד לסיכום כאשר אחד מהלקוחות ביקש לקיים יחסי מין צעק עליה ברקן כי עליה לספק את הלקוח ולעבוד על מנת להחזיר להם את ההוצאות שהוציאו בגינה ועוד. באחד המקרים ויחר פעל על מנת להביא אישה לארץ לשם עיסוק בזנות אך בשל מעצרם זה לא יצא לפועל.
בנוסף, השניים תיאמו את מערך ההזמנות ומעקב אחר דמי האתנן שהתקבלו, הפעילו מערך נהגים, שתפקידם היה להסיע את הנשים למקומות המפגש עם הלקוחות ולפקח על קבלת דמי האתנן מהלקוחות וכן פעלו לשם הגדלת פעילות העסק. כך לדוגמא, פרסמו באמצעות פלטפורמות שונות ובהן "טלגראם" ו-"אינסטגראם" או יזמו פניות לנשים ממדינות זרות להגיע לישראל לצורך עיסוק בזנות תוך שהם מבטיחים להן מגורים בת"א, לקוחות אקסקלוסיביים, רווחים של 27,000-35,000 ₪ בחודש ועוד. בפועל, ברוב המקרים השניים חייבו את הנשים להתגורר בבת-ים במקומות ששכרו עבורן ואף גבו מהנשים דמי שכירות מופקעים בשיעור הגבוה בכ-30% מהתשלום שהועבר לבעלי הדירות. כמו כן רכשו לנשים כרטיסי סים למכשירי טלפון ניידים לפקח עליהן ולקבל דיווח שוטף על עבודת ועוד.
השניים אף קבעו את תנאי העסקת הנשים את הסכומים אותן עליהן לגבות והחלק אותו עליהן להעביר, שעות העבודה וכו' במספר הזדמנויות הופעל על הנשים לחץ מצד ברקן להשתמש בסמים יחד עם הלקוחות וזאת על מנת להרחיב את משך הזמן שהלקוח יבלה עם האישה וכך להגדיל את דמי האתנן שיתקבלו מהמפגש באחת הפעמים אף סירבו לפנות את אחת הנשים שחשה ברע לאחר שלקוח אילץ אתה להשתמש עמו בסמים.
במסגרת העסק הפיקו השניים הכנסה בסך של לא פחות מ- 720,000 ₪.
בבקשת המעצר שהוגשה כנגד החשודים ציין עו"ד צרויה ביחס לברוך וברקן כי: " היקף הפעילות המתואר בכתב האישום, נסיבות הבאתן של הנשים ארצה, הפעלתן על פני תקופה ארוכה במתן שירותי מין, התכנון, התחכום, השיטתיות וההסתרה - כל אלה מלמדים על מסוכנות הנשקפת מהמשיב 1 ומצביעים על חשש ממשי כי אם ישוחרר המשיב 1 ימשיך לבצע עבירות דומות."
לברוך וברקן מיוחסות עבירות של סחר בבני אדם; הבאת אדם לעיסוק בזנות; סרסרות; פרסום שירותי זנות של בגיר. לברוך ויחר יוחסה גם עבירה של סחר בבני אדם (ניסיון) . בנוסף, בגין אי דיווח על ההכנסות שהתקבלו יוחסו לברך וברקן גם עבירות של שימוש במרמה עורמה ותחבולה. ולכל השלושה יוחסו גם עבירות הלבנת הון לאחר שניסו להסוות את מקור ההכנסות וכן פעלו באמצעות ויחר להעברת חלק מהכספים לגורמים ממדינות זרות.
התיק נחקר על ידי ימ"ר לכיש במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום נגד אייל ברוך (53) מראשון לציון וכנגד בוריס ברקן (47) ומאיר ויחר (38) מבת ים. לברוך וברקן יוחסו עבירות של סחר בנשים וזנות לאחר שניהלו רשת לסחר בנשים ועבירות כלכליות. לויחר יוחסו עבירות כלכליות וכן עבירת ניסיון סחר בנשים.
מכתבי האישום שהגיש עו"ד ערן צרויה עולה כי במהלך 2023 ניהלו ברוך וברקן רשת, שעיסוקה סחר בנשים הן ישראליות והן מחו"ל לשם הבאתן לידי מעשה זנות. במסגרת חלוקת העבודה בין השניים ברוך היה אמון על איתור לקוחות וברקן על איתור נשים בארץ ובעולם אשר יספקו שירותי מין ללקוחות.
השניים פעלו לשם הבאת הנשים לישראל, בשיתוף עם גורמים אשר תפקידם היה לאתר נשים ברחבי העולם ולהעבירן לארץ לצורך העסקתן במתן שירותי מין, זאת תמורת סכומים של מאות דולרים בחודש. הנשים שאותרו ברחבי העולם, תדרכו על ידי השניים כיצד להתנהל אל מול גורמי ביקורת הגבולות על מנת שלא לעורר חשש ועוד. כמו כן לא פעם הונו הנשיים את הנשים והציגו להם מצגי שווא כך לדוגמא ציינו בפני אחת הנשים כי עליה ללוות גברים וכי קיום יחסי מין איתם תלוי ברצונה. במקרה אחר הבטיחו לאחת הנשים כי היא תגיע רק לצורכי מסאז' ואז בניגוד לסיכום כאשר אחד מהלקוחות ביקש לקיים יחסי מין צעק עליה ברקן כי עליה לספק את הלקוח ולעבוד על מנת להחזיר להם את ההוצאות שהוציאו בגינה ועוד. באחד המקרים ויחר פעל על מנת להביא אישה לארץ לשם עיסוק בזנות אך בשל מעצרם זה לא יצא לפועל.
בנוסף, השניים תיאמו את מערך ההזמנות ומעקב אחר דמי האתנן שהתקבלו, הפעילו מערך נהגים, שתפקידם היה להסיע את הנשים למקומות המפגש עם הלקוחות ולפקח על קבלת דמי האתנן מהלקוחות וכן פעלו לשם הגדלת פעילות העסק. כך לדוגמא, פרסמו באמצעות פלטפורמות שונות ובהן "טלגראם" ו-"אינסטגראם" או יזמו פניות לנשים ממדינות זרות להגיע לישראל לצורך עיסוק בזנות תוך שהם מבטיחים להן מגורים בת"א, לקוחות אקסקלוסיביים, רווחים של 27,000-35,000 ₪ בחודש ועוד. בפועל, ברוב המקרים השניים חייבו את הנשים להתגורר בבת-ים במקומות ששכרו עבורן ואף גבו מהנשים דמי שכירות מופקעים בשיעור הגבוה בכ-30% מהתשלום שהועבר לבעלי הדירות. כמו כן רכשו לנשים כרטיסי סים למכשירי טלפון ניידים לפקח עליהן ולקבל דיווח שוטף על עבודת ועוד.
השניים אף קבעו את תנאי העסקת הנשים את הסכומים אותן עליהן לגבות והחלק אותו עליהן להעביר, שעות העבודה וכו' במספר הזדמנויות הופעל על הנשים לחץ מצד ברקן להשתמש בסמים יחד עם הלקוחות וזאת על מנת להרחיב את משך הזמן שהלקוח יבלה עם האישה וכך להגדיל את דמי האתנן שיתקבלו מהמפגש באחת הפעמים אף סירבו לפנות את אחת הנשים שחשה ברע לאחר שלקוח אילץ אתה להשתמש עמו בסמים.
במסגרת העסק הפיקו השניים הכנסה בסך של לא פחות מ- 720,000 ₪.
בבקשת המעצר שהוגשה כנגד החשודים ציין עו"ד צרויה ביחס לברוך וברקן כי: " היקף הפעילות המתואר בכתב האישום, נסיבות הבאתן של הנשים ארצה, הפעלתן על פני תקופה ארוכה במתן שירותי מין, התכנון, התחכום, השיטתיות וההסתרה - כל אלה מלמדים על מסוכנות הנשקפת מהמשיב 1 ומצביעים על חשש ממשי כי אם ישוחרר המשיב 1 ימשיך לבצע עבירות דומות."
לברוך וברקן מיוחסות עבירות של סחר בבני אדם; הבאת אדם לעיסוק בזנות; סרסרות; פרסום שירותי זנות של בגיר. לברוך ויחר יוחסה גם עבירה של סחר בבני אדם (ניסיון) . בנוסף, בגין אי דיווח על ההכנסות שהתקבלו יוחסו לברך וברקן גם עבירות של שימוש במרמה עורמה ותחבולה. ולכל השלושה יוחסו גם עבירות הלבנת הון לאחר שניסו להסוות את מקור ההכנסות וכן פעלו באמצעות ויחר להעברת חלק מהכספים לגורמים ממדינות זרות.
התיק נחקר על ידי ימ"ר לכיש במשטרת ישראל.
*הודעה מטעם הפרקליטות:*
פרקליט המדינה, עמית איסמן, פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות התביעה בהעמדה לדין ובענישה בעבירות של תקיפה והתעללות בקטינים או במבוגרים חסרי ישע ע"י האחראים עליהם, במסגרות חינוכיות-טיפוליות כגון גני ילדים, משפחתונים, בתי אבות וכו'. בין היתר, ההנחיה מציינת כי עבירה של תקיפת קטין בידי אחראי תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינה כפול מהעונש הרגיל בעבירת תקיפה, והיא מנחה את התובעים לדרוש מביהמ"ש ענישה מחמירה בעבירות אלה, ולתת משקל פחות לנסיבות האישיות של הגננות/מטפלות ושאר האחראים.
בשנים האחרונות אנו נתקלים בתופעה הולכת וגוברת של תקיפה והתעללות בקטינים או בחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות כגון גנים, צהרונים, פעוטונים, בתי חולים, בתי אבות ועוד. לעיתים הדברים אף מתועדים במצלמות, מה שיצר זעזוע ודאגה רבה אצל הורים ובני משפחה. מצב שבו הורים ובני משפחה נותנים אמון באדם אחר, מפקידים בידיו את היקר להם מכל, ואותו אדם מועל בתפקידו וגורם לעיתים לנזק ממשי לגופם, ביטחונם, כבודם ונפשם של מי שתלויים בו ואינם יכולים להגן על עצמם או לספר על שאירע להם, הוא מצב שאין להשלים עמו והוא מצריך פעולות אכיפה נמרצות מצד גורמי אכיפת החוק.
הנחיית פרקליט המדינה מס' 2.42 - "מדיניות התביעה בהעמדה לדין וענישה בעבירות של תקיפה והתעללות בקטינים או בחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות ע"י האחראי עליהם (שאינו בן משפחתם)", מפרטת את המסגרת החוקית וסוקרת את העבירות השונות הרלוונטיות למצבי פגיעה בקטינים ובחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות, את תיקוני החקיקה האחרונים וכן את פסיקת בתי המשפט בנושא. כך למשל, מציינת ההנחיה כי עבירה של תקיפת קטין בידי אחראי תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינה כפול מהעונש הרגיל בעבירת תקיפה. כמו כן, מפנה ההנחיה לכך שהמחוקק קבע עונשי מינימום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לקטין או חסר ישע וכן בהתעללות בהם ע"י האחראי באותה מסגרת חינוכית או טיפולית.
מטרת ההנחיה היא, בין היתר, לסייע לתובע להתאים את העבירה הרלוונטית לסיטואציה והיא גם קובעת מהם המקרים המתאימים לייחס לאחראים עבירה של התעללות נפשית. במסגרת זו, קובעת ההנחיה כי ניתן לייחס לנאשם עבירה של התעללות נפשית גם ביחס לנפגע עבירה שנכח באירוע של אלימות קשה וקיצונית שכוונה כלפי נפגע עבירה אחר, או מקום בו הנאשם יצר במעשיו אווירת אימה או השפלה מתמשכת אליה נחשפו מספר נפגעי עבירה במסגרת החינוכית שבה שהו. כמו כן, נקבע כי ייתכן מצב שבו הצטברותם המתמשכת של מעשים כלפי נפגע ספציפי, עשויים לעלות כדי עבירת התעללות אף אם כל אחד מהאירועים לא מגבש כשלעצמו עבירת התעללות.
בהנחיה מפורטים דגשים שעל התובע להביא בחשבון במסגרת בדיקת תיק חקירה משטרתי שהועבר לידיו, לרבות וידוא ביצוע צעדי אכיפה מינהליים ומשמעתיים (לצד האכיפה הפלילית) ווידוא הפעלת סמכות לתפיסת הנכס, במקרים בהם הנכס שבו נעברה העבירה מצוי בבעלות החשוד.
יובהר, כי בשל החשש כי החשוד ימשיך לפגוע בקטינים או בחסרי ישע, מחד גיסא, ובשל הפגיעה בעיסוקו של החשוד עקב היותו נתון בתנאים מגבילים בתיקים החמורים יותר, מאידך גיסא, נקבעו בהנחיה לוחות זמנים לקבלת החלטה על סגירת תיק או על הגשת כתב אישום. עוד נקבע בהנחיה, כי התביעה תעמוד בקשר עם הוריהם של נפגעי העבירה ותעביר להם עדכונים.
לבסוף, עומדת ההנחיה על חשיבותה של חובת הדיווח על ביצוע עבירות בקטינים וחסרי ישע, והיא קובעת שככל שיש ראיות לביצוע עבירה של הפרת חובת הדיווח, ככלל יש מקום להגשת כתב אישום.
בטרם גיבוש ההנחיה הסופית הועברה עיקרי טיוטת ההנחיה, באופן ייחודי ועל מנת להבטיח תכלול רב-היבטי של התופעה, להתייחסות ולהערות גופים שונים, ובהם משרד החינוך, המועצה לשלום הילד, מטה המאבק למען הילדים והסניגוריה הציבורית.
מצ"ב קישור להנחייה:
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/00-242/he/s-a-guidelines_2.42_toddlers_guidelines.pdf
פרקליט המדינה, עמית איסמן, פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות התביעה בהעמדה לדין ובענישה בעבירות של תקיפה והתעללות בקטינים או במבוגרים חסרי ישע ע"י האחראים עליהם, במסגרות חינוכיות-טיפוליות כגון גני ילדים, משפחתונים, בתי אבות וכו'. בין היתר, ההנחיה מציינת כי עבירה של תקיפת קטין בידי אחראי תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינה כפול מהעונש הרגיל בעבירת תקיפה, והיא מנחה את התובעים לדרוש מביהמ"ש ענישה מחמירה בעבירות אלה, ולתת משקל פחות לנסיבות האישיות של הגננות/מטפלות ושאר האחראים.
בשנים האחרונות אנו נתקלים בתופעה הולכת וגוברת של תקיפה והתעללות בקטינים או בחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות כגון גנים, צהרונים, פעוטונים, בתי חולים, בתי אבות ועוד. לעיתים הדברים אף מתועדים במצלמות, מה שיצר זעזוע ודאגה רבה אצל הורים ובני משפחה. מצב שבו הורים ובני משפחה נותנים אמון באדם אחר, מפקידים בידיו את היקר להם מכל, ואותו אדם מועל בתפקידו וגורם לעיתים לנזק ממשי לגופם, ביטחונם, כבודם ונפשם של מי שתלויים בו ואינם יכולים להגן על עצמם או לספר על שאירע להם, הוא מצב שאין להשלים עמו והוא מצריך פעולות אכיפה נמרצות מצד גורמי אכיפת החוק.
הנחיית פרקליט המדינה מס' 2.42 - "מדיניות התביעה בהעמדה לדין וענישה בעבירות של תקיפה והתעללות בקטינים או בחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות ע"י האחראי עליהם (שאינו בן משפחתם)", מפרטת את המסגרת החוקית וסוקרת את העבירות השונות הרלוונטיות למצבי פגיעה בקטינים ובחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות, את תיקוני החקיקה האחרונים וכן את פסיקת בתי המשפט בנושא. כך למשל, מציינת ההנחיה כי עבירה של תקיפת קטין בידי אחראי תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינה כפול מהעונש הרגיל בעבירת תקיפה. כמו כן, מפנה ההנחיה לכך שהמחוקק קבע עונשי מינימום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לקטין או חסר ישע וכן בהתעללות בהם ע"י האחראי באותה מסגרת חינוכית או טיפולית.
מטרת ההנחיה היא, בין היתר, לסייע לתובע להתאים את העבירה הרלוונטית לסיטואציה והיא גם קובעת מהם המקרים המתאימים לייחס לאחראים עבירה של התעללות נפשית. במסגרת זו, קובעת ההנחיה כי ניתן לייחס לנאשם עבירה של התעללות נפשית גם ביחס לנפגע עבירה שנכח באירוע של אלימות קשה וקיצונית שכוונה כלפי נפגע עבירה אחר, או מקום בו הנאשם יצר במעשיו אווירת אימה או השפלה מתמשכת אליה נחשפו מספר נפגעי עבירה במסגרת החינוכית שבה שהו. כמו כן, נקבע כי ייתכן מצב שבו הצטברותם המתמשכת של מעשים כלפי נפגע ספציפי, עשויים לעלות כדי עבירת התעללות אף אם כל אחד מהאירועים לא מגבש כשלעצמו עבירת התעללות.
בהנחיה מפורטים דגשים שעל התובע להביא בחשבון במסגרת בדיקת תיק חקירה משטרתי שהועבר לידיו, לרבות וידוא ביצוע צעדי אכיפה מינהליים ומשמעתיים (לצד האכיפה הפלילית) ווידוא הפעלת סמכות לתפיסת הנכס, במקרים בהם הנכס שבו נעברה העבירה מצוי בבעלות החשוד.
יובהר, כי בשל החשש כי החשוד ימשיך לפגוע בקטינים או בחסרי ישע, מחד גיסא, ובשל הפגיעה בעיסוקו של החשוד עקב היותו נתון בתנאים מגבילים בתיקים החמורים יותר, מאידך גיסא, נקבעו בהנחיה לוחות זמנים לקבלת החלטה על סגירת תיק או על הגשת כתב אישום. עוד נקבע בהנחיה, כי התביעה תעמוד בקשר עם הוריהם של נפגעי העבירה ותעביר להם עדכונים.
לבסוף, עומדת ההנחיה על חשיבותה של חובת הדיווח על ביצוע עבירות בקטינים וחסרי ישע, והיא קובעת שככל שיש ראיות לביצוע עבירה של הפרת חובת הדיווח, ככלל יש מקום להגשת כתב אישום.
בטרם גיבוש ההנחיה הסופית הועברה עיקרי טיוטת ההנחיה, באופן ייחודי ועל מנת להבטיח תכלול רב-היבטי של התופעה, להתייחסות ולהערות גופים שונים, ובהם משרד החינוך, המועצה לשלום הילד, מטה המאבק למען הילדים והסניגוריה הציבורית.
מצ"ב קישור להנחייה:
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/00-242/he/s-a-guidelines_2.42_toddlers_guidelines.pdf
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה כתב אישום נגד תושב הדרום (52), לאחר שהשיא את בתו הקטינה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני עולה כי א.ס (22) פנה אל הנאשם וביקש את הסכמתו להינשא לבתו בת ה 16, הנתונה לאפוטרופסותו. בהתאם להסכמתו במהלך יוני 2022 נישאו השניים בחוג המשפחה.
לנאשם יוחסה עבירה של השאת קטינה.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה כתב אישום נגד תושב הדרום (52), לאחר שהשיא את בתו הקטינה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני עולה כי א.ס (22) פנה אל הנאשם וביקש את הסכמתו להינשא לבתו בת ה 16, הנתונה לאפוטרופסותו. בהתאם להסכמתו במהלך יוני 2022 נישאו השניים בחוג המשפחה.
לנאשם יוחסה עבירה של השאת קטינה.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר, הורה על הקפאת ההליך בביה"ד המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל נגד שחקן מכבי חיפה, ינון אליהו, בעקבות אירועי המשחק נגד הפועל באר-שבע, וזאת עד לתום בירור ההליכים במישור הפלילי.
כזכור, בעקבות אירועי המשחק שהתקיים ב-1 במאי פתחה ההתאחדות לכדורגל בהליך משמעתי נגד מספר שחקנים, ובהם ינון אליהו שהשליך לכאורה בקבוק מים שפגע באחת המאבטחות במקום. בד בבד, המאבטחת שנפגעה הגישה תלונה למשטרה והשחקן הפוגע זומן לחקירה באזהרה. כאשר גוף פרטי דוגמת ההתאחדות לכדורגל מנהל הליך משמעתי, ואגב כך עולה חשד לעבירה פלילית, הגוף הפרטי מחויב לדווח על כך ליועץ המשפטי לממשלה או למי מטעמו, כדי שיוכל לבחון אפשרות להשעות את ההליך המשמעתי, על מנת שלא יביא לשיבוש ההליך הפלילי. סמכות זו נועדה לתת בכורה להליך הפלילי, כאשר האינטרס הציבורי מחייב זאת.
בכל הנוגע לשחקנים האחרים, שמעשיהם כללו קללות, דחיפות וכו', ההליך המשמעתי בהתאחדות כבר הסתיים, והוטלו סנקציות שונות של הרחקה ממשחקים, קנסות וכו'.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר, הורה על הקפאת ההליך בביה"ד המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל נגד שחקן מכבי חיפה, ינון אליהו, בעקבות אירועי המשחק נגד הפועל באר-שבע, וזאת עד לתום בירור ההליכים במישור הפלילי.
כזכור, בעקבות אירועי המשחק שהתקיים ב-1 במאי פתחה ההתאחדות לכדורגל בהליך משמעתי נגד מספר שחקנים, ובהם ינון אליהו שהשליך לכאורה בקבוק מים שפגע באחת המאבטחות במקום. בד בבד, המאבטחת שנפגעה הגישה תלונה למשטרה והשחקן הפוגע זומן לחקירה באזהרה. כאשר גוף פרטי דוגמת ההתאחדות לכדורגל מנהל הליך משמעתי, ואגב כך עולה חשד לעבירה פלילית, הגוף הפרטי מחויב לדווח על כך ליועץ המשפטי לממשלה או למי מטעמו, כדי שיוכל לבחון אפשרות להשעות את ההליך המשמעתי, על מנת שלא יביא לשיבוש ההליך הפלילי. סמכות זו נועדה לתת בכורה להליך הפלילי, כאשר האינטרס הציבורי מחייב זאת.
בכל הנוגע לשחקנים האחרים, שמעשיהם כללו קללות, דחיפות וכו', ההליך המשמעתי בהתאחדות כבר הסתיים, והוטלו סנקציות שונות של הרחקה ממשחקים, קנסות וכו'.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד קטין (15) תושב הדרום, אשר ביחידת דיור ששכר נמצא אקדח עם כדור בקנה.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד חן עסיס לביא כיומיים לאחר שהקטין שכר יחידת דיור, הגיעו שוטרים לבצע חיפוש ביחידה. בחיפוש נתפס קורקינט שבתוכו אקדח הזנקה שהוסב לירי לתחמושת קליעית. בתוך האקדח הייתה מחסנית תואמת וכן כדור בקנה.
לקטין יוחסה עבירה של החזקת נשק.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד חן עסיס לביא כיומיים לאחר שהקטין שכר יחידת דיור, הגיעו שוטרים לבצע חיפוש ביחידה. בחיפוש נתפס קורקינט שבתוכו אקדח הזנקה שהוסב לירי לתחמושת קליעית. בתוך האקדח הייתה מחסנית תואמת וכן כדור בקנה.
לקטין יוחסה עבירה של החזקת נשק.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בת"א גזר 36 חודשי מאסר, קנס בגובה 80,000 ₪ ומאסר על תנאי על נתנאל אור כהן, המסטיקן שהורשע בעבירות מס לאחר שבמשך שנים השמיט הכנסות בגובה של כ-9.4 מיליון ₪ והשמיט מע"מ בגובה כ-2 מיליון ₪.
כהן עוסק במתן ייעוץ ומכירת אביזרים הקשורים לעולם המיסטיקה, כמומחה לענייני הקבלה. במקביל לעיסוק זה, שידר במשך שנים ארוכות תוכנית רדיו יומית בנושאים אלה. מכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה עולה, כי בין השנים 2015-2008 כהן השמיט כ-9.4 מיליון ₪ מהכנסותיו, שנאמדו בסכום של כ-28 מיליון ₪, וכן השמיט תשלום מע"מ בגובה של כ-2 מיליון ש"ח. במסגרת ניהול ההליך הודה כהן כי הסכום אכן לא דווח, אך טען כי הוא לא זה שפעל להקטין את הכנסותיו, וכי העביר למנהל החשבונות שלו את כלל המסמכים הרלוונטיים.
בטיעונים לעונש עמדה עו"ד עינב אוראל כהן, מפרקליטות מיסוי וכלכלה, על העובדות שבגינן הורשע כהן, תוך הדגשת התקופה הממושכת שבה בוצעו העבירות וכן היקף השמטת ההכנסות ותשלום המע"מ. עוד הדגישה הפרקליטות את הקביעות שעולות מהכרעת הדין לפיהן העבירות בוצעו מתוך בצע כסף, התאפיינו בתכנון מוקדם, בתחכום ובשיטתיות. בנוסף, הודגשה העובדה כי מעשיו פגעו בקופה הציבורית, אשר בין היתר תומכת במיעוטי יכולת וכי כהן הוא העבריין העיקרי בתיק שניהל ביד רמה את העסק שלו וניצל את אלה שעבדו עבורו על מנת להגיש דיווחים כוזבים. מאידך גיסא, כהן נשא דברים, הביא מספר רב של עדי אופי וכן פרס בפני בית המשפט את הליכי פשיטת הרגל המתנהלים כנגדו.
במסגרת גזר הדין קבע כבוד השופט הבכיר שאול אבינור, כי: "כפי שנקבע לא אחת, עבירות המס הן עבירות חמורות, שביצוען פוגע בערכים החברתיים של ההגנה על הקופה הציבורית שבאוצר מדינה, ההגנה על שוויון הנשיאה בנטל המס וההגנה על מהימנות הדיווחים לרשויות הנס. יוטעם, כי עבירות המס אינן עבירות רגולטוריות גרידא, שכן משמעותן המעשית היא גזל כספי ציבור – כך בעבירות הפקודה וכך בוודאי בעבירות לפי חוק המע"מ, שבהן המבצע משלשל לכיסו הפרטי כספים אותם גבה מלקוחותיו בעבור הקופה הציבורית. זאת ועוד: עבירות המס הן, ככלל, עבירות קלות לביצוע אך קשות לגילוי ולחשיפה – והמקרה שלפנינו, בו ביצע הנאשם את העבירות במשך שנים ארוכות מבלי שהעבירות נחשפו, יוכיח – ומכאן החשיבות הרבה של ממד ההרתעה בענישתן."
כהן הורשע בקיום והכנת רשומות כוזבות, השמטת הכנסות מדו"ח, מרמה עורמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה, וכן במסירת ידיעת כוזבת לפי חוק מע"מ, ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך 9 חודשים וקנס בגובה 80,000 ש"ח.
בית משפט השלום בת"א גזר 36 חודשי מאסר, קנס בגובה 80,000 ₪ ומאסר על תנאי על נתנאל אור כהן, המסטיקן שהורשע בעבירות מס לאחר שבמשך שנים השמיט הכנסות בגובה של כ-9.4 מיליון ₪ והשמיט מע"מ בגובה כ-2 מיליון ₪.
כהן עוסק במתן ייעוץ ומכירת אביזרים הקשורים לעולם המיסטיקה, כמומחה לענייני הקבלה. במקביל לעיסוק זה, שידר במשך שנים ארוכות תוכנית רדיו יומית בנושאים אלה. מכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה עולה, כי בין השנים 2015-2008 כהן השמיט כ-9.4 מיליון ₪ מהכנסותיו, שנאמדו בסכום של כ-28 מיליון ₪, וכן השמיט תשלום מע"מ בגובה של כ-2 מיליון ש"ח. במסגרת ניהול ההליך הודה כהן כי הסכום אכן לא דווח, אך טען כי הוא לא זה שפעל להקטין את הכנסותיו, וכי העביר למנהל החשבונות שלו את כלל המסמכים הרלוונטיים.
בטיעונים לעונש עמדה עו"ד עינב אוראל כהן, מפרקליטות מיסוי וכלכלה, על העובדות שבגינן הורשע כהן, תוך הדגשת התקופה הממושכת שבה בוצעו העבירות וכן היקף השמטת ההכנסות ותשלום המע"מ. עוד הדגישה הפרקליטות את הקביעות שעולות מהכרעת הדין לפיהן העבירות בוצעו מתוך בצע כסף, התאפיינו בתכנון מוקדם, בתחכום ובשיטתיות. בנוסף, הודגשה העובדה כי מעשיו פגעו בקופה הציבורית, אשר בין היתר תומכת במיעוטי יכולת וכי כהן הוא העבריין העיקרי בתיק שניהל ביד רמה את העסק שלו וניצל את אלה שעבדו עבורו על מנת להגיש דיווחים כוזבים. מאידך גיסא, כהן נשא דברים, הביא מספר רב של עדי אופי וכן פרס בפני בית המשפט את הליכי פשיטת הרגל המתנהלים כנגדו.
במסגרת גזר הדין קבע כבוד השופט הבכיר שאול אבינור, כי: "כפי שנקבע לא אחת, עבירות המס הן עבירות חמורות, שביצוען פוגע בערכים החברתיים של ההגנה על הקופה הציבורית שבאוצר מדינה, ההגנה על שוויון הנשיאה בנטל המס וההגנה על מהימנות הדיווחים לרשויות הנס. יוטעם, כי עבירות המס אינן עבירות רגולטוריות גרידא, שכן משמעותן המעשית היא גזל כספי ציבור – כך בעבירות הפקודה וכך בוודאי בעבירות לפי חוק המע"מ, שבהן המבצע משלשל לכיסו הפרטי כספים אותם גבה מלקוחותיו בעבור הקופה הציבורית. זאת ועוד: עבירות המס הן, ככלל, עבירות קלות לביצוע אך קשות לגילוי ולחשיפה – והמקרה שלפנינו, בו ביצע הנאשם את העבירות במשך שנים ארוכות מבלי שהעבירות נחשפו, יוכיח – ומכאן החשיבות הרבה של ממד ההרתעה בענישתן."
כהן הורשע בקיום והכנת רשומות כוזבות, השמטת הכנסות מדו"ח, מרמה עורמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה, וכן במסירת ידיעת כוזבת לפי חוק מע"מ, ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך 9 חודשים וקנס בגובה 80,000 ש"ח.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה את תגובתה לבקשה לקיום דיון נוסף בעניינו של מוחמד בכרי וסרטו "ג'נין ג'נין".
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה לא מתקיימים במקרה זה התנאים לקיומו של דיון נוסף.
התביעה מתייחסת לסרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" אשר יצא לאור באפריל 2002. הסרט מתיימר להציג עדויות של אנשי מחנה הפליטים בג'נין לגבי הנעשה שם במבצע חומת מגן ומאשים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה חמורים. במהלך השנים הוגשו כמה עתירות ותביעות בנוגע לסרט ובית המשפט העליון קבע "שבמסווה של סרט תיעודי שולבו בו עלילות שקריות". על אף קביעות אלו, הסרט המשיך להיות מוקרן בהקרנות פומביות ובאתר Youtube. בחודש נובמבר 2016 הגיש קצין מילואים שהשתתף בלחימה, תביעה נגד בכרי בגין לשון הרע, על כך שתמונתו משולבת בזמן שאדם מבוגר ממחנה הפליטים מספר על כך שחיילי צה"ל בזזו את כספו אשר יועד לטיפולים רפואיים. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לתובע פיצוי של 175 אלף ₪ וצו המונע את המשך הקרנת הסרט.
בכרי ערער על פסק הדין וטען שהתמונה המוצגת בסרט לא מיוחסת לתובע אשר מופיע בסרט 4 שניות בלבד. בנוסף טען בכרי להתיישנות. בית המשפט העליון דחה את הערעור ולכן הבקשה לדיון נוסף.
היועצת המשפטית לממשלה שוללת את עילת ערעורו של בכרי לקיומו של דיון נוסף.
התגובה הוגשה באמצעות עו"ד מרווה בז'ה, מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והפרקליטות הצבאית.
בתגובה לבקשה נכתב כי פסק הדין של בית המשפט העליון וקביעותיו הברורות מעבירות מסר ערכי- ציבורי ברור בדבר אופיו השקרי של הסרט, וחופש הביטוי אינו נותן לגיטימציה לחופש הביזוי ושמם הטוב של חיילי צה"ל לא יהיה למרמס. ההחלטה לאסור את הסרט עושה צדק עם כלל לוחמי צה"ל.
עוד נכתב בחוות הדעת שמדינת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה רואים לעצמם חובה מוסרית, ציבורית ומשפטית לעמוד לימינו של הלוחם ושל לוחמי צבא ההגנה לישראל ולסייע בהגנה על שמם הטוב, עת מתפרסמים אודותיהם פרסומים שקריים וכוזבים אך בשל שירותם הקרבי בצבא ההגנה לישראל:
״ישנה חשיבות לשוב ולהעביר מסר ברור לפיו מדינת ישראל לא תשלים עם אמירות שחורגות באופן כה ברור מגבולות השיח המוגן, תעמוד לצד לוחמיה ומפקדיה ותביע עמדתה המפורשת נגד אמירות שקריות מעין אלו."
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה את תגובתה לבקשה לקיום דיון נוסף בעניינו של מוחמד בכרי וסרטו "ג'נין ג'נין".
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה לא מתקיימים במקרה זה התנאים לקיומו של דיון נוסף.
התביעה מתייחסת לסרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" אשר יצא לאור באפריל 2002. הסרט מתיימר להציג עדויות של אנשי מחנה הפליטים בג'נין לגבי הנעשה שם במבצע חומת מגן ומאשים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה חמורים. במהלך השנים הוגשו כמה עתירות ותביעות בנוגע לסרט ובית המשפט העליון קבע "שבמסווה של סרט תיעודי שולבו בו עלילות שקריות". על אף קביעות אלו, הסרט המשיך להיות מוקרן בהקרנות פומביות ובאתר Youtube. בחודש נובמבר 2016 הגיש קצין מילואים שהשתתף בלחימה, תביעה נגד בכרי בגין לשון הרע, על כך שתמונתו משולבת בזמן שאדם מבוגר ממחנה הפליטים מספר על כך שחיילי צה"ל בזזו את כספו אשר יועד לטיפולים רפואיים. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לתובע פיצוי של 175 אלף ₪ וצו המונע את המשך הקרנת הסרט.
בכרי ערער על פסק הדין וטען שהתמונה המוצגת בסרט לא מיוחסת לתובע אשר מופיע בסרט 4 שניות בלבד. בנוסף טען בכרי להתיישנות. בית המשפט העליון דחה את הערעור ולכן הבקשה לדיון נוסף.
היועצת המשפטית לממשלה שוללת את עילת ערעורו של בכרי לקיומו של דיון נוסף.
התגובה הוגשה באמצעות עו"ד מרווה בז'ה, מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והפרקליטות הצבאית.
בתגובה לבקשה נכתב כי פסק הדין של בית המשפט העליון וקביעותיו הברורות מעבירות מסר ערכי- ציבורי ברור בדבר אופיו השקרי של הסרט, וחופש הביטוי אינו נותן לגיטימציה לחופש הביזוי ושמם הטוב של חיילי צה"ל לא יהיה למרמס. ההחלטה לאסור את הסרט עושה צדק עם כלל לוחמי צה"ל.
עוד נכתב בחוות הדעת שמדינת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה רואים לעצמם חובה מוסרית, ציבורית ומשפטית לעמוד לימינו של הלוחם ושל לוחמי צבא ההגנה לישראל ולסייע בהגנה על שמם הטוב, עת מתפרסמים אודותיהם פרסומים שקריים וכוזבים אך בשל שירותם הקרבי בצבא ההגנה לישראל:
״ישנה חשיבות לשוב ולהעביר מסר ברור לפיו מדינת ישראל לא תשלים עם אמירות שחורגות באופן כה ברור מגבולות השיח המוגן, תעמוד לצד לוחמיה ומפקדיה ותביע עמדתה המפורשת נגד אמירות שקריות מעין אלו."
הודעה מטעם הפרקליטות:
ועדת השחרורים שבבית הסוהר מעשיהו קיבלה את עמדת הפרקליטות, וקבעה כי אין לה סמכות לדון בבקשת אסיר העולם וליד דקה להורות על שחרורו המוקדם מטעמים רפואיים. הוועדה קבעה כי בקשתו תועבר לדיון בפני ועדת שחרורים מיוחדת, לאור העובדה שהוא אסיר עולם.
כזכור, בעבר נקצב עונש מאסר העולם של דקה ע"י נשיא המדינה ל-37 שנות מאסר. דקה הגיש בקשה לשחרור ממאסר מטעמים רפואיים, שנתמכה במסמכים רפואיים והדיון נקבע לפני ועדת השחרורים בכלא מעשיהו. במהלך הדיון העלתה פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) את טענת חוסר סמכותה של הוועדה לדון בבקשה, לאור העובדה שמדובר באסיר שהוא בבחינת אסיר עולם.
בהחלטתה ציינה הוועדה, כי "כל בקשה לשחרור מוקדם שמגיש אסיר עולם, בין אם מדובר בשחרור מוקדם על תנאי בתום שני שלישים מתקופת המאסר, ובין אם מדובר בשחרור על תנאי מטעמים רפואיים, נתונה לסמכותה של ועדת שחרורים מיוחדת", והוסיפה כי "אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שהאסיר, אשר נשא בעונש מאסר עולם, הינו 'אסיר עולם' על פי ההגדרה בחוק", על אף שנידון ב-2018, בעודו מרצה את מאסר העולם, לעונש מאסר מצטבר נוסף.
לאור החלטה זו, הדיון בבקשתו יועבר כאמור לוועדת שחרורים מיוחדת.
ועדת השחרורים שבבית הסוהר מעשיהו קיבלה את עמדת הפרקליטות, וקבעה כי אין לה סמכות לדון בבקשת אסיר העולם וליד דקה להורות על שחרורו המוקדם מטעמים רפואיים. הוועדה קבעה כי בקשתו תועבר לדיון בפני ועדת שחרורים מיוחדת, לאור העובדה שהוא אסיר עולם.
כזכור, בעבר נקצב עונש מאסר העולם של דקה ע"י נשיא המדינה ל-37 שנות מאסר. דקה הגיש בקשה לשחרור ממאסר מטעמים רפואיים, שנתמכה במסמכים רפואיים והדיון נקבע לפני ועדת השחרורים בכלא מעשיהו. במהלך הדיון העלתה פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) את טענת חוסר סמכותה של הוועדה לדון בבקשה, לאור העובדה שמדובר באסיר שהוא בבחינת אסיר עולם.
בהחלטתה ציינה הוועדה, כי "כל בקשה לשחרור מוקדם שמגיש אסיר עולם, בין אם מדובר בשחרור מוקדם על תנאי בתום שני שלישים מתקופת המאסר, ובין אם מדובר בשחרור על תנאי מטעמים רפואיים, נתונה לסמכותה של ועדת שחרורים מיוחדת", והוסיפה כי "אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שהאסיר, אשר נשא בעונש מאסר עולם, הינו 'אסיר עולם' על פי ההגדרה בחוק", על אף שנידון ב-2018, בעודו מרצה את מאסר העולם, לעונש מאסר מצטבר נוסף.
לאור החלטה זו, הדיון בבקשתו יועבר כאמור לוועדת שחרורים מיוחדת.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מרדכי גיני, יליד 1963, תושב חיפה, ששימש במשך שנים רבות כפסיכולוג ובמסגרת עבודתו טיפל בקטינים וכן במטופלים המצויים על רצף הספקטרום האוטיסטי.
לפי כתב האישום שהגישה עו״ד אורלי רוזנטל נעמן, כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות מין כלפי 4 מטופלים. המעשים כלפי המתלונן הראשון אירעו לפני שנים רבות כאשר המתלונן הגיע בהיותו בן 12 לטיפול אצל הנאשם. במהלך הקשר הטיפולי, במשך מספר חודשים ביצע הנאשם עבירות מין במתלונן עד אשר באחד האירועים הוציא המתלונן מכיסו אולר, אמר לנאשם להפסיק וברח מהקליניקה. זמן מה לאחר המפגש הזה, הגיע הנאשם לביתו של המתלונן וביקש ממנו שלא יספר לאף אחד על מה שקרה ביניהם בקליניקה.
משנת 2016 ועד 2021, במספר רב של הזדמנויות, ביצע הנאשם מעשים מגונים ב-3 מתלוננים נוספים שהיו בטיפולו ושנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. מתלוננים אלה הגיעו אל הנאשם בעודם קטינים על מנת שיעניק להם טיפול פסיכולוגי אך הלה ניצל את הקשר הטיפולי ובמהלכו פגע בהם מינית שוב ושוב. הנאשם ניצל את מצבם של המתלוננים בהיותם חסרי ישע כשהוא אחראי עליהם. המעשים המגונים שביצע הנאשם כלפי המתלוננים כללו בין היתר ליטוף גופם של המתלוננים ובחלק מהמקרים אף ליטוף של איברים אינטימיים בגופם מעל ומתחת לבגדים.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להגביל את הנאשם מעיסוק הקשור בעבירה עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו.
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מרדכי גיני, יליד 1963, תושב חיפה, ששימש במשך שנים רבות כפסיכולוג ובמסגרת עבודתו טיפל בקטינים וכן במטופלים המצויים על רצף הספקטרום האוטיסטי.
לפי כתב האישום שהגישה עו״ד אורלי רוזנטל נעמן, כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות מין כלפי 4 מטופלים. המעשים כלפי המתלונן הראשון אירעו לפני שנים רבות כאשר המתלונן הגיע בהיותו בן 12 לטיפול אצל הנאשם. במהלך הקשר הטיפולי, במשך מספר חודשים ביצע הנאשם עבירות מין במתלונן עד אשר באחד האירועים הוציא המתלונן מכיסו אולר, אמר לנאשם להפסיק וברח מהקליניקה. זמן מה לאחר המפגש הזה, הגיע הנאשם לביתו של המתלונן וביקש ממנו שלא יספר לאף אחד על מה שקרה ביניהם בקליניקה.
משנת 2016 ועד 2021, במספר רב של הזדמנויות, ביצע הנאשם מעשים מגונים ב-3 מתלוננים נוספים שהיו בטיפולו ושנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. מתלוננים אלה הגיעו אל הנאשם בעודם קטינים על מנת שיעניק להם טיפול פסיכולוגי אך הלה ניצל את הקשר הטיפולי ובמהלכו פגע בהם מינית שוב ושוב. הנאשם ניצל את מצבם של המתלוננים בהיותם חסרי ישע כשהוא אחראי עליהם. המעשים המגונים שביצע הנאשם כלפי המתלוננים כללו בין היתר ליטוף גופם של המתלוננים ובחלק מהמקרים אף ליטוף של איברים אינטימיים בגופם מעל ומתחת לבגדים.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להגביל את הנאשם מעיסוק הקשור בעבירה עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד השוטרים ליאם אזולאי ותומר אנקונינה, בגין עבירות, כל אחד על פי חלקו, של מעשי פזיזות ורשלנות בנשק, איומים ותקיפה של שוטר המשרת בבסיס עמם.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סיון דוק ונחקר על ידי צוות ירושלים במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך פעילות בבסיס, כיוון הנאשם ליאם אזולאי את נשקו מסוג 16M אל עבר שוטרים נוספים המשרתים עמו. לאחר שהעיר לו על כך המתלונן, שוטר נוסף במחלקה, איים הנאשם תומר אנקונינה על המתלונן ואמר לו, בין היתר, "אני אדקור אותך", "אני אבוא אליך עד הבית, אני אדקור אותך ואת אמא שלך". בהמשך הכה הנאשם אנקונינה את המתלונן באמצעות הנשק שאחז מספר פעמים והמשיך לאיים עליו, בין היתר אמר לו, "חכה, אמצע הלילה אשחט אותך, אני אחתוך לך את הגרון, אני אדקור את אבא שלך".
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, איומים ותקיפה.
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד השוטרים ליאם אזולאי ותומר אנקונינה, בגין עבירות, כל אחד על פי חלקו, של מעשי פזיזות ורשלנות בנשק, איומים ותקיפה של שוטר המשרת בבסיס עמם.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סיון דוק ונחקר על ידי צוות ירושלים במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך פעילות בבסיס, כיוון הנאשם ליאם אזולאי את נשקו מסוג 16M אל עבר שוטרים נוספים המשרתים עמו. לאחר שהעיר לו על כך המתלונן, שוטר נוסף במחלקה, איים הנאשם תומר אנקונינה על המתלונן ואמר לו, בין היתר, "אני אדקור אותך", "אני אבוא אליך עד הבית, אני אדקור אותך ואת אמא שלך". בהמשך הכה הנאשם אנקונינה את המתלונן באמצעות הנשק שאחז מספר פעמים והמשיך לאיים עליו, בין היתר אמר לו, "חכה, אמצע הלילה אשחט אותך, אני אחתוך לך את הגרון, אני אדקור את אבא שלך".
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, איומים ותקיפה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה והחמיר ל 15 חודשי מאסר את עונשו של סלביק ריף, עובד סוציאלי שעבד בשירות בתי הסוהר וצילם את עובדי ועובדות המקום במקלחות ובשירותים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה כי ריף הינו עובד סוציאלי אשר שירת בבית סוהר אלה. נוסף על תפקידו שימש כאחראי על צילום ותיעוד ולכן הורשה להכניס ציוד צילום לבית הסוהר. במהלך שנת 2020 הכניס ריף מצלמה קטנה לבית הסוהר ובמועדים שונים הטמין אותה במקלחות ובשירותי הסגל. אחד האסירים שביצע עבודות אחזקה במקום הבחין במצלמה ודיווח על כך.
לאור האמור, בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את ריף, בהתאם להודאתו, בעבירות של פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה וגזר עליו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בגין החלטה זו הוגש ערעור על ידי עו"ד תהילה גלנטה בפרקליטות מחוז דרום (פלילי), במסגרתו נטען כי בית המשפט שגה בהשתת ענישה נמוכה ומקלה וענישה זו אינה משקפת את שיקולי ההלימה והרתעת היחיד והרבים. בנוסף נטען גם כי בגזר הדין לא ניתן משקל לניצול של ריף את תפקידו, נגישותו ולהכנסת מצלמה לבין כותלי בית הסוהר. כמו כן לא ניתן משקל ראוי לתכנון, לחזרתיות ולתחכום ולכך שהמעשים נפסקו בזכות חשיפתם על ידי אחרים ולא בזכותו של ריף. מאידך טען בא כוחו של ריף כי גזר הדין מאוזן ואף מחמיר את הענישה הנוהגת במקרים דומים.
כאמור, בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטים יואל עדן, גד גדעון ועמית כהן) קיבל את מרבית טענות הערעור וקבע כי הענישה שהטיל בית משפט השלום אינה נותנת מענה עונשי הולם לעבירות, חומרתן, חומרת נסיבות ביצוען, וריבוין. במסגרת פסק הדין צוין כי:" לא רק בסגל בית הסוהר פגע המשיב פגיעה קשה. פגע הוא גם באסירים והשפילם, תוך שהמעשים מבוצעים כלפיהם במקום אשר לצד השלילה של חירותם, מחויב בשמירה על כבודם. כל זאת כאשר המשיב הינו משרת כבעל תפקיד בבית הסוהר, עו"ס בשירות בתי הסוהר"
עוד נקבע כי: "ריבוי המעשים החומרה של נסיבות ביצועם, וריבוי הקורבנות כל אלו צריכים לבוא לידי ביטוי בעת קביעת מתחם העונש ההולם, והמתחם צריך להלום שורת נסיבות לחומרה אלה."
לאור האמור החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של ריף ל 15 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה והחמיר ל 15 חודשי מאסר את עונשו של סלביק ריף, עובד סוציאלי שעבד בשירות בתי הסוהר וצילם את עובדי ועובדות המקום במקלחות ובשירותים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה כי ריף הינו עובד סוציאלי אשר שירת בבית סוהר אלה. נוסף על תפקידו שימש כאחראי על צילום ותיעוד ולכן הורשה להכניס ציוד צילום לבית הסוהר. במהלך שנת 2020 הכניס ריף מצלמה קטנה לבית הסוהר ובמועדים שונים הטמין אותה במקלחות ובשירותי הסגל. אחד האסירים שביצע עבודות אחזקה במקום הבחין במצלמה ודיווח על כך.
לאור האמור, בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את ריף, בהתאם להודאתו, בעבירות של פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה וגזר עליו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בגין החלטה זו הוגש ערעור על ידי עו"ד תהילה גלנטה בפרקליטות מחוז דרום (פלילי), במסגרתו נטען כי בית המשפט שגה בהשתת ענישה נמוכה ומקלה וענישה זו אינה משקפת את שיקולי ההלימה והרתעת היחיד והרבים. בנוסף נטען גם כי בגזר הדין לא ניתן משקל לניצול של ריף את תפקידו, נגישותו ולהכנסת מצלמה לבין כותלי בית הסוהר. כמו כן לא ניתן משקל ראוי לתכנון, לחזרתיות ולתחכום ולכך שהמעשים נפסקו בזכות חשיפתם על ידי אחרים ולא בזכותו של ריף. מאידך טען בא כוחו של ריף כי גזר הדין מאוזן ואף מחמיר את הענישה הנוהגת במקרים דומים.
כאמור, בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטים יואל עדן, גד גדעון ועמית כהן) קיבל את מרבית טענות הערעור וקבע כי הענישה שהטיל בית משפט השלום אינה נותנת מענה עונשי הולם לעבירות, חומרתן, חומרת נסיבות ביצוען, וריבוין. במסגרת פסק הדין צוין כי:" לא רק בסגל בית הסוהר פגע המשיב פגיעה קשה. פגע הוא גם באסירים והשפילם, תוך שהמעשים מבוצעים כלפיהם במקום אשר לצד השלילה של חירותם, מחויב בשמירה על כבודם. כל זאת כאשר המשיב הינו משרת כבעל תפקיד בבית הסוהר, עו"ס בשירות בתי הסוהר"
עוד נקבע כי: "ריבוי המעשים החומרה של נסיבות ביצועם, וריבוי הקורבנות כל אלו צריכים לבוא לידי ביטוי בעת קביעת מתחם העונש ההולם, והמתחם צריך להלום שורת נסיבות לחומרה אלה."
לאור האמור החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של ריף ל 15 חודשי מאסר בפועל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בבאר שבע, גזר 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס על אחמד אלקטנאני, שהורשע בעבירה של החזקת נשק ותחמושת, לאחר שהתיר לקרוב משפחתו להחביא בביתו אמצעי לחימה שונים.
על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) אחמד וקרוב משפחתו חליל אלקטנאני סיכמו ביניהם כי חליל יחביא בביתו של אחמד תיק הוא בו אמצעי לחימה שונים. בהתאם לסיכום מסר חליל לאחמד תיק המכיל בין היתר מטען חבלה, נפץ חשמלי, חומר נפץ מרסק, מחסניות לרובה, מאות כדורים ורימון הלם. אחמד החביא את התיק בחדר השינה שבביתו, אותו הוא חולק עם אחיו הקטנים.
במסגרת הטיעונים לעונש הדגיש עו"ד דניאל גלעד, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) את הנזקים הפוטנציאליים הקיימים בעבירות נשק ואת היכולת שלהם לגדוע חיים וכן את העובדה כי נשק לא חוקי עלול להגיע לידיים עברייניות או חמור מכך לפגוע בביטחון המדינה. בנוסף ציין עו"ד גלעד כי אחמד החזיק מטען חבלה מוכן להפעלה מרחוק בבית בו נמצאים ילדים ומבוגרים. מאידך טענה ההגנה בין היתר כי חליל ניצל את תמימותו של אחמד ושכנע אותו לשמור אצלו את התיק וכי אחמד "נפל בפח" של חליל.
בגזר הדין ציין השופט רון סולקין כי: "אין צורך להכביר מילים על פוטנציאל הסיכון הנובע מהחזקת נשק חם קטלני, שלא כדין. כלי הנשק עלול למצוא דרכו לפעילות שלילית, אם פלילית ואם נגד בטחון המדינה". עוד ציין כי, "החזקת אמל"ח על ידי מי שלא נבדק, לא נמצא מתאים ולא הוכשר לכך, בתנאים שאינם מבטיחים בידודו של הנשק מהסביבה... עלול להביא לסיכון שלום הציבור, גם אם אין ראיות שהוחזק לצורך פעילות שלילית, כפורט לעיל. כמובן שבכל הנוגע למטען חבלה, אין כלל אפשרות לקבל רישיון להחזקתו. בנוסף, החזקת אמל"ח כאמור עלולה להביא לפגיעה בשלטון החוק ובנושאי שלטון החוק, המבצעים את תפקידם."
ביחס לטענות ההגנה בעניין גילו של אחמד וחששו מחליל קבע בית המשפט כי "ממצאי בית המשפט היו, כי הנאשם היווה חוליה משמעותית ממערך החזקת האמל"ח הנדון ולא חוליה מקרית וחסרת חשיבות. עוד נקבע, כ הנאשם פעל באופן מניפולטיבי, תוך ניסיון לתאם גרסאות בחקריה וכי לא ניתן ליתן אמון בדבריו."
לאור האמור גזר בית המשפט על אחמד: 36 חודשי מאסר בפועל; מאסרים על תנאי לפרקי זמן של בין 6-12 חודשי מאסר; קנס בגובה 15,000 ₪.
חליל אלקטנאני הורשע בפני מותב אחר ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל (בהמלצת ביהמ"ש חזר בו חליל מהערעור שהגיש על חומרת עונשו).
בית משפט השלום בבאר שבע, גזר 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס על אחמד אלקטנאני, שהורשע בעבירה של החזקת נשק ותחמושת, לאחר שהתיר לקרוב משפחתו להחביא בביתו אמצעי לחימה שונים.
על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) אחמד וקרוב משפחתו חליל אלקטנאני סיכמו ביניהם כי חליל יחביא בביתו של אחמד תיק הוא בו אמצעי לחימה שונים. בהתאם לסיכום מסר חליל לאחמד תיק המכיל בין היתר מטען חבלה, נפץ חשמלי, חומר נפץ מרסק, מחסניות לרובה, מאות כדורים ורימון הלם. אחמד החביא את התיק בחדר השינה שבביתו, אותו הוא חולק עם אחיו הקטנים.
במסגרת הטיעונים לעונש הדגיש עו"ד דניאל גלעד, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) את הנזקים הפוטנציאליים הקיימים בעבירות נשק ואת היכולת שלהם לגדוע חיים וכן את העובדה כי נשק לא חוקי עלול להגיע לידיים עברייניות או חמור מכך לפגוע בביטחון המדינה. בנוסף ציין עו"ד גלעד כי אחמד החזיק מטען חבלה מוכן להפעלה מרחוק בבית בו נמצאים ילדים ומבוגרים. מאידך טענה ההגנה בין היתר כי חליל ניצל את תמימותו של אחמד ושכנע אותו לשמור אצלו את התיק וכי אחמד "נפל בפח" של חליל.
בגזר הדין ציין השופט רון סולקין כי: "אין צורך להכביר מילים על פוטנציאל הסיכון הנובע מהחזקת נשק חם קטלני, שלא כדין. כלי הנשק עלול למצוא דרכו לפעילות שלילית, אם פלילית ואם נגד בטחון המדינה". עוד ציין כי, "החזקת אמל"ח על ידי מי שלא נבדק, לא נמצא מתאים ולא הוכשר לכך, בתנאים שאינם מבטיחים בידודו של הנשק מהסביבה... עלול להביא לסיכון שלום הציבור, גם אם אין ראיות שהוחזק לצורך פעילות שלילית, כפורט לעיל. כמובן שבכל הנוגע למטען חבלה, אין כלל אפשרות לקבל רישיון להחזקתו. בנוסף, החזקת אמל"ח כאמור עלולה להביא לפגיעה בשלטון החוק ובנושאי שלטון החוק, המבצעים את תפקידם."
ביחס לטענות ההגנה בעניין גילו של אחמד וחששו מחליל קבע בית המשפט כי "ממצאי בית המשפט היו, כי הנאשם היווה חוליה משמעותית ממערך החזקת האמל"ח הנדון ולא חוליה מקרית וחסרת חשיבות. עוד נקבע, כ הנאשם פעל באופן מניפולטיבי, תוך ניסיון לתאם גרסאות בחקריה וכי לא ניתן ליתן אמון בדבריו."
לאור האמור גזר בית המשפט על אחמד: 36 חודשי מאסר בפועל; מאסרים על תנאי לפרקי זמן של בין 6-12 חודשי מאסר; קנס בגובה 15,000 ₪.
חליל אלקטנאני הורשע בפני מותב אחר ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל (בהמלצת ביהמ"ש חזר בו חליל מהערעור שהגיש על חומרת עונשו).
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד בהאא אבו דאהר (31) מחאן יונס, פעיל בארגון הטרור החזית העממית שביצע עבירות נשק, העביר מידע לאויב וכן ניסה להסתנן לישראל.
מכתב האישום שהגישה עו"ד חופית קנטורוביץ עולה כי אבו דאהר היה חבר בארגון הטרור החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. במסגרת חברותו בארגון, בין השנים 2007- 2014 השתתף כאחראי חוליה, בשמירה שמטרתה למנוע כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה וביצוע ירי לעבר הכוחות אם הם יכנסו, וזאת בכדי לגרום למותם של חיילי צה"ל ולפגוע בביטחון מדינת ישראל.
בנוסף, החל משנת 2012 ועד למועד תפיסתו, ביצע אבו דאהר תצפיות על תנועות כוחות צה"ל באזור קיבוץ בעוטף עזה וצילם את אזור גזר הגבול. במסגרת התצפיות ביצע אבו דאהר ופעילים נוספים דו"חות על פעילות צה"ל ודיווח זאת למפקדת הארגון.
ב 30.4.23 אבו דאהר ושכנו יאסר אבו מדיף, הגיעו מצוידים בקאטר ודגל פלסטין לאזור גדר הגבול עם ישראל זאת במטרה להסתנן לישראל ולגרום נזק לגדר. לאחר שעברו השניים את הגדר הראשונה הם נעצרו על ידי כוחות הביטחון.
לאבו דאהר יוחסו עבירות בנשק (נשיאה והובלה); חברות בארגון טרוריסטי; חברות ופעילות בארגון טרור; מסירת ידיעות לאויב; הסתננות; פגיעה ברכוש
כנגד יאסר אבו מדיף (39) הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע המייחס לו עבירות של הסתננות ופגיעה ברכוש.
במקביל הוגשו כנגד השניים בקשות מעצר עד תום ההליכים.
התיק נחקר על ידי יחידת פח"ע ימ"ר נגב – במשטרת ישראל
מכתב האישום שהגישה עו"ד חופית קנטורוביץ עולה כי אבו דאהר היה חבר בארגון הטרור החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. במסגרת חברותו בארגון, בין השנים 2007- 2014 השתתף כאחראי חוליה, בשמירה שמטרתה למנוע כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה וביצוע ירי לעבר הכוחות אם הם יכנסו, וזאת בכדי לגרום למותם של חיילי צה"ל ולפגוע בביטחון מדינת ישראל.
בנוסף, החל משנת 2012 ועד למועד תפיסתו, ביצע אבו דאהר תצפיות על תנועות כוחות צה"ל באזור קיבוץ בעוטף עזה וצילם את אזור גזר הגבול. במסגרת התצפיות ביצע אבו דאהר ופעילים נוספים דו"חות על פעילות צה"ל ודיווח זאת למפקדת הארגון.
ב 30.4.23 אבו דאהר ושכנו יאסר אבו מדיף, הגיעו מצוידים בקאטר ודגל פלסטין לאזור גדר הגבול עם ישראל זאת במטרה להסתנן לישראל ולגרום נזק לגדר. לאחר שעברו השניים את הגדר הראשונה הם נעצרו על ידי כוחות הביטחון.
לאבו דאהר יוחסו עבירות בנשק (נשיאה והובלה); חברות בארגון טרוריסטי; חברות ופעילות בארגון טרור; מסירת ידיעות לאויב; הסתננות; פגיעה ברכוש
כנגד יאסר אבו מדיף (39) הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע המייחס לו עבירות של הסתננות ופגיעה ברכוש.
במקביל הוגשו כנגד השניים בקשות מעצר עד תום ההליכים.
התיק נחקר על ידי יחידת פח"ע ימ"ר נגב – במשטרת ישראל
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד פואד אבו אלשייך (23), וואליד אבו אלשייך (21), נעים אבו אלשייך (18) ונעים אבו סעיד (21) מרהט לאחר שחטפו וניסו לרצוח את קרובת משפחתם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן-קריקון, עולה כי המתלוננת (17) הינה אחותו של פואד אבו אלשייך וקרובת משפחתם של שאר הנאשמים, אשר עזבה את בית הוריה ועברה להתגורר עם חברה בעיר בדרום בניגוד לעמדת בני משפחתה שחיפשו אחריה. בתחילת החודש הגיעו הנאשמים למקום בו שהתה המתלוננת, חטפו אותה ולקחו לה את הטלפון הנייד, כאשר ביקשה המתלוננת לספר לנאשמים כי עזבה את הבית לאחר שנפגעה מבן משפחה אחר, השיב פואד למתלוננת כי היא שקרנית ודרש שתשתוק. לאחר חטיפתה הנאשמים הסיעו את המתלוננת לאזור שמורת הפורה ושם החליטו ביניהם כי פואד ידקור את המתלוננת זאת למרות התנגדותה ותחנותיה. אדם נוסף שהיה עימם הוציא את המתלוננת מהרכב דרך על פניה ועודד את פואד לדקור אותה, אז ניגש פואד אל המתלוננת דרך גם הוא על פניה ודקר אותה 3 דקירות בצוואר. בעת שפואד חזר לרכב נשאר האדם הנוסף לוודא כי מתה. לאור האמור, המתלוננת עצמה את עיניה והעמידה פני מתה. לאחר שהנאשמים עזבו את המקום המתלוננת אשר נותרה לשכב מדממת על הקרקע, זחלה אל הכניסה לפורה, שם פנתה לעובר אורח, אשר הזמין כוחות ההצלה שפינו אותה לסרוקה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן – קוריקון כי : ".... המשיבים פעלו באכזריות בלתי נתפסת, .... הובילו את המתלוננת- אחותו הקטינה של משיב 1 ובת דודתם של יתר המשיבים- כצאן לטבח ושחטו אותה באמצעות סכין כשהיא שוכבת חסרת ישע על הקרקע, למרות תחנוניה וללא רחמים. מעשיהם של המשיבים מלמדים על מסוכנותם הגבוהה ואם ישוחררו קיים חשש כבד שיסכנו את המתלוננת ואת הציבור."
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון רצח; חטיפה לשם רצח או סחיטה והסתייעות ברכב לפשע. לפואד אבו אלשייך ולוואליד אבו אלשייך יוחסו גם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין ולנעים אבו אלשייך ולנעים אבו סעיד יוחסה גם עבירה של סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות
התיק נחקר על ידי תחנת רהט במשטרת ישראל.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן-קריקון, עולה כי המתלוננת (17) הינה אחותו של פואד אבו אלשייך וקרובת משפחתם של שאר הנאשמים, אשר עזבה את בית הוריה ועברה להתגורר עם חברה בעיר בדרום בניגוד לעמדת בני משפחתה שחיפשו אחריה. בתחילת החודש הגיעו הנאשמים למקום בו שהתה המתלוננת, חטפו אותה ולקחו לה את הטלפון הנייד, כאשר ביקשה המתלוננת לספר לנאשמים כי עזבה את הבית לאחר שנפגעה מבן משפחה אחר, השיב פואד למתלוננת כי היא שקרנית ודרש שתשתוק. לאחר חטיפתה הנאשמים הסיעו את המתלוננת לאזור שמורת הפורה ושם החליטו ביניהם כי פואד ידקור את המתלוננת זאת למרות התנגדותה ותחנותיה. אדם נוסף שהיה עימם הוציא את המתלוננת מהרכב דרך על פניה ועודד את פואד לדקור אותה, אז ניגש פואד אל המתלוננת דרך גם הוא על פניה ודקר אותה 3 דקירות בצוואר. בעת שפואד חזר לרכב נשאר האדם הנוסף לוודא כי מתה. לאור האמור, המתלוננת עצמה את עיניה והעמידה פני מתה. לאחר שהנאשמים עזבו את המקום המתלוננת אשר נותרה לשכב מדממת על הקרקע, זחלה אל הכניסה לפורה, שם פנתה לעובר אורח, אשר הזמין כוחות ההצלה שפינו אותה לסרוקה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן – קוריקון כי : ".... המשיבים פעלו באכזריות בלתי נתפסת, .... הובילו את המתלוננת- אחותו הקטינה של משיב 1 ובת דודתם של יתר המשיבים- כצאן לטבח ושחטו אותה באמצעות סכין כשהיא שוכבת חסרת ישע על הקרקע, למרות תחנוניה וללא רחמים. מעשיהם של המשיבים מלמדים על מסוכנותם הגבוהה ואם ישוחררו קיים חשש כבד שיסכנו את המתלוננת ואת הציבור."
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון רצח; חטיפה לשם רצח או סחיטה והסתייעות ברכב לפשע. לפואד אבו אלשייך ולוואליד אבו אלשייך יוחסו גם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין ולנעים אבו אלשייך ולנעים אבו סעיד יוחסה גם עבירה של סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות
התיק נחקר על ידי תחנת רהט במשטרת ישראל.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באילת כתב אישום נגד סיגלית ביטון (47) מאילת, זאת לאחר שבשל רשלנותה נגרמה שריפה שכילתה כ-10 דונם חורש.
מכתב האישום שהגיש עו"ד וואסים אבו עאמר עולה כי במועד הרלבנטי התגוררה ביטון במבשרת ציון. ב 13.10.21, בשעות הערב המאוחרות, הגיעה ביטון לחורש פתוח סמוך לביתה על מנת לשרוף מסמכים אישיים. לאחר שהאש אחזה במסמכים, התעופפו מספר ניירות דולקים לעבר העשבים והקוצים הסמוכים, וכתוצאה מכך אחזה האש בעשבים והתלקחה שריפה. ביטון ניסתה לכבות את השריפה ללא הצלחה והאש החלה להתפשט, כתוצאה מכך נשרפו כ-10 דונם חורש, וכן נגרם נזק קל לחצר בית שהיה בסמוך למוקד השריפה.
לביטון יוחסה עבירה של גרימת שריפה ברשלנות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באילת כתב אישום נגד סיגלית ביטון (47) מאילת, זאת לאחר שבשל רשלנותה נגרמה שריפה שכילתה כ-10 דונם חורש.
מכתב האישום שהגיש עו"ד וואסים אבו עאמר עולה כי במועד הרלבנטי התגוררה ביטון במבשרת ציון. ב 13.10.21, בשעות הערב המאוחרות, הגיעה ביטון לחורש פתוח סמוך לביתה על מנת לשרוף מסמכים אישיים. לאחר שהאש אחזה במסמכים, התעופפו מספר ניירות דולקים לעבר העשבים והקוצים הסמוכים, וכתוצאה מכך אחזה האש בעשבים והתלקחה שריפה. ביטון ניסתה לכבות את השריפה ללא הצלחה והאש החלה להתפשט, כתוצאה מכך נשרפו כ-10 דונם חורש, וכן נגרם נזק קל לחצר בית שהיה בסמוך למוקד השריפה.
לביטון יוחסה עבירה של גרימת שריפה ברשלנות.