שלום רב,
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בת"א את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל כנגד חברת ישראכרט בגין סירובה לתת שירותי סליקה לחברה שהצטברו נגדה תלונות רבות בגין הונאת קשישים.
בשנים האחרונות זוהתה תופעה רחבת היקף במסגרתה לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מסוימות, ובפרט קשישים, נופלים קורבן למעשי הונאה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת של בתי עסק וכתוצאה מכך מתקשרים בעסקאות נמשכות, שבגינן נגבים מהם כספים רבים. עסקאות אלה מלוות בד"כ בשיווק אגרסיבי מצד בתי העסק, ומבוצעות לרוב בדרך של עסקת מכר מרחוק ("טלמרקטינג") ועסקאות רוכלות.
חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה נמסרה במסגרת תביעה שהוגשה ע"י שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, כנגד חברת הסליקה ישראכרט בטענה כי סירובה לספק להם שירותי סליקה אינו סביר. לטענת ישראכרט התובעות מקיימות עסק שפעולותיו מעידות על התנהגות אנטי-צרכנית, הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים. ישראכרט נימקה את סירובה לספק לחברות שירותי סליקה, בין היתר, בכך שבדיקה שערכה העלתה כי הגיל הממוצע של לקוחות התובעות הוא גבוה מהמקובל, כי ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים וזאת בדגש על אותם לקוחות קשישים, כי אותרו מאות מקרים של חיובים כפולים בגין אותה עסקה וכן שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות. בשים לב לנתונים שנאספו ע"י החברה, התעורר בישראכרט חשש ממשי כי בפעילותן של החברות יש משום הטעייה והשפעה בלתי הוגנת. בעקבות שיעור תלונות גבוה וחריג של לקוחות, נערכה שיחה בין נציגי התובעות לנציגי ישראכרט והוצגו להם כלל הנתונים. על אף הבטחות מצד נציגי התובעות, היקף התלונות לא רק שלא ירד, אלא אף עלה. משכך אף סוכם מול החברות במסגרת פגישה נוספת כי העבודה עם האוכלוסייה המבוגרת תצומצם. חרף כך, המשיכו להצטבר בישראכרט תלונות רבות, לרבות מהמטה למאבק בעוקץ קשישים.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה מוגשת לביהמ"ש בשים לב לאינטרס הציבורי שכרוך בתביעה, לרבות החשיבות בהגברת ההגנה על אוכלוסיית הקשישים. לעמדתה, בנסיבות המקרה ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר. כמו כן, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו (התכחשויות לעסקאות ונתונם אודות פגיעה בלקוחות). משכך, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין לצמצמם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה באופן שעלול לייצר הרתעת יתר שימנע מחברות הסליקה למנוע שירותים אלה במקרים בהן עולה חשש מצידן להתנהלות פוגענית על ידי החברות להן מסופקים שירותי סליקה. זאת, מכיוון שיהיה בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי, היות והן עשויות להיות הגורם שבידיו הכלים היעילים והמהירים ביותר להפסקת חיובי הלקוחות בגין עסקאות בלתי הוגנות. לאור האמור, הדגישה היועצת המשפטית לממשלה כי "יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, בהתאם להוראות המפקחת על הבנקים". בנוסף טענה כי היעתרות ביהמ"ש לבקשת התובעות למתן צו מניעה נגד ישראכרט עלול לגרום נזק רב לצרכנים. לצד האמור, יובהר כי היועצת המשפטית לממשלה לא נדרשת לבחינת העובדות הקונקרטיות שנטענו ע"י מי הצדדים, ומותירה את ההחלטה האם ליישם את עמדתה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.
בסוף דבריה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כך: "המקרה שלפנינו מעלה עניין ציבורי ראשון במעלה, בשל העובדה שההליך עוסק במקרה פרטני של תופעה של פגיעה באוכלוסיות יעד לשיווק אגרסיבי בכלל, ועושק קשישים בפרט, וכפועל יוצא גם פגיעה בניהול התקין של חברות הסליקה שמבקשות להפסיק את מתן השירותים לאותם בתי עסק בהם נהוגה אותה פרקטיקה פסולה. מכאן, החשיבות בהעברת מסר ברור לפיו לא ניתן להשלים עם ניצול ופגיעה באוכלוסיות שונות".
העמדה הוגשה על ידי עו"ד שלמה כהן ואריאל אררט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, הפיקוח על הבנקים, המשרד לשוויון חברתי והיחידה לאכיפה אזרחית.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בת"א את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל כנגד חברת ישראכרט בגין סירובה לתת שירותי סליקה לחברה שהצטברו נגדה תלונות רבות בגין הונאת קשישים.
בשנים האחרונות זוהתה תופעה רחבת היקף במסגרתה לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מסוימות, ובפרט קשישים, נופלים קורבן למעשי הונאה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת של בתי עסק וכתוצאה מכך מתקשרים בעסקאות נמשכות, שבגינן נגבים מהם כספים רבים. עסקאות אלה מלוות בד"כ בשיווק אגרסיבי מצד בתי העסק, ומבוצעות לרוב בדרך של עסקת מכר מרחוק ("טלמרקטינג") ועסקאות רוכלות.
חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה נמסרה במסגרת תביעה שהוגשה ע"י שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, כנגד חברת הסליקה ישראכרט בטענה כי סירובה לספק להם שירותי סליקה אינו סביר. לטענת ישראכרט התובעות מקיימות עסק שפעולותיו מעידות על התנהגות אנטי-צרכנית, הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים. ישראכרט נימקה את סירובה לספק לחברות שירותי סליקה, בין היתר, בכך שבדיקה שערכה העלתה כי הגיל הממוצע של לקוחות התובעות הוא גבוה מהמקובל, כי ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים וזאת בדגש על אותם לקוחות קשישים, כי אותרו מאות מקרים של חיובים כפולים בגין אותה עסקה וכן שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות. בשים לב לנתונים שנאספו ע"י החברה, התעורר בישראכרט חשש ממשי כי בפעילותן של החברות יש משום הטעייה והשפעה בלתי הוגנת. בעקבות שיעור תלונות גבוה וחריג של לקוחות, נערכה שיחה בין נציגי התובעות לנציגי ישראכרט והוצגו להם כלל הנתונים. על אף הבטחות מצד נציגי התובעות, היקף התלונות לא רק שלא ירד, אלא אף עלה. משכך אף סוכם מול החברות במסגרת פגישה נוספת כי העבודה עם האוכלוסייה המבוגרת תצומצם. חרף כך, המשיכו להצטבר בישראכרט תלונות רבות, לרבות מהמטה למאבק בעוקץ קשישים.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה מוגשת לביהמ"ש בשים לב לאינטרס הציבורי שכרוך בתביעה, לרבות החשיבות בהגברת ההגנה על אוכלוסיית הקשישים. לעמדתה, בנסיבות המקרה ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר. כמו כן, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו (התכחשויות לעסקאות ונתונם אודות פגיעה בלקוחות). משכך, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין לצמצמם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה באופן שעלול לייצר הרתעת יתר שימנע מחברות הסליקה למנוע שירותים אלה במקרים בהן עולה חשש מצידן להתנהלות פוגענית על ידי החברות להן מסופקים שירותי סליקה. זאת, מכיוון שיהיה בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי, היות והן עשויות להיות הגורם שבידיו הכלים היעילים והמהירים ביותר להפסקת חיובי הלקוחות בגין עסקאות בלתי הוגנות. לאור האמור, הדגישה היועצת המשפטית לממשלה כי "יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, בהתאם להוראות המפקחת על הבנקים". בנוסף טענה כי היעתרות ביהמ"ש לבקשת התובעות למתן צו מניעה נגד ישראכרט עלול לגרום נזק רב לצרכנים. לצד האמור, יובהר כי היועצת המשפטית לממשלה לא נדרשת לבחינת העובדות הקונקרטיות שנטענו ע"י מי הצדדים, ומותירה את ההחלטה האם ליישם את עמדתה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.
בסוף דבריה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כך: "המקרה שלפנינו מעלה עניין ציבורי ראשון במעלה, בשל העובדה שההליך עוסק במקרה פרטני של תופעה של פגיעה באוכלוסיות יעד לשיווק אגרסיבי בכלל, ועושק קשישים בפרט, וכפועל יוצא גם פגיעה בניהול התקין של חברות הסליקה שמבקשות להפסיק את מתן השירותים לאותם בתי עסק בהם נהוגה אותה פרקטיקה פסולה. מכאן, החשיבות בהעברת מסר ברור לפיו לא ניתן להשלים עם ניצול ופגיעה באוכלוסיות שונות".
העמדה הוגשה על ידי עו"ד שלמה כהן ואריאל אררט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, הפיקוח על הבנקים, המשרד לשוויון חברתי והיחידה לאכיפה אזרחית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה הבוקר לבית המשפט השלום בבאר שבע תשע כתבי אישום נגד שישה עשר תושבי הדרום בגין עבירות סמים. במקביל הוגשו ארבעה כתבי אישום נוספים, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד חמישה מתושבי הדרום בגין עבירות של נשק וסמים.
על פי כתבי האישום שהגישו עו"ד ערן צברי, עידן איבגי ומזל מנשה קסהון, במהלך החודשים יוני 2022 ועד מרץ 2023, הפעילה משטרת ישראל שני סוכנים חשאים, במסגרת פעילותם הצליחו השניים לרכוש את אמונם של הנאשמים ולבצע עשרות עסקאות של רכישת סמים בהיקף של עשרות קילוגרמים של סמים מסוג ביניהם קוקאין, חשיש דוסה (שילוב של קטמין וMDMA) ועוד.
בנוסף, אחד הנאשמים פנה אל אחד הסוכנים והציע לו לרכוש ממנו אקדח ותחמושת, בין היתר הציע לו "גלוק טורקי" ותחמושת תמורת 27,000 ₪ או אקדח קרלו תמורת 25,000 ₪ ואף הציע לו לרכוש לבנת חבלה. בסופו של דבר הגיע הסוכן לביתו של הנאשם ומסר לו 27,000 ₪ מספר דקות לאחר מכן הנאשם, הביא שקיות אוכל שהשניים ישימו על ידיהם, וביקש מהסוכן לבוא עמו לחדר אחר ללא הטלפון הנייד. אז הוציא הנאשם מתיקו אקדח הזנקה אשר הוסב ומסוגל לירות ותחמושת. הנאשם הסביר לסוכן כיצד הנשק עובד ואסף את השקיות עמן נגעו בנשק.
במקרה אחר, במהלך אחת מעסקאות הסמים שביצע אחד הסוכנים, הציע לו אחד הנאשמים לרכוש בנוסף לסמים גם רימון אימונים. לאחר דין ודברים קנה הסוכן מהנאשם רימון אימונים בסכום של 800 ₪.
כנגד כלל הנאשמים הוגשו במקביל בקשות להארכת מעצרים בין היתר צוין בבקשות כי: "... המשיבים פעלו יחד אחרים, בנמרצות, לסחור בסמים מסוכנים ובכל להפיץ את נגע הסמים, והם מהווה חוליה משמעותית בשרשרת הפצת הסם."
ביחס לנאשם שיוחסו לו עבירות נשק צוין כי: "לאור העובדה כי הנאשם סחר בכלי נשק ואף הציע לסוכן כלי נשק נוספים שונים בכדי שיוכל לפגוע במאן דהוא. ברי כי מדובר בנשק שהשימוש בו הוא לביצוע עבירות וגלום בו פוטנציאל לסיכון ולפגיעה בחיי אדם."
*לבית המשפט השלום בבאר שבע* הוגשו כתבי אישום נגד חסין אל סאנע (22), סלאמה אלסאנע (34) מתארבין א – צאנע, גיהאד אבו רקייק (26), עומר אבו סולב (31), עיד אלעסאם (20), חלאד אלעסאם (24) מתל שבע, מוניר אלסאנע (39), עדאל אל סאנע (36), איוב אל סאנע (38), אמין אלסאנע (28) מתארבין אל צאנע וריפאת גליואת (45) מרהט בגין סחר בסם מסוכן. בנוסף, לחמשת הנאשמים האחרונים יוחסה גם עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולאמין אלסאנע יוחסה גם עבירה של עסקה אחרת בסם. כמו כן הוגשו כתבי אישום גם נגד יזן גרדאת (19), רון בביץ' (24), סער ארץ קדושיה (23) מבאר שבע, אמיר אלעמורי (27) מלוד בגין ייצוא ייבוא וסחר והפקה של סם וכנגד אושרי זריהן (25) מערד בגין תיווך לעסקת סמים.
*לבית המשפט המחוזי בבאר שבע* הוגשו כתבי אישום נגד פייסל אבו רקיק (30) מתל שבע בגין סחר בנשק וייצוא ייבוא סחר והספקה, נגד אושרי אסרף (36) מבאר שבע בגין סחר בנשק והחזקת נשק, ונגד אדיר כהן (22), רון דוידוב (22) ויוחאי ביטון (24) מבאר שבע בגין ייצוא, ייבוא וסחר והפקה.
החקירה נוהלה על ידי היחידה המרכזית של מרחב נגב במחוז דרום במשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה הבוקר לבית המשפט השלום בבאר שבע תשע כתבי אישום נגד שישה עשר תושבי הדרום בגין עבירות סמים. במקביל הוגשו ארבעה כתבי אישום נוספים, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד חמישה מתושבי הדרום בגין עבירות של נשק וסמים.
על פי כתבי האישום שהגישו עו"ד ערן צברי, עידן איבגי ומזל מנשה קסהון, במהלך החודשים יוני 2022 ועד מרץ 2023, הפעילה משטרת ישראל שני סוכנים חשאים, במסגרת פעילותם הצליחו השניים לרכוש את אמונם של הנאשמים ולבצע עשרות עסקאות של רכישת סמים בהיקף של עשרות קילוגרמים של סמים מסוג ביניהם קוקאין, חשיש דוסה (שילוב של קטמין וMDMA) ועוד.
בנוסף, אחד הנאשמים פנה אל אחד הסוכנים והציע לו לרכוש ממנו אקדח ותחמושת, בין היתר הציע לו "גלוק טורקי" ותחמושת תמורת 27,000 ₪ או אקדח קרלו תמורת 25,000 ₪ ואף הציע לו לרכוש לבנת חבלה. בסופו של דבר הגיע הסוכן לביתו של הנאשם ומסר לו 27,000 ₪ מספר דקות לאחר מכן הנאשם, הביא שקיות אוכל שהשניים ישימו על ידיהם, וביקש מהסוכן לבוא עמו לחדר אחר ללא הטלפון הנייד. אז הוציא הנאשם מתיקו אקדח הזנקה אשר הוסב ומסוגל לירות ותחמושת. הנאשם הסביר לסוכן כיצד הנשק עובד ואסף את השקיות עמן נגעו בנשק.
במקרה אחר, במהלך אחת מעסקאות הסמים שביצע אחד הסוכנים, הציע לו אחד הנאשמים לרכוש בנוסף לסמים גם רימון אימונים. לאחר דין ודברים קנה הסוכן מהנאשם רימון אימונים בסכום של 800 ₪.
כנגד כלל הנאשמים הוגשו במקביל בקשות להארכת מעצרים בין היתר צוין בבקשות כי: "... המשיבים פעלו יחד אחרים, בנמרצות, לסחור בסמים מסוכנים ובכל להפיץ את נגע הסמים, והם מהווה חוליה משמעותית בשרשרת הפצת הסם."
ביחס לנאשם שיוחסו לו עבירות נשק צוין כי: "לאור העובדה כי הנאשם סחר בכלי נשק ואף הציע לסוכן כלי נשק נוספים שונים בכדי שיוכל לפגוע במאן דהוא. ברי כי מדובר בנשק שהשימוש בו הוא לביצוע עבירות וגלום בו פוטנציאל לסיכון ולפגיעה בחיי אדם."
*לבית המשפט השלום בבאר שבע* הוגשו כתבי אישום נגד חסין אל סאנע (22), סלאמה אלסאנע (34) מתארבין א – צאנע, גיהאד אבו רקייק (26), עומר אבו סולב (31), עיד אלעסאם (20), חלאד אלעסאם (24) מתל שבע, מוניר אלסאנע (39), עדאל אל סאנע (36), איוב אל סאנע (38), אמין אלסאנע (28) מתארבין אל צאנע וריפאת גליואת (45) מרהט בגין סחר בסם מסוכן. בנוסף, לחמשת הנאשמים האחרונים יוחסה גם עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולאמין אלסאנע יוחסה גם עבירה של עסקה אחרת בסם. כמו כן הוגשו כתבי אישום גם נגד יזן גרדאת (19), רון בביץ' (24), סער ארץ קדושיה (23) מבאר שבע, אמיר אלעמורי (27) מלוד בגין ייצוא ייבוא וסחר והפקה של סם וכנגד אושרי זריהן (25) מערד בגין תיווך לעסקת סמים.
*לבית המשפט המחוזי בבאר שבע* הוגשו כתבי אישום נגד פייסל אבו רקיק (30) מתל שבע בגין סחר בנשק וייצוא ייבוא סחר והספקה, נגד אושרי אסרף (36) מבאר שבע בגין סחר בנשק והחזקת נשק, ונגד אדיר כהן (22), רון דוידוב (22) ויוחאי ביטון (24) מבאר שבע בגין ייצוא, ייבוא וסחר והפקה.
החקירה נוהלה על ידי היחידה המרכזית של מרחב נגב במחוז דרום במשטרת ישראל.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שי אבקסיס (47) מבאר שבע לאחר שניסה לשדוד קיוסק בעיר, באמצעות חפץ הדומה לאקדח ונמלט מהמקום רק לאחר שאחד מהלקוחות שנכחו במקום התעמת איתו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני – הר ציון, לפני מספר ימים, בשעות הלילה, הגיע אבקסיס רעול פנים לבצע שוד בקיוסק בו היו אנשים נוספים. אבקסיס נכנס לקיוסק כשהוא מכוון חפץ הנחזה לאקדח לראשן של המוכרת ושל אחת הלקוחות שנכחו במקום, תוך שהוא מאיים וצועק לעבר המוכרת: "תוציאי את הקופה או שאני אדפוק לך כדור לראש", ו - "אם את לא נותנת לי את הקופה עכשיו אני מוריד לה כדור לראש" ושב והצמיד את האקדח לראשה של הלקוחה. אז, התקרב בן זוגה של הלקוחה מאחורי גבו של אבקסיס, אחז ביד בה החזיק את האקדח והחל להתקוטט עמו על מנת לפרוק אותו מהאקדח ולדחפו החוצה מהקיוסק. במהלך העימות בין השניים, הכה אבקסיס בחוזקה בראשו של בן הזוג וגרם לו בכך חבלה של ממש, ולאחר מכן נמלט מהמקום לכיוון החניה האחורית של המקום כשהאקדח בידו.
באותה העת סיירו באזור סיירי מוקד הביטחון של עריית באר שבע, בעקבות דיווח של תצפיתנית המוקד, הגיעו הסיירים לאזור שם הבחינו באבקסיס כשהוא חובש כובע מצחייה על ראשו ומרכיב משקפי שמש. אבקסיס הבחין בסיירים והחל לברוח בשלב כלשהו במהלך המרדף, כיוון אבקסיס את החפץ הנחזה לאקדח לעבר אחד הסיירים והם ביצעו ירי לעברו עד אשר נוטרל ונפל על הכביש. גם לאחר שנוטרל המשיך אבקסיס לקלל ולגדף את הסיירים.
במקביל הגישה עו"ד יוחנני- הר ציון בקשת מעצר עד תום ההליכים בה ציינה כי: " המשיב ביצע את המיוחס לו באמצעות חפץ הנחזה כנשק חם, ותוך הפעלת אלימות חמורה אשר גרמה לא.מ להזדקק לטיפול רפואי בבי"ח ולסגירת החתך המדמם בקרקפתו בסיכות."
לאבקסיס יוחסו עבירות של ניסיון שוד ואיומים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שי אבקסיס (47) מבאר שבע לאחר שניסה לשדוד קיוסק בעיר, באמצעות חפץ הדומה לאקדח ונמלט מהמקום רק לאחר שאחד מהלקוחות שנכחו במקום התעמת איתו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני – הר ציון, לפני מספר ימים, בשעות הלילה, הגיע אבקסיס רעול פנים לבצע שוד בקיוסק בו היו אנשים נוספים. אבקסיס נכנס לקיוסק כשהוא מכוון חפץ הנחזה לאקדח לראשן של המוכרת ושל אחת הלקוחות שנכחו במקום, תוך שהוא מאיים וצועק לעבר המוכרת: "תוציאי את הקופה או שאני אדפוק לך כדור לראש", ו - "אם את לא נותנת לי את הקופה עכשיו אני מוריד לה כדור לראש" ושב והצמיד את האקדח לראשה של הלקוחה. אז, התקרב בן זוגה של הלקוחה מאחורי גבו של אבקסיס, אחז ביד בה החזיק את האקדח והחל להתקוטט עמו על מנת לפרוק אותו מהאקדח ולדחפו החוצה מהקיוסק. במהלך העימות בין השניים, הכה אבקסיס בחוזקה בראשו של בן הזוג וגרם לו בכך חבלה של ממש, ולאחר מכן נמלט מהמקום לכיוון החניה האחורית של המקום כשהאקדח בידו.
באותה העת סיירו באזור סיירי מוקד הביטחון של עריית באר שבע, בעקבות דיווח של תצפיתנית המוקד, הגיעו הסיירים לאזור שם הבחינו באבקסיס כשהוא חובש כובע מצחייה על ראשו ומרכיב משקפי שמש. אבקסיס הבחין בסיירים והחל לברוח בשלב כלשהו במהלך המרדף, כיוון אבקסיס את החפץ הנחזה לאקדח לעבר אחד הסיירים והם ביצעו ירי לעברו עד אשר נוטרל ונפל על הכביש. גם לאחר שנוטרל המשיך אבקסיס לקלל ולגדף את הסיירים.
במקביל הגישה עו"ד יוחנני- הר ציון בקשת מעצר עד תום ההליכים בה ציינה כי: " המשיב ביצע את המיוחס לו באמצעות חפץ הנחזה כנשק חם, ותוך הפעלת אלימות חמורה אשר גרמה לא.מ להזדקק לטיפול רפואי בבי"ח ולסגירת החתך המדמם בקרקפתו בסיכות."
לאבקסיס יוחסו עבירות של ניסיון שוד ואיומים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דוד וינשטוק (20) משילה, לאחר שתקף תיירת מארה"ב כבת 60.
על פי כתב האישום, שהגיש עו"ד עמית גינת, לפני כשבועיים בשעות הבוקר יצאה המתלוננת, שהינה תיירת מארה"ב, יחד עם תייר נוסף מאיטליה לטייל באזור הישוב טובא שבדרום הר חברון. באותה העת וינשטוק רעה צאן באזור, כאשר בסמוך להגעת המתלוננים, הגיעו לאזור שלושה או ארבע אנשים נוספים, כשהם עוטים על פניהם מסכות כירורגיות ונושאים מקלות וצינור ברזל ואחד מהם החל לרוץ לכיוון המתלוננים.
המתלונן הצליח להימלט אך המתלוננת, בשל בעיות בריאותיות נותרה במקומה. בשלב זה התקרב וינשטוק אל המתלוננת וחבט בראשה בחוזקה באמצעותה מקל עבה שהיה בידו. כתוצאה ממעשיו היא איבדה הכרה והתמוטטה ארצה. המתלונן אשר ראה את מה שקרה החל לצעוק תוך שאחד האנשים הנוספים שהגיעו משליך אבנים לעברו.
לאחר האירוע וינשטוק והאחרים נמלטו מהמקום לכיוון חוות מעון, כשהם מותירים את המתלוננת שרועה על הקרקע, מדממת מראשה. כתוצאה מן האמור היא פונתה לקבלת טיפול רפואי ולאחר הובהלה לבית חולים בחברון שם היא אושפזה.
לוינשטוק יוחסה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דוד וינשטוק (20) משילה, לאחר שתקף תיירת מארה"ב כבת 60.
על פי כתב האישום, שהגיש עו"ד עמית גינת, לפני כשבועיים בשעות הבוקר יצאה המתלוננת, שהינה תיירת מארה"ב, יחד עם תייר נוסף מאיטליה לטייל באזור הישוב טובא שבדרום הר חברון. באותה העת וינשטוק רעה צאן באזור, כאשר בסמוך להגעת המתלוננים, הגיעו לאזור שלושה או ארבע אנשים נוספים, כשהם עוטים על פניהם מסכות כירורגיות ונושאים מקלות וצינור ברזל ואחד מהם החל לרוץ לכיוון המתלוננים.
המתלונן הצליח להימלט אך המתלוננת, בשל בעיות בריאותיות נותרה במקומה. בשלב זה התקרב וינשטוק אל המתלוננת וחבט בראשה בחוזקה באמצעותה מקל עבה שהיה בידו. כתוצאה ממעשיו היא איבדה הכרה והתמוטטה ארצה. המתלונן אשר ראה את מה שקרה החל לצעוק תוך שאחד האנשים הנוספים שהגיעו משליך אבנים לעברו.
לאחר האירוע וינשטוק והאחרים נמלטו מהמקום לכיוון חוות מעון, כשהם מותירים את המתלוננת שרועה על הקרקע, מדממת מראשה. כתוצאה מן האמור היא פונתה לקבלת טיפול רפואי ולאחר הובהלה לבית חולים בחברון שם היא אושפזה.
לוינשטוק יוחסה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי (עניינים כלכליים) בתל אביב-יפו כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף, מכפר ורדים, ששימש כראש ארגון פשע וכנגד שבעה חברים נוספים בארגון, נותן שירות לארגון והחברה שבבעלותו הנותנת שירותים פיננסים ושני רואי חשבון. לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, מימון ארגון פשיעה, עברות כלכליות וכו' (כל אחד על פי חלקו).
מכתב האישום שהוגש על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי נידאל אבו לטיף עמד בראש ארגון הפשע אבו לטיף והנאשמים פאדי ערטול (ששימש כמנהל הפיננסי), ד"ר ואסים ערטול, שאדי ערטול, חאלד אבו לטיף, חאלד אסלן, מכרם טנוס ושריף ערטול, היו חברים בארגון, שלכל הפחות החל מיולי 2018 פעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית.
חברי הארגון, חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו, בין היתר, העמדת אשראי בהיקפים גדולים, סחיטה באיומים תוך שימוש ב"מוניטין העברייני", עבירות מס שונות, הלבנת הון בהיקפים גדולים מאוד, השתלטות על עסקים תוך שימוש בנש"פים (נותני שירות פיננסי) ורואי חשבון, שנועדו לבסס את מעמדו ועוצמתו של הארגון ולהפיק עבורו רווחים כספיים. הנאשמים חברי הארגון ביצעו פעולות מתוכננות וסדורות לקידום מטרות הארגון. חלק מהפעולות בוצעו במשותף, חלק אחר בוצע בנפרד, הכל במסגרת חלוקת העבודה הפנים ארגונית, ותוך התחשבות בתחומי האחריות והפעילות העבריינית של יתר חבריו, במקרים של התנגשות בין חברים שונים בארגון, או כאשר נוצרו בעיות עם גורמים עבריינים ואחרים מחוץ לארגון, פנו חברי הארגון לראש הארגון נידאל, שהכריע וטיפל בבעיות הללו.
בנוסף, הועמדו לדין כפיר לביא, אשר פעל באמצעות הנאשמת, חברת די.אי.אס קונטו בע"מ, שבבעלותו ושליטתו להעמיד אשראי לצרכים השונים של הארגון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
בנוסף, החל משנת 2018 השתלטו נידאל ופאדי על הפעילות בנש"פ סנד ללא שדיווחו על מעמדם ועל השינוי שחל בזהות נושאי המשרה והנהנים לרשות שוק ההון. בתקופת שליטתם (2021-2018), וכחלק מהפעילות העסקית של הנש"פ, נוכו בכרטסות השונות המחאות בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים ₪. בתקופה הרלוונטית סך ההכנסות שהשמיטו נידאל ופאדי עמד על למאה מיליון ₪. כאשר, באותה תקופה הנאשמים רו"ח פריד מחול ורו"ח ניזאר ערטול ניהלו בעבור נש"פ סנד ספרים כוזבים, במזיד, בכוונה להתחמק ממסים, בהיקף שמעל 100,000,000 ₪ (כל אחד על פי חלקו).
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל צוין כי: "במעשיהם בתקופה הרלוונטית ולמעשה עד למועד הפתיחה בחקירה גלויה כנגדם, הוכיחו המשיבים זילות מוחלטת בחוק, במערכת המשפט וברשויות אכיפת החוק, והוכיחו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מורא החוק אינו חל עליהם. כך ככל שהמשיבים לא יושמו מאחורי סורג ובריח, הרי שהדבר כרוך בנטילת סיכון כבד כי ימשיכו לבצע עבירות נוספות מאותו הסוג או ישבשו את היכולת לעשות משפט."
עוד צוין בבקשת המעצר כי: ".. הפן הכלכלי בתיק זה מקים את עילת המסוכנות לקופה הציבורית ביתר שאת – שימוש בנותני שירותי מטבע לצורך פריטת שיקים, העברות בנקאיות, העברה של כספים במזומן, פעולות ההסתרה המתוחכמות שנועדו להסוות את הגורם שמבצע את הפעולות, היקף העבירות העומד על מאות מיליוני שקלים ומתוכם גניבת הקופה הציבורית בסכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים; הכל כדי לממן ולנהל את מערך המרמה וההתחמקות מתשלום המיסים - כל אלו מעידים באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המשיבים הינם עברייני מרמה ועבירות מס מתוחכמים, שפעלו באופן שיטתי וסדרתי, ולאור גודל הנזק שנגרם לביטחון הציבור ולקופת המדינה, קיים חשש ממשי כי המשיבים ימשיכו לסכן את ביטחונו של הציבור בכללותו."
יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה לתפיסת הרכוש התפוס של הנאשמים בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקלים עד לתום ההליך הפלילי, לצורך חילוטו העתידי.
החקירה נוהלה על ידי ימ"ר צפון וע"י המפלג לאכיפה כלכלית (חוף) שבלהב 433 משטרת ישראל ביחד עם פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
כתב האישום מייחס לנידאל אבו לטיף (42) מכפר ורדים עמידה בראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לפאדי ערטול (46) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לד"ר ואסים ערטול (34) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אסלן (29) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור– הכל במסגרת ארגון פשיעה; למכרם טנוס (48) ממאג'ר
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי (עניינים כלכליים) בתל אביב-יפו כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף, מכפר ורדים, ששימש כראש ארגון פשע וכנגד שבעה חברים נוספים בארגון, נותן שירות לארגון והחברה שבבעלותו הנותנת שירותים פיננסים ושני רואי חשבון. לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, מימון ארגון פשיעה, עברות כלכליות וכו' (כל אחד על פי חלקו).
מכתב האישום שהוגש על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי נידאל אבו לטיף עמד בראש ארגון הפשע אבו לטיף והנאשמים פאדי ערטול (ששימש כמנהל הפיננסי), ד"ר ואסים ערטול, שאדי ערטול, חאלד אבו לטיף, חאלד אסלן, מכרם טנוס ושריף ערטול, היו חברים בארגון, שלכל הפחות החל מיולי 2018 פעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית.
חברי הארגון, חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו, בין היתר, העמדת אשראי בהיקפים גדולים, סחיטה באיומים תוך שימוש ב"מוניטין העברייני", עבירות מס שונות, הלבנת הון בהיקפים גדולים מאוד, השתלטות על עסקים תוך שימוש בנש"פים (נותני שירות פיננסי) ורואי חשבון, שנועדו לבסס את מעמדו ועוצמתו של הארגון ולהפיק עבורו רווחים כספיים. הנאשמים חברי הארגון ביצעו פעולות מתוכננות וסדורות לקידום מטרות הארגון. חלק מהפעולות בוצעו במשותף, חלק אחר בוצע בנפרד, הכל במסגרת חלוקת העבודה הפנים ארגונית, ותוך התחשבות בתחומי האחריות והפעילות העבריינית של יתר חבריו, במקרים של התנגשות בין חברים שונים בארגון, או כאשר נוצרו בעיות עם גורמים עבריינים ואחרים מחוץ לארגון, פנו חברי הארגון לראש הארגון נידאל, שהכריע וטיפל בבעיות הללו.
בנוסף, הועמדו לדין כפיר לביא, אשר פעל באמצעות הנאשמת, חברת די.אי.אס קונטו בע"מ, שבבעלותו ושליטתו להעמיד אשראי לצרכים השונים של הארגון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
בנוסף, החל משנת 2018 השתלטו נידאל ופאדי על הפעילות בנש"פ סנד ללא שדיווחו על מעמדם ועל השינוי שחל בזהות נושאי המשרה והנהנים לרשות שוק ההון. בתקופת שליטתם (2021-2018), וכחלק מהפעילות העסקית של הנש"פ, נוכו בכרטסות השונות המחאות בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים ₪. בתקופה הרלוונטית סך ההכנסות שהשמיטו נידאל ופאדי עמד על למאה מיליון ₪. כאשר, באותה תקופה הנאשמים רו"ח פריד מחול ורו"ח ניזאר ערטול ניהלו בעבור נש"פ סנד ספרים כוזבים, במזיד, בכוונה להתחמק ממסים, בהיקף שמעל 100,000,000 ₪ (כל אחד על פי חלקו).
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל צוין כי: "במעשיהם בתקופה הרלוונטית ולמעשה עד למועד הפתיחה בחקירה גלויה כנגדם, הוכיחו המשיבים זילות מוחלטת בחוק, במערכת המשפט וברשויות אכיפת החוק, והוכיחו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מורא החוק אינו חל עליהם. כך ככל שהמשיבים לא יושמו מאחורי סורג ובריח, הרי שהדבר כרוך בנטילת סיכון כבד כי ימשיכו לבצע עבירות נוספות מאותו הסוג או ישבשו את היכולת לעשות משפט."
עוד צוין בבקשת המעצר כי: ".. הפן הכלכלי בתיק זה מקים את עילת המסוכנות לקופה הציבורית ביתר שאת – שימוש בנותני שירותי מטבע לצורך פריטת שיקים, העברות בנקאיות, העברה של כספים במזומן, פעולות ההסתרה המתוחכמות שנועדו להסוות את הגורם שמבצע את הפעולות, היקף העבירות העומד על מאות מיליוני שקלים ומתוכם גניבת הקופה הציבורית בסכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים; הכל כדי לממן ולנהל את מערך המרמה וההתחמקות מתשלום המיסים - כל אלו מעידים באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המשיבים הינם עברייני מרמה ועבירות מס מתוחכמים, שפעלו באופן שיטתי וסדרתי, ולאור גודל הנזק שנגרם לביטחון הציבור ולקופת המדינה, קיים חשש ממשי כי המשיבים ימשיכו לסכן את ביטחונו של הציבור בכללותו."
יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה לתפיסת הרכוש התפוס של הנאשמים בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקלים עד לתום ההליך הפלילי, לצורך חילוטו העתידי.
החקירה נוהלה על ידי ימ"ר צפון וע"י המפלג לאכיפה כלכלית (חוף) שבלהב 433 משטרת ישראל ביחד עם פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
כתב האישום מייחס לנידאל אבו לטיף (42) מכפר ורדים עמידה בראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לפאדי ערטול (46) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לד"ר ואסים ערטול (34) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אסלן (29) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור– הכל במסגרת ארגון פשיעה; למכרם טנוס (48) ממאג'ר
סחיטה באיומים, איומים, תקיפה סתם והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לשריף ערטול (47) ממאג'ר פעולות ברכוש אסור, סיוע לעבירות מס, ודווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח ניזאר ערטול (54) ממג'אר סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לשאדי ערטול (44) מעיילבון סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, עבירה על חוק אשראי הוגן והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אבו לטיף (26) מראמה
לתשומת לבכם קיים איסור פרסום על כל פרט שעלול להביא לזיהויו של הנסחט בפרשה
ביצוע פעולות ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח פריד מחול (49) מפקיעין סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לכפיר לביא (35) מרמת גן מימון פעילות בארגון פשיעה, פעולה ברכוש אסור, מסירת מידע כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה – הכל במסגרת ארגון פשיעה; ; לחברת די. אי. אס קונטו מימון פעילות בארגון פשיעה, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון –הכל במסגרת ארגון פשיעה.לתשומת לבכם קיים איסור פרסום על כל פרט שעלול להביא לזיהויו של הנסחט בפרשה
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראש עיריית קריית מוצקין, חיים צורי, בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום הוגש על-פי החלטת פרקליט המדינה. בנוסף, הוגשו כתבי אישום נגד יוסי דואק, בעל מקומון באזור הקריות ומי ששימש כמ"מ ראש עיריית קריית ביאליק ונחשב למקורב לצורי; יוסי סטלקול, ששימש כמנהל מערכות המידע בעיריית קריית מוצקין; ודובי שפיגלר, תושב קריית מוצקין, בגין מתן שוחד לצורי.
בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשה הודעה על הסדר טיעון נגד נותן השוחד במסגרתו מתבקש בית המשפט להרשיע את שפיגלר, על פי הודאתו, במתן שוחד לצורי.
כתב האישום שהוגש נגד צורי, באמצעות עורכות הדין אלכסנדרה קרא ושרה גרין, כולל שני אישומים. האישום הראשון מייחס לחיים צורי ויוסי דואק לקיחת שוחד מדובי שפיגלר. על פי הנטען, במהלך שנת 2017 פנו צורי ודואק לשפיגלר, שהיה באותה עת פעיל בסיעת "רוח חדשה" שמתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות נגד סיעתו של צורי, והציעו לסדר לו ולרעייתו עבודה במסגרות של עיריית קריית מוצקין, ובתמורה העביר שפיגלר מידע ותכנים מתוך קבוצת וואטסאפ של פעילי "רוח חדשה". על-פי כתב האישום, צורי השתמש בתפקידו הציבורי וניצל את כוח משרתו, כדי להביא להעסקתם של שפיגלר ושל אשתו בעבודות שונות.
באישום השני נאשמים צורי וסטלקול בפגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין שלא כדין. על פי כתב האישום, צורי השתמש בידיעות על ענייניהם הפרטיים של תושבי עיריית מוצקין, שנמסרו לעירייה לטובת ניהולה השוטף, לטובת צרכיו האישיים-פוליטיים. זאת, ע"י שימוש בנתונים אלה כדי לאסוף מידע בעל אופי פוליטי על התושבים, תיעודו בתוכנת מאגר מידע אשר שימשה את העירייה, והעברתו לגורמים שונים. נוסף על האמור, מיוחס לצורי כי קיבל כספים במרמה מתקציב העירייה, בהם השתמש כדי לפתח תוכנת מאגר מידע משודרגת, אשר יועדה לשרת, בין היתר, את צרכיו האישיים-פוליטיים, על אף העובדה שהתוכנה תוקצבה מתקציב העירייה.
בהמשך, ובעקבות פרסום כתבה עיתונאית שחשפה את החשדות לביצוע המעשים שיוחסו לצורי באישום השני, ועל רקע פנייה מקדימה לעירייה לקבל תגובה לנטען בכתבה, צורי ביצע פעולות שונות בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרכים אחרות.
לאחר הגשת כתב האישום, הגישה היועצת המשפטית לממשלה לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום, בקשה להשעיית ראש העירייה צורי מתפקידו. בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד ריצ'ארד סאלח מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), נאמר כי ההשעיה נדרשת כדי למנוע מצב בו ימשיך ראש העירייה בכהונתו לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, שיש בהן משום ניצול לרעה לכאורה של הכוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות, והוטל צל כבד על יושרתו האישית.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ישראל אלישע (22) מאבן שמואל , אשר רצח אישה מאשדוד במטרה לשדוד אותה.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שירין מחאג'נה, עולה כי לאלישע ולמנוחה לא הייתה הכרות מוקדמת. ביום האירוע הגיע אלישע לדירתה של המנוחה, לאחר שעזב את המקום שתה מספר בקבוקי בירה והחליט לשדוד את המנוחה. לאור האמור יצר אלישע קשר עם מנוחה וביקש להגיע פעם נוספת לדירה. אז חבש כובע גרב לראשו, נטל מרכבו שקית ובתוכה סכין מטבח, פטיש וכפפות, ועלה אל הדירה. בין השניים התפתח וויכוח על רקע כספי, במהלכו הכה הנאשם את המנוחה באמצעות הפטיש ודקר אותה באמצעות הסכין, בכל חלקי גופה.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפלה המנוחה על המיטה כשהיא חבולה ומדממת. בשלב זה, הותיר אלישע את המנוחה בחדר השינה ופנה למטבח על מנת לחפש את הכסף, לאחר שמצא אותו החל לשטוף את הפטיש. בעודו שוטף את הפטיש, הגיע בן זוגה של המנוחה אל הדירה והחל לדפוק בדלת. בשלב זה, חזר אלישע אל חדר השינה, שם שכבה המנוחה על הרצפה כשהיא זועקת לעזרה, סימן למנוחה בידו לשתוק, תוך כדי שהוא מאיים עליה באמצעות הסכין. כאשר המנוחה לא שעתה לבקשתו, המשיך אלישע והכה את המנוחה באמצעות הפטיש ודקר אותה באמצעות הסכין. כל זאת, במטרה להסתיר את ביצוע עבירת השוד ולאפשר הימלטות מהדירה לאחר ביצועה, ובכוונה לגרום למותה של המנוחה. כאשר, כל אותה העת בן הזוג עומד מאחורי הדלת, צועק ומנסה לפתוח את הדלת ולהיכנס לדירה.
בשלב מסוים, חדל אלישע מהכאת המנוחה ודקירתה , פתח את דלת הדירה, תוך שהוא מאיים על בן הזוג באמצעות הפטיש ונמלט מהמקום. אלישע ברח בריצה מהבניין כשבן הזוג דולק בעקבותיו ונמלט בריצה ובמהלך ההמלטות זרק את הפטיש והסכין סמוך לבית העלמין באשדוד, וחזר אל ביתו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד מחאג'נה כי: "המשיב רצח את המנוחה באכזריות תוך שימוש בפטיש ובסכין והכל תוך ביצוע עבירה אלימה נוספת של שוד, מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנותו הגבוהה לציבור."
לנאשם יוחסו עבירות רצח בנסיבות מחמירות ושוד.
בהתאם להחלטת בית המשפט אין לפרסם כל פרט שעלול לפגוע בפרטיות נפגעת העבירה, לרבות תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, מלבד האמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ישראל אלישע (22) מאבן שמואל , אשר רצח אישה מאשדוד במטרה לשדוד אותה.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שירין מחאג'נה, עולה כי לאלישע ולמנוחה לא הייתה הכרות מוקדמת. ביום האירוע הגיע אלישע לדירתה של המנוחה, לאחר שעזב את המקום שתה מספר בקבוקי בירה והחליט לשדוד את המנוחה. לאור האמור יצר אלישע קשר עם מנוחה וביקש להגיע פעם נוספת לדירה. אז חבש כובע גרב לראשו, נטל מרכבו שקית ובתוכה סכין מטבח, פטיש וכפפות, ועלה אל הדירה. בין השניים התפתח וויכוח על רקע כספי, במהלכו הכה הנאשם את המנוחה באמצעות הפטיש ודקר אותה באמצעות הסכין, בכל חלקי גופה.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפלה המנוחה על המיטה כשהיא חבולה ומדממת. בשלב זה, הותיר אלישע את המנוחה בחדר השינה ופנה למטבח על מנת לחפש את הכסף, לאחר שמצא אותו החל לשטוף את הפטיש. בעודו שוטף את הפטיש, הגיע בן זוגה של המנוחה אל הדירה והחל לדפוק בדלת. בשלב זה, חזר אלישע אל חדר השינה, שם שכבה המנוחה על הרצפה כשהיא זועקת לעזרה, סימן למנוחה בידו לשתוק, תוך כדי שהוא מאיים עליה באמצעות הסכין. כאשר המנוחה לא שעתה לבקשתו, המשיך אלישע והכה את המנוחה באמצעות הפטיש ודקר אותה באמצעות הסכין. כל זאת, במטרה להסתיר את ביצוע עבירת השוד ולאפשר הימלטות מהדירה לאחר ביצועה, ובכוונה לגרום למותה של המנוחה. כאשר, כל אותה העת בן הזוג עומד מאחורי הדלת, צועק ומנסה לפתוח את הדלת ולהיכנס לדירה.
בשלב מסוים, חדל אלישע מהכאת המנוחה ודקירתה , פתח את דלת הדירה, תוך שהוא מאיים על בן הזוג באמצעות הפטיש ונמלט מהמקום. אלישע ברח בריצה מהבניין כשבן הזוג דולק בעקבותיו ונמלט בריצה ובמהלך ההמלטות זרק את הפטיש והסכין סמוך לבית העלמין באשדוד, וחזר אל ביתו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד מחאג'נה כי: "המשיב רצח את המנוחה באכזריות תוך שימוש בפטיש ובסכין והכל תוך ביצוע עבירה אלימה נוספת של שוד, מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנותו הגבוהה לציבור."
לנאשם יוחסו עבירות רצח בנסיבות מחמירות ושוד.
בהתאם להחלטת בית המשפט אין לפרסם כל פרט שעלול לפגוע בפרטיות נפגעת העבירה, לרבות תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, מלבד האמור בהודעה זו.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד נעים שריף חסין (64) מרפיח, בגין עבירות כנגד בטחון המדינה. זאת לאחר שסיפק כרטיסי סים לאסירים ביטחוניים בכלא וסייע בהעברת כספים מהחמאס לאסירים ומערביי ישראל לתוך הגדה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת עולה כי אחיינה של אשת הנאשם ריצה עונש מאסר בכלא, לאחר שהיה מעורב בהנחת מטעני חבלה נגד אזרחים ישראליים. במהלך תקופת מאסרו סייע חסין בהספקה של עשרות כרטיסי סים לאסירים הביטחוניים זאת על אף שהאסירים אלה מנועי שיחות טלפון. בנוסף, סייעו חסין ואשתו לאגודת האסיר "אלנור", שהוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת, להעביר את כספי הגמול שהגיע מארגון החמאס לאחיינה של אשת הנאשם על תקופת מאסרו בכלא הישראלי. כמו כן, בין השנים 2018-2021 פעל חסין על מנת להעביר כספים מערביי ישראל לרצועת עזה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציין עו"ד גינת: ".. קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחון המדינה."
חסין במעשיו אלו, עשה פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירות טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע עבירה שכזו. כתב האישום מייחס לחסין ריבוי עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד נעים שריף חסין (64) מרפיח, בגין עבירות כנגד בטחון המדינה. זאת לאחר שסיפק כרטיסי סים לאסירים ביטחוניים בכלא וסייע בהעברת כספים מהחמאס לאסירים ומערביי ישראל לתוך הגדה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת עולה כי אחיינה של אשת הנאשם ריצה עונש מאסר בכלא, לאחר שהיה מעורב בהנחת מטעני חבלה נגד אזרחים ישראליים. במהלך תקופת מאסרו סייע חסין בהספקה של עשרות כרטיסי סים לאסירים הביטחוניים זאת על אף שהאסירים אלה מנועי שיחות טלפון. בנוסף, סייעו חסין ואשתו לאגודת האסיר "אלנור", שהוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת, להעביר את כספי הגמול שהגיע מארגון החמאס לאחיינה של אשת הנאשם על תקופת מאסרו בכלא הישראלי. כמו כן, בין השנים 2018-2021 פעל חסין על מנת להעביר כספים מערביי ישראל לרצועת עזה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציין עו"ד גינת: ".. קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחון המדינה."
חסין במעשיו אלו, עשה פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירות טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע עבירה שכזו. כתב האישום מייחס לחסין ריבוי עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בת"א גזר לאחרונה את עונשם של ארבעת הנאשמים שנותרו בפרשת השוחד והמרמה שביצעה חברת גילתק ומנהליה כלפי משרד הביטחון, על הנאשמים שהורשעו בעבירות של מרמה ושוחד הוטלו עונשי מאסר בפועל וכן עונשים כספיים.
כזכור, במסגרת הפרשה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה כתב אישום כנגד חברת גילתק תקשורת פרויקטים; חן שקלובר, ניסים מזרחי ומשה כהן שהיו עובדים בכירים בגילטק, עמוס מנחם, קבלן משנה של גילטק; עמנואל טדגי'אב, עובד ציבור שהועסק מטעם משרד הביטחון בצה"ל, וכן חברת אי. איי. אר שבבעלותו. בגין עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים ועבירות כלכליות (כל אחד על פי חלקו)
מכתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים עולה כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום (יוני 2011 ועד אוקטובר 2017) במסגרת מכרזים של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ביצעו הנאשמים מעשי מרמה רבים באמצעותם קיבלו מיליוני שקלים. מעשי המרמה כללו דרישת תמורה העולה על המוצרים שסופקו, הספקת מוצרים ושירותים שלא בהתאם להתקשרות ודרישת תשלומים ללא בסיס בהתקשרות, תוך זיוף מסמכים בהיקף נרחב ותוך מתן שוחד לעובד הציבור, שהיה אמון על פיקוח על התנהלות הנאשמים. בנוסף, ביצעו המעורבים פעולות ברכוש האסור, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.
לאחרונה גזר בית המשפט המחוזי בת"א (סגן הנשיא השופט בני שגיא) את עונשם של מזרחי, שקלובר וטדג'יאב והחברה שבבעלות, זאת לאחר שבמסגרת הסדרי טיעון חברת גילתק תקשורת והנאשמים כהן ומנחם הודו והורשעו במהלך החודשים האחרונים.
על ניסים מזרחי שהורשע על פי הודאתו במתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד נגזרו 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וחילוט בסך 50 אלף ₪; על חן שקלובר שהורשע על פי הודאתו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר נגזרו 18 חודש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה חצי מיליון ₪; על עמנואל טדג'יאב שהורשע על פי הודאתו בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, במרמה והפרת אמונים ופעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון נגזרו 28 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וחילוט בסך 600 אלף ₪ ועל חברת אי. איי. אר שבבעלות טדג'אב שהורשעה בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבת מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ופעולות ברכוש אסור לפי חוק הלבנת הון הוטל קנס סימלי.
טרם העברת התיק לבית המשפט המחוזי ת"א (בהתאם להחלטת נשיאת בתי המשפט), גזר בית המשפט המחוזי מרכז (השופט חגי טרסי), על חברת גילטק, שהורשעה על פי הודאתה במתן שוחד, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב ועבירות זיוף קנס בסך 200 אלף ₪ ורכב החברה חולט ועל עמוס מנחם, שהורשע על פי הודאתו ברישום כוזב במסמכי תאגיד, נגזרו 4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ורכבו חולט. לאחר העברת התיק לבית המשפט המחוזי ת"א (הש' בני שגיא) נגזר על משה כהן, שהורשע בהתאם להודאתו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף ₪.
התיק נחקר ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) שבלהב 433 במשטרת ישראל ויחידת החקירות הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). התיק מטופל על ידי עורכי הדין נועה ברח"ד, ניר ויינטראוב וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בהנחייתו של עו"ד סטיב בוארון.
מצ"ב גזר הדין.
בית המשפט המחוזי בת"א גזר לאחרונה את עונשם של ארבעת הנאשמים שנותרו בפרשת השוחד והמרמה שביצעה חברת גילתק ומנהליה כלפי משרד הביטחון, על הנאשמים שהורשעו בעבירות של מרמה ושוחד הוטלו עונשי מאסר בפועל וכן עונשים כספיים.
כזכור, במסגרת הפרשה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה כתב אישום כנגד חברת גילתק תקשורת פרויקטים; חן שקלובר, ניסים מזרחי ומשה כהן שהיו עובדים בכירים בגילטק, עמוס מנחם, קבלן משנה של גילטק; עמנואל טדגי'אב, עובד ציבור שהועסק מטעם משרד הביטחון בצה"ל, וכן חברת אי. איי. אר שבבעלותו. בגין עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים ועבירות כלכליות (כל אחד על פי חלקו)
מכתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים עולה כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום (יוני 2011 ועד אוקטובר 2017) במסגרת מכרזים של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ביצעו הנאשמים מעשי מרמה רבים באמצעותם קיבלו מיליוני שקלים. מעשי המרמה כללו דרישת תמורה העולה על המוצרים שסופקו, הספקת מוצרים ושירותים שלא בהתאם להתקשרות ודרישת תשלומים ללא בסיס בהתקשרות, תוך זיוף מסמכים בהיקף נרחב ותוך מתן שוחד לעובד הציבור, שהיה אמון על פיקוח על התנהלות הנאשמים. בנוסף, ביצעו המעורבים פעולות ברכוש האסור, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.
לאחרונה גזר בית המשפט המחוזי בת"א (סגן הנשיא השופט בני שגיא) את עונשם של מזרחי, שקלובר וטדג'יאב והחברה שבבעלות, זאת לאחר שבמסגרת הסדרי טיעון חברת גילתק תקשורת והנאשמים כהן ומנחם הודו והורשעו במהלך החודשים האחרונים.
על ניסים מזרחי שהורשע על פי הודאתו במתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד נגזרו 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וחילוט בסך 50 אלף ₪; על חן שקלובר שהורשע על פי הודאתו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר נגזרו 18 חודש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה חצי מיליון ₪; על עמנואל טדג'יאב שהורשע על פי הודאתו בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, במרמה והפרת אמונים ופעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון נגזרו 28 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וחילוט בסך 600 אלף ₪ ועל חברת אי. איי. אר שבבעלות טדג'אב שהורשעה בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבת מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ופעולות ברכוש אסור לפי חוק הלבנת הון הוטל קנס סימלי.
טרם העברת התיק לבית המשפט המחוזי ת"א (בהתאם להחלטת נשיאת בתי המשפט), גזר בית המשפט המחוזי מרכז (השופט חגי טרסי), על חברת גילטק, שהורשעה על פי הודאתה במתן שוחד, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב ועבירות זיוף קנס בסך 200 אלף ₪ ורכב החברה חולט ועל עמוס מנחם, שהורשע על פי הודאתו ברישום כוזב במסמכי תאגיד, נגזרו 4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ורכבו חולט. לאחר העברת התיק לבית המשפט המחוזי ת"א (הש' בני שגיא) נגזר על משה כהן, שהורשע בהתאם להודאתו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף ₪.
התיק נחקר ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) שבלהב 433 במשטרת ישראל ויחידת החקירות הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). התיק מטופל על ידי עורכי הדין נועה ברח"ד, ניר ויינטראוב וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בהנחייתו של עו"ד סטיב בוארון.
מצ"ב גזר הדין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט לקבל את הערר שהוגש על סגירת התיק בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הסוהרות", והורה על העמדתם לדין בכפוף לשימוע של מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, וקצין המודיעין לשעבר של הכלא, ראני באשה, בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית. בנוסף לכך, ועל בסיס החומרים שנאספו במסגרת החקירה שחודשה, החליט פרקליט המדינה על העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין עבירות אינוס ומעשים מגונים בסוהרת א', שהיתה אז בשירות חובה, ובעבירות של מעשים מגונים בשתי סוהרות נוספות.
כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד עטאללה, בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות, בין השנים 2017-2016. בתום החקירה הגישה הפרקליטות לבימ"ש השלום בנצרת כתב אישום נגד עטאללה בגין ביצוע עבירות מין בשלוש הסוהרות. התיק עודנו מתנהל בביהמ"ש.
בד בבד, ביוני 2018 פתחה היחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח"ס) במשטרת ישראל חקירה נוספת ונפרדת נגד ארבעה עובדי שב"ס בעלי תפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, בחשד לעבירות של הפרת אמונים, אי-מילוי חובה רשמית ועבירות נוספות. לאחר בחינת התיק הוחלט כי מסכת הראיות אינה מבססת סיכוי סביר להרשעה, ועל כן התיק נסגר. בצד זאת, העבירה הפרקליטות את התיק לשב"ס, על מנת שהגורמים הרלוונטיים יבחנו את ההיבטים המינהליים והמשמעתיים בהתנהלותם של ארבעת אנשי שב"ס. על החלטה זו הגישו הסוהרות ערר.
בעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה בדצמבר 2021, על דעת המשנה הפלילי ופרקליטות מחוז צפון, על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה - הן החשדות הנוגעים למעשים שביצע לכאורה האסיר בסוהרות, והן החשדות ביחס למודעותם והתנהלותם של קציני הפיקוד בכלא גלבוע. זאת, במטרה לאשש או להפריך את החשדות החמורים.
במסגרת החקירה המחודשת בוצעו פעולות חקירה רבות ונרחבות, שנמשכו על פני תקופה ארוכה ואותרו סוהרות נוספות שעל פי החשד נפגעו ע"י עטאללה. בהקשר זה יצוין, כי עניינה של הסוהרת א' החל להתברר בדצמבר 2021, בעקבות אינדיקציה מסוימת שהתקבלה בעניין. אולם רק בחודש יוני 2022 העלתה א', לראשונה, את הטענה כי האסיר אנס אותה, מה שהביא לכך שבמסגרת החקירה המחודשת נגבו עדויות ממעורבים נוספים, נערכו עימותים וכן נאספו ראיות רלוונטיות נוספות. לאחר בחינת חומר החקירה החדש שנאסף החליט פרקליט המדינה כי קיים סיכוי סביר להרשעת עטאללה בעבירות אינוס ומעשים מגונים ביחס לסוהרת אחת ובעבירות מעשים מגונים ביחס לשתי סוהרות נוספות.
לאחר בחינת חומר החקירה ובכללו החומר החדש שהצטבר, בחינת הטענות שהועלו בערר וקיום מספר דיונים מעמיקים, החליט פרקליט המדינה לאמץ את עמדת כלל הגורמים, לפיה קיים סיכוי סביר להרשעה בעבירות של מרמה והפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית בעניינם של מפקד הכלא דאז קשקוש והקמ"ן דאז באשה. מחומר הראיות עולה, כי למרות שקשקוש ובאשה קיבלו מידע מבוסס בדבר מעשים מיניים אסורים של האסיר עטאללה כלפי סוהרות במתקן הכלא, הם נמנעו מדיווח על אותם מעשים, תוך הפרת חובה המעוגנת במקורות חובה שונים שבדין, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות. בכל הנוגע לבאשה, הראיות לימדו כי על אף ששמע שעטאללה פגע מינית בשתי סוהרות לפחות, לא רק שנמנע מדיווח אלא שהחליט להציב סוהרת מסוימת באגף של עטאללה, לפי דרישת האסיר, אגב יצירת סיכון לפגיעה מינית בסוהרת במהלך משמרתה.
באשר לניסים פיניש, קמ"ן הכלא בתקופה שקדמה לבאשה ושפרש משירותו בשב"ס בעקבות הפרשה, החליט פרקליט המדינה, מבלי להקל ראש בחשדות נגדו, לאמץ את עמדת כלל הגורמים לפיה אין סיכוי סביר להרשעתו, משום שקיים קושי ראייתי להוכיח את תוכנם המדויק של הדיווחים שהעבירה אליו הסוהרת ב' לגבי מעשיו של עטאללה. עם זאת, הוחלט לשנות את עילת הגניזה בעניינו. אשר לאחמד קטימה, שהיה מפקד משמרת בכלא, החליט פרקליט המדינה לאמץ את עמדת כלל הגורמים להותיר את החלטת הגניזה על כנה.
פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט לקבל את הערר שהוגש על סגירת התיק בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הסוהרות", והורה על העמדתם לדין בכפוף לשימוע של מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, וקצין המודיעין לשעבר של הכלא, ראני באשה, בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית. בנוסף לכך, ועל בסיס החומרים שנאספו במסגרת החקירה שחודשה, החליט פרקליט המדינה על העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין עבירות אינוס ומעשים מגונים בסוהרת א', שהיתה אז בשירות חובה, ובעבירות של מעשים מגונים בשתי סוהרות נוספות.
כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד עטאללה, בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות, בין השנים 2017-2016. בתום החקירה הגישה הפרקליטות לבימ"ש השלום בנצרת כתב אישום נגד עטאללה בגין ביצוע עבירות מין בשלוש הסוהרות. התיק עודנו מתנהל בביהמ"ש.
בד בבד, ביוני 2018 פתחה היחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח"ס) במשטרת ישראל חקירה נוספת ונפרדת נגד ארבעה עובדי שב"ס בעלי תפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, בחשד לעבירות של הפרת אמונים, אי-מילוי חובה רשמית ועבירות נוספות. לאחר בחינת התיק הוחלט כי מסכת הראיות אינה מבססת סיכוי סביר להרשעה, ועל כן התיק נסגר. בצד זאת, העבירה הפרקליטות את התיק לשב"ס, על מנת שהגורמים הרלוונטיים יבחנו את ההיבטים המינהליים והמשמעתיים בהתנהלותם של ארבעת אנשי שב"ס. על החלטה זו הגישו הסוהרות ערר.
בעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה בדצמבר 2021, על דעת המשנה הפלילי ופרקליטות מחוז צפון, על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה - הן החשדות הנוגעים למעשים שביצע לכאורה האסיר בסוהרות, והן החשדות ביחס למודעותם והתנהלותם של קציני הפיקוד בכלא גלבוע. זאת, במטרה לאשש או להפריך את החשדות החמורים.
במסגרת החקירה המחודשת בוצעו פעולות חקירה רבות ונרחבות, שנמשכו על פני תקופה ארוכה ואותרו סוהרות נוספות שעל פי החשד נפגעו ע"י עטאללה. בהקשר זה יצוין, כי עניינה של הסוהרת א' החל להתברר בדצמבר 2021, בעקבות אינדיקציה מסוימת שהתקבלה בעניין. אולם רק בחודש יוני 2022 העלתה א', לראשונה, את הטענה כי האסיר אנס אותה, מה שהביא לכך שבמסגרת החקירה המחודשת נגבו עדויות ממעורבים נוספים, נערכו עימותים וכן נאספו ראיות רלוונטיות נוספות. לאחר בחינת חומר החקירה החדש שנאסף החליט פרקליט המדינה כי קיים סיכוי סביר להרשעת עטאללה בעבירות אינוס ומעשים מגונים ביחס לסוהרת אחת ובעבירות מעשים מגונים ביחס לשתי סוהרות נוספות.
לאחר בחינת חומר החקירה ובכללו החומר החדש שהצטבר, בחינת הטענות שהועלו בערר וקיום מספר דיונים מעמיקים, החליט פרקליט המדינה לאמץ את עמדת כלל הגורמים, לפיה קיים סיכוי סביר להרשעה בעבירות של מרמה והפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית בעניינם של מפקד הכלא דאז קשקוש והקמ"ן דאז באשה. מחומר הראיות עולה, כי למרות שקשקוש ובאשה קיבלו מידע מבוסס בדבר מעשים מיניים אסורים של האסיר עטאללה כלפי סוהרות במתקן הכלא, הם נמנעו מדיווח על אותם מעשים, תוך הפרת חובה המעוגנת במקורות חובה שונים שבדין, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות. בכל הנוגע לבאשה, הראיות לימדו כי על אף ששמע שעטאללה פגע מינית בשתי סוהרות לפחות, לא רק שנמנע מדיווח אלא שהחליט להציב סוהרת מסוימת באגף של עטאללה, לפי דרישת האסיר, אגב יצירת סיכון לפגיעה מינית בסוהרת במהלך משמרתה.
באשר לניסים פיניש, קמ"ן הכלא בתקופה שקדמה לבאשה ושפרש משירותו בשב"ס בעקבות הפרשה, החליט פרקליט המדינה, מבלי להקל ראש בחשדות נגדו, לאמץ את עמדת כלל הגורמים לפיה אין סיכוי סביר להרשעתו, משום שקיים קושי ראייתי להוכיח את תוכנם המדויק של הדיווחים שהעבירה אליו הסוהרת ב' לגבי מעשיו של עטאללה. עם זאת, הוחלט לשנות את עילת הגניזה בעניינו. אשר לאחמד קטימה, שהיה מפקד משמרת בכלא, החליט פרקליט המדינה לאמץ את עמדת כלל הגורמים להותיר את החלטת הגניזה על כנה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מיסוי וכלכלה שלחה היום לאמיר ברמלי ולגורמים נוספים הודעה כי היא שוקלת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירות של גניבה, מרמה, זיוף עבירות הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ועוד. הודעות נוספות נשלחו למספר חשודים שפעלו לצדו במסגרת הפרשה.
על פי כתב החשדות, בין השנים 2018 ועד אוגוסט 2020, במקביל להליך הפלילי שנוהל נגד ברמלי בפרשת קרן קלע (בגינו הוא מרצה כעת עונש מאסר של 10 שנים) ולהליכי הפירוק של קבוצת רוביקון, יזם ברמלי תכנית מרמתית נוספת לגיוס וגזילת כספי משקיעים, במסגרתה גויסו כ-20 מיליון שקלים מלמעלה מ-40 משקיעים.
הליך גיוס המשקיעים היה מרמתי מתחילתו ועד סופו, וכלל הצגת מצגים כוזבים רבים, לרבות הסתרת מעורבותו של ברמלי במיזם, זיוף ערבויות בנקאיות ומסמכים בנקאיים אחרים, הקמת אתרי אינטרנט מזויפים, התחזות לדמויות שונות ועוד. המצגים הכוזבים הוצגו למשקיעים בטרם ביצוע ההשקעה כדי לגרום להם להשקיע את כספם, ולאחר ביצוע ההשקעה כדי לעכב דרישות פירעון ונקיטת הליכים משפטיים מטעמם, כאשר התעוררו בקרבם ספקות ביחס לגורל ההשקעה.
בניגוד מוחלט למצגים שהוצגו למשקיעים, הכספים שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, בשיטת הפירמידה, מבלי שהייתה מלכתחילה כל כוונה להשקיע אותם באפיק עסקי כלשהו.
ברמלי היה היזם, הגורם הדומיננטי והנהנה העיקרי מהונאת המשקיעים, והוא שקבע וקיבל את כל ההחלטות במסגרת המיזם המרמתי. לצד זאת, הסתייע בגורמים נוספים לשם שיווק המיזם וגלגול הכספים במסגרתו תוך ביצוע עבירות של הלבנת הון.
בנוסף, מיוחסות לברמלי מספר עבירות של שיבוש הליכי משפט בגין פעולות בהם נקט לקראת פרוץ החקירה ובבוקר החיפוש בביתו. פעולות השיבוש כללו הגשת תלונות סרק במשטרה והשמדת ראיות.
פרקליטות מיסוי וכלכלה שלחה היום לאמיר ברמלי ולגורמים נוספים הודעה כי היא שוקלת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירות של גניבה, מרמה, זיוף עבירות הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ועוד. הודעות נוספות נשלחו למספר חשודים שפעלו לצדו במסגרת הפרשה.
על פי כתב החשדות, בין השנים 2018 ועד אוגוסט 2020, במקביל להליך הפלילי שנוהל נגד ברמלי בפרשת קרן קלע (בגינו הוא מרצה כעת עונש מאסר של 10 שנים) ולהליכי הפירוק של קבוצת רוביקון, יזם ברמלי תכנית מרמתית נוספת לגיוס וגזילת כספי משקיעים, במסגרתה גויסו כ-20 מיליון שקלים מלמעלה מ-40 משקיעים.
הליך גיוס המשקיעים היה מרמתי מתחילתו ועד סופו, וכלל הצגת מצגים כוזבים רבים, לרבות הסתרת מעורבותו של ברמלי במיזם, זיוף ערבויות בנקאיות ומסמכים בנקאיים אחרים, הקמת אתרי אינטרנט מזויפים, התחזות לדמויות שונות ועוד. המצגים הכוזבים הוצגו למשקיעים בטרם ביצוע ההשקעה כדי לגרום להם להשקיע את כספם, ולאחר ביצוע ההשקעה כדי לעכב דרישות פירעון ונקיטת הליכים משפטיים מטעמם, כאשר התעוררו בקרבם ספקות ביחס לגורל ההשקעה.
בניגוד מוחלט למצגים שהוצגו למשקיעים, הכספים שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, בשיטת הפירמידה, מבלי שהייתה מלכתחילה כל כוונה להשקיע אותם באפיק עסקי כלשהו.
ברמלי היה היזם, הגורם הדומיננטי והנהנה העיקרי מהונאת המשקיעים, והוא שקבע וקיבל את כל ההחלטות במסגרת המיזם המרמתי. לצד זאת, הסתייע בגורמים נוספים לשם שיווק המיזם וגלגול הכספים במסגרתו תוך ביצוע עבירות של הלבנת הון.
בנוסף, מיוחסות לברמלי מספר עבירות של שיבוש הליכי משפט בגין פעולות בהם נקט לקראת פרוץ החקירה ובבוקר החיפוש בביתו. פעולות השיבוש כללו הגשת תלונות סרק במשטרה והשמדת ראיות.
הודעה מטעם הרשות להגנת הפרטיות:
ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, פנה למנכ"לי הבנקים והדגיש בפניהם את חובת הדיווח של הבנקים לרשות להגנת הפרטיות בכל מקרה של אירוע אבטחת מידע חמור
פניית ראש הרשות נעשתה בהמשך לאירוע אבטחת מידע שאירע בעת שימוש לקוח באפליקציה של מוסד בנקאי גדול, במסגרתו נחשף תוכן הפניה האישית שלו ללקוחות רבים אחרים. בעקבות האירוע הגיש הלקוח תלונה לרשות, שנוכחה כי האירוע לא דווח לרשות על ידי הבנק בהתאם לחובה החלה על הבנק
ראש הרשות פנה בשבוע שעבר למנכ"לי הבנקים והדגיש כי על המוסדות הבנקאיים להקפיד על חובת הדיווח המיידית לרשות בדבר התרחשות אירוע אבטחת מידע חמור.
פנייתו של ראש הרשות נעשתה בעקבות תלונות שהתקבלו על אירוע אבטחה במוסד בנקאי גדול, במסגרתו מידע אישי על לקוחות הבנק נחשף בתיבת דוא"ל הגלויה לכל הלקוחות שפנו לבנק, ועל סמך מספר אירועים שהתרחשו לאחרונה בבנקים, אשר לא קיימו את חובת הדיווח בעת אירוע אבטחת מידע חמור, ובמסגרתם התגלה ונחשף מידע אישי רגיש על לקוחות הבנקים לגורמים בלתי מורשים.
יצוין, כי על רקע חשיבותם של המוסדות הבנקאיים ומרכזיותם במארג הסקטור הפיננסי בישראל, ולנוכח סוג ומהות המידע האישי הנאסף על ידם במלך פעילותם העסקית, חלה על מאגרי המידע המנוהלים על ידם רמת אבטחת מידע הגבוהה ביותר על פי התקנות.
כמו כן, הרשות המליצה לבנקים לרענן את הנחיות אבטחת המידע, להדגיש את חובת הדיווח המיידית לרשות על כל אירוע אבטחת מידע חמור, וכן ליישם תהליכי הפקת לקחים במטרה למנוע הישנות של אירועי אבטחת מידע, במיוחד כאלה שמקורם בכשל אנושי או טכנולוגי.
הרשות מדגישה כי אי עמידה בחובת הדיווח על קרות אירוע אבטחת מידע חמור היא הפרה של התקנות והרשות לא תהסס לנקוט בהליכי אכיפה בגין הפרה זו.
ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, פנה למנכ"לי הבנקים והדגיש בפניהם את חובת הדיווח של הבנקים לרשות להגנת הפרטיות בכל מקרה של אירוע אבטחת מידע חמור
פניית ראש הרשות נעשתה בהמשך לאירוע אבטחת מידע שאירע בעת שימוש לקוח באפליקציה של מוסד בנקאי גדול, במסגרתו נחשף תוכן הפניה האישית שלו ללקוחות רבים אחרים. בעקבות האירוע הגיש הלקוח תלונה לרשות, שנוכחה כי האירוע לא דווח לרשות על ידי הבנק בהתאם לחובה החלה על הבנק
ראש הרשות פנה בשבוע שעבר למנכ"לי הבנקים והדגיש כי על המוסדות הבנקאיים להקפיד על חובת הדיווח המיידית לרשות בדבר התרחשות אירוע אבטחת מידע חמור.
פנייתו של ראש הרשות נעשתה בעקבות תלונות שהתקבלו על אירוע אבטחה במוסד בנקאי גדול, במסגרתו מידע אישי על לקוחות הבנק נחשף בתיבת דוא"ל הגלויה לכל הלקוחות שפנו לבנק, ועל סמך מספר אירועים שהתרחשו לאחרונה בבנקים, אשר לא קיימו את חובת הדיווח בעת אירוע אבטחת מידע חמור, ובמסגרתם התגלה ונחשף מידע אישי רגיש על לקוחות הבנקים לגורמים בלתי מורשים.
יצוין, כי על רקע חשיבותם של המוסדות הבנקאיים ומרכזיותם במארג הסקטור הפיננסי בישראל, ולנוכח סוג ומהות המידע האישי הנאסף על ידם במלך פעילותם העסקית, חלה על מאגרי המידע המנוהלים על ידם רמת אבטחת מידע הגבוהה ביותר על פי התקנות.
כמו כן, הרשות המליצה לבנקים לרענן את הנחיות אבטחת המידע, להדגיש את חובת הדיווח המיידית לרשות על כל אירוע אבטחת מידע חמור, וכן ליישם תהליכי הפקת לקחים במטרה למנוע הישנות של אירועי אבטחת מידע, במיוחד כאלה שמקורם בכשל אנושי או טכנולוגי.
הרשות מדגישה כי אי עמידה בחובת הדיווח על קרות אירוע אבטחת מידע חמור היא הפרה של התקנות והרשות לא תהסס לנקוט בהליכי אכיפה בגין הפרה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
אליהו סויסה, תושב בני ברק כבן 41, הוסגר אתמול מרומניה לישראל בגין ביצוע עבירות מין חמורות בשלוש מתלוננות, בעקבות בקשת הסגרה שהגישה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה היום בקשה לחידוש ההליכים המשפטיים נגדו.
בשנת 2017 הוגש כנגד סויסה כתב אישום בגין עבירות מין חמורות שביצע בשלוש מתלוננות, בהמשך לכך, התקיים דיון שמטרתו הקראת כתב האישום בפניו, אולם סויסה לא התייצב בבית המשפט. גם לדיון שנקבע מחדש כשבועיים לאחר מכן, לאור היעדרותו מהדיון הראשון, לא התייצב. לאחר שלא התייצב בפעם השלישית, התברר כי עזב את הארץ וההליכים המשפטיים כנגדו הותלו עד לאיתורו והבאתו לדין.
בינואר האחרון סויסה אותר ברומניה והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה העבירה לרשויות ברומניה בקשה למעצר זמני, הוא נעצר ולאחר מעצרו הוגשה, באמצעות עו"ד ג'ני קרמנייב, בקשה להסגרתו מרומניה לישראל. היום הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), באמצעות עו"ד שרון הר ציון, לבית המשפט המחוזי בעיר בקשה לחידוש ההליכים המשפטיים נגדו ובמקביל בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר צוין, בין היתר, כי "המשיב הוסגר לישראל בחלוף שש שנים, בהן שהה בחו"ל במספר מדינות, חלקן כאלו שאין לישראל הסכמי הסגרה איתן, מה שהכביד על איתורו...המשיב הראה במעשיו ובבריחתו הממושכת כי ביכולתו, הכלכלית והטכנית, לשהות מחוץ למדינה פרק זמן ממושך ובדרך זאת לסכל האפשרות לקיים משפטו. המשיב הוכיח כי הוא מוכן לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד כדי להתחמק ממשפט כאשר ברח עם אשתו ועם ילדיו ונדד ממדינה למדינה רק כדי לא לעמוד למשפט".
תיק ההסגרה טופל בשיתוף מדור תיאום מבצעי חו"ל במטה הארצי.
לתשומת לבכם, חל איסור לפרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי המתלוננות.
אליהו סויסה, תושב בני ברק כבן 41, הוסגר אתמול מרומניה לישראל בגין ביצוע עבירות מין חמורות בשלוש מתלוננות, בעקבות בקשת הסגרה שהגישה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה היום בקשה לחידוש ההליכים המשפטיים נגדו.
בשנת 2017 הוגש כנגד סויסה כתב אישום בגין עבירות מין חמורות שביצע בשלוש מתלוננות, בהמשך לכך, התקיים דיון שמטרתו הקראת כתב האישום בפניו, אולם סויסה לא התייצב בבית המשפט. גם לדיון שנקבע מחדש כשבועיים לאחר מכן, לאור היעדרותו מהדיון הראשון, לא התייצב. לאחר שלא התייצב בפעם השלישית, התברר כי עזב את הארץ וההליכים המשפטיים כנגדו הותלו עד לאיתורו והבאתו לדין.
בינואר האחרון סויסה אותר ברומניה והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה העבירה לרשויות ברומניה בקשה למעצר זמני, הוא נעצר ולאחר מעצרו הוגשה, באמצעות עו"ד ג'ני קרמנייב, בקשה להסגרתו מרומניה לישראל. היום הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), באמצעות עו"ד שרון הר ציון, לבית המשפט המחוזי בעיר בקשה לחידוש ההליכים המשפטיים נגדו ובמקביל בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר צוין, בין היתר, כי "המשיב הוסגר לישראל בחלוף שש שנים, בהן שהה בחו"ל במספר מדינות, חלקן כאלו שאין לישראל הסכמי הסגרה איתן, מה שהכביד על איתורו...המשיב הראה במעשיו ובבריחתו הממושכת כי ביכולתו, הכלכלית והטכנית, לשהות מחוץ למדינה פרק זמן ממושך ובדרך זאת לסכל האפשרות לקיים משפטו. המשיב הוכיח כי הוא מוכן לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד כדי להתחמק ממשפט כאשר ברח עם אשתו ועם ילדיו ונדד ממדינה למדינה רק כדי לא לעמוד למשפט".
תיק ההסגרה טופל בשיתוף מדור תיאום מבצעי חו"ל במטה הארצי.
לתשומת לבכם, חל איסור לפרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי המתלוננות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים רז לוי, משניות, תורן) הרשיע על פי הודאתו את סרגיי ביטיוקוב מאשדוד ברצח בת זוגתו.
במסגרת הסדר הטיעון, הגישו עו"ד יריב צרי והיבא טבאג'א מפרקליטות מחוז דרום כתב אישום מתוקן, ממנו עולה כי במשך כ 11 שנה היו סרגיי ביטיוקוב והמנוחה, בני זוג לסירוגין. בסמוך למועד הרצח נודע לנאשם שהמנוחה מנהלת קשר רומנטי עם אחר. לאור האמור נפגשו השניים בדירתו שם חנק אותה למשך מספר שניות באמצעות חולצה. בסמוך לאירוע ניסה להעיר ביטיוקוב ללא הצלחה.
במסגרת הסדר הטיעון, שהיה גם על דעתה של בת המנוחה, סוכם כי הצדדים יעתרו לעונש של 25 שנות מאסר. גובה הפיצויים נותר לשיקול דעת בית המשפט.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים רז לוי, משניות, תורן) הרשיע על פי הודאתו את סרגיי ביטיוקוב מאשדוד ברצח בת זוגתו.
במסגרת הסדר הטיעון, הגישו עו"ד יריב צרי והיבא טבאג'א מפרקליטות מחוז דרום כתב אישום מתוקן, ממנו עולה כי במשך כ 11 שנה היו סרגיי ביטיוקוב והמנוחה, בני זוג לסירוגין. בסמוך למועד הרצח נודע לנאשם שהמנוחה מנהלת קשר רומנטי עם אחר. לאור האמור נפגשו השניים בדירתו שם חנק אותה למשך מספר שניות באמצעות חולצה. בסמוך לאירוע ניסה להעיר ביטיוקוב ללא הצלחה.
במסגרת הסדר הטיעון, שהיה גם על דעתה של בת המנוחה, סוכם כי הצדדים יעתרו לעונש של 25 שנות מאסר. גובה הפיצויים נותר לשיקול דעת בית המשפט.
הודעה מטעם הפרקליטות
להלן תגובת פרקליטות המדינה להכרעת הדין בעניינו של רומן זדורוב:
במהלך 16 השנים האחרונות שישה שופטים בשלוש ערכאות שונות קבעו שרומן זדדורוב הוא הרוצח של הילדה תאיר ראדה ז"ל.
היום החליט בית המשפט המחוזי בנצרת, בדעת רוב של שני שופטים מול שופטת אחת, לזכות את רומן זדורוב מאשמה ברצח, בהחלטה ממנה עולה מחלוקת של ממש בין שופטי ההרכב ביחס לאשמתו של זדורוב.
הראיות שהציגה פרקליטות המדינה לבית המשפט מצביעות על אשמתו של זדורוב ברצח, ולכן הייתה זו חובתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום ולנהל את המשפט החוזר.
כפי שניתן לראות מהכרעת הדין, כך גם סברה השופטת תמר ניסים-שי, שכתבה את דעת המיעוט. לשיטתה, ההחלטה לנהל את התיק הייתה יותר ממוצדקת והראיות שהוצגו לבית המשפט מוכיחות את אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר:
"מצאתי, כי ה'יש' הראייתי שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה".
אשר לראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר כתבה השופטת:
"ככל שבראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר היה פוטנציאל להעמיד היתכנות לקיומו של ספק סביר, המלמד על חפותו של הנאשם או לפחות סודק את המארג הראייתי לחובתו, הרי שפוטנציאל זה לא מומש. ראיות אלו לא התגבשו, ולו בדוחק, לתרחיש חלופי ממשי לאירוע הרצח".
תפקיד פרקליטות המדינה, כגוף התביעה המייצג את מדינת ישראל, הוא להגן על האינטרס הציבורי ולחתור לגילוי האמת, באמצעות בחינה וניתוח של חומר הראיות שנאסף בחקירת המשטרה. המבחן המשפטי להגשת כתב אישום הוא בשאלה האם ישנו סיכוי סביר להרשעה.
עם קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון על קיומו של משפט חוזר, הוקם בפרקליטות המדינה צוות של פרקליטים בכירים, מיומן ואיכותי, שאיש מחבריו לא עסק בתיק בעבר. הצוות למד ובחן ביסודיות את התיק מתחילתו, לרבות כל הראיות וטענות ההגנה.
בנוסף, הצוות למד ביסודיות את ההחלטות הקודמות, שבהן שישה מתוך שבעת השופטים במחוזי ובעליון שדנו עד היום בעניינו של זדורוב, סברו שהוא הרוצח והרשיעו אותו. הוא בחן היטב את הפוטנציאל לשינוי ההכרעה, כפי שראה אותו כבוד השופט מלצר שהורה על עריכת משפט חוזר.
בסופו של יום, המלצת הצוות שהוגשה לפרקליט המדינה, הייתה שכמות הראיות בתיק, טיבן ועוצמתן, מבססים סיכוי סביר להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל.
לאחר דיונים נרחבים בעניין אימץ פרקליט המדינה, את ההמלצה שהובאה בפניו לנהל משפט חוזר נגד רומן זדורוב.
במשך כל ניהול ההליך המשפטי, הפרקליטות בחנה את ההתפתחות בראיות, ובכלל זה את האופן שבו העידו העדים והמומחים. לא נעלמו מעיני הפרקליטות הערות חלק מהרכב השופטים, כמו גם קשיים שונים שעלו לאורך הדרך. עם זאת, עמדת הפרקליטות באשר לאשמתו של זדורוב נותרה בעינה.
נבקש להבהיר, כי לאורך כל הדרך פרקליטות המדינה פעלה, ללא לאות, להגיע לחקר האמת, מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה לאינטרס הציבורי, שלומו וביטחונו. עשינו כל שלאל ידינו כדי לנהל משפט באופן מקצועי, ישר והגון, כמו בכל תיק אחר שאנו מנהלים.
בימים הקרובים הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין לעומק ותחליט בשאלת הערעור.
להלן תגובת פרקליטות המדינה להכרעת הדין בעניינו של רומן זדורוב:
במהלך 16 השנים האחרונות שישה שופטים בשלוש ערכאות שונות קבעו שרומן זדדורוב הוא הרוצח של הילדה תאיר ראדה ז"ל.
היום החליט בית המשפט המחוזי בנצרת, בדעת רוב של שני שופטים מול שופטת אחת, לזכות את רומן זדורוב מאשמה ברצח, בהחלטה ממנה עולה מחלוקת של ממש בין שופטי ההרכב ביחס לאשמתו של זדורוב.
הראיות שהציגה פרקליטות המדינה לבית המשפט מצביעות על אשמתו של זדורוב ברצח, ולכן הייתה זו חובתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום ולנהל את המשפט החוזר.
כפי שניתן לראות מהכרעת הדין, כך גם סברה השופטת תמר ניסים-שי, שכתבה את דעת המיעוט. לשיטתה, ההחלטה לנהל את התיק הייתה יותר ממוצדקת והראיות שהוצגו לבית המשפט מוכיחות את אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר:
"מצאתי, כי ה'יש' הראייתי שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה".
אשר לראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר כתבה השופטת:
"ככל שבראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר היה פוטנציאל להעמיד היתכנות לקיומו של ספק סביר, המלמד על חפותו של הנאשם או לפחות סודק את המארג הראייתי לחובתו, הרי שפוטנציאל זה לא מומש. ראיות אלו לא התגבשו, ולו בדוחק, לתרחיש חלופי ממשי לאירוע הרצח".
תפקיד פרקליטות המדינה, כגוף התביעה המייצג את מדינת ישראל, הוא להגן על האינטרס הציבורי ולחתור לגילוי האמת, באמצעות בחינה וניתוח של חומר הראיות שנאסף בחקירת המשטרה. המבחן המשפטי להגשת כתב אישום הוא בשאלה האם ישנו סיכוי סביר להרשעה.
עם קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון על קיומו של משפט חוזר, הוקם בפרקליטות המדינה צוות של פרקליטים בכירים, מיומן ואיכותי, שאיש מחבריו לא עסק בתיק בעבר. הצוות למד ובחן ביסודיות את התיק מתחילתו, לרבות כל הראיות וטענות ההגנה.
בנוסף, הצוות למד ביסודיות את ההחלטות הקודמות, שבהן שישה מתוך שבעת השופטים במחוזי ובעליון שדנו עד היום בעניינו של זדורוב, סברו שהוא הרוצח והרשיעו אותו. הוא בחן היטב את הפוטנציאל לשינוי ההכרעה, כפי שראה אותו כבוד השופט מלצר שהורה על עריכת משפט חוזר.
בסופו של יום, המלצת הצוות שהוגשה לפרקליט המדינה, הייתה שכמות הראיות בתיק, טיבן ועוצמתן, מבססים סיכוי סביר להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל.
לאחר דיונים נרחבים בעניין אימץ פרקליט המדינה, את ההמלצה שהובאה בפניו לנהל משפט חוזר נגד רומן זדורוב.
במשך כל ניהול ההליך המשפטי, הפרקליטות בחנה את ההתפתחות בראיות, ובכלל זה את האופן שבו העידו העדים והמומחים. לא נעלמו מעיני הפרקליטות הערות חלק מהרכב השופטים, כמו גם קשיים שונים שעלו לאורך הדרך. עם זאת, עמדת הפרקליטות באשר לאשמתו של זדורוב נותרה בעינה.
נבקש להבהיר, כי לאורך כל הדרך פרקליטות המדינה פעלה, ללא לאות, להגיע לחקר האמת, מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה לאינטרס הציבורי, שלומו וביטחונו. עשינו כל שלאל ידינו כדי לנהל משפט באופן מקצועי, ישר והגון, כמו בכל תיק אחר שאנו מנהלים.
בימים הקרובים הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין לעומק ותחליט בשאלת הערעור.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד חנוך עקיבא רבין (25) מירושלים ורז חיים גרון (21) מיצהר לאחר שתקפו בגרזן ואבנים משפחה שערכה קניות בחווארה.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין ליטל מהלל עולה כי משפחת המתלוננים, תושבי קבליה הגיעו לערוך קניות בסופרמרקט שבחווארה, וכשסיימו שבו כל בני המשפחה לרכב. בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים יחד עם אנשים נוספים למקום כשהם מצוידים בגרזן, פטיש חירום, אבנים וגז פלפל, במטרה לבצע מעשה טרור כלפי פלסטינאים בחווארה מתוך מניע לאומני. הנאשמים וכ- 8-10 אנשים נוספים יצאו מהרכב רעולי פנים והחלו ליידות אבנים לעבר רכבם של המתלוננים, רכבים נוספים שהיו באזור ולעבר הסופר.
בהמשך, חנוך רץ לכיוון רכבם של המתלוננים והכה עם הגרזן בחלון האחורי של הרכב, ולאחר מכן הגיע רז והשליך אבן לעבר החלון האחורי. חנוך המשיך להכות עם הגרזן עד שניפץ את החלון האחורי ובהמשך ניפץ גם את החלונות השמאליים של הרכב, כל זאת כשרז ממשיך להשליך אבנים על החלון האחורי.
לאחר שחנוך ניפץ את החלון שסמוך לאחד המתלוננים, המשיך והיכה באמצעות הגרזן את המתלונן שישב במושב הנהג, שבתגובה הרחיק את גופו והרים את ידיו, כך שהגרזן פגע בכתפו וידו. במקביל, אחד מהאחרים שנכחו השליך אבן לעבר החלון הקדמי הימני של הרכב, ניפץ אותו, והמשיך להשליך אבנים לתוך הרכב. רז הצטרף והשליך אבנים לתוך הרכב ואף פגע בראשו של אחד המתלוננים. כשהמתלוננים החלו להימלט ברכב מהמקום, הנאשמים והאחרים המשיכו ליידות לעברם אבנים, והתיזו גז פלפל לתוך הרכב שחלונותיו נופצו.
במהלך האירוע צעקו הנאשמים והאחרים: "מוות לערבים" וכתוצאה ממעשיהם נגרמו למתלוננים חבלות רבות, ונזקים לכלי הרכב שלהם.
כתב האישום מייחס להם עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא חדא וחבלה במזיד ברכב בצוותא חדא ממניע גזעני. במקביל, הוגשה בקשה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
החקירה נוהלה ע"י שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד חנוך עקיבא רבין (25) מירושלים ורז חיים גרון (21) מיצהר לאחר שתקפו בגרזן ואבנים משפחה שערכה קניות בחווארה.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין ליטל מהלל עולה כי משפחת המתלוננים, תושבי קבליה הגיעו לערוך קניות בסופרמרקט שבחווארה, וכשסיימו שבו כל בני המשפחה לרכב. בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים יחד עם אנשים נוספים למקום כשהם מצוידים בגרזן, פטיש חירום, אבנים וגז פלפל, במטרה לבצע מעשה טרור כלפי פלסטינאים בחווארה מתוך מניע לאומני. הנאשמים וכ- 8-10 אנשים נוספים יצאו מהרכב רעולי פנים והחלו ליידות אבנים לעבר רכבם של המתלוננים, רכבים נוספים שהיו באזור ולעבר הסופר.
בהמשך, חנוך רץ לכיוון רכבם של המתלוננים והכה עם הגרזן בחלון האחורי של הרכב, ולאחר מכן הגיע רז והשליך אבן לעבר החלון האחורי. חנוך המשיך להכות עם הגרזן עד שניפץ את החלון האחורי ובהמשך ניפץ גם את החלונות השמאליים של הרכב, כל זאת כשרז ממשיך להשליך אבנים על החלון האחורי.
לאחר שחנוך ניפץ את החלון שסמוך לאחד המתלוננים, המשיך והיכה באמצעות הגרזן את המתלונן שישב במושב הנהג, שבתגובה הרחיק את גופו והרים את ידיו, כך שהגרזן פגע בכתפו וידו. במקביל, אחד מהאחרים שנכחו השליך אבן לעבר החלון הקדמי הימני של הרכב, ניפץ אותו, והמשיך להשליך אבנים לתוך הרכב. רז הצטרף והשליך אבנים לתוך הרכב ואף פגע בראשו של אחד המתלוננים. כשהמתלוננים החלו להימלט ברכב מהמקום, הנאשמים והאחרים המשיכו ליידות לעברם אבנים, והתיזו גז פלפל לתוך הרכב שחלונותיו נופצו.
במהלך האירוע צעקו הנאשמים והאחרים: "מוות לערבים" וכתוצאה ממעשיהם נגרמו למתלוננים חבלות רבות, ונזקים לכלי הרכב שלהם.
כתב האישום מייחס להם עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא חדא וחבלה במזיד ברכב בצוותא חדא ממניע גזעני. במקביל, הוגשה בקשה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
החקירה נוהלה ע"י שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
שלום רב,
הודעה לעיתונות מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
אישה עם מוגבלות נפשית, אחות מוסמכת, הגישה מועמדות למשרה התואמת את כישוריה ונפסלה לאחר שעדכנה את המעסיק על מוגבלותה.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תבעה בשמה בית הדין לעבודה קבע שמדובר באפליה ופסק לה פיצוי של 35 אלף ₪
אישה עם מוגבלות נפשית, אחות במקצועה, הגישה מועמדות לתפקיד - אחות בבית אבות. האישה עדכנה את מנהלת משאבי האנוש על מוגבלותה וזו הבטיחה שתיתן לה שלושה ימי ניסיון. בהמשך, האישה ביקשה תקופת ניסיון ארוכה יותר, אולם היא קיבלה תשובה ממנהלת משאבי האנוש, שהמשרה לא רלוונטית ולכן לא תוכל לקבלה. זאת למרות, שהמשרה הייתה עדיין פתוחה ורלוונטית. יודגש, כי האישה מטופלת, יציבה, אהובה ומוערכת מאוד בקרב המטופלים שלה. מזה מספר שנים היא עובדת בהצלחה בבית אבות אחר.
בעקבות הדברים, פנתה האישה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שפנו בשמה לבית הדין לעבודה בתל אביב. במהלך הדיון, טענו "מעונות יניב בע"מ", כי האישה לא נבחרה לתפקיד בשל סיבות ענייניות, לרבות העובדה שבמקום עבודה קודם היא פוטרה בשל מקרה מסוים. האישה טענה כי לא פוטרה, אלא התפטרה והמקרה שקרה לה, קורה לאחיות רבות בעבודה השוטפת, כאשר בעניינה זקפו זאת לחובתה רק בשל מוגבלותה. כמו כן, על הטענה כי התובעת לא תעמוד בעומס העבודה, טענה התובעת כי לא ניתן להסיק זאת ללא מתן הזדמנות.
לאחר ניהול התיק בבית הדין ושמיעת העדים, החליט בית הדין לעבודה (כב' השופטת אסנת רובוביץ – ברכש) כי מוטלת אחריות על מעסיקים לעשות מאמץ נדרש, על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב במקום העבודה. כמו כן, בית הדין החליט כי התובעת תקבל 35 אלף ₪ פיצוי, בגין הפרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית הדין לקח בחשבון את העובדה שהנתבעת החליטה לא לקבל את התובעת, על אף שמנהלת משאבי האנוש חשבה לתת לה הזדמנות, אך המנהל כלל לא נפגש עם התובעת ולא נעשו ניסיונות לבצע התאמות. בנוסף, בית הדין התחשב גם בעוגמת הנפש, שנגרמה לתובעת בשל הפגמים שנפלו בהליך הגיוס לעבודה.
עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין, ממונה על תביעות תעסוקה בנציבות: "מדובר בפסק דין אמיץ וחשוב שלא מפחד מהמוגבלות הנפשית אלא בוחן את האדם עצמו ויכולותיו. השופטת מנתחת ומפריכה את הטיעונים 'הלגיטימיים' לכאורה, שהציג המעסיק לאי קבלת התובעת לעבודה. תיקי הקבלה לעבודה הם הקשים ביותר להוכחה, ומאידך – חשובים ביותר, משום משזו הדלת לשילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, כזה שלא מסתפק בהצהרות אלא במעשים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת ללא לאות בתיקים אלה ופועלת להעלות עוד יותר את רף הפיצויים. התובעת בתיק, היא אישה אמיצה וחזקה ובזכות המאבק שהובילה עשינו עוד צעד חשוב בקידום שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות והשתלבותם בחברה הישראלית."
הודעה לעיתונות מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
אישה עם מוגבלות נפשית, אחות מוסמכת, הגישה מועמדות למשרה התואמת את כישוריה ונפסלה לאחר שעדכנה את המעסיק על מוגבלותה.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תבעה בשמה בית הדין לעבודה קבע שמדובר באפליה ופסק לה פיצוי של 35 אלף ₪
אישה עם מוגבלות נפשית, אחות במקצועה, הגישה מועמדות לתפקיד - אחות בבית אבות. האישה עדכנה את מנהלת משאבי האנוש על מוגבלותה וזו הבטיחה שתיתן לה שלושה ימי ניסיון. בהמשך, האישה ביקשה תקופת ניסיון ארוכה יותר, אולם היא קיבלה תשובה ממנהלת משאבי האנוש, שהמשרה לא רלוונטית ולכן לא תוכל לקבלה. זאת למרות, שהמשרה הייתה עדיין פתוחה ורלוונטית. יודגש, כי האישה מטופלת, יציבה, אהובה ומוערכת מאוד בקרב המטופלים שלה. מזה מספר שנים היא עובדת בהצלחה בבית אבות אחר.
בעקבות הדברים, פנתה האישה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שפנו בשמה לבית הדין לעבודה בתל אביב. במהלך הדיון, טענו "מעונות יניב בע"מ", כי האישה לא נבחרה לתפקיד בשל סיבות ענייניות, לרבות העובדה שבמקום עבודה קודם היא פוטרה בשל מקרה מסוים. האישה טענה כי לא פוטרה, אלא התפטרה והמקרה שקרה לה, קורה לאחיות רבות בעבודה השוטפת, כאשר בעניינה זקפו זאת לחובתה רק בשל מוגבלותה. כמו כן, על הטענה כי התובעת לא תעמוד בעומס העבודה, טענה התובעת כי לא ניתן להסיק זאת ללא מתן הזדמנות.
לאחר ניהול התיק בבית הדין ושמיעת העדים, החליט בית הדין לעבודה (כב' השופטת אסנת רובוביץ – ברכש) כי מוטלת אחריות על מעסיקים לעשות מאמץ נדרש, על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב במקום העבודה. כמו כן, בית הדין החליט כי התובעת תקבל 35 אלף ₪ פיצוי, בגין הפרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית הדין לקח בחשבון את העובדה שהנתבעת החליטה לא לקבל את התובעת, על אף שמנהלת משאבי האנוש חשבה לתת לה הזדמנות, אך המנהל כלל לא נפגש עם התובעת ולא נעשו ניסיונות לבצע התאמות. בנוסף, בית הדין התחשב גם בעוגמת הנפש, שנגרמה לתובעת בשל הפגמים שנפלו בהליך הגיוס לעבודה.
עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין, ממונה על תביעות תעסוקה בנציבות: "מדובר בפסק דין אמיץ וחשוב שלא מפחד מהמוגבלות הנפשית אלא בוחן את האדם עצמו ויכולותיו. השופטת מנתחת ומפריכה את הטיעונים 'הלגיטימיים' לכאורה, שהציג המעסיק לאי קבלת התובעת לעבודה. תיקי הקבלה לעבודה הם הקשים ביותר להוכחה, ומאידך – חשובים ביותר, משום משזו הדלת לשילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, כזה שלא מסתפק בהצהרות אלא במעשים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת ללא לאות בתיקים אלה ופועלת להעלות עוד יותר את רף הפיצויים. התובעת בתיק, היא אישה אמיצה וחזקה ובזכות המאבק שהובילה עשינו עוד צעד חשוב בקידום שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות והשתלבותם בחברה הישראלית."