הודעה לעיתונות מטעם רשות הפטנטים


רשות הפטנטים הצטרפה להצהרה משותפת של מעל 40 משרדי קניין רוחני וארגונים מרחבי העולם לתמוך ולקדם נשים ונערות בנושא קניין רוחני

גישה מלאה של נשים לכלים דיגיטליים תאיץ מציאת פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים תוך הגדלת הפוטנציאל להמצאות ויצירות התואמות לצורכי נשים ונערות



לכבוד יום האישה הבינלאומי, שהתקיים בשבוע שעבר, גובשה במשך חודשים הצהרה מאוחדת של מעל 40 משרדי קניין רוחני וארגונים מרחבי העולם, ביניהם רשות הפטנטים במשרד המשפטים, המתייחסת לתמיכה, עידוד והעלאת מידת ההשתתפות של נשים, נערות וקבוצות שמצויות בתת- ייצוג, בפיתוח, מסחור והפצה של חידושים ויצירות, באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.



דו"ח נתוני האו"ם משנת 2022 מצביע על כך, שהדרת נשים מהעולם הדיגיטלי גרמה להפסד של טריליון דולר בתוצר המקומי הגולמי של מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בעשור האחרון. ללא התערבות ושינוי משמעותיים, ההפסד בתוצר צפוי לגדול ל -1.5 טריליון דולר עד שנת 2025.



יזמות, חדשנות ויצירתיות של נשים תורמות לקדמה טכנולוגית, להעשרה תרבותית וצמיחה כלכלית. בנוסף, גישה מלאה של נשים לכלים דיגיטליים, תאיץ מציאת פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים ותגדיל את הפוטנציאל להמצאות ויצירות העונות על צרכים של נשים ונערות.



גם יום הקניין הרוחני הבינלאומי, אשר יצוין ב-26 באפריל 2023, יוקדש לנשים וקניין רוחני: קידום חדשנות ויצירתיות נשית, הכרה ביזמיות ויוצרות מרחבי העולם ובעבודתן פורצת הדרך.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום כנגד מיכאל בוסקילה (37) מחצור הגלילית, זאת לאחר שדקר למוות מכר שבילה עמו במועדון קריוקי בראש פינה.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין יערה ברזילי-כהן עולה כי בחודש פברואר האחרון בוסקילה בילה עם חבריו במועדון קריוקי בראש פינה, ובמקום נכחו מבלים נוספים וביניהם המנוח, אשר לו ולבוסקילה היכרות מוקדמת. בשלב מסוים בוסקילה תקף את אחד המבלים במועדון ובמקום פרצה קטטה. המנוח ניסה להפריד בין השניים, אך בוסקילה החל לתקוף גם אותו.
 
לאחר שהוצא מהמועדון בעקבות התנהגותו, בוסקילה הוסיף לתקוף את המנוח ואת הבליין שיצאו מהמקום בעקבותיו, ואמר להם לפגוש אותו בסמוך לקבר הצדיק "חוני המעגל". בעקבות זאת, המנוח התקשר לְאֶחָיו ויידע אותם בדבר הקטטה. אחד מהם התקשר לבוסקילה בכוונה ליישר את ההדורים, אך בוסקילה השיב שהמנוח "הולך לשלם על זה" וכי "יקנוס" אותו  ב-200,000 ₪. בהמשך, הוסיף כי "יגמור" את המנוח ואת כל משפחתו. לאחר מכן אחיו השני של המנוח התקשר לבוסקילה גם הוא וניסה להרגיע אותו, אך בוסקילה אמר לו בין היתר כך:  "היום אני גומר את אחיך", "אחיך מת אצלי".
 
מאוחר יותר באותו לילה בוסקילה הגיע למקום המפגש כשהוא מצויד במספר סכינים, והמתין למנוח ולבליין שתקף קודם לכן במועדון. כשהשניים הגיעו למקום המנוח יצא מהרכב ובוסקילה דקר אותו בחזה באמצעות אחת הסכינים שלקח מרכבו. כתוצאה ממעשיו של בוסקילה נגרם למנוח פצע דקירה באזור הלב והוא התמוטט במקום. סמוך לכך הגיע למקום אחיו של המנוח והרים אותו לרכב. בשלב זה בוסקילה התקרב אליהם תוך שהוא מניף בידו סכין ואמר לאחיו של המנוח: "זוז אתה לא לוקח אותו, אני הורג אותו היום". בוסקילה, שהיה נחוש להביא למותו של המנוח, נכנס לרכבו ונסע במהירות לכיוון הרכב בו שכב המנוח בכוונה לפגוע בו. על מנת למנוע ממנו לעשות כן, אחיו של המנוח נעמד כחוצץ בצמוד לרכב, ובשלב מסוים בוסקילה צעק לעברו כך: "זה לא נגמר, מחר אני הורג את אחיך" ועזב את מקום המפגש.
אחיו של המנוח והבליין שהגיע עמו למקום המפגש פינו את המנוח אל תחנת מד"א הקרובה, ומשם הוא פונה לבית חולים כשהוא במצב אנוש. בביה"ח נותח בליבו ועבר החייאה, וכעבור מספר ימים הוחמר מצבו ונקבע מוות מוחי. ביום 11.02.23 נקבע מותו של המנוח.
כתב האישום מייחס לבוסקילה ביצוע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפת סתם.

מועצת רואי החשבון תעניק מחר 1350 רישיונות רואי חשבון חדשים למסיימי הלימודים בשנת 2022

מועצת רואי חשבון תעניק מחר (ג') 1350 רשיונות רואי חשבון למסיימי מסלול הלימודים לראיית חשבון בשנת 2022.

הטקס, שעורכת מועצת רואי חשבון במשרד המשפטים בשיתוף עם לשכת רואי חשבון, יתקיים ב'מרכז הקונגרסים' (בנייני האומה) בירושלים, בשעה 16:00 (התכנסות בשעה 14:30), במעמד: מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מר מתניהו אנגלמן, מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי חשבון, מר איתמר דוננפלד, נשיא לשכת רואי חשבון, מר חן שרייבר ומנהל רשות המסים, מר ערן יעקב. במהלך הטקס יוענקו אותות הוקרה למצטיינים ורישיונות רואי חשבון, וכן יחולקו תעודות חבר בלשכת רואי חשבון למצטרפים אליה.

מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי חשבון, איתמר דוננפלד: " אני מברך את רואות ורואי החשבון על קבלת הרשיון. מועצת רואי החשבון יחד עם האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, ימשיכו להיות קשובים ולעשות את המירב על מנת להבטיח שהמקצוע ימשיך להיות חוד החנית של הכלכלה הישראלית באמצעות משיכת הון אנושי איכותי, מסלול הכשרה מאתגר ומעצים, ושילוב טכנולוגיות חדשניות בעבודת ראיית החשבון".

נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח חן שרייבר: "1350 רואות ורואי חשבון חדשים הצטרפו היום למשפחה שלנו. בעוד כמה שנים האנשים הללו יובילו את המשרות הבכירות במשק הפיננסי הישראלי בתחומי ההייטק, התעשייה והכלכלה. יש פה אנשים מצוינים שבעוד כמה שנים יסיעו לחברות להגשים את החזון שלהן ולהביא אותן לצמיחה. בכל החברות הכי מצליחות יש רואה חשבון שנמצא ליד ההגה ומסייע להן לקבל את ההחלטה הנכונה, לממש את החזון של החברה ולעמוד ביעדים שהיא קבעה. אני קורא מכאן לשרי הממשלה להעתיק את המודל במגזר העסקי אל המשרדים שאתם אמונים עליהם ולשים לידכם את היועצים הטובים ביותר שיסייעו לכם להגשים את המדיניות שאתם רוצים להוביל".

להלן מספר נתונים על מקבלי הרישיונות לשנה זו:
מוענקים כ-1350 רישיונות לרואי חשבון חדשים (לעומת 1140 בשנה הקודמת)
כ- 1200 מתוכם סיימו תואר ראשון ושנת השלמה במוסד אקדמי בישראל
784 מתוכם נשים ו-566 גברים
כ-30 מקבלי רישיון עשו זאת במסלול הלא אקדמי ועברו 14 בחינות רישוי


פילוח לפי מוסדות לימוד בישראל:
כ-250 למדו במסלול האקדמי -המכללה למנהל
כ-150 למדו באוניברסיטת תל אביב
כ-150 למדו במרכז האקדמי רופין
כ-100 למדו באוניברסיטה העברית בירושלים
כ-90 למדו באוניברסיטת בר אילן
כ-90 למדו בקריה האקדמית אונו
כ-80 למדו באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)
כ-80 למדו במרכז האקדמי לב
כ-70 למדו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
כ-50 למדו באוניברסיטת חיפה
כ- 50 למדו באוניברסיטה הפתוחה


פילוח גיאוגרפי של מקבלי הרישיונות:
כ-700 מאזור תל אביב והמרכז
כ-340 מאזור חיפה והצפון
כ-190 מאזור ירושלים
כ-120 מתגוררים באזור הדרום

תקשורת/כתבים מוזמנים לסיקור האירוע.
*הטקס ישודר בלייב בעמוד הפייסבוק של משרד המשפטים
**קרדיט לנתונים: מועצת רואי החשבון/האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לנוער, בבאר שבע, גזר שש שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים על נאשם שירה בשתי הזדמנויות שונות לעבר אנשים עמם היה מסוכסך. הנאשם, שהיה קטין (17.3) בעת ביצוע העבירות הורשע על פי הודאתו בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים, חבלה במזיד ונשק. נאשם נוסף (בגיר) הורשע בסיוע לאחר מעשה ונגזר עליו מאסר על תנאי.

מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד ליאת לוי – סיגל, מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי בין הנאשם 1 למתלוננים קיים סכסוך בנוגע לבעלות במקרקעין. לאור האמור במהלך ינואר 2022 הגיע הקטין, שהוא רעול פנים, למתחם של המתלוננים שהוא נושא נשק שלא כדין וחיבל בכוונה ברכבו של אחד מהם. אז יצאו שניים מהמתלוננים ופנו אליו במטרה לברר את זהותו. בתגובה לכך הקטין ירה מנשק שנשא עמו. אז יצא מתלונן נוסף ואמו לבדוק מה קרה, והקטין בתגובה אמר לו "אני א**ן אותך ואת אמא שלך... אני אירה בך" וירה עוד מספר כדורים לעברם ולעבר רכב בו נהג מתלונן אחר.

למחרת, בשעות הצהריים יצא אחד מהמתלוננים עם רכבו. אז הבחין בנאשם השני מתהלך עם קביים ומסמן לו בידו, המתלונן עצר בסמוך אליו על מנת לבדוק האם הוא זקוק לעזרה. כאשר פתח את דלת הנהג, הגיח הקטין והחל לירות באקדח לעבר המתלונן שניסה לסגור את דלת הרכב ללא הצלחה בשל כך שנפגע ברגליו. לאחר הירי, הנאשמים ברחו מהמקום ובנו של המתלונן ואדם נוסף הגיע על מנת לסייע לאביו, אז הבחין בהם הקטין וירה לעברם מספר כדורים נוספים אשר החטיאו.

במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמות לעונש, הודה הנאשם בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים, עבירות נשק וחבלה במזיד.

בגזר הדין, שהותר לאחרונה לפרסום (תחת איסור פרטיו של הקטין) ציין כב' סגן נשיאת בית המשפט השופט אליהו ביתן "בשנים האחרונות תופעת החזקת הנשק הבלתי חוקית עולה כפורחת והיא מביאה איתה רעות רבות וקשות. אחת מהן, שבאה לידי ביטוי כאן, הינה השימוש בשק המוחזק שלא כדין לביצוע עבירות אלימות קשות."

"מבחינת ההשפעות ההרסניות הנגרמות לפרט ולחברה מהאלימות ומהשימוש בנשק, אין זה משנה כלל אם מבצע העבירה הוא קטין או בגיר. אדם שנורה, איננו מוצא נחמה בכך שמי שירה בו הוא קטין. וכך גם זהות היורה איננה ממתנת את המתח והחרדה שבחיים בסביבה של אלימות ושימוש בלתי חוקי בנשק. הפגיעות הן אותן פגיעות, וממילא הצורך וההצדקה לרסן את התופעה תוך שימוש בין היתר בענישה הולמת ומרתיעה, קיימים בשני המצבים."

עוד ציין כי התנהגותו של הנאשם מזעזעת בחומרתה. אין המדובר במי שנקלע לאירוע מסעיר והגיב בצורה בלתי אחראית, אלא במי שיזם בעצמו פעולות נקם ושילם, אשר הגיע מרצונו למקום מגורי קרבנותיו ופגע ברכושם וכאשר הם יצאו לבדוק מה מתרחש הוא לא ברח מהמקום מבוהל, אלא עמד מולם כשאקדחו בידו, איים, התבטא בגסות ובכוחנות, ולא בחל בירי חוזר ונשנה, בנסיבות שהעמידו בסיכון לפגיעה. ולאחר מכן, הוא לא נעלם מהשטח מפחד התגובה כלפיו, אלא פעם נוספת ירה ..."

כמו כן, קבע בית המשפט כי: "מעשיו החמורים של הנאשם מעידים על חוסר גבולות פנימיים, אכזריות ואי מורא דין ..."

בית המשפט התייחס לעונש אותו ביקשה הפרקליטות תוך שהוא מונה את השיקולים שהובילו לשקלול העונש שהינם בין היתר קטינותו של הנאשם בעת ביצוע העבירה, עברו הנקי, הודאתו וסיכויי שיקומו.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לנוער כתב אישום נגד קטין יליד 2005 תושב צפון בגין עשרים אישומים שעניינם ריבוי מעשים מגונים בנסיבות אינוס, מעשים מגונים ופגיעה בפרטיות בנשים בגירות וכן בקטינות, אותן ביצע בין היתר בזמן שהיה מתנדב במקום ציבורי.

לפי כתב האישום שהגישה עו"ד מונא מנסור, במסגרת התנדבותו של הנאשם, כאמור, נהג הנאשם לצלם באמצעות הטלפונים שלו, בהזדמנויות רבות, איברים מוצנעים של נשים בגירות וילדות קטינות, וזאת ללא ידיעתן או הסכמתן. כמו כן, נהג לבצע מעשים מגונים, בין היתר, בקטינות בנוכחותן ובפניהן. בנוסף, נהג הנאשם לתעד נשים בבית הספר בו למד ובמקומות אחרים תוך שהוא מצלם אותן ללא ידיעתן ותוך שהוא חושף את איבר מינו ומתעד זאת ללא ידיעתן, ואף תיעד את גופן של בנות קטינות עימן קיים קשרי חברות כשהן ברשות היחיד".

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד תושב אחד הכפרים בצפון, בן 43, בגין ביצוע עבירות מין באחותו, בהיותה קטינה ובהמשך בהיותה בגירה, וכן בבתה הקטינה של אחותו.

לפי כתב האישום שהגישה עו"ד עינב איטסקו גולד, הנאשם ביצע באחותו ילידת 1984 מעשים מגונים במשך תקופה ארוכה, בהיותה קטינה בגילאים 10- 14, ובין היתר נהג לגעת באיבריה המוצנעים ולהתבונן בה דרך חלון חדר המקלחת בעת שהיתה מתרחצת. בהמשך, בשנת 2018 ביצע הנאשם באחותו מעשה מגונה נוסף. בנוסף, ביצע הנאשם עבירות מין חמורות, הכוללות אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים באחייניתו הקטינה בעת שהיתה בגילאים 10- 12. הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים כנגדו".

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה בתחילת השבוע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד אריה וייטחוביץ (26) מאילת, זאת לאחר שאנס קטינה שפגש במסעדה בה הוא ממלצר.

מכתב האישום שהגישה עו"ד חופית קנטורוביץ עולה כי לפני מספר שבועות המתלוננת (17) הגיעה יחד עם משפחתה למסעדה באילת, שבה עבד וייטחוביץ כמלצר. במהלך הערב ובהתאם לבקשתה, וייטחוביץ נתן לה את מספר הטלפון שלו, ובהמשך לסיכום ביניהם, כשסיים את משמרתו נפגשו והלכו לדירתו. בזמן ששהו בדירה שתו השניים משקאות אלכוהוליים ובשלב מסוים, על אף שהמתלוננת ציינה בפני וייטחוביץ שהגיעה רק על מנת לשוחח עמו, הוא אנס אותה פעמיים.

לתשומת לבכם, קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהוי המתלוננת. כמו כן, אסר בית המשפט לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, למעט האמור בהודעה זו.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי תל אביב הרשיע בהתאם להודאתו את מיכאל (מייק) בן ארי בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון.

בתום הליך גישור, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו סוכם כי בן ארי ירצה עונש מאסר בפועל בטווח שבין חמש שנים ו-9.5 שנות מאסר. תקופת המאסר בפועל תיקבע על ידי בית המשפט בעוד חצי שנה, ובמהלך תקופה זאת אמור בן ארי לשתף פעולה עם הנאמן בתיק הפירוק להשבת כספים למשקיעים שנפגעו, מעבר לכספים שנתפסו על ידי המדינה בהליך הפלילי. במהלך התקופה יוותר בן ארי במעצר.

במטרה לתמרץ את בן ארי לפעול להשבת כספי המשקיעים נקבע כי לצורך קביעת העונש ההולם, בטווח המוסכם, ישקול בית המשפט את היקף הכספים שיוחזרו למשקיעים ותרומתו של בן ארי להחזרתם ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הנאמן.

מהעולה בכתב האישום, שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, בו הודה בן ארי, הבעלים והמנהל של חברת EGFE, בן ארי גייס מאות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך, ומסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה ונזילותם המיידית של כספי המשקיעים.

בפועל, בניגוד למצגים שהוצגו למשקיעים, נהג בן ארי בכספי המשקיעים כבשלו והשתמש בהם בהתאם לצרכיו ורצונותיו. בן ארי שילם לחלק מהמשקיעים את הריבית התקופתית או פרע את הקרן בעת שנדרשה באמצעות כספי משקיעים אחרים. בנוסף, בן ארי העביר את הכספים שגויסו מן המשקיעים לחשבונות בנק בשליטתו והשקיע אותם בנכסים ומיזמים שחרגו מהמצגים שהוצגו למשקיעים ואף רשם את חלקם על שמו הפרטי. כמו כן, בן ארי השתמש בכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים, ביניהם רכישת נכסי נדל"ן והענקת הלוואות פרטיות למקורביו.

כזכור, בן ארי הוסגר לישראל במהלך דצמבר 2022, וזאת לאחר שנמלט מישראל בחודש מאי 2021, תוך שימוש בדרכון מזויף, למרות קיומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדו ותוך הפרת תנאי שחרורו.

ההליך נוהל על ידי עוה"ד סתיו גינת ויוסי צדוק ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. הליך ההסגרה נוהל על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. התיק נחקר ע"י מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי לנוער כתב אישום נגד ארבעה קטינים, תושבי ירושלים כבני 16-14, וזאת לאחר שהיו מעורבים, בין היתר, בהצתת בית החולים הדסה הר הצופים.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הדס עמיר, שלושה מהנאשמים יידו במספר הזדמנויות בקבוקי תבערה שייצרו ואבנים לעבר אוטובוס ובית חולים בהר הצופים. באחד המקרים יידו בקבוקי תבערה לעבר אוטובוס נוסע בסמוך לאוניברסיטה בהר הצופים, בשני מקרים נוספים יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר בית החולים הר הצופים כאשר נאשם נוסף מסייע להם באחד מן האירועים. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים אחד מבקבוקי התבערה שנזרקו פגע באוטובוס ובקבוקי התבערה נפלו בשטח מיוער בתוך מתחם בית החולים, מרחק קצר ממכלי החמצן של בית החולים, וגרמו לשריפה בחצר בית החולים שכובתה על ידי עובדי הביטחון.
 
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של הצתה, סיוע להצתה, ניסיון הצתה, ניסיון חבלה במזיד, נשיאת נשק וייצור נשק (בצוותא) וניסיון היזק בזדון.
 
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה הורתה על סיום הבדיקה המשטרתית המקדימה בעניינו של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, בעניין כספים שקיבל מאיש העסקים ג'יימס פאקר לחתונת בתו בקיץ 2016. זאת, בהתאם להמלצת פרקליט המדינה וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל.
ההחלטה התקבלה בהתבסס על ממצאי הבדיקה המקדימה, שנפתחה בהוראת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, והועמקה בהוראת היועצת המשפטית לממשלה. מהבדיקה עלה, בין היתר, כי היועץ המשפטי של המוסד דאז נתן אישור לקבלת הכספים. כן עלה שהעבירה שעשויה הייתה להיות רלוונטית בנסיבות העניין ולהצדיק את המשך הבירור במישור הפלילי היא הפרת אמונים של עובד ציבור. אולם, זו התיישנה בקיץ 2021, בסמוך למועד שבו הגיע המידע הרלוונטי לרשויות אכיפת החוק, וטרם החלה הבדיקה המקדימה בעניין.

הודעה מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין:
חמישה בניינים בפרוייקט הולילנד, הכוללים 333 יחידות דיור בשטח של כ-16 דונם, נרשמו השבוע בטאבו
 
הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין רשמה את הבניינים במהירות תוך חודש מרגע שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים
 
בחלוף כ- 8 שנים ממתן פסק דין בנושא פרוייקט הולילנד שבירושלים, חתם השבוע המפקח על רישום המקרקעין בירושלים, עו"ד רביב מייזל, על צו רישום הבית המשותף של חמשת הבניינים הנמוכים בפרויקט, ב- 10 חלקות רישום, הכוללים 333 יחידות דיור בשטח של כ-16 דונם. הבתים נמצאים ברחוב אברהם פררה 3-11, בירושלים. התיק כולל 584 שעבודים, שהיה צריך לייחד אותם לדירות השונות. חרף המורכבות הרישום התבצע במהירות וביעילות וזאת בפרק זמן קצר של חודש ימים מרגע שהתקבלו כלל המסמכים הנדרשים לשם ביצוע רישום מורכב זה. יודגש, כי מדובר על חלק מפרויקט "הולילנד" תוך שישנם בניינים נוספים, שטרם הוגשה בקשה לרישומם ברשות. הרישום המהיר נעשה כחלק מהמגמה שהרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים מובילה בשנים האחרונות למתן שירות מהיר, יעיל ומקצועי לשם הגנה וקידום הזכויות הקנייניות של הציבור והמדינה.
נציין כי הרשות שוקדת בימים אלו על שירות חדש אשר יאפשר הגשת תיקים לרישום/תיקון/ביטול בית משותף, כולל תשריט, באופן מקוון וזאת במטרה לייעל ולטייב את השירות, תוך קיצור משך זמן הטיפול בתיקים.

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד ירין גלי (21) מיד רמב"ם ורותם מילוא (21) מכרמי יוסף, לאחר שהתפרצו לחדר מלון באילת וביצעו מעשים מגונים בשתי נשים שישנו בו.

מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני - הר ציון עולה כי בתחילת החודש הגיעו שתי המתלוננות לאילת והתאכסנו יחד בחדר במלון, באותה העת שהו גם הנאשמים באילת. לאור היכרות מוקדמת בין ירין לאחת המתלוננות היא יצרה איתו קשר סיפרה לו באיזה מלון היא וחברתה מתאכסנות ועדכנה אותו כי הן צפויות לצאת למסיבה.

במהלך המסיבה, שתתה אחת המתלוננת מספר משקאות אלכוהוליים אשר גרמו לערפול חושיה, עד שחשה ברע, וחברה לשעבר, אשר אותו פגשו במסיבה, ליווה אותה ואת המתלוננת השנייה בחזרה למלון. בסמוך לאחר שעזב החבר לשעבר את המקום הגיעו הנאשמים למלון. אז פנה ירין לפקיד הקבלה במלון וביקש ממנו לשכפל עבורו כרטיס כניסה לחדרן של המתלוננות באמתלה שקרית לפיה אחת המתלוננות היא בת זוגו והזמינה אותו להיכנס לחדר, פקיד הקבלה סירב. לאחר דין ודברים בין ירין לבין המאבטחת בכניסה למלון, שבו הנאשמים לפקיד הקבלה אשר שכפל עבורם את הכרטיס לחדר. במקביל ניסה ירין לצור קשר טלפוני עם המתלוננת ללא הצלחה.

בסביבות השעה 7:00 בבוקר עלו הנאשמים לחדרן של המתלוננות ונכנסו לחדר עם המפתח שקיבלו. אז ירין נשכב על המיטה הזוגית כשהוא גוהר מעל המתלוננת שהכיר, עת ישנה והייתה הלומת אלכוהול וביצע בה מעשים מגונים תוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית. במקביל, נשכב רותם מאחורי המתלוננת השנייה, אשר גם היא ישנה באותה העת, וביצע בה מעשים מגונים. כאשר ניסה להתיר את השרוך הקושר את מכנס הפיג'מה, התעוררה המתלוננת בבהלה, הבחינה במתרחש בחדר, וצעקה: "משטרה, אונסים אותנו, הצילו, לכו מפה, עופו מפה", או מילים בדומה לכך. בתגובה לכך, צעק ירין "מה יש לך? מה יש לך?" והשניים נמלטו מהמקום.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד יוחנני - הר ציון כי:".. המשיבים הצליחו להיכנס בעורמה ולאחר הפעלת שקרים ומניפולציות על גורמי המלון, ללא כל הזמנה מראש, לחדר מלון נעול, בו ישנו באותה העת שתי נפגעות העבירה, וביצעו בהן עבירות מין בצוותא בעודן ישנות. תוך כדי ביצוע עבירות המין, התעוררו נפגעות העבירה ומצאו את עצמן במציאות מסוייטת, שהנה התגשמות הפחדים של כל אישה הלנה בחדר בבית מלון שאמור להיות נעול ומוגן."

לשניים יוחסו מעשים מגונים, קבלת דבר במרמה והתפרצות.

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי המתלוננות.

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד ניסים שאיו (29) ממגדל העמק, לאחר שבשל סכסוך עם מספר מבלים במועדון באילת, ניסה להצית את המקום.

על פי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת, לפני כשבוע בשעות הלילה המאוחרות בילה שאיו במועדון, במרכז התיירות בעיר אילת. בשל ויכוח בינו לבין מבלים נוספים ובשל המהומה שנוצרה במקום, הוצא שאיו על ידי המאבטחים אל מחוץ למועדון. לאור האמור החליט שאיו להצית את המקום, הוא ניגש לחנות הסמוכה במטרה לקנות חומר בעירה, אך כשלא מצא הצטייד בקרטון ונייר וניסה להציתם בסמוך לכניסה למועדון. בעוד מנהל המועדון ואחרים כיבו את האש שאחזה בווילון עזב שאיו את המקום.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גינת כי: ".. כעולה מכתב האישום המשיב החליט לשלח אש במועדון שעה שנוכחים ומבלים בו אנשים. רק בנס לא נגרם נזק כבד יותר, שכן האירוע עלול היה להסתיים באסון כבד ולאבדות בנפש. המשיב פעל מתוך מניע וכעס אשר טיבו אינו ידוע במדויק למבקשת, דבר אשר מעצים את מסוכנותו."

לשאיו יוחסו עבירות של הצתה ושל היזק בזדון.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א כתב אישום נגד ראש עיריית אור עקיבא, יעקב אדרי, המייחס לו עבירות שחיתות שלטונית במהלך השנים 2020-2013, במסגרת תפקידו כראש העיר. כתב האישום הוגש על פי החלטת פרקליט המדינה.

כתב האישום מייחס לאדרי שישה אישומים שונים של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון בסך מאות אלפי שקלים, וכן עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, עבירות מס ועבירת אלימות (סה"כ עשרה אישומים). שווי הכספים שקיבל אדרי בעבירות אלה נאמד בלא פחות מ- 569 אלף ש"ח.

בכתב האישום שמונה נאשמים נוספים (בהם ארבע חברות), להם מיוחסות עבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד והלבנת הון, כל אחד לפי חלקו.
בכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכות הדין הילה גבאי, גל פורה ובר דהן הרוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נאמר כי בין השנים 2020-2013, כאשר שימש אדרי כראש העיר, הוא ביקש וקיבל מיזמי נדל"ן ומגורמים נוספים בעלי אינטרסים כלכליים הפועלים בתחומה של העיר אור עקיבא, הן באופן ישיר והן באמצעות א.י המקורבת אליו, כספים במזומן ובתווי קנייה בסכומים הנאמדים במאות אלפי שקלים. הכספים ותווי הקנייה התקבלו באופן קבוע, פעמיים בשנה בסמוך לחגי תשרי ולחג פסח, והן באופן מזדמן על פי בקשתו. בתמורה לשוחד, פעל אדרי לקידום ענייניהם של נותני השוחד בעיריית אור עקיבא, ובכלל זה - אישור חשבונות לקבלת תשלום, מתן הקלות בתשלומי מס מוניציפאליים, קידום תוכניות שהוגשו בוועדה המרחבית ובדרכים נוספות.

עוד על פי כתב האישום, אדרי ניצל את מעמדו ופעל במרמה מול אחרים על מנת לקבל תווי קנייה שמטרתם היתה, כביכול, עזרה לנזקקי העיר אור עקיבא, בעוד שלמעשה עשה בהם שימוש אישי. בנוסף, אדרי נטל לידיו במרמה תווי קנייה שנמסרו לו מכוח תפקידו הציבורי ושייעודם היה תרומה לנזקקי עירו – ועשה בהם שימוש אישי.

ביחס לשאר הנאשמים בפרשה, כתב האישום מייחס את העבירות הבאות: לנאשמים "חברת מרדכי שכטר בע"מ", חברת "אליהו תעשיות פלסטיק בע"מ", יוסף שבתאי וחברת "אביב שבתאי יוסף בע"מ" – עבירות של מתן שוחד והלבנת הון; לנאשמים אפרים (אפי) שקדי (יזם נדל"ן ובעלי חברת אפי קפיטל), אברהם ישעיהו נפחא (סמנכ"ל השיווק של אפי קפיטל), חברת "נווה אור ש.פ יוזמות בע"מ" ויורם גוילי (מנהל בחברת הסעות שהיה חייב לעירייה מאות אלפי שקלים בגין ארנונה) – עבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד והלבנת הון. כתב אישום נוסף הוגש, במסגרת הסדר טיעון, לבית משפט השלום בת"א נגד יורם מאיר וחברת "אילייב נכסים והשקעות בע"מ", בגין מתן שוחד.

במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט רכושם של יעקב אדרי ונאשמים נוספים.

לאחר הגשת כתב האישום, הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתב אישום, בקשה להשעייתו של אדרי עקב הגשת כתב האישום המייחס לו שורה של עבירות מתמשכות, שנעשו כולן במהלך כהונתו הציבורית ובזיקה מובהקת אליה. בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד גיל בילבסקי ועמיקם אשל מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי- מנהלי), נאמר כי "החוק מהווה כלי חשוב להתמודדות עם שחיתות שלטונית ברשויות המקומיות. הוא נועד, בין היתר, למנוע מצב בו ימשיך בכהונתו מי שהוטל צל כבד על יושרתו האישית עקב הגשת כתב אישום המייחס לו ניצול לרעה, לכאורה, של הכוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות". כמו כן צוין, כי "העבירות המיוחסות למר אדרי הן עבירות חמורות ביותר הנוגעות לטוהר המידות, שנעברו, לכאורה, תוך זיקה מובהקת לתפקידו הציבורי כראש הרשות... מדובר בעבירות שאם יוכחו, יבטאו שחיתות שלטונית בולטת בחומרתה מצד מר אדרי, אשר טמונה בהן פגיעה ברורה בטוהר המידות ובשלטון החוק".

התיק נחקר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה שבלהב 433 במשטרת ישראל, יחידת יהלום שברשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים.

לתשומת ליבכם: מלבד העובדה שבפרשה נחתם הסכם עד מדינה, צו איסור פרסום אוסר לפרסם כל פרט מההסכם וכל פרט העלול להביא לחשיפת זהות עד המדינה ו/או מי מבני משפחתו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

שלום רב,

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה בעו"ד אסנת דפנה לתפקיד מנהלת היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. עו"ד דפנה, המכהנת כיום כמנהלת צוות חוזים וחיובים ביחידה לאכיפה אזרחית, תחליף בתפקיד את עו"ד אלעד רוזנטל, שמונה באחרונה לתפקיד סמנכ"ל תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים.

חברי ועדת המכרזים היו היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה, דניאל סלומון (יו"ר); פרקליט המדינה, עמית איסמן; היועצת המשפטית של משרד העלייה והקליטה, מיכל שטרית-רבל; ויו"ר ארגון הפרקליטים, אורית קורין.

עו"ד דפנה החלה את דרכה המקצועית כמתמחה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. לאחר הסמכתה לעריכת דין עבדה מספר שנים כפרקליטה במחלקה למשפט העבודה, בו-2012 עבדה לשמש כפרקליטה ביחידה לאכיפה אזרחית, אז עסקה בעיקר בייזום תביעות בתחום המקרקעין ומבצעי אכיפה משולבת. מאז 2014 היא משמשת כמנהלת צוות חוזים וחיובים ביחידה, במסגרת זו היא מובילה מהלכי רוחב להגנה על נכסי המדינה והציבור ולטיפול בתופעות של הפרת חוק, כגון השתלטות גורמי פשע על מכרזי בינוי ותשתית, שימוש לרעה בתקציבי המדינה, פגיעה במשאבי הטבע ועוד. כמו כן, ייצגה את המדינה והובילה מו"מ לסיום סכסוכים בבוררויות בתחומי התשתיות ועוד.

עו"ד דפנה (45), נשואה ואם לארבעה, היא בוגרת תואר ראשון במשפטים ובמדעי המחשב בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן, ובוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ניו-יורק.

היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה (לשעבר: היחידה לתביעות ומיקור חוץ) היא יחידת מטה אסטרטגית המתמקדת בהגנה על נכסי המדינה ועל התקינות השלטונית, באמצעות אכיפה בכלים אזרחיים ומינהליים. היחידה מקדמת הגשת תביעות אזרחיות בשם המדינה, ונקיטת הליכי אכיפה אזרחית משולבת נגד גורמי פשיעה וביחס לתופעות מרכזיות של הפרת חוק, בהתאם ליעדים שנתיים הנקבעים מראש. היחידה מקדמת תהליכים והליכים חדשניים ותקדימיים, תוך חשיבה פורצת דרך ויצירתית, והכל מתוך מטרה להגן באופן אקטיבי ויזום על שלטון החוק, ועל נכסי, כספי וזכויות המדינה.

מצ"ב תמונתה של עו"ד דפנה (קרדיט: דוברות משרד המשפטים)

אסנת דפנה.jpg

היום (21.3) יצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למאבק בגזענות

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת את דו"ח הפעילות לשנת 2022:

32% מהפניות ליחידה התקבלו בטענה לגזענות והפליה נגד בני החברה הערבית; 17% התקבלו בטענה לגזענות והפליה נגד ישראלים יוצאי אתיופיה;

עיקר התלונות: הפליה במתן שירות, הפליה בתעסוקה והתבטאויות גזעניות במרחב הציבורי


היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת היום (ג') את דו"ח הפעילות השנתי שלה, על רקע ציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות שיצוין ברחבי העולם. ליחידה, שהוקמה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, מספר תחומי פעילות מרכזיים: שינוי מערכתי וקידום מדיניות לקידום המאבק בגזענות, טיפול בתלונות ופיתוח ידע והכשרות. דו"ח הפעילות כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי וכן תמצית נתונים בנושא שיטור ואכיפה כלפי יוצאי אתיופיה, חברה ערבית וחברה חרדית.

פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה במהלך 2022:

מספר הפניות:
במהלך השנה האחרונה נפתחו ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 415 תיקים בגין תלונות בנושא גזענות והפליה. השוואת היקף התיקים שנפתחו ביחידה בשנים האחרונות מלמדת על ירידה מסוימת בהיקף התלונות שמוגשות ליחידה, וביחידה מייחסים את הירידה, בין היתר, להיעדר כלים משפטיים למאבק בגזענות בשימוש היחידה ולכך שטרם הוסדרה סמכות היחידה בחוק. חשוב לציין כי הדיווח, כפי שמפורט בדו"ח זה, מתייחס רק לתלונות שהתקבלו ביחידה ולפעילות היחידה ולא בהכרח מהווה שיקוף של המציאות הקיימת.

נושאי הפניה:
מפילוח עיקר התלונות לפי נושאי הפניה עולה כי 19% מהתלונות הן בנושא אפליה במתן שירות ציבורי לפי חוק איסור הפליה, 12% בנושא אפליה בתעסוקה, 11% בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, 9% פרסום גזעני/סטריאוטיפי במרחב הציבורי, 7% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 6% התבטאות גזענית בשירות המדינה, 6% בנושא חינוך, 3% בנושא עבירות ממניע גזעני.

זהות הפונים:
מפילוח עיקר זהות הפונים עולה כי 32% מהפונים משתייכים לישראלים מהחברה הערבית, 18% ישראלים ממוצא ברה"מ לשעבר, 17% ישראלים ממוצא אתיופי, 5% בני עדות המזרח, 5% מהחברה החרדית, 15% בנושאים שאינם בתחום סמכות יחידת התאום ואחרים.

פיתוח ידע והכשרות - ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך
פיתוח הידע והכשרות מצוי בליבת הפעילות של היחידה למאבק בגזענות, כשעיקר הפעילות מתמקדת בהכשרת הממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך ושמירה על כשירותם המקצועי. עד כה מונו כ- 70 ממונים וממונות למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. הממונים מייעצים למנכ"ל המשרד, מטמיעים תפיסה מקצועית אנטי גזענית, ומעלים את המודעות למאבק בגזענות בתוך המשרדים. כמו כן, הממונים מהווים כתובת משרדית להגשת תלונות בנושא גזענות הקשור למשרד בו מכהנים. בנוסף לכך, ישנן רשויות מקומיות שמינו, באופן התנדבותי, ממונה למניעת גזענות בליווי היחידה למאבק בגזענות. הרשויות הראויות לציון הן: עיריית תל אביב-יפו, עיריית ראשון לציון.

במשרדים הבאים אין כרגע ממונה למניעת גזענות, בין אם לא מונה כלל ובין אם סיים תפקיד וטרם מונה ממונה חדש:
משרד הבריאות (סיים תפקיד לאחרונה וטרם מונה חדש)
משרד האוצר (סיים את תפקידו לאחרונה וטרם מונה חדש)
המשרד לשוויון חברתי
המכון הווטרינרי והשירותים הווטרינרים
שירות בתי הסוהר
רשות כבאות והצלה
המרכז לחקר גרעיני
בית חולים ברזילי
מרכז רפואי ע"ש רבקה זיו בצפת

תמצית נתונים בנושא שיטור ואכיפה כלפי יוצאי אתיופיה, חברה ערבית וחברה חרדית:

אחוז התיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא כפול מאחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (כ-3.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-1.7%). כמו כן, אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים ערבים גדול כ-60% מיחסם באוכלוסייה הכללית (כ-35% לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-21%). אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים מהחברה החרדית זהה לשיעורם באוכלוסייה (כ-12%, לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-13%).

אחוז "תיקי המגע" שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא פי שניים וחצי משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה, ואחוז התיקים שנפתחו לאזרחים ערבים מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית. אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים מהחברה החרדית נמצא מתחת לשיעורם באוכלוסייה.

אחוז כתבי האישום ב"תיקי המגע" (תקיפת שוטר) שיוחסו ליוצאי אתיופיה בשנים 2022-2019 גדול פי שניים וחצי משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. בחינת הנתונים בארבע השנים האחרונות מלמדת כי ישנה מגמת ירידה בכתבי אישום כלפי יוצאי אתיופיה בתיקי מגע. אחוז כתבי אישום "תיקי מגע" שיוחסו לאזרחים ערבים מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית, אחוז התיקים "תיקי המגע" שיוחסו לאזרחים מהחברה החרדית נמוך לשיעורם באוכלוסייה.

אחוז תיקי מעצר ימים ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא כ-3%. בחינת הנתונים בארבע השנים האחרונות מראה מגמת שיפור בנושא מעצר ימים ביחס ליוצאי אתיופיה. אחוז תיקי מעצר ימים של אזרחים מהחברה הערבית הוא כ 60%, כמעט פי שלושה מיחסם באוכלוסייה הכללית.

אחוז תיקי מעצר עד תום ההליכים ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא 5.3%, מעל פי שלושה משיעורם באוכלוסייה. אחוז תיקי מעצר תום הליכים ביחס לחברה הערבית הוא כ45% מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית

דוגמאות לתלונות שהתקבלו ביחידה במהלך 2022 וסטטוס הטיפול בהן:

תלונה על העלבת עובד ציבור ממוצא אתיופי על רקע גזעני: ביחידה התקבלה תלונה על אדם שהתבטא באופן גזעני כלפי שוטר ממוצא אתיופי, במהלך פעילות מבצעית של מג"ב סמוך ליישוב טלמון, במקביל לפרסום המקרה בתקשורת. היחידה פנתה למשטרת ישראל בבקשה לפתוח בחקירה בגין חשד לעבירה ממני גזעני או עוינות כלפי ציבור, המשטרה פתחה בחקירה ובעקבותיה הוגש כתב אישום, וביום 31.10.22 ניתנה הכרעת הדין בבית המשפט השלום בפתח תקווה בתיק, אשר הרשיע את הנילון בביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור מתוך מניע גזעני

תלונה על חשד לאלימות שוטרים כלפי משפחה ערבית בחיפה על רקע מוצא: התקבל תיעוד על אלימות שוטרים לכאורה כלפי משפחה ערבית בחיפה. דוחות שוטרים מהאירוע לא תאמו את התיעוד המצולם ועלה כי תיעוד מצולם של האירוע על ידי שכנים של המשפחה סתר את המתואר בדוח האירוע שערכו השוטרים. התלונה הועבר לטיפול מח"ש. מהיחידה לחקירות שוטרים נמסר כי נחקרו ארבעה שוטרים שהיו מעורבים באירוע והוחלט על העמדת אחד השוטרים לדין פלילי, כלפי שני שוטרים נוספים הוחלט להעביר הטיפול למשטרת ישראל לנקיטת הליך משמעתי.

תלונה על הפליה בבידוק בטחוני מצד חב' ישראייר כלפי קבוצת תלמידים ערבים: התקבלה תלונה ממנהל אגף החינוך של מועצה מקומית בצפון, אשר ליווה קבוצת תלמידים ומורים שיצאו לבוסניה לאחר שזכו בפרס על הישגיהם הלימודיים. בתלונה תואר כי בעת שובם לישראל חוו התלמידים בידוק בטחוני ותשאול מפלה ומשפיל מצד מאבטחי חברת ישראייר, לרבות הפניית שלוש תלמידות לחדר צדדי לעריכת בידוק על גופן, בעוד שאר הטסים עברו ללא כל בידוק. המתלונן תיאר חוויה מפלה ומשפילה אשר הותירה את התלמידים בתחושות השפלה וביזוי. התלונה הועברה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים לבחינת האפשרות להגשת תביעה כנגד חב' ישראייר בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

תלונה על איסור כניסה ליהודים לשכונה במזרח ירושלים: התקבלה תלונה מח"כ לאחר שדווח לו כי שוטרת מג"ב מסרה לתושב יהודי בשכונת שמעון הצדיק במזרח ירושלים כי הונחתה על ידי מפקדיה לאסור כניסה של יהודים לשכונה ולאפשר כניסה של ערבים בלבד. יחידת התאום פנתה למשטרת ישראל, ובתשובה לפניית היחידה נמסר כי ההנחיה שניתנה היא למנוע כניסה של אנשים שאינם תושבי המקום ולאפשר כניסה של תושבי השכונה בלבד, ללא אבחנה בין תושבי השכונה, וכי דברי השוטרת בשטח לא שיקפו את הנחיות הפיקוד וחוסר ההבנה טופל במסגרת הפיקודית.

תלונה על יחס מפלה והתבטאויות גזעניות של נהג אוטובוס בחברת "אלקטרה אפיקים" כלפי נוסעת ממוצא אתיופי: מהתלונה עולה כי הנהג הסריט את הנוסעת, לעג לה, חיקה אותה, קילל באמהרית ופרסם את הסרטון שצילם אותה בקבוצת ווטסאפ של נהגים אחרים. עוד עולה מהתלונה כי נהג האוטובוס לא עצר בתחנה בה ביקשה הנוסעת לרדת, אלא בתחנה רחוקה יותר. התלונה הועברה לסיוע המשפטי לבחינת הגשת תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים ובנוסף הועברה התלונה למשרד התחבורה לבחינת האפשרות לנקוט צעדים נגד הנהג והחברה לפי פקודת התעבורה. ממשרד התחבורה נמסר כי נפתחה חקירה פלילית נגד הנהג בהתאם לפקודת התעבורה, הוגש כתב אישום והנהג הורשע בבית המשפט לתעבורה ונגזר דינו: קנס בסך 10,000 ₪; 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים; 15,000 ₪ התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

תלונה על התבטאות גזענית כלפי עובדת בי"ח אסף הרופא: ביחידה התקבלה תלונה מעובדת ממוצא אתיופי בבית החולים אסף הרופא, לאחר שמטופל שלו נתנה שירות כינה אותה "כושית מסריחה שחורה". התלונה הועברה לטיפול משטרת ישראל, ולאחר חקירה ואיסוף ראיות, הגישה מחלקת התביעות במשטרת ישראל נגד הנילון כתב אישום. במקביל התקיימה פעילות הסברה על ידי בית החולים למניעת הישנות מקרים דומים.

תלונה על התבטאות גזענית של רופאה בביה"ח וולפסון: מתלוננת ערבייה פנתה ליחידה לאחר שרופאה שבדקה את בנה התינוק בבית החולים וולפסון כינתה את התינוק: "מחבל קטן". התלונה הועברה לטיפולו של הממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות אשר פנה לבית חולים וולפסון לבירור. לאחר שנמצא כי מדובר בתלונה ראשונה נגד הרופאה, היא הוזהרה והובהר לה כי ככל שמקרה כגון זה יישנה, יינקטו נגדה פעולות משמעת.

בנוסף, הפעוט הועבר לטיפול רופא/ה אחר/ת בבית החולים.

פירוט התלונות המלא נמצא בעמוד 39 בדו"ח השנתי.

מעקב אחר יישום המלצות הוועדה למיגור הגזענות
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מבצעת מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות, אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה. מבדיקת היחידה עולה כי נכון להיום, מתוך 52 המלצות הוועדה יושמו 43 המלצות ו-9 לא יושמו. בפועל, כ-75% מסעיפי החלטת הממשלה יושמו ברמות שונות. בשנת 2022 נעשה מאמץ משמעותי ליישום החלטת הממשלה במערכת החינוך ויישום המלצות הוועדה שהוקמה להובלת מהלך 'חינוך נגד גזענות' במערכת החינוך, שכללו מיפוי של תמונת המצב הנוכחית ו-26 המלצות יישומיות במערכת החינוך, שאף קיבל ביטוי בהפצת חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא. לדברי ראש היחידה, עו"ד זנה, מדובר במהלך חשוב ומשמעותי שהיחידה הובילה בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך ליישום תכניות לחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות.