הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה כתב אישום כנגד יעקוב חיימוביץ (42) מלוד, לאחר שרצח את שכנתו לידר שוישה בטענה שכל הזמן עולה רעש מדירתה.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין קרן ענבר פישביין עולה כי בתחילת חודש פברואר השנה, רצח חיימוביץ את לידר שוישה, שכנתו, בטענה שהרעש שהיא עושה מטריד את מנוחתו, ובגלל שהזעיקה משטרה אחרי שפנה אליה בטענות כמה ימים לפני יום הרצח. לידר ובעלה התגוררו בקומה השישית בבניין וחיימוביץ בקומה החמישית, כשדירתו ממוקמת מתחת לדירתם. בהזדמנויות רבות בתקופה של כשנתיים, התלונן חיימוביץ בפני לידר ובעלה על הרעש שעולה מדירתם, ובהזדמנויות רבות ניתק להם את החשמל והגיע לדפוק להם בדלת.
כמה ימים לפני מקרה הרצח, דפק חיימוביץ על דלת ביתה של לידר, והתלונן על זמזום שעולה מהדירה. היא הסבירה שאין זמזום וניסתה לטרוק את הדלת תוך שחיימוביץ מנסה להיכנס לדירה בכוח. לידר הזעיקה משטרה, ששוחחה עם חיימוביץ והבהירה לו שאין כל זמזום וכי עליו להפסיק להטרידם. אז, החליט חיימוביץ להמית את לידר והצטייד בסכין.
ב8/2 בשעות הבוקר המוקדמות, שמע חיימוביץ שלידר יצאה מדירתה והזמינה את המעלית, לקח את הסכין, יצא מדירתו והזמין גם הוא את המעלית כדי שתעצור בקומה שלו. כשהמעלית עצרה בקומה החמישית, פתח הנאשם את דלת, קילל את לידר ודקר אותה באמצעות הסכין באזור החזה תוך שהיא נאבקת בו. בהמשך, חיימוביץ משך ודחף אותה אל עבר המדרגות תוך שהיא מנסה להיאבק בו כשהוא הודף ודוחף אותה במדרגות. בשלב מסוים נפלה לידר על בטנה, אז דקר אותה בגבה ארבע פעמים והפסיק כשסבר שהצליח להרוג אותה. לאחר מכן חזר לדירתו, שטף ידיים, ויצא מהבניין.
בבקשת המעצר על תום ההליכים ציינה עו"ד ענבר פישביין: "המשיב ביצע את הרצח באופן אכזרי במיוחד, בקור רוח ולאחר תכנון..."
כתב האישום מייחס לנאשם רצח בנסיבות מחמירות.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה כתב אישום כנגד יעקוב חיימוביץ (42) מלוד, לאחר שרצח את שכנתו לידר שוישה בטענה שכל הזמן עולה רעש מדירתה.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין קרן ענבר פישביין עולה כי בתחילת חודש פברואר השנה, רצח חיימוביץ את לידר שוישה, שכנתו, בטענה שהרעש שהיא עושה מטריד את מנוחתו, ובגלל שהזעיקה משטרה אחרי שפנה אליה בטענות כמה ימים לפני יום הרצח. לידר ובעלה התגוררו בקומה השישית בבניין וחיימוביץ בקומה החמישית, כשדירתו ממוקמת מתחת לדירתם. בהזדמנויות רבות בתקופה של כשנתיים, התלונן חיימוביץ בפני לידר ובעלה על הרעש שעולה מדירתם, ובהזדמנויות רבות ניתק להם את החשמל והגיע לדפוק להם בדלת.
כמה ימים לפני מקרה הרצח, דפק חיימוביץ על דלת ביתה של לידר, והתלונן על זמזום שעולה מהדירה. היא הסבירה שאין זמזום וניסתה לטרוק את הדלת תוך שחיימוביץ מנסה להיכנס לדירה בכוח. לידר הזעיקה משטרה, ששוחחה עם חיימוביץ והבהירה לו שאין כל זמזום וכי עליו להפסיק להטרידם. אז, החליט חיימוביץ להמית את לידר והצטייד בסכין.
ב8/2 בשעות הבוקר המוקדמות, שמע חיימוביץ שלידר יצאה מדירתה והזמינה את המעלית, לקח את הסכין, יצא מדירתו והזמין גם הוא את המעלית כדי שתעצור בקומה שלו. כשהמעלית עצרה בקומה החמישית, פתח הנאשם את דלת, קילל את לידר ודקר אותה באמצעות הסכין באזור החזה תוך שהיא נאבקת בו. בהמשך, חיימוביץ משך ודחף אותה אל עבר המדרגות תוך שהיא מנסה להיאבק בו כשהוא הודף ודוחף אותה במדרגות. בשלב מסוים נפלה לידר על בטנה, אז דקר אותה בגבה ארבע פעמים והפסיק כשסבר שהצליח להרוג אותה. לאחר מכן חזר לדירתו, שטף ידיים, ויצא מהבניין.
בבקשת המעצר על תום ההליכים ציינה עו"ד ענבר פישביין: "המשיב ביצע את הרצח באופן אכזרי במיוחד, בקור רוח ולאחר תכנון..."
כתב האישום מייחס לנאשם רצח בנסיבות מחמירות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד שקנוזה זמולוב (45) מטפלת סיעודית אזרחית אוזבקיסטן, לאחר שבזזה את כל רכושה של קשישה בת 93 והתעללה בה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אריאל גטניו עולה כי במשך כשנתיים וחצי שבהן עבדה זמולוב כמטפלת סיעודית של ב.ה., קשישה ילידת 1929, פעלה לבזוז את רכושה ולהפכה לחסרת כל, תוך פגיעה בנפשה ובבריאותה.
כך למשל, בשעה שהקשישה ישנה במיטתה, בשבע הזדמנויות שונות בלילות, בזזה זמולוב את רכושה של הקשישה ונטלה ממנה חפצים בעלי ערך כמו טלוויזיה, ריהוט, רדיאטורים, כלי ומכשירי מטבח, קריסטלים, רדיו, טלפון נייח, ספרים ואלבומי תמונות, כל בגדיה של המתלוננת ובכלל זה הלבשה תחתונה ונעליים, ארנק עם כסף מזומן ותעודות, חיתולים ומוצרי היגיינה. בשל מצבה העגום של הקשישה, רכשו עבורה שכנותיה, וכן אחייניתה, מוצרים משלימים. שכנותיה אף רשמו את מספרי הטלפון שלהן על גבי פתק בדירה על-מנת שהקשישה תוכל להסתייע בהן בעת מצוקה. כמו כן, אחיה של הקשישה שכר עבורה שירותי שמירה בלילות משעה 22:00 ועד שעה 3:30. באחד הלילות, לאחר השעה 3:30 במהלך שנתה של הקשישה, ומשסיים השומר את תפקידו, נטלה זמולוב את כל החפצים המוזכרים והעלימה את הפתק עם מספרי הטלפון של שכנותיה של הקשישה על מנת שלא תוכל להסתייע בהן.
בלילה אחר, בשל גניבת הדברים מדירתה, שכבה הקשישה לישון במיטתה בעודה אוחזת תיק עם חפציה האישיים קרוב לגופה. סמוך לאחר שנרדמה, נכנסה זמולוב לחדרה ונטלה ממנה את התיק, את השעון שענדה על פרק כף ידה, וכן ניתקה מהחשמל רדיאטור ששימש את הקשישה ונטלה אותו, כמו גם כרית שהייתה תחת רגליה, ושמיכה שהתכסתה בה. כמו כן, באותה הזדמנות, נטלה זמולוב מהדירה את ריהוט, תמונות וכן מגבות ומצעים בודדים שנותרו בארונות הדירה. למחרת הייתה דירתה של הקשישה מרוקנת כליל בשל מעשי הגניבה של זמולוב. הקשישה נותרה ללא כל חפץ או מלבוש, מלבד בגדים לגופה, ומבלי כל ציוד בסיסי וחיוני לניהול חיים. על רקע זה אושפזה הקשישה בבית החולים כשהיא סובלת מקוצר נשימה וחולשה, והיא עודנה מאושפזת כיום.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד גטניו כי "המשיבה פעלה באכזריות במטרה להתעלל נפשית בקשישה ילידת 1929, בכך שנטלה ממנה את חפציה הבסיסיים ביותר, בניהם משקפי הראייה שלה, תמונות של משפחתה, תחתוניה, חיתוליה, מד לחץ הדם שלה, כל מוצר היגייני בסיסי, והלכה למעשה כל חפץ שהיה בדירתה של הקשישה. המשיבה אף העלימה מספרי הטלפון של שכנותיה של הקשישה כדי שלא תוכל להסתייע בהן, וכל זאת לשם פגיעה והתשתה הנפשית של הקשישה ומתוך רצון להתאכזר לה. יודגש כי לאחר קרות האירועים מצבה הנפשי של המתלוננת אכן הורע, ונכון לכתיבת שורות אלה היא מאושפזת בבית החולים. נוכח כל האמור, לא יכול להיות חולק כי המשיבה הייתה עלולה לגרום למותה של הקשישה."
כתב האישום מייחס לשקנוזה זמולוב עבירות של התעללות בחסר ישע ע"י אחראי וגניבה בידי עובד.
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד שקנוזה זמולוב (45) מטפלת סיעודית אזרחית אוזבקיסטן, לאחר שבזזה את כל רכושה של קשישה בת 93 והתעללה בה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אריאל גטניו עולה כי במשך כשנתיים וחצי שבהן עבדה זמולוב כמטפלת סיעודית של ב.ה., קשישה ילידת 1929, פעלה לבזוז את רכושה ולהפכה לחסרת כל, תוך פגיעה בנפשה ובבריאותה.
כך למשל, בשעה שהקשישה ישנה במיטתה, בשבע הזדמנויות שונות בלילות, בזזה זמולוב את רכושה של הקשישה ונטלה ממנה חפצים בעלי ערך כמו טלוויזיה, ריהוט, רדיאטורים, כלי ומכשירי מטבח, קריסטלים, רדיו, טלפון נייח, ספרים ואלבומי תמונות, כל בגדיה של המתלוננת ובכלל זה הלבשה תחתונה ונעליים, ארנק עם כסף מזומן ותעודות, חיתולים ומוצרי היגיינה. בשל מצבה העגום של הקשישה, רכשו עבורה שכנותיה, וכן אחייניתה, מוצרים משלימים. שכנותיה אף רשמו את מספרי הטלפון שלהן על גבי פתק בדירה על-מנת שהקשישה תוכל להסתייע בהן בעת מצוקה. כמו כן, אחיה של הקשישה שכר עבורה שירותי שמירה בלילות משעה 22:00 ועד שעה 3:30. באחד הלילות, לאחר השעה 3:30 במהלך שנתה של הקשישה, ומשסיים השומר את תפקידו, נטלה זמולוב את כל החפצים המוזכרים והעלימה את הפתק עם מספרי הטלפון של שכנותיה של הקשישה על מנת שלא תוכל להסתייע בהן.
בלילה אחר, בשל גניבת הדברים מדירתה, שכבה הקשישה לישון במיטתה בעודה אוחזת תיק עם חפציה האישיים קרוב לגופה. סמוך לאחר שנרדמה, נכנסה זמולוב לחדרה ונטלה ממנה את התיק, את השעון שענדה על פרק כף ידה, וכן ניתקה מהחשמל רדיאטור ששימש את הקשישה ונטלה אותו, כמו גם כרית שהייתה תחת רגליה, ושמיכה שהתכסתה בה. כמו כן, באותה הזדמנות, נטלה זמולוב מהדירה את ריהוט, תמונות וכן מגבות ומצעים בודדים שנותרו בארונות הדירה. למחרת הייתה דירתה של הקשישה מרוקנת כליל בשל מעשי הגניבה של זמולוב. הקשישה נותרה ללא כל חפץ או מלבוש, מלבד בגדים לגופה, ומבלי כל ציוד בסיסי וחיוני לניהול חיים. על רקע זה אושפזה הקשישה בבית החולים כשהיא סובלת מקוצר נשימה וחולשה, והיא עודנה מאושפזת כיום.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד גטניו כי "המשיבה פעלה באכזריות במטרה להתעלל נפשית בקשישה ילידת 1929, בכך שנטלה ממנה את חפציה הבסיסיים ביותר, בניהם משקפי הראייה שלה, תמונות של משפחתה, תחתוניה, חיתוליה, מד לחץ הדם שלה, כל מוצר היגייני בסיסי, והלכה למעשה כל חפץ שהיה בדירתה של הקשישה. המשיבה אף העלימה מספרי הטלפון של שכנותיה של הקשישה כדי שלא תוכל להסתייע בהן, וכל זאת לשם פגיעה והתשתה הנפשית של הקשישה ומתוך רצון להתאכזר לה. יודגש כי לאחר קרות האירועים מצבה הנפשי של המתלוננת אכן הורע, ונכון לכתיבת שורות אלה היא מאושפזת בבית החולים. נוכח כל האמור, לא יכול להיות חולק כי המשיבה הייתה עלולה לגרום למותה של הקשישה."
כתב האישום מייחס לשקנוזה זמולוב עבירות של התעללות בחסר ישע ע"י אחראי וגניבה בידי עובד.
הודעה מטעם האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים:
בשורה ללקוחות המשכנתה: משרד המשפטים ובנק מזרחי-טפחות השיקו שירות מקוון חדש לקבלת אישורי נוטריון בדיגיטל
במסגרת השירות המקוון ניתן יהיה להגיש לבנק אישור חתימה נוטריוני על ייפוי כוח לצורך לקיחת משכנתה, כמסמך דיגיטלי החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, מבלי להידרש להגיע לסניפי הבנק; במשרד המשפטים מקווים כי יוזמה זו תהווה סימן לבאות ולשיתופי פעולה דומים מול בנקים וגופים נוספים המבקשים מסמכים נוטריונים.
בשורה חשובה ללקוחות המשכנתה: במסגרת שיתוף פעולה בין משרד המשפטים למזרחי-טפחות, יכולים לקוחות המשכנתה של הבנק, לראשונה במערכת הבנקאית, לשלוח לבנק באופן מקוון יפוי כוח חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של נוטריון. זאת, בניגוד למצב עד היום שבו נדרשו להביא לבנק, פיסית, אישור נוטריוני מודפס החתום בסרט אדום ומוטבע בחותם.
המהלך החדשני המשותף למשרד המשפטים ולמזרחי טפחות יאפשר את קבלת המסמך החתום באמצעים דיגיטליים, והתייחסות אליו כאל מסמך מקור, ובמשרד המשפטים מקווים כי היוזמה הזו, המקודמת כחלק מתהליכי ההאצה הדיגיטלית של משרד המשפטים, ובהמשך ישיר לתיקון תקנות הנוטריונים, תהווה סימן לבאות ולשיתופי פעולה נוספים מול בנקים וגופים נוספים המבקשים מסמכים נוטריונים.
המהלך יצא לדרך בעקבות שיתוף פעולה בין מחלקת נוטריונים באגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים לבין בנק מזרחי-טפחות, במטרה לשפר את השירות לציבור. המהלך צפוי להקל על לקוחות המשכנתה, אשר נדרשים להעביר לבנק מסמכים רבים ובהם גם אישור אחד לפחות עליו נדרשת חתימת נוטריון. במסגרת השירות, הנוטריון יעביר את המסמך שאושר בחתימתו האלקטרונית ישירות לבנק באופן מקוון, כך שיחסך מלקוחות הבנק להגיע לסניף. השירות צפוי לייעל ולזרז את הליך לקיחת המשכנתה ומהווה חלק נוסף בקידום השירות לציבור והתאמתו לעולם הדיגיטלי.
מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד: "משרד המשפטים גאה על השקת שירות נוסף שבבסיסו חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית שחוסכת זמן ומשאבים לציבור, לבנקים ולעורכי הדין. בנק מזרחי-טפחות היה הראשון לאמץ את הבשורה הדיגיטלית בתחום הנוטריונים ואני מברך אותו על כך. שיתוף הפעולה המוצלח בין משרד המשפטים לבין הבנק הוא דוגמה כיצד ניתן בשיתוף פעולה חוצה מגזרים לשפר את השירות לציבור. משרד המשפטים ימשיך לפעול למען שיפור, קיצור וייעול מתמיד של השירות לציבור ולקדם חדשנות, חיסכון ודיגיטציה".
עו"ד עמיר הרן, ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים: "קבלת אישורים דיגיטליים על ידי הבנקים היא מימושו של חזון הנוטריון הדיגיטלי שמשרד המשפטים מקדם בשנים האחרונות. אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם בנק מזרחי-טפחות ומצפים לראות את כל המוסדות, הגופים הציבוריים והעסקיים מאמצים את הבשורה הדיגיטלית ומקבלים דרך קבע אישורים נוטריוניים דיגיטליים. מבחינה משפטית, מסמך נוטריוני דיגיטלי החתום בחתימה מאושרת שווה ערך לאישור נוטריוני הניתן על-גבי נייר ומבחינת בטיחות, אמינות ויעילות - אף עולה עליו”.
מיכה ארגמן, שייכנס בעוד חודש לתפקיד מנהל מערך תפעול וחבר הנהלה בבנק מזרחי טפחות: "מזרחי טפחות מחזיק בתפיסת שירות ייחודית המעמידה את הבנקאי האנושי והאישי במרכז מערכת היחסים עם הלקוח. זאת, לצד מעטפת טכנולוגית ודיגיטלית מתקדמת, שיוצרת ערך ממשי ללקוחות. שיתוף הפעולה עם משרד המשפטים בנושא אישורי הנוטריון הדיגיטליים, מייצר ערך רב ללקוחות המשכנתה שלנו, ואנחנו שמחים להיות הראשונים ליזום ולהציע את השירות המתקדם”.
בשורה ללקוחות המשכנתה: משרד המשפטים ובנק מזרחי-טפחות השיקו שירות מקוון חדש לקבלת אישורי נוטריון בדיגיטל
במסגרת השירות המקוון ניתן יהיה להגיש לבנק אישור חתימה נוטריוני על ייפוי כוח לצורך לקיחת משכנתה, כמסמך דיגיטלי החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, מבלי להידרש להגיע לסניפי הבנק; במשרד המשפטים מקווים כי יוזמה זו תהווה סימן לבאות ולשיתופי פעולה דומים מול בנקים וגופים נוספים המבקשים מסמכים נוטריונים.
בשורה חשובה ללקוחות המשכנתה: במסגרת שיתוף פעולה בין משרד המשפטים למזרחי-טפחות, יכולים לקוחות המשכנתה של הבנק, לראשונה במערכת הבנקאית, לשלוח לבנק באופן מקוון יפוי כוח חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של נוטריון. זאת, בניגוד למצב עד היום שבו נדרשו להביא לבנק, פיסית, אישור נוטריוני מודפס החתום בסרט אדום ומוטבע בחותם.
המהלך החדשני המשותף למשרד המשפטים ולמזרחי טפחות יאפשר את קבלת המסמך החתום באמצעים דיגיטליים, והתייחסות אליו כאל מסמך מקור, ובמשרד המשפטים מקווים כי היוזמה הזו, המקודמת כחלק מתהליכי ההאצה הדיגיטלית של משרד המשפטים, ובהמשך ישיר לתיקון תקנות הנוטריונים, תהווה סימן לבאות ולשיתופי פעולה נוספים מול בנקים וגופים נוספים המבקשים מסמכים נוטריונים.
המהלך יצא לדרך בעקבות שיתוף פעולה בין מחלקת נוטריונים באגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים לבין בנק מזרחי-טפחות, במטרה לשפר את השירות לציבור. המהלך צפוי להקל על לקוחות המשכנתה, אשר נדרשים להעביר לבנק מסמכים רבים ובהם גם אישור אחד לפחות עליו נדרשת חתימת נוטריון. במסגרת השירות, הנוטריון יעביר את המסמך שאושר בחתימתו האלקטרונית ישירות לבנק באופן מקוון, כך שיחסך מלקוחות הבנק להגיע לסניף. השירות צפוי לייעל ולזרז את הליך לקיחת המשכנתה ומהווה חלק נוסף בקידום השירות לציבור והתאמתו לעולם הדיגיטלי.
מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד: "משרד המשפטים גאה על השקת שירות נוסף שבבסיסו חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית שחוסכת זמן ומשאבים לציבור, לבנקים ולעורכי הדין. בנק מזרחי-טפחות היה הראשון לאמץ את הבשורה הדיגיטלית בתחום הנוטריונים ואני מברך אותו על כך. שיתוף הפעולה המוצלח בין משרד המשפטים לבין הבנק הוא דוגמה כיצד ניתן בשיתוף פעולה חוצה מגזרים לשפר את השירות לציבור. משרד המשפטים ימשיך לפעול למען שיפור, קיצור וייעול מתמיד של השירות לציבור ולקדם חדשנות, חיסכון ודיגיטציה".
עו"ד עמיר הרן, ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים: "קבלת אישורים דיגיטליים על ידי הבנקים היא מימושו של חזון הנוטריון הדיגיטלי שמשרד המשפטים מקדם בשנים האחרונות. אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם בנק מזרחי-טפחות ומצפים לראות את כל המוסדות, הגופים הציבוריים והעסקיים מאמצים את הבשורה הדיגיטלית ומקבלים דרך קבע אישורים נוטריוניים דיגיטליים. מבחינה משפטית, מסמך נוטריוני דיגיטלי החתום בחתימה מאושרת שווה ערך לאישור נוטריוני הניתן על-גבי נייר ומבחינת בטיחות, אמינות ויעילות - אף עולה עליו”.
מיכה ארגמן, שייכנס בעוד חודש לתפקיד מנהל מערך תפעול וחבר הנהלה בבנק מזרחי טפחות: "מזרחי טפחות מחזיק בתפיסת שירות ייחודית המעמידה את הבנקאי האנושי והאישי במרכז מערכת היחסים עם הלקוח. זאת, לצד מעטפת טכנולוגית ודיגיטלית מתקדמת, שיוצרת ערך ממשי ללקוחות. שיתוף הפעולה עם משרד המשפטים בנושא אישורי הנוטריון הדיגיטליים, מייצר ערך רב ללקוחות המשכנתה שלנו, ואנחנו שמחים להיות הראשונים ליזום ולהציע את השירות המתקדם”.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בהמשך להודעת שירותי הביטחון הכללי, פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה שני כתבי אישום נגד חמשה נאשמים תושבי ירכא והם: עלי עטאללה (20), כרים עטאללה (23) וואל עטאללה (23) ושני קטינים בגין מעשה טרור של חטיפה, פעולה בנשק למטרות טרור , פציעה בנסיבות מחמירות, ירי מנשק חם ועוד. זאת לאחר שחטפו והיכו שלושה פועלים פלסטינים כתגובה על חטיפת גופתו של טירן פרו ז"ל בג'נין.
לפי כתבי האישום שהגישה עו"ד רונית גרניק סופר, הנאשמים בני העדה הדרוזית החליטו לחפש פועלים פלסטינים אקראיים השוהים באזור ירכא, לחטוף אותם, להכות אותם ולאיים עליהם בכוונה להפחידם. הנאשמים תכננו את התוכנית ממניע לאומני-אידאולוגי, כפעולת נקם על אירוע החטיפה. הנאשמים נסעו לכיוון מתחם מכולות בירכא הידוע כמשמש ללינת פועלים פלסטינים כשהם מצויידים באלות מעץ, רובה מאולתר מסוג קרלו, אקדח ותחמושת. בנוסף כיסו את פניהם בחולצות ובצעיפים. הנאשמים ותוך איומי נשק וירי באוויר, הכניסו שניים מהעובדים לתא המטען של הרכב ואת השלישי הכניסו למושב האחורי של לרכב. את המעשים עשו הנאשמים מתוך מניע לאומני-אידאולוגי.
הנאשמים ושלושת הפועלים הפלסטינים, נסעו לשטח הררי, פתוח ומבודד בירכא ושהגיעו לשטח הוציאו מהרכב את המתלוננים בכוח, והחלו לתקוף אותם, באמצעות אגרופים, בבעיטות וכן באמצעות אלות עץ, בכל חלקי גופם, תוך שהם צועקים לעבר המתלוננים: "אף אחד לא יפגע בדרוזים ואנחנו נרצח אתכם, אתם שרצחתם אותו".
המתלוננים התחננו בפני הנאשמים, ואמרו כי הם תושבי חברון וכי אין להם כל קשר לג׳נין ולחטיפת המנוח. לאחר מכן פנו הנאשמים, לעובדים הפלסטינים ודרשו מהם שיתקשרו לבני משפחותיהם, על מנת להיפרד מהם אולם הפועלים סרבו. הנאשמים הוסיפו לתקוף את המתלוננים בכך שדחפו אותם על הרצפה, היכו אותם בראשם, בעטו בהם בגופם, זרקו עליהם אבנים ודחפו את המתלוננים במדרון אל עבר חומת אבנים שהייתה במקום. הנאשמים עזבו את המתלוננים לבד ונסעו. המתלוננים צעדו רגלית במורד השטח ההררי עד שהגיעו לכביש ראשי, שם עצרו רכב אקראי שעבר במקום, ביקשו מהנהג עזרה ובהמשך לכך פונו לקבלת טיפול רפואי.
בהמשך להודעת שירותי הביטחון הכללי, פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה שני כתבי אישום נגד חמשה נאשמים תושבי ירכא והם: עלי עטאללה (20), כרים עטאללה (23) וואל עטאללה (23) ושני קטינים בגין מעשה טרור של חטיפה, פעולה בנשק למטרות טרור , פציעה בנסיבות מחמירות, ירי מנשק חם ועוד. זאת לאחר שחטפו והיכו שלושה פועלים פלסטינים כתגובה על חטיפת גופתו של טירן פרו ז"ל בג'נין.
לפי כתבי האישום שהגישה עו"ד רונית גרניק סופר, הנאשמים בני העדה הדרוזית החליטו לחפש פועלים פלסטינים אקראיים השוהים באזור ירכא, לחטוף אותם, להכות אותם ולאיים עליהם בכוונה להפחידם. הנאשמים תכננו את התוכנית ממניע לאומני-אידאולוגי, כפעולת נקם על אירוע החטיפה. הנאשמים נסעו לכיוון מתחם מכולות בירכא הידוע כמשמש ללינת פועלים פלסטינים כשהם מצויידים באלות מעץ, רובה מאולתר מסוג קרלו, אקדח ותחמושת. בנוסף כיסו את פניהם בחולצות ובצעיפים. הנאשמים ותוך איומי נשק וירי באוויר, הכניסו שניים מהעובדים לתא המטען של הרכב ואת השלישי הכניסו למושב האחורי של לרכב. את המעשים עשו הנאשמים מתוך מניע לאומני-אידאולוגי.
הנאשמים ושלושת הפועלים הפלסטינים, נסעו לשטח הררי, פתוח ומבודד בירכא ושהגיעו לשטח הוציאו מהרכב את המתלוננים בכוח, והחלו לתקוף אותם, באמצעות אגרופים, בבעיטות וכן באמצעות אלות עץ, בכל חלקי גופם, תוך שהם צועקים לעבר המתלוננים: "אף אחד לא יפגע בדרוזים ואנחנו נרצח אתכם, אתם שרצחתם אותו".
המתלוננים התחננו בפני הנאשמים, ואמרו כי הם תושבי חברון וכי אין להם כל קשר לג׳נין ולחטיפת המנוח. לאחר מכן פנו הנאשמים, לעובדים הפלסטינים ודרשו מהם שיתקשרו לבני משפחותיהם, על מנת להיפרד מהם אולם הפועלים סרבו. הנאשמים הוסיפו לתקוף את המתלוננים בכך שדחפו אותם על הרצפה, היכו אותם בראשם, בעטו בהם בגופם, זרקו עליהם אבנים ודחפו את המתלוננים במדרון אל עבר חומת אבנים שהייתה במקום. הנאשמים עזבו את המתלוננים לבד ונסעו. המתלוננים צעדו רגלית במורד השטח ההררי עד שהגיעו לכביש ראשי, שם עצרו רכב אקראי שעבר במקום, ביקשו מהנהג עזרה ובהמשך לכך פונו לקבלת טיפול רפואי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע כתב אישום נגד עומר שוויקי (28) מירושלים, לאחר שנהג באופן רשלני וגרם לתאונת דרכים שכתוצאה ממנה נהרגו שלושה אנשים ונפצעו אנשים נוספים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון עולה כי ב 3.5.22 נהג שוויקי במשאית לכיוון קריית מלאכי. אותה שעה בנתיב נסיעתו עלה באש רכב וכתוצאה מכך, נוצר עומס תנועה כבד מאוד אשר גרם להאטת הרכבים. שיווקי אשר הגיע לאזור במהירות של 10 קמ"ש מעל המהירות המקסימלית המותרת, לא שם לב לעומס התנועה שלפניו, לא שמר מרחק מהרכב שלפניו ופגע עם חזית המשאית באחורי הרכב, תוך שבולם בלימת חירום ומסיט את המשאית לכיוון הנתיב הנגדי שמשמאלו. הרכב בו פגעה המשאית, נדחף קדימה וימינה תוך שהוא מתנגש באחורי הרכב שלפניו שאף הוא סטה והתנגש ברכב שלפניו. המשאית בה נהג שוויקי, אשר כאמור סטתה לנתיב הנגדי, התנגשה עם רכב אשר הגיע ממולה. כתוצאה מההתנגשות נזרק הרכב לתעלת עפר והמשאית התהפכה על צידה תוך נפילתה על מספר רכבים שנסעו בנתיב הנגדי.
כתוצאה מהתאונה נהרגו שלושה אנשים ונפצעו שמונה נוספים (ביניהם גם הנאשם).
בבקשת פסילת הרישיון עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד ביטון כי: " אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות כאמור בכתב האישום ותוך הפרת חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בהם כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה."
לשוויקי יוחסו עבירות של גרימת מוות ברשלנות (3 עבירות), נהיגה רשלנית וחבלה של ממש לאדם ורווח בין רכב לרכב (איש שמירת מרחק).
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע כתב אישום נגד עומר שוויקי (28) מירושלים, לאחר שנהג באופן רשלני וגרם לתאונת דרכים שכתוצאה ממנה נהרגו שלושה אנשים ונפצעו אנשים נוספים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון עולה כי ב 3.5.22 נהג שוויקי במשאית לכיוון קריית מלאכי. אותה שעה בנתיב נסיעתו עלה באש רכב וכתוצאה מכך, נוצר עומס תנועה כבד מאוד אשר גרם להאטת הרכבים. שיווקי אשר הגיע לאזור במהירות של 10 קמ"ש מעל המהירות המקסימלית המותרת, לא שם לב לעומס התנועה שלפניו, לא שמר מרחק מהרכב שלפניו ופגע עם חזית המשאית באחורי הרכב, תוך שבולם בלימת חירום ומסיט את המשאית לכיוון הנתיב הנגדי שמשמאלו. הרכב בו פגעה המשאית, נדחף קדימה וימינה תוך שהוא מתנגש באחורי הרכב שלפניו שאף הוא סטה והתנגש ברכב שלפניו. המשאית בה נהג שוויקי, אשר כאמור סטתה לנתיב הנגדי, התנגשה עם רכב אשר הגיע ממולה. כתוצאה מההתנגשות נזרק הרכב לתעלת עפר והמשאית התהפכה על צידה תוך נפילתה על מספר רכבים שנסעו בנתיב הנגדי.
כתוצאה מהתאונה נהרגו שלושה אנשים ונפצעו שמונה נוספים (ביניהם גם הנאשם).
בבקשת פסילת הרישיון עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד ביטון כי: " אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות כאמור בכתב האישום ותוך הפרת חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בהם כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה."
לשוויקי יוחסו עבירות של גרימת מוות ברשלנות (3 עבירות), נהיגה רשלנית וחבלה של ממש לאדם ורווח בין רכב לרכב (איש שמירת מרחק).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מעאד עטון, תושב העיר כבן 33, וזאת לאחר שביצע עבירות טרור במהלך השנתיים האחרונות.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד ישי זיגמן, הנאשם הינו אחיינו של מחמוד עטון, שותף לחטיפת ורצח החייל ניסים טולדנו ז"ל, אשר הורחק לטורקיה במסגרת הקלת עונשו כחלק משחרור גלעד שליט. במהלך שהותו של מחמוד בטורקיה קיימו השניים קשר אשר כלל שיחות טלפון ומפגשים על אדמת טורקיה. בשלב מסוים, נענה הנאשם להצעת מחמוד לפעול למען ארגון החמאס. הנאשם קיבל כספים ממחמוד ומאחרים וחילק כעשרות אלפי דולרים ושקלים, בהתאם להנחיותיו של מחמוד, למשפחות אסירי חמאס או משפחות פעילי חמאס שנהרגו על רקע פעילותם ומעורבותם בפעילות הארגון, וכן לאסירים שנכלאו על רקע פעילותם בארגון בתום ריצוי עונשם, הכל כתגמול מטעם חמאס. במסגרת אחת הפגישות בין השניים אמר מחמוד לנאשם כי ארגון חמאס מעוניין לבצע פיגוע משמעותי בירושלים, וכדוגמא לכך ציין כי היו מעוניינים לפגוע בח"כ איתמר בן גביר או לחילופין בדמות בכירה בשירות הביטחון הכללי, בעת שאלו ישהו בהר הבית. מחמוד הציע לנאשם לתכנן ולקדם חטיפת יהודי או חייל ורציחתו ובהמשך שימוש בגופתו לטובת מיקוח עם ממשלת ישראל בנוגע לאסירי חמאס. עם חזרת הנאשם לישראל, החל לעבד תכנית לביצוע חטיפת החייל. נוכח מעצרו לא עלה בידיו להתחיל ביישום התכנית. כמו כן, על פי כתב האישום, הנאשם השתתף בהפרות סדר בצור באהר שהתקיימו לאחר הפיגוע בו נרצחה החיילת נועה לזר ז"ל.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של חברות ופעילות בארגון טרור, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, קשר לפשע, התפרעות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
התיק נחקר על ידי המשטרה ושב"כ.
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים:
בעקבות בקשה של יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים-
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על פירוקה של עמותת אלחיראק אל שבאבי כפר קרע (ע"ר)
ביום ה- 22.11.22, הוגשה בבית המשפט המחוזי חיפה, בקשה למתן צו פירוק, כנגד עמותת אלחיראק אל שבאבי כפר קרע (ע"ר). בקשת הפירוק הוגשה בגין אי הגשת דיווחים ומסמכים ליחידת רשם העמותות, מאז הקמתה בשנת 2012 ואילך והיעדר שיתוף פעולה עם היחידה בניגוד להוראות לחוק העמותות– באופן המונע את יכולת היחידה לפקח על פעילות העמותה ולבקר את התנהלותה. כמו כן, הבקשה לפירוק עמותה הוגשה מהחשש להיעדר פעילות ממשית ואי קידום מטרות העמותה.
אתמול, 1.3.2023, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה על פירוקה של העמותה, וקבע מועד לדיון לבחינת מתן צו לחיסול העמותה ליום 20.9.23.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות: "הגשת דיווחים על ידי עמותות היא חובה מהותית וכלי לפיקוח בידי יחידת רשם העמותות, על מנת לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה ועושה שימוש בכספיה ובכספי תורמים לקידום המטרות שלשמן התקבלו, וכן על מנת לוודא שלא מתבצעת חלוקת רווחים אסורה או פעילות בניגוד למטרותיה או בניגוד להוראות החוק. אנו עומדים על כך שכל עמותה רשומה תגיש דיווחים בהתאם להוראות הדין, ושמחים על הכרת בית המשפט בחשיבות הרבה שבהגשת דיווחים על-פי דין ומתן צו לפירוקה של עמותה שאינה מדווחת והלכה למעשה אינה נתונה לפיקוח הנדרש".
בעקבות בקשה של יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים-
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על פירוקה של עמותת אלחיראק אל שבאבי כפר קרע (ע"ר)
ביום ה- 22.11.22, הוגשה בבית המשפט המחוזי חיפה, בקשה למתן צו פירוק, כנגד עמותת אלחיראק אל שבאבי כפר קרע (ע"ר). בקשת הפירוק הוגשה בגין אי הגשת דיווחים ומסמכים ליחידת רשם העמותות, מאז הקמתה בשנת 2012 ואילך והיעדר שיתוף פעולה עם היחידה בניגוד להוראות לחוק העמותות– באופן המונע את יכולת היחידה לפקח על פעילות העמותה ולבקר את התנהלותה. כמו כן, הבקשה לפירוק עמותה הוגשה מהחשש להיעדר פעילות ממשית ואי קידום מטרות העמותה.
אתמול, 1.3.2023, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה על פירוקה של העמותה, וקבע מועד לדיון לבחינת מתן צו לחיסול העמותה ליום 20.9.23.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות: "הגשת דיווחים על ידי עמותות היא חובה מהותית וכלי לפיקוח בידי יחידת רשם העמותות, על מנת לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה ועושה שימוש בכספיה ובכספי תורמים לקידום המטרות שלשמן התקבלו, וכן על מנת לוודא שלא מתבצעת חלוקת רווחים אסורה או פעילות בניגוד למטרותיה או בניגוד להוראות החוק. אנו עומדים על כך שכל עמותה רשומה תגיש דיווחים בהתאם להוראות הדין, ושמחים על הכרת בית המשפט בחשיבות הרבה שבהגשת דיווחים על-פי דין ומתן צו לפירוקה של עמותה שאינה מדווחת והלכה למעשה אינה נתונה לפיקוח הנדרש".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד עית אלעבדאללה אזרח סורי בגין חברות בארגון, ריגול, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור והסתננות.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד עדית עמיר, בסוף שנת 2019, הציע עבד אלרחמאן (בעלה של אחותו של הנאשם) לנאשם לאסוף מודיעין באזור מגוריו ובפרט באזור גדר הגבול שבין סוריה לישראל עבור "בטחון המדינה הסורי" בדגש על תנועות כוחות צה"ל בקרבתה ובכלל זה מהות הכוחות , סוג כלי הרכב , כמות כלי הרכב , שעות התנועה , כיווני הנסיעה וכו'. בגין פעילותו זו הובטח לנאשם כי תשולם לו משכורת חודשית, אשר לאורך הזמן תגדל וכן תינתן לו תעודה מטעם ביטחון המדינה, אשר תקל עליו בתנועה בצירים.
הנאשם נפגש עם פעיל חיזבאללה בשם אבו עלי אשר הציג את עצמו בהתחלה כמי שנמנה על הפיקוד של בטחון המדינה הסורי. אבו עלי הנחה את הנאשם ו עבד אלרחמאן לתצפת ולעקוב אחר פעילות כוחות צה"ל ומיד לאחר מכן לתעד בביתם את הדברים שראו בדוחות בכתב. בתחילת ההפעלה, נהגו הנאשם ועבד אלרחמאן לצאת בשעות היום אל תל אל אצבח ומשם תצפתו ועקבו אחר פעילות צה"ל. בהגיעם הביתה ערכו הנאשם ועבד אלרחמאן דוחות בכתב בהם תיעדו תנועות צה"ל לאורך הגדר. אבו עלי נהג להגיע אל בית הנאשם פעמיים בחודש ולהיפגש עמו ועם עבד אלרחמאן. במהלך מפגשים אלה קיבל אבו עלי את הדוחות שנערכו ע"י השניים ומסר להם משכורת.
ביום 21.5.22 נהרג עבד אלרחמאן במהלך פיצוץ. לאחר סיום האבל ביקש אבו עלי להיפגש עם הנאשם, במהלך הפגישה תחקר אבו עלי את הנאשם אודות זירת המוות של רחמאן והנחה אותו לצלם את המקום. אבו עלי התחייב בפני הנאשם כי חיזבאללה יתחקר מי אחראי למותו של עבד אלרחמאן. בשבועות שלאחר מכן נפגשו הנאשם ואבו עלי 5-6 פעמים. באחת הפעמים קיבל הנאשם משכורת וכן סכום של 500,000 ₪ עבור אחותו - אלמנתו של עבד אלרחמאן ביודעו כי מדובר בתגמול עבור פעילות עבד אלרחמאן לטובת חיזבאללה.
במהלך חודש 9/22, עדכן אבו עלי את הנאשם כי מדינת ישראל עומדת מאחורי חיסולו של עבד אלרחמאן באמצעות ירי טיל. בשלב זה, התבקש הנאשם לחדש את איסוף המידע אודות פעילות צה"ל . החל מחדש 9/2022 המשיך הנאשם לתצפת על פעילות כוחות צה"ל במרחב הגדר, כתב דוחות והעביר אותם לאבו עלי במפגשים הדו חודשיים הסדירים, שהתקיימו ביניהם. הנאשם קיבל עבור פעילותו זו משכורת חודשית בסך 180,000 לירות סוריות וכן סכום זהה עבור משפחתו של עבד אלרחמאן, ביודעו כי מדובר בתגמול על פעילותו של עבד אלרחמאן לטובת הארגון.
במהלך חודש 12/22, מסר אבו עלי לנאשם סכום של 4.5 מיליון לירות סוריות על מנת שימסור לאחותו – אלמנתו של עבד אלרחמאן כפיצוי, במהלך אחת הפגישות, מסר אבו עלי לנאשם מצלמה חדשה והנחה אותו להמשיך ולתעד באמצעותה את פעילות צה"ל. הנאשם פעל בהתאם להנחיית אבו עלי, תיעד תנועות צה"ל ומסר בפגישות את כרטיס הזכרון המלא לאבו עלי וזאת בכוונה לפגוע בבטחון המדינה.
ביום 27.1.23 בשעות הערב נעצר הנאשם ע"י מארב של כוחות צה"ל לאחר שנכנס לשטח ישראל.
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד עית אלעבדאללה אזרח סורי בגין חברות בארגון, ריגול, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור והסתננות.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד עדית עמיר, בסוף שנת 2019, הציע עבד אלרחמאן (בעלה של אחותו של הנאשם) לנאשם לאסוף מודיעין באזור מגוריו ובפרט באזור גדר הגבול שבין סוריה לישראל עבור "בטחון המדינה הסורי" בדגש על תנועות כוחות צה"ל בקרבתה ובכלל זה מהות הכוחות , סוג כלי הרכב , כמות כלי הרכב , שעות התנועה , כיווני הנסיעה וכו'. בגין פעילותו זו הובטח לנאשם כי תשולם לו משכורת חודשית, אשר לאורך הזמן תגדל וכן תינתן לו תעודה מטעם ביטחון המדינה, אשר תקל עליו בתנועה בצירים.
הנאשם נפגש עם פעיל חיזבאללה בשם אבו עלי אשר הציג את עצמו בהתחלה כמי שנמנה על הפיקוד של בטחון המדינה הסורי. אבו עלי הנחה את הנאשם ו עבד אלרחמאן לתצפת ולעקוב אחר פעילות כוחות צה"ל ומיד לאחר מכן לתעד בביתם את הדברים שראו בדוחות בכתב. בתחילת ההפעלה, נהגו הנאשם ועבד אלרחמאן לצאת בשעות היום אל תל אל אצבח ומשם תצפתו ועקבו אחר פעילות צה"ל. בהגיעם הביתה ערכו הנאשם ועבד אלרחמאן דוחות בכתב בהם תיעדו תנועות צה"ל לאורך הגדר. אבו עלי נהג להגיע אל בית הנאשם פעמיים בחודש ולהיפגש עמו ועם עבד אלרחמאן. במהלך מפגשים אלה קיבל אבו עלי את הדוחות שנערכו ע"י השניים ומסר להם משכורת.
ביום 21.5.22 נהרג עבד אלרחמאן במהלך פיצוץ. לאחר סיום האבל ביקש אבו עלי להיפגש עם הנאשם, במהלך הפגישה תחקר אבו עלי את הנאשם אודות זירת המוות של רחמאן והנחה אותו לצלם את המקום. אבו עלי התחייב בפני הנאשם כי חיזבאללה יתחקר מי אחראי למותו של עבד אלרחמאן. בשבועות שלאחר מכן נפגשו הנאשם ואבו עלי 5-6 פעמים. באחת הפעמים קיבל הנאשם משכורת וכן סכום של 500,000 ₪ עבור אחותו - אלמנתו של עבד אלרחמאן ביודעו כי מדובר בתגמול עבור פעילות עבד אלרחמאן לטובת חיזבאללה.
במהלך חודש 9/22, עדכן אבו עלי את הנאשם כי מדינת ישראל עומדת מאחורי חיסולו של עבד אלרחמאן באמצעות ירי טיל. בשלב זה, התבקש הנאשם לחדש את איסוף המידע אודות פעילות צה"ל . החל מחדש 9/2022 המשיך הנאשם לתצפת על פעילות כוחות צה"ל במרחב הגדר, כתב דוחות והעביר אותם לאבו עלי במפגשים הדו חודשיים הסדירים, שהתקיימו ביניהם. הנאשם קיבל עבור פעילותו זו משכורת חודשית בסך 180,000 לירות סוריות וכן סכום זהה עבור משפחתו של עבד אלרחמאן, ביודעו כי מדובר בתגמול על פעילותו של עבד אלרחמאן לטובת הארגון.
במהלך חודש 12/22, מסר אבו עלי לנאשם סכום של 4.5 מיליון לירות סוריות על מנת שימסור לאחותו – אלמנתו של עבד אלרחמאן כפיצוי, במהלך אחת הפגישות, מסר אבו עלי לנאשם מצלמה חדשה והנחה אותו להמשיך ולתעד באמצעותה את פעילות צה"ל. הנאשם פעל בהתאם להנחיית אבו עלי, תיעד תנועות צה"ל ומסר בפגישות את כרטיס הזכרון המלא לאבו עלי וזאת בכוונה לפגוע בבטחון המדינה.
ביום 27.1.23 בשעות הערב נעצר הנאשם ע"י מארב של כוחות צה"ל לאחר שנכנס לשטח ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט מרדכי לוי) הרשיע את סבטלנה גנזדילוב (53) תושבת גבעתיים בעבירות זנות ובעבירות כלכליות, זאת לאחר שניהלה רשת בתי עסק לעיסוק בזנות.
על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), גנזדילוב ניהלה במשך כחמש שנים רשת בתי עסק לעיסוק בזנות, בדירות שונות ברחבי גוש דן והשרון, בהן העסיקה נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין. הנאשמת קשרה קשר עם גורמים מחוץ ישראל, לגרום לנשים לעזוב את מדינתן לשם עיסוק בזנות ובמהלך 2019-2020 הובאו לישראל 4 נשים לצורך זה. גנזדילוב העסיקה את הנשים במתן שירותי מין שישה ימים בשבוע במשמרות שאורכן כ 12-13 שעות, תוך שהיא לוקחת לעצמה חלק נכבד מדמי האתנן (התשלום) שהרוויחו הבנות. בנוסף, גנזדילוב השמיטה הכנסה מפעילות בתי הבושת בסכום של מיליוני שקלים תוך שהיא פועלת באופן שיטתי ועקבי להסתרת הכספים שהפיקה מבית הבושת.
בתום הדיון ציינו עו"ד שניהלו את התיק אלעד דיין וענבל גולדשטוף, מפרקליטות מחוז ת"א פלילי כי: " בתום ניהול משפט ממושך ומורכב הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את הנאשמת במלוא העבירות שיוחסו לה בכתב האישום. בית משפט קבע כי הנאשמת הפעילה אופרציה של הבאת נשים מחו"ל לצורך מתן שירותי מין בישראל, בתיווך סוכנות מחו"ל. עוד נקבע כי הנאשמת הפעילה שבעה בתי בושת באזור המרכז וחיה על רווחי הנשים, שנתנו שירותי מין במשמרות של 12 שעות ביממה. בנוסף לאלה, הורשעה הנאשמת בעבירות כלכליות חמורות של הלבנת הון והעלמת מיסים בסכומים של מיליוני ₪, בגין הכנסותיה מעבירות אלה."
כאמור כבוד השופט לוי הרשיע את גנזדילוב בארבע עבירות של גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, קשירת קשר לפשע, סרסרות, פרסום שירותי זנות של בגיר, הבאת אדם לידי זנות, החזקת מקום לשם זנות, השמטת מס בגובה של 3.94 מיליון ש"ח והלבנת הון אסורה.
מצ"ב הכרעת הדין.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט מרדכי לוי) הרשיע את סבטלנה גנזדילוב (53) תושבת גבעתיים בעבירות זנות ובעבירות כלכליות, זאת לאחר שניהלה רשת בתי עסק לעיסוק בזנות.
על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), גנזדילוב ניהלה במשך כחמש שנים רשת בתי עסק לעיסוק בזנות, בדירות שונות ברחבי גוש דן והשרון, בהן העסיקה נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין. הנאשמת קשרה קשר עם גורמים מחוץ ישראל, לגרום לנשים לעזוב את מדינתן לשם עיסוק בזנות ובמהלך 2019-2020 הובאו לישראל 4 נשים לצורך זה. גנזדילוב העסיקה את הנשים במתן שירותי מין שישה ימים בשבוע במשמרות שאורכן כ 12-13 שעות, תוך שהיא לוקחת לעצמה חלק נכבד מדמי האתנן (התשלום) שהרוויחו הבנות. בנוסף, גנזדילוב השמיטה הכנסה מפעילות בתי הבושת בסכום של מיליוני שקלים תוך שהיא פועלת באופן שיטתי ועקבי להסתרת הכספים שהפיקה מבית הבושת.
בתום הדיון ציינו עו"ד שניהלו את התיק אלעד דיין וענבל גולדשטוף, מפרקליטות מחוז ת"א פלילי כי: " בתום ניהול משפט ממושך ומורכב הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את הנאשמת במלוא העבירות שיוחסו לה בכתב האישום. בית משפט קבע כי הנאשמת הפעילה אופרציה של הבאת נשים מחו"ל לצורך מתן שירותי מין בישראל, בתיווך סוכנות מחו"ל. עוד נקבע כי הנאשמת הפעילה שבעה בתי בושת באזור המרכז וחיה על רווחי הנשים, שנתנו שירותי מין במשמרות של 12 שעות ביממה. בנוסף לאלה, הורשעה הנאשמת בעבירות כלכליות חמורות של הלבנת הון והעלמת מיסים בסכומים של מיליוני ₪, בגין הכנסותיה מעבירות אלה."
כאמור כבוד השופט לוי הרשיע את גנזדילוב בארבע עבירות של גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות, קשירת קשר לפשע, סרסרות, פרסום שירותי זנות של בגיר, הבאת אדם לידי זנות, החזקת מקום לשם זנות, השמטת מס בגובה של 3.94 מיליון ש"ח והלבנת הון אסורה.
מצ"ב הכרעת הדין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד רואד מנסור ואבראהים מנסור, תושבי ראמה בגין הצתת מיניבוסים, שימוש ברכב ללא רשות, הפרעה לשוטרים ועבירות תעבורה רבות ועוד.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד מאיה מצליח, הנאשמים, שני בני דודים, יחד עם אדם נוסף שזהותו לא ידועה, החליטו להצית מיניבוסים שבבעלות של חברת "אלקטרה אפיקים".
לצורך כך הצטיידו ברכב גנוב ובמהלך ליל ה 30/1/23 הציתו שלושה מיניבוסים של החברה בדיר חנא וסלאמה, כולם חנו בשכונות מגורים. לאחר הצתת המיניבוס השלישי, נמלטו שני הנאשמים תוך כדי שנוהגים בצורה פרועה ואף בניגוד לכיוון התנועה. ניידת של משטרה שראתה את הנאשמים חוצים את הצומת באור אדום החלה לדלוק אחריהם ואלו המשיכו בנסיעתם הפרועה והחל מרדף.
במהלך המרדף, הנאשמים המשיכו בנסיעתם הפרועה גם בתוך ישובי האזור וגם בחזרה בכביש הבינעירוני. לאחר רבע שעה, נכנסו הנאשמים לדרך עפר ללא מוצא, שם נתקע הרכב בתלולית עפר. בשלב זה ירדו השלושה מהרכב והחלו במנוסה רגלית. רק לאחר ירי אזהרה באוויר ע"י כוחות המשטרה, עצרו מנוסתם, כשחשוד הנוסף הצליח להימלט וטרם נעצר.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד מצליח כי: "מסוכנות הנאשמים נלמדת גם מטיב המעשים ועזות המצח שהפגינו, בכך שבתוך חצי שעה, באישון לילה, עברו מזירה לזירה והציתו שלושה מיניבוסים בשכונות מגורים, תוך שהם מתעלמים מהסיכון שכרוך באש המתלקחת, האפשרות כי תתפשט ותביא לפגיעה בחיי אדם.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של הצתה, שימוש ברכב ללא רשות, מעשה פזיזות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, אי ציות להוראת שוטר, עקיפה בקו הפרדה רציף, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה בכיוון ההפוך וחובת פוליסה.
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד רואד מנסור ואבראהים מנסור, תושבי ראמה בגין הצתת מיניבוסים, שימוש ברכב ללא רשות, הפרעה לשוטרים ועבירות תעבורה רבות ועוד.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד מאיה מצליח, הנאשמים, שני בני דודים, יחד עם אדם נוסף שזהותו לא ידועה, החליטו להצית מיניבוסים שבבעלות של חברת "אלקטרה אפיקים".
לצורך כך הצטיידו ברכב גנוב ובמהלך ליל ה 30/1/23 הציתו שלושה מיניבוסים של החברה בדיר חנא וסלאמה, כולם חנו בשכונות מגורים. לאחר הצתת המיניבוס השלישי, נמלטו שני הנאשמים תוך כדי שנוהגים בצורה פרועה ואף בניגוד לכיוון התנועה. ניידת של משטרה שראתה את הנאשמים חוצים את הצומת באור אדום החלה לדלוק אחריהם ואלו המשיכו בנסיעתם הפרועה והחל מרדף.
במהלך המרדף, הנאשמים המשיכו בנסיעתם הפרועה גם בתוך ישובי האזור וגם בחזרה בכביש הבינעירוני. לאחר רבע שעה, נכנסו הנאשמים לדרך עפר ללא מוצא, שם נתקע הרכב בתלולית עפר. בשלב זה ירדו השלושה מהרכב והחלו במנוסה רגלית. רק לאחר ירי אזהרה באוויר ע"י כוחות המשטרה, עצרו מנוסתם, כשחשוד הנוסף הצליח להימלט וטרם נעצר.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד מצליח כי: "מסוכנות הנאשמים נלמדת גם מטיב המעשים ועזות המצח שהפגינו, בכך שבתוך חצי שעה, באישון לילה, עברו מזירה לזירה והציתו שלושה מיניבוסים בשכונות מגורים, תוך שהם מתעלמים מהסיכון שכרוך באש המתלקחת, האפשרות כי תתפשט ותביא לפגיעה בחיי אדם.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של הצתה, שימוש ברכב ללא רשות, מעשה פזיזות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, אי ציות להוראת שוטר, עקיפה בקו הפרדה רציף, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה בכיוון ההפוך וחובת פוליסה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לוד כתב אישום נגד עלי נאג'ר (62) מעכו ושני ילדיו מוסא נאג'ר (31) מנהריה ועיסא נאג'ר (27) מעכו, עיזאת ג'רושי (63) ושני ילדיו אמיר ג'רושי (27) ומחמד ג'רושי (36) מרמלה וכנגד אדם ג'רושי (25) מרמלה. זאת לאחר שסחטו מהמתלונן מאות אלפי שקלים, תוך שימוש במוניטין העברייני שלהם.
מכתב האישום עולה כי במהלך שנת 2018 פנה אל המתלונן אדם שביקש לסייע לו להסדיר את חוב שיש לו, המתלונן שהכיר את המוניטין העברייני של משפחת נאג'ר פנה אליהם שיסייעו לו. לאור האמור, נערכה פגישה שבמהלכה סוכם על אופן פירעון החוב. מספר ימים לאחר הפגישה פנה עלי נאג'ר אל המתלונן והציג לו מצג לפיו גורמים ממשפחת חרירי דורשים מהמתלונן תשלום "פרוטקשיין" בסכום של 300 אלף ₪, תוך שהוא מציין בפניו כי הבהיר לאותם הגורמים שהמתלונן עובד עם הבן שלו מוסא ושלא יגעו בו. לאור האמור העביר המתלונן לנאשמים תשלומים עבור צרכיהם, כלי רכב, כסף מזומן, כמו כן העבירו הנאשמים לבעלותם 66% מהעסק של המתלונן, כאשר סך הכספים והנכסים שהעביר המתלונן הסתכמו בכ-286 אלף ₪. כמו כן פנה המתלונן למוסא על מנת שיסייע לד"ר ש. שהיה אחד מלקוחותיו, בעקבות האמור החלו הנאשמים לחייב את ד"ר ש. לעבוד בעבורם וכן להמשיך ולהזמין מהעסק של המתלונן.
במהלך חודש מרץ 2019 שוחח ד"ר ש. עם אדם נוסף וטען בפניו שהוא נסחט על ידי המתלונן. בבדיקה שערך אותו אדם הבהיר לו המתלונן כי הוא נסחט על ידי משפחת נאג'ר. לאור דבריו במהלך 2019 פנה אותו אדם אל עיזאת ג'רושי, אשר זימן אליו את המתלונן לפגישה בה היו נוכחים בין היתר גם ילדיו אמיר ומחמד. בהמשך זימן עיזאת את עלי מוסא ועיסא נג'אר לפגישת בוררות, במהלכה נכח גם אדם ג'רושי. במהלך הפגישה הטיח מחמד ג'רושי בעלי נאג'ר "על מה לקחת את כל הכסף הזה?", "מי אתה שאתה תיקח פרוטקשיין?". בהמשך הפגישה קבע אמיר ג'רושי כי המשפחת נאג'ר יחזירו למתלוננים את הרכבים שרכש עבורם וחלק מהרכוש וקבע כי הנאג'רים ישלמו למתלונן 12 אלף ₪. בסמוך לכך הוזמן המתלונן לפגישה עם עיזאת ג'רושי במסגרתה נדרש לשלם 500 אלף ₪ עבור הטיפול בנאג'רים או לחלופין, שמחמד ג'רושי יקבל שותפות בעסק שבבעלות המתלונן. נוכח האיומים והקושי לעמוד בדרישות העביר המתלונן את העסק שלו למקום אחר, על האף האמור המשיך מחמד ג'רושי לאיים על המתלונן.
במועד שאינו יודע הציע למתלונן גורם הקשור למשפחת אבו לטיף, כי ייחלץ אותו מהסחיטה. המתלונן נענה להצעה ונפגש עם נידאל אבו לטיף. במסגרת הפגישה התקשר אבו לטיף לעיזאת ג'רושי והבהיר לו שהמתלונן עבר להיות תחת חסותו.
במסגרת הבקשה להארכת מעצר שהוגשה נגד הנאשמים צוין כי: " עבירות הסחיטה באיומים והעבירות הכלכליות שביצעו המשיבים 6-1, מלמדות שאימת הדין לא מוטלת עליהם. יתרה מכך, חומר החקירה מגלה מערך שיתופי פעולה בין מעורבים שונים לשם הטלת אימה האחד על השני, כמפורט בכתב האישום."
לעלי נאג'ר, מוסא נאג'ר ועיסא נאג'ר יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור ולמוסא ועיסא גם יוחסה עבירה של השמטת הכנסה זאת לאחר שפעלו על מנת להסתיר את מקורו ואת זהות בעלי הזכויות בו; לעיזאת ג'רושי, אמיר ג'רושי ומחמד ג'רושי יוחסו עבירות של סחיטה באיומים ולאדם ג'רושי יוחסה עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות זאת לאחר שבמהלך פגישת הבוררות הכה את מוסא נאג'ר, זרק לעברו כלי זכוכית, ואמר לו: 'אתה אומר ג'רושי בכיס שלי? נז**ן אותך'.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לוד כתב אישום נגד עלי נאג'ר (62) מעכו ושני ילדיו מוסא נאג'ר (31) מנהריה ועיסא נאג'ר (27) מעכו, עיזאת ג'רושי (63) ושני ילדיו אמיר ג'רושי (27) ומחמד ג'רושי (36) מרמלה וכנגד אדם ג'רושי (25) מרמלה. זאת לאחר שסחטו מהמתלונן מאות אלפי שקלים, תוך שימוש במוניטין העברייני שלהם.
מכתב האישום עולה כי במהלך שנת 2018 פנה אל המתלונן אדם שביקש לסייע לו להסדיר את חוב שיש לו, המתלונן שהכיר את המוניטין העברייני של משפחת נאג'ר פנה אליהם שיסייעו לו. לאור האמור, נערכה פגישה שבמהלכה סוכם על אופן פירעון החוב. מספר ימים לאחר הפגישה פנה עלי נאג'ר אל המתלונן והציג לו מצג לפיו גורמים ממשפחת חרירי דורשים מהמתלונן תשלום "פרוטקשיין" בסכום של 300 אלף ₪, תוך שהוא מציין בפניו כי הבהיר לאותם הגורמים שהמתלונן עובד עם הבן שלו מוסא ושלא יגעו בו. לאור האמור העביר המתלונן לנאשמים תשלומים עבור צרכיהם, כלי רכב, כסף מזומן, כמו כן העבירו הנאשמים לבעלותם 66% מהעסק של המתלונן, כאשר סך הכספים והנכסים שהעביר המתלונן הסתכמו בכ-286 אלף ₪. כמו כן פנה המתלונן למוסא על מנת שיסייע לד"ר ש. שהיה אחד מלקוחותיו, בעקבות האמור החלו הנאשמים לחייב את ד"ר ש. לעבוד בעבורם וכן להמשיך ולהזמין מהעסק של המתלונן.
במהלך חודש מרץ 2019 שוחח ד"ר ש. עם אדם נוסף וטען בפניו שהוא נסחט על ידי המתלונן. בבדיקה שערך אותו אדם הבהיר לו המתלונן כי הוא נסחט על ידי משפחת נאג'ר. לאור דבריו במהלך 2019 פנה אותו אדם אל עיזאת ג'רושי, אשר זימן אליו את המתלונן לפגישה בה היו נוכחים בין היתר גם ילדיו אמיר ומחמד. בהמשך זימן עיזאת את עלי מוסא ועיסא נג'אר לפגישת בוררות, במהלכה נכח גם אדם ג'רושי. במהלך הפגישה הטיח מחמד ג'רושי בעלי נאג'ר "על מה לקחת את כל הכסף הזה?", "מי אתה שאתה תיקח פרוטקשיין?". בהמשך הפגישה קבע אמיר ג'רושי כי המשפחת נאג'ר יחזירו למתלוננים את הרכבים שרכש עבורם וחלק מהרכוש וקבע כי הנאג'רים ישלמו למתלונן 12 אלף ₪. בסמוך לכך הוזמן המתלונן לפגישה עם עיזאת ג'רושי במסגרתה נדרש לשלם 500 אלף ₪ עבור הטיפול בנאג'רים או לחלופין, שמחמד ג'רושי יקבל שותפות בעסק שבבעלות המתלונן. נוכח האיומים והקושי לעמוד בדרישות העביר המתלונן את העסק שלו למקום אחר, על האף האמור המשיך מחמד ג'רושי לאיים על המתלונן.
במועד שאינו יודע הציע למתלונן גורם הקשור למשפחת אבו לטיף, כי ייחלץ אותו מהסחיטה. המתלונן נענה להצעה ונפגש עם נידאל אבו לטיף. במסגרת הפגישה התקשר אבו לטיף לעיזאת ג'רושי והבהיר לו שהמתלונן עבר להיות תחת חסותו.
במסגרת הבקשה להארכת מעצר שהוגשה נגד הנאשמים צוין כי: " עבירות הסחיטה באיומים והעבירות הכלכליות שביצעו המשיבים 6-1, מלמדות שאימת הדין לא מוטלת עליהם. יתרה מכך, חומר החקירה מגלה מערך שיתופי פעולה בין מעורבים שונים לשם הטלת אימה האחד על השני, כמפורט בכתב האישום."
לעלי נאג'ר, מוסא נאג'ר ועיסא נאג'ר יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור ולמוסא ועיסא גם יוחסה עבירה של השמטת הכנסה זאת לאחר שפעלו על מנת להסתיר את מקורו ואת זהות בעלי הזכויות בו; לעיזאת ג'רושי, אמיר ג'רושי ומחמד ג'רושי יוחסו עבירות של סחיטה באיומים ולאדם ג'רושי יוחסה עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות זאת לאחר שבמהלך פגישת הבוררות הכה את מוסא נאג'ר, זרק לעברו כלי זכוכית, ואמר לו: 'אתה אומר ג'רושי בכיס שלי? נז**ן אותך'.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד סשה דקולה (25) מיבנה, קובי פרץ (23) וירין ימין (21) מחולון אשר באמצעות שליחת מסרונים כוזבים, תכנות דפי אינטרנט מזויפים, התחזות לעובדי בנק ועוד הוציאו במרמה כספים מחשבונות בנק של מאות אנשים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אלעד ברק עולה כי הנאשמים עשו שימוש במאגרי מידע אשר נפרצו והופצו על מנת לשלוח מצגי שווא לעשרות אלפי אנשים והשתמשו בבלדרים אשר משכו מחשבונות בנק שנפרצו כספים באמצעות שירות משיכות מזומנים ללא כרטיס חיוב, על מנת שלא ניתן יהיה להתחקות אחריהם. בחלק מן המקרים, משכו דקולה ופרץ כספים בעצמם. במסגרת תכנית המרמה השתלטו וחדרו הנאשמים ל-310 חשבונות בבנק הפועלים מהם קיבלו במרמה כ-1,556,131 ₪, ניסו לקבל הלוואות במרמה מאותו הבנק ולמשוך מזומן בסכום 727,600 ₪, השתלטו וחדרו לחשבונות בבנק לאומי ובנק דיסקונט מהם קיבלו במרמה כ-12,400 ₪.
כך למשל תכנת ימין או מי מטעמו דף אינטרנט הנחזה להיות דף המשויך לבנק הפועלים, כאשר הזנת הפרטים בדף לא הובילה לכניסה לחשבון הלקוח אלא שלחה את הפרטים שהוזנו על-ידי המשתמש לידי הנאשמים ("פישינג"). על מנת להוביל אנשים לאותו העמוד, שלחו מסרונים ללקוחות הבנק במסגרתם נטען כי בשל "פעילות חשודה" יש להיכנס לקישור המוביל לדף ולהזין את פרטיהם האישיים. לאחר קבלת המידע נשלח מסרון נוסף הנחזה להישלח מבנק הפועלים לפיו נציג מטעם הבנק יצור קשר עם הלקוחות. במקביל, הזינו הנאשמים או מי מטעמם את פרטי הלקוחות באתר של בנק הפועלים במטרה לשנות את פרטי הלקוחות למספרי פלאפון המצויים בשליטתם ושימושם, התקשרו אל לקוחות הבנק והציגו עצמם כעובדי הבנק תוך שהם משכנעים את הלקוחות למסור את קוד האימות. בעקבות מצג שווא זה קיבלו הנאשמים במרמה שליטה בחשבון הבנק של הלקוחות.
עם קבלת השליטה בחשבונות הבנק משכו הנאשמים כ-655,300 ₪ באמצעות שירות "משיכה ללא כרטיס". בנוסף בחלק מהמקרים, תוך שימוש בשליטה בחשבון שהתקבלה במרמה, שילמו הנאשמים באמצעות העברות בנקאיות ויישומונים לנותני שירות שונים כגון מוניות ומוצרים שונים סכום של כ 900,800 ₪. כמו כן, הנאשמים, שהתחזו ללקוחות הבנק ניסו לקבל במרמה הלוואה מבנק הפועלים בגובה של מאות אלפי שקלים ואף ניסו למשוך כספים מכספומטים באמצעות קוד אימות שהתקבל במרמה אך הדבר לא עלה בידם בשל אבטחת הבנק.
במקרה אחר תכנת ימין או מי מטעמו דפי אינטרנט הנחזים להיות משויכים לבנק לאומי ובנק דיסקונט. לאחר שקבלו במרמה את השליטה בחשבונות הבנק, באותה השיטה, משכו הנאשמים 8,400 ₪ מבנק לאומי ו-4,000 ₪ מבנק דיסקונט באמצעות שירות "משיכה ללא כרטיס".
עו"ד אלעד ברק מפרקליטות מחוז תל אביב ציין בבקשת המעצר כי "מסוכנות המשיבים נלמדת ראשית ממעשי העבירה הרבים שנעשו בתקופת זמן קצרה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכלפי מספר רב של קורבנות. מסוכנות זו גדלה ומתעצמת נוכח העובדה כי העבירות מושא כתב האישום יכולות להתבצע מכל מקום בו יש חיבור מרשתת זמין, תוך שימוש בבלדרים כאמור בכתב האישום ומשכך קיים חשש ממשי שהמשיבים יחזרו לפגוע בציבור ככל שישתחררו."
כתב האישום מייחס לדקולה, פרץ וימין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, פעולה שתוצאתה מידע כוזב במחשב בצוותא חדא, כותב תוכנה שתוצאתה מידע כוזב במחשב בצוותא חדא, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת בצוותא חדא, ניהול והחזקת מאגר מידע בצוותא חדא. לדקולה מיוחסת בנוסף עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולימין מיוחסות בנוסף עבירות של הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה זאת לאחר שהפר החלטת בית משפט שהטילה עליו תנאים מגבילים ביניהם אסור גישה לכל אמצעי אלקטרוני חכם, מעצר באמצעות איזוק אלקטרוני וכו'. למרות האמור ימין קרע את האזיק האלקטרוני ויצא בכמה מקרים ממקום הפיקוח בניגוד לתנאים המגבילים, שיקר לשוטר שעצר אותו לבדיקה. כמו כן ניסה לשבש הליכי משפט ואף לגרום לדקולה תמורת 350,000 ₪ ושעון "רולקס" למסור עדות שקר בחקירתו.
התיק נחקר ע"י מחלק פשיעה מקוונת מחוז מרכז במשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד סשה דקולה (25) מיבנה, קובי פרץ (23) וירין ימין (21) מחולון אשר באמצעות שליחת מסרונים כוזבים, תכנות דפי אינטרנט מזויפים, התחזות לעובדי בנק ועוד הוציאו במרמה כספים מחשבונות בנק של מאות אנשים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אלעד ברק עולה כי הנאשמים עשו שימוש במאגרי מידע אשר נפרצו והופצו על מנת לשלוח מצגי שווא לעשרות אלפי אנשים והשתמשו בבלדרים אשר משכו מחשבונות בנק שנפרצו כספים באמצעות שירות משיכות מזומנים ללא כרטיס חיוב, על מנת שלא ניתן יהיה להתחקות אחריהם. בחלק מן המקרים, משכו דקולה ופרץ כספים בעצמם. במסגרת תכנית המרמה השתלטו וחדרו הנאשמים ל-310 חשבונות בבנק הפועלים מהם קיבלו במרמה כ-1,556,131 ₪, ניסו לקבל הלוואות במרמה מאותו הבנק ולמשוך מזומן בסכום 727,600 ₪, השתלטו וחדרו לחשבונות בבנק לאומי ובנק דיסקונט מהם קיבלו במרמה כ-12,400 ₪.
כך למשל תכנת ימין או מי מטעמו דף אינטרנט הנחזה להיות דף המשויך לבנק הפועלים, כאשר הזנת הפרטים בדף לא הובילה לכניסה לחשבון הלקוח אלא שלחה את הפרטים שהוזנו על-ידי המשתמש לידי הנאשמים ("פישינג"). על מנת להוביל אנשים לאותו העמוד, שלחו מסרונים ללקוחות הבנק במסגרתם נטען כי בשל "פעילות חשודה" יש להיכנס לקישור המוביל לדף ולהזין את פרטיהם האישיים. לאחר קבלת המידע נשלח מסרון נוסף הנחזה להישלח מבנק הפועלים לפיו נציג מטעם הבנק יצור קשר עם הלקוחות. במקביל, הזינו הנאשמים או מי מטעמם את פרטי הלקוחות באתר של בנק הפועלים במטרה לשנות את פרטי הלקוחות למספרי פלאפון המצויים בשליטתם ושימושם, התקשרו אל לקוחות הבנק והציגו עצמם כעובדי הבנק תוך שהם משכנעים את הלקוחות למסור את קוד האימות. בעקבות מצג שווא זה קיבלו הנאשמים במרמה שליטה בחשבון הבנק של הלקוחות.
עם קבלת השליטה בחשבונות הבנק משכו הנאשמים כ-655,300 ₪ באמצעות שירות "משיכה ללא כרטיס". בנוסף בחלק מהמקרים, תוך שימוש בשליטה בחשבון שהתקבלה במרמה, שילמו הנאשמים באמצעות העברות בנקאיות ויישומונים לנותני שירות שונים כגון מוניות ומוצרים שונים סכום של כ 900,800 ₪. כמו כן, הנאשמים, שהתחזו ללקוחות הבנק ניסו לקבל במרמה הלוואה מבנק הפועלים בגובה של מאות אלפי שקלים ואף ניסו למשוך כספים מכספומטים באמצעות קוד אימות שהתקבל במרמה אך הדבר לא עלה בידם בשל אבטחת הבנק.
במקרה אחר תכנת ימין או מי מטעמו דפי אינטרנט הנחזים להיות משויכים לבנק לאומי ובנק דיסקונט. לאחר שקבלו במרמה את השליטה בחשבונות הבנק, באותה השיטה, משכו הנאשמים 8,400 ₪ מבנק לאומי ו-4,000 ₪ מבנק דיסקונט באמצעות שירות "משיכה ללא כרטיס".
עו"ד אלעד ברק מפרקליטות מחוז תל אביב ציין בבקשת המעצר כי "מסוכנות המשיבים נלמדת ראשית ממעשי העבירה הרבים שנעשו בתקופת זמן קצרה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכלפי מספר רב של קורבנות. מסוכנות זו גדלה ומתעצמת נוכח העובדה כי העבירות מושא כתב האישום יכולות להתבצע מכל מקום בו יש חיבור מרשתת זמין, תוך שימוש בבלדרים כאמור בכתב האישום ומשכך קיים חשש ממשי שהמשיבים יחזרו לפגוע בציבור ככל שישתחררו."
כתב האישום מייחס לדקולה, פרץ וימין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, פעולה שתוצאתה מידע כוזב במחשב בצוותא חדא, כותב תוכנה שתוצאתה מידע כוזב במחשב בצוותא חדא, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת בצוותא חדא, ניהול והחזקת מאגר מידע בצוותא חדא. לדקולה מיוחסת בנוסף עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולימין מיוחסות בנוסף עבירות של הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה זאת לאחר שהפר החלטת בית משפט שהטילה עליו תנאים מגבילים ביניהם אסור גישה לכל אמצעי אלקטרוני חכם, מעצר באמצעות איזוק אלקטרוני וכו'. למרות האמור ימין קרע את האזיק האלקטרוני ויצא בכמה מקרים ממקום הפיקוח בניגוד לתנאים המגבילים, שיקר לשוטר שעצר אותו לבדיקה. כמו כן ניסה לשבש הליכי משפט ואף לגרום לדקולה תמורת 350,000 ₪ ושעון "רולקס" למסור עדות שקר בחקירתו.
התיק נחקר ע"י מחלק פשיעה מקוונת מחוז מרכז במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סאמר אבו עסא (27) ועלא אבו עסא (31) מאום בטין זאת לאחר שביחד עם ראלב אבו עסא חטפו שני אחים ולאחר שירו באחד מהם השאירו אותו מדמם ומחוסר הכרה לצד הדרך.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת במועדים שונים הגיע ראלב לחנות שבבעלות משפחת המתלוננים ודרש מהם כספים או מוצרים, תוך שהוא מציין שזה בתמורה לשמירה אותה הוא מספק להם.
במועד שאינו ידוע החליטו הנאשמים וראלב לחטוף את המתלוננים. לאור האמור, במהלך חודש ינואר הגיעו השלושה לחנות של המתלוננים ודרשו מהם לצאת וללכת לכיוון הרכב על מנת לשוחח איתם. כאשר הגיעו המתלוננים אל הרכב הכינסו הנאשמים וראלב את אחד המתלוננים לרכב בכוח.
בשלב זה הורה ראלב, לעלא להיכנס לחנות ולירות באחיהם של המתלוננים. עלא נכנס לחנות, הבחין כי האח אינו במקום, גנב כ 2000 ₪ מהקופה ויצא לכיוון הרכב והתיישב לצדו של המתלונן השני.
בהמשך לאמור, לאחר דין ודברים בין מתלונן הראשון לראלב ולנאשמים, שלף ראלב אקדח, הכה באמצעותו במצחו של המתלונן וירה מספר פעמים לעבר רגליו ובטנו. למרות בקשתו של המתלונן השני כי יפנו את אחיו לקבלת טיפול רפואי, כאשר הגיעו לצומת אבו כף השליך ראלב את המתלונן מחוץ לרכב והמשיך בנסיעה מהמקום, בעוד המתלונן שרוע על הקרקע, מתבוסס בדמו ומחוסר הכרה. הנאשמים וראלב התעלמו מבקשותיו של המתלונן השני כי ישחררו אותו ולקחו אותו לשטח מיוער באזור היישוב אום בטין, שם בשלב מאוחר יותר שחררו אותו.
המתלונן הראשון פונה על ידי עוברי אורח למרפאה באום בטין ובשלב מאוחר יותר הובהל לבית החולים סורוקה.
לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם חבלה חמורה, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק (נשיאה והובלה) וגניבה.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סאמר אבו עסא (27) ועלא אבו עסא (31) מאום בטין זאת לאחר שביחד עם ראלב אבו עסא חטפו שני אחים ולאחר שירו באחד מהם השאירו אותו מדמם ומחוסר הכרה לצד הדרך.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת במועדים שונים הגיע ראלב לחנות שבבעלות משפחת המתלוננים ודרש מהם כספים או מוצרים, תוך שהוא מציין שזה בתמורה לשמירה אותה הוא מספק להם.
במועד שאינו ידוע החליטו הנאשמים וראלב לחטוף את המתלוננים. לאור האמור, במהלך חודש ינואר הגיעו השלושה לחנות של המתלוננים ודרשו מהם לצאת וללכת לכיוון הרכב על מנת לשוחח איתם. כאשר הגיעו המתלוננים אל הרכב הכינסו הנאשמים וראלב את אחד המתלוננים לרכב בכוח.
בשלב זה הורה ראלב, לעלא להיכנס לחנות ולירות באחיהם של המתלוננים. עלא נכנס לחנות, הבחין כי האח אינו במקום, גנב כ 2000 ₪ מהקופה ויצא לכיוון הרכב והתיישב לצדו של המתלונן השני.
בהמשך לאמור, לאחר דין ודברים בין מתלונן הראשון לראלב ולנאשמים, שלף ראלב אקדח, הכה באמצעותו במצחו של המתלונן וירה מספר פעמים לעבר רגליו ובטנו. למרות בקשתו של המתלונן השני כי יפנו את אחיו לקבלת טיפול רפואי, כאשר הגיעו לצומת אבו כף השליך ראלב את המתלונן מחוץ לרכב והמשיך בנסיעה מהמקום, בעוד המתלונן שרוע על הקרקע, מתבוסס בדמו ומחוסר הכרה. הנאשמים וראלב התעלמו מבקשותיו של המתלונן השני כי ישחררו אותו ולקחו אותו לשטח מיוער באזור היישוב אום בטין, שם בשלב מאוחר יותר שחררו אותו.
המתלונן הראשון פונה על ידי עוברי אורח למרפאה באום בטין ובשלב מאוחר יותר הובהל לבית החולים סורוקה.
לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם חבלה חמורה, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק (נשיאה והובלה) וגניבה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של הנאשם, שהורשע במספר מעשי אינוס, תקיפת בת זוגו וגרימת חבלה של ממש. בהתאם להחלטת בית המשפט העליון עונשו של הנאשם הוחמר בשנתיים ויעמוד על 7 שנות מאסר.
המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות אינוס, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ותקיפת בת זוג. זאת בגין מסכת אירועים המיוחסים לו כלפי בת זוגו אזרחית אתיופיה, בעת שהייתה חסרת מעמד פורמאלי בישראל.
מכתב האישום המתוקן, בו הודה, עולה כי הנאשם התייחס למתלוננת באופן רכושני ומשפיל, אילץ אותה לנתק קשרים חברתיים ובחלק מהתקופה ניתק את מכשיר הטלפון הנייד שלה כדי למנוע ממנה תקשורת עם אחרים. בנוסף לכך, לאורך התקופה המתוארת נהג להכותה וכן להשליך את חפציה על הרצפה. כמו כן, כאשר אמרה לו כי בשל התנהגותו היא אינה מעוניינת לקיים עמו יחסי מין או אינה מסוגלת בשל פרוצדורה רפואית שעברה הבהיר לה שהיא חייבת וכפה עצמו עליה גם כשבכתה ואמרה לו כי הדבר מכאיב לה. לאור האמור, בית המשפט המחוזי בירושלים בדעת רב (השופטים ר. כרמל ומ. ליפשיץ'-פריבס) גזר על הנאשם 5 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 60,000 ₪ (במסגרת דעת מיעוט של סגן נשיא ביהמ"ש השופט א. רומנוב צוין כי לא הופעלה כלפי המתלוננת אלימות קיצונית, חמורה ומתמשכת ולכן יש לגזור על הנאשם רק שנתיים מאסר). בגין החלטה זו הגיש הנאשם ערעור של חומרת העונש ועל הרשעתו ואילו המדינה הגישה ערעור על קולת העונש.
במסגרת הערעור שהגישה עו"ד אריאל גטניו וניהל עו"ד מסעד מסעד מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי העונש שהוטל על המערער מקל מאוד ביחס לחומרת מעשיו וכן כי הוא אינו הולם את התקופה הארוכה שעל פניה נמשכו המעשים, תוך ניצול אכזרי של תלות המתלוננת בנאשם. בנוסף נטען כי העונש שנגזר על הנאשם אינו מגשים את תכלית הרתעת הרבים ואינו עולה בקנה אחד עם הנטייה הברורה להחמיר במקרי אלימות מינית ופיזית במסגרת התא המשפחתי. מאידך טען הנאשם כי העונש אינו לוקח בחשבון נסיבות מקלות שפורטו בדעת המיעוט וכן כי העונש שנגזר עליו חמור ביחס לעונשים שנגזרו במקרים אחרים בגין ביצוע מעשים דומים.
כאמור, בית המשפט העליון (כב' הנשיאה א. חיות וכב' השופטים נ. סולברג וד. מינץ) דחה את ערעור הנאשם וקיבל את עמדת המדינה במלואה. במסגרת החלטתו ציין בית המשפט שהתרשם כי המתלוננת לא תמיד הביעה את הסכמתה לקיום יחסי המין, וגם שהביעה התנגדות לכך ונכנעה לבסוף לרצונו של המערער, זאת גם כאשר הדבר מסב לה כאב רב. מבלי להתעלם מכך שמדובר במערכת זוגית אשר כללה גם יחסי מין ב"הסכמה", אין מקום לספק כי מדובר בקיום יחסי מין שלא בהסכמה חופשית.
עוד קבע: "ענייננו בהרשעה הנסובה על אירועים חוזרים ונשנים של אלימות פיזית ומינית קשה כלפי המתלוננת, בת זוגו של המערער. המערער ביצע את המעשים פעם אחר פעם, מעשים שבוצעו מצד האדם הקרוב אליה, כשהיא מרוחקת מסיבה משפחתית וחברתית, תוך שהוא דואג להרחיקה מסביבת אנשים לבודד אותה מהם. העובדה שהמערער והמתלוננת הם בני זוג, וגם הגיעו ל"הסכמה" לגבי הימים שבהם יקיימו יחסים, איננה מהווה נסיבה לקולא. אם כבר, ניצול מערכת היחסים הזוגית, שאמורה לספק מסגרת של ביטחון והגנה למעשי אלימות, השפלה וכאב, מהווה אף במובנים רבים נסיבה לחומרה."
בערעור ייצג את המדינה עוה"ד מסעד מסעד מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה; בבית המשפט המחוזי בירושלים נוהל התיק על ידי עוה"ד ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
מצ"ב ההחלטה.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של הנאשם, שהורשע במספר מעשי אינוס, תקיפת בת זוגו וגרימת חבלה של ממש. בהתאם להחלטת בית המשפט העליון עונשו של הנאשם הוחמר בשנתיים ויעמוד על 7 שנות מאסר.
המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות אינוס, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ותקיפת בת זוג. זאת בגין מסכת אירועים המיוחסים לו כלפי בת זוגו אזרחית אתיופיה, בעת שהייתה חסרת מעמד פורמאלי בישראל.
מכתב האישום המתוקן, בו הודה, עולה כי הנאשם התייחס למתלוננת באופן רכושני ומשפיל, אילץ אותה לנתק קשרים חברתיים ובחלק מהתקופה ניתק את מכשיר הטלפון הנייד שלה כדי למנוע ממנה תקשורת עם אחרים. בנוסף לכך, לאורך התקופה המתוארת נהג להכותה וכן להשליך את חפציה על הרצפה. כמו כן, כאשר אמרה לו כי בשל התנהגותו היא אינה מעוניינת לקיים עמו יחסי מין או אינה מסוגלת בשל פרוצדורה רפואית שעברה הבהיר לה שהיא חייבת וכפה עצמו עליה גם כשבכתה ואמרה לו כי הדבר מכאיב לה. לאור האמור, בית המשפט המחוזי בירושלים בדעת רב (השופטים ר. כרמל ומ. ליפשיץ'-פריבס) גזר על הנאשם 5 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 60,000 ₪ (במסגרת דעת מיעוט של סגן נשיא ביהמ"ש השופט א. רומנוב צוין כי לא הופעלה כלפי המתלוננת אלימות קיצונית, חמורה ומתמשכת ולכן יש לגזור על הנאשם רק שנתיים מאסר). בגין החלטה זו הגיש הנאשם ערעור של חומרת העונש ועל הרשעתו ואילו המדינה הגישה ערעור על קולת העונש.
במסגרת הערעור שהגישה עו"ד אריאל גטניו וניהל עו"ד מסעד מסעד מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי העונש שהוטל על המערער מקל מאוד ביחס לחומרת מעשיו וכן כי הוא אינו הולם את התקופה הארוכה שעל פניה נמשכו המעשים, תוך ניצול אכזרי של תלות המתלוננת בנאשם. בנוסף נטען כי העונש שנגזר על הנאשם אינו מגשים את תכלית הרתעת הרבים ואינו עולה בקנה אחד עם הנטייה הברורה להחמיר במקרי אלימות מינית ופיזית במסגרת התא המשפחתי. מאידך טען הנאשם כי העונש אינו לוקח בחשבון נסיבות מקלות שפורטו בדעת המיעוט וכן כי העונש שנגזר עליו חמור ביחס לעונשים שנגזרו במקרים אחרים בגין ביצוע מעשים דומים.
כאמור, בית המשפט העליון (כב' הנשיאה א. חיות וכב' השופטים נ. סולברג וד. מינץ) דחה את ערעור הנאשם וקיבל את עמדת המדינה במלואה. במסגרת החלטתו ציין בית המשפט שהתרשם כי המתלוננת לא תמיד הביעה את הסכמתה לקיום יחסי המין, וגם שהביעה התנגדות לכך ונכנעה לבסוף לרצונו של המערער, זאת גם כאשר הדבר מסב לה כאב רב. מבלי להתעלם מכך שמדובר במערכת זוגית אשר כללה גם יחסי מין ב"הסכמה", אין מקום לספק כי מדובר בקיום יחסי מין שלא בהסכמה חופשית.
עוד קבע: "ענייננו בהרשעה הנסובה על אירועים חוזרים ונשנים של אלימות פיזית ומינית קשה כלפי המתלוננת, בת זוגו של המערער. המערער ביצע את המעשים פעם אחר פעם, מעשים שבוצעו מצד האדם הקרוב אליה, כשהיא מרוחקת מסיבה משפחתית וחברתית, תוך שהוא דואג להרחיקה מסביבת אנשים לבודד אותה מהם. העובדה שהמערער והמתלוננת הם בני זוג, וגם הגיעו ל"הסכמה" לגבי הימים שבהם יקיימו יחסים, איננה מהווה נסיבה לקולא. אם כבר, ניצול מערכת היחסים הזוגית, שאמורה לספק מסגרת של ביטחון והגנה למעשי אלימות, השפלה וכאב, מהווה אף במובנים רבים נסיבה לחומרה."
בערעור ייצג את המדינה עוה"ד מסעד מסעד מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה; בבית המשפט המחוזי בירושלים נוהל התיק על ידי עוה"ד ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
מצ"ב ההחלטה.
ערעור - אונס בת זוג.pdf
181.4 KB
Emailing ערעור - אונס בת זוג.pdf
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד רמאח עמאש (23) תושב ג'סר אזרקא בגין רצח מוחמד עמאש ז"ל בגלל סכסוך על מעיל.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד ח'אלד חכרוש, הנאשם ובני משפחתו מתגוררים, בשכנות לבית המנוח, כאשר בין הנאשם לבין המנוח, בן דודתו, קיים סכסוך. בתאריך 3.2.23 חברים של אחיו של הנאשם, הגיעו לבית הקפה קרוב לבית הנאשם, ואיך שיצאו ממנו אחד מחבריו של המנוח נטל מהם בכוח מעיל שלבש אחד מהם, באותו זמן הנאשם שהה על גג ביתו וראה את האירוע.
לאחר שהמנוח, וחבריו השמיעו קללות לעבר הנאשם, ועל רקע הסכסוך ואירוע המעיל, החליט הנאשם לגרום למותו של המנוח. הנאשם שלף את האקדח וירה ממנו מגג הבית לעבר המנוח, מספר יריות, ממרחק של כ-17 מטר, מיד לאחר מכן, הנאשם ירד מגג הבית ונמלט מהמקום. אחד הקליעים שירה הנאשם לעבר המנוח, פגע במנוח בראשו. המנוח הובהל לבית חולים, במצב קריטי ובחלוף כשעתיים נקבע מותו.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד רמאח עמאש (23) תושב ג'סר אזרקא בגין רצח מוחמד עמאש ז"ל בגלל סכסוך על מעיל.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד ח'אלד חכרוש, הנאשם ובני משפחתו מתגוררים, בשכנות לבית המנוח, כאשר בין הנאשם לבין המנוח, בן דודתו, קיים סכסוך. בתאריך 3.2.23 חברים של אחיו של הנאשם, הגיעו לבית הקפה קרוב לבית הנאשם, ואיך שיצאו ממנו אחד מחבריו של המנוח נטל מהם בכוח מעיל שלבש אחד מהם, באותו זמן הנאשם שהה על גג ביתו וראה את האירוע.
לאחר שהמנוח, וחבריו השמיעו קללות לעבר הנאשם, ועל רקע הסכסוך ואירוע המעיל, החליט הנאשם לגרום למותו של המנוח. הנאשם שלף את האקדח וירה ממנו מגג הבית לעבר המנוח, מספר יריות, ממרחק של כ-17 מטר, מיד לאחר מכן, הנאשם ירד מגג הבית ונמלט מהמקום. אחד הקליעים שירה הנאשם לעבר המנוח, פגע במנוח בראשו. המנוח הובהל לבית חולים, במצב קריטי ובחלוף כשעתיים נקבע מותו.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד אלירן צור (28) מבאר שבע לאחר שהטריד מינית תשע קטינות באמצעות הטלפון.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון עולה כי צור נהג להצטרף לקבוצות ווטסאפ שונות, בהן היו חברות גם קטינות. באמצעות שימוש במידע שקיבל באותן הקבוצות נהג צור להתקשר לקטינות (בנות 10 – 14) ולהטריד אותן מינית, זאת למרות שהביעו את התנגדותן.
כך לדוגמה באחד מהמקרים התקשר צור לקטינה כבת 14 ביקש ממנה "לנעול את החדר, לשכב על הבטן, לעצום עיניים, להניח את הידיים על הבטן, לדבר בלחש" ולהיות "קשובה ונחמדה". בין היתר במהלך השיחה אמר לקטינה "את מושכת אותי, אני רוצה לחבק אותך. אני רוצה להרגיש אותך". למרות התנגדות הקטינה ותוך שהיא מציינת בפניו ש"אין לה כוח לשטויות האלה" וכי הוא "אדם הזוי", המשיך צור להטריד את הקטינה תוך שהוא אומר לה בן היתר: "אני רוצה לעשות לך נעים. ... אני רוצה שתורידי את היד שלך למטה... ". הקטינה לא עשתה דבר ובהמשך ניתקה את השיחה.
במקרה אחר יצר צור קשר עם קטינה כבת 12, שבמקרה ישבה ליד אמה, אשר ענתה לטלפון של הקטינה ושוחחה עם צור תוך שהיא מתחזה לבתה הקטינה. צור הציג כנער בן 16, "עם עיניים כחולות ושיער לצד" ואמר לה שהוא יגיד לה מילים ש"יעשו לה טוב בגוף ובמחשבות שלה" וביקש "לא לקטוע אותו ולדבר בלחש". במהלך השיחה שאלה אמה של הקטינה אם הוא יודע שהיא קטינה, אך המשיב השיב כי "גם הוא צעיר" וביקש ממנה להמשיך להקשיב לו. בהמשך השיחה ציינה האם בפני צור "לא, תקשיב זה לא בסדר אני קטנה ממש, אני ממש קטנה אני בחיים לא התקשרו אליי ככה". חרף זאת ביקש צור "לא לקטוע אותו, לעשות את מה שהוא אומר, לא לצעוק ולדבר בלחש". בעוד צור סבור שהוא משוחח עם הקטינה הוא ביקש ממנה בין היתר "שהיד שלה תהיה למטה".
בשלב מסוים בתחילת השיחה, הזעיקו הוריה של הקטינה את השוטרים ולאחר שהגיעו ובהתאם לאישורם ניתקה האם את השיחה. במהלך הלילה הנאשם התקשר מספר פעמים נוספות לטלפון של הקטינה, אך לא נענה. בבוקר למחרת התקשר צור שוב וטען בפני האם שענתה לו כי כלל "לא התכוון לפנות אליה".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי: "המשיב תר אחר קטינות דרך הרשתות החברתיות והטריד אותן מינית באובססיביות ובצורה בוטה תוך התעלמות מבקשותיהן לסיים את השיחות או מאמירותיהן שהן קטינות. אם ישוחרר המשיב קיים חשש ממשי שימשיך לבצע עבירות שכן ניתן לבצע אותן מבלי לצאת מהבית.
לצור יוחסו תשע עבירות של הטרדה מינית של קטינות.
התיק נחקר על ידי מרחב נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד אלירן צור (28) מבאר שבע לאחר שהטריד מינית תשע קטינות באמצעות הטלפון.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון עולה כי צור נהג להצטרף לקבוצות ווטסאפ שונות, בהן היו חברות גם קטינות. באמצעות שימוש במידע שקיבל באותן הקבוצות נהג צור להתקשר לקטינות (בנות 10 – 14) ולהטריד אותן מינית, זאת למרות שהביעו את התנגדותן.
כך לדוגמה באחד מהמקרים התקשר צור לקטינה כבת 14 ביקש ממנה "לנעול את החדר, לשכב על הבטן, לעצום עיניים, להניח את הידיים על הבטן, לדבר בלחש" ולהיות "קשובה ונחמדה". בין היתר במהלך השיחה אמר לקטינה "את מושכת אותי, אני רוצה לחבק אותך. אני רוצה להרגיש אותך". למרות התנגדות הקטינה ותוך שהיא מציינת בפניו ש"אין לה כוח לשטויות האלה" וכי הוא "אדם הזוי", המשיך צור להטריד את הקטינה תוך שהוא אומר לה בן היתר: "אני רוצה לעשות לך נעים. ... אני רוצה שתורידי את היד שלך למטה... ". הקטינה לא עשתה דבר ובהמשך ניתקה את השיחה.
במקרה אחר יצר צור קשר עם קטינה כבת 12, שבמקרה ישבה ליד אמה, אשר ענתה לטלפון של הקטינה ושוחחה עם צור תוך שהיא מתחזה לבתה הקטינה. צור הציג כנער בן 16, "עם עיניים כחולות ושיער לצד" ואמר לה שהוא יגיד לה מילים ש"יעשו לה טוב בגוף ובמחשבות שלה" וביקש "לא לקטוע אותו ולדבר בלחש". במהלך השיחה שאלה אמה של הקטינה אם הוא יודע שהיא קטינה, אך המשיב השיב כי "גם הוא צעיר" וביקש ממנה להמשיך להקשיב לו. בהמשך השיחה ציינה האם בפני צור "לא, תקשיב זה לא בסדר אני קטנה ממש, אני ממש קטנה אני בחיים לא התקשרו אליי ככה". חרף זאת ביקש צור "לא לקטוע אותו, לעשות את מה שהוא אומר, לא לצעוק ולדבר בלחש". בעוד צור סבור שהוא משוחח עם הקטינה הוא ביקש ממנה בין היתר "שהיד שלה תהיה למטה".
בשלב מסוים בתחילת השיחה, הזעיקו הוריה של הקטינה את השוטרים ולאחר שהגיעו ובהתאם לאישורם ניתקה האם את השיחה. במהלך הלילה הנאשם התקשר מספר פעמים נוספות לטלפון של הקטינה, אך לא נענה. בבוקר למחרת התקשר צור שוב וטען בפני האם שענתה לו כי כלל "לא התכוון לפנות אליה".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי: "המשיב תר אחר קטינות דרך הרשתות החברתיות והטריד אותן מינית באובססיביות ובצורה בוטה תוך התעלמות מבקשותיהן לסיים את השיחות או מאמירותיהן שהן קטינות. אם ישוחרר המשיב קיים חשש ממשי שימשיך לבצע עבירות שכן ניתן לבצע אותן מבלי לצאת מהבית.
לצור יוחסו תשע עבירות של הטרדה מינית של קטינות.
התיק נחקר על ידי מרחב נגב במשטרת ישראל.
*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:*
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ערכה אמש בירור ראשוני של הליך העברתו מתפקידו של מפקד מחוז ת"א במשטרה, ניצב עמיחי (עמי) אשד.
הבירור הראשי עורר חשש כבד ביחס לחוקיות ולתקינות ההליך, לרבות השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה, עיתוי ההודעה והרקע לה.
לפיכך, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את הגורמים הרלוונטיים להקפיא כל החלטה או פעולה בעניינו של ניצב אשד, עד להשלמה מסודרת של הבירור המשפטי המתחייב. למען הסר ספק, עד להשלמת הבירור ניצב אשד יישאר בתפקידו.
מצ"ב מכתבה של היועצת אל השר לביטחון לאומי.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ערכה אמש בירור ראשוני של הליך העברתו מתפקידו של מפקד מחוז ת"א במשטרה, ניצב עמיחי (עמי) אשד.
הבירור הראשי עורר חשש כבד ביחס לחוקיות ולתקינות ההליך, לרבות השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה, עיתוי ההודעה והרקע לה.
לפיכך, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את הגורמים הרלוונטיים להקפיא כל החלטה או פעולה בעניינו של ניצב אשד, עד להשלמה מסודרת של הבירור המשפטי המתחייב. למען הסר ספק, עד להשלמת הבירור ניצב אשד יישאר בתפקידו.
מצ"ב מכתבה של היועצת אל השר לביטחון לאומי.