הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א. טובי) הרשיע, בהתאם להודאתו, את נאסר חרירי אלגבריה בעבירות קשירת קשר וסחיטה באיומים, זאת לאחר שביחד עם אחרים סחט באיומים זוכים בקרקעות בעיר טייבה.
 
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגישו עו"ד צחי יונגר ודרור לוי מפרקליטות מחוז ת"א, כתב אישום מתוקן והצדדים עתרו להטיל על הנאשם 18 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס. כזכור, טרם הגשת כתב אישום נגד חרירי הוגש כתב אישום נגד נאשמים נוספים בפרשה ביניהם מאלק חרירי (44), ויסאם חאג-יחיא (40) ועוד, שההליכים בעניינם ממשיכים להתנהל.
 
במסגרת כתב האישום המתוקן, בו הודה נאסר חרירי, עולה כי על רקע סכסוך דמים בין משפחת חרירי למשפחה אחרת נכרת הסכם סולחה, במסגרתו נקבע כי משפחת חרירי תעזוב את מתחם המגורים בו התגוררה ובתמורה יוקצו לה מגרשים חלופיים בעיר טייבה. הסכם הסולחה נערך ללא ידיעת רשות מקרקעין ישראל (רמ"י), שהגישה  תביעה לפינוי וסילוק יד מהקרקעות. בשנים לאחר הגשת התביעה התנהל משא ומתן ממושך בין רמ"י ומשפחת חרירי, במסגרתו גובש מתווה הסדרה הקובע כי חלק מהקרקעות יושבו לרמ"י לצורך שיווקם במכרזים פומביים. לאחר גיבוש מתווה ההסדרה, נאסר חרירי והאחרים החלו לסחוט באיומים אזרחים אשר זכו במכרזים, תוך שימוש בשמם של בני משפחת חרירי, שהינם בעלי מוניטין של אנשים אלימים העושים שימוש בכוח, באיומים ובהטלת אימה על מנת להניע אנשים לעשות או להימנע ממעשה. לאור האמור, במהלך השנים 2019-2021, סחט נאסר חרירי ביחד עם האחרים זוכים במכרזים, במטרה להפקיע מידיהם את הזכויות במגרשים בהם זכו, וחלקם אף נדרשו לשלם למשפחת חרירי או מי מטעמם.
נאסר חרירי הורשע בשתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה) ובעבירת סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה.

שירות חדש במשרד המשפטים: רישום ירושה ונכס בטופס אחד ובמקום אחד

שלום רב,
משרד המשפטים החל להעניק לציבור שירות חדש המהווה הקלה משמעותית למעוניינים בהוצאת צו ירושה ורישום זכויות בנכס: במסגרת השירות החדש, ניתן להגיש יחד עם בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה אצל האפוטרופוס הכללי, גם בקשה לרישום ההורשה ברשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין (טאבו), ולחסוך את הפנייה הנוספת לרישום צווי ירושה בטאבו.

במשרד המשפטים מציינים כי מדובר בשירות ראשון מסוגו במשרדי הממשלה, שמטרתו לשפר את שירותי המשרד לציבור, ומאפשר לשני הגופים לפעול על גבי תשתית טכנולוגית מאוחדת החוסכת נטל בירוקרטי מהציבור. בהתאם, מיד לאחר מתן הצו על ידי רשם הירושה, וככל שהאזרח ציין שהוא מעוניין לפעול לביצוע הפעולה, מועבר הצו מרשם הירושה לטאבו באופן אוטומטי לשם רישום ההורשה במרשם המקרקעין עבור הנכסים שנתבקשו.
השירות החדש הוא פרי של המשך שיתוף פעולה יעיל בין האפוטרופוס הכללי לרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ואגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, במטרה לייעל ולשפר את השירות לציבור, לקצר את זמני הטיפול ולהפחית את הנטל הבירוקרטי. במסגרת השירות ניתן להגיש את הבקשה בקלות וביעילות, תוך שניתן חיווי לפונים על אודות סטטוס הטיפול בבקשה. השירות יביא, בין השאר, לצמצום לוחות הזמנים לרישום הצווים בפנקסי המקרקעין.
איתמר דוננפלד, המנהל הכללי של משרד המשפטים: "משרד המשפטים, כמשרד מוביל שירות וחדשנות, גאה להשיק את השירות המסייע לציבור ולעורכי-דין המייצגים, כך שהבקשה המשולבת תיתן מענה אחוד לציבור. השירות החדש מהווה בשורה של ממש לציבור והוא פרי של שיתוף פעולה יעיל ופורה בין שני הגופים הגדולים במשרד המשפטים: הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין והאפוטרופוס הכללי והכל במטרה לייעל ולטייב את השירות לציבור, לקצר את זמני הטיפול ולהפחית את הנטל הבירוקרטי. משרד המשפטים ימשיך לפעול למען שיפור השירות לציבור ולהיות משרד מוביל בשירות ובקידום תהליכים טכנולוגיים".
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "מדובר בשירות חדשני ופורץ דרך המהווה צעד חשוב ומהותי נוסף בשיפור השירות לציבור. אנו נמשיך לפעול ולקדם את השירות לציבור ולהקל על הנטל הרגולטורי למען הציבור והמשק. אני מבקש להודות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרד המשפטים על הגיבוי בהובלת התהליך. כן אבקש להודות לאפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה ולאגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים על השותפות בהובלת שירות תקדימי זה לטובת הציבור".
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה: "אנחנו שמחים לחנוך שירות חדשני ומתקדם טכנולוגית העומד לרשות האזרחים בכל שעות היממה. מערכת זו תאפשר לציבור לפעול ביתר קלות, לעקוב אחר בקשותיו ואופן הטיפול בהן. אני מודה להנהלת משרד המשפטים, לרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, ולאגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים על שיתוף פעולה נוסף שמביא ערך רב לציבור".

להגשת בקשה למתן צו ירושה>> https://www.gov.il/he/service/inheritance_order
להגשת בקשה לצו קיום צוואה>> https://www.gov.il/he/service/probate_order

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז ת"א פלילי הגישה לבית המשפט השלום בעיר כתב אישום נגד איתי רווח (24) מחריש, לאחר שניסה להכניס לתוך הדרבי התל אביבי אבוקות עשן, רימון עשן כחול, נרות עשן ועוד.

על פי המפורט בכתב האישום, בתאריך, 28.1.23 במגרש חנייה הסמוך לאצטדיון בלומפילד ביפו, בעת שהיה קבוע משחק "דרבי" בין קבוצות בכדורגל היריבות - מכבי תל אביב והפועל תל אביב, החזיק רווח פריטי פירוטכניקה ביניהם אבוקות עשן מסוגים שונים, אבוקות סימון מסוגים שונים, שני נרות עשן, זיקוק ורימון עשן מסוג רימון יד 5 עשן כחול. במהלך יום הדרבי סיפק רווח, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, פריטי פירוטכניקה שונים שהפעלתם גורמת לפליטת עשן, למספר רב של אוהדי מכבי, כשהוא יודע שהם בדרכם למשחק הדרבי ובניסיון להביא לכך, שיכניסו עמם את הפריטים למשחק הדרבי ויעשו בהם שימוש.
בבקשה להארכת תנאים מגבילים שהוגשה במקביל ובמסגרתה בין היתר התבקשה הרחקתו של רווח, מאירועי כדורגל וכדורסל לתקופה של 3 שנים, צוין כי: "נדמה שאין צורך להרחיב על המתיחות והאווירה האלימה ששוררת לא פעם במשחקי הדרבי, ומעשיו של המשיב מעידים על מי שכיוון להסלים את האלימות הזו, באספקה של חומרים מסוכנים לאוהדי מכבי תל אביב, שכמותו."
לרווח יוחסו עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות באספקה של חומר מסוכן; מעשה פזיזות ורשלנות בהחזקה של חומר מסוכן; ניסיון להכנסת אמצעיים שהפעלתם גורמת להפעלת עשן אל תוך אירוע ספורט.

הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה והמיר למאסר בפועל את עבודות השירות שהוטלו על נתן פורמן, בכיר לשעבר באגד שהורשע בבקשת שוחד בגובה של מיליון אירו.
כזכור בית המשפט המחוזי בת"א (השופט בני שגיא) הרשיע על פי הודאתו את נתן פורמן מנהל המשק וחבר הנהלת אגד לשעבר, בבקשת שוחד של מיליון אירו מ"אוובאס", יצרנית האוטובוסים של מרצדס-בנץ הגרמנית. מכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון עולה כי פורמן, ביקש לקבל לידיו את כספי השוחד בין היתר תמורת קידום פתרון מחלוקת שהתגלעה בין "אוובאס", ששיווקה לאגד אוטובוסים מסוג "מרצדס בנץ", ובין "אגד". חברת אוובאס נענתה בחיוב לבקשת השוחד ואף העבירה את הכסף ל"חברת ייעוץ". חשוב להדגיש כי ההסדר בין הצדדים כלל הסכמה על רכיב הקנס והחילוט אך לא על שאר רכיבי העונש.
בית המשפט גזר על פורמן תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה 250,000 ₪ וחילוט של שני מיליון ₪.
המדינה באמצעות עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ערערה על קולת העונש.
במסגרת הדיון בערעור שופטי בית המשפט העליון הדגישו שוב ושוב כי הענישה הראויה בגין העבירה שבוצעה עומד על מספר שנות מאסר, אולם לאור חלוף הזמן המשמעותי הציע העמדת העונש על 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט העליון (כב' השופטים י.וילנר, ע. גרוסקוף ור. רונן ) והסכימו כי עונש המאסר שאמור היה להיות מרוצה בעבודות שירות יומר למאסר בפועל וכי שאר מרכיבי העונש יעמדו בעינם. לאור האמור ירצה פורמן 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.
את התיק ניהלו בבית המשפט המחוזי ניהלו עו"ד דנה נקר, רינת ברנדל וטפת מויאל רוטשילד מפרקליטות מיסוי וכלכלה. ובהליך הערעור בבית המשפט העליון ייצגה את המדינה עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
מצ"ב ההחלטה.
 

הודעה מטעם היחידה לדין משמעתי בלשכה המשפטית במשרד המשפטים

ועדת המשמעת לפי חוק רואי חשבון התלתה את רישיונו של רואה חשבון לתקופה של 9 חודשים וקנסה אותו בסכום של 5,000 שקלים, לאחר ששימש במשך שנים הן כרואה חשבון מבקר של מספר חברות והן כסמנכ"ל הכספים שלהן
 
שלום רב,
 
ועדת המשמעת לפי חוק רואי חשבון במשרד המשפטים התלתה את רישיונו של רואה החשבון יוסף וורחוב לתקופה של 9 חודשים וקנסה אותו בסכום של 5,000 שקלים לאחר ששימש במשך שנים הן כרואה חשבון מבקר של מספר חברות העוסקות במכשור רפואי ואף שימש כסמנכ"ל של חברות אלו, ובמקביל ניהל קשרים עסקיים וכלכליים עם בעל המניות בחברה.
 
לדברי עו"ד נוי גורדון-חסון, הממונה על התביעה ביחידה לדין משמעתי בלשכה המשפטית במשרד המשפטים, שהגישה את הקובלנה לוועדת המשמעת: "מדובר במקרה מובהק של פגיעה בעיקרון אי-התלות והיעדר הפניות המחייבים את ציבור רואי החשבון. מצבים של פגיעה כה חמורה באי-התלות נמצאים בליבת העיסוק המקצועי של רואי החשבון והם עולים כדי פגיעה באמון של הרשויות בבעל המקצוע שמקבל את הרישיון מהרשות.  סברנו כי הענישה צריכה להיות התלייה בפועל של הרישיון, ואנו מברכים על החלטת ועדת המשמעת בעניין זה".
 
מצ"ב החלטת ועדת המשמעת, לעיונכם.

פרקליטות מחוז ת"א פלילי הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד רן דסטה (41) מחולון לאחר שדקר אדם שהעיר לו על עוצמת המוזיקה שהוא וחבריו שמעו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד קארי קסה עולה כי בין דסטה לבין המתלונן קיימת הכרות שטחית, כאשר באחד מימי שבת האחרונים שהו השניים כל אחד עם חבריו, באחד המרכזים בחולון. אז ניגש המתלונן אל דסטה וחבריו, וביקש שינמיכו את עוצמת המוזיקה שבקעה מרמקול השייך להם, אך אלו סירבו לבקשה. על רקע המתואר ניצת וויכוח בין דסטה למתלונן, שכלל חילופי צעקות ובמהלכו המתלונן השליך גרעינים לעברו של דסטה. בתגובה לכך, דסטה אמר למתלונן "חכה לי פה אני אחזור" והלך מהמקום. בחלוף כ-20 דקות לערך, חזר דסטה למקום כשהוא מצויד בסכין גדולה ולאחר החלפת מהלומות בין השניים דקר באמצעותה את המתלונן, בחזהו ובאזור המפשעה ברגלו הימנית.
כתוצאה מהאירועים  נזקק המתלונן לטיפול רפואי דחוף ואושפז למשך  חמישה ימים בבית החולים. לאחר יממה מיום שחרורו חזר המתלונן לאשפוז בשל הרעה במצבו.
 
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד קסה כי: "מעשיו של המשיב והתנהלותו, מעידים על אדם שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה, נוכח העובדה כי מדובר בהתפתחות קשה שהיה באפשרותו לעצור בקלות, במספר צמתים לאורך האירוע. תחת זאת, המשיב בחר להסלים את האירוע, הלך והצטייד בסכין גדולה וחזר כדי לחדש את העימות עם המתלונן, בחר להשתמש בסכין, ודקר באמצעותה את המתלונן במפשעתו והמשיך וחתר למגע עם המתלונן אשר ניסה לברוח מפניו, ושב ודקר את המתלונן בשנית בחזהו, ומעשיו הופסקו רק לאחר שהורחק בכוח מהמקום על ידי אחר."
לדסטה יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הפרקטיקה הנהוגה בשוק הקרמיקה של הצגת מחירים מנופחים לצד "הנחות" אינה חוקית.

כזכור במהלך שנת 2019 אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופטת ש. אלמוג) תביעה ייצוגית כנגד שבע חברות המשווקות מוצרי חיפוי, ריצוף אינסטלציה וכלים סניטריים, תוך שהוא קובע כי אותן חברות מטעות את הצרכנים לגבי המחיר הרגיל של מוצריהן ומציגות לצרכנים מצג שווא שלפיו הן מעניקות להם הנחות.

בגין ההחלטה לאשר תובענה זו הגישו נגב קרמיקה, חזי בנק דיז'יין, שיש אלוני, י.ח חרש, חלמיש חרסינה וקרמיקה, קרמין דיפו, מודי יבוא ושיווק קרמיקה, ויה ארקדיה לעיצוב הבית ועמוסי נגר יבוא ושיווק בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל הגישו התובעים הייצוגים ערעור ביחס לשתי חברות שהתובענות לא אושרו בעניינן.

לאחרונה דחה בית המשפט העליון (6.2.2023) את עיקרם של הערעורים מטעם החברות והותיר את אישור התובענה הייצוגית על כנה. זאת תוך אימוץ עמדתה המשפטית העקרונית של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, שגובשה על ידי עו"ד אילנה מזרחי מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה ברשות ביחד עם המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה שגם הגישה את העמדה באמצעות עו"ד יואב שחם.

העמדה הייתה מבוססת הן על הוראות החוק, הן על שיקולים מהותיים של טובת הצרכנים והן על מחקרים מקצועיים הנוגעים לניתוח התנהגות טיפוסית של צרכנים בסיטוציה המתוארת.

יצוין כי בית המשפט נתן משקל לעמדת הרשות, בהכרעתו ואף ציין כי: "הטלת אחריות בעילה זו היא בבחינת אכיפת איסור חוקי שמוטל על המערערות ואין מקום לטענה כי אכיפת האיסור אינה עניין לבית המשפט... הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן... אמונה בין היתר על פיקוח על ביצוע הוראות החוק ועל טיפול בעניינים הקשורים להגנת הצרכן... הביעה בהליך זה עמדה מפורשת שלפיה הטעיה לגבי המחיר הרגיל בנסיבות כהענייננו היא בגדר הפרה של סעיף 2(א) לחוק...".

במסגרת ההחלטה קבעה שופטת בית המשפט העליון י. וילנר (אליה הצטרפו כב' השופטים ע. פוגלמן ונ. סולברג) כי: "אקדים ואומר כי נקודת המוצא לדיון שלפנינו היא שהמחיר המסומן על-גבי מוצר צריך לשקף את המחיר הרגיל שבו נמכר המוצר בדרך כלל; ושמשמעותה של הנחה היא הפחתה מהמחיר הרגיל. לפיכך, כאשר עוסק נוקט במדיניות, שבמסגרתה הוא מסמן מלכתחילה מוצרים במחירים גבוהים מהמחירים שבהם נמכרים המוצרים בדרך כלל, ומציג הפחתה מהמחיר המסומן כאמור כ"הנחה", הרי שהוא לא רק מטעה את הצרכן לגבי המחיר הרגיל של המוצרים; אלא גם מציג לו מצג שווא, שלפיו הוא כביכול זכה ב"הנחה"."

"ויודגש: כפי שצוין בפתיח, משמעותה של הנחה היא, ככלל, הפחתה מהמחיר שבו נמכר המוצר בדרך כלל. מכאן, שבמקרה שבו מוצר מסומן מראש במחיר גבוה מזה שבו הוא נמכר בדרך כלל, הרי שהפחתת המחיר המסומן, בדרך של מתן הנחה כביכול, כך שהמחיר יעמוד על המחיר שבו נמכר המוצר בדרך כלל, איננה, ככלל, בבחינת "הנחה". ובמילים אחרות: כאשר הכלל הוא מתן "הנחות", ממילא לא מדובר בהנחות."

ביחס לטענת החברות כי הצרכנים רוכשים "סל" של מוצרים ולכן אין אפשרות לקבוע מחיר למוצר הבודד דחה בית המשפט את טענתם שכן "גם צרכן במרכול, לדוגמא, רוכש לרוב סל מוצרים, עם זאת, לכל מוצר במרכול יש את מחירו הרגיל, אשר מוצג על-גביו. זאת ועוד: דומה כי טיעוני המערערות בהקשר הנדון מבוססים, בעיקרו של דבר, על כשל של היסק מן המצוי לרצוי; וברי כי העובדה שהמערערות מתנהלות באופן מסוים, אין בכוחה להצדיק את התנהלותן. לשון אחר: הטענה כי "אין דבר כזה: 'מחיר רגיל'", אינה פוטרת את המערערות מקיום הוראות הדין, ובכלל זאת, את חובתן להציג על גבי מוצר את מחירו הרגיל."

בית המשפט העליון אימץ גם את טענות המדינה לפיהן הפרקטיקה הפסולה האמורה מאלצת את הצרכן לבוא בדברים עם נציגי מכירות כדי לקבל מידע בסיסי של מחירו האמיתי של המוצר ובכך מחריפה את פערי הכוחות בין החברות לצרכן הפוגעים בו. עוד נקבע כי כך גם נוצר קושי מהותי בעצם היכולת לערוך השוואת מחירים ואף נפגעת יכולת הצרכן לקבל החלטה צרכנית מושכלת ונוצרת הטיה מניפולטיבית של שיקול דעתו של הצרכן.

בית המשפט העליון אף קיבל את עמדת המדינה שיש מקום לסטות מקביעת בית המשפט המחוזי ולקבל את עמדת הרשות להגנת הצרכן כי כאשר מדובר במחירים מנופחים שלא מבטאים את המחירים בפועל הרי שהדבר אסור גם אם מדובר בפער קטן בין המחיר המסומן למחיר הנוהג.

בסיכומם של דברים הודגש כי: "הטלת אחריות בעילה הנדונה תיטיב עם הצרכנים" וזאת בניגוד לטענת החברות.

ביחס לקושי לחישוב הנזק המדויק קבע בית המשפט שאין בכך כדי לפגוע באישור התובענה הייצוגית היות ויש מקום לסטות בתובענות ייצוגיות במקרים המתאימים מכללי הפיצוי הקלאסיים בנזיקין כדי לקדם את תכליות מוסד התובענה הייצוגית והאינטרס הציבורי.

חשוב להדגיש כי פסק דין זה הוא בעל חשיבות ציבורית וצפוי כפי הנראה להביא לשינוי מהותי בשוק הקרמיקה כאשר במסגרת השינוי צפויה להיפסק הפרקטיקה של הצגת מחירים מנופחים ולצדם הנחות פיקטיביות שלא מאפשרים לצרכן התנהלות מושכלת והשוואת מחירים.

מצ"ב פס"ד

Emailing פסד ערעור אישור ייצוגית .pdf

שלום רב,

הודעה מטעם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים:

הרשות להגנת הפרטיות פשטה על זירות הקשורות לחשודים בסחר במידע על מבוטחים

הרשות להגנת הפרטיות פשטה בימים האחרונים על מספר זירות הקשורות לעובדים בחברת ביטוח, החשודים בהוצאת מידע אישי וכלכלי על לקוחות החברה תוך נקיטת פעולות מגוונות ומתוחכמות להסוואת פעילותם. על אף שהתגלתה התנגדות פיזית בחלק מהזירות, פעילות חוקרי הרשות הושלמה בהצלחה ונתפסו חומרי מחשב רבים אשר הוחרמו על ידי הרשות.

הפשיטה בוצעה במסגרת חקירה פלילית שפתחה הרשות להגנת הפרטיות, שבמרכזה פרשת ריגול מסחרי וסחר במידע אישי וכלכלי על מבוטחים ומבוטחות בחברה, שכלל שליפת מידע רב ומכירתו למשווקים שונים בתחום ביטוחי הבריאות. החשודים נחקרו באזהרה על ידי חוקרי הרשות בחשד לעבירות שונות, וביניהן, הפרת חובת הסודיות שלהם במאגר המידע וכן שימוש במידע הרגיש בניגוד למטרה לשמה נאסף המידע.

ברשות להגנת הפרטיות מדגישים כי מידע כלכלי ורפואי אודות מבוטחים הינו מידע רגיש המוגן על פי חוק, וכי הרשות תמשיך לפעול בתקיפות נגד כל פעילות מסוג זה וכנגד כל מי שסוחר במידע מסוג זה ללא רשות. החקירה נמשכת ובסופה יגבשו ברשות את המסקנות הסופיות ואת ההמלצה בעניין הגשת כתב אישום.

הודעה מטעם הפרקליטות ושירות הביטחון הכללי:

שב״כ עצר אזרחים ישראלים תושבי תל שבע בחשד שביצעו סחר רחב היקף בתחמושת ואמל״ח לפעילי הג׳יהאד האסלאמי באיו״ש, בתום החקירה פרקליטות מחוז דרום הגישה לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע כתב אישום בגין עבירות טרור כנגד חלקם.

הותר לפרסום כי בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, במהלך חודש דצמבר 2022, נעצרו ע״י ימ״ס מג״ב דרום לחקירת שירות הביטחון הכללי אדם ומחמד אבו טהא, שני אחים, אזרחים ישראלים, תושבי תל שבע, ומג'די עמארנה, פלסטינאי, תושב הכפר יעבד הסמוך לג'נין, בחשד לסחר רחב היקף בתחמושת קליעית וחלקי אמל"ח.

בחקירת שב"כ עלה כי האחים רכשו את התחמושת בישראל ומכרו אותה באיו"ש לפעילי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מהכפר יעבד. עוד עלה כי מדובר באספקת תחמושת בהיקפים משמעותיים, של כ-150,000 כדורים ומאות מחסניות לנשק מסוג M16, אשר הועברו כאמור לפעילי טרור באזור ג'נין.

עוד נחשף בחקירה כי האחים ביצעו עבירות ביטחון רבות של אספקת עשרות חלקי נשק לפעילי הטרור באזור ג'נין. כמו כן, מכרו השניים חלקי נשק גם לגורמים פליליים ברחבי הנגב.

בנוסף לעבירות הביטחון שבוצעו ע"י שני האחים, האחרונים ביצעו עבירות פליליות רבות, לרבות עבירות שונות בנשק.

עם תום חקירתם, הגישה היום עו"ד לימור אחרק- שנצר, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום כנגד שני האחים, אדם ומחמד אבו טהא, המייחסים להם עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, פעולה בנשק למטרות טרור , מגע עם סוכן זר, עבירות סחר בנשק (תחמושת וחלקי נשק), הובלת נשק (תחמושת וחלקי נשק), החזקת נשק (תחמושת וחלקי נשק) סיוע לכניסה וישיבה בישראל שלא כדין, הסעה שלא כדין ולאדם יוחסו גם עבירות כלכליות.

בבקשות המעצר עד תום שהוגשו במקביל ציינה עו"ד אחרק: "המשיב, אשר פגע בביטחון המדינה, יצר "קו חלוקה" של אמל"ח בין הגדה לישראל ללא כל מורא. אין המדובר באירוע חד פעמי, אלא בדרך פעולה שיטתית ורציפה לאורך תקופה שכללה קשר שוטף ואינטנסיבי ומפגשים רבים של המשיב עם פעילי הגא"פ, אשר ביקשו ממנו אמל"ח והוא הסכים ופעל באופן אקטיבי ולאורך זמן והיה ממשיך בכך לולא נעצר. המשיב הוכיח כי אינו בוחל בשום אמצעי על מנת לספק את צרכיו הציף אמל"ח בגדה בהיקפים כה נרחבים, יצר הכנסות לארגון טרור, כאשר משך הזמן של הסחר מעיד על תופעה מאורגנת שמשתלבת עם האסטרטגיה של ארגון הטרור המאפשרת לו לקדם את מטרותיו במעשיו החמורים. המשיב המשיך במעשיו במודע גם לאחר שנודע לו כי הקשר בין תושבי ג'נין לגיהאד האיסלמי ובעצם הוכיח כי אם ישוחרר יש חשש ממשי שמא יפגע שוב בביטחון המדינה. יוער כי המשיב גם לא בחל בלסייע בהכנסת פעילי הטרור לשטחי מדינת ישראל בלפחות שתי הזדמנויות. "

כנגד מג'די עמארנה צפוי להיות מוגש כתב אישום בימים הקרובים בבית המשפט הצבאי בשומרון.

במסגרת החקירות עלה גם כי קיימים מעורבים נוספים, ועל כן בחודש ינואר 2023, נעצרו שני אזרחים ישראליים נוספים, חאלד אלאעסם ומ'ענם אלאעסם, תושבי הנגב אף הם, החשודים בעבירות אמל"ח במסגרת הפרשייה. כנגד השניים הוגשה היום 09/02/2023 הצהרת תובע ובימים הקרובים צפוי להיות מוגש כנגדם כתב אישום.

שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל רואים בחומרה יתרה את מעורבותם של אזרחי ישראל בפעילות ביטחונית, תוך מתן שירות וסיוע לארגוני טרור ופעיליהם, לרבות באספקת אמל"ח ותחמושת, אשר יש בה כדי לפגוע באופן ישיר וממשי בביטחון המדינה, ויפעלו לסכלה ולמצות את הדין עם המעורבים.

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:

היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א את התנגדותה להסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית, שהגישו עובדים שעתיים במחלקת האבטחה של חברת תעש מערכות.

בבקשת האישור טוענים העובדים, שהחברה לא שילמה להם עבור זמן שהוגדר כ"זמן הפסקה", שעמד על 24 מתוך 30 דקות שניתנו לעובדים, וכן לא ניתנה להם הפסקה של 8 שעות לפחות בין משמרת למשמרת במשך יותר משנה. במסגרת הסדר פשרה הסכימו הצדדים שתעש מערכות תקצה סכום של 550 אלף ש"ח שיתחלק בין העובדים הזכאים, התובע הייצוגי יזכה לגמול של 27.5 אלף ש"ח, ועורך דינו יקבל שכר טרחה של 100 אלף ש"ח. בנוסף הוסכם, שאם ייוותר עודף של יותר מ-50 אלף ש"ח מהסכום שהקצתה החברה, יפנו הצדדים לבית הדין ביחס לחלוקת היתרה ואם תיוותר יתרה של מתחת ל-50 אלף ש"ח הסכום ישמש לשיפור תנאי העבודה של עובדי תעש מערכות.

בהתנגדות שהגישה היועצת המשפטית לממשלה נאמר, כי סכום הפיצוי שניתן לחברי הקבוצה במסגרת הסדר הפשרה, על פני הדברים, איננו סביר וראוי, בשל הפער הגדול והבלתי מוצדק בין הסכום שנוכה משכר העובדים, כ-2.8 מיליון ש"ח, לסכום הפשרה הכולל - 550 אלף ש"ח, בשים לב לעילת התביעה ולכך שתשלום בזמן עבודה היא זכות קוגנטית (שהעובד אינו יכול לוותר עליה).
לטענת הצדדים, הפער בין הסכום שנוכה לפיצוי שהוסכם נובע מקיזוז שווי הארוחות שסיפקה תעש מערכות לעובדי מערך האבטחה בתקופה הקובעת – שעמד על 2,400,000 ש"ח. דהיינו, ההפרש בין 2.8 מיליון ש"ח שהוא סכום הניכוי, לבין 2.4 מיליון ש"ח שהוא סכום שווי הארוחות שסופקו לעובדי מערך האבטחה, עומד על 400,000 ש"ח – שהוא סכום הבסיס לפיו חושב סכום הפשרה הכולל (400,000 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית לאמצע התקופה, תוך גילום מס הביא בהסכמת הצדדים לקביעת סכום הפשרה על 550,000 ש"ח).

לעמדת היועצת המשפטית לממשלה הפער בין סכום שכר העובדים שנוכה לבין סכום הפשרה הכולל הוא פער גדול ועל פני הדברים בלתי סביר וראוי, בשים לב לחוזק העילה, ולכך שתשלום שכר בזמן עבודה הוא זכות קוגנטית.

בנוסף, אין מקום לקזז בין אותו סכום ניכוי לסכום הארוחות ששילם המעסיק בסך 2.4 מיליון ש"ח, משום שאין אינדיקציה לקשר בין ניכוי השכר למתן הארוחות, כי מדובר בזכאות אחת מיני רבות של העובדים שלטענת החברה נקבעה בהסדר קיבוצי, ומשום שעל פניו אין קשר ישיר בין מתן ההטבה לניכוי שכר העובדים בהפסקה. בנוסף, מדובר בקיזוז שתעש אינה רשאית לבצע בצורה חד-צדדית במסגרת הסכם הפשרה הנדון.

היועצת המשפטית מתייחסת גם להצעה לחלק את העודף מסכום הפיצוי שיוותר וגורסת שלא ברורה ההצדקה מדוע שלא להעבירו לקרן לניהול וחלוקת כספים בהתאם להוראות המפורשות של החוק, ובהתאם לתכליות שעמדו בבסיס הקמתה של הקרן ובשים לב גם לתכליות והבעיות המרכזיות שבהסדר ממין זה.

היועצת המשפטית לממשלה הוסיפה בהתנגדותה, כי גם מנגנון יישום ההסדר, המטיל את היוזמה על העובדים לצורך קבלת הפיצוי – אינו מוצדק, וראוי שחברת תעש מערכות תבחן באופן עצמאי מי מבין עובדיה זכאי לפיצוי, כשלאחר מכן החברה אף תפנה באופן פרטני לעובדים ותעדכן אותם לגבי זכאותם, ודאי שעה שכל המידע נמצא אצלה.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה באמצעות עו"ד אביעד בן יעקב מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי ומשפט ציבורי-חוקתי) והמחלקה למשפט העבודה והמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

מצ"ב עמדת היועמ"ש.

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום בהסכמה כנגד שי יעקובי (31) מאשדוד, לאחר שהתקין מצלמות נסתרות בחדר מקלחת ושירותים במקום עבודתו ובבית פרטי בו התארח.

מכתב האישום שהגישה עו"ד אריאל גטניו עולה כי יעקובי, שעבד כראש צוות בחברת הייטק בתל אביב, התקין מצלמה נסתרת בחדר מקלחת ושירותים שנמצא בקומת משרדו, וצילם למעלה מ-20 עובדים בעירום מלא או במצבים אינטימיים, ביניהן 10 נשים שאחת מהן עובדת בכפיפות אליו. יעקובי העביר את הסרטונים למחשבו האישי תוך שהוא מסדר אותם לתיקיות בשמן של הנשים המצולמות ומנפה סרטונים בהם הופיעו גברים בלבד. במקביל, התקין יעקובי מצלמה זהה בבית מגורים בו ביקר, בעזרתה צילם את באי הבית, ביניהם קטינים, כשהם מתלבשים ומתארגנים, במצבים אינטימיים ובעירום. יעקובי שמר את סרטוני העירום על מחשבו האישי.

לאחר שהמצלמה במקום עבודתו נותקה על ידי אחד העובדים, העביר יעקובי את אחת המצלמות שהותקנה בבית הפרטי למקום עבודתו ובעזרתה צילם מספר עובדים נוספים במצבים אינטימיים ובעירום מלא.

בנוסף, כאשר מתלוננת להם היכרות מוקדמת ביקשה את עזרתו הטכנולוגית של יעקובי, הוא נכנס לאלבום התמונות בטלפון שלה ושלח לעצמו בוואצאפ תמונות רבות של בחורה צעירה (2004) בין היתר כשהיא בחוף הים, לבושה בבגד ים ביקיני.

כתב האישום הוגש בהסכמה ולאחר ניהול משא ומתן בין הצדדים. במסגרת ההסכמות צפוי יעקובי להודות בכתב האישום המייחס לו ריבוי עבירות של מעשים מגונים, פגיעה בפרטיות, האזנות סתר וחדירה לחומר מחשב. הצדדים לא הגיעו להסכמות בנוגע לעונש אליו יעתרו.

לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט שעלול להביא לזיהוי המתלוננות

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בירושלים גזר על שרונה פרינץ', שהורשעה בעבירות מרמה, 5 שנות מאסר בפועל, קנס בסך 10,000 ₪ וכן פיצויים לקורבנות בגובה של 160,000 ₪.

ביוני האחרון הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד פרינץ אשר ייחס לה עבירות מרמה כלפי מספר קורבנות. לאחר תחילת ניהול ההליכים, הודתה פרינץ בכתב אישום מתוקן והורשעה על פי הודאתה בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר בכוונה להונות, גניבה ושימוש במסמך מזויף.

מכתב האישום המתוקן עולה כי פרינץ ילידת 1964 הכירה באינטרנט גבר ירושלמי, הציגה עצמה בפניו בכזב כבת 42 העוסקת ברפואה, ובמשך מספר חודשים קיבלה במרמה ממנו ומאמו עשרות אלפי ₪, זאת על בסיס מצגים כוזבים שונים שהציגה להם, ובין אלה טענתה כי היא בהריון מאותו גבר ודבריה כי תעזוב את הארץ והוא לא יזכה לראות את בנו, וכן מצגי שווא על כך שבידיה להשיג לו דרכון בריטי.

בנוסף, קיבלה פרינץ במרמה עשרות אלפי ₪ מגבר ירושלמי אחר שבפניו הציגה מצג מרמתי לפיו חלתה במחלה קשה ורק טיפול בשווייץ בעלות של עשרות אלפי ₪ יציל את חייה. כמו כן פרינץ ניסתה לקבל במרמה עבור עצמה דרכון ותעודת זהות ישראלים תחת שם כוזב, ולצורך כך הזדהתה בסניף משרד הפנים בירושלים באמצעות דרכון בריטי מזויף ומסמכים מזויפים אחרים.

סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים השופט ירון מינטקביץ', נימק את העונש שהטיל על פרינץ בחומרת המעשים, בעברה הפלילי המכביד שכולל הרשעות במספר עבירות מרמה, בעובדה שריצתה כבר מאסר ממושך בגין תיק מרמה אחר בו הורשעה בעבר ובכך שהחלה לבצע את העבירות בתיק בו הורשעה כעת, זמן קצר בלבד לאחר שחרורה מן המאסר בתיק הקודם, דבר המלמד על כשלון ההרתעה בעניינה.

בית המשפט גזר על פרינץ 5 שנות מאסר, כאשר שנה מתוכם זה בגין הפעלת מאסרים מותנים, בנוסף, הוטל עליה קנס בגובה 10,000 ₪ ופיצויים לנפגעי העבירות בגובה 160,000 ₪.

התיק נוהל על ידי עורכת הדין שרה טליסמן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

גזר דין - פרינץ.pdf

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתבי אישום נגד חאלד אלאעסם (24) ומנם אלאעסם (28) מתל שבע, לאחר שסחרו באמצעי לחימה שחלקם הגיעו לארגון טרור, בנוסף למנם מיוחסות עבירות ביטחוניות לאחר שפרץ לבסיס צבאי.

בהמשך לכתבי האישום שהוגשו שבוע שעבר כנגד האחים אדם ומחמד אבו טהא, בגין מכירת אמצעי לחימה לפעילי טרור, הגישה היום עו"ד לימור אחרק - שנצר כתבי אישום נגד חאלד ומנם זאת לאחר בין השנים 2020 ועד סוף 2022 מנם וחאלד סחרו באמצעי לחימה ותחמושת שחלקם הגיעו לפעילי הג'יהאד האיסלמי.

מכתב האישום שהוגש כנגד מנם עולה כי מנם התפרץ יחד עם אחרים לבסיס צבאי תוך חיתוך הגדר של הבסיס וזאת על מנת לגנוב אמצעי לחימה בשל חששו להיתפס ברח מן המקום. בנוסף, במספר הזדמנויות סחר מנם באמצעי לחימה עם תושב ג'נין, אשר לא היה בידיעתו שהוא פעיל הג'יהאד האיסלמי. כמו כן מנם עסק באופן תדיר בהחזקה וסחר באמצעי לחימה, גם לצורך התחמשותו בסכסוכיו השונים.
מכתב האישום שהוגש נגד חאלד עולה כי הוא שימש כספק אמצעי לחימה של בין היתר של אדם טהא אשר סחר מול תושבי הגדה פעילי הג'יהאד האיסלמי. חאלד סיפק תחמושת בהיקף של למעלה מ 150,000 כדורים, חלקי נשקים, מחסניות ועוד. את כדורי התחמושת היה משיג בין היתר, ברכישתם מאחרים ובאמצעות כניסה לשטחי אש ומטווחים, האסורים בכניסה. חאלד סחר בתחמושת בסך כולל של 1,200,000 – 1,500,000 ש"ח ובחלקי נשקים בסך כולל של כ – 159,000-118,000 ₪.
בבקשות המעצר עד תום ההליכים שהוגשו נגד השניים ציינה עו"ד אחרק – שנצר כי: "כפי שעולה מן הראיות בתיק המשיב עוסק באופן תדיר בהחזקה וסחר באמל"ח והכל למען בצע כסף, גם לצורך התחמשותו בסכסוכיו השונים וכדי לספק את צרכיו. העובדה כי המשיב אינו בוחל בשום אמצעי כדי להשיג אמל"ח מעידה על מסוכנותו הרבה ומוכיחה כי אם ישוחרר יש חשש ממשי שמא יפגע שוב בביטחון המדינה והציבור."

למנם וחאלד יוחסו עבירות של סחר בנשק (תחמושת וחלקי נשק); הובלת נשק (תחמושת וחלקי נשק); החזקת נשק (תחמושת וחלקי נשק); למנם יוחסו גם עבירות כניסה למקום צבאי פגיעה ברכוש, ניסיון התפרצות לשם ביצוע פשע ועבירות בנשק (נשיאה והובלה) ולחאלד יוחסו גם עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח וערמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה.

התיק נחקר על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.

שלום רב,

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את ערעור המחלקה לחקירות שוטרים וקבע כי יש להרשיע שוטר בתקיפה של עציר שהיה כבול באזיקים ובכתיבת דוח פעולה כוזב.

כזכור, בעת שהיה המתלונן כבול באזיקים בידיו וברגליו, בתוך תחנת המשטרה בלוד, הנאשם, בן אליהו כוכב, דחף והכה אותו בכל חלקי גופו. לאחר האירוע כתב הנאשם דוח פעולה כוזב אודות התנהגותו של המתלונן והשמיט פרטים אודות המעשים שהוא בעצמו ביצע. הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בגין תקיפה ושיבוש מהלכי משפט. בגזר הדין ביטל ביהמ"ש השלום בראשון לציון את הרשעתו והשית עליו 140 שעות שירות לתועלת הציבור. במסגרת הערעור שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד הלה אדלמן, נטען כי בית המשפט סטה באופן בולט מהמדיניות המשפטית המקובלת בעבירות אלה והתעלם לחלוטין מנסיבותיו של התיק לחומרה ולא העניק משקל של ממש לערכים המוגנים על ידי האיסורים הפליליים שהופרו על ידי הנאשם ולכן יש להרשיע את הנאשם ולהחמיר בעונשו.

כאמור, ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד קיבל את הערעור, קבע יש להרשיע את השוטר וציין כי, "עבירת האלימות שביצע המשיב חמורה ביותר, דווקא משום היותו שוטר, שכן שוטרים במשטרת ישראל מהווים את הביטוי היומיומי של שלטון החוק ברחבי המדינה. אמון הציבור במשטרת ישראל מותנה, בין היתר, בכך שהציבור יכול להיות משוכנע כי שוטרים יוכלו לרסן עצמם ולנהוג באופן מקצועי, גם כאשר התנהגות האזרח העומד מולם מרגיזה...במעשיו גרם המשיב נזק למערכת אכיפת החוק בכללותה. בתי-המשפט מקבלים מדי יום הכרעות והחלטות בהסתמך על דו"חות שנערכו על-ידי המשטרה, החל בהליכי מעצר וכלה בהרשעות בעבירות המיוחסות לנאשמים בכתבי אישום. מצווה על בתי-המשפט לשמור על חזקת התקינות שעומדת לרשויות האכיפה, ולהעביר מסר עונשי הרתעתי ברור מקום בו מעשיו של שוטר פוגעים בחזקה זו".

אדם עם עיוורון הגיש מועמדות לתפקיד נציג טלפוני של "כלל ביטוח", בעקבות ניסיון רב שצבר בתחום זה
עוד בשיחתו הראשונה עם נציגת החברה ציין את מוגבלותו וביקש הנגשה של תמלול קול, אך נאמר לו כי אין באפשרות החברה לספק זאת
לאחר שהגיע לראיון, פנה מספר פעמים לחברה לקבלת תשובה אם התקבל לעבודה ובסוף קיבל מכתב דחייה לקוני, על אף שהיה בעל ניסיון רב בתחום

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה בשמו תביעה לבית הדין בבאר שבע נגד חברת "כלל ביטוח"

בימים אלה, הגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, תביעה לבית הדין בבאר שבע בשמו של שמואל ביטון, אדם עם עיוורון, אשר הגיש מועמדות לתפקיד נציג טלפוני של "כלל ביטוח". ביטון, אשר לו ניסיון רב בתפקידים דומים, הדגיש עוד בשיחתו הראשונה עם נציגת "כלל ביטוח", כי הוא אדם עיוור וזקוק להנגשה של תמלול לקול – הקראת הכתוב באמצעות טכנולוגיה קיימת. המראיינת הטלפונית של כלל בדקה ושבה אליו באומרה, שאין להם אפשרות לבצע הנגשה זו, אלא רק הגדלת מסך. ביטון ביקש שתתייעץ עם רכז הנגישות שלהם ושקיימת הנגשה זמינה כזו, שניתנה לו במקומות עבודה קודמים. לא ניתנה לו תשובה לגבי ההנגשה, והוא הגיע לראיון פרונטלי. לאחר ראיון זה, נאלץ ביטון לפנות מספר פעמים לחברה על מנת לקבל תשובה אם התקבל או לא. רק לאחר פניותיו, קיבל במייל מכתב דחייה לקוני, שלא התקבל למשרה. יודגש, כי חברת כלל ביטוח לא פנתה לאף אחד מהממליצים, על אף הצעתו לפנות אליהם וכי ביטון עומד בתנאי הסף ויש לו ניסיון רב בתחום. בין היתר, עבד ביטון כנציג מכירות טלפוני בחברות שונות, נציג תמיכה טכנית בחברת "בזק" ואף יש לו ניסיון בתחום הביטוח.

כאמור, נציבות שוויון זכויות הגישה תביעה בשמו של ביטון, על הפלייתו בקבלה לעבודה בשל היותו אדם עם מוגבלות, ללא שנבחנה באופן ענייני ורציני האפשרות לבצע התאמות בעבודה, כפי שנדרש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. זאת לאחר שפנתה הנציבות במכתב לחברת "כלל ביטוח" טרם הגשת התביעה, כי קיים חשש להפליית התובע. במכתב התשובה, השיבה החברה כי לא ניתן לעשות שימוש בתוכנה חיצונית, מטעמי אבטחת מידע. כמו כן, נטען כי הציעו להנגיש את המערכת אך מכיוון שביטון לא התקבל לתפקיד, הם לא נדרשו לכך.

דיון מוקדם בתיק זה יתקיים בחודש מאי.