בעקבות בדיקת חשד להטעיית תורמים וגביית יתר של כספי תרומות, יחידת רשם העמותות והחברות לתועלת הציבור (חל"צ) ברשות התאגידים
החליטה לסרב למתן אישור ניהול תקין למספר עמותות וחל"צ וכן לשלול אישור ניהול תקין שכבר ניתן לחלקן
היחידה פתחה בהליך פיקוח מקביל במספר עמותות וחל"צים, הקשורות למר יוסי שינובר ולחברת שינובר גרופ,
בהן התקבלו פניות רבות מהציבור בטענה לגבייה שיטתית ביתר של כספי תרומות
בשבוע שעבר, ביצעה יחידת רשם העמותות בשיתוף הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ביקורת במספר מוקדים של עמותות הקשורות למר יוסי שינובר ולחברת "שינובר גרופ" בירושלים, פתח תקווה, בני ברק ותל אביב. זאת בעקבות דיווחים, שהתקבלו ביחידת רשם העמותות, לגביה שיטתית ביתר של כספי תרומות. במרבית העמותות, נעשה ניסיון לסכל את ביצוע הפיקוח, למשל על ידי עזיבת עובדי העמותות, שהיו במקום והשבתת מערכת המחשב במקום.
כמו כן, בכתובת הרשומה של אחת העמותות (שערי רחמים – רמלה ע"ר) לא נמצאה פעילות כלל, ובשאר המקומות אליהם הגיעו נציגי הרשם, נמצאו עשרות עובדי טלמרקטינג, אולם לא נמצאה במקום עדות לפעילות אלכ"רית, מלבד גיוס תרומות דרך הטלפון.
במקביל להחלטה לסרב לבקשה למתן אישור ניהול תקין, ממשיכה יחידת רשם העמותות והחל"צ בביצוע פעולות פיקוח ובמסגרת זו תבחן את הצורך בהפעלת סמכויות אכיפה, לפי הוראות חוק העמותות וחוק החברות.
כאמור, לכל העמותות והחברות לתועלת הציבור הבאות אין אישור ניהול תקין:
ארגון נותנים באהבה המרכז הארצי לרווחה בישראל בע"מ (חל"צ)
עם אחד – מרכז תמיכה וסיוע (ע''ר) ;
לתת תקווה בע"מ (חל"צ)
מרכז גרנות (ע"ר),
לב ונפש - מרכז סיוע לילדים ונוער (ע''ר);
שערי רחמים – רמלה (ע"ר)
משאלות – אנשים ומעשים טובים (ע"ר)
יחידת רשם העמותות במשרד המשפטים מבקשת להזכיר לציבור התורמים להיכנס לאתר גיידסטאר ולברר אודות מצבה העדכני של עמותה המבקשת תרומה, ובמיוחד האם יש לעמותה אישור ניהול תקין בתוקף.
החליטה לסרב למתן אישור ניהול תקין למספר עמותות וחל"צ וכן לשלול אישור ניהול תקין שכבר ניתן לחלקן
היחידה פתחה בהליך פיקוח מקביל במספר עמותות וחל"צים, הקשורות למר יוסי שינובר ולחברת שינובר גרופ,
בהן התקבלו פניות רבות מהציבור בטענה לגבייה שיטתית ביתר של כספי תרומות
בשבוע שעבר, ביצעה יחידת רשם העמותות בשיתוף הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ביקורת במספר מוקדים של עמותות הקשורות למר יוסי שינובר ולחברת "שינובר גרופ" בירושלים, פתח תקווה, בני ברק ותל אביב. זאת בעקבות דיווחים, שהתקבלו ביחידת רשם העמותות, לגביה שיטתית ביתר של כספי תרומות. במרבית העמותות, נעשה ניסיון לסכל את ביצוע הפיקוח, למשל על ידי עזיבת עובדי העמותות, שהיו במקום והשבתת מערכת המחשב במקום.
כמו כן, בכתובת הרשומה של אחת העמותות (שערי רחמים – רמלה ע"ר) לא נמצאה פעילות כלל, ובשאר המקומות אליהם הגיעו נציגי הרשם, נמצאו עשרות עובדי טלמרקטינג, אולם לא נמצאה במקום עדות לפעילות אלכ"רית, מלבד גיוס תרומות דרך הטלפון.
במקביל להחלטה לסרב לבקשה למתן אישור ניהול תקין, ממשיכה יחידת רשם העמותות והחל"צ בביצוע פעולות פיקוח ובמסגרת זו תבחן את הצורך בהפעלת סמכויות אכיפה, לפי הוראות חוק העמותות וחוק החברות.
כאמור, לכל העמותות והחברות לתועלת הציבור הבאות אין אישור ניהול תקין:
ארגון נותנים באהבה המרכז הארצי לרווחה בישראל בע"מ (חל"צ)
עם אחד – מרכז תמיכה וסיוע (ע''ר) ;
לתת תקווה בע"מ (חל"צ)
מרכז גרנות (ע"ר),
לב ונפש - מרכז סיוע לילדים ונוער (ע''ר);
שערי רחמים – רמלה (ע"ר)
משאלות – אנשים ומעשים טובים (ע"ר)
יחידת רשם העמותות במשרד המשפטים מבקשת להזכיר לציבור התורמים להיכנס לאתר גיידסטאר ולברר אודות מצבה העדכני של עמותה המבקשת תרומה, ובמיוחד האם יש לעמותה אישור ניהול תקין בתוקף.
הרשות להגנת הפרטיות הטילה קנס של 320,000 ש"ח על חברה שסחרה במאגרי מידע שלא כדין ומכרה מידע אישי רב על מיליוני אזרחים
חברת "דאטה אונליין" נקנסה, לאחר שהציגה עצמה כבעלת מאגר מידע רשום, לפי חוק הגנת הפרטיות, בפני עשרות חברות ששכרו את שירותיה לטיוב נתונים, קיבלה מהן גישה למאגרי המידע שלהן, וסחרה בנתונים הכוללים מידע אישי רב על מיליוני אזרחים באופן לא חוקי
הרשות להגנת הפרטיות קבעה, שחברת "דאטה אונליין" (הרשומה כחברת בי.אמ.סי ליאן גרופ בע"מ) ביצעה שורת הפרות חמורות של חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. החברה סיפקה בשנים האחרונות שירותי טיוב מידע לעשרות חברות וגופים שונים במשק, פרטיים וציבוריים, ביניהם מתמודדים לבחירות ברשויות מקומיות, קופות חולים ועוד. במסגרת זאת, החברה הציגה את עצמה כבעלת מאגר חוקי ורשום לפי חוק הגנת הפרטיות, בפני החברות והגופים ששכרו את שירותיה, קיבלה מהם גישה למאגרי המידע שלהם, וסחרה בנתונים שהועברו אליה.
הליך הפיקוח המנהלי נפתח לאחר שבשנת 2019 הוגשה תלונה, לפיה חברת "דאטה אונליין" משתמשת במספר מאגר, שאינו בבעלותה, כדי ליצור מצג שווא בפני לקוחותיה שפעילותה חוקית. בעקבות החשד החמור לסחר לא חוקי במידע אישי בהיקפים גדולים במיוחד, פשטה הרשות להגנת הפרטיות על משרדי החברה בדרום הארץ. בפשיטה נתפסו חומרים רבים, ביניהם, מחשבים נייחים וניידים, דיסקים קשיחים, התקנים ניידים וטלפונים סלולריים, שהכילו עשרות אלפי קבצים, התכתבויות, תמונות ועוד. בנוסף, במהלך הליך הפיקוח, התגלה כי המידע שהוחזק על-ידי החברה לא אובטח כנדרש בחוק ובתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), והוחזק בקבצי אקסל השמורים על מספר מחשבים ומדיות שונות בצורה לא מאובטחת.
ממצאי הפיקוח אישרו את החשדות לפיהם חברת "דאטה אונליין" הציגה את עצמה כחברה בעלת מאגר מידע רשום ואף עלה, כי החברה השתמשה בהתקשרויות עם לקוחותיה במספר רישום של מאגר מידע שאינו בבעלותה. כמו כן, נמצא כי החברה מחזיקה ומנהלת בניגוד להוראות החוק אלפי מאגרי מידע המכילים מידע אישי רב על מיליוני אזרחים, וכי החברה עושה שימוש וסוחרת במידע זה בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.
בעקבות הליך הפיקוח, הצהירה החברה שהיא מפסיקה לעסוק בתחום מאגרי מידע, יצירת לידים איכותיים, איסוף נתונים והשבחת מידע, ושהיא אינה מחזיקה במאגרי מידע נוספים מעבר לאלה שנתפסו בהליך הפיקוח. אולם על אף הצהרה זאת, החברה לא חדלה ממעשיה והרשות להגנת הפרטיות חשפה כי החברה ממשיכה בפעילותה הלא חוקית.
*הרשות להגנת הפרטיות קבעה שהחברה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות, בין היתר, בכך שלא רשמה את מאגרי המידע שבחזקתה, ניהלה והחזיקה מאגרי מידע שרישומם הושהה ובכך שעשתה שימוש וסחרה במאגרי מידע בניגוד למטרה שלשמה הוקמו המאגרים. בגין הפרות אלה והפרות נוספות, הטילה הרשות להגנת הפרטיות קנס בסך 320,000 ₪ על חברת "דאטה אונליין".*
בהתאם לכך, לקוחות החברה המחזיקים במידע אישי שמקורו בחברת "דאטה אונליין", עשויים להיחשב כמחזיקים במידע שהחזקתו והשימוש בו הינו אסור.
*עו"ד לינא כמאל - טרודי, הממונה על הפיקוח המינהלי ברשות להגנת הפרטיות*: "מדובר בפרשה חמורה של סחר ושימוש במידע אישי ורגיש של מיליוני אזרחים, על-ידי חברה שהייתה מהגדולות בארץ בתחומה, ושהפרה באופן שיטתי ובוטה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. חמור מכך, החברה עשתה זאת במשך שנים, למרות השהייתה של בקשת רישום מאגר שהגישה בעבר, בעקבותיה היא אף הצהירה על מחיקת המידע הלא חוקי שיש ברשותה והפסקת פעילותה העסקית בתחום".
חברת "דאטה אונליין" נקנסה, לאחר שהציגה עצמה כבעלת מאגר מידע רשום, לפי חוק הגנת הפרטיות, בפני עשרות חברות ששכרו את שירותיה לטיוב נתונים, קיבלה מהן גישה למאגרי המידע שלהן, וסחרה בנתונים הכוללים מידע אישי רב על מיליוני אזרחים באופן לא חוקי
הרשות להגנת הפרטיות קבעה, שחברת "דאטה אונליין" (הרשומה כחברת בי.אמ.סי ליאן גרופ בע"מ) ביצעה שורת הפרות חמורות של חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. החברה סיפקה בשנים האחרונות שירותי טיוב מידע לעשרות חברות וגופים שונים במשק, פרטיים וציבוריים, ביניהם מתמודדים לבחירות ברשויות מקומיות, קופות חולים ועוד. במסגרת זאת, החברה הציגה את עצמה כבעלת מאגר חוקי ורשום לפי חוק הגנת הפרטיות, בפני החברות והגופים ששכרו את שירותיה, קיבלה מהם גישה למאגרי המידע שלהם, וסחרה בנתונים שהועברו אליה.
הליך הפיקוח המנהלי נפתח לאחר שבשנת 2019 הוגשה תלונה, לפיה חברת "דאטה אונליין" משתמשת במספר מאגר, שאינו בבעלותה, כדי ליצור מצג שווא בפני לקוחותיה שפעילותה חוקית. בעקבות החשד החמור לסחר לא חוקי במידע אישי בהיקפים גדולים במיוחד, פשטה הרשות להגנת הפרטיות על משרדי החברה בדרום הארץ. בפשיטה נתפסו חומרים רבים, ביניהם, מחשבים נייחים וניידים, דיסקים קשיחים, התקנים ניידים וטלפונים סלולריים, שהכילו עשרות אלפי קבצים, התכתבויות, תמונות ועוד. בנוסף, במהלך הליך הפיקוח, התגלה כי המידע שהוחזק על-ידי החברה לא אובטח כנדרש בחוק ובתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), והוחזק בקבצי אקסל השמורים על מספר מחשבים ומדיות שונות בצורה לא מאובטחת.
ממצאי הפיקוח אישרו את החשדות לפיהם חברת "דאטה אונליין" הציגה את עצמה כחברה בעלת מאגר מידע רשום ואף עלה, כי החברה השתמשה בהתקשרויות עם לקוחותיה במספר רישום של מאגר מידע שאינו בבעלותה. כמו כן, נמצא כי החברה מחזיקה ומנהלת בניגוד להוראות החוק אלפי מאגרי מידע המכילים מידע אישי רב על מיליוני אזרחים, וכי החברה עושה שימוש וסוחרת במידע זה בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.
בעקבות הליך הפיקוח, הצהירה החברה שהיא מפסיקה לעסוק בתחום מאגרי מידע, יצירת לידים איכותיים, איסוף נתונים והשבחת מידע, ושהיא אינה מחזיקה במאגרי מידע נוספים מעבר לאלה שנתפסו בהליך הפיקוח. אולם על אף הצהרה זאת, החברה לא חדלה ממעשיה והרשות להגנת הפרטיות חשפה כי החברה ממשיכה בפעילותה הלא חוקית.
*הרשות להגנת הפרטיות קבעה שהחברה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות, בין היתר, בכך שלא רשמה את מאגרי המידע שבחזקתה, ניהלה והחזיקה מאגרי מידע שרישומם הושהה ובכך שעשתה שימוש וסחרה במאגרי מידע בניגוד למטרה שלשמה הוקמו המאגרים. בגין הפרות אלה והפרות נוספות, הטילה הרשות להגנת הפרטיות קנס בסך 320,000 ₪ על חברת "דאטה אונליין".*
בהתאם לכך, לקוחות החברה המחזיקים במידע אישי שמקורו בחברת "דאטה אונליין", עשויים להיחשב כמחזיקים במידע שהחזקתו והשימוש בו הינו אסור.
*עו"ד לינא כמאל - טרודי, הממונה על הפיקוח המינהלי ברשות להגנת הפרטיות*: "מדובר בפרשה חמורה של סחר ושימוש במידע אישי ורגיש של מיליוני אזרחים, על-ידי חברה שהייתה מהגדולות בארץ בתחומה, ושהפרה באופן שיטתי ובוטה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. חמור מכך, החברה עשתה זאת במשך שנים, למרות השהייתה של בקשת רישום מאגר שהגישה בעבר, בעקבותיה היא אף הצהירה על מחיקת המידע הלא חוקי שיש ברשותה והפסקת פעילותה העסקית בתחום".
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד קצין מג"ב רז גדיר, וזאת לאחר שנתפס בעת ביצוע עבירת תנועה ותקף שוטר שביקש ממנו להזדהות בפניו.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רותם דוד, הנאשם נסע עם בני משפחתו בכביש עפר סמוך לביר אל מכסור כאשר ילדיו יושבים על ברכיו ועל ברכיה של אשתו וארבעתם אינם חגורים בחגורות בטיחות. ניידת משטרה סמויה שחלפה במקום עצרה בסמוך לרכבו של הנאשם, נהג ניידת המשטרה דרש מהנאשם להזדהות בפניו והנאשם סרב. בשל כך עוכב הנאשם לתחנת המשטרה לצורך הזדהות, אז דחף הנאשם את אחד השוטרים מספר פעמים, נעצר ובמהלך המעצר צעק לעבר השוטרים "אתם עבריינים, אתם זבל, חכו מה יהיה לכם, אתם לא יודעים מי אני".
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש, הפרת חובת חגירת ילדים ברכב והפרת חובת חגירה של חגורת בטיחות.
החקירה נוהלה על ידי צוות צפון במחלקה לחקירות שוטרים.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד קצין מג"ב רז גדיר, וזאת לאחר שנתפס בעת ביצוע עבירת תנועה ותקף שוטר שביקש ממנו להזדהות בפניו.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רותם דוד, הנאשם נסע עם בני משפחתו בכביש עפר סמוך לביר אל מכסור כאשר ילדיו יושבים על ברכיו ועל ברכיה של אשתו וארבעתם אינם חגורים בחגורות בטיחות. ניידת משטרה סמויה שחלפה במקום עצרה בסמוך לרכבו של הנאשם, נהג ניידת המשטרה דרש מהנאשם להזדהות בפניו והנאשם סרב. בשל כך עוכב הנאשם לתחנת המשטרה לצורך הזדהות, אז דחף הנאשם את אחד השוטרים מספר פעמים, נעצר ובמהלך המעצר צעק לעבר השוטרים "אתם עבריינים, אתם זבל, חכו מה יהיה לכם, אתם לא יודעים מי אני".
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש, הפרת חובת חגירת ילדים ברכב והפרת חובת חגירה של חגורת בטיחות.
החקירה נוהלה על ידי צוות צפון במחלקה לחקירות שוטרים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה רואה בחומרה את ההשתלחויות והמתקפות המילוליות - ובוודאי הפיזיות - נגד אנשי מערכת אכיפת החוק, שהסלימו בתקופה האחרונה.
לצערנו, בימים האחרונים שוב היינו עדים לדברי בלע והסתה קשים, אשר בינם לבין ביקורת לגיטימית אין דבר וחצי דבר.
הניסיון להטיל דופי ולרפות את ידי החוקרים במשטרת ישראל והפרקליטים בפרקליטות, העושים לילות כימים בשם הציבור ובמטרה להגן עליו - דינו להיכשל.
בשבוע שעבר אף נחצה גבול נוסף, כאשר נאשם תקף פיזית פרקליט בבית המשפט, במהלך הדיון ומול עיני השופטת.
כך גם ביחס להטרדות הבלתי פוסקות של עובדי ציבור מסורים, העושים מלאכתם נאמנה, ושל בני משפחותיהם.
כל אלה לא ירפו את ידי הפרקליטות והפרקליטים, הפועלים מתוך שיקולים מקצועיים בלבד. מערכת אכיפת החוק לא תירתע מלמלא את תפקידה במקצועיות וביושר. הניסיון לייחס מוטיבציה פוליטית או שיקולים זרים להחלטות הוא חסר כל בסיס. על כולם לזכור: יש לנו פרקליטות אחת ומשטרה אחת.
פרקליטות המדינה תפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה בכדי להגן על פרקליטות ופרקליטי המדינה, ביטחונם האישי ושמם הטוב.
פרקליטות המדינה רואה בחומרה את ההשתלחויות והמתקפות המילוליות - ובוודאי הפיזיות - נגד אנשי מערכת אכיפת החוק, שהסלימו בתקופה האחרונה.
לצערנו, בימים האחרונים שוב היינו עדים לדברי בלע והסתה קשים, אשר בינם לבין ביקורת לגיטימית אין דבר וחצי דבר.
הניסיון להטיל דופי ולרפות את ידי החוקרים במשטרת ישראל והפרקליטים בפרקליטות, העושים לילות כימים בשם הציבור ובמטרה להגן עליו - דינו להיכשל.
בשבוע שעבר אף נחצה גבול נוסף, כאשר נאשם תקף פיזית פרקליט בבית המשפט, במהלך הדיון ומול עיני השופטת.
כך גם ביחס להטרדות הבלתי פוסקות של עובדי ציבור מסורים, העושים מלאכתם נאמנה, ושל בני משפחותיהם.
כל אלה לא ירפו את ידי הפרקליטות והפרקליטים, הפועלים מתוך שיקולים מקצועיים בלבד. מערכת אכיפת החוק לא תירתע מלמלא את תפקידה במקצועיות וביושר. הניסיון לייחס מוטיבציה פוליטית או שיקולים זרים להחלטות הוא חסר כל בסיס. על כולם לזכור: יש לנו פרקליטות אחת ומשטרה אחת.
פרקליטות המדינה תפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה בכדי להגן על פרקליטות ופרקליטי המדינה, ביטחונם האישי ושמם הטוב.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד עמית אבוחסירה (21) ממודיעין-מכבים-רעות, זאת לאחר שדרס שני מאבטחים מחוץ למועדון בת"א.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין ענבר גולדשטוף עולה כי ביום 25.11.22 בסמוך לשעה 02:00, הנאשם יצא ממועדון "האומן 17" בת"א ונכנס לרכבו יחד עם אדם נוסף. דקות ספורות לאחר מכן התרחשה במקום קטטה בין קבוצת מבלים לבין מאבטחים, במהלכה נדקר אחד המאבטחים. בהמשך לכך החלו משתתפי הקטטה לרוץ אל עבר דרך סלמה, והמאבטחים רצו בעקבותיהם. משהגיע אבוחסירה לצומת הרחובות סלמה ואברבנאל, העלה לרכבו שלושה ממשתתפי הקטטה והחל בנסיעה מהירה לכיוון קבוצת מאבטחים שצעדה על הכביש. על אף שניסה להימלט ממנו, אבוחסירה דרס את המאבטח שנדקר, ולאחר מכן המשיך בנסיעה מהירה ודרס מאבטח נוסף. לאחר מעשי הדריסה אבוחסירה לא עצר את רכבו על מנת לסייע למאבטחים ולא הזעיק עזרה, אלא המשיך בנסיעתו תוך שהוא מותיר אותם שרועים על הכביש. כתוצאה ממעשיו נגרמו למאבטחים חבלות ופציעות נרחבות והם פונו לבית חולים לצורך קבלת טיפול רפואי.
כתב האישום מייחס לאבוחסירה ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והפקרה לאחר פגיעה. במקביל הגישה עורכת הדין גולדשטוף בקשה להארכת מעצרו ולפסילת רישיונו, במסגרתה טענה בין היתר כך:
"מסוכנותו של המשיב היא ברורה ונלמדת מטיב העבירות המיוחסות לו ומחומרת המעשים. המשיב דהר עם רכבו לעבר שני מאבטחים ופגע בהם בעוצמה רבה. לא זו בלבד, המשיב נמלט מהזירה לאחר הפגיעה ולא הושיט כל סיוע לנפגעים". עוד הוסיפה כי: "אופן נהיגתו של המשיב והתנהלותו לאחר האירוע, יש בהם כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד עמית אבוחסירה (21) ממודיעין-מכבים-רעות, זאת לאחר שדרס שני מאבטחים מחוץ למועדון בת"א.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין ענבר גולדשטוף עולה כי ביום 25.11.22 בסמוך לשעה 02:00, הנאשם יצא ממועדון "האומן 17" בת"א ונכנס לרכבו יחד עם אדם נוסף. דקות ספורות לאחר מכן התרחשה במקום קטטה בין קבוצת מבלים לבין מאבטחים, במהלכה נדקר אחד המאבטחים. בהמשך לכך החלו משתתפי הקטטה לרוץ אל עבר דרך סלמה, והמאבטחים רצו בעקבותיהם. משהגיע אבוחסירה לצומת הרחובות סלמה ואברבנאל, העלה לרכבו שלושה ממשתתפי הקטטה והחל בנסיעה מהירה לכיוון קבוצת מאבטחים שצעדה על הכביש. על אף שניסה להימלט ממנו, אבוחסירה דרס את המאבטח שנדקר, ולאחר מכן המשיך בנסיעה מהירה ודרס מאבטח נוסף. לאחר מעשי הדריסה אבוחסירה לא עצר את רכבו על מנת לסייע למאבטחים ולא הזעיק עזרה, אלא המשיך בנסיעתו תוך שהוא מותיר אותם שרועים על הכביש. כתוצאה ממעשיו נגרמו למאבטחים חבלות ופציעות נרחבות והם פונו לבית חולים לצורך קבלת טיפול רפואי.
כתב האישום מייחס לאבוחסירה ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והפקרה לאחר פגיעה. במקביל הגישה עורכת הדין גולדשטוף בקשה להארכת מעצרו ולפסילת רישיונו, במסגרתה טענה בין היתר כך:
"מסוכנותו של המשיב היא ברורה ונלמדת מטיב העבירות המיוחסות לו ומחומרת המעשים. המשיב דהר עם רכבו לעבר שני מאבטחים ופגע בהם בעוצמה רבה. לא זו בלבד, המשיב נמלט מהזירה לאחר הפגיעה ולא הושיט כל סיוע לנפגעים". עוד הוסיפה כי: "אופן נהיגתו של המשיב והתנהלותו לאחר האירוע, יש בהם כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה".
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד שוטר מג"ב אלי קבטה, וזאת לאחר שכיוון ודרך את נשקו לעבר שוטר אחר עמו התווכח.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רותם מלמוד דוד, במהלך ויכוח בין הנאשם למתלונן בעמדת שמירה בה נכחו השניים ושוטרים נוספים, כיוון הנאשם את הנשק לגופו של המתלונן, ביודעו כי המחסנית נמצאת בתוך הנשק, שחרר את הנצרה ודרך את הנשק. כתוצאה מכך, שני כדורי תחמושת נגרפו לכיוון בית הבליעה, נתקעו ויצרו מעצור בנשק. אחת השוטרות במקום הדפה את הנשק מידיו של הנאשם כלפי מטה מספר פעמים והנאשם כיוון אותו פעם אחר פעם לעבר גופו של המתלונן. אז השוטרת דחפה בחוזקה את הנשק כך שנשמט מידיו של הנאשם ונותר תלוי על גופו. לאחר מכן, לבקשת המתלונן, נתן לו הנאשם את הנשק, המתלונן הוציא את הכדורים שנתקעו בו והחזיר את הנשק לידי הנאשם. הנאשם השיב את הכדורים למקומם במחסנית, ביקש מהמתלונן שלא לדווח על מעשיו ועזב את עמדת השמירה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של איומים ומעשי פזיזות ורשלנות בנשק.
החקירה נוהלה על ידי צוות שרון במחלקה לחקירות שוטרים.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד שוטר מג"ב אלי קבטה, וזאת לאחר שכיוון ודרך את נשקו לעבר שוטר אחר עמו התווכח.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רותם מלמוד דוד, במהלך ויכוח בין הנאשם למתלונן בעמדת שמירה בה נכחו השניים ושוטרים נוספים, כיוון הנאשם את הנשק לגופו של המתלונן, ביודעו כי המחסנית נמצאת בתוך הנשק, שחרר את הנצרה ודרך את הנשק. כתוצאה מכך, שני כדורי תחמושת נגרפו לכיוון בית הבליעה, נתקעו ויצרו מעצור בנשק. אחת השוטרות במקום הדפה את הנשק מידיו של הנאשם כלפי מטה מספר פעמים והנאשם כיוון אותו פעם אחר פעם לעבר גופו של המתלונן. אז השוטרת דחפה בחוזקה את הנשק כך שנשמט מידיו של הנאשם ונותר תלוי על גופו. לאחר מכן, לבקשת המתלונן, נתן לו הנאשם את הנשק, המתלונן הוציא את הכדורים שנתקעו בו והחזיר את הנשק לידי הנאשם. הנאשם השיב את הכדורים למקומם במחסנית, ביקש מהמתלונן שלא לדווח על מעשיו ועזב את עמדת השמירה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של איומים ומעשי פזיזות ורשלנות בנשק.
החקירה נוהלה על ידי צוות שרון במחלקה לחקירות שוטרים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום כנגד יוסף קורדובה (62) ממודיעין עילית, זאת לאחר שבמסגרת עבודתו כמורה הטריד מינית תלמיד ישיבה כבן 17.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין ספיר שרון עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום קורדובה עבד כמורה לפיזיקה במוסד לימודים בתל אביב, ובמסגרת זו העביר שיעורי תגבור לתלמידי תיכון. אחד מתלמידיו היה המתלונן הקטין, תלמיד כיתה י"ב הלומד בישיבה. במהלך השנה האחרונה קורדובה קיים עם המתלונן קשר שכלל התכתבויות "ווטסאפ" שבמסגרתן הפנה אליו, בין היתר, התייחסויות בעלות אופי מיני, שיחות טלפוניות, ומפגשים בשעות הלימודים ואף מעבר להן. כך למשל, נהג לאסוף את המתלונן מביתו ולהסיע אותו לבית הספר. במהלך אחת ההתכתבויות שקיימו ב-"ווטסאפ" קורדובה כתב למתלונן כך: "שמתי 20000 שח בצד בישבילך שתצטרך" (השגיאות במקור), ובהמשך הציע שישלם בעבור תיקון המחשב שלו בכותבו כך: "אני יכול לשלם לך חלק? כי אתה צריך לשמור על הכסף שלך למקרה הצורך.. תשלם אתה 300 ואני 580. הולך?". בתגובה כתב לו המתלונן "אתה לא מסכים שזה מאוד מוזר להציע את זה?". למחרת במהלך שיעור פרטי שהעביר למתלונן קורדובה אמר לו שברצונו "למ*** לו", והמתלונן בתגובה ארז את חפציו ועזב את הכיתה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירת הטרדה מינית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום כנגד יוסף קורדובה (62) ממודיעין עילית, זאת לאחר שבמסגרת עבודתו כמורה הטריד מינית תלמיד ישיבה כבן 17.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין ספיר שרון עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום קורדובה עבד כמורה לפיזיקה במוסד לימודים בתל אביב, ובמסגרת זו העביר שיעורי תגבור לתלמידי תיכון. אחד מתלמידיו היה המתלונן הקטין, תלמיד כיתה י"ב הלומד בישיבה. במהלך השנה האחרונה קורדובה קיים עם המתלונן קשר שכלל התכתבויות "ווטסאפ" שבמסגרתן הפנה אליו, בין היתר, התייחסויות בעלות אופי מיני, שיחות טלפוניות, ומפגשים בשעות הלימודים ואף מעבר להן. כך למשל, נהג לאסוף את המתלונן מביתו ולהסיע אותו לבית הספר. במהלך אחת ההתכתבויות שקיימו ב-"ווטסאפ" קורדובה כתב למתלונן כך: "שמתי 20000 שח בצד בישבילך שתצטרך" (השגיאות במקור), ובהמשך הציע שישלם בעבור תיקון המחשב שלו בכותבו כך: "אני יכול לשלם לך חלק? כי אתה צריך לשמור על הכסף שלך למקרה הצורך.. תשלם אתה 300 ואני 580. הולך?". בתגובה כתב לו המתלונן "אתה לא מסכים שזה מאוד מוזר להציע את זה?". למחרת במהלך שיעור פרטי שהעביר למתלונן קורדובה אמר לו שברצונו "למ*** לו", והמתלונן בתגובה ארז את חפציו ועזב את הכיתה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירת הטרדה מינית.
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
לראשונה: חילופי מודיעין פיננסי על הלבנת הון ומימון טרור בין ישראל וממלכת בחריין
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ערכה ביקור היסטורי במנאמה, במסגרתו חתמה על מזכר הבנות עם הרשות למודיעין פיננסי בבחריין
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים חתמה היום (26/12/2022) על מזכר הבנות (MOU) עם הרשות המקבילה למודיעין פיננסי בבחריין (FID Bahrain). החתימה על מזכר ההבנות תקדם את שיתופי הפעולה, חילופי הידע והמומחיות ההדדיים, ואת חילופי המודיעין הפיננסי בין שתי הרשויות, לחיזוק המאבק המשותף בהלבנת הון ומימון טרור.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור רואה חשיבות רבה בקשר עם הרשות המקבילה לה בבחריין, במסגרת חיזוק המאבק האזורי בכלל ושל שתי המדינות בפרט, בפשיעה הפיננסית ובמימון הטרור.
בהמשך לחתימה על הסכמי אברהם ולכינון היחסים בין ישראל לממלכת בחריין, נוצרו הזדמנויות משמעותיות לפעילות כלכלית בין המדינות. עם זאת, גם גורמי פשיעה ומימון טרור עלולים לנצל לרעה את כינון היחסים הכלכליים בין המדינות במטרה לבצע פעילות פלילית, להלבין הון שמקורו בפעילות עבריינית או לממן טרור תוך שימוש בערוצים הפיננסיים בין המדינות. על מנת להדק את שיתוף הפעולה ההדדי, לקדם ניתוח והבנה של סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, ופעילות משותפת להתמודדות עמם – ערכה הרשות ביקור היסטורי במנאמה, בירת בחריין, במסגרתו חתמו היום הרשויות למודיעין פיננסי מישראל ומבחריין על מזכר הבנות. את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ייצגו ראשת הרשות, עו"ד עילית אוסטרוביץ'-לוי, וראש האגף הבין-לאומי ברשות, עו"ד אלעד וידר.
במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן תפעלנה הרשויות להגנה על היושרה והיציבות של המערכות הפיננסיות בישראל ובבחריין, ולצמצם את ניצולן לרעה למטרות מימון טרור והלבנת הון, מתוך כוונה להפיק את המרב מהפוטנציאל הכלכלי הטמון בהסכם השלום בין שתי המדינות. בנוסף להחלפת מידע מודיעיני, צפוי שיתוף הפעולה בין הרשויות לכלול שיתוף ידע ומומחיות מקצועית באופן הדדי.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער: "זהו צעד חשוב מאוד של שיתוף פעולה בין גופי אכיפה בישראל ובבחריין. אני מברך על חתימת מזכר ההבנות בין הרשויות למודיעין פיננסי של ישראל ושל בחריין, בכדי לחזק את המאבק המשותף במימון טרור והלבנת הון. שיתוף הפעולה ההדדי חשוב לביטחון ישראל ולכלכלתה, ויאפשר לקדם שיתופי פעולה כלכליים ברוכים בין המדינות".
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ'-לוי, אמרה בטקס החתימה במנאמה, בירת בחריין: "אני שמחה להדק את שיתופי הפעולה והחלפת מודיעין פיננסי בינינו ובין שותפינו בממלכת בחריין. המהלך יקדם – לראשונה בהיסטוריה – פעילות מודיעינית משותפת להגנה על יושרת המערכות הפיננסיות של ישראל ושל בחריין, וקידום המאבק המשותף בהלבנת הון ובמימון טרור".
שייח'ה מאי מוחמד אלכליפה, ראשת הרשות למודיעין פיננסי של בחריין (FID): "החתימה על מזכר ההבנות היא בוודאי ראשיתה של מערכת יחסים ענפה ופוריה בין שתי הרשויות למודיעין פיננסי של ישראל ובחריין בשנים הקרובות. זהו אירוע בעל חשיבות, מכיוון שהרשות למודיעין פיננסי של בחריין (FID) מאמינה, שתרומתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור של ישראל למאבק לאיומי הלבנת הון ומימון טרור הינה בלתי רגילה והחדשנות בפעילותה ראויה לכל שבח. במיסוד השותפות המתגבשת בין יחידות המודיעין הפיננסי שלנו, אנו שואפים לקיים את מחויבותנו לעקרונות של שיתוף פעולה בינלאומי ולקידום השיתוף ביכולות של שתי הרשויות".
בתמונה - עו"ד עילית אוסטרוביץ' לוי, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ושייח'ה מאי מוחמד אלכליפה, ראשת הרשות למודיעין פיננסי של בחריין.
קרדיט - דוברות משרד המשפטים.
לראשונה: חילופי מודיעין פיננסי על הלבנת הון ומימון טרור בין ישראל וממלכת בחריין
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ערכה ביקור היסטורי במנאמה, במסגרתו חתמה על מזכר הבנות עם הרשות למודיעין פיננסי בבחריין
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים חתמה היום (26/12/2022) על מזכר הבנות (MOU) עם הרשות המקבילה למודיעין פיננסי בבחריין (FID Bahrain). החתימה על מזכר ההבנות תקדם את שיתופי הפעולה, חילופי הידע והמומחיות ההדדיים, ואת חילופי המודיעין הפיננסי בין שתי הרשויות, לחיזוק המאבק המשותף בהלבנת הון ומימון טרור.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור רואה חשיבות רבה בקשר עם הרשות המקבילה לה בבחריין, במסגרת חיזוק המאבק האזורי בכלל ושל שתי המדינות בפרט, בפשיעה הפיננסית ובמימון הטרור.
בהמשך לחתימה על הסכמי אברהם ולכינון היחסים בין ישראל לממלכת בחריין, נוצרו הזדמנויות משמעותיות לפעילות כלכלית בין המדינות. עם זאת, גם גורמי פשיעה ומימון טרור עלולים לנצל לרעה את כינון היחסים הכלכליים בין המדינות במטרה לבצע פעילות פלילית, להלבין הון שמקורו בפעילות עבריינית או לממן טרור תוך שימוש בערוצים הפיננסיים בין המדינות. על מנת להדק את שיתוף הפעולה ההדדי, לקדם ניתוח והבנה של סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, ופעילות משותפת להתמודדות עמם – ערכה הרשות ביקור היסטורי במנאמה, בירת בחריין, במסגרתו חתמו היום הרשויות למודיעין פיננסי מישראל ומבחריין על מזכר הבנות. את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ייצגו ראשת הרשות, עו"ד עילית אוסטרוביץ'-לוי, וראש האגף הבין-לאומי ברשות, עו"ד אלעד וידר.
במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן תפעלנה הרשויות להגנה על היושרה והיציבות של המערכות הפיננסיות בישראל ובבחריין, ולצמצם את ניצולן לרעה למטרות מימון טרור והלבנת הון, מתוך כוונה להפיק את המרב מהפוטנציאל הכלכלי הטמון בהסכם השלום בין שתי המדינות. בנוסף להחלפת מידע מודיעיני, צפוי שיתוף הפעולה בין הרשויות לכלול שיתוף ידע ומומחיות מקצועית באופן הדדי.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער: "זהו צעד חשוב מאוד של שיתוף פעולה בין גופי אכיפה בישראל ובבחריין. אני מברך על חתימת מזכר ההבנות בין הרשויות למודיעין פיננסי של ישראל ושל בחריין, בכדי לחזק את המאבק המשותף במימון טרור והלבנת הון. שיתוף הפעולה ההדדי חשוב לביטחון ישראל ולכלכלתה, ויאפשר לקדם שיתופי פעולה כלכליים ברוכים בין המדינות".
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ'-לוי, אמרה בטקס החתימה במנאמה, בירת בחריין: "אני שמחה להדק את שיתופי הפעולה והחלפת מודיעין פיננסי בינינו ובין שותפינו בממלכת בחריין. המהלך יקדם – לראשונה בהיסטוריה – פעילות מודיעינית משותפת להגנה על יושרת המערכות הפיננסיות של ישראל ושל בחריין, וקידום המאבק המשותף בהלבנת הון ובמימון טרור".
שייח'ה מאי מוחמד אלכליפה, ראשת הרשות למודיעין פיננסי של בחריין (FID): "החתימה על מזכר ההבנות היא בוודאי ראשיתה של מערכת יחסים ענפה ופוריה בין שתי הרשויות למודיעין פיננסי של ישראל ובחריין בשנים הקרובות. זהו אירוע בעל חשיבות, מכיוון שהרשות למודיעין פיננסי של בחריין (FID) מאמינה, שתרומתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור של ישראל למאבק לאיומי הלבנת הון ומימון טרור הינה בלתי רגילה והחדשנות בפעילותה ראויה לכל שבח. במיסוד השותפות המתגבשת בין יחידות המודיעין הפיננסי שלנו, אנו שואפים לקיים את מחויבותנו לעקרונות של שיתוף פעולה בינלאומי ולקידום השיתוף ביכולות של שתי הרשויות".
בתמונה - עו"ד עילית אוסטרוביץ' לוי, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ושייח'ה מאי מוחמד אלכליפה, ראשת הרשות למודיעין פיננסי של בחריין.
קרדיט - דוברות משרד המשפטים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום כנגד ישעיה גוסלקר (20) מדימונה, זאת לאחר שתקף שוטר שתשאל אותו בעקבות ריח של סמים שעלה מרכבו.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אירה ויימן-קריקון עולה כי ביום ה- 20.12.22 גוסלקר נהג ברכב של מעסיקו. בסמוך לתחנה המרכזית בדימונה עצר במעבר חציה והשתמש בטלפון הנייד שלו, ושוטר שעבר במקום הבחין בכך ופנה אליו בבקשה שיתרכז בנהיגה, שכן ילדים שהשתתפו בתהלוכה אותה ליווה צעדו באותה עת על הכביש. במעמד זה השוטר הרגיש כי ריח חזק של סם קנביס עולה מהרכב, שאל את גוסלקר לפשר העניין וניסה למשוך מידו את הטלפון הנייד שלו. גוסלקר התנגד ואחז בטלפון הנייד ובקצות אצבעותיו של השוטר, ובשלב מסוים החל בנסיעה מהירה בעוד ידו של השוטר נמצאת בתוך הרכב. כתוצאה ממעשיו השוטר נחבל בידו ופונה לקבלת טיפול רפואי.
כתב האישום מייחס לגוסלקר ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה ממשית. במקביל הגישה עורכת הדין ויימן-קריקון בקשה להארכת מעצרו של גוסלקר, במסגרתה טענה בין היתר כך: "לאחר שהשוטר החל לתשאל את המשיב אודות מקור ריח הסמים ברכב, בחר לברוח מהמקום תוך שהוא גורם חבלה לשוטר באמצעות הרכב. המשיב במעשיו הוכיח כי אין לו מורא מפני החוק מפני אנשי אכיפה החוק ואם ישוחרר קיים חשש שיחזור ויסכן את הציבור". כמו כן, הוסיפה כי גוסלקר "בחר לתקוף את השוטר על מנת להימנע ממתן דוח, כך לטענתו, ועל כן קיים חשש שאם ישוחרר ינסה להתחמק מהדין".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום כנגד ישעיה גוסלקר (20) מדימונה, זאת לאחר שתקף שוטר שתשאל אותו בעקבות ריח של סמים שעלה מרכבו.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אירה ויימן-קריקון עולה כי ביום ה- 20.12.22 גוסלקר נהג ברכב של מעסיקו. בסמוך לתחנה המרכזית בדימונה עצר במעבר חציה והשתמש בטלפון הנייד שלו, ושוטר שעבר במקום הבחין בכך ופנה אליו בבקשה שיתרכז בנהיגה, שכן ילדים שהשתתפו בתהלוכה אותה ליווה צעדו באותה עת על הכביש. במעמד זה השוטר הרגיש כי ריח חזק של סם קנביס עולה מהרכב, שאל את גוסלקר לפשר העניין וניסה למשוך מידו את הטלפון הנייד שלו. גוסלקר התנגד ואחז בטלפון הנייד ובקצות אצבעותיו של השוטר, ובשלב מסוים החל בנסיעה מהירה בעוד ידו של השוטר נמצאת בתוך הרכב. כתוצאה ממעשיו השוטר נחבל בידו ופונה לקבלת טיפול רפואי.
כתב האישום מייחס לגוסלקר ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה ממשית. במקביל הגישה עורכת הדין ויימן-קריקון בקשה להארכת מעצרו של גוסלקר, במסגרתה טענה בין היתר כך: "לאחר שהשוטר החל לתשאל את המשיב אודות מקור ריח הסמים ברכב, בחר לברוח מהמקום תוך שהוא גורם חבלה לשוטר באמצעות הרכב. המשיב במעשיו הוכיח כי אין לו מורא מפני החוק מפני אנשי אכיפה החוק ואם ישוחרר קיים חשש שיחזור ויסכן את הציבור". כמו כן, הוסיפה כי גוסלקר "בחר לתקוף את השוטר על מנת להימנע ממתן דוח, כך לטענתו, ועל כן קיים חשש שאם ישוחרר ינסה להתחמק מהדין".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד 10 נאשמים, זאת לאחר שבמסגרת סכסוך בין חבורות חטפו קטין וכלאו אותו בג'לג'וליה על מנת להשתמש בו כקלף מיקוח.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין פנינה לוי עולה כי בין הנאשמים ואחרים ובין חבורה נוספת התגלע סכסוך. על רקע זה, הנאשמים והאחרים קשרו קשר במטרה לפגוע בחבורה היריבה, בין היתר באמצעות חטיפה של אחד מחבריה (קטין). לשם מימוש התוכנית, ביום 30.11.22 חלק מהנאשמים חטפו את הקטין במטרה שיגלה להם מיהו שולחו וכדי שהחזקתו תשמש קלף מיקוח כנגד החבורה היריבה. יום למחרת החוטפים נסעו מג'לג'וליה לכיוון העיר חולון וכפו על הקטין שהחזיקו להצטרף לנסיעה. בסביבות השעה 02.30 הגיעו הנאשמים עם הקטין לבניין בחולון כשהם רעולי פנים וחמושים לכל הפחות ברובה סער. בשלב זה, גררו את הקטין בכוח ונכנסו עמו לדירה בה שהתה החבורה היריבה. משהבחינו חברי החבורה היריבה בנאשמים, ברחו לאחד החדרים בדירה וחסמו את הדלת באמצעות ארון כדי להגן על עצמם. מיד לאחר מכן ירו מי מהנאשמים לעבר החדר, וקליעים שחדרו את הדלת פגעו בקיר סמוך למקום בו עמדה החבורה. בתגובה, אחד מהם ריסס את החדר ואת סלון הדירה בגז פלפל שהיה ברשותו ובכך הצליח להבריח את הנאשמים, שעזבו את הדירה רק לאחר שלקחו עמם את הקטין ואת הטלפונים הניידים של חברי החבורה. בהגיעם לרכבים דחפו את הקטין החטוף בכוח לתוך הרכב ונסעו עמו לבית משפחתו של אחד הנאשמים בג'לג'וליה. משהגיעו, הנאשמים כלאו את הקטין בקומה השלישית של הבית וצילמו סרטון בו הוא נראה כשידיו כפותות ופניו מכוסות, בזמן שחלק מהנאשמים מכוונים אליו אקדח גלוק וחרב גדולה ומאיימים על חייו. לאחר שאיימו עליו באקדח הקטין סיפר להם מי שלח אותו אליהם, והנאשמים שלחו לאותו אדם סרטון כופר באמצעות טלפון נייד שנלקח מהדירה, במסגרתו איימו שיפגעו בו ובקטין אם לא יענה לדרישתם להיפגש עמם. כמו כן, שלחו לו הודעות מאיימות נוספות באומרם בין היתר כך: "עד שלא תבואו הילד פה, תתקשר לפני שיהיה מאוחר"; "אתה מת מהלך"; "הכנסת את הילד שלך לסיפור ואנחנו נקלף לך ולאשתך את העור"; "מחר לא יהיה על מה לדבר... קח בחשבון". ביום 2.12.22 לפנות בוקר פרצו כוחות משטרה לבית בג'לג'וליה ושחררו את הקטין.
כתב האישום מייחס לאביהו אנניה (30) מראשל"צ, ליאב בן דוד (22) מת"א, פטרו סרקיז (28) מבת ים, וזידאן עיאט פרץ (21), ראדי ברא (22), אשרף אבו קשק (19) ופיראס טביה (20) מג'לג'וליה, ולסאם שיאהב (23) ואחמד פדילה (32) מג'סר א זרקא ביצוע עבירות של חטיפה לשם סחיטה, חבלה בכוונה מחמירה, ירי מנשק חם באזור מגורים, נשיאת נשק והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות. בנוסף, מיוחסות להם ולנאשם הקטין עבירות של קשירת קשר לפשע, הסתרת חטוף, כליאת שווא, סחיטה בכח וסחיטה באיומים. במקביל הגישה עורכת הדין לוי בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים, במסגרתה טענה בין היתר כך: "המשיבים חטפו קטין בן 15, רק לשם מציאת שולחו ולא הססו לאיים על חייו". עוד הוסיפה וטענה כי: "המשיבים ירו בנשק בתוך בניין מגורים בטבורה של העיר חולון! אך בדרך נס החטיאו היריות ולא פגעו בעוברים ושבים ובדרי הבית. למותר לציין, כי מסוכנותם של המשיבים אינה רק כלפי הקורבנות, אלא אף כלפי כלל הציבור, נוכח דפוסי המסוכנות המובהקים העולים ממעשיהם".
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד 10 נאשמים, זאת לאחר שבמסגרת סכסוך בין חבורות חטפו קטין וכלאו אותו בג'לג'וליה על מנת להשתמש בו כקלף מיקוח.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין פנינה לוי עולה כי בין הנאשמים ואחרים ובין חבורה נוספת התגלע סכסוך. על רקע זה, הנאשמים והאחרים קשרו קשר במטרה לפגוע בחבורה היריבה, בין היתר באמצעות חטיפה של אחד מחבריה (קטין). לשם מימוש התוכנית, ביום 30.11.22 חלק מהנאשמים חטפו את הקטין במטרה שיגלה להם מיהו שולחו וכדי שהחזקתו תשמש קלף מיקוח כנגד החבורה היריבה. יום למחרת החוטפים נסעו מג'לג'וליה לכיוון העיר חולון וכפו על הקטין שהחזיקו להצטרף לנסיעה. בסביבות השעה 02.30 הגיעו הנאשמים עם הקטין לבניין בחולון כשהם רעולי פנים וחמושים לכל הפחות ברובה סער. בשלב זה, גררו את הקטין בכוח ונכנסו עמו לדירה בה שהתה החבורה היריבה. משהבחינו חברי החבורה היריבה בנאשמים, ברחו לאחד החדרים בדירה וחסמו את הדלת באמצעות ארון כדי להגן על עצמם. מיד לאחר מכן ירו מי מהנאשמים לעבר החדר, וקליעים שחדרו את הדלת פגעו בקיר סמוך למקום בו עמדה החבורה. בתגובה, אחד מהם ריסס את החדר ואת סלון הדירה בגז פלפל שהיה ברשותו ובכך הצליח להבריח את הנאשמים, שעזבו את הדירה רק לאחר שלקחו עמם את הקטין ואת הטלפונים הניידים של חברי החבורה. בהגיעם לרכבים דחפו את הקטין החטוף בכוח לתוך הרכב ונסעו עמו לבית משפחתו של אחד הנאשמים בג'לג'וליה. משהגיעו, הנאשמים כלאו את הקטין בקומה השלישית של הבית וצילמו סרטון בו הוא נראה כשידיו כפותות ופניו מכוסות, בזמן שחלק מהנאשמים מכוונים אליו אקדח גלוק וחרב גדולה ומאיימים על חייו. לאחר שאיימו עליו באקדח הקטין סיפר להם מי שלח אותו אליהם, והנאשמים שלחו לאותו אדם סרטון כופר באמצעות טלפון נייד שנלקח מהדירה, במסגרתו איימו שיפגעו בו ובקטין אם לא יענה לדרישתם להיפגש עמם. כמו כן, שלחו לו הודעות מאיימות נוספות באומרם בין היתר כך: "עד שלא תבואו הילד פה, תתקשר לפני שיהיה מאוחר"; "אתה מת מהלך"; "הכנסת את הילד שלך לסיפור ואנחנו נקלף לך ולאשתך את העור"; "מחר לא יהיה על מה לדבר... קח בחשבון". ביום 2.12.22 לפנות בוקר פרצו כוחות משטרה לבית בג'לג'וליה ושחררו את הקטין.
כתב האישום מייחס לאביהו אנניה (30) מראשל"צ, ליאב בן דוד (22) מת"א, פטרו סרקיז (28) מבת ים, וזידאן עיאט פרץ (21), ראדי ברא (22), אשרף אבו קשק (19) ופיראס טביה (20) מג'לג'וליה, ולסאם שיאהב (23) ואחמד פדילה (32) מג'סר א זרקא ביצוע עבירות של חטיפה לשם סחיטה, חבלה בכוונה מחמירה, ירי מנשק חם באזור מגורים, נשיאת נשק והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות. בנוסף, מיוחסות להם ולנאשם הקטין עבירות של קשירת קשר לפשע, הסתרת חטוף, כליאת שווא, סחיטה בכח וסחיטה באיומים. במקביל הגישה עורכת הדין לוי בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים, במסגרתה טענה בין היתר כך: "המשיבים חטפו קטין בן 15, רק לשם מציאת שולחו ולא הססו לאיים על חייו". עוד הוסיפה וטענה כי: "המשיבים ירו בנשק בתוך בניין מגורים בטבורה של העיר חולון! אך בדרך נס החטיאו היריות ולא פגעו בעוברים ושבים ובדרי הבית. למותר לציין, כי מסוכנותם של המשיבים אינה רק כלפי הקורבנות, אלא אף כלפי כלל הציבור, נוכח דפוסי המסוכנות המובהקים העולים ממעשיהם".
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד תמיר נזרוב (19) מיבנה, שביצע עבירות מין בתשע קטינות בנות 12 עד 15 באמצעות האינסטגרם והוואטסאפ.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכסנדרה קרא, החל מדצמבר 2021 ועד אוקטובר 2022, פנה נזרוב לקטינות באמצעות יישומון "נוני צ'אט" המאפשר להתכתב עם משתמשים אקראיים, המחוברים באותה עת ליישומון. לאחר שיח ראשוני ביישומון, עברו נזרוב והקטינות להתכתב ביישומוני וואטספ ואינסטגרם. במהלך שיחותיו והתכתבויותיו עם הקטינות, גרם הנאשם לשתי קטינות בנות פחות מ 14 לבצע בעצמן מעשי אינוס ואף מעשה סדום וכן מעשים מגונים. עוד עולה כי הנאשם גרם לקטינה אחרת שטרם מלאו לה 16 שנים לבצע בעצמה מעשה אינוס ומעשה מגונה, זאת לאחר שסחט אותה באיומים כי אם לא תשתף פעולה, יאתר את חברהּ וישלח לו תמונות מיניות שברשותו. עוד, ביצע הנאשם מעשים מגונים בחלק מהקטינות בכך ששלח להן תמונות של איבר מינו או סרטונים בהם נראה מאונן, לעיתים אף בניגוד להסכמתן החופשית של הקטינות. באחד המקרים התחזה נזרוב לנער כבן 14 ושכנע את הקטינה לשלוח לו סרטונים בעלי אופי מיני, בהמשך איים עליה כי במידה ולא תשלח לו תמונה של החזה שלה הוא יפרסם סרטונים ששלחה לו בעבר. בחלק מהמקרים ניהל נזרוב עם הקטינות שיחות בעלות אופי מיני של "שולט- נשלט" אשר נשא אופי אלים ומשפיל כלפיהן. בנוסף, עם חלק מהקטינות ניהל נזרוב שיח על האפשרות להיפגש עמן .
במסגרת בקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד קרא כי על פי המעשים המתוארים בכתב האישום, נזרוב פנה לקטינות והביאן לשתף עמו פעולה בשיחות בעלות אופי מיני וביצוע אקטים מיניים ברשת, בשימוש בשיח מיני כוחני, אלים ומשפיל, תוך ניצול גילן הצעיר וסקרנותן והכל לסיפוק יצריו ודחפיו המיניים המעוותים.
החקירה בתיק נפתחה בעקבות דיווחים שהתקבלו במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, ובעקבות הדיווחים למוקד נפתחה חקירה ביחידה 105 בליוויה הצמוד של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
לנזרוב יוחסו עבירות של גרם מעשה אינוס בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים; גרם מעשה אינוס בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים שלא בהסכמתה החופשית; גרם מעשה סדום בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים ; גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים (ריבוי עבירות); מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית; גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית; מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים; גרם בעילה אסורה בהסכמה בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים; גרם מעשה סדום בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים ; ניסיון גרם מעשה סדום בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים ; סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה; ניסיון לסחיטה באיומים; מעשה מגונה בפני קטין; מעשה מגונה באדם שלא בהסכמתו החופשית; מידע כוזב במחשב.
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד תמיר נזרוב (19) מיבנה, שביצע עבירות מין בתשע קטינות בנות 12 עד 15 באמצעות האינסטגרם והוואטסאפ.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכסנדרה קרא, החל מדצמבר 2021 ועד אוקטובר 2022, פנה נזרוב לקטינות באמצעות יישומון "נוני צ'אט" המאפשר להתכתב עם משתמשים אקראיים, המחוברים באותה עת ליישומון. לאחר שיח ראשוני ביישומון, עברו נזרוב והקטינות להתכתב ביישומוני וואטספ ואינסטגרם. במהלך שיחותיו והתכתבויותיו עם הקטינות, גרם הנאשם לשתי קטינות בנות פחות מ 14 לבצע בעצמן מעשי אינוס ואף מעשה סדום וכן מעשים מגונים. עוד עולה כי הנאשם גרם לקטינה אחרת שטרם מלאו לה 16 שנים לבצע בעצמה מעשה אינוס ומעשה מגונה, זאת לאחר שסחט אותה באיומים כי אם לא תשתף פעולה, יאתר את חברהּ וישלח לו תמונות מיניות שברשותו. עוד, ביצע הנאשם מעשים מגונים בחלק מהקטינות בכך ששלח להן תמונות של איבר מינו או סרטונים בהם נראה מאונן, לעיתים אף בניגוד להסכמתן החופשית של הקטינות. באחד המקרים התחזה נזרוב לנער כבן 14 ושכנע את הקטינה לשלוח לו סרטונים בעלי אופי מיני, בהמשך איים עליה כי במידה ולא תשלח לו תמונה של החזה שלה הוא יפרסם סרטונים ששלחה לו בעבר. בחלק מהמקרים ניהל נזרוב עם הקטינות שיחות בעלות אופי מיני של "שולט- נשלט" אשר נשא אופי אלים ומשפיל כלפיהן. בנוסף, עם חלק מהקטינות ניהל נזרוב שיח על האפשרות להיפגש עמן .
במסגרת בקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד קרא כי על פי המעשים המתוארים בכתב האישום, נזרוב פנה לקטינות והביאן לשתף עמו פעולה בשיחות בעלות אופי מיני וביצוע אקטים מיניים ברשת, בשימוש בשיח מיני כוחני, אלים ומשפיל, תוך ניצול גילן הצעיר וסקרנותן והכל לסיפוק יצריו ודחפיו המיניים המעוותים.
החקירה בתיק נפתחה בעקבות דיווחים שהתקבלו במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, ובעקבות הדיווחים למוקד נפתחה חקירה ביחידה 105 בליוויה הצמוד של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
לנזרוב יוחסו עבירות של גרם מעשה אינוס בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים; גרם מעשה אינוס בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים שלא בהסכמתה החופשית; גרם מעשה סדום בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים ; גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים (ריבוי עבירות); מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית; גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית; מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים; גרם בעילה אסורה בהסכמה בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים; גרם מעשה סדום בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים ; ניסיון גרם מעשה סדום בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים ; סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה; ניסיון לסחיטה באיומים; מעשה מגונה בפני קטין; מעשה מגונה באדם שלא בהסכמתו החופשית; מידע כוזב במחשב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד גננת מטירת הכרמל בגין התעללות בקטינים ותקיפה בנסיבות מחמירות.
הנאשמת ניהלה גן ילדים פרטי בשם "האנייה הקטנה" בטירת הכרמל שהיה בבעלותה. בגן טופלו 22 פעוטות בגין שנה וחצי עד שלוש במהלך שנת הלימודים 2017-2018. על פי כתב האישום בהזדמנויות רבות התעללה הנאשמת בפעוטות עליהם הייתה אחראית.
הנאשמת נהגה להאכיל את הילדים באגרסיביות חרף התנגדותם ולא חדלה גם כשבכו וגם אם הקיאו. במקרים המתוארים בכתב האישום דחפה את ראשם אל תוך הצלחת תוך שהיא לופתת את עורפם בכוח. הנאשמת נהגה לקשור את ידיהם של פעוטות, להרביץ בישבנם בעוד הם בוכים, ובאחד המקרים כיסתה את ראשו של פעוט בשמיכה כיון שסירב לישון ובהמשך גם תקפה אותו פיזית. כמו כן נהגה הנאשמת לקלל את הילדים בשפה רוסית ולאיים שתכה אותם בחגורה.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשמת עד תום ההליכים בעניינה.
בבקשת המעצר נכתב כי החשש להתחמקות הנאשמת מהליכי המשפט במקרה דנן הינו קונקרטי, בשים לב לעובדה כי היא עזבה את הארץ באוגוסט לקראת סיום חקירתה והיא חזרה ארצה רק לאחר הליך הסגרה ממושך שבמהלכו הייתה עצרו בגיאורגיה, וחרף סירובה להגיע ארצה.
שימו לה לאיסור פרסום שמות הקטינים נפגעי העבירה וכל פרט העלול לגלות את זהותם. כמו כן חל איסור פרסום סעיף י"א לכתב האישום- מאזכור הקטינה י' ועד לפתיחת הסוגריים.
יובהר כי איסור הפרסום אינו כולל את שם הנאשמת ותמונתה.
פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד גננת מטירת הכרמל בגין התעללות בקטינים ותקיפה בנסיבות מחמירות.
הנאשמת ניהלה גן ילדים פרטי בשם "האנייה הקטנה" בטירת הכרמל שהיה בבעלותה. בגן טופלו 22 פעוטות בגין שנה וחצי עד שלוש במהלך שנת הלימודים 2017-2018. על פי כתב האישום בהזדמנויות רבות התעללה הנאשמת בפעוטות עליהם הייתה אחראית.
הנאשמת נהגה להאכיל את הילדים באגרסיביות חרף התנגדותם ולא חדלה גם כשבכו וגם אם הקיאו. במקרים המתוארים בכתב האישום דחפה את ראשם אל תוך הצלחת תוך שהיא לופתת את עורפם בכוח. הנאשמת נהגה לקשור את ידיהם של פעוטות, להרביץ בישבנם בעוד הם בוכים, ובאחד המקרים כיסתה את ראשו של פעוט בשמיכה כיון שסירב לישון ובהמשך גם תקפה אותו פיזית. כמו כן נהגה הנאשמת לקלל את הילדים בשפה רוסית ולאיים שתכה אותם בחגורה.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשמת עד תום ההליכים בעניינה.
בבקשת המעצר נכתב כי החשש להתחמקות הנאשמת מהליכי המשפט במקרה דנן הינו קונקרטי, בשים לב לעובדה כי היא עזבה את הארץ באוגוסט לקראת סיום חקירתה והיא חזרה ארצה רק לאחר הליך הסגרה ממושך שבמהלכו הייתה עצרו בגיאורגיה, וחרף סירובה להגיע ארצה.
שימו לה לאיסור פרסום שמות הקטינים נפגעי העבירה וכל פרט העלול לגלות את זהותם. כמו כן חל איסור פרסום סעיף י"א לכתב האישום- מאזכור הקטינה י' ועד לפתיחת הסוגריים.
יובהר כי איסור הפרסום אינו כולל את שם הנאשמת ותמונתה.
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד מרדכי אברהמי, שוטר לשעבר במחלקת הסייבר במשטרה, וזאת לאחר שצילם במספר הזדמנויות נשים שלא בהסכמתן. בנוסף החזיק במכשיר הטלפון שלו מאות תמונות בעלות תוכן פורנוגרפי של קטינים וקטינות.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מרב נגלר, הנאשם צילם במספר הזדמנויות דרך חלון ביתו נשים המתגוררות בבניין הסמוך וכן צילם תמונות של נשים במרחב הציבורי ללא ידיעתן וללא הסכמתן. בנוסף, הנאשם החזיק במכשיר הטלפון הסלולרי שלו, מאות תמונות בעלות תוכן פורנוגרפי, בין היתר, תמונות בהן נצפים קטינים מעורבים בפעילות מינית. במסגרת חקירתו של הנאשם במחלקה לחקירות שוטרים הוא שוחרר בתנאים מגבילים בהחלטת בית משפט השלום בירושלים ונאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם הנשים שהוזכרו בחקירתו. למרות זאת הנאשם התכתב באמצעות אפליקציית המסרונים "טלגרם" עם צעירה עמה ניהל קשר מיני והתכתבה עמו בשם בדוי וזאת כשידע כי מדובר בה. במסגרת ההתכתבות, ביקש ממנה הנאשם כי אם יתקשרו אליה תמסור כי הם לא בקשר.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, פרסום והצגת תועבה, הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית.
החקירה נוהלה על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד מרדכי אברהמי, שוטר לשעבר במחלקת הסייבר במשטרה, וזאת לאחר שצילם במספר הזדמנויות נשים שלא בהסכמתן. בנוסף החזיק במכשיר הטלפון שלו מאות תמונות בעלות תוכן פורנוגרפי של קטינים וקטינות.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מרב נגלר, הנאשם צילם במספר הזדמנויות דרך חלון ביתו נשים המתגוררות בבניין הסמוך וכן צילם תמונות של נשים במרחב הציבורי ללא ידיעתן וללא הסכמתן. בנוסף, הנאשם החזיק במכשיר הטלפון הסלולרי שלו, מאות תמונות בעלות תוכן פורנוגרפי, בין היתר, תמונות בהן נצפים קטינים מעורבים בפעילות מינית. במסגרת חקירתו של הנאשם במחלקה לחקירות שוטרים הוא שוחרר בתנאים מגבילים בהחלטת בית משפט השלום בירושלים ונאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם הנשים שהוזכרו בחקירתו. למרות זאת הנאשם התכתב באמצעות אפליקציית המסרונים "טלגרם" עם צעירה עמה ניהל קשר מיני והתכתבה עמו בשם בדוי וזאת כשידע כי מדובר בה. במסגרת ההתכתבות, ביקש ממנה הנאשם כי אם יתקשרו אליה תמסור כי הם לא בקשר.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, פרסום והצגת תועבה, הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית.
החקירה נוהלה על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים.
שלום רב,
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) התנגדות להסדר פשרה בשתי תובענות ייצוגיות, האחת נגד בנק הפועלים בע"מ, והשנייה נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. התובענה הוגשה בטענות לחיוב שלא כדין בגין סיווג שגוי של פעולות העברת מטבע חוץ (מט"ח) כפעולות "סחר חוץ" וגביית עמלה שגויה בהתאם. הצדדים פנו להליכי גישור ובמסגרתם נחתמו הסדרי הפשרה. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין לאשר את ההסדרים במתכונתם הנוכחית.
במסגרת התובענה הייצוגית נטען כי במסגרת העברת מט"ח פשוטה, שניתן לגבות בגינה עמלת העברת מט"ח רגילה, הן בנק הפועלים בע"מ והן הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ חייבו בגינן בעמלות דווקא תחת פעולות "סחר חוץ", שעמלתן גבוהה יותר. זאת, כאשר מרבית העסקאות המדוברות עניינן לצורך רכישת מוצרים לשימוש עצמי בלבד.
בנק הפועלים והבנק הבינלאומי מצדם טענו כי יש לסווג את הפעולות שנעשו לפי מהותן ומטרתן, ומאחר שסוברים שמדובר בהעברות מט"ח לצורך ייבוא מוצרים לישראל, יש לסווגן כ"סחר חוץ" ולגבות עבורן עמלה בהתאם.
הצדדים גיבשו יחד הסדרי פשרה, כל אחד בעניינו. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין לאשר אותם במתכונתם הנוכחית.
בליבו של הסדר הפשרה עומדות התחייבויות לעתיד, וביצוע השבה לעבר. הבנקים מתחייבים, כהתחייבות לעתיד, לערוך שינוי בטופס הייעודי שעל לקוח למלא על מנת להעביר מט"ח לחו"ל, כך שתתווסף רובריקה של "יבוא טובין לשימוש עצמי", שתחויב בעמלת העברת מט"ח רגילה. עם זאת, בטופס יובהר כי ניתן לבחור בפעולה כזו רק ביחס לעסקות שסכומן הוא עד וכולל 20,000$. ובמבט צופה פני עבר, הבנקים מתחייבים לבצע השבה בסך כולל של 1,400,952₪ למתלוננים, שנגזרת מהשבה של 100% מהפרש העמלות שנגבו בתקופה הרלוונטית עבור העברות מט"ח שבוצעו לצורך רכישת טובין בחו"ל לשימוש עצמי. בשני הסדרי הפשרה הסכום הוא סופי, ואליו לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שחלקים מסוימים בהסדרי הפשרה מעוררים קושי שאינו מאפשר לאשרם כפי שהם.
ההסדרה העתידית המוצעת ביחס לסיווג העברת מט"ח לצרכי עמלה בהתאם לסכום ההעברה, המשמש כאינדיקציה למטרת ההעברה, ולא בהתאם למהות השירות הניתן ללקוח אינה כדין. קושי זה מתחזק לנוכח העובדה שהבנקים נמנעו מלהבהיר מה השירות הנוסף שהם מעניקים ללקוחותיהם במסגרת העברת מט"ח בהיקף העולה על 20,000$. לפיכך, ולפי פרשנות כללי העמלות והעיקרון שלפיו לא ניתן לאשר הסדר פשרה המנוגד להוראות דין, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אין מקום לאשר את ההסדרה. כמו כן, לפי הסדר הפשרה לקוחות הבנקים שחשבונם יהיה סגור במועד ההשבה לא יהיו זכאים להשבה אישית וישירה, והתשלומים המגיעים להם יועברו לקרן תובענות ייצוגיות. הדבר מעורר קושי כיוון שסעד לטובת הציבור, כחלופה להשבה פרטנית, מותר רק אם בית המשפט מוצא שהשבה פרטנית אינה מעשית. הבנקים לא הציגו כל נימוק מדוע בעניין זה ההשבה הפרטנית אינה מעשית לחברי קבוצה שחשבונם סגור. לכן תחילה יש לשקול הוספת מנגנון להשבה ישירה לחברי הקבוצה שחשבונם סגור. ועוד, הפשרה באחת התובענות מונעת מחברי הקבוצה שביצעו העברות מט"ח לצורך ביצוע עסקאות מסחריות להגיש תביעות אישיות, או ייצוגיות, בגין הטענות שהועלו במסגרת ההליכים המשפטיים (מעשה בית-דין), על אף שלא ניתן להם כל פיצוי.
בנוסף, הקביעה כי לסכומי הפשרה לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מעוררת קושי לאור הסיכויים והסיכונים הטמונים בהליכים הנידונים בעניין זה. העמלות שיש להשיב מכוח הסדרי הפשרה נגבו במהלך שבע שנים, ובכלל, ההשבה בפועל אינה מידית (תוך 6 חודשים ממועד אישור הסדרי הפשרה). בנסיבות אלה יש קושי בהשבה ללא הצמדה כלל. וכן, התניית הסדרי הפשרה באי מינוי בודק – אינה כדין. בשני הסדרי הפשרה נקבע שאם בית המשפט יחליט למנות בודק הצדדים יוכלו לחזור בהם מהסדרי הפשרה, אולם תנאי זה אינו כדין. לפי חוק תובענות ייצוגיות ההחלטה על מינוי בודק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. מינוי בודק אינו עניין שנתון לשיקול דעת הצדדים לפשרה, והוא מהווה אמצעי עזר להערכת סבירות והגינות ההסדר.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד נועה זקין, מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) ובנק ישראל.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) התנגדות להסדר פשרה בשתי תובענות ייצוגיות, האחת נגד בנק הפועלים בע"מ, והשנייה נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. התובענה הוגשה בטענות לחיוב שלא כדין בגין סיווג שגוי של פעולות העברת מטבע חוץ (מט"ח) כפעולות "סחר חוץ" וגביית עמלה שגויה בהתאם. הצדדים פנו להליכי גישור ובמסגרתם נחתמו הסדרי הפשרה. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין לאשר את ההסדרים במתכונתם הנוכחית.
במסגרת התובענה הייצוגית נטען כי במסגרת העברת מט"ח פשוטה, שניתן לגבות בגינה עמלת העברת מט"ח רגילה, הן בנק הפועלים בע"מ והן הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ חייבו בגינן בעמלות דווקא תחת פעולות "סחר חוץ", שעמלתן גבוהה יותר. זאת, כאשר מרבית העסקאות המדוברות עניינן לצורך רכישת מוצרים לשימוש עצמי בלבד.
בנק הפועלים והבנק הבינלאומי מצדם טענו כי יש לסווג את הפעולות שנעשו לפי מהותן ומטרתן, ומאחר שסוברים שמדובר בהעברות מט"ח לצורך ייבוא מוצרים לישראל, יש לסווגן כ"סחר חוץ" ולגבות עבורן עמלה בהתאם.
הצדדים גיבשו יחד הסדרי פשרה, כל אחד בעניינו. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין לאשר אותם במתכונתם הנוכחית.
בליבו של הסדר הפשרה עומדות התחייבויות לעתיד, וביצוע השבה לעבר. הבנקים מתחייבים, כהתחייבות לעתיד, לערוך שינוי בטופס הייעודי שעל לקוח למלא על מנת להעביר מט"ח לחו"ל, כך שתתווסף רובריקה של "יבוא טובין לשימוש עצמי", שתחויב בעמלת העברת מט"ח רגילה. עם זאת, בטופס יובהר כי ניתן לבחור בפעולה כזו רק ביחס לעסקות שסכומן הוא עד וכולל 20,000$. ובמבט צופה פני עבר, הבנקים מתחייבים לבצע השבה בסך כולל של 1,400,952₪ למתלוננים, שנגזרת מהשבה של 100% מהפרש העמלות שנגבו בתקופה הרלוונטית עבור העברות מט"ח שבוצעו לצורך רכישת טובין בחו"ל לשימוש עצמי. בשני הסדרי הפשרה הסכום הוא סופי, ואליו לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שחלקים מסוימים בהסדרי הפשרה מעוררים קושי שאינו מאפשר לאשרם כפי שהם.
ההסדרה העתידית המוצעת ביחס לסיווג העברת מט"ח לצרכי עמלה בהתאם לסכום ההעברה, המשמש כאינדיקציה למטרת ההעברה, ולא בהתאם למהות השירות הניתן ללקוח אינה כדין. קושי זה מתחזק לנוכח העובדה שהבנקים נמנעו מלהבהיר מה השירות הנוסף שהם מעניקים ללקוחותיהם במסגרת העברת מט"ח בהיקף העולה על 20,000$. לפיכך, ולפי פרשנות כללי העמלות והעיקרון שלפיו לא ניתן לאשר הסדר פשרה המנוגד להוראות דין, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אין מקום לאשר את ההסדרה. כמו כן, לפי הסדר הפשרה לקוחות הבנקים שחשבונם יהיה סגור במועד ההשבה לא יהיו זכאים להשבה אישית וישירה, והתשלומים המגיעים להם יועברו לקרן תובענות ייצוגיות. הדבר מעורר קושי כיוון שסעד לטובת הציבור, כחלופה להשבה פרטנית, מותר רק אם בית המשפט מוצא שהשבה פרטנית אינה מעשית. הבנקים לא הציגו כל נימוק מדוע בעניין זה ההשבה הפרטנית אינה מעשית לחברי קבוצה שחשבונם סגור. לכן תחילה יש לשקול הוספת מנגנון להשבה ישירה לחברי הקבוצה שחשבונם סגור. ועוד, הפשרה באחת התובענות מונעת מחברי הקבוצה שביצעו העברות מט"ח לצורך ביצוע עסקאות מסחריות להגיש תביעות אישיות, או ייצוגיות, בגין הטענות שהועלו במסגרת ההליכים המשפטיים (מעשה בית-דין), על אף שלא ניתן להם כל פיצוי.
בנוסף, הקביעה כי לסכומי הפשרה לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מעוררת קושי לאור הסיכויים והסיכונים הטמונים בהליכים הנידונים בעניין זה. העמלות שיש להשיב מכוח הסדרי הפשרה נגבו במהלך שבע שנים, ובכלל, ההשבה בפועל אינה מידית (תוך 6 חודשים ממועד אישור הסדרי הפשרה). בנסיבות אלה יש קושי בהשבה ללא הצמדה כלל. וכן, התניית הסדרי הפשרה באי מינוי בודק – אינה כדין. בשני הסדרי הפשרה נקבע שאם בית המשפט יחליט למנות בודק הצדדים יוכלו לחזור בהם מהסדרי הפשרה, אולם תנאי זה אינו כדין. לפי חוק תובענות ייצוגיות ההחלטה על מינוי בודק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. מינוי בודק אינו עניין שנתון לשיקול דעת הצדדים לפשרה, והוא מהווה אמצעי עזר להערכת סבירות והגינות ההסדר.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד נועה זקין, מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) ובנק ישראל.
שלום רב,
להלן התייחסות הסיוע המשפטי להכרעת הדין בעניינו של הנאשם ברצח מאסטוול אלאזה ז"ל.
עו"ד תמי קלנברג-לוי, המייצגת את משפחתה של מאסטוול אלאזה ז"ל מטעם תכנית סנ"ה של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: בערב יום העצמאות לפני כשנתיים וחצי, רצח הנאשם את המנוחה בברוטאליות איומה לעיני שני הילדים שלהם, לאחר ששבועות בודדים לפני כן הוא שוחרר ממאסר אליו נשלח בגין עבירות של אלימות כלפיה. הוא שוחרר ללא שום טיפול, ללא מסגרת, ושב ישירות לביתם. היום בית המשפט הרשיע את הנאשם ברצח בנסיבות מחמירות, ובכך הדגיש את הזכות של אישה להגנה על גופה ולפעול כרצונה. עבור המנוחה וילדיה שהיו עדים לרצח זה אמנם כבר לא יעזור, אבל המשפחה מקווה שהמסר יישמע ויסייע להגן על נשים אחרות בעתיד".
תכנית סנ"ה (סיוע למשפחות נפגעי המתה)
מאז שנת 2009 המדינה המעניקה סיוע משפטי, תמיכתי, טיפולי וכספי למשפחות שאיבדו את יקיריהן כתוצאה מעבירת המתה (רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה באחריות מופחתת והמתה בקלות דעת).
הסיוע המשפטי ניתן על ידי משרד המשפטים, באמצעות ייצוג וליווי של עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי, המייצגים את המשפחות לאורך כל ההליך הפלילי ומממשים את זכותם כנפגעי עבירה בהליכים אלו, ואף בהליכים האזרחיים הנובעים מאירוע ההמתה, בהם הוצאת צו ירושה, מיצוי זכויות בנכסים משותפים, זכויות פנסיוניות של המנוח, קצבאות, תביעה אזרחית נגד הרוצח וכיו"ב.
הסיוע סוציאלי ניתן על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות עמותת אלה ועמותת בשביל החיים, הפועלות בשמונה מרכזי סיוע ברחבי הארץ המעניקים סיוע טיפולי ותמיכתי באמצעות צוותים של עובדים סוציאליים לצד סיוע כספי ראשוני למשפחות.
ממועד הקמת התכנית יוצגו על ידי הסיוע המשפטי 1200 משפחות ונפתחו 1500 תיקים. במהלך שנת 2021 נפתחו בסיוע המשפטי 176 תיקים חדשים במסגרת תכנית סנ"ה, וניתן ייצוג וליווי משפטי ב-71 תיקים בהליכים הפליליים נגד הפוגע ו-56 תיקים בייצוג בהליכים אזרחיים.
להלן התייחסות הסיוע המשפטי להכרעת הדין בעניינו של הנאשם ברצח מאסטוול אלאזה ז"ל.
עו"ד תמי קלנברג-לוי, המייצגת את משפחתה של מאסטוול אלאזה ז"ל מטעם תכנית סנ"ה של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: בערב יום העצמאות לפני כשנתיים וחצי, רצח הנאשם את המנוחה בברוטאליות איומה לעיני שני הילדים שלהם, לאחר ששבועות בודדים לפני כן הוא שוחרר ממאסר אליו נשלח בגין עבירות של אלימות כלפיה. הוא שוחרר ללא שום טיפול, ללא מסגרת, ושב ישירות לביתם. היום בית המשפט הרשיע את הנאשם ברצח בנסיבות מחמירות, ובכך הדגיש את הזכות של אישה להגנה על גופה ולפעול כרצונה. עבור המנוחה וילדיה שהיו עדים לרצח זה אמנם כבר לא יעזור, אבל המשפחה מקווה שהמסר יישמע ויסייע להגן על נשים אחרות בעתיד".
תכנית סנ"ה (סיוע למשפחות נפגעי המתה)
מאז שנת 2009 המדינה המעניקה סיוע משפטי, תמיכתי, טיפולי וכספי למשפחות שאיבדו את יקיריהן כתוצאה מעבירת המתה (רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה באחריות מופחתת והמתה בקלות דעת).
הסיוע המשפטי ניתן על ידי משרד המשפטים, באמצעות ייצוג וליווי של עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי, המייצגים את המשפחות לאורך כל ההליך הפלילי ומממשים את זכותם כנפגעי עבירה בהליכים אלו, ואף בהליכים האזרחיים הנובעים מאירוע ההמתה, בהם הוצאת צו ירושה, מיצוי זכויות בנכסים משותפים, זכויות פנסיוניות של המנוח, קצבאות, תביעה אזרחית נגד הרוצח וכיו"ב.
הסיוע סוציאלי ניתן על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות עמותת אלה ועמותת בשביל החיים, הפועלות בשמונה מרכזי סיוע ברחבי הארץ המעניקים סיוע טיפולי ותמיכתי באמצעות צוותים של עובדים סוציאליים לצד סיוע כספי ראשוני למשפחות.
ממועד הקמת התכנית יוצגו על ידי הסיוע המשפטי 1200 משפחות ונפתחו 1500 תיקים. במהלך שנת 2021 נפתחו בסיוע המשפטי 176 תיקים חדשים במסגרת תכנית סנ"ה, וניתן ייצוג וליווי משפטי ב-71 תיקים בהליכים הפליליים נגד הפוגע ו-56 תיקים בייצוג בהליכים אזרחיים.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה
היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה לבג"ץ בעתירות העוסקות בסבירות מינויו של חה"כ דרעי לשר הפנים והבריאות בממשלת ישראל ה-37 ובתיקון סעיף הכשירות בחוק יסוד: הממשלה, ששינה את המצב המשפטי כך שכעת יו"ר ועדת הבחירות מוסמך לבחון אם הרשעת אדם פוסלת את כשירותו רק אם נגזר עליו עונש של מאסר בפועל.
עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל.
לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד.
עם זאת, לעמדת היועצת, כפי שבאה לידי ביטוי גם במהלך הדיונים בכנסת מפי נציגיה, התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות.
לעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות.
ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי. לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר.
בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך. מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר "מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק.
בשורה התחתונה, ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
תשובת המדינה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, ועוה"ד מוריה פרימן, מתן שטיינבוך ונטע אורן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה לבג"ץ בעתירות העוסקות בסבירות מינויו של חה"כ דרעי לשר הפנים והבריאות בממשלת ישראל ה-37 ובתיקון סעיף הכשירות בחוק יסוד: הממשלה, ששינה את המצב המשפטי כך שכעת יו"ר ועדת הבחירות מוסמך לבחון אם הרשעת אדם פוסלת את כשירותו רק אם נגזר עליו עונש של מאסר בפועל.
עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל.
לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד.
עם זאת, לעמדת היועצת, כפי שבאה לידי ביטוי גם במהלך הדיונים בכנסת מפי נציגיה, התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות.
לעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות.
ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי. לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר.
בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך. מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר "מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק.
בשורה התחתונה, ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
תשובת המדינה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, ועוה"ד מוריה פרימן, מתן שטיינבוך ונטע אורן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד השוטרים חיים גבאי, שי כהן ויצחק בן שעיה, וזאת לאחר ששיבשו חקירת אירועי רצח יואל להנגהל ז"ל - כל אחד על פי חלקו.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אליסף קליין, בעקבות קטטה שהתפתחה ברחוב כיכר צה"ל בקרית שמונה, הוזעקה משטרה, והנאשם חיים גבאי הגיע למקום עם שוטר נוסף ומתנדב. לאחר בירור האירוע ומשסברו שהאירוע הסתיים עזבו את המקום וחזרו זמן קצר לאחר מכן עקב דיווח נוסף על קטטה, במהלכה נדקר למוות יואל להנגהל ז"ל על ידי ליעד אדרי.
במהלך חקירת אירוע הדקירה שוחחו גבאי ואדרי, אשר להם היכרות מוקדמת, מספר פעמים, בין היתר, בזירת האירוע וטלפונית. במהלך השיחות סיפר אדרי לגבאי כי היה מעורב בקטטה וביקש ממנו לקבל מידע בדבר מצבו הרפואי של המנוח ובדבר פעולות חקירת המשטרה. גבאי עדכן את אדרי בדבר מצבו של המנוח, בדבר התקדמות חקירת המשטרה והמליץ לו לשכור שירותי עורך דין. כמו כן, באחת השיחות הנוספות אמר גבאי לאדרי שהוא "יכול להיות רגוע". בבוקר למחרת אמו של אדרי התקשרה לגבאי והוא המליץ לה לשכור עבור בנה שירותי עורך דין מאחר שזהותו ידועה למשטרה למרות שידע כי מעורבותו של אדרי אינה ידועה למשטרה. רק אחרי שנודע למשטרה, מגורם אחר, על מעורבותו האפשרית של אדרי באירוע הדקירה הוא הפך לחשוד. למרות מעורבותו של אדרי באירוע הקטטה והחשד כי הוא היה מעורב באירוע הדקירה, מצבו הנפשי והשאלות ששאל, נמנע גבאי, במודע ובמכוון, מלמסור את המידע למפקדיו ולצוות חקירת הרצח.
על פי אישום נוסף, לזירת אירוע הרצח הגיעו הנאשמים שי כהן ויצחק בן שעיה. טרם הגעתם לקחו גבאי ומתנדב נוסף קסדה מוכתמת בדם מהזירה והכניסו אותה לניידת המשטרה כדי לשמר אותה כמוצג. כהן ובן שעיה החליטו להשיב את הקסדה למקום באופן שיסתיר את דבר הזזתה מהמקום וכן את דבר החזרתה. בהוראתם החזיר גבאי את הקסדה אך למקום שונה מהמקום ממנו נאספה. בנוסף הנאשמים נמנעו אף הם מלתעד את הזזת הקסדה והחזרתה ולא עדכנו את מתעד זירת האירוע מטעם המז"פ בעניין.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים.
התיק נחקר על ידי צוות צפון במחלקה לחקירות שוטרים.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד השוטרים חיים גבאי, שי כהן ויצחק בן שעיה, וזאת לאחר ששיבשו חקירת אירועי רצח יואל להנגהל ז"ל - כל אחד על פי חלקו.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אליסף קליין, בעקבות קטטה שהתפתחה ברחוב כיכר צה"ל בקרית שמונה, הוזעקה משטרה, והנאשם חיים גבאי הגיע למקום עם שוטר נוסף ומתנדב. לאחר בירור האירוע ומשסברו שהאירוע הסתיים עזבו את המקום וחזרו זמן קצר לאחר מכן עקב דיווח נוסף על קטטה, במהלכה נדקר למוות יואל להנגהל ז"ל על ידי ליעד אדרי.
במהלך חקירת אירוע הדקירה שוחחו גבאי ואדרי, אשר להם היכרות מוקדמת, מספר פעמים, בין היתר, בזירת האירוע וטלפונית. במהלך השיחות סיפר אדרי לגבאי כי היה מעורב בקטטה וביקש ממנו לקבל מידע בדבר מצבו הרפואי של המנוח ובדבר פעולות חקירת המשטרה. גבאי עדכן את אדרי בדבר מצבו של המנוח, בדבר התקדמות חקירת המשטרה והמליץ לו לשכור שירותי עורך דין. כמו כן, באחת השיחות הנוספות אמר גבאי לאדרי שהוא "יכול להיות רגוע". בבוקר למחרת אמו של אדרי התקשרה לגבאי והוא המליץ לה לשכור עבור בנה שירותי עורך דין מאחר שזהותו ידועה למשטרה למרות שידע כי מעורבותו של אדרי אינה ידועה למשטרה. רק אחרי שנודע למשטרה, מגורם אחר, על מעורבותו האפשרית של אדרי באירוע הדקירה הוא הפך לחשוד. למרות מעורבותו של אדרי באירוע הקטטה והחשד כי הוא היה מעורב באירוע הדקירה, מצבו הנפשי והשאלות ששאל, נמנע גבאי, במודע ובמכוון, מלמסור את המידע למפקדיו ולצוות חקירת הרצח.
על פי אישום נוסף, לזירת אירוע הרצח הגיעו הנאשמים שי כהן ויצחק בן שעיה. טרם הגעתם לקחו גבאי ומתנדב נוסף קסדה מוכתמת בדם מהזירה והכניסו אותה לניידת המשטרה כדי לשמר אותה כמוצג. כהן ובן שעיה החליטו להשיב את הקסדה למקום באופן שיסתיר את דבר הזזתה מהמקום וכן את דבר החזרתה. בהוראתם החזיר גבאי את הקסדה אך למקום שונה מהמקום ממנו נאספה. בנוסף הנאשמים נמנעו אף הם מלתעד את הזזת הקסדה והחזרתה ולא עדכנו את מתעד זירת האירוע מטעם המז"פ בעניין.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים.
התיק נחקר על ידי צוות צפון במחלקה לחקירות שוטרים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הגישה תביעת שיפוי לבית המשפט השלום ברמלה כנגד טארק דוויק (29) מירושלים, שדקר אזרח ממניע לאומני ולאחר שהנפגע פוצה בגין פציעתו ונזקיו על ידי המדינה.
מכתב התביעה שהגישוּ עוה"ד ברוך בריזל ואלון לוי ליטן בשיתוף עו"ד סימה אזולאי מהיחידה לאכיפה אזרחית, עולה כי דוויק תכנן וביצע אירוע דקירה באזור השרון, במהלכו ניסה לגרום למותו של אדם לאחר ששדקר אותו מספר פעמים באמצעות סכין, תוך שהוא קורא "אללה אכבר". מעשיו של דוויק בוצעו בשנת 2015 בתקופה בה התרחש גל פעולות אלימות שהתאפיין בריבוי פיגועי טרור. כנגד דוויק הוגש כתב אישום, הוא הורשע בעבירה של ניסיון רצח וניתן גזר דין בעניינו של 17 שנות מאסר בפועל, שהופחתו בערעור ל16 שנים, מאסר על תנאי ופיצוי כספי של הנפגע, שהוכר כנפגע פעולת איבה.
התביעה הוגשה בגין תשלומי המדינה לנפגע בעקבות הנזק שנגרם לו, ובה דרישה לחייב את דוויק לשלם סך של 747,290 ₪ למדינה בגין תשלומים ששילמה, משלמת, ותשלם בעתיד לנפגע, לפי חוק נפגעי פעולות איבה. המדינה משלמת לנפגע תשלומים להם הוא זכאי לפי חוק נפגעי פעולות איבה ועל כן, זכאית המדינה לפיצוי בעילות שיפוי והשבה עבור כל תשלום ששילמה ושהיא עתידה לשלם לנפגע.
מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) נמסר כי התביעה האזרחית הנה בבחינת כלי שלוב עם האישום הפלילי ומוגשת לשם מיצוי הדין בכל המישורים ועל רקע חומרת הפשע המדובר.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הגישה תביעת שיפוי לבית המשפט השלום ברמלה כנגד טארק דוויק (29) מירושלים, שדקר אזרח ממניע לאומני ולאחר שהנפגע פוצה בגין פציעתו ונזקיו על ידי המדינה.
מכתב התביעה שהגישוּ עוה"ד ברוך בריזל ואלון לוי ליטן בשיתוף עו"ד סימה אזולאי מהיחידה לאכיפה אזרחית, עולה כי דוויק תכנן וביצע אירוע דקירה באזור השרון, במהלכו ניסה לגרום למותו של אדם לאחר ששדקר אותו מספר פעמים באמצעות סכין, תוך שהוא קורא "אללה אכבר". מעשיו של דוויק בוצעו בשנת 2015 בתקופה בה התרחש גל פעולות אלימות שהתאפיין בריבוי פיגועי טרור. כנגד דוויק הוגש כתב אישום, הוא הורשע בעבירה של ניסיון רצח וניתן גזר דין בעניינו של 17 שנות מאסר בפועל, שהופחתו בערעור ל16 שנים, מאסר על תנאי ופיצוי כספי של הנפגע, שהוכר כנפגע פעולת איבה.
התביעה הוגשה בגין תשלומי המדינה לנפגע בעקבות הנזק שנגרם לו, ובה דרישה לחייב את דוויק לשלם סך של 747,290 ₪ למדינה בגין תשלומים ששילמה, משלמת, ותשלם בעתיד לנפגע, לפי חוק נפגעי פעולות איבה. המדינה משלמת לנפגע תשלומים להם הוא זכאי לפי חוק נפגעי פעולות איבה ועל כן, זכאית המדינה לפיצוי בעילות שיפוי והשבה עבור כל תשלום ששילמה ושהיא עתידה לשלם לנפגע.
מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) נמסר כי התביעה האזרחית הנה בבחינת כלי שלוב עם האישום הפלילי ומוגשת לשם מיצוי הדין בכל המישורים ועל רקע חומרת הפשע המדובר.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד מוסא מזראיב (22) מזרזיר, איסבותאם אבו צולב (27) ומאגד (22) אבו צולב מתל שבע ודאהש אבו סולב ויונס אבו סולב (35) משבט אבו סולב, זאת לאחר שחטפו תושב אילת במטרה לסחוט כספים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת, בין מוסא ואיסבותאם למתלונן הייתה הכרות מוקדמת, על רקע מגוריהם בעיר אילת. במועד שאינו ידוע, קשרו כלל הנאשמים קשר לחטוף את המתלונן ולסחוט באיומים את משפחתו. לשם כך, במהלך דצמבר מוסא עצר את רכבו בסמוך למתלונן, ולאחר שטען בפניו שהוא רוצה לשוחח עמו, המתלונן עלה לרכבו. בשלב מסוים הצטרפו לנסיעה איסבותאם ודאהש והחלו להכות את המתלונן תוך שהם מצמידים סכין לגרונו. חרף ניסיונותיו לברוח מהרכב הנאשמים המשיכו בנסיעתם, ובהגיעם ליער הממוקם באזור, הוציאו אותו מהרכב ודאהש דקר אותו בגפיו באמצעות הסכין. בשלב זה מאגד הגיע למקום והורה למתלונן לעלות חזרה לרכב תוך שהוא מאיים עליו באומרו: "אל תדבר", "אני ארצח אותך ואף אחד לא ידע עלייך, רק אלוהים". חרף ניסיונותיו להימלט מהמקום, הנאשמים כיסו את עיניו והכניסו אותו בכוח לאחד הרכבים, בעוד אחד מהם נוטל מכיסו 2,000 ₪. במקביל, אדם נוסף יצר קשר עם אחיו של המתלונן, ואיים עליו שבמידה ולא יעביר אליהם כספים המתלונן ימצא את מותו. בהמשך לאמור, במהלך הנסיעה, המשיכו מוסא ודאהש להכות את המתלונן ואיימו עליו באמצעות חפץ שנחזה להיות נשק. בהגיעם לאזור הנגב, מוסא, איסבותאם ודאהש הכניסו את המתלונן לתוך בית, שם מאגד ומספר אנשים נוספים הכו את המתלונן ואיימו עליו שאם הוא או אחיו יפנו למשטרה הם ירצחו את משפחתו. בהמשך הועבר המתלונן לבית אחר באזור הנגב. במהלך אותו לילה דאהש שלח לאחיו של המתלונן הודעות מאיימות, במסגרתן אמר בין היתר כך: "מה נסגר, אתה לא עונה, נשאר רק עוד שעה, תתקשר אלי דחוף, עד השעה 12:00, אח שלך מת, תודיע למשטרה, מלשין בן שר***, אח שלך, מת, אין גופה, אתה הבא בתור, אח שלך מת". "אם עד 12 אתה לא משלם את הכסף אני ארצח לך אותו ותתלונן תעשה מה שאתה רוצה יא מנייאק... הנה אח שלך אצלי, כל תזוזה לא במקום אני אשרוף לך אותו בצמיג של משאית ואני אראה לך אותו איך הוא סובל..., "... בקיצור תביא 350 אלף 370 אלף מחר בשעה 12 אם אתה לא רוצה אני אתלה את אח שלך על רמזור ללא צוואר חתוך ראש וירוי כולו חתיכות בדיסק".
בבוקר שלמחרת דאהש ויונס הסיעו את המתלונן לאזור הררי וצילמו סרטון בו הם נראים לצדו ואומרים בין היתר כך: "באלוהים אנחנו בני 16 שכל העולם ידע, אל תשקרו לנו, תשלמו דינרים (תוך שהוא מצביע על המתלונן), אני ואבו סלימאן יש לנו 10 שנות ניסיון". סמוך לאחר מכן, יצרו קשר עם אחיו של המתלונן ואיימו עליו שאם לא יעביר לידיהם 270,000 ₪ ירצחו את אחיו. בהמשך הגיעו השניים לנקודת מפגש שתואמה עם שאר הנאשמים, אליה הגיעו גם כוחות משטרה. בשלב זה, חלק מהנאשמים החלו לברוח מהמקום תוך שהם נוהגים בצורה מסוכנת. תוך כדי הבריחה ניסה דאהש לדקור את המתלונן בחזהו, דבר שנמנע אך בשל התנגשות ניידת המשטרה ברכב.
בנוסף, לאחר מעצרו ובמהלך חקירותיו איים דאהש על השוטרים באומרו בין היתר כך: "אני עוד אבוא אליך... אני זוכר את הפנים שלך... יגיע הסוף של היהודים אל תחשוב על חמא"ס אנחנו נפוצץ הכל בארץ אנחנו יותר אנחנו הכוח ... אני אפגוש את אישתך אני אז* אותה.. אמא שלך ז* אתם מנייאק חמורים כלבים".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גינת כי: "קיים סיכון ממשי שהמשיבים יחזרו ויבצעו עבירות ויסכנו את המתלונן ואת הציבור. מחומר החקירה עולה כי המתלונן חווה אירוע טראומטי."
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, גניבה והפרעה לשוטר. נוסף על כך, לדאהש יוחסו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה במזיד ואיומים, וליונס יוחסו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה במזיד, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה בפסילה ונהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד מוסא מזראיב (22) מזרזיר, איסבותאם אבו צולב (27) ומאגד (22) אבו צולב מתל שבע ודאהש אבו סולב ויונס אבו סולב (35) משבט אבו סולב, זאת לאחר שחטפו תושב אילת במטרה לסחוט כספים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת, בין מוסא ואיסבותאם למתלונן הייתה הכרות מוקדמת, על רקע מגוריהם בעיר אילת. במועד שאינו ידוע, קשרו כלל הנאשמים קשר לחטוף את המתלונן ולסחוט באיומים את משפחתו. לשם כך, במהלך דצמבר מוסא עצר את רכבו בסמוך למתלונן, ולאחר שטען בפניו שהוא רוצה לשוחח עמו, המתלונן עלה לרכבו. בשלב מסוים הצטרפו לנסיעה איסבותאם ודאהש והחלו להכות את המתלונן תוך שהם מצמידים סכין לגרונו. חרף ניסיונותיו לברוח מהרכב הנאשמים המשיכו בנסיעתם, ובהגיעם ליער הממוקם באזור, הוציאו אותו מהרכב ודאהש דקר אותו בגפיו באמצעות הסכין. בשלב זה מאגד הגיע למקום והורה למתלונן לעלות חזרה לרכב תוך שהוא מאיים עליו באומרו: "אל תדבר", "אני ארצח אותך ואף אחד לא ידע עלייך, רק אלוהים". חרף ניסיונותיו להימלט מהמקום, הנאשמים כיסו את עיניו והכניסו אותו בכוח לאחד הרכבים, בעוד אחד מהם נוטל מכיסו 2,000 ₪. במקביל, אדם נוסף יצר קשר עם אחיו של המתלונן, ואיים עליו שבמידה ולא יעביר אליהם כספים המתלונן ימצא את מותו. בהמשך לאמור, במהלך הנסיעה, המשיכו מוסא ודאהש להכות את המתלונן ואיימו עליו באמצעות חפץ שנחזה להיות נשק. בהגיעם לאזור הנגב, מוסא, איסבותאם ודאהש הכניסו את המתלונן לתוך בית, שם מאגד ומספר אנשים נוספים הכו את המתלונן ואיימו עליו שאם הוא או אחיו יפנו למשטרה הם ירצחו את משפחתו. בהמשך הועבר המתלונן לבית אחר באזור הנגב. במהלך אותו לילה דאהש שלח לאחיו של המתלונן הודעות מאיימות, במסגרתן אמר בין היתר כך: "מה נסגר, אתה לא עונה, נשאר רק עוד שעה, תתקשר אלי דחוף, עד השעה 12:00, אח שלך מת, תודיע למשטרה, מלשין בן שר***, אח שלך, מת, אין גופה, אתה הבא בתור, אח שלך מת". "אם עד 12 אתה לא משלם את הכסף אני ארצח לך אותו ותתלונן תעשה מה שאתה רוצה יא מנייאק... הנה אח שלך אצלי, כל תזוזה לא במקום אני אשרוף לך אותו בצמיג של משאית ואני אראה לך אותו איך הוא סובל..., "... בקיצור תביא 350 אלף 370 אלף מחר בשעה 12 אם אתה לא רוצה אני אתלה את אח שלך על רמזור ללא צוואר חתוך ראש וירוי כולו חתיכות בדיסק".
בבוקר שלמחרת דאהש ויונס הסיעו את המתלונן לאזור הררי וצילמו סרטון בו הם נראים לצדו ואומרים בין היתר כך: "באלוהים אנחנו בני 16 שכל העולם ידע, אל תשקרו לנו, תשלמו דינרים (תוך שהוא מצביע על המתלונן), אני ואבו סלימאן יש לנו 10 שנות ניסיון". סמוך לאחר מכן, יצרו קשר עם אחיו של המתלונן ואיימו עליו שאם לא יעביר לידיהם 270,000 ₪ ירצחו את אחיו. בהמשך הגיעו השניים לנקודת מפגש שתואמה עם שאר הנאשמים, אליה הגיעו גם כוחות משטרה. בשלב זה, חלק מהנאשמים החלו לברוח מהמקום תוך שהם נוהגים בצורה מסוכנת. תוך כדי הבריחה ניסה דאהש לדקור את המתלונן בחזהו, דבר שנמנע אך בשל התנגשות ניידת המשטרה ברכב.
בנוסף, לאחר מעצרו ובמהלך חקירותיו איים דאהש על השוטרים באומרו בין היתר כך: "אני עוד אבוא אליך... אני זוכר את הפנים שלך... יגיע הסוף של היהודים אל תחשוב על חמא"ס אנחנו נפוצץ הכל בארץ אנחנו יותר אנחנו הכוח ... אני אפגוש את אישתך אני אז* אותה.. אמא שלך ז* אתם מנייאק חמורים כלבים".
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גינת כי: "קיים סיכון ממשי שהמשיבים יחזרו ויבצעו עבירות ויסכנו את המתלונן ואת הציבור. מחומר החקירה עולה כי המתלונן חווה אירוע טראומטי."
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, גניבה והפרעה לשוטר. נוסף על כך, לדאהש יוחסו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה במזיד ואיומים, וליונס יוחסו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה במזיד, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה בפסילה ונהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה.