שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד שלו שאול (19) מאשקלון, זאת לאחר שרכש לבנת חבלה וחומר נפץ נוסף מחייל שגנב את החומרים ממטווח צה"לי בזמן ששירת בחיל הנדסה קרבית.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין חן עסיס לביא עולה כי א.א ו-ב.ב הם שני חיילים שהכירו במסגרת שירותם הצבאי בחיל ההנדסה הקרבית. לפני כשלושה חודשים, א.א גנב ממטווח חבלה צה"לי לבנת חבלה במשקל של כחצי קילו וגוש חומר נפץ, וסיפר על כך לחברו ב.ב. האחרון סיפר על חומרי הנפץ לחברו שאול, שביקש ממנו לברר לגבי עלותם. בהמשך לכך, במהלך חודש דצמבר האחרון פנה ב.ב לא.א, ואמר לו כי "שותפו" מעוניין לקנות ממנו את החומרים תמורת 5,000 ₪. השניים קבעו להיפגש לטובת ביצוע העסקה, אך מספר ימים לאחר מכן הנאשם מסר לב.ב שמצא עסקה טובה יותר, וביקש ממנו להודיע לא.א שהוא לא מעוניין לקיים את העסקה במחיר ובמועד שנקבעו. לאור האמור ומכיוון שהיה "לחוץ על כסף", א.א הסכים להתפשר על מחיר העסקה, וסוכם כי שאול ישלם לו 2,000 ₪ במזומן. בהמשך לכך, שאול משך כסף מזומן מבנק-קט באשקלון ונסע יחד עם ב.ב לנקודת המפגש ברחוב צ"הל בת"א. בהגיעם לשם, ב.ב ירד מהמכונית, העביר לא.א את הכסף, וקיבל בתמורה שקית ובה לבנת החבלה וגוש הנפץ. כשחזר לרכב פגש בנאשם שהמתין לו שם, ויחד הם הכניסו את השקית לתוך תיק והניחו אותו בתא המטען. לאחר מכן, כשחומרי הנפץ ברכבם, נסעו מתל אביב לאשקלון דרך כביש 4. במסגרת פעילות משטרתית לאיתור ב.ב, בצהריי אותו יום נחסמה לתנועה צומת גן יבנה בכביש 4 דרום ושוטרים החלו לסרוק את כלי הרכב שעמדו בפקק. בשלב מסוים איתרו את שאול וב.ב, ובמסגרת חיפוש שנעשה ברכבם נמצאו חומרי הנפץ.
כתב האישום מייחס לשאול עבירות של נשיאה והובלת נשק ורכישת נשק. במקביל הגישה עורכת הדין עסיס לביא בקשה להארכת מעצרו, במסגרתה טענה בין היתר כך: "המשיב רכש מחייל בסדיר לבנת חבלה שנלקחה על ידו מצה"ל והכילה חומר מרסק ועשה זאת על באמצעות בצוותא חדא עם חברו, שהוא חייל בסדיר. המשיב נסע ברכב כשלבנת חבלה בתא המטען של הרכב, בכביש סואן, כאשר הסכנה חיי האנשים בכביש ולחייו שלו ממשית".
כנגד שני החיילים מתנהל הליך נפרד ע"י הפרקליטות הצבאית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד שלו שאול (19) מאשקלון, זאת לאחר שרכש לבנת חבלה וחומר נפץ נוסף מחייל שגנב את החומרים ממטווח צה"לי בזמן ששירת בחיל הנדסה קרבית.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין חן עסיס לביא עולה כי א.א ו-ב.ב הם שני חיילים שהכירו במסגרת שירותם הצבאי בחיל ההנדסה הקרבית. לפני כשלושה חודשים, א.א גנב ממטווח חבלה צה"לי לבנת חבלה במשקל של כחצי קילו וגוש חומר נפץ, וסיפר על כך לחברו ב.ב. האחרון סיפר על חומרי הנפץ לחברו שאול, שביקש ממנו לברר לגבי עלותם. בהמשך לכך, במהלך חודש דצמבר האחרון פנה ב.ב לא.א, ואמר לו כי "שותפו" מעוניין לקנות ממנו את החומרים תמורת 5,000 ₪. השניים קבעו להיפגש לטובת ביצוע העסקה, אך מספר ימים לאחר מכן הנאשם מסר לב.ב שמצא עסקה טובה יותר, וביקש ממנו להודיע לא.א שהוא לא מעוניין לקיים את העסקה במחיר ובמועד שנקבעו. לאור האמור ומכיוון שהיה "לחוץ על כסף", א.א הסכים להתפשר על מחיר העסקה, וסוכם כי שאול ישלם לו 2,000 ₪ במזומן. בהמשך לכך, שאול משך כסף מזומן מבנק-קט באשקלון ונסע יחד עם ב.ב לנקודת המפגש ברחוב צ"הל בת"א. בהגיעם לשם, ב.ב ירד מהמכונית, העביר לא.א את הכסף, וקיבל בתמורה שקית ובה לבנת החבלה וגוש הנפץ. כשחזר לרכב פגש בנאשם שהמתין לו שם, ויחד הם הכניסו את השקית לתוך תיק והניחו אותו בתא המטען. לאחר מכן, כשחומרי הנפץ ברכבם, נסעו מתל אביב לאשקלון דרך כביש 4. במסגרת פעילות משטרתית לאיתור ב.ב, בצהריי אותו יום נחסמה לתנועה צומת גן יבנה בכביש 4 דרום ושוטרים החלו לסרוק את כלי הרכב שעמדו בפקק. בשלב מסוים איתרו את שאול וב.ב, ובמסגרת חיפוש שנעשה ברכבם נמצאו חומרי הנפץ.
כתב האישום מייחס לשאול עבירות של נשיאה והובלת נשק ורכישת נשק. במקביל הגישה עורכת הדין עסיס לביא בקשה להארכת מעצרו, במסגרתה טענה בין היתר כך: "המשיב רכש מחייל בסדיר לבנת חבלה שנלקחה על ידו מצה"ל והכילה חומר מרסק ועשה זאת על באמצעות בצוותא חדא עם חברו, שהוא חייל בסדיר. המשיב נסע ברכב כשלבנת חבלה בתא המטען של הרכב, בכביש סואן, כאשר הסכנה חיי האנשים בכביש ולחייו שלו ממשית".
כנגד שני החיילים מתנהל הליך נפרד ע"י הפרקליטות הצבאית.
*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:*
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמרה הערב בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי המתקיים בחיפה, כי "הצעות החוק המקודמות בימים אלה מבוססות על המוסכמה לפיה שלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט".
לדברי היועצת המשפטית לממשלה "מכלול החקיקה המוצע, אם יתקבע בנוסחו הנוכחי, יוביל למערכת איזונים ובלמים חסרת שיווי משקל. עקרון שלטון הרוב ידחוק לפינה את יתר הערכים הדמוקרטיים".
באשר ליוזמות השונות שעל הפרק, המתייחסות למעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בבתי המשפט אמרה היועצת כי: "הציפייה מהייעוץ המשפטי תהא לפעול כזרועו הארוכה של השר. מדובר בשינוי הצופן הגנטי של המערכת המשפטית-ציבורית. במקום תפיסה ממלכתית של נאמנות לציבור תבוא נאמנות אישית לדרג הממנה. הנוסח של התיקון המוצע שפורסם אמש בעניין מעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בערכאות, לא מותיר מקום לספק. הממשלה תוכל לפעול ללא מחויבות לייעוץ משפטי".
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לאופן שבו מקודמת החקיקה והבהירה כי: מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה שותף לתהליך גיבוש הצעות החוק טרם ההודעה עליהן בתקשורת. קיבלנו לידנו אך לאחרונה נוסח של חלק מהצעות החקיקה המתוכננות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות".
"עיצוב מחדש של "כללי המשחק" המשטריים הוא לטווח הארוך. עליו להיות שקול, זהיר, צופה פני עתיד.
הסדרים חוקתיים נכון לגבש בתהליך סדור, ובטח לא בבהילות. דמותה של הדמוקרטיה הישראלית אינה רק דאגה של ממשלה זו או אחרת או של ציבור מסוים. ממשלות מתחלפות והרוב הקואליציוני של היום, עשוי להיות המיעוט של מחר.
אף אדם אינו יודע מה צופן העתיד. כל אחד מאתנו עשוי להיזקק להגנת החוק".
"נגיש לשר המשפטים, בהקדם, עמדה מקצועית, ביחס לאותן הצעות שהועברו אלינו. יש לקוות שעמדה זו תילקח בחשבון ותסייע לממשלה לקבל החלטות טובות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות.
כמשפטני השירות הציבורי מוטלת עלינו החובה להביע עמדה מקצועית ברורה".
לקראת סיום, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה להעביר מסר ביחס למתקפות החוזרות כנגד פרקליטים ומשפטנים בשירות הציבורי: "שיח שכולל אמירות חסרות אחריות כגון "שלטון המשפטנים"; "שלטון הפקידים"; "כנופיית שלטון החוק ";"תופרי תיקים" וכדומה - חייב להיפסק.
השיח מתלהם ומוביל לאירועים חריגים: קטלוג עובדי ציבור ברשימות. תוקפנות כלפי פרקליטים ומשפטנים באולמות בית המשפט ובמוסדות ציבור אחרים.
זו האחריות של כולנו – נבחרי ציבור, הנהגת השירות המשפטי ציבורי, שופטים, אנשי אקדמיה ותקשורת – לפעול לשינוי חד וליצירת אווירה אחרת. אווירה שבה ניתן להעביר ביקורת, גם אם נוקבת, בשיח ענייני. על כל אחד מאתנו לקדם את העניין".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמרה הערב בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי המתקיים בחיפה, כי "הצעות החוק המקודמות בימים אלה מבוססות על המוסכמה לפיה שלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט".
לדברי היועצת המשפטית לממשלה "מכלול החקיקה המוצע, אם יתקבע בנוסחו הנוכחי, יוביל למערכת איזונים ובלמים חסרת שיווי משקל. עקרון שלטון הרוב ידחוק לפינה את יתר הערכים הדמוקרטיים".
באשר ליוזמות השונות שעל הפרק, המתייחסות למעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בבתי המשפט אמרה היועצת כי: "הציפייה מהייעוץ המשפטי תהא לפעול כזרועו הארוכה של השר. מדובר בשינוי הצופן הגנטי של המערכת המשפטית-ציבורית. במקום תפיסה ממלכתית של נאמנות לציבור תבוא נאמנות אישית לדרג הממנה. הנוסח של התיקון המוצע שפורסם אמש בעניין מעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בערכאות, לא מותיר מקום לספק. הממשלה תוכל לפעול ללא מחויבות לייעוץ משפטי".
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לאופן שבו מקודמת החקיקה והבהירה כי: מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה שותף לתהליך גיבוש הצעות החוק טרם ההודעה עליהן בתקשורת. קיבלנו לידנו אך לאחרונה נוסח של חלק מהצעות החקיקה המתוכננות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות".
"עיצוב מחדש של "כללי המשחק" המשטריים הוא לטווח הארוך. עליו להיות שקול, זהיר, צופה פני עתיד.
הסדרים חוקתיים נכון לגבש בתהליך סדור, ובטח לא בבהילות. דמותה של הדמוקרטיה הישראלית אינה רק דאגה של ממשלה זו או אחרת או של ציבור מסוים. ממשלות מתחלפות והרוב הקואליציוני של היום, עשוי להיות המיעוט של מחר.
אף אדם אינו יודע מה צופן העתיד. כל אחד מאתנו עשוי להיזקק להגנת החוק".
"נגיש לשר המשפטים, בהקדם, עמדה מקצועית, ביחס לאותן הצעות שהועברו אלינו. יש לקוות שעמדה זו תילקח בחשבון ותסייע לממשלה לקבל החלטות טובות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות.
כמשפטני השירות הציבורי מוטלת עלינו החובה להביע עמדה מקצועית ברורה".
לקראת סיום, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה להעביר מסר ביחס למתקפות החוזרות כנגד פרקליטים ומשפטנים בשירות הציבורי: "שיח שכולל אמירות חסרות אחריות כגון "שלטון המשפטנים"; "שלטון הפקידים"; "כנופיית שלטון החוק ";"תופרי תיקים" וכדומה - חייב להיפסק.
השיח מתלהם ומוביל לאירועים חריגים: קטלוג עובדי ציבור ברשימות. תוקפנות כלפי פרקליטים ומשפטנים באולמות בית המשפט ובמוסדות ציבור אחרים.
זו האחריות של כולנו – נבחרי ציבור, הנהגת השירות המשפטי ציבורי, שופטים, אנשי אקדמיה ותקשורת – לפעול לשינוי חד וליצירת אווירה אחרת. אווירה שבה ניתן להעביר ביקורת, גם אם נוקבת, בשיח ענייני. על כל אחד מאתנו לקדם את העניין".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א פלילי הגישה לבית-המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עבד שעאר (21) מת"א בגין עבירות מין וסחיטה באיומים, זאת שביצע עבירות מין בעשר קטינים באמצעות אפליקציית האינסטגרם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אריאלה נבון עולה כי שעאר נהג ליצור קשר עם קטינות בגילאי 11-15, באמצעות אפליקציית האינסטגרם. במסגרת הקשר נהג שעאר לשלוח לקטינות תמונות וסרטונים של איבר מינו בניגוד לרצונן, וכן דרש מהן לשלוח לו תמונות שלהן, תוך שאיים עליהן כי אם לא ישלחו תמונות כאמור, יפגע בשמן הטוב ברשתות החברתיות.
באחד מהמקרים, פנה שעאר לקטינה כבת 12 וביקש ממנה לשלוח לו תמונות עירום שלה, הקטינה סירבה וחסמה את חשבונו. לאור האמור פנה אליה שעאר בשם אחר, אז נעתרה הקטינה לבקשתו ושלחה לו תמונות עירום שלה ולאחר, בניגוד לרצונה, שלח לה שעאר תמונות של איבר מינו. בהמשך לכך חסמה הקטינה את חשבון האינסטגרם של שעאר. אז פנה שעאר לקטינה תחת שם משתמש, וביקש ממנה לשלוח אליו תמונות חושפניות נוספות שלה, תוך שהוא מאיים עליה, כי אם לא תשלח תמונות נוספות, יפרסם את התמונות ששלחה קודם לכן, בקרב חברותיה. כאשר הקטינה לא נעתרה לבקשתו שלח שעאר את התמונות לחברותיה של הקטינה.
במקרה אחר פנה שעאר לקטינה כבת 11 ושלח לה, בניגוד להסכמתה, הודעות ותמונות בעלות אופי מיני. במהלך השיחה, ביקש שעאר מהקטינה לשלוח לו תמונה שלה, או שתעביר לו כתובת אינסטגרם של חברה "חרמנית רצח", כלשונו. הקטינה סירבה, ושעאר איים כי אם לא תשלח אליו תמונה שלה בעלת אופי מיני, יפגע בשמה הטוב בכך שיפרסם את תוכן השיחה ביניהם בטיקטוק. בשלב זה, חסמה הקטינה את החשבון האינסטגרם של הנאשם ודיווחה על מעשיו לאביה. בהמשך לכך, הסיר אביה של הקטינה את החסימה והחל להתכתב עם שאער תחת זהותה של הקטינה. בהמשך להתכתבויות קבעו השניים להיפגש בטיילת בבת ים, ושאער כתב בתגובה: "עם אני בא מז* אותך. ואין חדר שם בטיילת.... גם חברות שלך אני מז* אותן.... תשאלי אותן זורמות לקבל בכס או בת**ת לא משנה...". כאשר הגיע שאער למקום הוא התעמת עם אביה של הקטינה וברח מהמקום.
במקביל הגישה עו"ד נבון בקשה למעצר עד תום ההליכים, בבמסגרתה צינה: " כמפורט בכתב האישום, יצר הנאשם קשר עם קטינות שונות בהזדמנויות רבות." עוד ציינה: "המשיב ביצע את המעשים המפורטים בכתב-האישום משך תקופה ממושכת עד שנעצר. כל אותה העת, פעל המשיב במניפולטיביות כלפי קטינות ברשתות החברתיות, כאשר בחלק מהמקרים התייצג בפניהן כקטין, תוך ניצול בוטה של תמימות הקטינות, כמפורט בכתב האישום. מעשיו של המשיב, היקפם ונסיבותיהם, מלמדים על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו ועל הדחפים המיניים השולטים בו, כשברור שהוא נעדר כל יכולת להימנע ממימושם. המשיב שיחר לטרף ברשת וצד, כך ממש, קטינות בהן ביקש לפגוע מינית."
לנאשם יוחסו עבירות של מעשה מגונה בקטינות שטרם מלאו להן שש עשרה, ניסיון למעשה מגונה בקטינות שטרם מלאו להן שש עשרה, סחיטה באיומים, הטרדה מינית ופרסום והצגת תועבה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א פלילי הגישה לבית-המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עבד שעאר (21) מת"א בגין עבירות מין וסחיטה באיומים, זאת שביצע עבירות מין בעשר קטינים באמצעות אפליקציית האינסטגרם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אריאלה נבון עולה כי שעאר נהג ליצור קשר עם קטינות בגילאי 11-15, באמצעות אפליקציית האינסטגרם. במסגרת הקשר נהג שעאר לשלוח לקטינות תמונות וסרטונים של איבר מינו בניגוד לרצונן, וכן דרש מהן לשלוח לו תמונות שלהן, תוך שאיים עליהן כי אם לא ישלחו תמונות כאמור, יפגע בשמן הטוב ברשתות החברתיות.
באחד מהמקרים, פנה שעאר לקטינה כבת 12 וביקש ממנה לשלוח לו תמונות עירום שלה, הקטינה סירבה וחסמה את חשבונו. לאור האמור פנה אליה שעאר בשם אחר, אז נעתרה הקטינה לבקשתו ושלחה לו תמונות עירום שלה ולאחר, בניגוד לרצונה, שלח לה שעאר תמונות של איבר מינו. בהמשך לכך חסמה הקטינה את חשבון האינסטגרם של שעאר. אז פנה שעאר לקטינה תחת שם משתמש, וביקש ממנה לשלוח אליו תמונות חושפניות נוספות שלה, תוך שהוא מאיים עליה, כי אם לא תשלח תמונות נוספות, יפרסם את התמונות ששלחה קודם לכן, בקרב חברותיה. כאשר הקטינה לא נעתרה לבקשתו שלח שעאר את התמונות לחברותיה של הקטינה.
במקרה אחר פנה שעאר לקטינה כבת 11 ושלח לה, בניגוד להסכמתה, הודעות ותמונות בעלות אופי מיני. במהלך השיחה, ביקש שעאר מהקטינה לשלוח לו תמונה שלה, או שתעביר לו כתובת אינסטגרם של חברה "חרמנית רצח", כלשונו. הקטינה סירבה, ושעאר איים כי אם לא תשלח אליו תמונה שלה בעלת אופי מיני, יפגע בשמה הטוב בכך שיפרסם את תוכן השיחה ביניהם בטיקטוק. בשלב זה, חסמה הקטינה את החשבון האינסטגרם של הנאשם ודיווחה על מעשיו לאביה. בהמשך לכך, הסיר אביה של הקטינה את החסימה והחל להתכתב עם שאער תחת זהותה של הקטינה. בהמשך להתכתבויות קבעו השניים להיפגש בטיילת בבת ים, ושאער כתב בתגובה: "עם אני בא מז* אותך. ואין חדר שם בטיילת.... גם חברות שלך אני מז* אותן.... תשאלי אותן זורמות לקבל בכס או בת**ת לא משנה...". כאשר הגיע שאער למקום הוא התעמת עם אביה של הקטינה וברח מהמקום.
במקביל הגישה עו"ד נבון בקשה למעצר עד תום ההליכים, בבמסגרתה צינה: " כמפורט בכתב האישום, יצר הנאשם קשר עם קטינות שונות בהזדמנויות רבות." עוד ציינה: "המשיב ביצע את המעשים המפורטים בכתב-האישום משך תקופה ממושכת עד שנעצר. כל אותה העת, פעל המשיב במניפולטיביות כלפי קטינות ברשתות החברתיות, כאשר בחלק מהמקרים התייצג בפניהן כקטין, תוך ניצול בוטה של תמימות הקטינות, כמפורט בכתב האישום. מעשיו של המשיב, היקפם ונסיבותיהם, מלמדים על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו ועל הדחפים המיניים השולטים בו, כשברור שהוא נעדר כל יכולת להימנע ממימושם. המשיב שיחר לטרף ברשת וצד, כך ממש, קטינות בהן ביקש לפגוע מינית."
לנאשם יוחסו עבירות של מעשה מגונה בקטינות שטרם מלאו להן שש עשרה, ניסיון למעשה מגונה בקטינות שטרם מלאו להן שש עשרה, סחיטה באיומים, הטרדה מינית ופרסום והצגת תועבה.
הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:
מצ"ב לידיעתכם מובאות מתוך דברים שנשא הערב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ומנהל מערך הייעוץ והחקיקה, שרון אפק, בכנס איגוד המשפטנים למשפטני השירות הציבורי:
"ההצעות שעומדות על הפרק אינן עניינם הפרטי של המשפטנים. אנחנו אמצעי, מכשיר של הציבור, אחת הערובות החשובות לשמירה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי. הכלים שברשותנו הם ידע מקצועי רחב, ניסיון, יושר, עמוד שדרה מקצועי וערכי, והעצמאות שלנו. ה-DNA שלנו, הצופן הגנטי שלנו הוא נאמנות לציבור ולא לאדם מסוים.
"כבר כיום היועצים המשפטיים הם אנשי אמון, אלא שאנחנו חבים חובת נאמנות לציבור כולו. לא לאדם מסוים, לא לשר מסוים ולא למפלגה מסוימת. אנחנו חבים נאמנות לציבור כולו. אנחנו חייבים לציבור חובה כפולה - גם לקדם את מדיניות הממשלה שבה הציבור בחר; וגם לשמור על האינטרס הציבורי ועל שלטון החוק.
"זכינו להגן על המדינה ועל אנשיה בארץ ובחו"ל, בעיקר באמצעות המקצועיות והעצמאות שלנו. יש מי שחושבים שעצמאות ומקצועיות של היועצים המשפטיים הן בגדר בעיה, אבל חיי המעשה מלמדים שהן בגדר נכס חשוב של המדינה. פגיעה בהן תהייה בכייה לדורות.
"נעשה כל שביכולתנו, בדרכנו, על מנת להשמיע את עמדתנו בקול צלול ובהיר. נעשה זאת בממשלה, בכנסת ובכל מקום רלוונטי. נעמוד על ההשלכות והמשמעויות, נוכח השינויים שעומדים על הפרק. יש לקוות ולהאמין כי קולנו יישמע וישפיע. זהו צו השעה בעת הזו".
מצ"ב לידיעתכם מובאות מתוך דברים שנשא הערב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ומנהל מערך הייעוץ והחקיקה, שרון אפק, בכנס איגוד המשפטנים למשפטני השירות הציבורי:
"ההצעות שעומדות על הפרק אינן עניינם הפרטי של המשפטנים. אנחנו אמצעי, מכשיר של הציבור, אחת הערובות החשובות לשמירה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי. הכלים שברשותנו הם ידע מקצועי רחב, ניסיון, יושר, עמוד שדרה מקצועי וערכי, והעצמאות שלנו. ה-DNA שלנו, הצופן הגנטי שלנו הוא נאמנות לציבור ולא לאדם מסוים.
"כבר כיום היועצים המשפטיים הם אנשי אמון, אלא שאנחנו חבים חובת נאמנות לציבור כולו. לא לאדם מסוים, לא לשר מסוים ולא למפלגה מסוימת. אנחנו חבים נאמנות לציבור כולו. אנחנו חייבים לציבור חובה כפולה - גם לקדם את מדיניות הממשלה שבה הציבור בחר; וגם לשמור על האינטרס הציבורי ועל שלטון החוק.
"זכינו להגן על המדינה ועל אנשיה בארץ ובחו"ל, בעיקר באמצעות המקצועיות והעצמאות שלנו. יש מי שחושבים שעצמאות ומקצועיות של היועצים המשפטיים הן בגדר בעיה, אבל חיי המעשה מלמדים שהן בגדר נכס חשוב של המדינה. פגיעה בהן תהייה בכייה לדורות.
"נעשה כל שביכולתנו, בדרכנו, על מנת להשמיע את עמדתנו בקול צלול ובהיר. נעשה זאת בממשלה, בכנסת ובכל מקום רלוונטי. נעמוד על ההשלכות והמשמעויות, נוכח השינויים שעומדים על הפרק. יש לקוות ולהאמין כי קולנו יישמע וישפיע. זהו צו השעה בעת הזו".
עיריית בית-שאן לא הנגישה כיתות אקוסטיות לשני תלמידים עם מוגבלות בשמיעה בבית הספר "בני עקיבא" בעיר, על אף פניות חוזרות ונשנות במשך מספר שנים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה שני כתבי תביעה כנגד עיריית בית-שאן עם בקשה לפיצוי של 125 אלף ₪ לכל תלמיד,
בעקבות הפרת הוראות חוק השוויון ותקנות נגישות פרטנית וכללית בכל הקשור לסיפוק התאמות נגישות לתלמידים עם מוגבלות בשמיעה
בימים אלה הוגשו לבית המשפט השלום בנצרת שני כתבי תביעה כנגד עיריית בית- שאן, על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בשמם של שני תלמידים עם מוגבלות בשמיעה, שנזקקו להנגשת כיתות אקוסטיות עבורם. התלמידים, אשר למדו בבית הספר "בני עקיבא" בבית- שאן, לא זכו לקבל את ההנגשות המגיעה להם, ועל כן הוגשו כתבי התביעה, בגין הפרת הוראות חוק השוויון ותקנות נגישות פרטנית וכללית, בכל הקשור לסיפוק התאמות.
המקרה הראשון הינו של תלמיד עם מוגבלות בשמיעה, שבעת פניית הוריו לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בסוף שנת 2019, היה קטין ולמד בבית ספר "בית עקיבא". לפני פניית ההורים לנציבות, הגישו ההורים לעירייה שתי בקשות לנגישות פרטנית עבור הילד, אחת בשנת 2018 והשנייה בשנת 2019, וחרף זאת העירייה לא ביצעה התאמת כיתה אקוסטית, לה נדרש. זאת ועוד, העירייה העבירה את כיתתו של התלמיד לכיתה אחרת, בהגיעו לכיתה י', שהייתה אף יותר מרעישה ושהקשתה עליו עד מאד מלצרוך שירותי חינוך, כשאר התלמידים ללא מוגבלות בכיתתו.
כתוצאה מאי ביצוע ההנגשה, התלמיד התקשה להבין את החומר הנלמד בכיתה, סבל מכאבי ראש מרעשי הרקע, לא הצליח להתרכז בכיתה ומשום כך, פספס רבות מחומר הנלמד בכיתה, במיוחד במקצועות רבי מלל כגון לשון, היסטוריה, ביולוגיה ופיתח פער לימודי מחבריו לכיתה. עקב זאת, הוריו נאלצו, בלית ברירה, לפנות למורים פרטיים ולשלם שעות לימוד פרטניות, כדי שיוכל להשלים את השיעורים שפספס, בשל חוסר הנגישות בכיתה.
עם קבלת התלונה, ביצעה הנציבות פיקוח בבית הספר. מהפיקוח עלה כי לא בוצעו ההתאמות עבור התלמיד ועבור תלמידים נוספים עם מוגבלות, שלמדו באותו בית הספר. כמו כן, עלה מהפיקוח, כי לא בוצעה הנגשה כללית בבית הספר, כדוגמת בניית פיר מעלית, שירותים נגישים ודרך נגישה. בעקבות כך, פנתה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לעיריית בית שאן, לרבות, במכתב התראה בבקשה כי תבצע את ההנגשה באופן מיידי. אולם, גם אחרי פנייה זו, עיריית בית- שאן לא דאגה להנגשות המתאימות ולכן נשלח מטעם הנציבות מכתב לממונה על המחוז במשרד הפנים, בהתאם לנוהל היועץ המשפטי לממשלה. רק אז השיבה העירייה במרץ 2020, כי היא "תחל בהליכים לביצוע ההנגשה וכי העיכוב נבע, כביכול, מבעיות תקציביות".
יודגש, כי בהתאם לסמכותו, הוציא נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עוד בפברואר 2016, צו החלה הדרגתית לחובת ההנגשה הכללית בבתי הספר שבתחום עיריית בית- שאן. צו זה כולל את פירוט בתי הספר והמועדים המחייבים לסיום ההנגשה הכללית. בית הספר "בני עקיבא" היה חלק מצו זה ועל כן היה צריך להנגישו עד 1 בספטמבר 2016, אלא שהנתבעת לא קיימה את חובתה, עד עצם היום הזה.
התביעה השנייה הוגשה בשמו של תלמיד אחר, אשר גם הוא עם מוגבלות בשמיעה ואשר למד בבית הספר "בני עקיבא" בבית- שאן. גם תלמיד זה ם נזקק להנגשת כיתה אקוסטית. הבקשה להנגשה פרטנית הוגשה על ידי ההורים עוד בשנת 2017, ולאחר שלא חלה כל התקדמות בביצוע ההנגשה הגישו ההורים בקשה נוספת בשנת 2018 ועוד אחת בשנת 2020. את ההתאמות הנדרשות ביצעה העירייה רק בחודש אוקטובר 2021.
יודגש, כי עד להנגשת הכיתה באוקטובר 2021, למד התלמיד תחילה בכיתה שאינה נגישה כלל וחרף בקשת ההורים להעבירו זמנית לכיתה מונגשת חלקית, הועברה כיתת התלמיד לכיתת המחשבים. חבריו לכיתה, שלא היו מרוצים מהמעבר החלו להתנכל לו. כתוצאה מכך התלמיד נפגע מאוד וסירב ללכת לבית הספר למספר ימים ונגרם לו נזק חברתי גדול.
בעקבות לימודיו בכיתה לא נגישה עם רעשי רקע, התלמיד איבד ריכוז לעיתים קרובות ופספס חומר לימודי חשוב.
בכתב התביעה, דורשת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פיצוי לשני התלמידים בסך של 125 אלף ₪ לכל אחד מהם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דוד אופק (47) מחלץ, זאת לאחר שתקף שתי נהגות על הכביש, אחת מהן על ידי זריקת פטיש על רכבה תוך כדי נסיעה.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי בתחילת החודש נהגה א.א (34) בכביש לשדרות, באותה עת נסע אופק באותה הדרך. בשלב מסוים במהלך הנסיעה, זרק אופק פטיש על רכבה של א.א, התקרב אליה ופגע בחוזקה ברכבה של א.א., אשר האטה עד כדי עצירה מלאה בשול הימני של הכביש. אז ביצע אופק, ביצע פניית פרסה, חזר לכיוונה והתנגש ברכבה חזיתית. א.א המבוהלת החלה בנסיעה לאחור, אך אופק פגע בה ברכבה ושני כלי הרכב נעצרו. א.א החלה בנסיעה בכדי להימלט תוך שהיא מחייגת למשטרה לעזרה. במקביל המשיך אופק לנסוע בצמוד לא.א תוך שהוא מנגח בעוצמה את רכבה מספר פעמים. בשלב מסוים, במהלך הנסיעה, א.א התחננה אל אופק, שיעזוב אותה, אך הנאשם חייך לעברה והמשיך בנסיעתו. בניסיון להימלט פנתה א.א לכיוון אחד מהמושבים אז פגע אופק עם רכבו בעוצמה ברכבה כתוצאה מכך, רכבה של א.א הועף מכביש לתוך שטח חקלאי. א.א שחששה לחייה החלה בנסיעה בתוך השטח, אך כעבור מספר מטרים שקעה עם רכבה בבוץ ונתקעה במקום. אז אופק ירד מרכבו, תוך שהוא אוחז בבול עץ, התקרב לרכבה, והחל להכות ברכבה, תוך שהוא שובר את חלון רכבה. א.א שחששה לחייה צעקה לכיוונו ''אל תיגע בי בבקשה אל תיגע בי אני מצטערת מה עשיתי לך?'' אך אופק המשיך לתקוף, פתח את דלת רכבה וצעק ''צאי מהאוטו'' או מילים בדומה לכך. א.א המבוהלת השיבה תוך שהיא משוחחת עם המשטרה ''למה מכות אתה יכול להסביר לי אני יוצאת רק אל תיגע בי אני יוצאת'', אך אופק המשיך לאיים ולצעוק עליה לצאת מרכבה ו ''עכשיו את לא יוצאת מפה עד שאת לא מביאה כסף, עכשיו תיקון על האוטו'' והכל כשהוא נושא את הפטיש ובול העץ. בשלב מסוים ירדה א.א מרכבה, וביקשה מעובר אורח שלא יעזוב אותה עד שתגיע משטרה. אז נכנס אופק לרכבו והמתין במקום עד שהגיעה משטרה ועצרה אותו.
מספר חודשים טרם האירוע הראשון, עצרה ב.ב (18) בשער קיבוץ אור הנר בכדי לאסוף את אחיה הקטן, אופק הגיע באותה העת בנסיעה אחריה התקרב לרכב של ב.ב והחל מיד לצפור פעמים רבות לה. ב.ב שלא הבינה במה מדובר, המשיכה בנסיעה בעוד אופק נוסע במקביל לרכבה בנתיב הנגדי. ב.ב הסיטה את רכבה ימינה, עצרה ופתחה את חלון דלת בכדי לשוחח עם אופק, שעצר באופן שחסם את המשך נסיעתה של ב.ב., פתח את החלון והחל לצעוק על ב.ב, תוך שהוא יוצא במהירות לעבר ב.ב שישבה ברכבה, ב.ב נבהלה, סגרה את חלון ונעלה את דלתות רכבה. אופק, שהבחין בכך שב.ב לא פותחת את רכבה, הוציא מקל באורך של כ-60 ס''מ וחזר לכיוונה. משלא הצליח אופק לפתוח את רכבה, ירק על רכבה תוך שהוא ממשיך לצעוק על ב.ב.. אז התקשרה ב.ב לאביה על מנת שיגיע לעזור לה, אך דקות ספורות לפני שהגיע, נמלט אופק מהמקום.
לאופק יוחסו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה; איומים; חבלה במזיד לרכב; מעשה פזיזות בנהיגה; החזקת סכין או אגרופן; נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דוד אופק (47) מחלץ, זאת לאחר שתקף שתי נהגות על הכביש, אחת מהן על ידי זריקת פטיש על רכבה תוך כדי נסיעה.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי בתחילת החודש נהגה א.א (34) בכביש לשדרות, באותה עת נסע אופק באותה הדרך. בשלב מסוים במהלך הנסיעה, זרק אופק פטיש על רכבה של א.א, התקרב אליה ופגע בחוזקה ברכבה של א.א., אשר האטה עד כדי עצירה מלאה בשול הימני של הכביש. אז ביצע אופק, ביצע פניית פרסה, חזר לכיוונה והתנגש ברכבה חזיתית. א.א המבוהלת החלה בנסיעה לאחור, אך אופק פגע בה ברכבה ושני כלי הרכב נעצרו. א.א החלה בנסיעה בכדי להימלט תוך שהיא מחייגת למשטרה לעזרה. במקביל המשיך אופק לנסוע בצמוד לא.א תוך שהוא מנגח בעוצמה את רכבה מספר פעמים. בשלב מסוים, במהלך הנסיעה, א.א התחננה אל אופק, שיעזוב אותה, אך הנאשם חייך לעברה והמשיך בנסיעתו. בניסיון להימלט פנתה א.א לכיוון אחד מהמושבים אז פגע אופק עם רכבו בעוצמה ברכבה כתוצאה מכך, רכבה של א.א הועף מכביש לתוך שטח חקלאי. א.א שחששה לחייה החלה בנסיעה בתוך השטח, אך כעבור מספר מטרים שקעה עם רכבה בבוץ ונתקעה במקום. אז אופק ירד מרכבו, תוך שהוא אוחז בבול עץ, התקרב לרכבה, והחל להכות ברכבה, תוך שהוא שובר את חלון רכבה. א.א שחששה לחייה צעקה לכיוונו ''אל תיגע בי בבקשה אל תיגע בי אני מצטערת מה עשיתי לך?'' אך אופק המשיך לתקוף, פתח את דלת רכבה וצעק ''צאי מהאוטו'' או מילים בדומה לכך. א.א המבוהלת השיבה תוך שהיא משוחחת עם המשטרה ''למה מכות אתה יכול להסביר לי אני יוצאת רק אל תיגע בי אני יוצאת'', אך אופק המשיך לאיים ולצעוק עליה לצאת מרכבה ו ''עכשיו את לא יוצאת מפה עד שאת לא מביאה כסף, עכשיו תיקון על האוטו'' והכל כשהוא נושא את הפטיש ובול העץ. בשלב מסוים ירדה א.א מרכבה, וביקשה מעובר אורח שלא יעזוב אותה עד שתגיע משטרה. אז נכנס אופק לרכבו והמתין במקום עד שהגיעה משטרה ועצרה אותו.
מספר חודשים טרם האירוע הראשון, עצרה ב.ב (18) בשער קיבוץ אור הנר בכדי לאסוף את אחיה הקטן, אופק הגיע באותה העת בנסיעה אחריה התקרב לרכב של ב.ב והחל מיד לצפור פעמים רבות לה. ב.ב שלא הבינה במה מדובר, המשיכה בנסיעה בעוד אופק נוסע במקביל לרכבה בנתיב הנגדי. ב.ב הסיטה את רכבה ימינה, עצרה ופתחה את חלון דלת בכדי לשוחח עם אופק, שעצר באופן שחסם את המשך נסיעתה של ב.ב., פתח את החלון והחל לצעוק על ב.ב, תוך שהוא יוצא במהירות לעבר ב.ב שישבה ברכבה, ב.ב נבהלה, סגרה את חלון ונעלה את דלתות רכבה. אופק, שהבחין בכך שב.ב לא פותחת את רכבה, הוציא מקל באורך של כ-60 ס''מ וחזר לכיוונה. משלא הצליח אופק לפתוח את רכבה, ירק על רכבה תוך שהוא ממשיך לצעוק על ב.ב.. אז התקשרה ב.ב לאביה על מנת שיגיע לעזור לה, אך דקות ספורות לפני שהגיע, נמלט אופק מהמקום.
לאופק יוחסו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה; איומים; חבלה במזיד לרכב; מעשה פזיזות בנהיגה; החזקת סכין או אגרופן; נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח.
פיקוח רוחב של הרשות להגנת הפרטיות בקרב 31 בתי אבות והוסטלים מעלה כי קיימת רמת עמידה נמוכה במרבית הקריטריונים הבוחנים את אופן הגנת המידע והגנת הפרטיות, בעיקר בתחומי שימוש בשירותי מיקור חוץ ובקרה ארגונית. בנוסף, רמת העמידה בדרישות אבטחת המידע נמוכה באופן מובהק בקרב מוסדות בתי האבות וההוסטלים הפרטיים, המטפלים בקבוצת מטופלים מצומצמת, בהשוואה לרשתות הגדולות.
בהתייחס למידע האישי שבבעלות בתי האבות וההוסטלים ובהחזקתם, נמצא כי הגופים במגזר לרוב אינם מודעים לחובות החלות עליהם כאשר הם מתקשרים עם צדדים שלישיים המחזיקים או מעבדים עבורם מידע אישי
מגזר בתי האבות וההוסטלים מתאפיין בסוגי פעילות שונים, הכוללים רשתות בעלות סניפים הפרוסים ברחבי הארץ, מרכזים בעלי סניף אחד בלבד וחברות קשורות המעניקות שירותי בתי אבות והוסטלים לצד שירותים סיעודיים. הגופים המשתייכים למגזר זה מעניקים ללקוחותיהם שירותי סיעוד וטיפול, ובמסגרת זו מקבלים לידיהם מידע רגיש על מצבם הרפואי של הדיירים. מטבע הדברים, קיימים פערי כוחות משמעותיים בין הגופים בעלי המאגרים לבין הדיירים, שחלקם בעלי תפקוד פיזי או קוגניטיבי נמוך, העלול להתאפיין גם במודעות נמוכה לפרטיות, לסיכונים הנובעים משימוש במידע עליהם, או לזכויות המוקנות להם.
כחלק מהליך פיקוח הרוחב, הרשות בחנה ארבעה קריטריונים בתחום הגנת הפרטיות: בקרה ארגונית, ניהול מאגרי מידע, אבטחת מידע ושימוש בשירותי מיקור חוץ. במגזר בתי אבות והוסטלים נמצאה רמת עמידה נמוכה במרבית הקריטריונים, בעיקר בתחומי שימוש בשירותי מיקור חוץ ובקרה ארגונית.
ממצאי הליך הפיקוח העלו כי רמת העמידה בדרישות הדין בתחום אבטחת המידע נמוכה באופן מובהק בקרב בתי האבות וההוסטלים הפרטיים, בהשוואה לרשתות הגדולות. עוד עלה, כי :
• רק 16% מהגופים עמדו בקריטריונים בנוגע לבקרה ארגונית
• רק 23% מהגופים עמדו ברמה גבוהה בדרישות אבטחת המידע
• ב- 97% מהגופים נהלי אבטחת מידע לא כללו את כל הדרישות המתחייבות מהתקנות
• ב- 74% מהגופים לא נמצא תיעוד על הדרכות לעובדים בעלי גישה למאגרי מידע או למערכות המאגר
• ב-84% מהגופים לא גובש נוהל עבודה סדור לטיפול באירועי אבטחת מידע
• ב-74% מהגופים לא נקבע בנוהל אבטחה אופן הגישה למאגרי המידע באמצעות שימוש בסיסמאות חזקות.
נוכח הממצאים שעלו מהליך פיקוח הרוחב, המפורטים בממצאי דו"ח זה, נשלחו הנחיות לכלל הגופים הפועלים במגזר לתיקון הליקויים שנמצאו אצלם, ובאשר לצעדים שעליהם לנקוט כדי לעמוד בדרישות החוק והתקנות.
חלק מהגופים המפוקחים נוהגים לשמור מידע עודף אודות דיירים שהלכו לעולמם או דיירים שעזבו, דבר העשוי ליצור סיכוני אבטחת מידע והפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות. במרבית הארגונים שנבדקו לא נמצא תיעוד לעריכת בחינה האם הגוף מחזיק מידע עודף שאינו נחוץ לו עוד, כנדרש לפי התקנות. על פי הדין, יש לערוך בחינה זו אחת לשנה לכל הפחות, והיא משמעותית במיוחד בכל הקשור לשמירת מידע על נפטרים, כחלק ממדיניות צמצום מידע עודף, שאינו נדרש עוד למטרות המאגר.
עו"ד רביד פטל, הממונה על פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות: "בפיקוח הרוחב על פעילות מגזר בתי האבות וההוסטלים הרשות רואה לנגד עיניה את הסיכונים לפרטיות הדיירים הן נוכח היקפי המידע ורגישותו, והן נוכח פערי הכוחות והאתגרים של אוכלוסייה זו בעמידה על זכויותיה. בהתאם פועלת הרשות בתוקף כדי להבטיח מימוש והגנה על פרטיותה של אוכלוסייה זו.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כך כי נמצאו ליקויים בקרב בתי האבות וההוסטלים בהתאם לקריטריונים שנבחנו, בעקבותיהם כלל הגופים בהם בוצע הליך הפיקוח, קיבלו הנחיות לתיקון ליקויים. בביקורת חוזרת שביצעה הרשות בחלק מהגופים לבדיקת יישום ההנחיות, נמצא כי חל שיפור משמעותי ברמת העמידה בתקנות וכי מרבית הליקויים יושמו וטופלו. הדבר מלמד על כך כי עצם קיום הליך הפיקוח מהווה תמריץ לגופים השונים לבצע הליך בחינה באשר לאופן הציות לחוק ולתקנות. הרשות תשקול לשוב ולבחון את עמידתם של גופים אלו וגופים אחרים הפועלים במגזר זה בהוראות החוק ותקנותיו ובד בבד, האכיפה כנגד גופים שלא ימלאו אחר ההנחיות לתיקון ליקויים, תהיה מחמירה יותר".
מצורף הדוח המלא.
בהתייחס למידע האישי שבבעלות בתי האבות וההוסטלים ובהחזקתם, נמצא כי הגופים במגזר לרוב אינם מודעים לחובות החלות עליהם כאשר הם מתקשרים עם צדדים שלישיים המחזיקים או מעבדים עבורם מידע אישי
מגזר בתי האבות וההוסטלים מתאפיין בסוגי פעילות שונים, הכוללים רשתות בעלות סניפים הפרוסים ברחבי הארץ, מרכזים בעלי סניף אחד בלבד וחברות קשורות המעניקות שירותי בתי אבות והוסטלים לצד שירותים סיעודיים. הגופים המשתייכים למגזר זה מעניקים ללקוחותיהם שירותי סיעוד וטיפול, ובמסגרת זו מקבלים לידיהם מידע רגיש על מצבם הרפואי של הדיירים. מטבע הדברים, קיימים פערי כוחות משמעותיים בין הגופים בעלי המאגרים לבין הדיירים, שחלקם בעלי תפקוד פיזי או קוגניטיבי נמוך, העלול להתאפיין גם במודעות נמוכה לפרטיות, לסיכונים הנובעים משימוש במידע עליהם, או לזכויות המוקנות להם.
כחלק מהליך פיקוח הרוחב, הרשות בחנה ארבעה קריטריונים בתחום הגנת הפרטיות: בקרה ארגונית, ניהול מאגרי מידע, אבטחת מידע ושימוש בשירותי מיקור חוץ. במגזר בתי אבות והוסטלים נמצאה רמת עמידה נמוכה במרבית הקריטריונים, בעיקר בתחומי שימוש בשירותי מיקור חוץ ובקרה ארגונית.
ממצאי הליך הפיקוח העלו כי רמת העמידה בדרישות הדין בתחום אבטחת המידע נמוכה באופן מובהק בקרב בתי האבות וההוסטלים הפרטיים, בהשוואה לרשתות הגדולות. עוד עלה, כי :
• רק 16% מהגופים עמדו בקריטריונים בנוגע לבקרה ארגונית
• רק 23% מהגופים עמדו ברמה גבוהה בדרישות אבטחת המידע
• ב- 97% מהגופים נהלי אבטחת מידע לא כללו את כל הדרישות המתחייבות מהתקנות
• ב- 74% מהגופים לא נמצא תיעוד על הדרכות לעובדים בעלי גישה למאגרי מידע או למערכות המאגר
• ב-84% מהגופים לא גובש נוהל עבודה סדור לטיפול באירועי אבטחת מידע
• ב-74% מהגופים לא נקבע בנוהל אבטחה אופן הגישה למאגרי המידע באמצעות שימוש בסיסמאות חזקות.
נוכח הממצאים שעלו מהליך פיקוח הרוחב, המפורטים בממצאי דו"ח זה, נשלחו הנחיות לכלל הגופים הפועלים במגזר לתיקון הליקויים שנמצאו אצלם, ובאשר לצעדים שעליהם לנקוט כדי לעמוד בדרישות החוק והתקנות.
חלק מהגופים המפוקחים נוהגים לשמור מידע עודף אודות דיירים שהלכו לעולמם או דיירים שעזבו, דבר העשוי ליצור סיכוני אבטחת מידע והפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות. במרבית הארגונים שנבדקו לא נמצא תיעוד לעריכת בחינה האם הגוף מחזיק מידע עודף שאינו נחוץ לו עוד, כנדרש לפי התקנות. על פי הדין, יש לערוך בחינה זו אחת לשנה לכל הפחות, והיא משמעותית במיוחד בכל הקשור לשמירת מידע על נפטרים, כחלק ממדיניות צמצום מידע עודף, שאינו נדרש עוד למטרות המאגר.
עו"ד רביד פטל, הממונה על פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות: "בפיקוח הרוחב על פעילות מגזר בתי האבות וההוסטלים הרשות רואה לנגד עיניה את הסיכונים לפרטיות הדיירים הן נוכח היקפי המידע ורגישותו, והן נוכח פערי הכוחות והאתגרים של אוכלוסייה זו בעמידה על זכויותיה. בהתאם פועלת הרשות בתוקף כדי להבטיח מימוש והגנה על פרטיותה של אוכלוסייה זו.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כך כי נמצאו ליקויים בקרב בתי האבות וההוסטלים בהתאם לקריטריונים שנבחנו, בעקבותיהם כלל הגופים בהם בוצע הליך הפיקוח, קיבלו הנחיות לתיקון ליקויים. בביקורת חוזרת שביצעה הרשות בחלק מהגופים לבדיקת יישום ההנחיות, נמצא כי חל שיפור משמעותי ברמת העמידה בתקנות וכי מרבית הליקויים יושמו וטופלו. הדבר מלמד על כך כי עצם קיום הליך הפיקוח מהווה תמריץ לגופים השונים לבצע הליך בחינה באשר לאופן הציות לחוק ולתקנות. הרשות תשקול לשוב ולבחון את עמידתם של גופים אלו וגופים אחרים הפועלים במגזר זה בהוראות החוק ותקנותיו ובד בבד, האכיפה כנגד גופים שלא ימלאו אחר ההנחיות לתיקון ליקויים, תהיה מחמירה יותר".
מצורף הדוח המלא.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד אוריה אזולאי (22) מקריית גת, זאת לאחר שבשתי הזדמנויות שונות פרץ לבתי כנסת וגנב כספים וציוד.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אלכס דרנבוים במהלך דצמבר האחרון פרץ אזולאי לבית כנסת בקריית גת נכנס למשרד בית הכנסת ועקר ונטל את הכספת שהייתה מחוברת בתוך ארון והכילה כ- 7000 ₪ במזומן, שיקים, טלפון נייד ששייך לבית הכנסת ואליו מעבירים תרומות דרך ישומון הביט, וכן מחשב נייד של בית הכנסת. בסמוך לאחר הפריצה נכנס אזולאי לחשבון הבנק של בית הכנסת, מהמחשב הנייד שנגנב, וניסה מספר פעמים למשוך כסף ללא הצלחה.
מספר ימים לאחר הפריצה שלח אזולאי בטלפון שגנב מבית הכנסת, הודעה למספר גורמים בית הכנסת, ודרש כי יעבירו לו 10,000 ₪ בביטקוין, ובתמורה יחזיר להם את הציוד שנגב מבית הכנסת (מחשב, טלפון נייד ושיקים), יומיים לאחר הפנייה עצרה המשטרה את אזולאי בביתו.
בנוסף בשנת 2021, סמוך לליל הסדר התפרץ אזולאי לבית הכנסת אחר בעיר, פרץ את דלת המשרד ונטל שקית שהכילה סכום של כ-50,000 ₪ במזומן, מספר חודשים לאחר מכן, השיב אזולאי בחזרה לבית הכנסת סכום של כ-28000 ₪.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי: " ... נשקף מהמשיב סיכון להישנות העבירות בצורה משמעותית, נוכח העובדה כי המשיב הפך לעצמו הרגל לפרוץ לבתי כנסת ולגנוב סכומי כסף גדולים ורכוש רב, ואף עלה מדרגה ברמת המעשים כאשר ניסה לסחוט את האנשים שמהם גם גנב. אם ישוחרר המשיב, יש חשש ממשי שישוב על ביצוע המעשים. גם מקור הכספים שהשיב המשיב לבית הכנסת באישום השני, לא ברור ויש חשש שביצע עבירות נוספות."
לאזולאי יוחסו עבירות של התפרצות לבית תפילה וגניבה; סחיטה באיומים וחדירה לחומר מחשב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד אוריה אזולאי (22) מקריית גת, זאת לאחר שבשתי הזדמנויות שונות פרץ לבתי כנסת וגנב כספים וציוד.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אלכס דרנבוים במהלך דצמבר האחרון פרץ אזולאי לבית כנסת בקריית גת נכנס למשרד בית הכנסת ועקר ונטל את הכספת שהייתה מחוברת בתוך ארון והכילה כ- 7000 ₪ במזומן, שיקים, טלפון נייד ששייך לבית הכנסת ואליו מעבירים תרומות דרך ישומון הביט, וכן מחשב נייד של בית הכנסת. בסמוך לאחר הפריצה נכנס אזולאי לחשבון הבנק של בית הכנסת, מהמחשב הנייד שנגנב, וניסה מספר פעמים למשוך כסף ללא הצלחה.
מספר ימים לאחר הפריצה שלח אזולאי בטלפון שגנב מבית הכנסת, הודעה למספר גורמים בית הכנסת, ודרש כי יעבירו לו 10,000 ₪ בביטקוין, ובתמורה יחזיר להם את הציוד שנגב מבית הכנסת (מחשב, טלפון נייד ושיקים), יומיים לאחר הפנייה עצרה המשטרה את אזולאי בביתו.
בנוסף בשנת 2021, סמוך לליל הסדר התפרץ אזולאי לבית הכנסת אחר בעיר, פרץ את דלת המשרד ונטל שקית שהכילה סכום של כ-50,000 ₪ במזומן, מספר חודשים לאחר מכן, השיב אזולאי בחזרה לבית הכנסת סכום של כ-28000 ₪.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי: " ... נשקף מהמשיב סיכון להישנות העבירות בצורה משמעותית, נוכח העובדה כי המשיב הפך לעצמו הרגל לפרוץ לבתי כנסת ולגנוב סכומי כסף גדולים ורכוש רב, ואף עלה מדרגה ברמת המעשים כאשר ניסה לסחוט את האנשים שמהם גם גנב. אם ישוחרר המשיב, יש חשש ממשי שישוב על ביצוע המעשים. גם מקור הכספים שהשיב המשיב לבית הכנסת באישום השני, לא ברור ויש חשש שביצע עבירות נוספות."
לאזולאי יוחסו עבירות של התפרצות לבית תפילה וגניבה; סחיטה באיומים וחדירה לחומר מחשב.
רשות התאגידים במשרד המשפטים גאה להשיק את "קמפוס רשות התאגידים",
שבמסגרתו תעניק הכשרות, הדרכות והרצאות לבעלי התפקידים בתאגידים השונים וכן לציבור הרחב
החזון שעומד בבסיס הקמת הקמפוס הינו החזון של רשות אחת, שפניה אל הציבור
ושמטרתה לסייע ולהעניק כלים לכלל התאגידים למלא את ייעודם לטובת המשק והחברה
הקמפוס שמוקם בימים אלה מהווה חלק מתפיסת השירות החדשה ברשות התאגידים ולפיה הרשות פועלת להעניק ייעוץ מקצועי, להרחיב ולהנגיש את המידע הנדרש, לצורך הקמה ותפעול נכונים של תאגידים. זאת, מתוך הכרה בחשיבות התאגידים השונים למשק ולחברה הישראלית.
מחקרים אמפיריים מצאו, שהדרכה וסיוע לגופים מפוקחים הם כלים יעילים, לא פחות מחיזוק האכיפה. מכאן, חשיבותו הרבה של "קמפוס רשות התאגידים", שינגיש את המידע ויסייע לתאגידים לפעול בהתאם להוראות הדין, וכפועל יוצא מכך - ייתר הטלת סנקציות ויחסוך במשאבים הנדרשים בעת הפעלת אמצעי אכיפה.
מהלך זה צפוי להוות עבור הגופים המפוקחים תמריץ לשתף פעולה עם הרשות ויגביר את אמון הציבור בשירות הציבורי בכלל וברשות התאגידים בפרט.
כדי להשביח את ההכשרות, רשות התאגידים צפויה לשתף במהלך רגולטורים נוספים וכן גופים מקצועיים וגורמים מהמגזר העסקי, השלישי והאקדמיה.
הקורס הראשון במסגרת הקמפוס, שהושק אתמול לציבור, יהיה קורס ניהול עמותה חדשה, הכולל מספר מפגשים בשעות אחה"צ, בהם יעבירו תכנים עובדי הרשות ורגולטורים נוספים, ללא עלות. זאת, כאמור על מנת שנושאי משרה בעמותה ידעו כיצד נכון להתנהל, הכרה עם מקורות מימון פוטנציאלים כאשר מחזיקים באישור ניהול תקין בתוקף וכדומה.
בהמשך צפויים קורסים והרצאות נוספים בתחום החברות, הקדשות וכן צפוי קורס הכשרת דירקטורים.
פרטים על קמפוס רשות התאגידים והרשמה- https://www.gov.il/he/departments/israeli_corporations_authority/govil-landing-page
כאמור, ההכשרות מוצעות לנושאי המשרה השונים, ללא כל עלות.
שבמסגרתו תעניק הכשרות, הדרכות והרצאות לבעלי התפקידים בתאגידים השונים וכן לציבור הרחב
החזון שעומד בבסיס הקמת הקמפוס הינו החזון של רשות אחת, שפניה אל הציבור
ושמטרתה לסייע ולהעניק כלים לכלל התאגידים למלא את ייעודם לטובת המשק והחברה
הקמפוס שמוקם בימים אלה מהווה חלק מתפיסת השירות החדשה ברשות התאגידים ולפיה הרשות פועלת להעניק ייעוץ מקצועי, להרחיב ולהנגיש את המידע הנדרש, לצורך הקמה ותפעול נכונים של תאגידים. זאת, מתוך הכרה בחשיבות התאגידים השונים למשק ולחברה הישראלית.
מחקרים אמפיריים מצאו, שהדרכה וסיוע לגופים מפוקחים הם כלים יעילים, לא פחות מחיזוק האכיפה. מכאן, חשיבותו הרבה של "קמפוס רשות התאגידים", שינגיש את המידע ויסייע לתאגידים לפעול בהתאם להוראות הדין, וכפועל יוצא מכך - ייתר הטלת סנקציות ויחסוך במשאבים הנדרשים בעת הפעלת אמצעי אכיפה.
מהלך זה צפוי להוות עבור הגופים המפוקחים תמריץ לשתף פעולה עם הרשות ויגביר את אמון הציבור בשירות הציבורי בכלל וברשות התאגידים בפרט.
כדי להשביח את ההכשרות, רשות התאגידים צפויה לשתף במהלך רגולטורים נוספים וכן גופים מקצועיים וגורמים מהמגזר העסקי, השלישי והאקדמיה.
הקורס הראשון במסגרת הקמפוס, שהושק אתמול לציבור, יהיה קורס ניהול עמותה חדשה, הכולל מספר מפגשים בשעות אחה"צ, בהם יעבירו תכנים עובדי הרשות ורגולטורים נוספים, ללא עלות. זאת, כאמור על מנת שנושאי משרה בעמותה ידעו כיצד נכון להתנהל, הכרה עם מקורות מימון פוטנציאלים כאשר מחזיקים באישור ניהול תקין בתוקף וכדומה.
בהמשך צפויים קורסים והרצאות נוספים בתחום החברות, הקדשות וכן צפוי קורס הכשרת דירקטורים.
פרטים על קמפוס רשות התאגידים והרשמה- https://www.gov.il/he/departments/israeli_corporations_authority/govil-landing-page
כאמור, ההכשרות מוצעות לנושאי המשרה השונים, ללא כל עלות.
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד השוטר שגיב תורג'מן, וזאת לאחר שאיים על נהג כי ירצח אותו על רקע ויכוח בכביש.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סיוון דוק, בזמן שהנאשם והמתלונן נסעו בכביש בנתיב מקביל, ניסה המתלונן להסב את תשומת ליבו של הנאשם לדבר מה. אז יצא הנאשם מרכבו, צעק וקילל את המתלונן. בתגובה אמר המתלונן לנאשם כי אין בכוונתו לריב עמו. הנאשם ניסה לפתוח את דלת רכבו של המתלונן, ירק לעברו, בעט בדלת רכבו והלם באגרופו בחלון הרכב כך שחלון הרכב התנפץ לרסיסים אשר פגעו במתלונן. בשל מעשיו של הנאשם, ביקש המתלונן מהנאשם לעצור בצד ולהמתין לכוחות משטרה אותם יזמין. בתגובה איים הנאשם על המתלונן ואמר "אם אתה לא נוסע מכאן, אני מוציא סכין מהאוטו ורוצח אותך".
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של חבלה במזיד ברכב ואיומים.
החקירה נוהלה על ידי צוות שרון במחלקה לחקירות שוטרים.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד השוטר שגיב תורג'מן, וזאת לאחר שאיים על נהג כי ירצח אותו על רקע ויכוח בכביש.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סיוון דוק, בזמן שהנאשם והמתלונן נסעו בכביש בנתיב מקביל, ניסה המתלונן להסב את תשומת ליבו של הנאשם לדבר מה. אז יצא הנאשם מרכבו, צעק וקילל את המתלונן. בתגובה אמר המתלונן לנאשם כי אין בכוונתו לריב עמו. הנאשם ניסה לפתוח את דלת רכבו של המתלונן, ירק לעברו, בעט בדלת רכבו והלם באגרופו בחלון הרכב כך שחלון הרכב התנפץ לרסיסים אשר פגעו במתלונן. בשל מעשיו של הנאשם, ביקש המתלונן מהנאשם לעצור בצד ולהמתין לכוחות משטרה אותם יזמין. בתגובה איים הנאשם על המתלונן ואמר "אם אתה לא נוסע מכאן, אני מוציא סכין מהאוטו ורוצח אותך".
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של חבלה במזיד ברכב ואיומים.
החקירה נוהלה על ידי צוות שרון במחלקה לחקירות שוטרים.
שלום רב,
ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה היום פה-אחד בעו"ד מירב קניג-ולרשטיין לתפקיד פרקליטת מחוז ת"א (אזרחי). עו"ד ולרשטיין, המשמשת כיום כמנהלת המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), תחליף בתפקיד את עו"ד ליאורה חביליו, שמונתה לנציבת קבילות שוטרים וסוהרים במשרד לביטחון לאומי.
חברי הוועדה שבחרו בקניג ולרשטיין הם מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל (יו"ר); היועצת המשפטית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עו"ד מיכל חורין; פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; ויו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין.
עו"ד קניג-ולרשטיין (51), תושבת כפר סבא ואם לארבעה ילדים, היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן.
קניג-ולרשטיין התחילה את דרכה המקצועית כטרום מתמחה בבית משפט השלום בכפר סבא, ולאחר מכן התמחתה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. לאחר הסמכתה כעורכת דין, שימשה כעורכת דין במגזר הפרטי וניהלה תיקים בתחום הנזיקין והביטוח. בהמשך, הצטרפה לפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), התקדמה במעלה הדרגות ושימשה כראש תחום תובענות ייצוגיות והחל מ-2017 היא משמשת כמנהלת המחלקה המסחרית במחוז.
כפרקליטה בכירה ניהלה קניג-ולרשטיין תיקים מורכבים בעלי השלכות רוחב. בין היתר, ליוותה את ההליך התקדימי להגשת תביעה בסך 523 מיליון שקל בפרשת דיזלגייט; ייצגה את המדינה בתובענות ייצוגיות שהוגשה נגדה בתחומים שונים, לרבות בתחומי שוק ההון ואיכות הסביבה; טיפלה וניהלה תיקי חשיפה לחומרים מסוכנים, תיקי פיצויים בגין ההתנתקות, תביעות בנושאי הגנת הסביבה וכו'.
ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה היום פה-אחד בעו"ד מירב קניג-ולרשטיין לתפקיד פרקליטת מחוז ת"א (אזרחי). עו"ד ולרשטיין, המשמשת כיום כמנהלת המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), תחליף בתפקיד את עו"ד ליאורה חביליו, שמונתה לנציבת קבילות שוטרים וסוהרים במשרד לביטחון לאומי.
חברי הוועדה שבחרו בקניג ולרשטיין הם מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל (יו"ר); היועצת המשפטית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עו"ד מיכל חורין; פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; ויו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין.
עו"ד קניג-ולרשטיין (51), תושבת כפר סבא ואם לארבעה ילדים, היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן.
קניג-ולרשטיין התחילה את דרכה המקצועית כטרום מתמחה בבית משפט השלום בכפר סבא, ולאחר מכן התמחתה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. לאחר הסמכתה כעורכת דין, שימשה כעורכת דין במגזר הפרטי וניהלה תיקים בתחום הנזיקין והביטוח. בהמשך, הצטרפה לפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), התקדמה במעלה הדרגות ושימשה כראש תחום תובענות ייצוגיות והחל מ-2017 היא משמשת כמנהלת המחלקה המסחרית במחוז.
כפרקליטה בכירה ניהלה קניג-ולרשטיין תיקים מורכבים בעלי השלכות רוחב. בין היתר, ליוותה את ההליך התקדימי להגשת תביעה בסך 523 מיליון שקל בפרשת דיזלגייט; ייצגה את המדינה בתובענות ייצוגיות שהוגשה נגדה בתחומים שונים, לרבות בתחומי שוק ההון ואיכות הסביבה; טיפלה וניהלה תיקי חשיפה לחומרים מסוכנים, תיקי פיצויים בגין ההתנתקות, תביעות בנושאי הגנת הסביבה וכו'.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בת"א כתב אישום כנגד גלעד כהן (19) מרמת גן, בגין שורת עבירות מין שביצע בארבע קטינות בגילאי 12-14 שנים, באמצעות יישומוני דיסקורד ואינסטגרם.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין שרה גרין עולה כי בין החודשים אוגוסט לדצמבר 2022, התכתב כהן עם קטינות ביישומונים דיסקורד ואינסטגרם וניהל עימן שיח מיני בוטה. במהלך התכתבויותיו עם הקטינות, כהן הפציר בהן שישלחו לו תמונות שלהן, ציין שהוא מגורה מהן מינית, והפנה אליהן התייחסויות מיניות חוזרות כשתיאר בפניהן מעשים מיניים שהיה רוצה לבצע בהן. כהן ביצע באחת מהקטינות, במספר הזדמנויות, מעשים מגונים בכך ששלח לה תמונות של איבר מינו ואף חשף בפניה את איבר מינו בשיחות וידאו שערכו, ואונן.
מבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד גרין ציינה את חומרת מעשיו של כהן, שבוצעו בזירה המקוונת כשאין בינו לבין הקטינות כל היכרות מוקדמת. כתב האישום מייחס לכהן עבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, ניסיון למעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, הטרדה מינית וניסיון להטרדה מינית.
החקירה בתיק נפתחה בעקבות דיווחים שהתקבלו במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון. בעקבות הדיווחים למוקד, נפתחה חקירה ביחידה 105 בליוויה הצמוד של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בת"א כתב אישום כנגד גלעד כהן (19) מרמת גן, בגין שורת עבירות מין שביצע בארבע קטינות בגילאי 12-14 שנים, באמצעות יישומוני דיסקורד ואינסטגרם.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין שרה גרין עולה כי בין החודשים אוגוסט לדצמבר 2022, התכתב כהן עם קטינות ביישומונים דיסקורד ואינסטגרם וניהל עימן שיח מיני בוטה. במהלך התכתבויותיו עם הקטינות, כהן הפציר בהן שישלחו לו תמונות שלהן, ציין שהוא מגורה מהן מינית, והפנה אליהן התייחסויות מיניות חוזרות כשתיאר בפניהן מעשים מיניים שהיה רוצה לבצע בהן. כהן ביצע באחת מהקטינות, במספר הזדמנויות, מעשים מגונים בכך ששלח לה תמונות של איבר מינו ואף חשף בפניה את איבר מינו בשיחות וידאו שערכו, ואונן.
מבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד גרין ציינה את חומרת מעשיו של כהן, שבוצעו בזירה המקוונת כשאין בינו לבין הקטינות כל היכרות מוקדמת. כתב האישום מייחס לכהן עבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, ניסיון למעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, הטרדה מינית וניסיון להטרדה מינית.
החקירה בתיק נפתחה בעקבות דיווחים שהתקבלו במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון. בעקבות הדיווחים למוקד, נפתחה חקירה ביחידה 105 בליוויה הצמוד של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום מתוקן כנגד אלינה ספורטה (65) מאשקלון בגין סחיטה באיומים, לאחר ששלחה מכתבים עם כדור חי לאישתו ובנו של ראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט.
מכתב האישום שהגיש עורך הדין רועי רייס עולה כי ספורטה היא פעילה פוליטית שמשתתפת בהפגנות ומחאות פוליטיות אשר נוהגת להביע את דעותיה ברשתות החברתיות. במשך חודשים, הביעה ספורטה התנגדות ועוינות כלפי ראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט, וכלפי סביבתו הקרובה. בפרסומיה ספורטה גינתה את מר בנט, קיללה, הכפישה בבוטות, פרסמה האשמות קשות ואיחולי מוות. בחודש אפריל 2022, דבריה הגיעו עד לכדי כך שאיימה לרצוח אותו, את בנו הקטין ואת אישתו, גילת בנט, אם לא יתפטר מתפקידו.
בהתאם לכך, הכינה ספורטה שני מכתבים, אחד עבור גילת בנט ואחד לבנם הקטין, ושלחה אותם באמצעות מעטפה חתומה בכתב ידה. המכתבים נשלחו למקום עבודתה של גילת ולבית משפחת בנט ונבדקו כנדרש על ידי מאבטח אישים.
בתוך המעטפה של כל אחד מהמכתבים, היה כדור חי של רובה ודף עם המלל: "זה הכדור שיפגע בבטן הרכה שלך נפתלי בנט ויפגע היישר ב... בנט אם לא תתפטר. במכתב השני כתבה: "זה הכדור שיפגע וינטר את גילת שלך הנוכלת או אותך נפתלי בנט נוכל תתפטר עצה לך". לאחר בדיקת המעטפה על ידי מאבטח, היא הועברה לטיפול המשטרה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום מתוקן כנגד אלינה ספורטה (65) מאשקלון בגין סחיטה באיומים, לאחר ששלחה מכתבים עם כדור חי לאישתו ובנו של ראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט.
מכתב האישום שהגיש עורך הדין רועי רייס עולה כי ספורטה היא פעילה פוליטית שמשתתפת בהפגנות ומחאות פוליטיות אשר נוהגת להביע את דעותיה ברשתות החברתיות. במשך חודשים, הביעה ספורטה התנגדות ועוינות כלפי ראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט, וכלפי סביבתו הקרובה. בפרסומיה ספורטה גינתה את מר בנט, קיללה, הכפישה בבוטות, פרסמה האשמות קשות ואיחולי מוות. בחודש אפריל 2022, דבריה הגיעו עד לכדי כך שאיימה לרצוח אותו, את בנו הקטין ואת אישתו, גילת בנט, אם לא יתפטר מתפקידו.
בהתאם לכך, הכינה ספורטה שני מכתבים, אחד עבור גילת בנט ואחד לבנם הקטין, ושלחה אותם באמצעות מעטפה חתומה בכתב ידה. המכתבים נשלחו למקום עבודתה של גילת ולבית משפחת בנט ונבדקו כנדרש על ידי מאבטח אישים.
בתוך המעטפה של כל אחד מהמכתבים, היה כדור חי של רובה ודף עם המלל: "זה הכדור שיפגע בבטן הרכה שלך נפתלי בנט ויפגע היישר ב... בנט אם לא תתפטר. במכתב השני כתבה: "זה הכדור שיפגע וינטר את גילת שלך הנוכלת או אותך נפתלי בנט נוכל תתפטר עצה לך". לאחר בדיקת המעטפה על ידי מאבטח, היא הועברה לטיפול המשטרה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מלהק הריאלטי עומר שפרינגר (28) מת"א בגין מעשים מגונים, זאת באמצעות מצגי שווא גרם ל 19 מתלוננות לשלוח לו תמונות וסרטונים חושפניים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד קארי קסה, עולה כי בתקופה הרלבנטית עבד שפרינגר כמלהק בתעשיית הבידור, דבר שאיפשר לו להציג מצגי שווא שונים. לאור האמור פנה שפרינגר ל-19 נשים שונות אשר איתן יש לו היכרות מוקדמת וטען בפניהן בכזב כי הוא מלהק ל-3 פרויקטים רווחיים מאוד: פרויקט של צילום למותג בגדי ים חדש, סדנת ציור עירום ולפרויקט של לצורך צילומן לתיק עבודות. במסגרת אותם מצגי שווא, טען שפרינגר בפני המתלוננות כי לצורך בחינת התאמתן המקצועית לפרויקטים המוצעים, הוא נדרש להעביר מספר תמונות שלהן בהלבשה תחתונה או בגד ים, וכן תמונות עירום מלא או חלקי. כדי לחזק את מצגי השווא, טען בפניהן בין היתר כי הוא מוחק את התמונות מיד לאחר קבלתן והעברתן לגורמים האחראים וכי הוא בעצמו השתתף בפרויקט העירום והעיד על חוויה טובה "ומשוגעת" והוסיף ושלח תצלומים של ציורי עירום – תוך שטען בכזב כי אלו ציורים שלו מפרויקט העירום. כמו כן יצר שפרינגר כתובת מייל פיקטיבית והנחה את המתלוננות לשלוח לשם את התמונות המבוקשות, תוך שטען בפניהן, בכזב, כי מדובר בכתובת המייל הישירה של הציירת או הצלמת. באופן זה הצליח שפרינגר לגרום למתלוננות לצלם את עצמן תמונות וסרטונים חושפניים, כשהן לבושות בבגדי ים, בהלבשה תחתונה, או כשהן מצולמות בעירום חלקי ואף בעירום מלא ולשלוח לו.
במקביל לכתב האישום הגישה עו"ד קסה בקשה למעצר עד תום ההליכים, במסגרתה ציינה כי: "מסוכנות של המשיב נלמדת ממעשיו כפי שתוארו בכתב האישום. המשיב ביצע את המעשים לאורך תקופה ארוכה, תוך ניצול האמון שהמתלוננות נתנו בו כאדם וכבעל מקצוע בתחום הבידור, רימה אותן וגרם להן לחשוף את עצמן בפניו, ולהעביר לו תמונות וסרטונים אינטימיים, הכל כדי לספק את צרכיו המיניים."
עוד הוסיפה כי: "קריאת התלונות מלמדת על הפגיעה הקשה שנגרמה למתלוננות לאחר שגילו שנפלו קורבן למעשה מרמה מידי המשיב. מחומר הראיות עולה כי מעשיו של המשיב, הופסקו אך ורק בשל פעולתן של שתי מתלוננות, אשר התעמתו עמו, וחשפו את מעשיו."
לשפרינגר יוחסו עבירות גרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה, וניסיון לגרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מלהק הריאלטי עומר שפרינגר (28) מת"א בגין מעשים מגונים, זאת באמצעות מצגי שווא גרם ל 19 מתלוננות לשלוח לו תמונות וסרטונים חושפניים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד קארי קסה, עולה כי בתקופה הרלבנטית עבד שפרינגר כמלהק בתעשיית הבידור, דבר שאיפשר לו להציג מצגי שווא שונים. לאור האמור פנה שפרינגר ל-19 נשים שונות אשר איתן יש לו היכרות מוקדמת וטען בפניהן בכזב כי הוא מלהק ל-3 פרויקטים רווחיים מאוד: פרויקט של צילום למותג בגדי ים חדש, סדנת ציור עירום ולפרויקט של לצורך צילומן לתיק עבודות. במסגרת אותם מצגי שווא, טען שפרינגר בפני המתלוננות כי לצורך בחינת התאמתן המקצועית לפרויקטים המוצעים, הוא נדרש להעביר מספר תמונות שלהן בהלבשה תחתונה או בגד ים, וכן תמונות עירום מלא או חלקי. כדי לחזק את מצגי השווא, טען בפניהן בין היתר כי הוא מוחק את התמונות מיד לאחר קבלתן והעברתן לגורמים האחראים וכי הוא בעצמו השתתף בפרויקט העירום והעיד על חוויה טובה "ומשוגעת" והוסיף ושלח תצלומים של ציורי עירום – תוך שטען בכזב כי אלו ציורים שלו מפרויקט העירום. כמו כן יצר שפרינגר כתובת מייל פיקטיבית והנחה את המתלוננות לשלוח לשם את התמונות המבוקשות, תוך שטען בפניהן, בכזב, כי מדובר בכתובת המייל הישירה של הציירת או הצלמת. באופן זה הצליח שפרינגר לגרום למתלוננות לצלם את עצמן תמונות וסרטונים חושפניים, כשהן לבושות בבגדי ים, בהלבשה תחתונה, או כשהן מצולמות בעירום חלקי ואף בעירום מלא ולשלוח לו.
במקביל לכתב האישום הגישה עו"ד קסה בקשה למעצר עד תום ההליכים, במסגרתה ציינה כי: "מסוכנות של המשיב נלמדת ממעשיו כפי שתוארו בכתב האישום. המשיב ביצע את המעשים לאורך תקופה ארוכה, תוך ניצול האמון שהמתלוננות נתנו בו כאדם וכבעל מקצוע בתחום הבידור, רימה אותן וגרם להן לחשוף את עצמן בפניו, ולהעביר לו תמונות וסרטונים אינטימיים, הכל כדי לספק את צרכיו המיניים."
עוד הוסיפה כי: "קריאת התלונות מלמדת על הפגיעה הקשה שנגרמה למתלוננות לאחר שגילו שנפלו קורבן למעשה מרמה מידי המשיב. מחומר הראיות עולה כי מעשיו של המשיב, הופסקו אך ורק בשל פעולתן של שתי מתלוננות, אשר התעמתו עמו, וחשפו את מעשיו."
לשפרינגר יוחסו עבירות גרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה, וניסיון לגרם מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א פלילי הגישה כתב אישום נגד יחיא אבו גבאר (34), עומר סרסור (29), עומר טאהא (24) מכפר קאסם, מוחמד נאדי (30) מת"א, אחמד פריג' (36), נור סרסור (36) חאלד צרצור (37) מכפר קאסם ומוחמד אבו קוטוב (39) מת"א. זאת לאחר שקשרו קשר על מנת להטיס רחפנים הנושאים מטעני חבלה ולהטיל אותם מהשמיים ברחובות יפו.
מכתב האישום שהגישה עמית שלוס לייזרוביץ עולה כי חלק מהנאשמים קשר לחבול חבלה חמורה באדם שזהותו אינה ידועה באמצעות מטען חבלה. על מנת להוציא את תוכניתם לפעול במהלך דצמבר האחרון נפגשו בשעות הלילה אבו גבאר ועומר סרסור בביתו של נאדי שבחזקתם רחפן עם מטען חבלה. בסביבות השעה 2:00 נשאו אבו גבאר ועומר סרסור את הרחפן לרחוב שדרות ירושלים, אך ההפעלה סוכלה על ידי המשטרה. סמוך לאחר האירוע אבו קשרו חלק מהנאשמים קשר לחבול חבלה חמורה באדם שזהותו אינה ידועה באמצעות מטען חבלה. לאור האמור נפגשו הנאשמים בביתו של נאדי שבאמתחתם בין היתר שתי ערכות של רחפנים, לבנת חבלה צה"לית ושני טלפונים סלולאריים אשר הוסבו לשמש כמערכת הפעלה במטען חבלה.
במקביל לכתב האישום הגישה עו"ד שלוס לייזרוביץ בקשת מעצר עד תום ההליכים במסגרתה ציינה כי: "יודגש כי העבירות המיוחסות למשיבים בוצעו סמוך לבנייני מגורים ובשעה בה שוהים אנשים ברחוב. בדרך נס הנחת המטען לא הביאה לפגיעה בנפש. נסיבות אלו בכללותן, מלמדות על הסיכון ופוטנציאל הנזק הקטלני הנשקף ממעשיהם של המשיבים, על תעוזה עבריינית בלתי רגילה, וזילות בלתי נתפסת כלפי הערך של חיי אדם. תיק זה משקף עליית מדרגה בעולם הפשע, שימוש עברייני בטכנולוגיה חדשנית של הפעלה מטען מרחוק באמצעות רחפן, עלול היה להפוך את הרחוב הישראלי לשדה קרב של פצועים והרוגים. סיכול הפעלת המטען אינו מפחית במאום ממסוכנותם של המשיבים שלא נרתעו מלחולל פיגוע דמים בעיר יפו ופעילותם נפסקה אך בשל נסיבות חיצוניות ובזכות ערנותה ונחישותה של המשטרה."
לנאשמים אבו גבאר, עומר סרסור, טאהא, אחמד פריג' מוחמד נאדי, נור סרסור, צרצור אבו קוטוב יוחסה עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ל אבו גבאר, עומר סרסור יוחסו גם עבירות של נשיאה והובלת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין וניסיון להרוס נכס בחומץ נפיץ לנאדי יוחסה עבירה של החזקת נשק בלא רשות על פי דין וטאהא יוחסה גם ופריג' יוחסה גם עבירה של החזקת נשק
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א פלילי הגישה כתב אישום נגד יחיא אבו גבאר (34), עומר סרסור (29), עומר טאהא (24) מכפר קאסם, מוחמד נאדי (30) מת"א, אחמד פריג' (36), נור סרסור (36) חאלד צרצור (37) מכפר קאסם ומוחמד אבו קוטוב (39) מת"א. זאת לאחר שקשרו קשר על מנת להטיס רחפנים הנושאים מטעני חבלה ולהטיל אותם מהשמיים ברחובות יפו.
מכתב האישום שהגישה עמית שלוס לייזרוביץ עולה כי חלק מהנאשמים קשר לחבול חבלה חמורה באדם שזהותו אינה ידועה באמצעות מטען חבלה. על מנת להוציא את תוכניתם לפעול במהלך דצמבר האחרון נפגשו בשעות הלילה אבו גבאר ועומר סרסור בביתו של נאדי שבחזקתם רחפן עם מטען חבלה. בסביבות השעה 2:00 נשאו אבו גבאר ועומר סרסור את הרחפן לרחוב שדרות ירושלים, אך ההפעלה סוכלה על ידי המשטרה. סמוך לאחר האירוע אבו קשרו חלק מהנאשמים קשר לחבול חבלה חמורה באדם שזהותו אינה ידועה באמצעות מטען חבלה. לאור האמור נפגשו הנאשמים בביתו של נאדי שבאמתחתם בין היתר שתי ערכות של רחפנים, לבנת חבלה צה"לית ושני טלפונים סלולאריים אשר הוסבו לשמש כמערכת הפעלה במטען חבלה.
במקביל לכתב האישום הגישה עו"ד שלוס לייזרוביץ בקשת מעצר עד תום ההליכים במסגרתה ציינה כי: "יודגש כי העבירות המיוחסות למשיבים בוצעו סמוך לבנייני מגורים ובשעה בה שוהים אנשים ברחוב. בדרך נס הנחת המטען לא הביאה לפגיעה בנפש. נסיבות אלו בכללותן, מלמדות על הסיכון ופוטנציאל הנזק הקטלני הנשקף ממעשיהם של המשיבים, על תעוזה עבריינית בלתי רגילה, וזילות בלתי נתפסת כלפי הערך של חיי אדם. תיק זה משקף עליית מדרגה בעולם הפשע, שימוש עברייני בטכנולוגיה חדשנית של הפעלה מטען מרחוק באמצעות רחפן, עלול היה להפוך את הרחוב הישראלי לשדה קרב של פצועים והרוגים. סיכול הפעלת המטען אינו מפחית במאום ממסוכנותם של המשיבים שלא נרתעו מלחולל פיגוע דמים בעיר יפו ופעילותם נפסקה אך בשל נסיבות חיצוניות ובזכות ערנותה ונחישותה של המשטרה."
לנאשמים אבו גבאר, עומר סרסור, טאהא, אחמד פריג' מוחמד נאדי, נור סרסור, צרצור אבו קוטוב יוחסה עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ל אבו גבאר, עומר סרסור יוחסו גם עבירות של נשיאה והובלת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין וניסיון להרוס נכס בחומץ נפיץ לנאדי יוחסה עבירה של החזקת נשק בלא רשות על פי דין וטאהא יוחסה גם ופריג' יוחסה גם עבירה של החזקת נשק
הודעה מטעם הפרקליטות והמשרד להגנת הסביבה:
צעד נוסף להסרת המפגע בסביבה הימית באילת: בית משפט השלום בבאר שבע דחה את בקשתם של בעלי מבנה "הרפסודה הלבנה" באילת, וקבע כי עליהם להסיר את המפגע הימי, בהתאם לצו שניתן להם על ידי המשרד להגנת הסביבה.
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ודחה את בקשתם של בעלי "הרפסודה הלבנה" באילת לביטול הצו לפינוי הרפסודה. במסגרת ההחלטה נקבע כי הצו לסילוק המפגע שהוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה תקף ועד ה-1 באוגוסט השנה עליהם לפנות את המבנה שהמהווה פגיעה בסביבה החופית כמשמעותה בחוק.
מבנה "הרפסודה הלבנה" ממוקם בים מחוץ לשובר הגלים המזרחי של המרינה באילת. המבנה שהיה בעבר כלי שיט, מצוי במקומו ללא היתר בנייה כנדרש וללא תוכנית תקפה החלה על השטח במקום זה.
המבנה מהווה פגיעה בסביבה החופית על פי חוק שמירת הסביבה החופית, וגורם בין השאר, לפגיעה במערכות האקולוגיות הטבעיות המתקיימות בסביבה החופית, לסיכון או נזק לבתי גידול של צומח או בעלי חיים ימיים ולרבייתם, וכן פגיעה בחזות הים הטבעי והייחודי ומבט מהחוף אל הים. כמו-כן המבנה מהווה סכנה לבטיחות כלי השיט, על פי חוות דעת של רשות הספנות והנמלים.
בחודש אוגוסט 2021, הוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה צו לסילוק מפגע למבנה הרפסודה הלבנה באילת. המשרד הוציא את הצו מתוקף סמכותו לפי סעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, לאחר שהוצאה התראה לבעלי המבנה ולאחר מתן זכות השימוע טרם הוצאת הצו.
בעקבות הוצאת הצו, פנו בעלי הרפסודה הלבנה לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה לביטולו. בהליך זה, פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ייצגה את המשרד להגנת הסביבה והסתמכה בין היתר על חוות דעתם של מומחים מטעם רשות הטבע והגנים. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל הוציאה, במקביל לניהול התיק, תביעה לסילוק יד נגד בעלי הרפסודה. בהחלטתה, דחתה סגנית בית משפט השלום בבאר שבע, השופטת נועה חקלאי, את הבקשה, וקבעה כי צו הסילוק של המשרד להגנת הסביבה עומד על כנו. עוד קבע בית המשפט כי פינוי המפגע יבוצע עד לחודש אוגוסט 2023.
המשרד להגנת הסביבה יפעל מול בעלי המבנה עד לסילוקו של המפגע, תוך שמירה על הסביבה הימית במהלך ובמיוחד לאחר תום ביצוע עבודות הפינוי מהים, בהתאם להחלטת בית המשפט.
את המשרד להגנת הסביבה ייצגה עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בליווי עו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
הרחבה:
בעלי הרפסודה טענו במסגרת התביעה כי הם נמצאים במקום מתוקף רישיון שייט שהוענק להם על ידי רשות הספנות והנמלים, אך טענה זו נסתרה בבית המשפט לאחר שהובהר כי הרישיון שהיה בידה לא בתוקף כבר שנים רבות ולמעשה מיקומה של הרפסודה מהווה סכנה בטיחותית. במקביל לניהול ההליך ניסו בעלי הרפסודה לחדש את רישיון השייט, אך משמהלך זה לא התקדם, נעתר בית המשפט לבקשת המשרד לקדם הכרעה בתיק.
בהחלטתו קבע בית המשפט כי: "מהנתונים עולה בבירור, כי הרפסודה נמצאת במקום בו יש הפרה משמעותית של הסביבה הטבעית, הפרה שנגרמה ועודנה נגרמת הן על ידי הרפסודה והן עקב השימושים הנוספים בסמוך למקום". עוד נקבע בהחלטה כי מבנה הרפסודה במיקומה הנוכחי מהווה פגיעה בערך נוף מרכזי בסביבה החופית ומהווה שינוי ניכר בשימור סביבה זו. מאידך נדחתה טענת בעלי הרפסודה כי העובדה שמבוצעות פעולות בניה ותחזוקה אחרים בסביבה החופית, יש בה כדי להצדיק את הפגיעה של המבקשת.
עוד דחה בית המשפט את טענת בעלי הרפסודה כי ניתן להוציא היתר בניה לרפסודה בתוך פרק זמן קרוב. בהקשר זה נקבע כי לא ברור תוקפה של החלטת הועדה המקומית באילת, שאישרה הפקדתה של תכנית הסותרת את הוראות תמ"א 13, ולמעשה אין כל צפי תכנוני להסדרתה, הנכון הוא שמשך כל השנים נדחו ניסיונותיה הרבים להוצאת היתר בניה.
כמו כן נדחתה טענת בעלי הרפסודה הלבנה כי בעקבות עמדות שונות שניתנו לה על ידי המשרד להגנת הסביבה הם הסתמכו על כך שניתן יהיה להמשיך להעמיד את הרפסודה במיקומה הנוכחי ואף בהתאם לכך השקיעו כספים בתיקון הרפסודה ובניהול הליכים משפטיים. ביהמ"ש קבע כי לאחר בחינת דבריהם של נציגי המשרד להגנת הסביבה לא ניתן היה לייצר מצג עליו ניתן לבסס את טענת ההסתמכות.
ביחס לטענת השיהוי שהעלו התובעים ציין בית המשפט כי אומנם הצו הוצא 14 שנים לאחר כניסת החוק לתוקף, אך לא ניתן לומר שהרשות ישבה בחיבוק ידיים וכי למעשה ההליכים המשפטיים התחילו בשנת 1997.
צעד נוסף להסרת המפגע בסביבה הימית באילת: בית משפט השלום בבאר שבע דחה את בקשתם של בעלי מבנה "הרפסודה הלבנה" באילת, וקבע כי עליהם להסיר את המפגע הימי, בהתאם לצו שניתן להם על ידי המשרד להגנת הסביבה.
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ודחה את בקשתם של בעלי "הרפסודה הלבנה" באילת לביטול הצו לפינוי הרפסודה. במסגרת ההחלטה נקבע כי הצו לסילוק המפגע שהוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה תקף ועד ה-1 באוגוסט השנה עליהם לפנות את המבנה שהמהווה פגיעה בסביבה החופית כמשמעותה בחוק.
מבנה "הרפסודה הלבנה" ממוקם בים מחוץ לשובר הגלים המזרחי של המרינה באילת. המבנה שהיה בעבר כלי שיט, מצוי במקומו ללא היתר בנייה כנדרש וללא תוכנית תקפה החלה על השטח במקום זה.
המבנה מהווה פגיעה בסביבה החופית על פי חוק שמירת הסביבה החופית, וגורם בין השאר, לפגיעה במערכות האקולוגיות הטבעיות המתקיימות בסביבה החופית, לסיכון או נזק לבתי גידול של צומח או בעלי חיים ימיים ולרבייתם, וכן פגיעה בחזות הים הטבעי והייחודי ומבט מהחוף אל הים. כמו-כן המבנה מהווה סכנה לבטיחות כלי השיט, על פי חוות דעת של רשות הספנות והנמלים.
בחודש אוגוסט 2021, הוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה צו לסילוק מפגע למבנה הרפסודה הלבנה באילת. המשרד הוציא את הצו מתוקף סמכותו לפי סעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, לאחר שהוצאה התראה לבעלי המבנה ולאחר מתן זכות השימוע טרם הוצאת הצו.
בעקבות הוצאת הצו, פנו בעלי הרפסודה הלבנה לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה לביטולו. בהליך זה, פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ייצגה את המשרד להגנת הסביבה והסתמכה בין היתר על חוות דעתם של מומחים מטעם רשות הטבע והגנים. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל הוציאה, במקביל לניהול התיק, תביעה לסילוק יד נגד בעלי הרפסודה. בהחלטתה, דחתה סגנית בית משפט השלום בבאר שבע, השופטת נועה חקלאי, את הבקשה, וקבעה כי צו הסילוק של המשרד להגנת הסביבה עומד על כנו. עוד קבע בית המשפט כי פינוי המפגע יבוצע עד לחודש אוגוסט 2023.
המשרד להגנת הסביבה יפעל מול בעלי המבנה עד לסילוקו של המפגע, תוך שמירה על הסביבה הימית במהלך ובמיוחד לאחר תום ביצוע עבודות הפינוי מהים, בהתאם להחלטת בית המשפט.
את המשרד להגנת הסביבה ייצגה עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בליווי עו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
הרחבה:
בעלי הרפסודה טענו במסגרת התביעה כי הם נמצאים במקום מתוקף רישיון שייט שהוענק להם על ידי רשות הספנות והנמלים, אך טענה זו נסתרה בבית המשפט לאחר שהובהר כי הרישיון שהיה בידה לא בתוקף כבר שנים רבות ולמעשה מיקומה של הרפסודה מהווה סכנה בטיחותית. במקביל לניהול ההליך ניסו בעלי הרפסודה לחדש את רישיון השייט, אך משמהלך זה לא התקדם, נעתר בית המשפט לבקשת המשרד לקדם הכרעה בתיק.
בהחלטתו קבע בית המשפט כי: "מהנתונים עולה בבירור, כי הרפסודה נמצאת במקום בו יש הפרה משמעותית של הסביבה הטבעית, הפרה שנגרמה ועודנה נגרמת הן על ידי הרפסודה והן עקב השימושים הנוספים בסמוך למקום". עוד נקבע בהחלטה כי מבנה הרפסודה במיקומה הנוכחי מהווה פגיעה בערך נוף מרכזי בסביבה החופית ומהווה שינוי ניכר בשימור סביבה זו. מאידך נדחתה טענת בעלי הרפסודה כי העובדה שמבוצעות פעולות בניה ותחזוקה אחרים בסביבה החופית, יש בה כדי להצדיק את הפגיעה של המבקשת.
עוד דחה בית המשפט את טענת בעלי הרפסודה כי ניתן להוציא היתר בניה לרפסודה בתוך פרק זמן קרוב. בהקשר זה נקבע כי לא ברור תוקפה של החלטת הועדה המקומית באילת, שאישרה הפקדתה של תכנית הסותרת את הוראות תמ"א 13, ולמעשה אין כל צפי תכנוני להסדרתה, הנכון הוא שמשך כל השנים נדחו ניסיונותיה הרבים להוצאת היתר בניה.
כמו כן נדחתה טענת בעלי הרפסודה הלבנה כי בעקבות עמדות שונות שניתנו לה על ידי המשרד להגנת הסביבה הם הסתמכו על כך שניתן יהיה להמשיך להעמיד את הרפסודה במיקומה הנוכחי ואף בהתאם לכך השקיעו כספים בתיקון הרפסודה ובניהול הליכים משפטיים. ביהמ"ש קבע כי לאחר בחינת דבריהם של נציגי המשרד להגנת הסביבה לא ניתן היה לייצר מצג עליו ניתן לבסס את טענת ההסתמכות.
ביחס לטענת השיהוי שהעלו התובעים ציין בית המשפט כי אומנם הצו הוצא 14 שנים לאחר כניסת החוק לתוקף, אך לא ניתן לומר שהרשות ישבה בחיבוק ידיים וכי למעשה ההליכים המשפטיים התחילו בשנת 1997.
עוד ביחס לטענת השיהוי שהעלה התובע ציין ביהמ"ש כי "לטעמי יש מידה של חוסר תום לב בטענת השיהוי, כאשר המבקשת היא זו לאורך כל השנים ביקשה לאפשר לה להמשיך ולנסות לפעול לטובת הסדרת מבנה הרפסודה במקום, על אף החלטות ועדות התכנון ועל אף החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינה, וגם נכון לעת הזו המבקשת מבקש להשהות הטיפול עד למיצוי ניסיונות ההסדרה, אך ברגע שהרשות מחליטה לשים לכך סוף מעלה המבקשת טענת שיהוי."
. צילום: רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה https://did.li/4XSfTלתמונות:
. צילום: רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה https://did.li/4XSfTלתמונות: