הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד לטיף אבו לטיף, ראש ארגון פשיעה וכן נגד מנהלי הארגון – מהדי איסמאעיל, עמראן שקיר, חאלד שרקיה ואשרף חלבי – נגד שמונה פעילים נוספים ונגד תשע חברות שבבעלות הנאשמים. זאת, בגין שורת עבירות הכוללות סחיטה בכוח ובאיומים, השתלטות על מכרזי תשתיות ציבוריים, עבירות מס והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
כתב האישום, שהוגש על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, חושף התנהלות עבריינית מתוחכמת, שיטתית ורבת שנים. על פי הנטען, בין השנים 2018 ל -2025, עמד אבו לטיף בראש ארגון פשיעה שפעל בתכנון מוקדם ובשיטתיות, תוך חלוקת תפקידים. אבו לטיף קיבל החלטות אסטרטגיות, קבע מי יהיו קורבנות הסחיטה ואת היקף דמי החסות, הנחה על שימוש בקודים ועל מידור בין פעילים, ואף הורה למחוק תקשורות לצורך טשטוש ראיות.
במסגרת פעילות הארגון, ביצעו הנאשמים סחיטה באיומים ובכוח של עשרות מיליוני שקלים מקבלנים ויזמים – לרוב במטרה להניא אותם מלהשתתף במכרזים, להוביל לפרישתם ממכרזים לאחר זכייה, או לחייבם להכניס קבלן מטעמו של הארגון לביצוע העבודות. בדרך זו השתלט הארגון על מכרזים של תשתיות לאומיות ושל רשויות מקומיות.
הארגון פעל תוך הטלת אימה מתמשכת על הקורבנות והסובבים אותם, תוך הישענות על מוניטין עברייני של משפחת אבו לטיף, כמשפחה אלימה שאינה מהססת להשתמש בכוח ואיומים להשגת מטרותיה.
בנוסף, עסק הארגון בגביית חובות עבור אחרים תוך הפעלת לחצים ואיומים – שהובילו לרווח כספי ישיר לראשי הארגון.
במקביל, פעלו הנאשמים להלבין כספים ולהסתיר את מקורם האמיתי באמצעות רשת של חברות שבבעלותם, שהציגו פעילות עסקית לגיטימית לכאורה, אך בפועל שימשו לצורכי הנפקת חשבוניות פיקטיביות, רישומים כוזבים והעלמות מס שיטתיות.
היקף הלבנת ההון מוערך בעשרות מיליוני שקלים. היקף החשבוניות הפיקטיביות והמס שלא שולם נאמד גם הוא במיליוני שקלים.
החקירה התבצעה על ידי ימ"ר צפון ויחידת יאל"כ בלהב 433 בליווי של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז, פקיד שומה חיפה, הרשות לאיסור הלבנת הון, יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
לאבו לטיף יוחסו עבירות של ראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי פקודת מס הכנסה ומע"מ; למהדי איסמאעיל יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה וסחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה; לעמראן שקיר יוחסו עבירות של מנהל בארגון, סחיטה בכוח סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, עבירות מס ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; לחאלד שרקיה יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, סחיטה בכוח, ניסיון לאיומים; לאשרף חלבי יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; לאחמד סלימאן (חנטיר), לסאלח גדבאן ולעבד חטיב סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, לסלימאן וגדבאן יוחסה גם עבירת ניסיון לאיומים; לסלים שקור, אדהם חסן, ויקטור עטיה, ניסים אמירה יוחסה עבירה של סחיטה באיומים. לעטיה ואמירה יוחסו גם עבירות בין היתר לפי חוק איסור הלבנת הון, פקודות מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ועוד; לבאשר אבו סאלח מיוחסות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.
עבירות הסחיטה והאיומים המיוחסות לנאשמים מיוחסות במסגרת ארגון פשיעה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד לטיף אבו לטיף, ראש ארגון פשיעה וכן נגד מנהלי הארגון – מהדי איסמאעיל, עמראן שקיר, חאלד שרקיה ואשרף חלבי – נגד שמונה פעילים נוספים ונגד תשע חברות שבבעלות הנאשמים. זאת, בגין שורת עבירות הכוללות סחיטה בכוח ובאיומים, השתלטות על מכרזי תשתיות ציבוריים, עבירות מס והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
כתב האישום, שהוגש על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, חושף התנהלות עבריינית מתוחכמת, שיטתית ורבת שנים. על פי הנטען, בין השנים 2018 ל -2025, עמד אבו לטיף בראש ארגון פשיעה שפעל בתכנון מוקדם ובשיטתיות, תוך חלוקת תפקידים. אבו לטיף קיבל החלטות אסטרטגיות, קבע מי יהיו קורבנות הסחיטה ואת היקף דמי החסות, הנחה על שימוש בקודים ועל מידור בין פעילים, ואף הורה למחוק תקשורות לצורך טשטוש ראיות.
במסגרת פעילות הארגון, ביצעו הנאשמים סחיטה באיומים ובכוח של עשרות מיליוני שקלים מקבלנים ויזמים – לרוב במטרה להניא אותם מלהשתתף במכרזים, להוביל לפרישתם ממכרזים לאחר זכייה, או לחייבם להכניס קבלן מטעמו של הארגון לביצוע העבודות. בדרך זו השתלט הארגון על מכרזים של תשתיות לאומיות ושל רשויות מקומיות.
הארגון פעל תוך הטלת אימה מתמשכת על הקורבנות והסובבים אותם, תוך הישענות על מוניטין עברייני של משפחת אבו לטיף, כמשפחה אלימה שאינה מהססת להשתמש בכוח ואיומים להשגת מטרותיה.
בנוסף, עסק הארגון בגביית חובות עבור אחרים תוך הפעלת לחצים ואיומים – שהובילו לרווח כספי ישיר לראשי הארגון.
במקביל, פעלו הנאשמים להלבין כספים ולהסתיר את מקורם האמיתי באמצעות רשת של חברות שבבעלותם, שהציגו פעילות עסקית לגיטימית לכאורה, אך בפועל שימשו לצורכי הנפקת חשבוניות פיקטיביות, רישומים כוזבים והעלמות מס שיטתיות.
היקף הלבנת ההון מוערך בעשרות מיליוני שקלים. היקף החשבוניות הפיקטיביות והמס שלא שולם נאמד גם הוא במיליוני שקלים.
החקירה התבצעה על ידי ימ"ר צפון ויחידת יאל"כ בלהב 433 בליווי של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז, פקיד שומה חיפה, הרשות לאיסור הלבנת הון, יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
לאבו לטיף יוחסו עבירות של ראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי פקודת מס הכנסה ומע"מ; למהדי איסמאעיל יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה וסחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה; לעמראן שקיר יוחסו עבירות של מנהל בארגון, סחיטה בכוח סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, עבירות מס ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; לחאלד שרקיה יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, סחיטה בכוח, ניסיון לאיומים; לאשרף חלבי יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; לאחמד סלימאן (חנטיר), לסאלח גדבאן ולעבד חטיב סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, לסלימאן וגדבאן יוחסה גם עבירת ניסיון לאיומים; לסלים שקור, אדהם חסן, ויקטור עטיה, ניסים אמירה יוחסה עבירה של סחיטה באיומים. לעטיה ואמירה יוחסו גם עבירות בין היתר לפי חוק איסור הלבנת הון, פקודות מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ועוד; לבאשר אבו סאלח מיוחסות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.
עבירות הסחיטה והאיומים המיוחסות לנאשמים מיוחסות במסגרת ארגון פשיעה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אפרים ראדה (42) מנתניה, לאחר שהשליך רימון רסס לעבר בית מגורים באילת.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רונה גרה, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בתחילת חודש שעבר, הגיע ראדה לבית מגורים בעיר אילת, השליך רימון יד לעבר חזית בית מגורים ונמלט מהמקום. כתוצאה מהפיצוץ נגרם נזק לבית ולחפצים שונים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד גרה ביחס למסוכנותו של ראדה כי, "קיים יסוד סביר לחשש שיסכן את בטחון הציבור. חשש זה נלמד מעצם מעשיו של המשיב, אשר השליך רימון רסס שבכוחו להמית אדם לעבר בית. רק באורח פלא לא נכחו אנשים בבית ונמנעה פגיעה בחיי אדם".
לראדה יוחסו עבירות של נשיאת נשק, חבלה בכוונה מחמירה והיזק בחומר נפץ.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אפרים ראדה (42) מנתניה, לאחר שהשליך רימון רסס לעבר בית מגורים באילת.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רונה גרה, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בתחילת חודש שעבר, הגיע ראדה לבית מגורים בעיר אילת, השליך רימון יד לעבר חזית בית מגורים ונמלט מהמקום. כתוצאה מהפיצוץ נגרם נזק לבית ולחפצים שונים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד גרה ביחס למסוכנותו של ראדה כי, "קיים יסוד סביר לחשש שיסכן את בטחון הציבור. חשש זה נלמד מעצם מעשיו של המשיב, אשר השליך רימון רסס שבכוחו להמית אדם לעבר בית. רק באורח פלא לא נכחו אנשים בבית ונמנעה פגיעה בחיי אדם".
לראדה יוחסו עבירות של נשיאת נשק, חבלה בכוונה מחמירה והיזק בחומר נפץ.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב הדרום, כבן 19, לאחר שבמשך מספר שנים ביצע עבירות מין בבת דודתו החל מהיותה בת 6.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה קלפר כהן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשם ביצע מעשים מגונים בבת דודתו, מאז שהייתה כבת 6 ועד שהייתה כבת 12.5. חלק מהמעשים התרחשו עת ביקרה הקטינה בביתם של סבה וסבתה או בבית דודה המתגוררים בישוב בו מתגורר הנאשם, וחלק מהמקרים התרחשו עת הגיע הנאשם לבקר בבית משפחת הקטינה.
במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת כולל פרטי הנאשם ומקום מגוריו. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב הדרום, כבן 19, לאחר שבמשך מספר שנים ביצע עבירות מין בבת דודתו החל מהיותה בת 6.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה קלפר כהן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשם ביצע מעשים מגונים בבת דודתו, מאז שהייתה כבת 6 ועד שהייתה כבת 12.5. חלק מהמעשים התרחשו עת ביקרה הקטינה בביתם של סבה וסבתה או בבית דודה המתגוררים בישוב בו מתגורר הנאשם, וחלק מהמקרים התרחשו עת הגיע הנאשם לבקר בבית משפחת הקטינה.
במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת כולל פרטי הנאשם ומקום מגוריו. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.
עיצום כספי הוטל על עיריית באר יעקב בשל הפרת חובות נגישות בבית ספר בעיר על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
הנציבות התריעה על הליקויים לאורך השנים אך העירייה לא פעלה לתקנם ועל כן הוטל עליה עיצום כספי של מעל 64 אלף ₪
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ממשיכה לאכוף את חובות הנגישות בחוק, למען יצירת מרחב ציבורי נגיש ושוויוני. לאחר שערכה פיקוח בבית הספר ׳רמון׳ שבבאר יעקב ומצאה הפרות של חובות הנגישות הקבועות בחוק, בדמות חוסר בפיר מעלית ותאי שירותים נגישים, הוטל עיצום כספי בסך מעל 64,000 שקלים.
לאורך השנים פעלה הנציבות מול עיריית באר יעקב, והתריעה פעמים רבות על ליקויי הנגישות במקום, תוך מתן הוראות לתקנם. בנוסף, ניתנה לעירייה ארכה לתקן את הליקויים. למרות זאת, העירייה לא פעלה לתיקון הליקויים, ובית הספר נותר בלתי נגיש.
כזכור, בחודש מרץ האחרון הטילה הנציבות עיצום כספי על עיריית אשדוד בעקבות הפרת חובות נגישות בבית הספר ׳נוף ים׳ בעיר, ובדצמבר האחרון הוטל עיצום כספי על עיריית ערד, בעקבות הפרות חובות נגישות בבית הספר ׳חלמיש׳ בעיר.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מדגישה, כי הפרות החוק והוראות הנגישות במסגרות חינוך, מהוות פגיעה לכל דבר ועניין באנשים עם מוגבלות. היעדר פיר מעלית ותאי שירותים נגישים, בהתאם לתקנות, עלול להרתיע תלמידים עם מוגבלות מלהירשם לבית הספר ולממש את זכותם לחינוך שוויוני ומכיל. הנציבות תמשיך לפעול בנחישות למען השגת נגישות מלאה במוסדות חינוך ובמרחב הציבורי כולו.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, דן רשל: "נגישות אינה מעשה של חסד או מותרות, אלא זכות חוקית של כל אדם וחובה בסיסית של כל רשות ציבורית כלפי תושביה. הנציבות תמשיך לאכוף את החוק במסגרת סמכויותיה ולנהוג ביד קשה כלפי המפרים".
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פועלת מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.
בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-18% מהאוכלוסייה. מתוכם, כ-100,000 נוספו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל."
לפניות בנושא נגישות ולבירור זכויות, ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון *6763 או בדוא"ל: pniotnez@justice.gov.il
בברכה.
הנציבות התריעה על הליקויים לאורך השנים אך העירייה לא פעלה לתקנם ועל כן הוטל עליה עיצום כספי של מעל 64 אלף ₪
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ממשיכה לאכוף את חובות הנגישות בחוק, למען יצירת מרחב ציבורי נגיש ושוויוני. לאחר שערכה פיקוח בבית הספר ׳רמון׳ שבבאר יעקב ומצאה הפרות של חובות הנגישות הקבועות בחוק, בדמות חוסר בפיר מעלית ותאי שירותים נגישים, הוטל עיצום כספי בסך מעל 64,000 שקלים.
לאורך השנים פעלה הנציבות מול עיריית באר יעקב, והתריעה פעמים רבות על ליקויי הנגישות במקום, תוך מתן הוראות לתקנם. בנוסף, ניתנה לעירייה ארכה לתקן את הליקויים. למרות זאת, העירייה לא פעלה לתיקון הליקויים, ובית הספר נותר בלתי נגיש.
כזכור, בחודש מרץ האחרון הטילה הנציבות עיצום כספי על עיריית אשדוד בעקבות הפרת חובות נגישות בבית הספר ׳נוף ים׳ בעיר, ובדצמבר האחרון הוטל עיצום כספי על עיריית ערד, בעקבות הפרות חובות נגישות בבית הספר ׳חלמיש׳ בעיר.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מדגישה, כי הפרות החוק והוראות הנגישות במסגרות חינוך, מהוות פגיעה לכל דבר ועניין באנשים עם מוגבלות. היעדר פיר מעלית ותאי שירותים נגישים, בהתאם לתקנות, עלול להרתיע תלמידים עם מוגבלות מלהירשם לבית הספר ולממש את זכותם לחינוך שוויוני ומכיל. הנציבות תמשיך לפעול בנחישות למען השגת נגישות מלאה במוסדות חינוך ובמרחב הציבורי כולו.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, דן רשל: "נגישות אינה מעשה של חסד או מותרות, אלא זכות חוקית של כל אדם וחובה בסיסית של כל רשות ציבורית כלפי תושביה. הנציבות תמשיך לאכוף את החוק במסגרת סמכויותיה ולנהוג ביד קשה כלפי המפרים".
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פועלת מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.
בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-18% מהאוכלוסייה. מתוכם, כ-100,000 נוספו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל."
לפניות בנושא נגישות ולבירור זכויות, ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון *6763 או בדוא"ל: pniotnez@justice.gov.il
בברכה.
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה 2025:
במהלך השנה החולפת פנו כ-2,000 ניצולים לקבלת סיוע משפטי במיצוי זכויות, חובות, דיור, צוואות, מעמד אישי ואפוטרופסות; בין הפונים שקיבלו השנה סיוע משפטי: ניצולי שואה ממינמאר (בורמה לשעבר) ומטוניס
שלום רב,
במהלך השנה החולפת פנו לסיוע המשפטי במשרד המשפטים כ-2,000 ניצולי שואה ולוחמים בנאצים, אשר ביקשו לקבל עזרה וייצוג משפטי בנושאים שונים, לרבות מיצוי זכויות, עזרה בהסדרת חובות, נושאי דיור, צוואות ומעמד אישי. מאז שנת 2013 ועד היום נפתחו כ-28,000 תיקים בסיוע המשפטי למיצוי זכויות לניצולי שואה ולוחמים בנאצים.
הסיוע המשפטי פועל למען מימוש זכויותיהם של ניצולי השואה שהגיעו לארץ, בין היתר, גם ממדינות מחוץ לאירופה אשר חוו רדיפה ישירה על ידי גרמניה הנאצית וכן וממדינות נוספות אשר נפגעו ממדינות שהיו בעלות בריתה של גרמניה – והם זכאים לסיוע, הכרה ופיצויים. עובדה זו אינה תמיד ידועה לציבור, ולעיתים קרובות הניצולים עצמם אינם מודעים לכך שמגיעות להם זכויות שעשויות להעלות את אחוזי הנכות והתגמולים המגיעים להם, על פי חוק.
אחת הפניות שהתקבלה השנה הייתה של מרים שלוסברג, ניצולת שואה בת 85 שגדלה בבורמה (מיאנמר של היום), בזמן שיפן שהייתה באותה עת בעלת ברית של גרמניה הנאצית – תקפה את האזור. מרים ומשפחתה נאלצו להימלט להודו מחשש לפגיעה בחייהם, כפי שאכן קרה לאלה שנותרו מאחור. עו"ד מורין דוידזון, מטעם הסיוע המשפטי-מחוז חיפה, ליוותה את מרים בהליך למימוש זכויותיה – תהליך שבסופו אושרה לה קצבה חודשית כניצולת שואה.
מקרה אחר שטופל לאחרונה, הוא של בני זוג מהצפון, הגבר בן 85, יליד תוניס, שבמשך שנים קיבל מענק שנתי בלבד כניצול שואה, ולאחר פנייתו התברר כי הוא זכאי לקצבה חודשית, ובעזרת טיפולו של עו"ד נעם דיין ממחוז צפון של הסיוע המשפטי, הוא החל לקבל את הקצבה. הוא נולד בשנת 1939 בתוניס למשפחה בת 5 נפשות, בשנת 1941 החווה של אביו הוחרמה והמשפחה נמלטה לסבתא. בשנת 1942 הנאצים תפסו את הגברים ושלחו אותם למחנות עבודה, אביו הצליח להימלט ואמו נותרה לבד עם הילדים הקטנים. אמו אולצה לעבוד עבור הגרמנים במחנה שליד הכפר, והיות והיה קטן היא לקחה אותו איתה לעבודה. חייהם ניצלו רק עם הניצחון של הבריטים. בסיוע המשפטי מציינים כי גם כיום ישנם ניצולים שהגיעו לארץ מתוניס שמקבלים רק מענק שנתי, ומומלץ להם לפנות לסיוע המשפטי לבדוק את זכאותם לקצבה חודשית.
מקרה נוסף שטופל לאחרונה, בני זוג שעלו מתוניס, ונתקלו בקשיים מול סניף הבנק בו מופקדים חסכונותיהם. בעקבות פניית האישה לסיוע המשפטי, רק בשנה האחרונה האישה הוכרה לראשונה כמי שזכאית לקצבה חודשית כניצולת שואה, ובאמצעות עו"ד ליאת ביטון מהסיוע המשפטי (מחוז ירושלים) גם אחוזי הנכות שלה הועלו. אולם, מאחר ובני הזוג מתקשים לצאת מביתם, הם ערכו ייפוי כוח לביתם היחידה על מנת שתסייע להם בהתנהלות מול הבנק. בסניף הבנק שלהם סרבו להכיר בייפוי הכוח והערימו קשיים על הבת, וגם הגעתה של עורכת הדין מטעם הסיוע המשפטי לבנק לא הועילה. לאחר שעו"ד ביטון הגישה תביעה נגד הבנק מטעם הסיוע המשפטי, עורך דין מטעם הבנק יצר עימה קשר, והודיע שהבנק נאות לקבל את ייפוי הכוח לבת ולאפשר לה לפעול בחשבון הבנק של הוריה, ניצולי השואה.
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים קורא לכל מי שסבור שהוא עשוי להיות זכאי לקצבאות שונות ולמימוש זכויותיו, בין אם כניצול שואה או לוחם בנאצים, עבור עצמו או עבור בן משפחה – לפנות ולהתייעץ.
לפניות למוקד הטלפוני - הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: 073-3928877
למידע נוסף על הסיוע המשפטי לניצולי שואה: https://www.gov.il/he/departments/guides/holocaust_survivors_services
במהלך השנה החולפת פנו כ-2,000 ניצולים לקבלת סיוע משפטי במיצוי זכויות, חובות, דיור, צוואות, מעמד אישי ואפוטרופסות; בין הפונים שקיבלו השנה סיוע משפטי: ניצולי שואה ממינמאר (בורמה לשעבר) ומטוניס
שלום רב,
במהלך השנה החולפת פנו לסיוע המשפטי במשרד המשפטים כ-2,000 ניצולי שואה ולוחמים בנאצים, אשר ביקשו לקבל עזרה וייצוג משפטי בנושאים שונים, לרבות מיצוי זכויות, עזרה בהסדרת חובות, נושאי דיור, צוואות ומעמד אישי. מאז שנת 2013 ועד היום נפתחו כ-28,000 תיקים בסיוע המשפטי למיצוי זכויות לניצולי שואה ולוחמים בנאצים.
הסיוע המשפטי פועל למען מימוש זכויותיהם של ניצולי השואה שהגיעו לארץ, בין היתר, גם ממדינות מחוץ לאירופה אשר חוו רדיפה ישירה על ידי גרמניה הנאצית וכן וממדינות נוספות אשר נפגעו ממדינות שהיו בעלות בריתה של גרמניה – והם זכאים לסיוע, הכרה ופיצויים. עובדה זו אינה תמיד ידועה לציבור, ולעיתים קרובות הניצולים עצמם אינם מודעים לכך שמגיעות להם זכויות שעשויות להעלות את אחוזי הנכות והתגמולים המגיעים להם, על פי חוק.
אחת הפניות שהתקבלה השנה הייתה של מרים שלוסברג, ניצולת שואה בת 85 שגדלה בבורמה (מיאנמר של היום), בזמן שיפן שהייתה באותה עת בעלת ברית של גרמניה הנאצית – תקפה את האזור. מרים ומשפחתה נאלצו להימלט להודו מחשש לפגיעה בחייהם, כפי שאכן קרה לאלה שנותרו מאחור. עו"ד מורין דוידזון, מטעם הסיוע המשפטי-מחוז חיפה, ליוותה את מרים בהליך למימוש זכויותיה – תהליך שבסופו אושרה לה קצבה חודשית כניצולת שואה.
מקרה אחר שטופל לאחרונה, הוא של בני זוג מהצפון, הגבר בן 85, יליד תוניס, שבמשך שנים קיבל מענק שנתי בלבד כניצול שואה, ולאחר פנייתו התברר כי הוא זכאי לקצבה חודשית, ובעזרת טיפולו של עו"ד נעם דיין ממחוז צפון של הסיוע המשפטי, הוא החל לקבל את הקצבה. הוא נולד בשנת 1939 בתוניס למשפחה בת 5 נפשות, בשנת 1941 החווה של אביו הוחרמה והמשפחה נמלטה לסבתא. בשנת 1942 הנאצים תפסו את הגברים ושלחו אותם למחנות עבודה, אביו הצליח להימלט ואמו נותרה לבד עם הילדים הקטנים. אמו אולצה לעבוד עבור הגרמנים במחנה שליד הכפר, והיות והיה קטן היא לקחה אותו איתה לעבודה. חייהם ניצלו רק עם הניצחון של הבריטים. בסיוע המשפטי מציינים כי גם כיום ישנם ניצולים שהגיעו לארץ מתוניס שמקבלים רק מענק שנתי, ומומלץ להם לפנות לסיוע המשפטי לבדוק את זכאותם לקצבה חודשית.
מקרה נוסף שטופל לאחרונה, בני זוג שעלו מתוניס, ונתקלו בקשיים מול סניף הבנק בו מופקדים חסכונותיהם. בעקבות פניית האישה לסיוע המשפטי, רק בשנה האחרונה האישה הוכרה לראשונה כמי שזכאית לקצבה חודשית כניצולת שואה, ובאמצעות עו"ד ליאת ביטון מהסיוע המשפטי (מחוז ירושלים) גם אחוזי הנכות שלה הועלו. אולם, מאחר ובני הזוג מתקשים לצאת מביתם, הם ערכו ייפוי כוח לביתם היחידה על מנת שתסייע להם בהתנהלות מול הבנק. בסניף הבנק שלהם סרבו להכיר בייפוי הכוח והערימו קשיים על הבת, וגם הגעתה של עורכת הדין מטעם הסיוע המשפטי לבנק לא הועילה. לאחר שעו"ד ביטון הגישה תביעה נגד הבנק מטעם הסיוע המשפטי, עורך דין מטעם הבנק יצר עימה קשר, והודיע שהבנק נאות לקבל את ייפוי הכוח לבת ולאפשר לה לפעול בחשבון הבנק של הוריה, ניצולי השואה.
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים קורא לכל מי שסבור שהוא עשוי להיות זכאי לקצבאות שונות ולמימוש זכויותיו, בין אם כניצול שואה או לוחם בנאצים, עבור עצמו או עבור בן משפחה – לפנות ולהתייעץ.
לפניות למוקד הטלפוני - הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: 073-3928877
למידע נוסף על הסיוע המשפטי לניצולי שואה: https://www.gov.il/he/departments/guides/holocaust_survivors_services
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דמיטרי בוליוק (33) מבת ים ודמיטרי פומין (39) מבאר יעקב, לאחר שהניחו מטען חבלה סמוך לדירת מגורים באשקלון והחזיקו נשק ואמל"ח שלא כדין.
מכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד אירה ויימן-קריקון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי במטרה להטיל אימה ואיומים, הניחו הנאשמים מטען חבלה מאולתר בפתח דירה באשקלון. השניים הגיעו בשעת לילה מאוחרת לרחוב סמוך, פומין יצא מהרכב, צעד לעבר הדירה, הניח את המטען והפעיל אותו באמצעות זיקוקים. מיד לאחר מכן נמלט מהמקום וחזר אל הרכב, והם עזבו את הזירה.
בנוסף, בוליוק החזיק בביתו אמצעי לחימה ורכיבי מטען חבלה – בהם לבנות חבלה המכילות חומר נפץ, נפצים, רימון, מקלטים אלחוטיים ועוד. בשלב מסוים העביר את האמל"ח לאיוון וניבסקי, עובד שיפוצים אצלו, בטענה כי אם ייתפס עם הנשק, לא יוכל לשלם לו את חובו. וניבסקי נענה לבקשה והחזיק את האמל"ח בביתו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ויימן-קריקון: "המשיבים הניחו מטען חבלה שהוצת בבניין מגורים בשעת לילה מאוחרת. מדובר באירוע מתוכנן היטב שנועד להטיל פחד ואימה, תוך יצירת סיכון ממשי לשלום הדיירים ועוברי אורח. מעשים אלה מעידים על נכונות להפעיל אלימות לשם השגת מטרות פליליות (שאינו ידועות במקרה זה, והדבר אך מגביר את המסוכנות)."
כתב אישום נוסף הוגש לבית משפט השלום בתל אביב נגד וניבסקי.
לבוליוק ופומין יוחסו עבירות של ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ ועבירות בנשק (נשיאה והובלה). לבוליוק ווניבסקי יוחסה עבירה של החזקת נשק.
החקירה נוהלה על ידי תחנת אשדוד.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דמיטרי בוליוק (33) מבת ים ודמיטרי פומין (39) מבאר יעקב, לאחר שהניחו מטען חבלה סמוך לדירת מגורים באשקלון והחזיקו נשק ואמל"ח שלא כדין.
מכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד אירה ויימן-קריקון מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי במטרה להטיל אימה ואיומים, הניחו הנאשמים מטען חבלה מאולתר בפתח דירה באשקלון. השניים הגיעו בשעת לילה מאוחרת לרחוב סמוך, פומין יצא מהרכב, צעד לעבר הדירה, הניח את המטען והפעיל אותו באמצעות זיקוקים. מיד לאחר מכן נמלט מהמקום וחזר אל הרכב, והם עזבו את הזירה.
בנוסף, בוליוק החזיק בביתו אמצעי לחימה ורכיבי מטען חבלה – בהם לבנות חבלה המכילות חומר נפץ, נפצים, רימון, מקלטים אלחוטיים ועוד. בשלב מסוים העביר את האמל"ח לאיוון וניבסקי, עובד שיפוצים אצלו, בטענה כי אם ייתפס עם הנשק, לא יוכל לשלם לו את חובו. וניבסקי נענה לבקשה והחזיק את האמל"ח בביתו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ויימן-קריקון: "המשיבים הניחו מטען חבלה שהוצת בבניין מגורים בשעת לילה מאוחרת. מדובר באירוע מתוכנן היטב שנועד להטיל פחד ואימה, תוך יצירת סיכון ממשי לשלום הדיירים ועוברי אורח. מעשים אלה מעידים על נכונות להפעיל אלימות לשם השגת מטרות פליליות (שאינו ידועות במקרה זה, והדבר אך מגביר את המסוכנות)."
כתב אישום נוסף הוגש לבית משפט השלום בתל אביב נגד וניבסקי.
לבוליוק ופומין יוחסו עבירות של ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ ועבירות בנשק (נשיאה והובלה). לבוליוק ווניבסקי יוחסה עבירה של החזקת נשק.
החקירה נוהלה על ידי תחנת אשדוד.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שאול חדידה (23) מאשקלון לאחר שביצע עבירות מין בקטינה בת 11 באמצעות הרשתות החברתיות.
מכתב האישום הגישה עו"ד זוהב מרסיאנו, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי חדידה יצר קשר עם קטינה כבת 11 באמצעות אפליקציית טיקטוק, תוך שהתחזה לקטינה בת גילה בשם "שירה". במהלך ההתכתבות ביניהם, הציע חדידה לקטינה לעבור לשוחח באפליקציית וואטסאפ, ומסר לה מספר טלפון שרכש באמצעות אפליקציית "סלאקט". הקטינה, שסברה כי מדובר בקטינה אחרת, נענתה לבקשה והחלה להתכתב עמו דרך הוואטסאפ.
במסגרת ההתכתבות בין השניים פנה חדידה אל הקטינה באמירות ושאלות בעלות אופי מיני. בנוסף, שכנע הנאשם את הקטינה לשלוח לו תמונת וסרטוני עירום של עצמה. בחלק המקרים הדריך חדידה את הקטינה לבצע בעצמה מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים. במקביל שלח הנאשם לקטינה סרטונים בעלי אופי מיני כביכול של "שירה" על מנת שהקטינה תמשיך לשלוח לו תמונות וסרטונים.
לחדידה יוחסו עבירות של גרם עבירות אינוס ומעשים מגונים.
במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה. כמו כן, אסר בית המשפט על פרסום תוכן כתב האישום ובקשת המעצר למעט האמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שאול חדידה (23) מאשקלון לאחר שביצע עבירות מין בקטינה בת 11 באמצעות הרשתות החברתיות.
מכתב האישום הגישה עו"ד זוהב מרסיאנו, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי חדידה יצר קשר עם קטינה כבת 11 באמצעות אפליקציית טיקטוק, תוך שהתחזה לקטינה בת גילה בשם "שירה". במהלך ההתכתבות ביניהם, הציע חדידה לקטינה לעבור לשוחח באפליקציית וואטסאפ, ומסר לה מספר טלפון שרכש באמצעות אפליקציית "סלאקט". הקטינה, שסברה כי מדובר בקטינה אחרת, נענתה לבקשה והחלה להתכתב עמו דרך הוואטסאפ.
במסגרת ההתכתבות בין השניים פנה חדידה אל הקטינה באמירות ושאלות בעלות אופי מיני. בנוסף, שכנע הנאשם את הקטינה לשלוח לו תמונת וסרטוני עירום של עצמה. בחלק המקרים הדריך חדידה את הקטינה לבצע בעצמה מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים. במקביל שלח הנאשם לקטינה סרטונים בעלי אופי מיני כביכול של "שירה" על מנת שהקטינה תמשיך לשלוח לו תמונות וסרטונים.
לחדידה יוחסו עבירות של גרם עבירות אינוס ומעשים מגונים.
במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה. כמו כן, אסר בית המשפט על פרסום תוכן כתב האישום ובקשת המעצר למעט האמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סגן ראש עיריית אילת לשעבר, משה אלמקייס, נגד מספר קבלנים ויזמים הפועלים בעיר – בהם סמי נופי, רוברט סיבוני, יורם אוזן – ונגד חברות שבבעלותם, בגין מעורבותם בפרשת מתן ולקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועוד.
בנוסף, הגישה פרקליטות המדינה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום, במסגרת הסדר טיעון, נגד הקבלן סמי נופי ואמיר קליבנוב, סמנכ"ל הבנק ומנהל החטיבה המסחרית לשעבר בבנק מרכנתיל-דיסקונט, בגין עבירות מרמה והפרת אמונים.
מכתב האישום הראשון, שהוגש על ידי עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי, עולה כי אלמקייס כיהן בתקופה הרלוונטית כחבר מועצת העיר אילת וחבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה (ובעבר אף שימש כסגן ראש העיר ויו"ר הוועדה). במסגרת תפקידו כעובד ציבור, פעל תוך ניגוד עניינים חמור – בכך שהציע ליזמים באילת לקדם את ענייניהם מול גורמי העירייה וגופים מוניציפליים, ובתמורה לכך קיבל מהם משכורת חודשית פיקטיבית או תשלומים באמצעות חשבוניות, בסך של אלפי שקלים בחודש, ובאחד המקרים קיבל גם מניות בחברות בבעלות המשחדים – בסכום כולל של כ-730,000 ש"ח. אלמקייס קידם את ענייני היזמים בפני מהנדס העיר וראש העיר, והשתתף בדיונים שנגעו להם – מבלי לדווח על ניגוד העניינים.
מכתב האישום השני, שהוגש לבית משפט השלום על ידי עו"ד שיפר, עולה כי בתקופה הרלוונטית נרקמה מערכת יחסים קרובה בין סמי נופי לקליבנוב, אשר שימש באותה עת בתפקיד בכיר בבנק מרכנתיל. במסגרת הקשר ביניהם, פנה נופי לקליבנוב בבקשה לסייע בקידום עובדת בבנק, ובמקביל היה קליבנוב מעורב באישור מסגרות אשראי ובקשות להלוואות מטעם החברות שבבעלות נופי – כל זאת מבלי לדווח על הקשר ביניהם.
למשה אלמקייס יוחסו עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד וניהול ספרי חשבונות כוזבים. ליצחק דיין, לאסיף דיין ולחברה שבבעלותם א.ד סנטרל ניהול ואחזקה, לסמי נופי, חזי בר, חברת פינוי ובינוי נווה צדק אילת (שבבעלות סמי נופי וחזי בר), דור בר, חברת נווה צדק אילת (שבבעלות סמי נופי), רוברט סיבוני, שחר בית עדה, חברת נווה ים סוף (שבבעלות סיבוני ובית עדה), חברת מגדלי דוד תיירות ומלונאות (בבעלות בית עדה), יורם אוזן ולחברת האחים אוזן שבבעלותו יוחסו עבירות של מתן שוחד, הלבנת הון וניהול ספרי חשבונות כוזבים ורישום כוזב במסמכי תאגיד (כל אחד על פי חלקו).
במסגרת הסדר הטיעון, יודו סמי נופי ואמיר קליבנוב בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. והצדדים יעתרו להטיל על סמי נופי 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות (כפוף לאישור הממונה על עבודות השירות), מאסר על תנאי וקנס בסך 2.75 מיליון ₪ (פי ארבע מגובה טובות ההנאה שהפיק נופי). על אמיר קליבנוב יעתרו הצדדים להטיל 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות (כפוף לאישור הממונה על עבודות השירות), מאסר על תנאי וקנס בסך מיליון ש"ח.
בנוסף, התבקש בית המשפט לחלט: סכום של כ-93,000 ש"ח שנתפס אצל משה אלמקייס וסכום של כ-144,000 ש"ח שנתפס אצל סמי נופי.
התיקים נחקרו על ידי היאל"כ בלהב 433.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סגן ראש עיריית אילת לשעבר, משה אלמקייס, נגד מספר קבלנים ויזמים הפועלים בעיר – בהם סמי נופי, רוברט סיבוני, יורם אוזן – ונגד חברות שבבעלותם, בגין מעורבותם בפרשת מתן ולקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועוד.
בנוסף, הגישה פרקליטות המדינה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום, במסגרת הסדר טיעון, נגד הקבלן סמי נופי ואמיר קליבנוב, סמנכ"ל הבנק ומנהל החטיבה המסחרית לשעבר בבנק מרכנתיל-דיסקונט, בגין עבירות מרמה והפרת אמונים.
מכתב האישום הראשון, שהוגש על ידי עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי, עולה כי אלמקייס כיהן בתקופה הרלוונטית כחבר מועצת העיר אילת וחבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה (ובעבר אף שימש כסגן ראש העיר ויו"ר הוועדה). במסגרת תפקידו כעובד ציבור, פעל תוך ניגוד עניינים חמור – בכך שהציע ליזמים באילת לקדם את ענייניהם מול גורמי העירייה וגופים מוניציפליים, ובתמורה לכך קיבל מהם משכורת חודשית פיקטיבית או תשלומים באמצעות חשבוניות, בסך של אלפי שקלים בחודש, ובאחד המקרים קיבל גם מניות בחברות בבעלות המשחדים – בסכום כולל של כ-730,000 ש"ח. אלמקייס קידם את ענייני היזמים בפני מהנדס העיר וראש העיר, והשתתף בדיונים שנגעו להם – מבלי לדווח על ניגוד העניינים.
מכתב האישום השני, שהוגש לבית משפט השלום על ידי עו"ד שיפר, עולה כי בתקופה הרלוונטית נרקמה מערכת יחסים קרובה בין סמי נופי לקליבנוב, אשר שימש באותה עת בתפקיד בכיר בבנק מרכנתיל. במסגרת הקשר ביניהם, פנה נופי לקליבנוב בבקשה לסייע בקידום עובדת בבנק, ובמקביל היה קליבנוב מעורב באישור מסגרות אשראי ובקשות להלוואות מטעם החברות שבבעלות נופי – כל זאת מבלי לדווח על הקשר ביניהם.
למשה אלמקייס יוחסו עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד וניהול ספרי חשבונות כוזבים. ליצחק דיין, לאסיף דיין ולחברה שבבעלותם א.ד סנטרל ניהול ואחזקה, לסמי נופי, חזי בר, חברת פינוי ובינוי נווה צדק אילת (שבבעלות סמי נופי וחזי בר), דור בר, חברת נווה צדק אילת (שבבעלות סמי נופי), רוברט סיבוני, שחר בית עדה, חברת נווה ים סוף (שבבעלות סיבוני ובית עדה), חברת מגדלי דוד תיירות ומלונאות (בבעלות בית עדה), יורם אוזן ולחברת האחים אוזן שבבעלותו יוחסו עבירות של מתן שוחד, הלבנת הון וניהול ספרי חשבונות כוזבים ורישום כוזב במסמכי תאגיד (כל אחד על פי חלקו).
במסגרת הסדר הטיעון, יודו סמי נופי ואמיר קליבנוב בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. והצדדים יעתרו להטיל על סמי נופי 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות (כפוף לאישור הממונה על עבודות השירות), מאסר על תנאי וקנס בסך 2.75 מיליון ₪ (פי ארבע מגובה טובות ההנאה שהפיק נופי). על אמיר קליבנוב יעתרו הצדדים להטיל 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות (כפוף לאישור הממונה על עבודות השירות), מאסר על תנאי וקנס בסך מיליון ש"ח.
בנוסף, התבקש בית המשפט לחלט: סכום של כ-93,000 ש"ח שנתפס אצל משה אלמקייס וסכום של כ-144,000 ש"ח שנתפס אצל סמי נופי.
התיקים נחקרו על ידי היאל"כ בלהב 433.
הודעה מטעם משרד המשפטים:
הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים שהוקמה בעקבות דו"ח מבקר המדינה ממליצה על הוצאת מח"ש מפרקליטות המדינה וכינונה כיחידה עצמאית ובלתי תלויה
הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום (ב') את מסקנותיה לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. הוועדה ממליצה כי מח"ש תהפוך ליחידה עצמאית שאינה כפופה לפרקליטות המדינה.
סוגיית הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים ובפרט הטיפול של מח"ש הועמדו במוקד ביקורת ציבורית בשנים האחרונות מצד גורמים רבים שביקרו קשות את תפקודה של מח"ש. נוכח זאת, הציב שר המשפטים לוין את נושא המחלקה לחקירות שוטרים כנושא מרכזי על סדר יומו. במסגרת זו, הוקמה ועדה בעקבותפרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים". ממצאי הדו"ח כללו קביעות בנוגע לצורך בהבטחת העצמאות ואי התלות של הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים ועל כך שהעצמאות הנדרשת למח"ש טרם הובטחה בשלושת ההיבטים המהותיים: 1. מפלג המודיעין במח"ש מורכב משוטרים מושאלים והוא אינו אזרחי; 2. התלות התפקודית של חוקרי מח"ש במשאבי המשטרה; 3. כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה שעלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני.
מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, עולה תמונה מדאיגה של חוסר טיפול מספק בתלונות נגד שוטרים. כך לדוגמא, בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות, מתוכן 2,932 תלונות נסגרו ללא כל בדיקה וללא ניתוב לגורם אחר. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, וב-68 תיקים בלבד (1.5%) הוגשו כתבי אישום.
בוועדה חברים מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, השופט (בדימוס) דוד רוזן והסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען.
בפני הוועדה הופיעה שורה ארוכה של גורמים רלבנטיים, מכל קשת החברה הישראלית, אשר מסרו מידע מתוך ניסיונם המצטבר בטיפול בתלונות המוגשות למח"ש, בכלל זה: פרקליט המדינה המכהן ופרקליט המדינה הקודם, ראש מח"ש הנוכחית, עובדים ובכירים בהווה ובעבר במח"ש, אנשי משטרה בכירים, נציגי אקדמיה, נציגי ארגוני החברה האזרחית, עורכי דין פרטיים ונציגי הסניגוריה הציבורית.
לאחר בחינה יסודית של כלל הממצאים והעדויות שהוצגו בפני הוועדה ודיונים מעמיקים ברכיבי הבעיה, מיפוי וניתוח החלופות השונות, הגיעו רוב חברי הוועדה [השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן; מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד והסניגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען], בין היתר, למסקנות ולהמלצות הבאות:
המסקנות המרכזיות:
היותה של מח"ש חלק מפרקליטות המדינה מקימה ניגודי עניינים מבניים בנסיבות מסוימות, ובכלל זאת:
תיקי בכירים במשטרה - יתכנו מקרים בהם על מח״ש לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר אשר מצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. מבקר המדינה ודוברים שהופיעו לפני הוועדה סברו כי מציאות זו אינה מבטיחה את עצמאות מח״ש ואת יכולתה לקדם חקירות או להעמיד לדין קציני משטרה בכירים. יתרה מכך, הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
חקירות מתנגשות - הוועדה מצאה כי יתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת (לרוב, רגישה ו/או משמעותית), ובמקביל, מוגשת למח״ש תלונה כנגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח״ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגייה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים, דבר הפוגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
ייצוג בהליכים אזרחיים - תפקידה של מח״ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח״ש (כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות.( הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כאשר איסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח״ש עלולים להזיק להליך האזרחי אותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות. נוסף על כך, הדבר יוצר עמדות סותרות של הפרקליטות, שבכובעה האחד מתגוננת מפני התביעה האזרחית, ומכחישה את אותה התרחשות בה היא מטפלת בכובעה האחר, כגוף שאחראי על הגשת כתבי אישום והסקת מסקנות משפטיות.
חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות - הפרקליטות באמצעות מח״ש אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות כנגד התביעה המשטרתית, אשר מונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח״ש אמורה לחקור אירוע בו מעורבת הפרקליטות עצמה.
שיוכה הארגוני הנוכחי של מח"ש לפרקליטות אינו מאפשר לה לממש באופן מיטבי את תפקידה ואת סמכויותיה.
הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים שהוקמה בעקבות דו"ח מבקר המדינה ממליצה על הוצאת מח"ש מפרקליטות המדינה וכינונה כיחידה עצמאית ובלתי תלויה
הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום (ב') את מסקנותיה לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. הוועדה ממליצה כי מח"ש תהפוך ליחידה עצמאית שאינה כפופה לפרקליטות המדינה.
סוגיית הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים ובפרט הטיפול של מח"ש הועמדו במוקד ביקורת ציבורית בשנים האחרונות מצד גורמים רבים שביקרו קשות את תפקודה של מח"ש. נוכח זאת, הציב שר המשפטים לוין את נושא המחלקה לחקירות שוטרים כנושא מרכזי על סדר יומו. במסגרת זו, הוקמה ועדה בעקבותפרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים". ממצאי הדו"ח כללו קביעות בנוגע לצורך בהבטחת העצמאות ואי התלות של הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים ועל כך שהעצמאות הנדרשת למח"ש טרם הובטחה בשלושת ההיבטים המהותיים: 1. מפלג המודיעין במח"ש מורכב משוטרים מושאלים והוא אינו אזרחי; 2. התלות התפקודית של חוקרי מח"ש במשאבי המשטרה; 3. כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה שעלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני.
מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, עולה תמונה מדאיגה של חוסר טיפול מספק בתלונות נגד שוטרים. כך לדוגמא, בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות, מתוכן 2,932 תלונות נסגרו ללא כל בדיקה וללא ניתוב לגורם אחר. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, וב-68 תיקים בלבד (1.5%) הוגשו כתבי אישום.
בוועדה חברים מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, השופט (בדימוס) דוד רוזן והסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען.
בפני הוועדה הופיעה שורה ארוכה של גורמים רלבנטיים, מכל קשת החברה הישראלית, אשר מסרו מידע מתוך ניסיונם המצטבר בטיפול בתלונות המוגשות למח"ש, בכלל זה: פרקליט המדינה המכהן ופרקליט המדינה הקודם, ראש מח"ש הנוכחית, עובדים ובכירים בהווה ובעבר במח"ש, אנשי משטרה בכירים, נציגי אקדמיה, נציגי ארגוני החברה האזרחית, עורכי דין פרטיים ונציגי הסניגוריה הציבורית.
לאחר בחינה יסודית של כלל הממצאים והעדויות שהוצגו בפני הוועדה ודיונים מעמיקים ברכיבי הבעיה, מיפוי וניתוח החלופות השונות, הגיעו רוב חברי הוועדה [השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן; מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד והסניגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען], בין היתר, למסקנות ולהמלצות הבאות:
המסקנות המרכזיות:
היותה של מח"ש חלק מפרקליטות המדינה מקימה ניגודי עניינים מבניים בנסיבות מסוימות, ובכלל זאת:
תיקי בכירים במשטרה - יתכנו מקרים בהם על מח״ש לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר אשר מצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. מבקר המדינה ודוברים שהופיעו לפני הוועדה סברו כי מציאות זו אינה מבטיחה את עצמאות מח״ש ואת יכולתה לקדם חקירות או להעמיד לדין קציני משטרה בכירים. יתרה מכך, הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
חקירות מתנגשות - הוועדה מצאה כי יתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת (לרוב, רגישה ו/או משמעותית), ובמקביל, מוגשת למח״ש תלונה כנגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח״ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגייה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים, דבר הפוגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
ייצוג בהליכים אזרחיים - תפקידה של מח״ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח״ש (כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות.( הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כאשר איסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח״ש עלולים להזיק להליך האזרחי אותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות. נוסף על כך, הדבר יוצר עמדות סותרות של הפרקליטות, שבכובעה האחד מתגוננת מפני התביעה האזרחית, ומכחישה את אותה התרחשות בה היא מטפלת בכובעה האחר, כגוף שאחראי על הגשת כתבי אישום והסקת מסקנות משפטיות.
חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות - הפרקליטות באמצעות מח״ש אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות כנגד התביעה המשטרתית, אשר מונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח״ש אמורה לחקור אירוע בו מעורבת הפרקליטות עצמה.
שיוכה הארגוני הנוכחי של מח"ש לפרקליטות אינו מאפשר לה לממש באופן מיטבי את תפקידה ואת סמכויותיה.
קיימת חולשה תפקודית ומבצעית של אגף החקירות והמודיעין של מח"ש, המשפיעה על תפקודו ועל תוצריו של הארגון.
ההמלצות המרכזיות:
נדרש להבטיח את העצמאות ואי התלות של כל גורם האמון על ניהול הליכים בקשר להתנהלות שוטרים.
נדרש לבצע שינויים בשיוך המוסדי והמבני הקיים, ובכלל זאת הוצאת מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה.
יש להעניק למח"ש סמכויות מתאימות כדי שתהפוך לגורם המתכלל של הטיפול בתלונות נגד שוטרים.
היחידה תהיה מוסמכת לחקור את כלל העבירות הפליליות של שוטרים, כולל עבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר.
בראשות היחידה יעמוד משפטן, שעסק במקצוע עריכת דין למעלה מ-10 שנים, בעל רקע וניסיון בחקירות ובמודיעין, במשפט פלילי, בניהול, הנהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית, כפוף לכל ההסדרים שחלים על מינויים בשירות הציבורי (ניגודי עניינים, צינון וכו').
מינוי מנהל היחידה יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח את העצמאות המלאה הנדרשת לראש היחידה.
נדרש להגדיר את מח"ש כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים המיטביים לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, לבצע "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ולהקצות משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.
יש להסדיר בחקיקה את עקרונות עבודת היחידה, הפיקוח עליה ואת חובתה של המשטרה לשתף פעולה עם מח"ש.
עמדת היחיד, כפי ששוקפה בדו"ח, היא ש"ניגוד העניינים" אליו מתייחסת דעת הרוב אינו בגדר מצב ייחודי למח"ש וקיים במקומות רבים נוספים, לאורכו ולרוחבו של השירות הציבורי. בכל מקרה, החשש מהתנגשות אינטרסים מצומצם ממילא שכן רק במיעוטם של התיקים נדרשת הכרעה של גורמים בכירים בפרקליטות המדינה או התייעצות עמם. ככל שטענה זו בדבר ניגוד עניינים תוביל לגוף עצמאי, הרי שיש בכך פוטנציאל לפגיעה קשה בעצמאות מח"ש וביכולותיה לממש את מטרותיה. ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד. אין חולק שבמצב הקיים קשיים ואתגרים רבים, וכי יש הצדקה לשינויים בדרכי פעולתה של מח״ש. יחד עם זאת, המודל הנוכחי, במסגרתו מח״ש משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מגן על עצמאות מח״ש ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב. מכל מקום, יישום המלצות מסוימות של מבקר המדינה ושל הוועדה יתרמו בהחלט לשיפור המצב, לדוגמה הגדרת מח"ש כיחידה מבצעית, הבטחת השירותים הניתנים לה על ידי המשטרה ויצירת מנגנון משודרג לטיפול בכלל התלונות המשמעתיות המוגשות נגד שוטרי משטרת ישראל.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "סוגיית מח"ש וכפיפותה לפרקליטות עוררה לאורך שנים ביקורת רבה, אולם איש לא העז לנסות ולטפל בעניין באופן יסודי. המצב הנוכחי, במסגרתו מח"ש כפופה לפרקליטות אך גם מופקדת על חקירת שוטרים הוא פגום מיסודו. מח"ש הפכה להיות חלק מהמערכת שהיא עצמה אמורה לבקר, מה שהביא לשורה ארוכה של טיוחים ולאכיפה בררנית ופוגענית.
קיבלתי היום את מסקנות הוועדה, מהן עולים שורה ארוכה של ליקויים מערכתיים-מבניים ותפקודיים-מבצעיים בעבודת מח"ש. אני מברך על הקביעה העקרונית שיש להוציא את מח"ש מכפיפות לפרקליטות, דבר שבמשך שנים סברתי שהוא אבסורד שמחייב תיקון. הוועדה פירטה שורה ארוכה נוספת של ממצאים והמלצות, בין היתר בכל הנוגע לקביעת מח"ש כגוף מתכלל של התלונות נגד שוטרים ועוד.
בכוונתי ללמוד במהירות את הדו"ח המפורט שהוגש לי, ולפעול על מנת ליישם את עיקריו. אני מודה לחברי הוועדה על עבודתם המעמיקה ופורצת הדרך".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "המציאות שנחשפה היא של ליקויים חמורים וארוכי שנים בעבודת מח"ש, הן מבחינת ההיבטים התפקודיים מבצעיים והן מבחינת עצמאות הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים. ההמלצות שגיבשנו יאפשרו למח"ש לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי, עם הכלים והמשאבים הנדרשים לחקירה אפקטיבית. זהו צעד הכרחי להבטחת טיפול כולל ויעיל בתלונות נגד שוטרים ולחיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהבטחת שלטון החוק. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לחברי הוועדה - השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מר שרון אפק, והסניגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען; וכן ליועץ המקצועי של הצוות, ד"ר אלעד אופיר, ולמרכז עבודת הצוות, עו"ד רפאל דיין, על עבודתם המאומצת והמקצועית."
ההמלצות המרכזיות:
נדרש להבטיח את העצמאות ואי התלות של כל גורם האמון על ניהול הליכים בקשר להתנהלות שוטרים.
נדרש לבצע שינויים בשיוך המוסדי והמבני הקיים, ובכלל זאת הוצאת מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה.
יש להעניק למח"ש סמכויות מתאימות כדי שתהפוך לגורם המתכלל של הטיפול בתלונות נגד שוטרים.
היחידה תהיה מוסמכת לחקור את כלל העבירות הפליליות של שוטרים, כולל עבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר.
בראשות היחידה יעמוד משפטן, שעסק במקצוע עריכת דין למעלה מ-10 שנים, בעל רקע וניסיון בחקירות ובמודיעין, במשפט פלילי, בניהול, הנהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית, כפוף לכל ההסדרים שחלים על מינויים בשירות הציבורי (ניגודי עניינים, צינון וכו').
מינוי מנהל היחידה יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח את העצמאות המלאה הנדרשת לראש היחידה.
נדרש להגדיר את מח"ש כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים המיטביים לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, לבצע "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ולהקצות משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.
יש להסדיר בחקיקה את עקרונות עבודת היחידה, הפיקוח עליה ואת חובתה של המשטרה לשתף פעולה עם מח"ש.
עמדת היחיד, כפי ששוקפה בדו"ח, היא ש"ניגוד העניינים" אליו מתייחסת דעת הרוב אינו בגדר מצב ייחודי למח"ש וקיים במקומות רבים נוספים, לאורכו ולרוחבו של השירות הציבורי. בכל מקרה, החשש מהתנגשות אינטרסים מצומצם ממילא שכן רק במיעוטם של התיקים נדרשת הכרעה של גורמים בכירים בפרקליטות המדינה או התייעצות עמם. ככל שטענה זו בדבר ניגוד עניינים תוביל לגוף עצמאי, הרי שיש בכך פוטנציאל לפגיעה קשה בעצמאות מח"ש וביכולותיה לממש את מטרותיה. ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד. אין חולק שבמצב הקיים קשיים ואתגרים רבים, וכי יש הצדקה לשינויים בדרכי פעולתה של מח״ש. יחד עם זאת, המודל הנוכחי, במסגרתו מח״ש משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מגן על עצמאות מח״ש ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב. מכל מקום, יישום המלצות מסוימות של מבקר המדינה ושל הוועדה יתרמו בהחלט לשיפור המצב, לדוגמה הגדרת מח"ש כיחידה מבצעית, הבטחת השירותים הניתנים לה על ידי המשטרה ויצירת מנגנון משודרג לטיפול בכלל התלונות המשמעתיות המוגשות נגד שוטרי משטרת ישראל.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "סוגיית מח"ש וכפיפותה לפרקליטות עוררה לאורך שנים ביקורת רבה, אולם איש לא העז לנסות ולטפל בעניין באופן יסודי. המצב הנוכחי, במסגרתו מח"ש כפופה לפרקליטות אך גם מופקדת על חקירת שוטרים הוא פגום מיסודו. מח"ש הפכה להיות חלק מהמערכת שהיא עצמה אמורה לבקר, מה שהביא לשורה ארוכה של טיוחים ולאכיפה בררנית ופוגענית.
קיבלתי היום את מסקנות הוועדה, מהן עולים שורה ארוכה של ליקויים מערכתיים-מבניים ותפקודיים-מבצעיים בעבודת מח"ש. אני מברך על הקביעה העקרונית שיש להוציא את מח"ש מכפיפות לפרקליטות, דבר שבמשך שנים סברתי שהוא אבסורד שמחייב תיקון. הוועדה פירטה שורה ארוכה נוספת של ממצאים והמלצות, בין היתר בכל הנוגע לקביעת מח"ש כגוף מתכלל של התלונות נגד שוטרים ועוד.
בכוונתי ללמוד במהירות את הדו"ח המפורט שהוגש לי, ולפעול על מנת ליישם את עיקריו. אני מודה לחברי הוועדה על עבודתם המעמיקה ופורצת הדרך".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "המציאות שנחשפה היא של ליקויים חמורים וארוכי שנים בעבודת מח"ש, הן מבחינת ההיבטים התפקודיים מבצעיים והן מבחינת עצמאות הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים. ההמלצות שגיבשנו יאפשרו למח"ש לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי, עם הכלים והמשאבים הנדרשים לחקירה אפקטיבית. זהו צעד הכרחי להבטחת טיפול כולל ויעיל בתלונות נגד שוטרים ולחיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהבטחת שלטון החוק. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לחברי הוועדה - השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מר שרון אפק, והסניגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען; וכן ליועץ המקצועי של הצוות, ד"ר אלעד אופיר, ולמרכז עבודת הצוות, עו"ד רפאל דיין, על עבודתם המאומצת והמקצועית."
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד דוד פנקר (51), שבעת ששימש כמפקד בכלא נפחא, התנכל והטריד מינית שש סוהרות שהיו כפופות לו.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), בין השנים 2022–2024, ניצל פנקר את מעמדו כמפקד והטריד את המתלוננות באופן שיטתי ובעל אופי מיני, תוך ניצול יחסי מרות.
בין היתר, במהלך שיחות מקצועיות במשרדו, ניצל פנקר את סמכותו, וביקש מהמתלוננות לבצע אקטים מינים דוגמת להתפשט, לצלם לו סרטון, להביא לו נשיקה ועוד, כשהן מסרבות לכך. כמו כן, פירט באירועים אחרים התבטא בפניהן באמירות מבזות כגון: "אני אשאל את בעלך איך את עכשיו עם השפתיים" או "תראי לי את החזה שלך, תני לי לגעת לך בחזה." באחת הפעמים בעוד המתלוננת נמצאת במשרדו הציע פנקר לסוהר עמו שוחח בטלפון "אתה רוצה שאני אביא לך את ... תיגע לה קצת בציצי שתרגיש מה זה? "
כתב האישום כולל שישה אישומים בגין הטרדה מינית והתנכלות כלפי כל אחת מהמתלוננות.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד דוד פנקר (51), שבעת ששימש כמפקד בכלא נפחא, התנכל והטריד מינית שש סוהרות שהיו כפופות לו.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), בין השנים 2022–2024, ניצל פנקר את מעמדו כמפקד והטריד את המתלוננות באופן שיטתי ובעל אופי מיני, תוך ניצול יחסי מרות.
בין היתר, במהלך שיחות מקצועיות במשרדו, ניצל פנקר את סמכותו, וביקש מהמתלוננות לבצע אקטים מינים דוגמת להתפשט, לצלם לו סרטון, להביא לו נשיקה ועוד, כשהן מסרבות לכך. כמו כן, פירט באירועים אחרים התבטא בפניהן באמירות מבזות כגון: "אני אשאל את בעלך איך את עכשיו עם השפתיים" או "תראי לי את החזה שלך, תני לי לגעת לך בחזה." באחת הפעמים בעוד המתלוננת נמצאת במשרדו הציע פנקר לסוהר עמו שוחח בטלפון "אתה רוצה שאני אביא לך את ... תיגע לה קצת בציצי שתרגיש מה זה? "
כתב האישום כולל שישה אישומים בגין הטרדה מינית והתנכלות כלפי כל אחת מהמתלוננות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עופר חובב (59) מאילת, לאחר שהתנהגותו האלימה והתוקפנית גרמה למותה של אמו ברשלנות.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), החל משנת 2019 נהג עופר להגיע לבית המנוחה, לאיים עליה, לדרוש ממנה כספים ולהטרידה בדרכים שונות. בשל חששה מהתנהגותו האלימה, פנתה המנוחה מספר פעמים למשטרה והוציאה נגדו צווי הגנה. למרות שבית המשפט אסר על עופר להיכנס לבית אמו או להטרידה בכל דרך ישירה או עקיפה, ביום 1.4.25 בשעות אחר הצהריים הגיע לבית המנוחה, דרש ממנה כסף, צעק, קילל ואיים עליה כי יהרוג אותה (או מילים דומות). משסירבה לדרישותיו, נכנס עופר למטבח, השליך חפצים שהיו מונחים על השיש – ובהם חפצי זכוכית שהתנפצו ונשברו – והניף לעברה סכין מטבח תוך המשך איומים ודרישות כספיות.
כאשר ניסתה המנוחה לצאת מהבית, מנע זאת ממנה עופר. בזמן שעמדה סמוך לדלת, פתח עופר את הדלת בחוזקה ונמלט מהמקום. הדלת פגעה במנוחה, וכתוצאה מכך נפלה יחד עם ההליכון וראשה נחבט במקרר. המנוחה, שזעקה לעזרה, זחלה לחדר השינה. כעבור כחצי שעה, שכנה שהגיעה לבקרה מצאה את המנוחה מוטלת על רצפת החדר והזעיקה את מד"א. זמן קצר לאחר מכן נקבע מותה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה כנגד עופר ציינה עו"ד שוורץ: " שמעשי המשיב מלמדים כי באם ישוחרר יסכן את בטחון הציבור וזאת בשים לב להתנהגותו האלימה אותה גם כלפי המנוחה במשך מספר שנים ובשים לב לכך שהמשיב נהג לאיים על המנוחה גם בפני בני משפחה, שכנים והמטפלות של המנוחה.
לאור האמור, יוחסו לעופר חובב עבירות של חבלה חמורה (בן משפחה), גרם מוות ברשלנות, היזק לרכוש במזיד, איומים והפרת הוראה חוקית.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עופר חובב (59) מאילת, לאחר שהתנהגותו האלימה והתוקפנית גרמה למותה של אמו ברשלנות.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), החל משנת 2019 נהג עופר להגיע לבית המנוחה, לאיים עליה, לדרוש ממנה כספים ולהטרידה בדרכים שונות. בשל חששה מהתנהגותו האלימה, פנתה המנוחה מספר פעמים למשטרה והוציאה נגדו צווי הגנה. למרות שבית המשפט אסר על עופר להיכנס לבית אמו או להטרידה בכל דרך ישירה או עקיפה, ביום 1.4.25 בשעות אחר הצהריים הגיע לבית המנוחה, דרש ממנה כסף, צעק, קילל ואיים עליה כי יהרוג אותה (או מילים דומות). משסירבה לדרישותיו, נכנס עופר למטבח, השליך חפצים שהיו מונחים על השיש – ובהם חפצי זכוכית שהתנפצו ונשברו – והניף לעברה סכין מטבח תוך המשך איומים ודרישות כספיות.
כאשר ניסתה המנוחה לצאת מהבית, מנע זאת ממנה עופר. בזמן שעמדה סמוך לדלת, פתח עופר את הדלת בחוזקה ונמלט מהמקום. הדלת פגעה במנוחה, וכתוצאה מכך נפלה יחד עם ההליכון וראשה נחבט במקרר. המנוחה, שזעקה לעזרה, זחלה לחדר השינה. כעבור כחצי שעה, שכנה שהגיעה לבקרה מצאה את המנוחה מוטלת על רצפת החדר והזעיקה את מד"א. זמן קצר לאחר מכן נקבע מותה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה כנגד עופר ציינה עו"ד שוורץ: " שמעשי המשיב מלמדים כי באם ישוחרר יסכן את בטחון הציבור וזאת בשים לב להתנהגותו האלימה אותה גם כלפי המנוחה במשך מספר שנים ובשים לב לכך שהמשיב נהג לאיים על המנוחה גם בפני בני משפחה, שכנים והמטפלות של המנוחה.
לאור האמור, יוחסו לעופר חובב עבירות של חבלה חמורה (בן משפחה), גרם מוות ברשלנות, היזק לרכוש במזיד, איומים והפרת הוראה חוקית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע בהתאם להודאתה את חברת "דיזנהאוז" בקבלת דבר במרמה ובכך שהייתה צד להסדרי אי תחרות בפרשת קרטל המסעות לפולין. ביהמ"ש גזר על החברה קנס בסך 1,000,000 ₪.
בהתאם להסדר טיעון שנחתם בין הצדדים הורשעה אתמול חברת "דיזנהאוז" בהתאם להודאתה בכך שהיתה צד להסדרי אי תחרות עם חברת י. הלל ושות' וחברת אקדמי טרוול בע"מ בכל הקשור למסעות בני נוער לפולין. כמו כן הורשעה דיזנהאוז בעבירת קבלת דבר במרמה.
מכתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד עפר מעוז, נריה ויניצקי רוקח ונעם אלפרון מהמחלקה הפלילית ברשות התחרות ועו"ד בן עמי כהן וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי ההסדרים בין החברות נמשכו כחמש שנים וכללו הסכמה של הצדדים שלא להתחרות על לקוחות קיימים האחד של השני. החברות אף הגישו "הצעות גיבוי" לבתי ספר ומשרד החינוך כדי להסתיר את הקרטל. ההסדרים נפסקו אך ורק לאחר פתיחת החקירה על ידי רשות התחרות.
גזר הדין שניתן אתמול על ידי סגן נשיאת בית המשפט המחוזי כבוד השופט ד"ר עמי קובו, הוא החמישי בפרשה, והראשון שבו מודה אחת מהחברות על חלקה בקרטל. בשנתיים האחרונות הודו והורשעו מנהל מחלקת פולין בחברת אקדמי שנגזרו עליו ל- 7.5 חודשי מאסר; מנהל תחום המסעות בפולין בחברת דיזנהאוז שנגזרו עליו 6.5 חודשי מאסר; מנהל מחלקת פולין בחברת הלל, שנגזרו עליו - 7 חודשי מאסר ומנהלת מחלקת פולין בחברת גשר שנגזרו עליה- 5 חודשי מאסר.
בגזר הדין שניתן אתמול קבע בית המשפט כי מעשי החברה חמורים, בין היתר, בשל חשיבותו הציבורית והחינוכית של התחום שתואם, שעניינו בהנצחת זיכרון השואה והנחלתו לבני נוער ובשל היות החברה צד לשני הסדרים כובלים עם שתי חברות שפעלו בהתאם להסכמה ונמנעו ככלל מלהתחרות על לקוחות קיימים.
בית המשפט אישר את העונש שהוסכם בין הצדדים, וציין שהוא תואם את חלקה היחסי של דיזנהאוז וכן את העובדה שדיזנהאוז נטלה אחריות על חלקה בפרשה והודתה בכתב האישום, בעובדה שפעילות החברה נמכרה בשנת 2015 לפני תחילת החקירה הגלויה, וכן בשל העובדה שמנהל מחלקת פולין בחברה אשר הודה במעשיו , לא היה הרוח החיה בהסדרים הכובלים.
חקירת התיק נעשתה במשותף ע"י חוקרי רשות התחרות וחוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), כאשר החקירה הגלויה נפתחה בחודש ינואר 2016.
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע בהתאם להודאתה את חברת "דיזנהאוז" בקבלת דבר במרמה ובכך שהייתה צד להסדרי אי תחרות בפרשת קרטל המסעות לפולין. ביהמ"ש גזר על החברה קנס בסך 1,000,000 ₪.
בהתאם להסדר טיעון שנחתם בין הצדדים הורשעה אתמול חברת "דיזנהאוז" בהתאם להודאתה בכך שהיתה צד להסדרי אי תחרות עם חברת י. הלל ושות' וחברת אקדמי טרוול בע"מ בכל הקשור למסעות בני נוער לפולין. כמו כן הורשעה דיזנהאוז בעבירת קבלת דבר במרמה.
מכתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד עפר מעוז, נריה ויניצקי רוקח ונעם אלפרון מהמחלקה הפלילית ברשות התחרות ועו"ד בן עמי כהן וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי ההסדרים בין החברות נמשכו כחמש שנים וכללו הסכמה של הצדדים שלא להתחרות על לקוחות קיימים האחד של השני. החברות אף הגישו "הצעות גיבוי" לבתי ספר ומשרד החינוך כדי להסתיר את הקרטל. ההסדרים נפסקו אך ורק לאחר פתיחת החקירה על ידי רשות התחרות.
גזר הדין שניתן אתמול על ידי סגן נשיאת בית המשפט המחוזי כבוד השופט ד"ר עמי קובו, הוא החמישי בפרשה, והראשון שבו מודה אחת מהחברות על חלקה בקרטל. בשנתיים האחרונות הודו והורשעו מנהל מחלקת פולין בחברת אקדמי שנגזרו עליו ל- 7.5 חודשי מאסר; מנהל תחום המסעות בפולין בחברת דיזנהאוז שנגזרו עליו 6.5 חודשי מאסר; מנהל מחלקת פולין בחברת הלל, שנגזרו עליו - 7 חודשי מאסר ומנהלת מחלקת פולין בחברת גשר שנגזרו עליה- 5 חודשי מאסר.
בגזר הדין שניתן אתמול קבע בית המשפט כי מעשי החברה חמורים, בין היתר, בשל חשיבותו הציבורית והחינוכית של התחום שתואם, שעניינו בהנצחת זיכרון השואה והנחלתו לבני נוער ובשל היות החברה צד לשני הסדרים כובלים עם שתי חברות שפעלו בהתאם להסכמה ונמנעו ככלל מלהתחרות על לקוחות קיימים.
בית המשפט אישר את העונש שהוסכם בין הצדדים, וציין שהוא תואם את חלקה היחסי של דיזנהאוז וכן את העובדה שדיזנהאוז נטלה אחריות על חלקה בפרשה והודתה בכתב האישום, בעובדה שפעילות החברה נמכרה בשנת 2015 לפני תחילת החקירה הגלויה, וכן בשל העובדה שמנהל מחלקת פולין בחברה אשר הודה במעשיו , לא היה הרוח החיה בהסדרים הכובלים.
חקירת התיק נעשתה במשותף ע"י חוקרי רשות התחרות וחוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), כאשר החקירה הגלויה נפתחה בחודש ינואר 2016.
הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין הורחב - ויחל לאחר הגשת התלונה ופתיחת החקירה במשטרה
בסוף השבוע נכנס לתוקף תיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית זכאים לסיוע משפטי מטעם משרד המשפטים לאחר הגשת התלונה במשטרה ופתיחת החקירה, ולא רק משלב הגשת כתב האישום נגד הפוגע כפי שהיה עד כה.
בנוסף, הסיוע המשפטי הורחב גם לסוגים נוספים של עבירות מין שאינן נכללות כיום בחוק (כגון – מעשים מגונים), וכמו כן, מעתה אף יתאפשר ייצוג בהליכים אזרחיים ללא מבחן זכאות כלכלית לאחר הגשת כתב אישום, ובמקרים דחופים הנובעים מהעבירה, אף בטרם הגשת כתב אישום.
הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין מטעם משרד המשפטים פועל למימוש זכויותיו של נפגע העבירה בהליך הפלילי ובהליכים אזרחיים נלווים לפגיעה, ומוודא שקולו של הנפגע ועמדתו יישמעו בפני הגורמים המוסמכים ומקבלי ההחלטות - הגורם החוקר, התביעה והערכאות השיפוטיות הרלוונטיות. הייצוג ניתן באמצעות עורכות ועורכי דין מהתחום הפלילי והאזרחי, בעלי ידע וניסיון מקצועי בייצוג נפגעי עבירה.
אלו עיקרי התיקונים לחוק שנכנסו לתוקף ב-30.4.2025:
1. הרחבת הסיוע המשפטי כבר לשלב שלאחר הגשת התלונה ופתיחת החקירה במשטרה. זאת, בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע.
2. הרחבת הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין נוספות, וכיום יינתן בגין אחת מהעבירות הבאות:
• אינוס
• עבירות מין במשפחה או בידי אחראי על חסר ישע
• חדירה אסורה (לשעבר 'בעילה אסורה בהסכמה')
• יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל
• יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ והדרכה
• מעשה מגונה
3. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים, במקרים בהם הוגש כתב אישום. במקרים דחופים הנובעים מהעבירה, בהם דרוש סעד מידי, יינתן ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים גם בטרם הגשת כתב אישום.
התחומים בהם ניתן הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין:
- ייצוג משפטי משלב פתיחת החקירה במשטרה (לאחר הגשת התלונה) נגד הנאשם עד לסיום ההליך הפלילי
- הגשת בקשות לגילוי חומרים טיפוליים בחקירה ובהליך הפלילי
- הגשת ערר על סגירת תיק במשטרה
- ייצוג בוועדות שחרורים או בהליכי חנינה
- ייצוג בהליכים אזרחיים – כגון תביעה נזיקית
- ייצוג בבקשה להרחקת הפוגע מנפגע העבירה - הוצאת צו מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת הנפגעת (לדוגמה, צו כאמור הוצא לאחרונה בסמוך לשחרורו מהמאסר של פדופיל מורשע, לבקשת הנפגעת שפנתה לסיוע המשפטי בעניין, והוטלו עליו מגבלות שלא לעבוד או לגור בתל אביב ולא להיכנס לאזור בסביבת מגוריה של הנפגעת)
נתונים:
מאז החל מערך ייצוג נפגעות ונפגעי עבירות מין של הסיוע המשפטי את פעילותו, נרשמת מגמה עקבית של עלייה במספר הפניות לקבלת סיוע משפטי בכל שנה. מגמה זו נמשכה גם בשנים 2023-2022.
בשנת 2023 התקבלו 702 פניות לפתיחת תיקי עבירות מין ( בגירים) - עלייה של כ-15% ביחס לנתוני 2022. החל מאוגוסט 2017, מועד תחילת פעילותו של מערך הייצוג ועד לסוף שנת 2023, התקבלו בסיוע המשפטי למעלה מ-2,800 פניות של נפגעות ונפגעי עבירות מין (בגירים) לקבלת סיוע משפטי. בשנת 2022, התקבלו בסיוע המשפטי 611 פניות של נפגעות ונפגעי עבירות מין - עלייה של כ-9% ביחס לנתוני שנת 2021.
במקביל, בשנים האחרונות נרשמה עליה משמעותית בתיקי קטינים נפגעי עבירות מין שנפתחו בסיוע המשפטי: 170 תיקי קטינים נפגעי עבירות מין נפתחו בשנת 2023 ו-189 תיקים בשנת 2022, לעומת 143 תיקים בשנת 2021, 129 תיקים בשנת 2020 ו-82 תיקים בשנת 2019.
לפרטים נוספים בעמוד הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין: https://go.gov.il/arcrj
בסוף השבוע נכנס לתוקף תיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית זכאים לסיוע משפטי מטעם משרד המשפטים לאחר הגשת התלונה במשטרה ופתיחת החקירה, ולא רק משלב הגשת כתב האישום נגד הפוגע כפי שהיה עד כה.
בנוסף, הסיוע המשפטי הורחב גם לסוגים נוספים של עבירות מין שאינן נכללות כיום בחוק (כגון – מעשים מגונים), וכמו כן, מעתה אף יתאפשר ייצוג בהליכים אזרחיים ללא מבחן זכאות כלכלית לאחר הגשת כתב אישום, ובמקרים דחופים הנובעים מהעבירה, אף בטרם הגשת כתב אישום.
הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין מטעם משרד המשפטים פועל למימוש זכויותיו של נפגע העבירה בהליך הפלילי ובהליכים אזרחיים נלווים לפגיעה, ומוודא שקולו של הנפגע ועמדתו יישמעו בפני הגורמים המוסמכים ומקבלי ההחלטות - הגורם החוקר, התביעה והערכאות השיפוטיות הרלוונטיות. הייצוג ניתן באמצעות עורכות ועורכי דין מהתחום הפלילי והאזרחי, בעלי ידע וניסיון מקצועי בייצוג נפגעי עבירה.
אלו עיקרי התיקונים לחוק שנכנסו לתוקף ב-30.4.2025:
1. הרחבת הסיוע המשפטי כבר לשלב שלאחר הגשת התלונה ופתיחת החקירה במשטרה. זאת, בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע.
2. הרחבת הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין נוספות, וכיום יינתן בגין אחת מהעבירות הבאות:
• אינוס
• עבירות מין במשפחה או בידי אחראי על חסר ישע
• חדירה אסורה (לשעבר 'בעילה אסורה בהסכמה')
• יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל
• יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ והדרכה
• מעשה מגונה
3. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים, במקרים בהם הוגש כתב אישום. במקרים דחופים הנובעים מהעבירה, בהם דרוש סעד מידי, יינתן ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים גם בטרם הגשת כתב אישום.
התחומים בהם ניתן הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין:
- ייצוג משפטי משלב פתיחת החקירה במשטרה (לאחר הגשת התלונה) נגד הנאשם עד לסיום ההליך הפלילי
- הגשת בקשות לגילוי חומרים טיפוליים בחקירה ובהליך הפלילי
- הגשת ערר על סגירת תיק במשטרה
- ייצוג בוועדות שחרורים או בהליכי חנינה
- ייצוג בהליכים אזרחיים – כגון תביעה נזיקית
- ייצוג בבקשה להרחקת הפוגע מנפגע העבירה - הוצאת צו מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת הנפגעת (לדוגמה, צו כאמור הוצא לאחרונה בסמוך לשחרורו מהמאסר של פדופיל מורשע, לבקשת הנפגעת שפנתה לסיוע המשפטי בעניין, והוטלו עליו מגבלות שלא לעבוד או לגור בתל אביב ולא להיכנס לאזור בסביבת מגוריה של הנפגעת)
נתונים:
מאז החל מערך ייצוג נפגעות ונפגעי עבירות מין של הסיוע המשפטי את פעילותו, נרשמת מגמה עקבית של עלייה במספר הפניות לקבלת סיוע משפטי בכל שנה. מגמה זו נמשכה גם בשנים 2023-2022.
בשנת 2023 התקבלו 702 פניות לפתיחת תיקי עבירות מין ( בגירים) - עלייה של כ-15% ביחס לנתוני 2022. החל מאוגוסט 2017, מועד תחילת פעילותו של מערך הייצוג ועד לסוף שנת 2023, התקבלו בסיוע המשפטי למעלה מ-2,800 פניות של נפגעות ונפגעי עבירות מין (בגירים) לקבלת סיוע משפטי. בשנת 2022, התקבלו בסיוע המשפטי 611 פניות של נפגעות ונפגעי עבירות מין - עלייה של כ-9% ביחס לנתוני שנת 2021.
במקביל, בשנים האחרונות נרשמה עליה משמעותית בתיקי קטינים נפגעי עבירות מין שנפתחו בסיוע המשפטי: 170 תיקי קטינים נפגעי עבירות מין נפתחו בשנת 2023 ו-189 תיקים בשנת 2022, לעומת 143 תיקים בשנת 2021, 129 תיקים בשנת 2020 ו-82 תיקים בשנת 2019.
לפרטים נוספים בעמוד הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין: https://go.gov.il/arcrj
⚠️זהירות פייק⚠️:
📣 פרקליטות המדינה מודיעה כי מכתב שהחלו לקבל אזרחים רבים ביממה האחרונה בדוא"ל, הנחזה להיות זימון של הפרקליטות לחקירה במשטרה בגין הטרדה מינית, אינו אמיתי.
⚠️הדוא"ל נשלח מכתובת הנחזית להיות אמינה של משרד המשפטים, אולם לא נשלח כל מכתב כזה מגורם כלשהו בפרקליטות.
⚠️נדגיש, כי אין בפרקליטות "מחלקת תביעות פליליות", וככלל הפרקליטות אינה מזמנת חשודים לחקירה במשטרה.
⚠️כמו כן, על הציבור להיזהר מללחוץ על הקישור המצורף להודעה בזימון המזויף.
⚠️ לכתובות הדוא"ל הרשמיות של פרקליטות המדינה, לחצו על הקישור
https://www.gov.il/.../state_attorney.../govil-landing-page
📣 פרקליטות המדינה מודיעה כי מכתב שהחלו לקבל אזרחים רבים ביממה האחרונה בדוא"ל, הנחזה להיות זימון של הפרקליטות לחקירה במשטרה בגין הטרדה מינית, אינו אמיתי.
⚠️הדוא"ל נשלח מכתובת הנחזית להיות אמינה של משרד המשפטים, אולם לא נשלח כל מכתב כזה מגורם כלשהו בפרקליטות.
⚠️נדגיש, כי אין בפרקליטות "מחלקת תביעות פליליות", וככלל הפרקליטות אינה מזמנת חשודים לחקירה במשטרה.
⚠️כמו כן, על הציבור להיזהר מללחוץ על הקישור המצורף להודעה בזימון המזויף.
⚠️ לכתובות הדוא"ל הרשמיות של פרקליטות המדינה, לחצו על הקישור
https://www.gov.il/.../state_attorney.../govil-landing-page
הודעה לתקשורת מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:
כניסה עם כלב שירות למקום ציבורי רק בצירוף תעודה רשמית החל מה-2 ביולי 2025
נציבות שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מודיעה כי החל מה-2 ביולי 2025, אדם עם מוגבלות, המסתייע בכלב שירות, יוכל לממש את זכותו להיכנס עם כלבו למקומות ציבוריים רק כאשר הכלב מסומן כחוק ונושא תעודה רשמית, שהונפקה על ידי מרכז הכשרה מוכר ומפוקח על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי. כיום פועלים בישראל 13 מרכזי הכשרה מוכרים וצפויים להתווסף עוד בהמשך.
מהלך זה מבוצע כחלק מיישום תיקון מספר 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומטרתו להסדיר את תחום כלבי השירות בישראל. כאמור, החל מה-2 ביולי 2025, אדם עם מוגבלות המלווה בכלב שירות, שלא עבר מבחן כשירות במרחב הציבורי באחד ממרכזי ההכשרה המוכרים, או שאינו נושא תעודה רשמית תקפה, לא יוכל לממש את ההגנות והזכויות שלהן הוא זכאי על פי חוק ולא תוטל אחריות משפטית על גורם שיסרב לאפשר את כניסתו של כלב זה למקום ציבורי.
בהמשך לשינוי זה, על אנשים עם מוגבלות הנעזרים כיום בכלב שירות שאולף ידי מרכז הכשרה או על ידי מאלף פרטי, לפנות לאחד מהמרכזים המוכרים והמוסמכים על ידי משרד הרווחה בלבד, ולהעביר את כלבם מבחן כשירות במרחב הציבורי. עמידה במבחן תזכה את האדם בתעודה הרשמית ותאפשר לו להמשיך ולממש את זכויותיו ברצף.
פרטים נוספים שחשוב לדעת:
• כלבי סיוע יסומנו באפודה כחולה; כלבים בתהליך הכשרה יסומנו באפודה שחורה.
• מאמנים ואומנים המלווים כלב הכשרה יוכלו להיכנס איתו למקומות ציבוריים, כאשר הם נושאים תעודה תקפה ממרכז הכשרה מוכר, המעידה על תפקידם וכאשר הכלב מסומן.
• כל כלב שירות נדרש לעבור אחת לשנה מבחן כשירות במרחב הציבורי באחד ממרכזי ההכשרה המוסמכים לכך.
• עסקים וגופים ציבוריים מחויבים לעדכן נהלים, ולוודא מניעת אפליה כלפי אדם עם מוגבלות המלווה בכלב שירות בהתאם לחוק.
רשימת המרכזים ודוגמה לתעודה הרשמית מופיעות באתר 'נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים' או באתר 'משרד הרווחה והביטחון החברתי'.
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר: "תיקון החוק מבטיח את מימוש הזכות לשוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות, לצד הגברת הבקרה והאחידות. זוהי הסדרה חשובה שמאזנת בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי. אנו קוראים למי שמסתייעים בכלב שירות להסדיר את התעודות הנדרשות, כדי להבטיח רצף בזכאות הכניסה למקומות ציבוריים עם הכלב".
ציפי כלאב, מנהלת תחום פיקוח על כלבי סיוע במשרד הרווחה: "אנו מובילים מהלך רגולטורי מקיף שמסדיר לראשונה את תחום כלבי הסיוע בישראל. התהליך הפך לנגיש, מקצועי ואחיד וזוהי בשורה חשובה למי שזקוק לכלב סיוע ככלי לחיים עצמאיים ובטוחים״.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת משנת 2000, מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, ואמנת האו”ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.
בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות – כ-18% מהאוכלוסייה. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נוספו כ-100,000 אנשים עם מוגבלות.
לבירור זכויות של אנשים עם מוגבלות ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון 6763* או
בכתובת הדוא”ל: pniotnez@justice.gov.il
כניסה עם כלב שירות למקום ציבורי רק בצירוף תעודה רשמית החל מה-2 ביולי 2025
נציבות שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מודיעה כי החל מה-2 ביולי 2025, אדם עם מוגבלות, המסתייע בכלב שירות, יוכל לממש את זכותו להיכנס עם כלבו למקומות ציבוריים רק כאשר הכלב מסומן כחוק ונושא תעודה רשמית, שהונפקה על ידי מרכז הכשרה מוכר ומפוקח על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי. כיום פועלים בישראל 13 מרכזי הכשרה מוכרים וצפויים להתווסף עוד בהמשך.
מהלך זה מבוצע כחלק מיישום תיקון מספר 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומטרתו להסדיר את תחום כלבי השירות בישראל. כאמור, החל מה-2 ביולי 2025, אדם עם מוגבלות המלווה בכלב שירות, שלא עבר מבחן כשירות במרחב הציבורי באחד ממרכזי ההכשרה המוכרים, או שאינו נושא תעודה רשמית תקפה, לא יוכל לממש את ההגנות והזכויות שלהן הוא זכאי על פי חוק ולא תוטל אחריות משפטית על גורם שיסרב לאפשר את כניסתו של כלב זה למקום ציבורי.
בהמשך לשינוי זה, על אנשים עם מוגבלות הנעזרים כיום בכלב שירות שאולף ידי מרכז הכשרה או על ידי מאלף פרטי, לפנות לאחד מהמרכזים המוכרים והמוסמכים על ידי משרד הרווחה בלבד, ולהעביר את כלבם מבחן כשירות במרחב הציבורי. עמידה במבחן תזכה את האדם בתעודה הרשמית ותאפשר לו להמשיך ולממש את זכויותיו ברצף.
פרטים נוספים שחשוב לדעת:
• כלבי סיוע יסומנו באפודה כחולה; כלבים בתהליך הכשרה יסומנו באפודה שחורה.
• מאמנים ואומנים המלווים כלב הכשרה יוכלו להיכנס איתו למקומות ציבוריים, כאשר הם נושאים תעודה תקפה ממרכז הכשרה מוכר, המעידה על תפקידם וכאשר הכלב מסומן.
• כל כלב שירות נדרש לעבור אחת לשנה מבחן כשירות במרחב הציבורי באחד ממרכזי ההכשרה המוסמכים לכך.
• עסקים וגופים ציבוריים מחויבים לעדכן נהלים, ולוודא מניעת אפליה כלפי אדם עם מוגבלות המלווה בכלב שירות בהתאם לחוק.
רשימת המרכזים ודוגמה לתעודה הרשמית מופיעות באתר 'נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים' או באתר 'משרד הרווחה והביטחון החברתי'.
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר: "תיקון החוק מבטיח את מימוש הזכות לשוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות, לצד הגברת הבקרה והאחידות. זוהי הסדרה חשובה שמאזנת בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי. אנו קוראים למי שמסתייעים בכלב שירות להסדיר את התעודות הנדרשות, כדי להבטיח רצף בזכאות הכניסה למקומות ציבוריים עם הכלב".
ציפי כלאב, מנהלת תחום פיקוח על כלבי סיוע במשרד הרווחה: "אנו מובילים מהלך רגולטורי מקיף שמסדיר לראשונה את תחום כלבי הסיוע בישראל. התהליך הפך לנגיש, מקצועי ואחיד וזוהי בשורה חשובה למי שזקוק לכלב סיוע ככלי לחיים עצמאיים ובטוחים״.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת משנת 2000, מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, ואמנת האו”ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.
בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות – כ-18% מהאוכלוסייה. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נוספו כ-100,000 אנשים עם מוגבלות.
לבירור זכויות של אנשים עם מוגבלות ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון 6763* או
בכתובת הדוא”ל: pniotnez@justice.gov.il
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בבאר שבע דחה את עתירת מנהלי "גן שילת" וקיבל את עמדת המדינה: צו הסגירה שהוצא על ידי משרד החינוך ייוותר על כנו בשל סכנה לשלום הפעוטות.
בית משפט השלום בבאר שבע דחה את העתירה שהגישו מנהלי "גן שילת" בבאר שבע, בעקבות צו הסגירה שהוציא משרד החינוך. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד גל בן גיאת מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), וקבע כי בצו הסגירה לא נפל פגם המצדיק את ביטולו.
כפי שנמסר, לפני כשבוע הוציא סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקשה ואכיפה במשרד החינוך צו סגירה לגן, לאחר שנמצא כי "מתקיימת אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם של הפעוטות השוהים במסגרת". מנהלי הגן עתרו לבית המשפט וטענו, בין היתר, כי לא ניתנה להם זכות שימוע וכי הליקויים שנמצאו אינם מצדיקים את סגירת המקום.
מהממצאים שעלו בפסק הדין עולה כי בביקורות שנערכו במקום, נמצא בין היתר כי התפוסה בפועל חרגה מהמאושר: בכיתת התינוקות שהייתה מאושרת ל-7 פעוטות שהו בפועל 15, ובכיתת הבוגרים שהייתה מאושרת ל-10 ילדים – שהו 20. בנוסף, מספר המטפלות במקום היה נמוך מהנדרש, ונמצא שימוש בפריטים שאינם מאושרים למעון.
בביקורת פתע שנערכה מספר חודשים לאחר מכן, נמצא כי הליקויים טרם תוקנו. בין היתר עלה כי במשך מספר ימים לא סופקה לילדים ארוחה מזינה, לילדים הייתה גישה חופשית למטבח פעיל, המטבח נמצא מלוכלך, המקרר היה במצב תחזוקתי לקוי, וכן נמצאו ליקויים גם באכיפת חוק התקנת המצלמות.
בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בשיקול הדעת של משרד החינוך, ודחה את העתירה. השופט ירון פנש קבע בפסק הדין: "...יחד עם זאת יש לזכור, כי בסופו של יום ביהמ"ש בשבתו כביהמ"ש מנהלי, אמור להתערב רק כאשר מתקיימים פגמים בשיקול הדעת המנהלי של הרשות המינהלית, ולא מצאתי במקרה דנן כי קיימת עילה להתערבות. כי שציינתי, לגבי טענת העותר לאי מתן זכות לשימוע, הרי שהמשיב פעל בהתאם ...., משנמצא כי מדובר באפשרות ממשית לפגיעה בשלומם של הפעוטות, ... ולגבי טענת העותר כי אין בליקויים המצוינים בצו הסגירה, הצדקה לסגירת הפעוטון, הרי שרשימת הליקויים מדברת בעד עצמה, ולא מצאתי כי מדובר בליקויים טכניים או כאלה שניתן לעבור עליהם לסדר היום."
בית משפט השלום בבאר שבע דחה את עתירת מנהלי "גן שילת" וקיבל את עמדת המדינה: צו הסגירה שהוצא על ידי משרד החינוך ייוותר על כנו בשל סכנה לשלום הפעוטות.
בית משפט השלום בבאר שבע דחה את העתירה שהגישו מנהלי "גן שילת" בבאר שבע, בעקבות צו הסגירה שהוציא משרד החינוך. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד גל בן גיאת מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), וקבע כי בצו הסגירה לא נפל פגם המצדיק את ביטולו.
כפי שנמסר, לפני כשבוע הוציא סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקשה ואכיפה במשרד החינוך צו סגירה לגן, לאחר שנמצא כי "מתקיימת אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם של הפעוטות השוהים במסגרת". מנהלי הגן עתרו לבית המשפט וטענו, בין היתר, כי לא ניתנה להם זכות שימוע וכי הליקויים שנמצאו אינם מצדיקים את סגירת המקום.
מהממצאים שעלו בפסק הדין עולה כי בביקורות שנערכו במקום, נמצא בין היתר כי התפוסה בפועל חרגה מהמאושר: בכיתת התינוקות שהייתה מאושרת ל-7 פעוטות שהו בפועל 15, ובכיתת הבוגרים שהייתה מאושרת ל-10 ילדים – שהו 20. בנוסף, מספר המטפלות במקום היה נמוך מהנדרש, ונמצא שימוש בפריטים שאינם מאושרים למעון.
בביקורת פתע שנערכה מספר חודשים לאחר מכן, נמצא כי הליקויים טרם תוקנו. בין היתר עלה כי במשך מספר ימים לא סופקה לילדים ארוחה מזינה, לילדים הייתה גישה חופשית למטבח פעיל, המטבח נמצא מלוכלך, המקרר היה במצב תחזוקתי לקוי, וכן נמצאו ליקויים גם באכיפת חוק התקנת המצלמות.
בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בשיקול הדעת של משרד החינוך, ודחה את העתירה. השופט ירון פנש קבע בפסק הדין: "...יחד עם זאת יש לזכור, כי בסופו של יום ביהמ"ש בשבתו כביהמ"ש מנהלי, אמור להתערב רק כאשר מתקיימים פגמים בשיקול הדעת המנהלי של הרשות המינהלית, ולא מצאתי במקרה דנן כי קיימת עילה להתערבות. כי שציינתי, לגבי טענת העותר לאי מתן זכות לשימוע, הרי שהמשיב פעל בהתאם ...., משנמצא כי מדובר באפשרות ממשית לפגיעה בשלומם של הפעוטות, ... ולגבי טענת העותר כי אין בליקויים המצוינים בצו הסגירה, הצדקה לסגירת הפעוטון, הרי שרשימת הליקויים מדברת בעד עצמה, ולא מצאתי כי מדובר בליקויים טכניים או כאלה שניתן לעבור עליהם לסדר היום."