*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה*
מדינת ישראל יצאה בשבעה באוקטובר למלחמה שנכפתה עליה.
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הנאבקת בטרור ומגנה על ביטחונה תוך הקפדה על הכללים המשפטיים המחייבים ומתוך מחויבות עמוקה לחוק.
כוחות הביטחון, וצה"ל בכללם, נלחמים מתוך מחויבות מלאה לכללי המשפט הבינלאומי.
הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה של מדינת ישראל, בודקים באופן יסודי כל טענה רצינית להפרת דין על ידי מי מגורמי מדינת ישראל, ואוכפים את הדין. המערכת המשפטית במדינת ישראל ערוכה לבדוק כל טענה רצינית הן ביחס לעניין שבמדיניות והן ביחס למקרים פרטניים.
כפי שמדינת ישראל הבהירה במשך השנים, בית הדין נעדר כל סמכות לנהל חקירה בעניין.
מכל מקום, הבקשה בבית הדין הפלילי הבינלאומי להוצאת צווי מעצר נגד רה״מ ושר הביטחון נעדרת בסיס.
מדינת ישראל יצאה בשבעה באוקטובר למלחמה שנכפתה עליה.
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הנאבקת בטרור ומגנה על ביטחונה תוך הקפדה על הכללים המשפטיים המחייבים ומתוך מחויבות עמוקה לחוק.
כוחות הביטחון, וצה"ל בכללם, נלחמים מתוך מחויבות מלאה לכללי המשפט הבינלאומי.
הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה של מדינת ישראל, בודקים באופן יסודי כל טענה רצינית להפרת דין על ידי מי מגורמי מדינת ישראל, ואוכפים את הדין. המערכת המשפטית במדינת ישראל ערוכה לבדוק כל טענה רצינית הן ביחס לעניין שבמדיניות והן ביחס למקרים פרטניים.
כפי שמדינת ישראל הבהירה במשך השנים, בית הדין נעדר כל סמכות לנהל חקירה בעניין.
מכל מקום, הבקשה בבית הדין הפלילי הבינלאומי להוצאת צווי מעצר נגד רה״מ ושר הביטחון נעדרת בסיס.
שלום רב,
הקלה לציבור- מעתה ניתן להגיש בקשה דיגיטלית לרישום נכסים בטאבו בעת בקשת צו ירושה או קיום צוואה ללא צורך בעורך דין וללא עלות כספית
מעתה גם לקוחות שאינם מיוצגים על ידי עורכי דין יוכלו להגיש בקשה דיגיטלית לרישום צו ירושה או צו קיום צוואה, המוטמעת באתר האפוטרופוס הכללי וזאת ללא טופס בקשה לרישום במקרקעין וללא צורך באימות הבקשה בפני עורך-דין, במטרה להקל על הציבור.
מעבר להקלה המשמעותית ברגולציה ולטיוב השירות שניתן לציבור, מדובר בחיסכון משמעותי בזמן ובכסף לציבור.
איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "מהלך משמעותי זה נועד להקל על הציבור ועל המשק, כחלק מפעילות משרד המשפטים לטיוב הרגולציה והקלה על הנטל הבירוקרטי, וזאת על-מנת להגביר את הנגישות של הציבור לשירותים השונים. בנוסף, מדובר בחיסכון משמעותי בעלויות. מהלך זה מתאפשר גם הודות לשירותים הדיגיטליים המתקדמים שפותחו במשרד המשפטים".
עו"ד דוד שני, מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "במטרה להעניק שירות מיטבי ויעיל לציבור, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין פועלת, כל העת, לפיתוחם של שירותים דיגיטליים, כמו גם להתממשקות עם משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, תאגידים בנקאיים ועוד. השירות האמור, מהווה צעד משמעותי שמאפשר רישומם של צווי ירושה וצווי קיום הצוואה המונפקים ע"י הרשמים לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי, בקלות וביעילות ללא צורך בייצוג משפטי".
קישור לשירות –
להגשת בקשה לצו ירושה: https://forms.gov.il/globalData/GetSequence/Gethtmlform.aspx?formType=tzavYerusha_test%40justice.gov.il
להגשת בקשה לצו קיום צוואה: https://forms.gov.il/globalData/GetSequence/Gethtmlform.aspx?formType=apc18_test%40justice.gov.il
הקלה לציבור- מעתה ניתן להגיש בקשה דיגיטלית לרישום נכסים בטאבו בעת בקשת צו ירושה או קיום צוואה ללא צורך בעורך דין וללא עלות כספית
מעתה גם לקוחות שאינם מיוצגים על ידי עורכי דין יוכלו להגיש בקשה דיגיטלית לרישום צו ירושה או צו קיום צוואה, המוטמעת באתר האפוטרופוס הכללי וזאת ללא טופס בקשה לרישום במקרקעין וללא צורך באימות הבקשה בפני עורך-דין, במטרה להקל על הציבור.
מעבר להקלה המשמעותית ברגולציה ולטיוב השירות שניתן לציבור, מדובר בחיסכון משמעותי בזמן ובכסף לציבור.
איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "מהלך משמעותי זה נועד להקל על הציבור ועל המשק, כחלק מפעילות משרד המשפטים לטיוב הרגולציה והקלה על הנטל הבירוקרטי, וזאת על-מנת להגביר את הנגישות של הציבור לשירותים השונים. בנוסף, מדובר בחיסכון משמעותי בעלויות. מהלך זה מתאפשר גם הודות לשירותים הדיגיטליים המתקדמים שפותחו במשרד המשפטים".
עו"ד דוד שני, מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "במטרה להעניק שירות מיטבי ויעיל לציבור, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין פועלת, כל העת, לפיתוחם של שירותים דיגיטליים, כמו גם להתממשקות עם משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, תאגידים בנקאיים ועוד. השירות האמור, מהווה צעד משמעותי שמאפשר רישומם של צווי ירושה וצווי קיום הצוואה המונפקים ע"י הרשמים לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי, בקלות וביעילות ללא צורך בייצוג משפטי".
קישור לשירות –
להגשת בקשה לצו ירושה: https://forms.gov.il/globalData/GetSequence/Gethtmlform.aspx?formType=tzavYerusha_test%40justice.gov.il
להגשת בקשה לצו קיום צוואה: https://forms.gov.il/globalData/GetSequence/Gethtmlform.aspx?formType=apc18_test%40justice.gov.il
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד מעתז גולמה (18) מחברון ונאשם נוסף, קטין, לאחר שתכננו והוציאו לפועל פיגוע דריסה וירי בשכונת רוממה בירושלים, בחודש אפריל האחרון.
מכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד מוריה הירש-כהן מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) עולה כי הנאשם והקטין תכננו לבצע פיגוע טרור רצחני נגד יהודים וזאת ממניע דתי, לאומני ואידאולוגי. כדי להוציא תוכניתם לפועל רכשו נשק מסוג "קרלו" וכדורים, סכינים וגרזן. השניים קבעו כי במסגרת ביצוע הפיגוע, הקטין ינהג ברכב ויבצע דריסה של יהודים, ולאחר מכן גולמה ירה מהנשק לעבר היהודים והקטין יצא מהרכב וידקור אותם. עוד קבעו השניים כי ילבשו מכנס שחור וחולצה לבנה מכופתרת כדי שיראו בעלי חזות יהודית.
ביום הפיגוע, 22.4.2024 החליף הקטין את לוחית הזיהוי של הרכב ללוחית זיהוי ישראלית, התיישב במושב הנהג והחל בנסיעה עם גולמה. סביב השעה 7:30, הגיעו הנאשמים לשכונת רוממה בירושלים והבחינו בקבוצת אנשים שהינם בעלי חזות יהודית, לבושים בחליפה שחורה, ציציות וכיפות וכובעים שחורים. הקטין לחץ על דוושת הגז ונהג במהירות לעבר הקבוצה ופגע בה בעוצמה עם רכבו במטרה להורגם. כתוצאה מעוצמת הפגיעה עפו המתלוננים באוויר, הקטין המשיך בנסיעה, פגע בעמודים שהיו במקום ולאחר מכן ברכב ברכבים שחנו במקום ונעצר. מיד כשנעצר הרכב, יצא גולמה עם הנשק, דרך אותו והתקדם בריצה לעבר המתלוננים כשהוא אוחז בו, מכוון אותו לעברם ומנסה לירות מספר יריות לעברם, אך מעצור שנוצר בנשק מנע זאת. הקטין יצא מהרכב כשהוא אוחז בסכין ורץ לעבר המתלוננים, אך כשראה את גולמה מנסה לתפעל את הנשק, רץ לעברו, לקח מידיו את הנשק וניסה לשחרר את המעצור כשהוא דופק את הנשק על הרצפה. לאחר מכן אחז הקטין בנשק, כיוון אותו לעבר המתלוננים וניסה לירות לעברם מספר יריות אך המעצור בנשק מנע זאת.
לאחר שהנאשמים לא הצליחו לשחרר את המעצור בנשק נמלטו בריצה מהמקום, השליכו את הנשק והסתתרו בבניין סמוך. שוטרים שחיפשו אחריהם איתרו אותם ועצרו אותם.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של מעשי טרור של ניסיון רצח, פעולה בנשק לביצוע מעשה טרור, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, שהיה בישראל שלא כדין, שינוי זהות של רכב והחזקת סכין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד מעתז גולמה (18) מחברון ונאשם נוסף, קטין, לאחר שתכננו והוציאו לפועל פיגוע דריסה וירי בשכונת רוממה בירושלים, בחודש אפריל האחרון.
מכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד מוריה הירש-כהן מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) עולה כי הנאשם והקטין תכננו לבצע פיגוע טרור רצחני נגד יהודים וזאת ממניע דתי, לאומני ואידאולוגי. כדי להוציא תוכניתם לפועל רכשו נשק מסוג "קרלו" וכדורים, סכינים וגרזן. השניים קבעו כי במסגרת ביצוע הפיגוע, הקטין ינהג ברכב ויבצע דריסה של יהודים, ולאחר מכן גולמה ירה מהנשק לעבר היהודים והקטין יצא מהרכב וידקור אותם. עוד קבעו השניים כי ילבשו מכנס שחור וחולצה לבנה מכופתרת כדי שיראו בעלי חזות יהודית.
ביום הפיגוע, 22.4.2024 החליף הקטין את לוחית הזיהוי של הרכב ללוחית זיהוי ישראלית, התיישב במושב הנהג והחל בנסיעה עם גולמה. סביב השעה 7:30, הגיעו הנאשמים לשכונת רוממה בירושלים והבחינו בקבוצת אנשים שהינם בעלי חזות יהודית, לבושים בחליפה שחורה, ציציות וכיפות וכובעים שחורים. הקטין לחץ על דוושת הגז ונהג במהירות לעבר הקבוצה ופגע בה בעוצמה עם רכבו במטרה להורגם. כתוצאה מעוצמת הפגיעה עפו המתלוננים באוויר, הקטין המשיך בנסיעה, פגע בעמודים שהיו במקום ולאחר מכן ברכב ברכבים שחנו במקום ונעצר. מיד כשנעצר הרכב, יצא גולמה עם הנשק, דרך אותו והתקדם בריצה לעבר המתלוננים כשהוא אוחז בו, מכוון אותו לעברם ומנסה לירות מספר יריות לעברם, אך מעצור שנוצר בנשק מנע זאת. הקטין יצא מהרכב כשהוא אוחז בסכין ורץ לעבר המתלוננים, אך כשראה את גולמה מנסה לתפעל את הנשק, רץ לעברו, לקח מידיו את הנשק וניסה לשחרר את המעצור כשהוא דופק את הנשק על הרצפה. לאחר מכן אחז הקטין בנשק, כיוון אותו לעבר המתלוננים וניסה לירות לעברם מספר יריות אך המעצור בנשק מנע זאת.
לאחר שהנאשמים לא הצליחו לשחרר את המעצור בנשק נמלטו בריצה מהמקום, השליכו את הנשק והסתתרו בבניין סמוך. שוטרים שחיפשו אחריהם איתרו אותם ועצרו אותם.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של מעשי טרור של ניסיון רצח, פעולה בנשק לביצוע מעשה טרור, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, שהיה בישראל שלא כדין, שינוי זהות של רכב והחזקת סכין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אור חיים חסיד (21) מנתניה לאחר שאנס וביצע עבירות מין בקטינה מתחת לגיל 14.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי חסיד והקטינה הכירו לפני מספר חודשים באמצעות היישומון "אינסטגרם". לאחר שחסיד הציג עצמו כבן 19 התפתח בין השניים קשר רומנטי, במהלכו התכתבו באמצעות יישומון ה"ווטסאפ" ובין היתר שלחו האחד לשנייה הודעות בעלות תוכן מיני. במהלך ההתכתבויות ציינה הקטינה את גילה בפני חסיד, אשר בתגובה כתב כי היחסים ביניהם אסורים.
על אף האמור, בהמשך לבקשת הקטינה נפגשו השניים באזור מגוריה. במהלך הפגישה שוחחו השניים וחסיד נישק את הקטינה על שפתיה. בהמשך נכנסו השניים לתא שירותים באחד מהמרכזים באזור וחסיד ביצע בקטינה מעשים מגונים ואנס אותה. כחודש לאחר מכן הגיע הנאשם בשנית לאזור מגוריה של הקטינה. במהלך הפגישה נכנסו השניים לתא שירותי הגברים באחד מהמרכזים באזור, אז אנס חסיד את הקטינה, ביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים.
לחסיד יוחסו עבירות אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה.
במקביל הוגשה כנגד חסיד גם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת עיירות במרחב הנגב.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אור חיים חסיד (21) מנתניה לאחר שאנס וביצע עבירות מין בקטינה מתחת לגיל 14.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי חסיד והקטינה הכירו לפני מספר חודשים באמצעות היישומון "אינסטגרם". לאחר שחסיד הציג עצמו כבן 19 התפתח בין השניים קשר רומנטי, במהלכו התכתבו באמצעות יישומון ה"ווטסאפ" ובין היתר שלחו האחד לשנייה הודעות בעלות תוכן מיני. במהלך ההתכתבויות ציינה הקטינה את גילה בפני חסיד, אשר בתגובה כתב כי היחסים ביניהם אסורים.
על אף האמור, בהמשך לבקשת הקטינה נפגשו השניים באזור מגוריה. במהלך הפגישה שוחחו השניים וחסיד נישק את הקטינה על שפתיה. בהמשך נכנסו השניים לתא שירותים באחד מהמרכזים באזור וחסיד ביצע בקטינה מעשים מגונים ואנס אותה. כחודש לאחר מכן הגיע הנאשם בשנית לאזור מגוריה של הקטינה. במהלך הפגישה נכנסו השניים לתא שירותי הגברים באחד מהמרכזים באזור, אז אנס חסיד את הקטינה, ביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים.
לחסיד יוחסו עבירות אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה.
במקביל הוגשה כנגד חסיד גם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת עיירות במרחב הנגב.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמד כמלאת (18) מרהט, שבמהלך מרדף משטרתי שהתנהל כנגדו זרק כלי נשק שהחזיק לחצר בית. את נשק, שהיה טעון, מצא ילד כבן שנתיים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כמספר שבועות בשעות הצהריים, שהה כמלאת באחד מהעסקים בעיר מגוריו שהוא נושא אקדח. באותה העת הגיעו שוטרים לחפש את כמלאת. כשהבחין כמלאת בשוטרים, קפץ מחלון העסק והחל בריצה מהירה. במהלך בריחתו, זרק כמלאת את הנשק והתחמושת אל חצר בית בה שיחקו באותה העת ילדים קטנים. פעוט, כבן שנתיים שראה את האקדח הרימו בידיו, כשהדק האקדח במצב דרוך.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי: " המשיב זרק את האקדח כשהוא דרוך ומחומש, אל חצר בית בה שיחקו ילדים קטנים, ואת האקדח הרים פעוט כבן שנתיים לידיו ורק בנס ובשל תושיית הבלש שמיד קפץ אל החצר נמנע אסון במקרה דנן."
לכמלאת יוחסו עבירות של נשיאה והובלה של נשק וחלק לא מהותי שלא כדין והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמד כמלאת (18) מרהט, שבמהלך מרדף משטרתי שהתנהל כנגדו זרק כלי נשק שהחזיק לחצר בית. את נשק, שהיה טעון, מצא ילד כבן שנתיים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כמספר שבועות בשעות הצהריים, שהה כמלאת באחד מהעסקים בעיר מגוריו שהוא נושא אקדח. באותה העת הגיעו שוטרים לחפש את כמלאת. כשהבחין כמלאת בשוטרים, קפץ מחלון העסק והחל בריצה מהירה. במהלך בריחתו, זרק כמלאת את הנשק והתחמושת אל חצר בית בה שיחקו באותה העת ילדים קטנים. פעוט, כבן שנתיים שראה את האקדח הרימו בידיו, כשהדק האקדח במצב דרוך.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי: " המשיב זרק את האקדח כשהוא דרוך ומחומש, אל חצר בית בה שיחקו ילדים קטנים, ואת האקדח הרים פעוט כבן שנתיים לידיו ורק בנס ובשל תושיית הבלש שמיד קפץ אל החצר נמנע אסון במקרה דנן."
לכמלאת יוחסו עבירות של נשיאה והובלה של נשק וחלק לא מהותי שלא כדין והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה לאחרונה לחברת השמירה "מוקד יפו", לחברות שמירה נוספות ובעלי תפקידים בחברות כי הוחלט להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לביצוע עבירות כלכליות בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה כי בשל חשד לביצוע עבירות מס, עבירות הלבנת הון, עבירות מרמה ועבירות נוספות, היא שוקלת להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד אוסמה זיתונה, דאוד זיתונה, עבד זיתונה, יהודה נהון, אלהם לסוי, סאלי דינה, איימן אנטילי, אימאן אלעסיוי, עמאר אבו גנאם וכנגד החברות, שהחשודים פעלו באמצעותן, בתחום השמירה והאבטחה באתרי בנייה ביניהן מוקד יפו – שמירה, אבטחה וניקיון בע"מ, קוג'ק שירותי שמירה ואבטחה בע"מ, מ.א. לייגר בע"מ, סיירת חץ שמירה אבטחה ושירותים בע"מ, סיירת המדבר אחזקות בע"מ ועוד.
כתבי החשדות מתארים, בין היתר, כיצד בעלי החברות, מנהליהן ועובדיהן, כל אחד לפי חלקו, פעלו להונות את רשויות המס, באמצעות הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני ₪ בכוונה לקבל לידיהן סכומים ניכרים על חשבון הקופה הציבורית ולהלבין סכומים אלה במסווה של פעילות חברות שמירה לגיטימיות. החשודים ובראשן חברת מוקד יפו, שחלשה על כ-400 אתרי בנייה ובין לקוחותיה של החברה היו חברות בנייה מהגדולות בישראל, הקימו מערך חשבונאי כוזב של יחסי ספק- לקוח, לכאורה לצורך אספקת שירותי השמירה ללקוחותיה של מוקד יפו. בפועל, שירותי השמירה סופקו על ידי מערך של ראשי אזורים שחלשו, כל אחד באזורו, על אתרי הבנייה שעליהם התחייבה לשמור "מוקד יפו" בפני לקוחותיה.
החקירה לוותה על ידי עוה"ד טל פרג'ון, אלעד אשכנזי, שאול אשחר, ורד ליבוביץ' ושרה טליסמן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
התיק נחקר ע"י כוח משימה למאבק בתופעת סחיטת דמי חסות באמצעות חברות שמירה, בו שותפות היחידה הארצית לפשיעה כלכלית בלהב 433 שבמשטרת ישראל, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, רשות המיסים (פקיד שומה חקירות מרכז וחקירות מכס ומע"מ באר שבע) והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה לאחרונה לחברת השמירה "מוקד יפו", לחברות שמירה נוספות ובעלי תפקידים בחברות כי הוחלט להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לביצוע עבירות כלכליות בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה כי בשל חשד לביצוע עבירות מס, עבירות הלבנת הון, עבירות מרמה ועבירות נוספות, היא שוקלת להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד אוסמה זיתונה, דאוד זיתונה, עבד זיתונה, יהודה נהון, אלהם לסוי, סאלי דינה, איימן אנטילי, אימאן אלעסיוי, עמאר אבו גנאם וכנגד החברות, שהחשודים פעלו באמצעותן, בתחום השמירה והאבטחה באתרי בנייה ביניהן מוקד יפו – שמירה, אבטחה וניקיון בע"מ, קוג'ק שירותי שמירה ואבטחה בע"מ, מ.א. לייגר בע"מ, סיירת חץ שמירה אבטחה ושירותים בע"מ, סיירת המדבר אחזקות בע"מ ועוד.
כתבי החשדות מתארים, בין היתר, כיצד בעלי החברות, מנהליהן ועובדיהן, כל אחד לפי חלקו, פעלו להונות את רשויות המס, באמצעות הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני ₪ בכוונה לקבל לידיהן סכומים ניכרים על חשבון הקופה הציבורית ולהלבין סכומים אלה במסווה של פעילות חברות שמירה לגיטימיות. החשודים ובראשן חברת מוקד יפו, שחלשה על כ-400 אתרי בנייה ובין לקוחותיה של החברה היו חברות בנייה מהגדולות בישראל, הקימו מערך חשבונאי כוזב של יחסי ספק- לקוח, לכאורה לצורך אספקת שירותי השמירה ללקוחותיה של מוקד יפו. בפועל, שירותי השמירה סופקו על ידי מערך של ראשי אזורים שחלשו, כל אחד באזורו, על אתרי הבנייה שעליהם התחייבה לשמור "מוקד יפו" בפני לקוחותיה.
החקירה לוותה על ידי עוה"ד טל פרג'ון, אלעד אשכנזי, שאול אשחר, ורד ליבוביץ' ושרה טליסמן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
התיק נחקר ע"י כוח משימה למאבק בתופעת סחיטת דמי חסות באמצעות חברות שמירה, בו שותפות היחידה הארצית לפשיעה כלכלית בלהב 433 שבמשטרת ישראל, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, רשות המיסים (פקיד שומה חקירות מרכז וחקירות מכס ומע"מ באר שבע) והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עיד אבו זאיד (26) מרהט לאחר שביצע מעשים מגונים בשלושה קטינים בגילאי 5-7.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הדס עמר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כחודש, בשעות הצהריים שהו שתי קטינות (6,7) יחד עם קטין נוסף (5) במקום ציבורי. אז הגיע אבו זאיד עם רכבו למקום והחל לשוחח עם הקטינים, כשהוא מציג את עצמו בכזב בשם "מוחמד אלעמור". תוך כדי שיחה עם הקטינים הפשיל אבו זיאד את מכנסיו ותחתוניו, חשף בפני הקטינים את איבר מינו ולבקשתו נתנה לו הקטינה בת השבע נשיקה על לחיו. בסמוך לכך, ביקש אבו זיאד מהקטינה שתיגע באיבר מינו ובתמורה ייתן לה שקל אך היא סירבה. לאחר שאבו זיאד הגיע לסיפוק מיני בפני הקטינים עזב את
המקום.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד עמר: "... הנאשם ביצע עבירות מין בקטינים רכים בשנים, אשר היו במקום ציבורי. הנאשם ניצל את חוסר האונים של הקטינים, בכך שלא היו נתונים בהשגחת מבוגר באותה העת, על מנת לספק את יצריו, מבלי להתחשב בנזקים העלולים להיגרם להם. המשיב אף השתמש בתחבולות כגון הצעת שקל למתלוננת, על מנת לגרום לה לגעת באיבר מינו. במעשיו אלה, הוכיח הנאשם כי נשקפת ממנו מסוכנות רבה."
לנאשם יוחסו עבירות של מעשים מגונים.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננים. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עיד אבו זאיד (26) מרהט לאחר שביצע מעשים מגונים בשלושה קטינים בגילאי 5-7.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הדס עמר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כחודש, בשעות הצהריים שהו שתי קטינות (6,7) יחד עם קטין נוסף (5) במקום ציבורי. אז הגיע אבו זאיד עם רכבו למקום והחל לשוחח עם הקטינים, כשהוא מציג את עצמו בכזב בשם "מוחמד אלעמור". תוך כדי שיחה עם הקטינים הפשיל אבו זיאד את מכנסיו ותחתוניו, חשף בפני הקטינים את איבר מינו ולבקשתו נתנה לו הקטינה בת השבע נשיקה על לחיו. בסמוך לכך, ביקש אבו זיאד מהקטינה שתיגע באיבר מינו ובתמורה ייתן לה שקל אך היא סירבה. לאחר שאבו זיאד הגיע לסיפוק מיני בפני הקטינים עזב את
המקום.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד עמר: "... הנאשם ביצע עבירות מין בקטינים רכים בשנים, אשר היו במקום ציבורי. הנאשם ניצל את חוסר האונים של הקטינים, בכך שלא היו נתונים בהשגחת מבוגר באותה העת, על מנת לספק את יצריו, מבלי להתחשב בנזקים העלולים להיגרם להם. המשיב אף השתמש בתחבולות כגון הצעת שקל למתלוננת, על מנת לגרום לה לגעת באיבר מינו. במעשיו אלה, הוכיח הנאשם כי נשקפת ממנו מסוכנות רבה."
לנאשם יוחסו עבירות של מעשים מגונים.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננים. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עידו רוש (18) מאשקלון ושני נאשמים קטינים לאחר ששדדו שני מתלוננים שהשתמשו באפליקציית "טלגרם" לצורך קיום מפגשים מיניים עם נשים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום כי בתחילת החודש התכתב א.א באמצעות הטלגרם עם בחורה שהציגה עצמה בשם "גילי". במהלך ההתכתבות קבעו השניים להיפגש בתמורה ל 1,800 ₪. בהתאם לסיכום, הגיע א.א בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר למקום המפגש באשקלון ושלח ל"גילי" הודעה שהוא נמצא בבניין ובתגובה היא ביקשה ממנו לעלות לדירה 10. כאשר הבחין א.א כי אין דירה כזו החליט לעזוב. כאשר יצא מהבניין המתינו לו במקום רוש, אחד הקטינים ועוד שני אנשים נוספים. אז קפץ אחד מהם על א.א מאחור, חנק אותו והצמיד סכין אל צווארו. במקביל, החלו שלושת האחרים לצעוק לעברו "איפה הכסף וכמה כסף יש לך". במהלך האירוע הצמיד את מהנוכחים לפניו של א.א סכין והוריד מידו שעון בשווי 12,000 ₪. בהמשך לקחו הנאשמים מכיסו של א.א מפתחות, רישיון נהיגה וכסף בסך 3,000 ₪, וכן תיק של לואי ויטון שהיה בתוך תיק גב שנשא. לאחר שהנאשמים עזבו, הבחין א.א כי הוא מדמם מצווארו ופנה עצמאית לבית החולים.
מספר ימים לאחר אותו אירוע, שוחח ב.ב באמצעות הטלגרם עם בחורה שהציגה עצמה בשם "קרן" השניים קבעו להיפגש וסיכמו כי בעבור המפגש ישלם ב.ב סכום של כ 1,000 ₪. בהתאם למסוכם הגיע ב.ב בסביבות השעה 3:00 לנקודת המפגש בעיר אשקלון כשהוא נושא על גבו תיק. ב.ב שלח ל"קרן" הודעה ואמר לה כי הוא נמצא בכתובת בתגובה נענה שהיא לא רואה אותו ושהוא כנראה נכנס בכניסה הלא נכונה. כאשר ב.ב בא לצאת מבניין המתינו לו שלושת הנאשמים. אז אחד מהנאשמים התקדם אל עבר ב.ב כשהוא מחזיק סכין וחפץ דמוי אקדח והחל לצעוק לעברו "תביאי את הכסף". בשלב מסוים, הצטרפו שני הנאשמים הנוספים שבידם סכין. במהלך האירוע אחד מהנאשמים הכניס את ידיו לכיסו של ב.ב אך לא מצא שם כסף. אז הכה אחד הנאשמים את ב.ב בחפץ דמוי האקדח והאחר דקר אותו בישבנו, כתוצאה מכך נפל ב.ב ארצה. כאשר ניסה ב.ב לברוח מהמקום, אדם נוסף שהגיע עם הנאשמים, והמתין בחוץ, התיז עליו גז פלפל, בנוסף, במהלך מנוסתו אחד מהנוכחים דקר אותו בגבו. ב.ב הזעיק את מד"א, ופונה לבית החולים עם פצעי דקירה בגבו ובישבנו ועם פצע בראש ופצע שפשוף ביד.
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות ולרוש ולאחד הקטינים יוחסה גם עבירת שוד בנסיבות מחמירות.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הנאשמים הקטינים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עידו רוש (18) מאשקלון ושני נאשמים קטינים לאחר ששדדו שני מתלוננים שהשתמשו באפליקציית "טלגרם" לצורך קיום מפגשים מיניים עם נשים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום כי בתחילת החודש התכתב א.א באמצעות הטלגרם עם בחורה שהציגה עצמה בשם "גילי". במהלך ההתכתבות קבעו השניים להיפגש בתמורה ל 1,800 ₪. בהתאם לסיכום, הגיע א.א בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר למקום המפגש באשקלון ושלח ל"גילי" הודעה שהוא נמצא בבניין ובתגובה היא ביקשה ממנו לעלות לדירה 10. כאשר הבחין א.א כי אין דירה כזו החליט לעזוב. כאשר יצא מהבניין המתינו לו במקום רוש, אחד הקטינים ועוד שני אנשים נוספים. אז קפץ אחד מהם על א.א מאחור, חנק אותו והצמיד סכין אל צווארו. במקביל, החלו שלושת האחרים לצעוק לעברו "איפה הכסף וכמה כסף יש לך". במהלך האירוע הצמיד את מהנוכחים לפניו של א.א סכין והוריד מידו שעון בשווי 12,000 ₪. בהמשך לקחו הנאשמים מכיסו של א.א מפתחות, רישיון נהיגה וכסף בסך 3,000 ₪, וכן תיק של לואי ויטון שהיה בתוך תיק גב שנשא. לאחר שהנאשמים עזבו, הבחין א.א כי הוא מדמם מצווארו ופנה עצמאית לבית החולים.
מספר ימים לאחר אותו אירוע, שוחח ב.ב באמצעות הטלגרם עם בחורה שהציגה עצמה בשם "קרן" השניים קבעו להיפגש וסיכמו כי בעבור המפגש ישלם ב.ב סכום של כ 1,000 ₪. בהתאם למסוכם הגיע ב.ב בסביבות השעה 3:00 לנקודת המפגש בעיר אשקלון כשהוא נושא על גבו תיק. ב.ב שלח ל"קרן" הודעה ואמר לה כי הוא נמצא בכתובת בתגובה נענה שהיא לא רואה אותו ושהוא כנראה נכנס בכניסה הלא נכונה. כאשר ב.ב בא לצאת מבניין המתינו לו שלושת הנאשמים. אז אחד מהנאשמים התקדם אל עבר ב.ב כשהוא מחזיק סכין וחפץ דמוי אקדח והחל לצעוק לעברו "תביאי את הכסף". בשלב מסוים, הצטרפו שני הנאשמים הנוספים שבידם סכין. במהלך האירוע אחד מהנאשמים הכניס את ידיו לכיסו של ב.ב אך לא מצא שם כסף. אז הכה אחד הנאשמים את ב.ב בחפץ דמוי האקדח והאחר דקר אותו בישבנו, כתוצאה מכך נפל ב.ב ארצה. כאשר ניסה ב.ב לברוח מהמקום, אדם נוסף שהגיע עם הנאשמים, והמתין בחוץ, התיז עליו גז פלפל, בנוסף, במהלך מנוסתו אחד מהנוכחים דקר אותו בגבו. ב.ב הזעיק את מד"א, ופונה לבית החולים עם פצעי דקירה בגבו ובישבנו ועם פצע בראש ופצע שפשוף ביד.
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות ולרוש ולאחד הקטינים יוחסה גם עבירת שוד בנסיבות מחמירות.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הנאשמים הקטינים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד בני הזוג ישראל והודיה סבן וחברה שבשליטתם לאחר שהשמיטו הכנסה בגובה של כ-8.5 מיליון ₪ והשתמשו בהכנסה שהושמטה, בין היתר, לצורך רכישת נכסים שונים.
כתב האישום הוגש גם נגד אלינור סיטון, אחותה של הודיה, שעל שמה נרשמה דירה שנרכשה על-ידי הזוג סבן, תוך שימוש בהכנסה שהושמטה. כתב האישום הוגש בתום חקירה של יחידת יהלום ברשות המיסים וימ"ר מרכז.*
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד טליה נעים ותומר וירט מפרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי בשנת 2006 הקימו הודיה וישראל את חברת "נתיבי ברכה" שסיפקה שירותי מטבע ושירותי ניכיון שיקים לכסף מזומן. במהלך 2012-2018 דיווחה החברה לפקיד השומה לרוב על הפסדים.
על פי כתב האישום, השמיטה החברה מספרי הנהלת החשבונות ומהדו"חות שהגישה לפקיד השומה, הכנסה בסכום של כ – 8.5 מיליון ₪. בהכנסה שהושמטה השתמשו ישראל והודיה לצורך רכישת נכסים שונים עבורם, או לצריכה אישית. במטרה להתחמק מתשלומי מס, במהלך אותם השנים לא הגישו ישראל והודיה דוחות על הכנסותיהם ולא דיווחו על ההכנסה שהושמטה, על אף המתחייב. כמו כן, על מנת להסתיר מפקיד השומה את ההכנסה שהושמטה, רכשו השניים באמצעות אותם הכספים דירת מגורים בגבעתיים שנרשמה על שם אלינור סיטון, אחותה של הודיה. לצורך רכישת הדירה מסרה אלינור הצהרה כוזבת לבנק, שלפיה היא הנהנת היחידה מהחשבון על אף שבפועל ישראל עשה שימוש באותו חשבון.
בנוסף, על מנת להסתיר את הקשר בינו ובין אשתו לנכסים נוספים שנרכשו עבורם, ביקש ישראל מחלק מלקוחות הצ'יינג' שניהלה החברה, להעביר עבורו סכומי כסף בהיקף כולל של מיליוני שקלים, לגורמים מהם רכש את הנכסים בין היתר באמצעות חשבונות חוץ בנקאיים. וכן עשה שימוש נרחב במזומן.
לישראל הודיה ולחברת "נתיבי הברכה" יוחסו עבירות של השמטת הכנסות מדו"ח, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, מרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס. בנוסף לישראל ולאלינור יוחסה גם עבירת הלבנת הון, בגין ההצהרה הכוזבת שהוגשה על ידם לבנק.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד בני הזוג ישראל והודיה סבן וחברה שבשליטתם לאחר שהשמיטו הכנסה בגובה של כ-8.5 מיליון ₪ והשתמשו בהכנסה שהושמטה, בין היתר, לצורך רכישת נכסים שונים.
כתב האישום הוגש גם נגד אלינור סיטון, אחותה של הודיה, שעל שמה נרשמה דירה שנרכשה על-ידי הזוג סבן, תוך שימוש בהכנסה שהושמטה. כתב האישום הוגש בתום חקירה של יחידת יהלום ברשות המיסים וימ"ר מרכז.*
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד טליה נעים ותומר וירט מפרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי בשנת 2006 הקימו הודיה וישראל את חברת "נתיבי ברכה" שסיפקה שירותי מטבע ושירותי ניכיון שיקים לכסף מזומן. במהלך 2012-2018 דיווחה החברה לפקיד השומה לרוב על הפסדים.
על פי כתב האישום, השמיטה החברה מספרי הנהלת החשבונות ומהדו"חות שהגישה לפקיד השומה, הכנסה בסכום של כ – 8.5 מיליון ₪. בהכנסה שהושמטה השתמשו ישראל והודיה לצורך רכישת נכסים שונים עבורם, או לצריכה אישית. במטרה להתחמק מתשלומי מס, במהלך אותם השנים לא הגישו ישראל והודיה דוחות על הכנסותיהם ולא דיווחו על ההכנסה שהושמטה, על אף המתחייב. כמו כן, על מנת להסתיר מפקיד השומה את ההכנסה שהושמטה, רכשו השניים באמצעות אותם הכספים דירת מגורים בגבעתיים שנרשמה על שם אלינור סיטון, אחותה של הודיה. לצורך רכישת הדירה מסרה אלינור הצהרה כוזבת לבנק, שלפיה היא הנהנת היחידה מהחשבון על אף שבפועל ישראל עשה שימוש באותו חשבון.
בנוסף, על מנת להסתיר את הקשר בינו ובין אשתו לנכסים נוספים שנרכשו עבורם, ביקש ישראל מחלק מלקוחות הצ'יינג' שניהלה החברה, להעביר עבורו סכומי כסף בהיקף כולל של מיליוני שקלים, לגורמים מהם רכש את הנכסים בין היתר באמצעות חשבונות חוץ בנקאיים. וכן עשה שימוש נרחב במזומן.
לישראל הודיה ולחברת "נתיבי הברכה" יוחסו עבירות של השמטת הכנסות מדו"ח, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, מרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס. בנוסף לישראל ולאלינור יוחסה גם עבירת הלבנת הון, בגין ההצהרה הכוזבת שהוגשה על ידם לבנק.
שלום רב,
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה
בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ודחה את בקשת הערעור של חברת "agoda" מקבוצת "בוקינג", לאחר שקבע כי ניתן לתבוע את החברה בישראל והמשפט יתנהל לפי החוק הישראלי.
נגד חברת "אגודה" הוגשה בקשה לאישור ניהול תביעה כייצוגית, בה נטען שהיא מפרה את חוק הגנת הצרכן בכך שמחירי המלונות בישראל המוצגים באתר שלה אינם כוללים את רכיב המע"מ, באופן שמטעה את הצרכנים ופוגע ביכולתם להשוואת מחירים אפקטיבית ולקבלת החלטה מושכלת לגבי העסקה. בתגובה טענה אגודה, כי תניית ברירת הדין בהסכם ההתקשרות עם הצרכנים קובעת שהדין שיחול על העסקה הוא הדין של מדינת סינגפור, שם נמצאים משרדיה, ולכן יש למחוק את התביעה. ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה את טענת החברה וקבע כי תניית ברירת הדין בהסכם של "אגודה" היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד, וחוק הגנת הצרכן הישראלי חל על הסכסוך בין הצדדים. על החלטה זו הגישה אגודה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בערעור טענה, בין היתר, כי במקרים מסוג זה יש לבחון מה מיקום החברה (עובדים ושרתים) בעת ביצוע העוולה הנטענת, ומכיוון שאלו לא ממוקמים בישראל - הדין הישראלי אינו חל. כמו כן נטען, כי ההוראה שקובעת כי הדין שיחול במקרה של מחלוקת יהיה הדין הסינגפורי, מצוינת באופן ברור באתר. מאידך, התובעת הייצוגית טענה שבקשת רשות הערעור אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו לדיון בבקשות כאמור ולכן יש לדחותה.
במסגרת ההליך הוגשה עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בה נטען, בין היתר, כי דרישת החברה לשלילה מוחלטת וגורפת של דיני הגנת הצרכן הישראליים, מעניקה לחברות הגלובליות יתרון לא הוגן ומותירה את הצרכנים הישראלים חשופים לפגיעה. יתר על כן, חברה שמכוונת את פעילותה ללקוחות הישראלים כפופה לדין הישראלי. יש הצדקה להגן על הלקוחות הישראליים ולקבוע כי תניית ברירת הדין, המפנה את מי שהתקשר עם אגודה לדין הסינגפורי, היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד.
כאמור, ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת היועמ"שית, וקבע כי הדין הישראלי הוא שיחול על הסכסוך. בפסק הדין ציינו השופטים עופר גרוסקופף, יעל וילנר ורות רונן, כי מדובר בחברה המפעילה אתר בעברית שמציג אתרי נופש בישראל ובעולם, ומאפשר רכישה במטבע ישראלי, מה שמעיד שהאתר מכוון את פעילותו לקהל לקוחות ישראלי. בהתאם לכך, ללקוחות הישראלים ישנה ציפייה לגיטימית לכך שהדין הישראלי הוא שיחול על ההתקשרות שלהם עם האתר. לכן, הנטל להוכיח שאין לראות בחברה כבעלת פעילות בישראל, בהתחשב במאמצי השיווק והיקף הפעילות הכלכלית בארץ, מוטל על החברה. עוד נקבע, שתניית ברירת הדין שנקבעה בתנאי השימוש, אינה יכולה לגבור על הוראות חוק הגנת הצרכן, שהן הוראות קוגנטיות (לא ניתן להתנות עליהן) וכן שמדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד – שהיא חסרת תוקף.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד לימור פלד, מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, וגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה
בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ודחה את בקשת הערעור של חברת "agoda" מקבוצת "בוקינג", לאחר שקבע כי ניתן לתבוע את החברה בישראל והמשפט יתנהל לפי החוק הישראלי.
נגד חברת "אגודה" הוגשה בקשה לאישור ניהול תביעה כייצוגית, בה נטען שהיא מפרה את חוק הגנת הצרכן בכך שמחירי המלונות בישראל המוצגים באתר שלה אינם כוללים את רכיב המע"מ, באופן שמטעה את הצרכנים ופוגע ביכולתם להשוואת מחירים אפקטיבית ולקבלת החלטה מושכלת לגבי העסקה. בתגובה טענה אגודה, כי תניית ברירת הדין בהסכם ההתקשרות עם הצרכנים קובעת שהדין שיחול על העסקה הוא הדין של מדינת סינגפור, שם נמצאים משרדיה, ולכן יש למחוק את התביעה. ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה את טענת החברה וקבע כי תניית ברירת הדין בהסכם של "אגודה" היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד, וחוק הגנת הצרכן הישראלי חל על הסכסוך בין הצדדים. על החלטה זו הגישה אגודה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בערעור טענה, בין היתר, כי במקרים מסוג זה יש לבחון מה מיקום החברה (עובדים ושרתים) בעת ביצוע העוולה הנטענת, ומכיוון שאלו לא ממוקמים בישראל - הדין הישראלי אינו חל. כמו כן נטען, כי ההוראה שקובעת כי הדין שיחול במקרה של מחלוקת יהיה הדין הסינגפורי, מצוינת באופן ברור באתר. מאידך, התובעת הייצוגית טענה שבקשת רשות הערעור אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו לדיון בבקשות כאמור ולכן יש לדחותה.
במסגרת ההליך הוגשה עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בה נטען, בין היתר, כי דרישת החברה לשלילה מוחלטת וגורפת של דיני הגנת הצרכן הישראליים, מעניקה לחברות הגלובליות יתרון לא הוגן ומותירה את הצרכנים הישראלים חשופים לפגיעה. יתר על כן, חברה שמכוונת את פעילותה ללקוחות הישראלים כפופה לדין הישראלי. יש הצדקה להגן על הלקוחות הישראליים ולקבוע כי תניית ברירת הדין, המפנה את מי שהתקשר עם אגודה לדין הסינגפורי, היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד.
כאמור, ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת היועמ"שית, וקבע כי הדין הישראלי הוא שיחול על הסכסוך. בפסק הדין ציינו השופטים עופר גרוסקופף, יעל וילנר ורות רונן, כי מדובר בחברה המפעילה אתר בעברית שמציג אתרי נופש בישראל ובעולם, ומאפשר רכישה במטבע ישראלי, מה שמעיד שהאתר מכוון את פעילותו לקהל לקוחות ישראלי. בהתאם לכך, ללקוחות הישראלים ישנה ציפייה לגיטימית לכך שהדין הישראלי הוא שיחול על ההתקשרות שלהם עם האתר. לכן, הנטל להוכיח שאין לראות בחברה כבעלת פעילות בישראל, בהתחשב במאמצי השיווק והיקף הפעילות הכלכלית בארץ, מוטל על החברה. עוד נקבע, שתניית ברירת הדין שנקבעה בתנאי השימוש, אינה יכולה לגבור על הוראות חוק הגנת הצרכן, שהן הוראות קוגנטיות (לא ניתן להתנות עליהן) וכן שמדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד – שהיא חסרת תוקף.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד לימור פלד, מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, וגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד משה זהר כהן וחברה בה היה בעל מניות, מנכ"ל ודירקטור בשם "קבוצת עמק איילון" לאחר שקיבלו ממשרד התחבורה, במרמה ובאמצעות מסמכים מזויפים, היתר יבוא מקביל לרכבים. בנוסף, באמצעות חשבונות מכר ותעודות מקור כוזבות פעלו על מנת להתחמק מתשלום מיסי ייבוא.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הגישו עו"ד יפעת גדנקן, יותם גולדשטיין, עינב אוראל כהן ויהושע מלק מפרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום ממנו עולה כי בעקבות תיקון צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) החל משנת 2010 חברות אשר עמדו בתנאים מסוימים היו רשאיות להתחיל לייבא כלי רכב באמצעות יבוא מקביל. קרי, ניתן היה להתחיל לייבא כלי רכב לא באופן ישיר מיצרן הרכב, אלא מסוכן מורשה של יצרן הרכב בחו"ל. כמובן שעל המייבא לשלם לרשות מיסים מכס, מס קנייה ומע"מ בגין ערך העסקה.
לאור האמור במהלך 2012 נחתם בין קבוצת עמק איילון לבין "בלו ספרינגס" (סוכנות רכב אמריקאית) הסכם העונה על דרישות צו הייבוא. על בסיס ההסכם קיבלו הנאשמים ממשרד התחבורה היתר לייבוא מקביל של כלי רכב מתוצרת חברת פורד. בהמשך לקבלת ההיתר בין השנים 2013-2016 רכשה קבוצת עמק איילון עשרות כלי רכב שרק חלקם נרכשו מהסוכן המורשה וכן בעבור חלקם הופקו חשבוניות המגלמות ערך עסקה נמוך מערך העסקה האמיתי.
בתקופה הרלבנטית רכשה קבוצת עמק איילון רק 49 כלי רכב מבלו ספרינגס, כאשר ביחס ל 45 מכלי הרכב הופקו להם, בהתאם לבקשתם, חשבונות מכר אשר הציגו ערך עסקה נמוך מערך העסקה האמיתי והמלא בסכום הנאמד בכ 2.24 מיליון ₪. בנוסף, הנאשמים הציגו במסגרת הליך ייבוא של 38 כלי רכב נוספים, חשבונות מכר הנחזים להיות מאת בלו ספרינגס. זאת על אף שהרכבים נרכשו מסוחרי רכב אחרים, אשר אינם סוכנים מורשים. כמו כן ביחס לאותם הרכבים הציגו חשבונות מכר המציגות ערך עסקה נמוך מערך העסקה האמיתי בסך של כ 270,000 ₪.
כמו כן, בין השנים 2013-2014 פעלו הנאשמים להשיג הסכם עם ספק נוסף, אשר ניתן יהיה להציג למשרד התחבורה ולקבל באמצעותו, היתר יבוא מקביל. זאת על אף שהנאשמים התכוונו לרכוש את כלי הרכב, את חלקי החילוף ואת השירותים הנוספים, מספקים אחרים.
לאור האמור, התקשרו הנאשמים עם השי גוטדינר, שהינו אזרח אמריקאי אשר בהתאם לבקשותיהם והנחיותיהם סיפק להם: מסמך הנחזה להיות הסכם בין קבוצת עמק איילון לבין חברת ווסטבורי (תאגיד אמריקאי המוכר כלי רכב בארה"ב), מסמך הנחזה להיות חתום על ידי ראלף בנפטו הנושא לוגו של חברת ווסטבורי, ובו אישור על היקף פעילות חברת ווסטבורי וכן הסכם הנחזה להיות הסכם בין ווסטבורי לבין יצרנית הרכב Chrysler Group LLC. מסמכים אלה סופקו על אף שבין קבוצת עמק איילון לבין חברת ווסטבורי, לא נוהל מו"מ, לא התגבשו עסקאות ולא נחתמו הסכמים.
על בסיס ההסכמים הכוזבים ומסמכי תקינה הנחזים להיות מטעמו של הסוכן המורשה, קיבלה קבוצת עמק איילון היתר יבוא מקביל מורשה של כלי רכב (תוצרים) מסוג דודג', קרייזלר וג'יפ וכן את אישור מחלקת התקינה במשרד התחבורה, ורישיונות לייבוא מקביל של דגמי כלי רכב.
בפועל, רכשו הנאשמים כ 64 כלי רכב מספקים שונים בארה"ב ועל מנת להסוות את מקור כלי הרכב, זייפו השי גוטדינר ועובדי משרדו חשבונות מכר הנחזים להיות מטעם חברת ווסטבורי שבין היתר גם גילמו מחירי עלות הנמוכים מהעלות האמיתית של העסקאות בסכום הנאמד בכ 1.14 מיליון ₪.
במסגרת ההסדר שנחתם יעתרו הצדדים להטיל על משה כהן 9 חודשי מאסר, אשר ניתן יהיה להמיר לעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום של מיליון ₪ ועל קבוצת עמק איילון יעתרו להטיל קנס כספי בסכום של 3 מיליון ₪.
לנאשמים יוחסו עבירות של הברחה; השתמטות מתשלום מכס שיש לשלמו; הכנת והצגת תעודה שהיא חשבון מכר אמיתית ולמעשה איננו כזה; הגשת הצהרת ייבוא כוזבת; מסירת ידיעה כוזבת; שימוש במרמה, ערמה או תחבולה; מסירת ידיעה כוזבת או מסמך כוזב בעניין הנוגע לחוק; עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס שנתחייב בו; שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה.
התיק נחקר על ידי חקירות מכס ומע"מ חיפה ועל ידי משטרת ישראל ימ"ר חוף.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד משה זהר כהן וחברה בה היה בעל מניות, מנכ"ל ודירקטור בשם "קבוצת עמק איילון" לאחר שקיבלו ממשרד התחבורה, במרמה ובאמצעות מסמכים מזויפים, היתר יבוא מקביל לרכבים. בנוסף, באמצעות חשבונות מכר ותעודות מקור כוזבות פעלו על מנת להתחמק מתשלום מיסי ייבוא.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הגישו עו"ד יפעת גדנקן, יותם גולדשטיין, עינב אוראל כהן ויהושע מלק מפרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום ממנו עולה כי בעקבות תיקון צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) החל משנת 2010 חברות אשר עמדו בתנאים מסוימים היו רשאיות להתחיל לייבא כלי רכב באמצעות יבוא מקביל. קרי, ניתן היה להתחיל לייבא כלי רכב לא באופן ישיר מיצרן הרכב, אלא מסוכן מורשה של יצרן הרכב בחו"ל. כמובן שעל המייבא לשלם לרשות מיסים מכס, מס קנייה ומע"מ בגין ערך העסקה.
לאור האמור במהלך 2012 נחתם בין קבוצת עמק איילון לבין "בלו ספרינגס" (סוכנות רכב אמריקאית) הסכם העונה על דרישות צו הייבוא. על בסיס ההסכם קיבלו הנאשמים ממשרד התחבורה היתר לייבוא מקביל של כלי רכב מתוצרת חברת פורד. בהמשך לקבלת ההיתר בין השנים 2013-2016 רכשה קבוצת עמק איילון עשרות כלי רכב שרק חלקם נרכשו מהסוכן המורשה וכן בעבור חלקם הופקו חשבוניות המגלמות ערך עסקה נמוך מערך העסקה האמיתי.
בתקופה הרלבנטית רכשה קבוצת עמק איילון רק 49 כלי רכב מבלו ספרינגס, כאשר ביחס ל 45 מכלי הרכב הופקו להם, בהתאם לבקשתם, חשבונות מכר אשר הציגו ערך עסקה נמוך מערך העסקה האמיתי והמלא בסכום הנאמד בכ 2.24 מיליון ₪. בנוסף, הנאשמים הציגו במסגרת הליך ייבוא של 38 כלי רכב נוספים, חשבונות מכר הנחזים להיות מאת בלו ספרינגס. זאת על אף שהרכבים נרכשו מסוחרי רכב אחרים, אשר אינם סוכנים מורשים. כמו כן ביחס לאותם הרכבים הציגו חשבונות מכר המציגות ערך עסקה נמוך מערך העסקה האמיתי בסך של כ 270,000 ₪.
כמו כן, בין השנים 2013-2014 פעלו הנאשמים להשיג הסכם עם ספק נוסף, אשר ניתן יהיה להציג למשרד התחבורה ולקבל באמצעותו, היתר יבוא מקביל. זאת על אף שהנאשמים התכוונו לרכוש את כלי הרכב, את חלקי החילוף ואת השירותים הנוספים, מספקים אחרים.
לאור האמור, התקשרו הנאשמים עם השי גוטדינר, שהינו אזרח אמריקאי אשר בהתאם לבקשותיהם והנחיותיהם סיפק להם: מסמך הנחזה להיות הסכם בין קבוצת עמק איילון לבין חברת ווסטבורי (תאגיד אמריקאי המוכר כלי רכב בארה"ב), מסמך הנחזה להיות חתום על ידי ראלף בנפטו הנושא לוגו של חברת ווסטבורי, ובו אישור על היקף פעילות חברת ווסטבורי וכן הסכם הנחזה להיות הסכם בין ווסטבורי לבין יצרנית הרכב Chrysler Group LLC. מסמכים אלה סופקו על אף שבין קבוצת עמק איילון לבין חברת ווסטבורי, לא נוהל מו"מ, לא התגבשו עסקאות ולא נחתמו הסכמים.
על בסיס ההסכמים הכוזבים ומסמכי תקינה הנחזים להיות מטעמו של הסוכן המורשה, קיבלה קבוצת עמק איילון היתר יבוא מקביל מורשה של כלי רכב (תוצרים) מסוג דודג', קרייזלר וג'יפ וכן את אישור מחלקת התקינה במשרד התחבורה, ורישיונות לייבוא מקביל של דגמי כלי רכב.
בפועל, רכשו הנאשמים כ 64 כלי רכב מספקים שונים בארה"ב ועל מנת להסוות את מקור כלי הרכב, זייפו השי גוטדינר ועובדי משרדו חשבונות מכר הנחזים להיות מטעם חברת ווסטבורי שבין היתר גם גילמו מחירי עלות הנמוכים מהעלות האמיתית של העסקאות בסכום הנאמד בכ 1.14 מיליון ₪.
במסגרת ההסדר שנחתם יעתרו הצדדים להטיל על משה כהן 9 חודשי מאסר, אשר ניתן יהיה להמיר לעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום של מיליון ₪ ועל קבוצת עמק איילון יעתרו להטיל קנס כספי בסכום של 3 מיליון ₪.
לנאשמים יוחסו עבירות של הברחה; השתמטות מתשלום מכס שיש לשלמו; הכנת והצגת תעודה שהיא חשבון מכר אמיתית ולמעשה איננו כזה; הגשת הצהרת ייבוא כוזבת; מסירת ידיעה כוזבת; שימוש במרמה, ערמה או תחבולה; מסירת ידיעה כוזבת או מסמך כוזב בעניין הנוגע לחוק; עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס שנתחייב בו; שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה.
התיק נחקר על ידי חקירות מכס ומע"מ חיפה ועל ידי משטרת ישראל ימ"ר חוף.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד האסיר עודה קוטייר (41) לאחר שבמספר פעמים שונות שיחד סוהר במטרה שיכניס לו חפצים שונים לכלא.
מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי במהלך חודש מרץ 2021 בשל מסוכנתו ישב קוטייר באגף הפרדה בכלא שקמה. באותה העת פנה קוטייר אל עבדאללה עזאם, אחד הסוהרים שעבד באגף, וביקש ממנו בעבור תמורה כספית להכניס עבורו חפצים לכלא. עזאם נענה לבקשתו ואף מסר לקוטייר את מספר הטלפון הנייד שלו, על מנת שאנשים מטעמו של קוטייר יוכלו לצור קשר עזאם. בהמשך, פנה קוטייר לעזאם והודיע לו כי הוא רוצה ציוד אך לא פירט את תוכנו. לאחר שהשניים הגיעו להסכמה על התשלום, יצר איש מטעמו של קוטייר קשר עם עזאם, והשניים תיאמו מקום מפגש ומועדים, לשם יגיע נהג עם המשלוח. במועדים שנקבעו קיבל עזאם את החפצים להעברה וכן קיבל באותם משלוחים כסף בסכומים שנעו בכל פעם בין 2,500-3,000 ₪.
במהלך עבודתו באגף העביר עזאם את החפצים לקוטייר על גופו או במטענו האישי. בין החפצים שהעביר היו כפפות לאימון, חבלי קפיצה, חומרים קוסמטיים שונים, בשמים, סיגריות אלקטרוניות ורגילות, אוכל ביתי שאשתו של קוטייר הכינה, נעליים ועוד. בנוסף, מספר חודשים לאחר כניסתו של קוטייר לאגף, הכניס עזאם לתאו של קוטייר טלפון נייד ומטען. לאחר שהודיעו לקוטייר כי הוא עתיד לעזוב את האגף בקרוב, הוא מסר את הטלפון הנייד ואת המטען חזרה לעזאם שדאג להעבירם לשליח מטעמו.
במהלך תקופה של כשמונה חודשים, נתן קוטייר לעזאם באמצעות אחרים סכום של כ 20,000 ש"ח במזומן.
לקוטייר יוחסו עבירות של מתן שוחד והחזקת ציוד קצה רט"ן (טלפון סלולרי) בבית הסוהר.
במקביל הגישה פרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עבדאללה עזאם במסגרתו יוחסו לו עבירות של לקיחת שוחד, הכנסת ציוד קצה רט"ן לבית הסוהר והעברת ציוד קצה רט"ן לאסיר.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד האסיר עודה קוטייר (41) לאחר שבמספר פעמים שונות שיחד סוהר במטרה שיכניס לו חפצים שונים לכלא.
מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי במהלך חודש מרץ 2021 בשל מסוכנתו ישב קוטייר באגף הפרדה בכלא שקמה. באותה העת פנה קוטייר אל עבדאללה עזאם, אחד הסוהרים שעבד באגף, וביקש ממנו בעבור תמורה כספית להכניס עבורו חפצים לכלא. עזאם נענה לבקשתו ואף מסר לקוטייר את מספר הטלפון הנייד שלו, על מנת שאנשים מטעמו של קוטייר יוכלו לצור קשר עזאם. בהמשך, פנה קוטייר לעזאם והודיע לו כי הוא רוצה ציוד אך לא פירט את תוכנו. לאחר שהשניים הגיעו להסכמה על התשלום, יצר איש מטעמו של קוטייר קשר עם עזאם, והשניים תיאמו מקום מפגש ומועדים, לשם יגיע נהג עם המשלוח. במועדים שנקבעו קיבל עזאם את החפצים להעברה וכן קיבל באותם משלוחים כסף בסכומים שנעו בכל פעם בין 2,500-3,000 ₪.
במהלך עבודתו באגף העביר עזאם את החפצים לקוטייר על גופו או במטענו האישי. בין החפצים שהעביר היו כפפות לאימון, חבלי קפיצה, חומרים קוסמטיים שונים, בשמים, סיגריות אלקטרוניות ורגילות, אוכל ביתי שאשתו של קוטייר הכינה, נעליים ועוד. בנוסף, מספר חודשים לאחר כניסתו של קוטייר לאגף, הכניס עזאם לתאו של קוטייר טלפון נייד ומטען. לאחר שהודיעו לקוטייר כי הוא עתיד לעזוב את האגף בקרוב, הוא מסר את הטלפון הנייד ואת המטען חזרה לעזאם שדאג להעבירם לשליח מטעמו.
במהלך תקופה של כשמונה חודשים, נתן קוטייר לעזאם באמצעות אחרים סכום של כ 20,000 ש"ח במזומן.
לקוטייר יוחסו עבירות של מתן שוחד והחזקת ציוד קצה רט"ן (טלפון סלולרי) בבית הסוהר.
במקביל הגישה פרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עבדאללה עזאם במסגרתו יוחסו לו עבירות של לקיחת שוחד, הכנסת ציוד קצה רט"ן לבית הסוהר והעברת ציוד קצה רט"ן לאסיר.
בשורה לציבור: ייעול והפחתת זמן הטיפול בתביעות קטנות
פרסום להערות הציבור – תיקון תקנות שיפוט בתביעות קטנות
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור תקנות אשר נועדו לשפר את השירות, לייעל ולהפחית את העומס בהליכים המתנהלים בבתי המשפט לתביעות קטנות.
במסגרת התיקון המוצע, ניתנת לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות מפורשת להכריע בהליכים המתאימים על יסוד הכתב מבלי לקיים דיון, וכן לדון בתביעה באמצעים טכנולוגיים חלף קיום דיון פרונטאלי בבית המשפט. זאת, כאשר אין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.
בנוסף, מוצע לבטל את הטפסים המופיעים בתוספת לתקנות ובמקומם לקבוע בגוף התקנות את הפרטים שעל בעל הדין לציין בכתבי הטענות, זאת על מנת לפשט את התהליך.
התיקון המוצע נועד לשפר את השירות הניתן למתדיינים, להפחית את העומס המוטל על בתי המשפט, ולייעל את עבודת בתי המשפט.
התיקון גובש על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) במשרד המשפטים בראשותה של עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי- חוקתי).
להערות הציבור:
https://tazkirim.gov.il/s/detail/a133Y00000LPKuPQAX
פרסום להערות הציבור – תיקון תקנות שיפוט בתביעות קטנות
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, אישר לפרסם להערות הציבור תקנות אשר נועדו לשפר את השירות, לייעל ולהפחית את העומס בהליכים המתנהלים בבתי המשפט לתביעות קטנות.
במסגרת התיקון המוצע, ניתנת לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות מפורשת להכריע בהליכים המתאימים על יסוד הכתב מבלי לקיים דיון, וכן לדון בתביעה באמצעים טכנולוגיים חלף קיום דיון פרונטאלי בבית המשפט. זאת, כאשר אין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.
בנוסף, מוצע לבטל את הטפסים המופיעים בתוספת לתקנות ובמקומם לקבוע בגוף התקנות את הפרטים שעל בעל הדין לציין בכתבי הטענות, זאת על מנת לפשט את התהליך.
התיקון המוצע נועד לשפר את השירות הניתן למתדיינים, להפחית את העומס המוטל על בתי המשפט, ולייעל את עבודת בתי המשפט.
התיקון גובש על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) במשרד המשפטים בראשותה של עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי- חוקתי).
להערות הציבור:
https://tazkirim.gov.il/s/detail/a133Y00000LPKuPQAX
tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - טיוטת תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) (תיקון), התשפ"ד-2024
<p>על רקע העומס על מערכת בתי המשפט, כונס צוות לבחינת שינויים אפשריים בהליכי תביעות קטנות, במטרה לשפר את השירות הניתן למתדיינים, להפחית את העומס המוטל על בתי המשפט, ולייעל את עבודת בתי המשפט. התיקון המוצע להלן מבוסס בעיקרו על המלצות הצוות. במסגרת התיקון המוצע…
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד אשר ברכה (64), אשר הקים וניהל 11 בתי הימורים לא חוקיים ברחבי הארץ, תוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון בהיקף של מיליוני ₪.
שלושת הנאשמים הנוספים בכתב האישום- סופיאן ג'רשוי (55), ליאורה חייא (63) ועלאא אלמאג'רבה (32) מואשמים בכך שסחטו ואיימו, כל אחד לפי חלקו, על אחד משותפיו העסקיים של ברכה בניהול בתי ההימורים.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בין השנים 2024-2016 הקים ברכה וניהל בתי הימורים רבים בפתח תקווה, ראש העין, תל אביב, רמת גן, בני ברק ואילת, בהם התנהלו משחקים, הגרלות והימורים אסורים. לצורך ניהול בתי ההימורים וארגון המשחקים האסורים, ובמטרה להסתיר את מעורבותו ובעלותו בבתי ההימורים, הפעיל הנאשם מנגנון הסתרה, במסגרתו קשר קשר עם אחרים, אשר רשמו על עצמם את שכירות בתי ההימורים וכן סוכם בינהם כי יקחו על עצמם את האחריות הפלילית הנובעת מהחזקת בתי ההימורים והפעלתם. במקביל, הקים הנאשם בית עסק לייצור ואספקת מכונות מזל, אותן סיפק לבתי ההימורים בבעלותו וכן לבתי הימורים אחרים בתמורה לתשלום.
מרבית בתי ההימורים פעלו במשך כל ימות השבוע ובכל שעות היממה. במהלך התקופה, חלק מבתי ההימורים נסגרו לאחר פשיטה משטרתית, אך נפתחו מחדש על ידי הנאשם באותו מקום או במקום אחר.
ההימורים וההגרלות נוהלו בבת ההימורים על ידי דילרים, אשר גבו כסף ממהמרים, הקצו נקודות משחק עבורם במכונות המזל, שילמו להם את זכייתם וניהלו טבלה שכללה את פירוט הכנסות בית ההימורים.
מכתב האישום עולה, כי במשך השנים היקף ההכנסות של הנאשם מעסקיו הלא חוקיים עמד על למעלה מ-35 מיליון ש"ח.
בנוסף, כך על פי כתב האישום, כאשר התגלע סכסוך בין אשר ברכה לאחד משותפיו אשר ניהל את אחד מבתי ההימורים בפתח תקווה, סחטו אותו שלושת הנאשמים האחרים, איימו עליו ושלחו אנשים מטעמם, על מנת שיצא מהשותפות בעסק וישלם מאות אלפי שקלים. משלא נענה לדרישה, נשלח נאשם 4 להכותו וגרם לחבלה בראשו. כתוצאה ממעשי האיומים והתקיפה, הוא נאלץ לשלם לנאשמים סכומי כסף גדולים.
בבקשת המעצר צוין, כי: "מדובר בסחיטה ארוכה ומתמשכת, שכללה איומים בוטים, שימוש במוניטין עברייני של בני משפחה. בהמשך, משהאיומים לא הובילו לידי מעשה, כללה הסחיטה שימוש באלימות חמורה, באמצע רחוב מגורים, לעיני עדי ראייה, ובאופן המלמד על העדר מורא מהחוק."
התיק נחקר ע"י ימ"ר ת"א.
כתב האישום מייחס לברכה 14 אישומים שונים בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה בכוח ובאיומים, איסור הגרלות והימורים, הלבנת הון, עבירות מס וכן מספר רב של עבירות נוספות. שלושת הנאשמים הנוספים מואשמים, כל אחד לפי חלקו, בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה בכוח ובאיומים ועוד.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
כמו כן, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לחלט לטובת המדינה את רכושו וכספו של הנאשם 1 בסך של מיליוני ₪.
פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד אשר ברכה (64), אשר הקים וניהל 11 בתי הימורים לא חוקיים ברחבי הארץ, תוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון בהיקף של מיליוני ₪.
שלושת הנאשמים הנוספים בכתב האישום- סופיאן ג'רשוי (55), ליאורה חייא (63) ועלאא אלמאג'רבה (32) מואשמים בכך שסחטו ואיימו, כל אחד לפי חלקו, על אחד משותפיו העסקיים של ברכה בניהול בתי ההימורים.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), בין השנים 2024-2016 הקים ברכה וניהל בתי הימורים רבים בפתח תקווה, ראש העין, תל אביב, רמת גן, בני ברק ואילת, בהם התנהלו משחקים, הגרלות והימורים אסורים. לצורך ניהול בתי ההימורים וארגון המשחקים האסורים, ובמטרה להסתיר את מעורבותו ובעלותו בבתי ההימורים, הפעיל הנאשם מנגנון הסתרה, במסגרתו קשר קשר עם אחרים, אשר רשמו על עצמם את שכירות בתי ההימורים וכן סוכם בינהם כי יקחו על עצמם את האחריות הפלילית הנובעת מהחזקת בתי ההימורים והפעלתם. במקביל, הקים הנאשם בית עסק לייצור ואספקת מכונות מזל, אותן סיפק לבתי ההימורים בבעלותו וכן לבתי הימורים אחרים בתמורה לתשלום.
מרבית בתי ההימורים פעלו במשך כל ימות השבוע ובכל שעות היממה. במהלך התקופה, חלק מבתי ההימורים נסגרו לאחר פשיטה משטרתית, אך נפתחו מחדש על ידי הנאשם באותו מקום או במקום אחר.
ההימורים וההגרלות נוהלו בבת ההימורים על ידי דילרים, אשר גבו כסף ממהמרים, הקצו נקודות משחק עבורם במכונות המזל, שילמו להם את זכייתם וניהלו טבלה שכללה את פירוט הכנסות בית ההימורים.
מכתב האישום עולה, כי במשך השנים היקף ההכנסות של הנאשם מעסקיו הלא חוקיים עמד על למעלה מ-35 מיליון ש"ח.
בנוסף, כך על פי כתב האישום, כאשר התגלע סכסוך בין אשר ברכה לאחד משותפיו אשר ניהל את אחד מבתי ההימורים בפתח תקווה, סחטו אותו שלושת הנאשמים האחרים, איימו עליו ושלחו אנשים מטעמם, על מנת שיצא מהשותפות בעסק וישלם מאות אלפי שקלים. משלא נענה לדרישה, נשלח נאשם 4 להכותו וגרם לחבלה בראשו. כתוצאה ממעשי האיומים והתקיפה, הוא נאלץ לשלם לנאשמים סכומי כסף גדולים.
בבקשת המעצר צוין, כי: "מדובר בסחיטה ארוכה ומתמשכת, שכללה איומים בוטים, שימוש במוניטין עברייני של בני משפחה. בהמשך, משהאיומים לא הובילו לידי מעשה, כללה הסחיטה שימוש באלימות חמורה, באמצע רחוב מגורים, לעיני עדי ראייה, ובאופן המלמד על העדר מורא מהחוק."
התיק נחקר ע"י ימ"ר ת"א.
כתב האישום מייחס לברכה 14 אישומים שונים בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה בכוח ובאיומים, איסור הגרלות והימורים, הלבנת הון, עבירות מס וכן מספר רב של עבירות נוספות. שלושת הנאשמים הנוספים מואשמים, כל אחד לפי חלקו, בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה בכוח ובאיומים ועוד.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
כמו כן, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לחלט לטובת המדינה את רכושו וכספו של הנאשם 1 בסך של מיליוני ₪.
שלום רב,
הודעה מטעם פרקליטות המדינה:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והכפיל את עונש המאסר של תושב הצפון, המואשם כי הפעיל עסק להלוואות בריבית על ידי ניצול לווים שנקלעו למצוקה, תוך סחיטה ואיומים קשים כלפיהם והסוואת הרווחים והסתרתם משלטונות המס. הנאשם הורשע בעבירות של סחיטה באיומים, איומים, תקיפה, הלבנת הון ועבירות כלכליות נוספות. בעקבות ערעור הפרקליטות נקבע כי ירצה 40 חודשי מאסר במקום 20, זאת לצד עונש מאסר על תנאי וחילוט של 600,000 ₪.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור על קולת עונשו של הנאשם, תוך שהיא מדגישה כי הוא הפך מתן הלוואות "בשוק האפור" למקצוע, ופעל לגביית החובות שנתן בניגוד לדין תוך הפעלת סחיטה ואיומים כלפי בעלי החוב. המשיב פעל באופן שיטתי כלפי שמונה מתלוננים שונים, הפעיל עליהם איומים קשים, וזאת כדי להטיל עליהם אימה ולהניע אותם לשלם סכומי כסף משמעותיים. המדינה טענה כי בגזר הדין לא ניתן משקל ראוי לעברו הפלילי הממשי של הנאשם, ולעובדה כי בחר באלימות והפחדה כמקצוע ודרך חיים, אשר מחייבים הרחקתו מהציבור לתקופה ממשית.
הפרקליטות טענה כי עונש 20 חודשי המאסר בפועל שהושת על הנאשם מוטה לקולא במידה קיצונית, חוטא לעיקרון ההלימה, פוגע בהרתעת עבריינים כדוגמת הנאשם, ומשדר מסר בעייתי למתלוננים עתידיים באשר ליכולת המערכת לספק להם הגנה וצדק.
כאמור, בית המשפט העליון, (הרכב השופטים י' עמית, ד' מינץ וא' שטיין), קיבל את טענות הפרקליטות במלואן. כב' השופט שטיין קבע: "...לא אוכל להימנע מלהעיר כי שוק ההלוואות, בו מצא המשיב את פרנסתו כגובה כספים באמצעות איומים, אינו בגדר "שוק אפור" ותו לא, אלא "שוק אפור כהה", אם לא "שוק שחור" של ממש. כוונתי לשוק הלוואות פרטיות בריבית דרקונית שיש בו מנוצלים, אנשים קשיי יום שברובם משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ואשר סובלים מנחת זרועם של עבריינים חסרי עכבות ורחמים – שוק שאין בו דבר או חצי-דבר שעולה בקנה אחד עם דרישות החוק." וכן נקבע כי "קשה עד מאד להלום החלטה שיפוטית אשר גוזרת על סוחט כספים סדרתי ואלים, בעל עבר פלילי מכביד, אדם שהפך סחיטה באיומים למקצוע בשוק אפור-כהה למתן הלוואות בלתי כשרות, עונש מאסר שמסתכם ב 20- חודשים בלבד – זאת, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את שלל העבירות הכלכליות שהלה עבר כדי להעשיר את עצמו על ידי רווחים בלתי חוקיים". עוד הוסיף בית המשפט לעניין זה: "עלינו להתחשב, בד-בבד, במה שחוו ובמה שעלולים לחוות קורבנות של סחיטה באיומים, אנשים מוחלשים שלווים כספים בשוק האפור ובשוק אפור-כהה, אשר מוצאים את עצמם חסרי הגנה מנחת זרועם של גובי כספים אלימים כדוגמת המשיב. חובה זו אוסרת עלינו לוותר ויתורים קיצוניים על עיקרון הגמול ועל האינטרס החברתי בהרתעת עבריינים בהיבט האישי ובהיבט הכללי. "
מפרקליטות המדינה נמסר בהמשך להחלטת בית המשפט:
"החלטת בית המשפט להכפיל את עונש מאסרו של הנאשם שמה בקדמת הבמה תופעה חמורה המתבצעת לרוב במחשכים - תופעת ההלוואות בריבית, הכוללות איומים, סחיטה ואף אלימות כלפי חלשים ונזקקים. במקרה זה מדובר על נאשם שהפך זאת למקור פרנסתו תוך שהוא עובר סדרת עבירות כלכליות במטרה להפיק רווחים שאינם חוקיים. דרישתנו להחמרה משמעותית בעונשו של הנאשם, אשר התקבלה ע"י בית המשפט, מסייעת למדינה במאבקה המתמשך והבלתי מתפשר בהתנהלות העבריינית הפסולה הזו, בין אם בהרתעה עתידית ובין אם בהעברת מסר חשוב למתלוננים פוטנציאליים באשר ליכולת מערכת אכיפת החוק לספק להם הגנה וצדק".
את ערעור המדינה מטעם המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ניהלו המחלקה עו"ד רחל מטר וכן עו"ד נועה עזרא-רחמני. את התיק בבית המשפט המחוזי ניהלו מטעם פרקליטות מחוז חיפה עו"ד אלאא אבו רומי, עו"ד מיכה יפרח, עו"ד להב שרייבמן, ועו"ד ארנון בהרב.
הודעה מטעם פרקליטות המדינה:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והכפיל את עונש המאסר של תושב הצפון, המואשם כי הפעיל עסק להלוואות בריבית על ידי ניצול לווים שנקלעו למצוקה, תוך סחיטה ואיומים קשים כלפיהם והסוואת הרווחים והסתרתם משלטונות המס. הנאשם הורשע בעבירות של סחיטה באיומים, איומים, תקיפה, הלבנת הון ועבירות כלכליות נוספות. בעקבות ערעור הפרקליטות נקבע כי ירצה 40 חודשי מאסר במקום 20, זאת לצד עונש מאסר על תנאי וחילוט של 600,000 ₪.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור על קולת עונשו של הנאשם, תוך שהיא מדגישה כי הוא הפך מתן הלוואות "בשוק האפור" למקצוע, ופעל לגביית החובות שנתן בניגוד לדין תוך הפעלת סחיטה ואיומים כלפי בעלי החוב. המשיב פעל באופן שיטתי כלפי שמונה מתלוננים שונים, הפעיל עליהם איומים קשים, וזאת כדי להטיל עליהם אימה ולהניע אותם לשלם סכומי כסף משמעותיים. המדינה טענה כי בגזר הדין לא ניתן משקל ראוי לעברו הפלילי הממשי של הנאשם, ולעובדה כי בחר באלימות והפחדה כמקצוע ודרך חיים, אשר מחייבים הרחקתו מהציבור לתקופה ממשית.
הפרקליטות טענה כי עונש 20 חודשי המאסר בפועל שהושת על הנאשם מוטה לקולא במידה קיצונית, חוטא לעיקרון ההלימה, פוגע בהרתעת עבריינים כדוגמת הנאשם, ומשדר מסר בעייתי למתלוננים עתידיים באשר ליכולת המערכת לספק להם הגנה וצדק.
כאמור, בית המשפט העליון, (הרכב השופטים י' עמית, ד' מינץ וא' שטיין), קיבל את טענות הפרקליטות במלואן. כב' השופט שטיין קבע: "...לא אוכל להימנע מלהעיר כי שוק ההלוואות, בו מצא המשיב את פרנסתו כגובה כספים באמצעות איומים, אינו בגדר "שוק אפור" ותו לא, אלא "שוק אפור כהה", אם לא "שוק שחור" של ממש. כוונתי לשוק הלוואות פרטיות בריבית דרקונית שיש בו מנוצלים, אנשים קשיי יום שברובם משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ואשר סובלים מנחת זרועם של עבריינים חסרי עכבות ורחמים – שוק שאין בו דבר או חצי-דבר שעולה בקנה אחד עם דרישות החוק." וכן נקבע כי "קשה עד מאד להלום החלטה שיפוטית אשר גוזרת על סוחט כספים סדרתי ואלים, בעל עבר פלילי מכביד, אדם שהפך סחיטה באיומים למקצוע בשוק אפור-כהה למתן הלוואות בלתי כשרות, עונש מאסר שמסתכם ב 20- חודשים בלבד – זאת, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את שלל העבירות הכלכליות שהלה עבר כדי להעשיר את עצמו על ידי רווחים בלתי חוקיים". עוד הוסיף בית המשפט לעניין זה: "עלינו להתחשב, בד-בבד, במה שחוו ובמה שעלולים לחוות קורבנות של סחיטה באיומים, אנשים מוחלשים שלווים כספים בשוק האפור ובשוק אפור-כהה, אשר מוצאים את עצמם חסרי הגנה מנחת זרועם של גובי כספים אלימים כדוגמת המשיב. חובה זו אוסרת עלינו לוותר ויתורים קיצוניים על עיקרון הגמול ועל האינטרס החברתי בהרתעת עבריינים בהיבט האישי ובהיבט הכללי. "
מפרקליטות המדינה נמסר בהמשך להחלטת בית המשפט:
"החלטת בית המשפט להכפיל את עונש מאסרו של הנאשם שמה בקדמת הבמה תופעה חמורה המתבצעת לרוב במחשכים - תופעת ההלוואות בריבית, הכוללות איומים, סחיטה ואף אלימות כלפי חלשים ונזקקים. במקרה זה מדובר על נאשם שהפך זאת למקור פרנסתו תוך שהוא עובר סדרת עבירות כלכליות במטרה להפיק רווחים שאינם חוקיים. דרישתנו להחמרה משמעותית בעונשו של הנאשם, אשר התקבלה ע"י בית המשפט, מסייעת למדינה במאבקה המתמשך והבלתי מתפשר בהתנהלות העבריינית הפסולה הזו, בין אם בהרתעה עתידית ובין אם בהעברת מסר חשוב למתלוננים פוטנציאליים באשר ליכולת מערכת אכיפת החוק לספק להם הגנה וצדק".
את ערעור המדינה מטעם המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ניהלו המחלקה עו"ד רחל מטר וכן עו"ד נועה עזרא-רחמני. את התיק בבית המשפט המחוזי ניהלו מטעם פרקליטות מחוז חיפה עו"ד אלאא אבו רומי, עו"ד מיכה יפרח, עו"ד להב שרייבמן, ועו"ד ארנון בהרב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד נאשם (29) מתל שבע ונגד נאשם (58) משבט קבועה לאחר שבשל סכסוך כספי ביצעו מעשה סדום ופצעו את אביו של אחד הנאשמים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בין הנאשם הראשון ובין אביו (המתלונן) קיים סכסוך על רקע כספי. לאור האמור, בתחילת החודש, בשעות הלילה המאוחרות, הגיע הנאשם הראשון לבית אביו ובין השניים התפתח דין ודברים, במהלכו הצמיד הנאשם חפץ הנחזה להיות אקדח לראשו של אביו והובילו לשיג (אוהל אירוח) שם המתין להם הנאשם השני.
בשיג, דחפו הנאשמים את המתלונן לרצפה, סתמו את פיו, הפשיטו אותו וקשרו אותו בידיו וברגליו. בעוד המתלונן מתחנן כי הנאשמים יפסיקו החלו הנאשמים להכותו. בהמשך נטל הנאשם השני מצת ושרף את המתלונן במספר מקומות בגופו. במקביל ביצע הנאשם הראשון מעשה סדום במתלונן באמצעות מקל.
לנאשמים יוחסו עבירות של מעשה סדום ופציעה בנסיבות מחמירות.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלונן (כולל שמו של הנאשם). בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד נאשם (29) מתל שבע ונגד נאשם (58) משבט קבועה לאחר שבשל סכסוך כספי ביצעו מעשה סדום ופצעו את אביו של אחד הנאשמים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בין הנאשם הראשון ובין אביו (המתלונן) קיים סכסוך על רקע כספי. לאור האמור, בתחילת החודש, בשעות הלילה המאוחרות, הגיע הנאשם הראשון לבית אביו ובין השניים התפתח דין ודברים, במהלכו הצמיד הנאשם חפץ הנחזה להיות אקדח לראשו של אביו והובילו לשיג (אוהל אירוח) שם המתין להם הנאשם השני.
בשיג, דחפו הנאשמים את המתלונן לרצפה, סתמו את פיו, הפשיטו אותו וקשרו אותו בידיו וברגליו. בעוד המתלונן מתחנן כי הנאשמים יפסיקו החלו הנאשמים להכותו. בהמשך נטל הנאשם השני מצת ושרף את המתלונן במספר מקומות בגופו. במקביל ביצע הנאשם הראשון מעשה סדום במתלונן באמצעות מקל.
לנאשמים יוחסו עבירות של מעשה סדום ופציעה בנסיבות מחמירות.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלונן (כולל שמו של הנאשם). בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שיטה אמאשו (32) ואוריה בידוש (23) מקריית גת. לאחר שבמהלך עבודתן כמטפלות במעון בעיר התעללו נפשית ופיזית מאות פעמים בפעוטות עליהם היו אחראיות.
מכתב האישום שהגישה עו"ד מזל מנשה קסהון מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אמאשו עבדה במשך כארבעה חודשים ובידוש במשך כשלוש שנים כמטפלות במעון חב"ד בקריית גת. החל מתחילת שנת 2024 עבדו הנאשמות יחדיו בכיתה בה היו 14 פעוטות בגילאי שנה עד שנתיים וחצי, כאשר כל אחת מהנאשמות הייתה אחראית על 7 פעוטות. החל מתחילת חודש מרץ השנה ועד למעצרן באפריל, ביצעו הנאשמות מעשי התעללות נפשית ב-14 הפעוטות, והתעללות גופנית ב-13 מהפעוטות עליהן הן היו אחראיות. בין היתר הנאשמות נהגו כלפי הפעוטות בקשיחות ואגרסיביות, צעקו עליהם ונזפו בהם, הכו את הפעוטות, סטרו להם, בעטו בהם, משכו בשערם, הניפו את הפעוטות באוויר, הטיחו אותם בכיסאות, במזרונים וברצפה, משכו את ידי הפעוטות באופן המסכן אותם, גררו והזיזו אותם בכוח, דחפו לפיהם מוצץ בחוזקה, אחזו בראשם בחוזקה ועוד.
לא פעם, בזמני הארוחות נהגו הנאשמות להושיב ולהטיח את הפעוטות בכוח לכיסאות, לדחוף אותם עם הכיסאות בכוח לעבר השולחן, להלביש ולהסיר את הסינרים בכוח, לנקות אותם באגרסיביות. לעיתים אמאשו אף הייתה זורקת לעבר הפעוטות את צלחות האוכל. בנוסף, בשעות בהן היו אמורים הפעוטות ללכת לישון או כאשר היו קמים מהשינה לפני השעה הייעודית, נהגו הנאשמות באלימות ובאכזריות כלפי הפעוטות בין היתר גררו אותם בכוח לעבר המזרון, הטיחו אותם למזרון בכוח לעיתים תוך הנפתם ביד אחת או שתיים באוויר, סובבו את גופם בכוח והצמידו את גופם למזרון וכיסו את כל גופם של הפעוטות כולל את ראשם, בשמיכה. לא פעם, גם כאשר הפעוטות ישנו את שנת הצהריים הייתה אמאשו גוררת אותם בכח מהמזרון, מרימה אותם מיד אחת או שתיים ומטיחה אותם חזרה למזרון ועוד.
אכזריותה של אמאשו התבטאה בכך שבמקרים רבים, תקפה פעוטות שלא תוך כדי טיפול בהם, אלא ניגשה אליהם במיוחד שכשניכר שהם שקטים או עסוקים בענייניהם. כך למשל, קמה ממקומה ונתנה אגרוף לפעוט שישב בשולחן, משכה בשיער של פעוטה אחרת, בעטה בפעוטה שעמדה והפילה אותה לרצפה נהגה לעוות את פניה ולעשות פרצופים מפחידים במטרה להפחיד את הפעוטות שיסורו למרותה ולא פעם זרקה את המוצצים של הפעוטות במרחק רב מהפעוטות כדי שהם יגיעו אליהם בכוחות עצמם.
במהלך התקופה בה עבדה אמאשו היא הביאה עמה למעון פעוט עמו יש לה הכרות מוקדמת (1.3) ששהה איתה שם במהלך היום. גם עליו לא חסה אמאשו ובמספר הזדמנויות שונות תקפה אף אותו. בין היתר משכה את הפעוט מידו בעוד גופו מטלטל באוויר, הטיחה את הפעוט לכרית ולמזרון ועוד.
הנאשמות, כמטפלות שהיו אמונות על שלומם ובריאותם של הפעוטות הרכים ניהלו את הכיתה תוך שימוש תדיר באלימות כלפי הפעוטות, כשהן משרות אוירה קשה של אלימות ופחד, ומנצלות את העובדה כי מדובר בפעוטות רכים שאינם יכולים להתגונן מפניהן, ואינם מסוגלים לדווח ולהתלונן על מעשיהן הנפשעים. בעצם חשיפתם של כלל הפעוטות למעשה האלימות וההתעללות מצד הנאשמות כלפי פעוטות שונים בכיתה באופן ממושך ותדיר, נוכח גילם הצעיר של הפעוטות ופערי הכוחות המובנים בינם לבין הנאשמות, עברו הנאשמות עבירות של התעללות נפשית כלפי כלל הפעוטות בכיתה, כאשר יש בחשיפתם למעשים פוטנציאל לגרימת נזק.
לנאשמות יוחסו עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע, תקיפה סתם של קטין וחסר ישע על ידי אחראי ותקיפה שגרמה לחבלה של ממש בקטין או חסר ישע על ידי אחראי. לאמאשו יוחסו גם עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע והשארת ילד בלא השגחה לאחר שהשאירה פעוטות ללא השגחה בחדר החתלה סגור למשך דקות ארוכות.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי של הקטינים. בנוסף, בכתב האישום סעיף 1 באישום השני ובבקשת המעצר סעיפים 9 ו 10 אסורים בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שיטה אמאשו (32) ואוריה בידוש (23) מקריית גת. לאחר שבמהלך עבודתן כמטפלות במעון בעיר התעללו נפשית ופיזית מאות פעמים בפעוטות עליהם היו אחראיות.
מכתב האישום שהגישה עו"ד מזל מנשה קסהון מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אמאשו עבדה במשך כארבעה חודשים ובידוש במשך כשלוש שנים כמטפלות במעון חב"ד בקריית גת. החל מתחילת שנת 2024 עבדו הנאשמות יחדיו בכיתה בה היו 14 פעוטות בגילאי שנה עד שנתיים וחצי, כאשר כל אחת מהנאשמות הייתה אחראית על 7 פעוטות. החל מתחילת חודש מרץ השנה ועד למעצרן באפריל, ביצעו הנאשמות מעשי התעללות נפשית ב-14 הפעוטות, והתעללות גופנית ב-13 מהפעוטות עליהן הן היו אחראיות. בין היתר הנאשמות נהגו כלפי הפעוטות בקשיחות ואגרסיביות, צעקו עליהם ונזפו בהם, הכו את הפעוטות, סטרו להם, בעטו בהם, משכו בשערם, הניפו את הפעוטות באוויר, הטיחו אותם בכיסאות, במזרונים וברצפה, משכו את ידי הפעוטות באופן המסכן אותם, גררו והזיזו אותם בכוח, דחפו לפיהם מוצץ בחוזקה, אחזו בראשם בחוזקה ועוד.
לא פעם, בזמני הארוחות נהגו הנאשמות להושיב ולהטיח את הפעוטות בכוח לכיסאות, לדחוף אותם עם הכיסאות בכוח לעבר השולחן, להלביש ולהסיר את הסינרים בכוח, לנקות אותם באגרסיביות. לעיתים אמאשו אף הייתה זורקת לעבר הפעוטות את צלחות האוכל. בנוסף, בשעות בהן היו אמורים הפעוטות ללכת לישון או כאשר היו קמים מהשינה לפני השעה הייעודית, נהגו הנאשמות באלימות ובאכזריות כלפי הפעוטות בין היתר גררו אותם בכוח לעבר המזרון, הטיחו אותם למזרון בכוח לעיתים תוך הנפתם ביד אחת או שתיים באוויר, סובבו את גופם בכוח והצמידו את גופם למזרון וכיסו את כל גופם של הפעוטות כולל את ראשם, בשמיכה. לא פעם, גם כאשר הפעוטות ישנו את שנת הצהריים הייתה אמאשו גוררת אותם בכח מהמזרון, מרימה אותם מיד אחת או שתיים ומטיחה אותם חזרה למזרון ועוד.
אכזריותה של אמאשו התבטאה בכך שבמקרים רבים, תקפה פעוטות שלא תוך כדי טיפול בהם, אלא ניגשה אליהם במיוחד שכשניכר שהם שקטים או עסוקים בענייניהם. כך למשל, קמה ממקומה ונתנה אגרוף לפעוט שישב בשולחן, משכה בשיער של פעוטה אחרת, בעטה בפעוטה שעמדה והפילה אותה לרצפה נהגה לעוות את פניה ולעשות פרצופים מפחידים במטרה להפחיד את הפעוטות שיסורו למרותה ולא פעם זרקה את המוצצים של הפעוטות במרחק רב מהפעוטות כדי שהם יגיעו אליהם בכוחות עצמם.
במהלך התקופה בה עבדה אמאשו היא הביאה עמה למעון פעוט עמו יש לה הכרות מוקדמת (1.3) ששהה איתה שם במהלך היום. גם עליו לא חסה אמאשו ובמספר הזדמנויות שונות תקפה אף אותו. בין היתר משכה את הפעוט מידו בעוד גופו מטלטל באוויר, הטיחה את הפעוט לכרית ולמזרון ועוד.
הנאשמות, כמטפלות שהיו אמונות על שלומם ובריאותם של הפעוטות הרכים ניהלו את הכיתה תוך שימוש תדיר באלימות כלפי הפעוטות, כשהן משרות אוירה קשה של אלימות ופחד, ומנצלות את העובדה כי מדובר בפעוטות רכים שאינם יכולים להתגונן מפניהן, ואינם מסוגלים לדווח ולהתלונן על מעשיהן הנפשעים. בעצם חשיפתם של כלל הפעוטות למעשה האלימות וההתעללות מצד הנאשמות כלפי פעוטות שונים בכיתה באופן ממושך ותדיר, נוכח גילם הצעיר של הפעוטות ופערי הכוחות המובנים בינם לבין הנאשמות, עברו הנאשמות עבירות של התעללות נפשית כלפי כלל הפעוטות בכיתה, כאשר יש בחשיפתם למעשים פוטנציאל לגרימת נזק.
לנאשמות יוחסו עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע, תקיפה סתם של קטין וחסר ישע על ידי אחראי ותקיפה שגרמה לחבלה של ממש בקטין או חסר ישע על ידי אחראי. לאמאשו יוחסו גם עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע והשארת ילד בלא השגחה לאחר שהשאירה פעוטות ללא השגחה בחדר החתלה סגור למשך דקות ארוכות.
לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי של הקטינים. בנוסף, בכתב האישום סעיף 1 באישום השני ובבקשת המעצר סעיפים 9 ו 10 אסורים בפרסום.
רשות התאגידים הגישה בקשה למתן צו פירוק לעמותת חיראק - מרכז לקידום השכלה גבוהה בחברה הערבית (ע"ר) ובית המשפט הורה על חיסול העמותה
הבקשה הוגשה בגין אי-הגשת דיווחים
ומסמכים ליחידת רשם העמותות והחל"צ מאז הקמתה בשנת 2010 והיעדר שיתוף פעולה עם הליכי פיקוח מטעם היחידה
בית משפט המחוזי בחיפה הורה בימים אלה על חיסול עמותת חיראק- מרכז לקידום השכלה גבוהה בחברה הערבית (ע"ר), בעקבות בקשת יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, למתן צו פירוק לעמותה. התנהלות העמותה גיבשה חשש, כי מוסדות העמותה, ככל שאלה קיימים, אינם מתפקדים או שאינם מבצעים את תפקידם כראוי. ביום 15.5.2023 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשה למתן צו פירוק כנגד העמותה לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 12.7.2023 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על פירוק העמותה וביום 29.5.2024 הורה על חיסולה.
הליכי האכיפה, המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים, נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור, שאינן משתפות פעולה עם יחידת רשם העמותות והחל"צ ואינן עומדות בחובתן להגשת דיווחים שנתיים כנדרש בחוק, באופן המעלה חשש להפרות חמורות בהתנהלותן- יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית המשפט.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה ושילוב כוחות להגשמת התפיסה, לפיה יש להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה והכל לטובת קידום האינטרס הציבורי ושמירה על כספי הציבור.
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים: "הגשת דיווחים על ידי עמותות היא חובה מהותית וכלי לפיקוח בידי רשמת העמותות, על מנת לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה ועושה שימוש בכספיה ובכספי תורמים לקידום המטרות שלשמן התקבלו, וכן על מנת לוודא שלא מתבצעת חלוקת רווחים אסורה או פעילות בניגוד למטרותיה או בניגוד להוראות החוק. אנו עומדים על כך שכל עמותה רשומה תגיש דיווחים בהתאם להוראות הדין, ותהיה נתונה לפיקוח הנדרש, וכנגד עמותות שאינן פועלות כאמור מוגשות, במקרים המתאימים, בקשות למתן צו לפירוקן ולחיסולן מן המרשם".
הבקשה הוגשה בגין אי-הגשת דיווחים
ומסמכים ליחידת רשם העמותות והחל"צ מאז הקמתה בשנת 2010 והיעדר שיתוף פעולה עם הליכי פיקוח מטעם היחידה
בית משפט המחוזי בחיפה הורה בימים אלה על חיסול עמותת חיראק- מרכז לקידום השכלה גבוהה בחברה הערבית (ע"ר), בעקבות בקשת יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, למתן צו פירוק לעמותה. התנהלות העמותה גיבשה חשש, כי מוסדות העמותה, ככל שאלה קיימים, אינם מתפקדים או שאינם מבצעים את תפקידם כראוי. ביום 15.5.2023 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשה למתן צו פירוק כנגד העמותה לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 12.7.2023 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על פירוק העמותה וביום 29.5.2024 הורה על חיסולה.
הליכי האכיפה, המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים, נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור, שאינן משתפות פעולה עם יחידת רשם העמותות והחל"צ ואינן עומדות בחובתן להגשת דיווחים שנתיים כנדרש בחוק, באופן המעלה חשש להפרות חמורות בהתנהלותן- יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית המשפט.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה ושילוב כוחות להגשמת התפיסה, לפיה יש להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה והכל לטובת קידום האינטרס הציבורי ושמירה על כספי הציבור.
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים: "הגשת דיווחים על ידי עמותות היא חובה מהותית וכלי לפיקוח בידי רשמת העמותות, על מנת לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה ועושה שימוש בכספיה ובכספי תורמים לקידום המטרות שלשמן התקבלו, וכן על מנת לוודא שלא מתבצעת חלוקת רווחים אסורה או פעילות בניגוד למטרותיה או בניגוד להוראות החוק. אנו עומדים על כך שכל עמותה רשומה תגיש דיווחים בהתאם להוראות הדין, ותהיה נתונה לפיקוח הנדרש, וכנגד עמותות שאינן פועלות כאמור מוגשות, במקרים המתאימים, בקשות למתן צו לפירוקן ולחיסולן מן המרשם".
ועדת שרים לחקיקה אישרה תיקון משמעותי לחוק הוצאה לפועל
בשורה לחייבים: יוגבל שכר טרחת עורכי דין בתיקי הוצאה לפועל; תצומצם כניסת אנשי הוצאה לפועל לבתי חייבים
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שיזם סגן רה"מ ושר המשפטים, יריב לוין, הצפוי להפחית באופן דרמטי את השימוש בעיקול חפצים על ידי ההוצאה לפועל, ולהקטין את שכר טרחת עורכי דין.
התיקון לחוק מהווה בשורה חברתית של ממש לחייבים רבים במערכת ההוצאה לפועל. הוא צפוי לצמצם את יכולתם של נושים להשתמש בעיקול חפצים מבתיהם של חייבים כדי לגבות את חובם, ובחלקו השני של התיקון להפחית את שכר הטרחה לעורכי דין, שמשלמים חייבים בתיקי הוצאה לפועל בסכומים נמוכים כדי למנוע תפיחת חובות לא פרופורציונלית.
חובות נמוכים בהוצאה לפועל תופחים ללא פרופורציה כבר עם פתיחת תיק בהוצאה לפועל כיוון שמתווספים עליהם אגרה ושכר טרחת עורך דין. הנושה משלם אותם והם מגולגלים אל החייב.
שכר טרחת עורכי הדין עם פתיחת התיק עומד כיום גם בתיקים נמוכים ביותר על מאות רבות של שקלים. כדי למנוע מחובות קטנים לתפוח ללא פרופורציה, באופן שאינו הוגן ואף אינו אפקטיבי כיוון שהוא מייאש את החייבים ולא מניע אותם לתשלום, מוצע להגביל את שכר הטרחה המשולם בתיקים אלה לסכום של 236 ₪. זאת בדומה להגבלה הקיימת היום על שכר הטרחה בתיקי הוצאה לפועל באותם סכומים שנגבים בעבור רשויות מקומיות. התיקון שאושר, הכולל שכר טרחה מידתי יותר, מתקן עיוות רב שנים במנגנון שכר הטרחה בהוצאה לפועל, שגרם לכך שחייבים נרתעו מלשלם את החוב בתיק.
תיקון נוסף שאושר נוגע לעיקול מיטלטלין - כלי גבייה שכרוך בפגיעה בפרטיותם של חייבים יחידים. זאת, בשל הצורך להיכנס לביתם הפרטי ולבצע רישום של הפריטים הניתנים לעיקול ולהוצאה. פגיעה זו מותירה את רישומה על החייב וסביבתו בשל עצם כניסת אנשי ההוצאה לפועל לביתו, אף אם לבסוף, כפי שקורה פעמים רבות, לא נמכרים חפצים ולא מתקבל בעקבות זאת אף לא שקל לכיסוי החוב. יתרה מכך, כיום יש כלים אפקטיביים אחרים לגביית חובות. הנושים בהוצאה לפועל יכולים להפעיל סל של כלים שאינם כרוכים בפגיעה כאמור מצד אחד, ויש בהם כדי לשרת את הקטנת החוב באופן אפקטיבי מהצד שני.
התיקון שאושר יבטיח שהשימוש בכלי זה ייעשה אך ורק במקרים שבהם החוב עולה על 35,000 ₪ ורק כאשר הרשם יתרשם כי צפויה ממימוש העיקול תועלת ממשית בהתחשב בין היתר בשווי המעוקלים. התיקון צפוי להקטין בכ-50% את המקרים שבהם נכנסים אנשי הוצאה לפועל לביתם של חייבים.
בשורה לחייבים: יוגבל שכר טרחת עורכי דין בתיקי הוצאה לפועל; תצומצם כניסת אנשי הוצאה לפועל לבתי חייבים
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שיזם סגן רה"מ ושר המשפטים, יריב לוין, הצפוי להפחית באופן דרמטי את השימוש בעיקול חפצים על ידי ההוצאה לפועל, ולהקטין את שכר טרחת עורכי דין.
התיקון לחוק מהווה בשורה חברתית של ממש לחייבים רבים במערכת ההוצאה לפועל. הוא צפוי לצמצם את יכולתם של נושים להשתמש בעיקול חפצים מבתיהם של חייבים כדי לגבות את חובם, ובחלקו השני של התיקון להפחית את שכר הטרחה לעורכי דין, שמשלמים חייבים בתיקי הוצאה לפועל בסכומים נמוכים כדי למנוע תפיחת חובות לא פרופורציונלית.
חובות נמוכים בהוצאה לפועל תופחים ללא פרופורציה כבר עם פתיחת תיק בהוצאה לפועל כיוון שמתווספים עליהם אגרה ושכר טרחת עורך דין. הנושה משלם אותם והם מגולגלים אל החייב.
שכר טרחת עורכי הדין עם פתיחת התיק עומד כיום גם בתיקים נמוכים ביותר על מאות רבות של שקלים. כדי למנוע מחובות קטנים לתפוח ללא פרופורציה, באופן שאינו הוגן ואף אינו אפקטיבי כיוון שהוא מייאש את החייבים ולא מניע אותם לתשלום, מוצע להגביל את שכר הטרחה המשולם בתיקים אלה לסכום של 236 ₪. זאת בדומה להגבלה הקיימת היום על שכר הטרחה בתיקי הוצאה לפועל באותם סכומים שנגבים בעבור רשויות מקומיות. התיקון שאושר, הכולל שכר טרחה מידתי יותר, מתקן עיוות רב שנים במנגנון שכר הטרחה בהוצאה לפועל, שגרם לכך שחייבים נרתעו מלשלם את החוב בתיק.
תיקון נוסף שאושר נוגע לעיקול מיטלטלין - כלי גבייה שכרוך בפגיעה בפרטיותם של חייבים יחידים. זאת, בשל הצורך להיכנס לביתם הפרטי ולבצע רישום של הפריטים הניתנים לעיקול ולהוצאה. פגיעה זו מותירה את רישומה על החייב וסביבתו בשל עצם כניסת אנשי ההוצאה לפועל לביתו, אף אם לבסוף, כפי שקורה פעמים רבות, לא נמכרים חפצים ולא מתקבל בעקבות זאת אף לא שקל לכיסוי החוב. יתרה מכך, כיום יש כלים אפקטיביים אחרים לגביית חובות. הנושים בהוצאה לפועל יכולים להפעיל סל של כלים שאינם כרוכים בפגיעה כאמור מצד אחד, ויש בהם כדי לשרת את הקטנת החוב באופן אפקטיבי מהצד שני.
התיקון שאושר יבטיח שהשימוש בכלי זה ייעשה אך ורק במקרים שבהם החוב עולה על 35,000 ₪ ורק כאשר הרשם יתרשם כי צפויה ממימוש העיקול תועלת ממשית בהתחשב בין היתר בשווי המעוקלים. התיקון צפוי להקטין בכ-50% את המקרים שבהם נכנסים אנשי הוצאה לפועל לביתם של חייבים.