הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סעיד אבו סבית (26) מחורה, קאסם עואדרה (20) מתל שבע וגטשה יהונה (21) ואיסייס קירוס (30) מבאר שבע, לאחר ששדדו עשרות אלפי שקלים מבעלת דוכן של מפעל הפיס.*

מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כחודש בשעות הערב המוקדמות החליטו הנאשמים לשדוד את ש.ב (69) זכיינית של דוכן מפעל הפיס בבאר שבע. לאור האמור, לאחר שהמתלוננת עזבה את הדוכן לכיוון ביתה החל יהונה לעדכן את שאר הנאשמים בתנועותיה.

כאשר הגיעה המתלוננת לביתה היא הוציאה מתא המטען מזווה שהכילה כרטיסי חיש גד בסכום של עשרות אלפי שקלים, המחאות בגובה של 140,000 ₪ וטבעת אישית. אז הגיחו שניים מהנאשמים האחרים ואחד מהם משך בחוזקה את המזוודה. המתלוננת, שמעוצמת המשיכה נפלה ארצה, צעקה "הצילו", ולא הרפתה מאחיזתה את המזוודה. אז משך בחוזקה אחד מהנאשמים את המתלוננת לאורך הרצפה. שני הנאשמים בעטו במתלוננת והכו אותה, על מנת שתשחרר את המזוודה ותכולתה. לאחר מאבק תשו כוחותיה של המתלוננת והיא עזבה את המזוודה. שני הנאשמים לקחו את המזוודה ותכולתה וברחו מהמקום.

לנאשמים יוחסה עבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת באר שבע מרחב נגב.

הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בראשל"צ גזר היום שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 700 אלף שקל על ארי הרו, ראש הסגל לשעבר בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הרו הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מרמה והפרת אמונים בפרשת חברת 3H גלובל, וביהמ"ש כיבד את העונש עליו הסכימו הצדדים בהסדר. כתב האישום והסדר הטיעון הוגשו במסגרת הסכם עד המדינה שנחתם עם הרו בפרשות המכונות 1,000 ו-2,000.

לפי כתב האישום שבו הודה הרו, לפני כניסתו לתפקיד ראש הסגל בלשכת רה"מ נתניהו בינואר 2014, ובמסגרת הבקשה להסדיר את נושא ניגוד העניינים, הרו ביצע מכירה פיקטיבית של חברה פרטית שהייתה בבעלותו ועסקה בייעוץ וליווי בתחומי מדיניות ממשלתית. הוא הציג ליועצת המשפטית במשרד רה"מ מצג לפיו הוא ניתק כל זיקה לחברה - כשלמעשה שימר את זיקותיו אליה, וכך קיבל את האישור להיכנס לתפקידו כראש הסגל.

עוד הודה הרו, כי בשנת 2014 הזמינה חברה בשם "ניפ גלובל בע"מ" את נשיא מדגסקר, שהתנה את ביקורו בישראל בקיום פגישה רשמית עם הנשיא או ראש הממשלה. לאחר שמשרד החוץ סירב לבקשה לפגישה, פנו נציגי חברת "ניפ" להרו, שהפנה אותם לחברת 3H ובעקבות פנייה זו, הוסכם כי 3H תעניק ל"ניפ" שירותי קשרי ממשל בקשר לביקור נשיא מדגסקר. הרו הודה שסייע בתיאום הפגישה בין נשיא מדגסקר לראש הממשלה, כשהוא פועל במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי לאינטרס האישי שלו.

התיק טופל ע"י עו"ד מורן ברטפלד מפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר על ידי יאח"ה בלהב 433 שבמשטרת ישראל.

הודעה מטעם נציבות תלונות הציבור על שופטים

שלום רב,

במענה לפניות כתבים, מצ"ב איגרת הפרידה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, לעובדי הנציבות.

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:

המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שוטר מג"ב, אשר רצח את יעקוב טוחי ז"ל, לפני כשלושה שבועות ביפו.


מכתב האישום שהוגש באמצעות עורכות הדין הילה אדלמן ושקד דהן מהמחלקה, עולה כי התקרית ארעה עת שהשוטר, אשר לא היה בתפקיד, נהג ברכבו ברחוב פקוק. יעקב טוחי ז"ל, ששימש כחובש מתנדב בארגון ״איחוד הצלה״, רכב על קטנוע והגיע בסמוך אליו. לאחר שטוחי פנה אל השוטר ואמר לו "אחי, תתקדם", השיבה לו אימו של השוטר, אשר ישבה לידו, כי אין באפשרותו להתקדם עקב הפקק. לאחר שטוחי המשיך לדרוש כי השוטר יתקדם מעט עם רכבו, התפתחו חילופי דברים בין השניים, במהלכם יצא השוטר מהרכב וניגש אל טוחי, אשר ירד מהקטנוע שלו.


בשלב זה, הכה טוחי את השוטר בפניו, והשוטר בתגובה הפיל אותו על הכביש, רכן מעליו, והכה אותו כאשר ניסה להשתחרר מאחיזתו. לאחר שעוברי אורח ניסו להפריד בין השניים, התרחק השוטר מעט, וטוחי, שהתרומם על ברכיו, הוציא מכיס מכנסיו סכין. השוטר המשיך להכות את טוחי, תוך שהוא נדקר בכף ידו ובגבו מהסכין, עד שהדף אותו, והסכין נפלה מידו. לאחר שעוברי האורח הפרידו ביניהם, נוצר מרחק של כארבעה מטרים בין השניים. למרות שטוחי היה מרוחק מהשוטר, ללא הסכין בידו ומבלי שהיווה כל סכנה לו או לסובבים אותו, שלף השוטר את אקדחו, פילס את דרכו בין עוברי האורח, וממרחק קצר ירה לעבר פלג גופו העליון של טוחי ארבע יריות רצופות, ומיד לאחריהן חמש יריות רצופות, נוספות. כתוצאה מהירי נפצע טוחי ונפל על הכביש. כשתי שניות לאחר מכן, ירה בו השוטר יריה נוספת.


מיד לאחר הירי, התהלך השוטר בקרבת מקום, מבלי להושיט כל סיוע רפואי לטוחי. לאחר מכן, ניגש למדרכה סמוכה, חבש כובע משטרתי על ראשו ועטה מסכת הסוואה. גם לאחר הגעת כוחות הביטחון וההצלה למקום, המשיך השוטר לאחוז באקדחו וכיוון אותו לעבר עוברי אורח שניסו להתקרב אליו.


כתב האישום מייחס לשוטר עבירה של רצח בכוונה. המחלקה לחקירות שוטרים ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של השוטר עד לתום ההליכים.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ג'קי עדן (24) מראש העין בגין ניסיון רצח לאחר שירה לעבר שני שוטרים ופגע באחד מהם. וכנגד חיים אמסלם (35) מאשדוד בגין הפרעה לשוטר לאחר שניסה למנוע מאחד מהשוטרים לצאת מרכבו ולעצור את עדן.

מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי בתאריך 15.4.24 הגיעו הנאשמים כאורחים לאירוע באולם אירועים הסמוך לאשדוד. בסביבות השעה 1:30 בלילה אדם שזהותו אינה ידועה, ירה באדם שהיה במקום פצע אותו ברגלו ונמלט מהמקום. בסמוך לכך התקרב עדן בריצה אל המקום כאשר הוא נושא תיק ובתוכו אקדח. שני שוטרים שהיו בסמוך לאולם אירועים שמעו את הירי והגיעו למקום ברכב משטרתי סמוי. במקביל לכך הגיע אמסלם למקום הבחין בשוטרים וסימן לעדן להתרחק מהמקום. אז יצא אחד מהשוטרים מהרכב וצעק לכיוונו של עדן "עצור משטרה"!. למרות האמור, נכנס עדן חזרה לאולם והחל לברוח תוך שהוא שולף את האקדח מהתיק. במקביל יצא השוטר השני מהרכב צעק "משטרה, משטרה!" והחל יחד עם השוטר הראשון לרדוף אחרי עדן לתוך אולם האירועים.

לאחר מרדף קצר של מספר מטרים, הצליח השוטר השני להתקרב אל עדן וביקש ממנו לעצור. עדן לא שעה להוראת השוטר, הסתובב אליו וירה לעברו בכוונה להמיתו. כתוצאה מהירי נפל השוטר. מיד לאחר מכן, ירה עדן לכיוונו של השוטר הראשון, שהצליח לחמוק מהכדור ושב וצעק לעברו "משטרה, משטרה". למרות האמור המשיך עדן במנוסתו ובשלב מסוים שב וכיוון את אקדחו לכיוון השוטר. בשל חששו של השוטר הוא ירה לעברו של עדן ופגע ברגלו. בשלב זה נפל עדן על הרצפה ונעצר על ידי השוטר.
כתוצאה מהירי השוטר שנורה פונה לטיפול בבית החולים שהוא סובל מפצע ירי, מפגיעות באיברים הפנימיים ובכלי דם, וכן משבר מרוסק בעמוד השדרה. נכון למועד הגשת כתב האישום, הוא עדיין מאושפז.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה עו"ד ויימן – קריקון בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד ג'קי עדן ובקשה לתנאים נגד חיים אמסלם. במסגרת הבקשה צוין: " ...משיב 1 (עדן) לא בחל בכל אמצעי, כולל ניסיון לרצוח את השוטר ולפגוע באחר באמצעות נשק חם, כדי לא להיתפס על ידי המשטרה..."

לעדן יוחסו עבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירות נשק (נשיאה והובלה) ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. לאמסלם יוחסה עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

הודעה מטעם הפרקליטות:
המדינה הודיעה לבג"ץ, כי לעמדת גופי הביטחון קיום הביקורת של מבקר המדינה על המלחמה בעזה בעת הזו, תוביל לפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של גופי הביטחון ולפגיעה במלחמה.

ההודעה הוגשה באמצעות עורכי הדין יונתן ברמן וסיון דגן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה תשפ"ד:

הסיוע המשפטי מייצג ומלווה כ-1,600 משפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל

שלום רב,

בעקבות מתקפת הטרור ב-7.10 ופריצת מלחמת חרבות ברזל ובהתאם להחלטת הממשלה להרחיב את הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו במהלך האירועים הקשים, התגייס הסיוע המשפטי למתן מענה מהיר ומקצועי ולהענקת סיוע משפטי ממצה זכויות למשפחות.
עד לאוקטובר האחרון, מערך הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כלל כ-25 עורכי דין ועורכות דין המתמחים בייצוג נפגעי עבירות המתה. בהתאם לנסיבות הקשות, זמן קצר לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הורחב מערך הייצוג וכ-150 עורכי דין ועורכות דין נוספים עברו הכשרות מותאמות וקיבלו לידיהם את ייצוג המשפחות על מכלול צרכיהן, ובהמשך גם מיצוי זכויותיהם של השבים מהשבי מול גורמי המדינה השונים וכן מול גורמי ביטוח, מעסיקים, בנקים ועוד.
נכון להיום, בסיוע המשפטי מטופלים כ-1,600 תיקים של משפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו ב-7 באוקטובר ובמהלך חרבות ברזל: 873 תיקי איבה (נרצחים ונרצחות), 510 משפחות שכולות (חללי צה"ל, כיתות כוננות, שוטרים, שב"כ ועוד) וכ-230 תיקי מיצוי זכויות של משפחות חטופים ושבים. חלק מהתיקים המטופלים בסיוע המשפטי העלו סוגיות משפטיות מורכבות שהצריכו מענה ייחודי ומותאם. בין היתר, הסיוע המשפטי פועל מול הביטוח הלאומי למתן הכרה להורים חורגים כהורים שכולים, לסבים וסבתות לקבל הכרה כהורים שכולים לנכדים שאותם גידלו, למיצוי זכויות של משפחות שביקשו לדעת מה עלה בגורל יקיריהן במצבים בהם לא נמסר מידע במלואו, לסייע בפן המשפטי להורים שכולים שנקלעו לסיטואציות מורכבות מול מקומות עבודתם בעקבות אובדן יקיריהן, טיפול בפרסום של צילומים של נרצחים ללא הסכמת בני המשפחה, קבלת מעמד והכרה כנפגעת איבה לבת זוג עם אזרחות זרה שבן זוגה נרצח, ועוד.
 
עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "מלבד ההתמודדות האישית והקשה של המשפחות הנמצאות בתהליך של אבל ואובדן או המתמודדות עם סיטואציה בה קרוב משפחה נחטף ולא ידוע מה עלה בגורלו, המשפחות נאלצות להתמודד עם הליכים משפטיים שונים וביורוקרטיה לצורך מימוש זכויותיהם או לשמירה על זכויתיהם ונכסיהם של חטופים ונעדרים, כאשר במקרים רבים נדרשות לבצע פעולות משפטיות דחופות. מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הסיוע המשפטי כולו, לרבות מטה ההנהלה והמחוזות ברחבי הארץ, מלווים את המשפחות במיצוי זכויות ובייצוג בערכאות המשפטיות. זאת, לצד הטיפול השוטף בלמעלה מ-114 אלף פניות שהתקבלו במהלך השנה לסיוע משפטי במגוון תחומי המשפט האזרחי: חובות, מעמד אישי, ביטוח לאומי, דיור ציבורי, ניצולי שואה, קטינים נזקקים, כשרות משפטית ואנשים עם מוגבלות, נפגעי עבירות מין ועוד. חשוב לציין כי הסיוע המשפטי למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים, למשפחות השכולות ולמשפחות הנרצחים הוא ללא עלות ואינו מוגבל בזמן. נמשיך לפנות אל המשפחות באופן יזום כדי להציע את השירות, על מנת למלא את חובתנו לעשות כל מה שניתן כדי לסייע להן בתקופה קשה זו".
 
הדס גבריאל זני, ממונה ארצית תחום נפגעי עבירות המתה בסיוע המשפטי של משרד המשפטים: "עורכי הדין המייצגים את המשפחות מטעם הסיוע המשפטי משמשים עבורם כתובת מרכזית לבירורים בנוגע לזכויותיהם, משתדלים להפוך את המושגים המשפטיים לנגישים וברורים בעבור המשפחות המצויות בשבר גדול, מציגים בפניהם את סל הזכויות המגיעות להם ופועלים להבטחת מימושן. בין היתר, מטופלים בימים אלו תיקים להוצאת צווי ירושה וצווי קיום צוואה, מימוש קצבאות, ביטוחים ממקום העבודה וביטוחי חיים, קצבאות שארים, טיפול משפטי במשכנתאות, טיפול בחובות ובסעיף אריכות ימים, מיצוי זכויות בענייני דיור (פינוי מיטלטלין, שיקים שהונפקו), ענייני קבורה, סיוע מול הרשויות המקומיות לקבלת הטבות והנחות, רישום מקרקעין ועוד".

הודעה מטעם הפרקליטות:
 
 
פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד יוסי מוסלי ו-3 נאשמים נוספים, אשר במסגרת סכסוך אלים בין שתי חבורות פשע, מוסלי וחייא, זרקו רימון רסס ליד דירתו של  עדן חתויל בחולון, המשתייך לחבורה בראשה עמד ערן חייא.
כתב האישום מייחס לארבעת הנאשמים- יוסי מוסלי (47), אלירן פיטוסי (37), אורין נוי (22), יהונתן יעיש (23), ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לבצוע פשע, היזק מכוון בחומר נפיץ ונשיאת נשק. בנוסף, לנאשם 2 מיוחסות אף עבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד גיא רוסו מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), גמלה בלבו של הנאשם יוסי מוסלי ההחלטה לפגוע בבני משפחתו של עדן חתויל. זאת, לאחר מעצרו של חתויל והגשת כתב האישום נגדו לפני כחודשיים המייחס לו שותפות בשני אירועים בהם חבורת חייא ניסתה לרצוח את אלי מוסלי, אחד מראשי חבורת מוסלי, באמצעות מטען רב עוצמה. לשם כך, קשר מוסלי קשר עם שלושת הנאשמים הנוספים ובמסגרת הקשר, בהנחייתו של מוסלי, הגיעו שני נאשמים לפני כחודש לבניין מגורים בחולון בו מתגוררת משפחתו של חתויל והשליכו רימון רסס למסדרון בקומה 7 הסמוך לדירה. רימון הרסס התפוצץ בקומה ונגרם נזק רב לקומה ולדירות.
מיד לאחר מכן, נמלטו שני הנאשמים מהמקום ובמהלך הבריחה נטשו את הרכב בתל אביב. למחרת, בעקבות חששם כי הרכב יאותר ע"י המשטרה, הורה נאשם 2 לאשתו שעבורה הושכר הרכב, למסור גרסת שקר בחקירתה במשטרה כי אנשים רבים עושים שימוש ברכב.
 
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מרקוס מוזס (41) מאשדוד שלאחר שנהג ללא רישיון וניסה להימלט מהמשטרה תוך שהוא דורס שוטר שרדף אחריו.

מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו עולה כי לפני מספר שבועות, בשעות הצהריים, נהג מוזס ללא רישיון נהיגה ברחובות העיר אשדוד, בשלב מסוים הבחין במוזס שוטר שהיה במקום וידע כי למוזס אין רישיון נהיגה. כאשר הבחין מוזס בשוטר הוא החל לברוח מהמקום שהשוטר דולק בעקבותיו על גבי אופנוע משטרתי. במהלך מנוסתו נהג מוזס באופן פרוע וחצה רמזורים אדומים. במהלך מנוסתו פגע מוזס ברכב שנסע על הכביש ומעוצמת הפגיעה איבד נהג הרכב הנפגע שליטה על הרכב ונזרק לכיוון המעקה הבטיחות. על אף הפגיעה, המשיך מוזס בנסיעתו ולא עצר לבדוק מה קרה. בנוסף, כאשר הגיע לנתיב תחבורה עמוס ניסה מוזס לפלס את דרכו תוך שהוא פוגע במספר כלי רכב.

בשלב מסוים, החל מוזס לסוע אחרונה ופגע באופנוע עליו רכב השוטר. כתוצאה מהפגיעה, הושלך השוטר מהאופנוע ונחת על רכב מסחרי שהיה בסמוך ולאחר מכן נפל לרצפה. השוטר שחש בסכנה, הוציא את נשקו והחל לירות מספר יריות לעבר רכבו של מוזס, שהמשיך במנוסתו. כתוצאה מהירי נפצע מוזס והאדם הנוסף שהיה עמו ברכב. בשלב מסוים, החנה מוזס את רכבו והתקשר לאשתו על מנת שתאסוף אותו.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד מלקו צוין : "...המשיב ברח מהשוטר בתעוזה רבה, תוך יצירת סיכון רב, והתעלמות מוחלטת מהוראות השוטר וחוקי התנועה והכל על מנת לא לעצור ולהימנע מבדיקת השוטר. המשיב לא התספק בבריחה אלא דרס את השוטר והפקיר אותו המקום והמשיך בנסיעה, בנס לא נגרם נזק חמור לשוטר ולמשתמשי הדרך..."
למוזס יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; הפקרה אחרי פגיעה; איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח.

הודעה מטעם הפרקליטות:
 פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד אמיר אלהואשלה (20) וטריפי אלחוייטי (21) לאחר ששדו שתי תחנות דלק בדרום בהפרש של כמה שעות.
 
מכתבי האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני מספר שבועות בשעות הלילה המאוחרות החליטו הנאשמים לשדוד חנות נוחות בתחנת דלק. לאור האמור הסוו את מספר הרכב שלהם, הצטיידו באקדח גז מדמיע הנחזה להיות אקדח אמיתי ופרטי לבוש שיסייעו להם לטשטש את זהותם. בסמוך לכך, הגיעו השניים לתחנת דלק בעיר דימונה, אז ירד אלהואשלה מהרכב שפניו מוסתרות והוא אוחז בידו באקדח, תפס את המוכר וכיוון לעברו את האקדח תוך שהוא אומר לו: "תוציא את כל הכסף שיש לך בקופה". המוכר המבוהל פתח את הקופה ומסר לנאשם כ-600 ₪  שהיו בקופה. לאחר הורה לו אלהואשלה להביא לו את הסיגריות שהיו בארון והמוכר נענה לבקשתו ומסר לו 17 חבילות סיגריות.
 
לאחר ביצוע השוד וספירת השלל אמר אלהואשלה לאלחוייטי כי סכום השלל לא מספיק והשניים החליטו לבצע שוד נוסף. לאור האמור, נסעו השניים לתחנת דלק בעיר ערד, אלהואשלה ירד מרכבו, שהוא מסתיר את פניו, ניגש למוכר במקום כיוון את האקדח לעברו ואמר לו  "תוציא את כל הכסף". המוכר המבוהל פתח את הקופה ומסר לנאשמים 2,680 ₪ במזומן.
בבקשת המעצר שהוגשה כנגד אלחוייטי ציין עו"ד דמרי: " המשיב ושותפו ביצעו שני שודים חמורים ביותר של שתי תחנות דלק. מדובר בשודים מתוכננים ואלימים באמצעות אקדח הנחזה להיות אקדח אמיתי, כאשר השודים מבוצעים כלפי המתלוננים שעבדו במקום באותו הרגע, ובחווייתם הסובייקטיבית לא ידעו כי מדובר באקדח גז מדמיע."
 
לשניים יוחסו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וזיוף סימני מסחר של רכב ולאלחוייטי יוחסו גם עבירות של נהיגה בזמן הפסילה ונהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה זאת לאחר שבמהלך השוודים נהג ברכב ללא רישיון נהיגה.

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
 
 
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום כנגד אורן בן משה, מפקד יחידת "הונאה מרכז" לשעבר במשטרת ישראל, לאחר שתיעד עשרות נשים עירומות בעת שהן עושות שימוש בתאי השירותים ביחידה.
 
מכתב האישום שהגישה עו"ד נטלי חגי עולה כי במספר רב של הזדמנויות, תיעד בן משה בסתר, באמצעות אמצעי תיעוד ומעקב משטרתי שהתקין, עשרות נשים בעירום, בעודן עושות את צרכיהן. בהמשך, לאור תקלה במכשיר שהתקין, ביקש בן משה מנציגי המשטרה מכשיר תיעוד נוסף, בטענה שהוא זקוק לו לטובת חקירה מתנהלת, והתקינו בתא השירותים. בן משה נטל את מכשירי התיעוד מהתא בתדירות יומית והוריד את הסרטונים למחשב שלו.
 
נוסף על כך, נהג בן משה להיכנס לתאי השירותים ולצלם בחשאי באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו נשים שונות בעודן מתפנות בשירותים. כך למשל, בשעות אחר הצהריים, כאשר ניגשה אחת השוטרות אל התא, נכנס בן משה לתא הסמוך וצילם אותה באמצעות הטלפון הנייד שלו מבעד לחוצץ שבין התאים. לאחר שהשוטרת הבחינה בזוג ידיים מבעד לחוצץ ויצאה נסערת מהשירותים, ניגשה אל בן משה ותיארה בפניו את שקרה. בן משה הרגיע את השוטרת והבטיח לה כי ידווח על שקרה, תוך שהורה לה שלא לשוחח על האירוע עם אנשים אחרים.
 
בהמשך למתואר לעיל, לאחר שסיימה אחת השוטרות להתפנות, נחשף בפניה אחד ממכשירי התיעוד שהתקין בן משה. השוטרת נכנסה למשרדו של בן משה, יחד עם שוטרת אחרת, מסרה לו את המכשיר ועדכנה אותו בעניין. בן משה הורה לשוטרות שלא לדבר על חשיפת המכשיר ואמר כי יטפל באירוע. מיד לאחר מכן, ניגש בן משה לשוטרות פעם נוספת ואמר להן בכזב כי עדכן את המחלקה לחקירות שוטרים ושאלו שולחים חוקר ליחידה. לאחר מכן כאשר נשאל על ידי אחת השוטרות לגבי החקירה, פירט בפניה בכזב פעולות חקירה שלכאורה מבוצעות על ידי מח"ש ביחידה, והורה לה שלא לדבר על חשיפת המכשיר.
 
כתב האישום מייחס לבן משה עבירות של מעשה מגונה, פגיעה בפרטיות, שימוש לרעה בכוח המשרה, הטרדה מינית והתנכלות, ושיבוש מהלכי משפט.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים יוסי טופף, עודד מאור, מעין בן ארי) קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את יעקב בן אברהם (72) ברצח אשתו, יעל בן אברהם ז"ל, בנסיבות מחמירות של אכזריות מיוחדת, בשנת 2022. כמו כן, הורשע בן אברהם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

כזכור, מכתב האישום שהגישה עו"ד רונית חסון מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) עולה כי לאחר שהתפתח בין השניים ויכוח סביב חלוקת הרכוש המתוכננת לאחר שיתגרשו, לקח בן אברהם סכין דקר וחתך את המנוחה במקומות שונים בגופה עד שהסכין נשברה. בעודה מדממת, ניסתה המנוחה להימלט מהסלון לכיוון דלת הכניסה לדירה, אז נטל בן אברהם סכין נוספת והמשיך לדקור ולחתוך אותה באמצעות הסכין השנייה, עד שהתמוטטה ונפלה בפתח הדירה.

במהלך המשפט הסתייגה הפרקליטות מחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי שקבעה שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. לאור כך, בקשה הפרקליטות, לחקור את הפסיכיאטר בבית המשפט. בהמשך לבקשה זאת, הורה בית המשפט על מינוי ועדה שלושה פסיכיאטרים אשר קבעו כי בן יעקב כשיר לעמוד לדין. בהחלטתם, התייחסו השופטים לאכזריות מעשיו של בן אברהם ולחומרה היתרה של רצח בתוך המשפחה, ובתוך כך רצח בנות זוג.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שני תושבי ערערה, עבד אל חכים אבו עראר (33) וסאלח אבו עראר (29), לאחר שבצוהרי היום פתחו בעיר העתיקה בבאר שבע בירי לעבר קרובי משפחה אשר מצויים בסכסוך עמם.

מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בין משפחת הנאשמים למשפחת המתלוננים, ישנו סכסוך מתמשך. לפני כשבועיים הגיעו הנאשמים לעיר העתיקה בבאר שבע שם זיהו את המתלוננים ומעורבים נוספים מגיעים למקום כשהם אוחזים באלות. אז יצא עבד אל חכים מרכבו שהוא רעול פנים ונושא בידו את הנשק, התקרב בריצה אל המתלוננים והחל לירות לעברם. במקביל הוציא סאלח אלה מתא המטען ותקף באמצעותה אדם נוסף. המתלוננים החלו לברוח מהמקום, עבד אל חכים המשיך לירות לעברם עד אשר פגע במתלוננים נוספים. עובר אורח שהבחין עבד אל חכים וסבר שמדובר בפיגוע ירה לעברו ופגע בו כדור אחד בבטנו.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגיש עו"ד קינן צוין : "...מעשיהם של המשיבים מלמדים על מסוכנותם לביטחון הציבור שכן מדובר בעבירות אלימות קשה וירי שבוצעו בצהריי היום בטבורה של עיר, פצעו את המתלוננים באמצעות הירי ופגעו ברכב נוסע ובחלון של חנות אשר בתוכה נכחה עובדת..."

כתוצאה מהירי נפגעו שני המתלוננים, נפגע רכבו של עובר אורח וכן חלון של פיצוציה ברחוב.

לנאשמים יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאה והובלה, ירי של חפץ אחד לעבר כלי תחבורה, ירי מנשק חם באזור מגורים, היזק בזדון ותקיפה בנסיבות מחמירות.

התיק נחקר על ידי תחנת משטרת באר שבע של מרחב הנגב.

שלום רב,

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:

המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על הכרעת הדין שזיכתה את השוטר שירה בסולומון טקה ז"ל.

מדובר בערעור עקרוני שבו שתי טענות עיקריות: הראשונה, בניגוד לקביעתו של בית משפט השלום, לשוטר לא קמה הגנה עצמית כיוון שלא עמד בפני סכנת חיים ממשית ומיידית; השנייה, למרות שהשוטר היה מצוי בסכנה מסוימת נוכח העובדה כי נזרקו לעברו אבנים, שחלקן אף פגעו בו, משבחר לבצע "ירי אזהרה", הייתה לו חובה לעשות זאת על פי הקבוע בפקודות ובנהלי המשטרה הרלוונטיים באמצעות ירי לאוויר. בערעור נטען כי "ירי האזהרה" שביצע השוטר לעבר אספלט, שהוא משטח קשיח שאינו סופח את הקליע, סמוך לרגלי המנוח סולומון טקה ז"ל והנערים, נעשה בניגוד לפקודות ולכן היה רשלני וגרם למותו של המנוח סולומון טקה ז"ל.

עוד נטען בערעור, כי בעוד שבית משפט השלום סבר כי ישנו חסר בפקודות הירי בנוגע לאופן ביצוע "ירי אזהרה", הפרקליטות סבורה כי ההסדר הקבוע בפקודות ובנהלים הוא הסדר מלא ומקיף. בית משפט השלום יצר, למעשה, "הסדר חדש" והעניק בכך שיקול דעת רחב לאוחזי הנשק בכלל, לרבות שיקול דעת באשר לאופן ביצוע "ירי אזהרה" במקרה של סכנת חיים וזאת בניגוד מוחלט לתכליתו של הנוהל והפקודה, שנועדו ליצור ודאות ואחידות ומעל לכל – נועדו למזער למינימום את הסיכון הטמון בכל ירי, לרבות "ירי אזהרה".

מעבר לטעות המשפטית המתייחסת לאירוע שהוביל למותו של סולומון טקה ז"ל, הפרקליטות סבורה שיש בהכרעת הדין המזכה משום קביעת נורמה חדשה, הנוגדת את הדין הקיים, אשר עלולה להעביר לשוטרי משטרת ישראל, אנשי כוחות הביטחון והציבור הרחב האוחז בנשק, מסר שגוי ומבלבל וטמון בה פוטנציאל ממשי עתידי של סיכון חיי אדם, חלילה, על ידי נושאי נשק המבקשים לעשות בו שימוש לשם ירי אזהרה בלבד.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אישר לאחרונה לפרסם, כי דחה את ערעור של מורה שנגזרו עליו 40 חודשי מאסר לאחר שביצע מעשים מגונים בתלמידותיו הקטינות.

מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום לבית משפט השלום באשקלון כנגד אופיר כהן עולה כי עת שימש כהן כמורה למתמטיקה ומחנך בתיכון, ביצע בארבע מתלמידותיו הקטינות עבירות של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי תלות וכן הטריד מינית חלק מהקטינות. כך לדוגמה, עת יצא כהן כמורה מלווה וחובש לטיול השנתי של תלמידי כיתות יא', נגע מספר פעמים בחזה ובישבנן של שתיים מתלמידותיו הקטינות. במקרה אחר, כאשר אחת הקטינה פנתה אל כהן לאחר שחשה כאבים בברכה, חבש לה כהן את המקום ועיסה את רגלה, תוך כדי העיסוי, נגע כהן באיבר מינה של הקטינה מעל לבגדיה. בנוסף, במהלך הטיול השנתי הזמין כהן את אחת הקטינות לחדרו ושוחח עם חלקן שיחות בעלות אופי מיני ובמסגרתן אף תיאר את מערכת היחסים המינית בינו לבין אשתו. עוד נטען, כי גם לאחר שעלו הקטינות לכיתה יב', עת שימש כהן כמורה למתמטיקה ורכז השכבה נגע בחזה ובישבנן של חלק מהקטינות, לא פעם גם במהלך השיעורים.

ביהמ"ש השלום באשקלון הרשיע את כהן במרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום ואף הרשיע אותו בשני מעשים נוספים שלא פורטו בכתב האישום האחד ביחס לאחת המתלוננות בתיק והשני ביחס לאחת העדות (משני אירועים שיוחסו לו בכתב האישום זוכה כהן). לאור כל האמור, נגזרו על כהן 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 55,000 ₪. בגין החלטה זו הגיש כהן ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין. במסגרת הערעור נטען כי התמונה הראייתית שעלתה במהלך המשפט אינה חד משמעית ובוודאי לא כפי שבאה לביטוי בהכרעת הדין. מנגד טענה המדינה באמצעות עו"ד אדוה לוי – ויצגן ועידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום פלילי כי ביהמ"ש לא הותיר אבן לא הפוכה וכי יש לדחות את הערעור.

שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואל עדן, אריאל חזק וגאולה לוין קיבלו את עמדת הפרקליטות ודחו את טענותיו של כהן. במסגרת החלטתם קבעו, בין היתר: "העובדה שנפגעת עבירת מין אינה מתלוננת באופן מידי או אינה מוסרת את מלוא הפרטים המדויקים באופן מידי, אינה פוגעת במהימנותה. אך טבעי הוא כי נפגעת עבירה מינית בכלל, ובמצב דברים בו הפגיעה נעשית ע"י איש מרות, מבוגר אשר אמור להיות אחראי, יכול והתחושות הקשות כפועל יוצא מהפגיעה יביאו לכך שלא יפורטו כל הדברים, וודאי שלא בלוח הזמנים הנטען."

עוד ציינו: "אין מדובר באירוע אחד, אין מדובר באירוע מקרי, ואין מדובר בנפגעת אחת. מדובר בשורת אירועים, במספר נפגעות, ובמצב דברים בו המערער אשר היה צריך לתפקד כאיש חינוך, והוא בעל מרות וסמכות, פעל באופן אשר פגע בשורת קטינות, הפר את זכותן לאוטונומיה על גופן ולפרטיותן.

המערער ניצל את האמון אשר ניתן בו, וניצל את מעמדו ואת היותו בקרבת הקטינות בשל תפקידו, ופגע בהן, בגופן ובנפשן.

המערער, ככל איש חינוך, אמור להיות אמון על שמירה על התלמידים והתלמידות, מכל משמר. את ההיפך הגמור ניתן לראות בפעולותיו של המערער, אשר ניצל את היותו איש חינוך לצורך פגיעה בשורת קטינות."

לאור האמור דחה ביהמ"ש את הערעור והותיר את ההרשעה והענישה על כנה.

את המדינה ייצגו עו"ד אדוה לוי - ויצגן ועידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום פלילי.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עימאד דרארג'ה (31) מערד, שגנב נשק שנשכח ברכב בו הסיע חיילים למטווח.

מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן, מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי דרארג'ה שימש כנהג בחברת הסעות המספקת שירותים לצה"ל. במסגרת תפקידו לפני כשבועיים הסיע דרארג'ה חיילים למטווח. מספר דקות לאחר שהחיילים ירדו מההסעה התברר כי אחד מהנשקים נשכח על הרכב. לאור האמור, התקשר מפקד המחלקה אל דרארג'ה וביקש שישוב למטווח על מנת שהחייל יוכל לקחת את נשקו, במענה השיב דרארג'ה כי תכף ישוב לבסיס. למרות האמור, בסמוך לאחר השיחה עצר דרארג'ה את הרכב נטל את הנשק והסתירו תחת לשיח בסמוך למקום עצירתו.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד קינן: "... מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנותו לביטחון הציבור, המשיב ניצל את העובדה שהנשק נשכח בטיולית וגנב אותו".

לדרארג'ה יוחסו עבירות של גניבה בנסיבות מחמירות ונשיאה והובלה של נשק, לאחר שבנוסף לנשק החזיק ברכב ההסעות כ 1,150 כדורים המתאימים לנשק.

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
‎
היועצת המשפטית לממשלה הגישה
‎התנגדות להסדר פשרה בהליך המאחד ארבע תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד שבע חברות ביטוח מובילות במשק, אשר עניינן בגביית תשלום חודשי נפרד בפוליסות ביטוח חיים, בגין כינון הפוליסה וניהולה, הגם שבפוליסות אלו לא הופיעה דרישה לגבייה שכזו לכתחילה.

‎התיק עבר מספר גלגולים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט והעליון, ובעבר כבר הוגשה התנגדות להסדר הפשרה הראשון, מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז. בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט גרוסקופף) קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה דאז, ודחה את הסדר הפשרה הראשון תוך שקבע כי הוא אינו הוגן מהטעם שההטבה שהוא מקנה לחברי הקבוצה, בשיעור של 11% מגובה הנזק בגין העבר והפחתת הגבייה העתידית ב-25%, נמוכה באופן משמעותי מההטבה הראויה וההוגנת, בשים לב לפוטנציאל התובענה וסיכוייה.
‎בהמשך להחלטה זו ובמסגרתה, אושרו חלקית כל התובענות לניהול כייצוגיות, בחלק שהתייחס לפוליסות משולבות חיסכון. בחלק שהתייחס לפוליסות ריסק טהור (למקרה מוות), נדחו הבקשות לאישור ניהול התובענה כייצוגית. לאחר הגשת בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון מטעם הצדדים שנמשכו, התיק חזר לבית המשפט המחוזי, והצדדים פנו להליך גישור אצל כב' השופט בדימוס דנציגר (במקביל לניהול הליך הוכחות) , במסגרתו הגיעו הצדדים להסדר פשרה חדש, שביחס אליו הוגשה התנגדות עדכנית דנן מטעם היועצת המשפטית לממשלה.

‎בהתנגדות להסדר הפשרה, שהוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד אורלי אמיתי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) צוין, כי הרצון לקדם הסדר פשרה שיביא לסיום ההליכים בהסכמה, אינו יכול להיות סיבה לאשר הסכמות שאינן מתיישבות עם הוראות החוק ותכליותיו, עם עקרונות חוזיים ברורים ועם הצורך לוודא שזכויות חברי הקבוצה אינן מקופחות.
‎אשר לשיעור הפיצוי המוצע לחברי הקבוצה – הפיצוי של 42% שסוכם עליו במסגרת הסדר הפשרה המתוקן, גבוה משמעותית מהפיצוי שהוצע מלכתחילה (11%), ותואם את המלצות בית המשפט במספר החלטות, וכן את המלצת הבודק שמונה בתיק בעבר. היועצת המשפטית לממשלה השאירה רכיב זה בהסדר לשיקול דעת בית המשפט, בכפוף לכך שמדובר בהשבה הכוללת תשואות בפועל גם משנת 2013 ואילך, ולא רק עם תוספת הצמדה למדד או תוספת ריבית והצמדה (כלומר, מצב בו ההשבה תהא ללא מלוא התשואות בפועל שהגיעו למבוטח). *וכך ציינה היועצת המשפטית לממשלה*: "השבת התשלומים ללא השבת התשואה המלאה שהעמיתים זכאים לה אלמלא הגבייה לגורם פוליסה מהווה השבה חלקית בלבד, אשר דה פקטו תשקף שיעור השבה נמוך באופן שאינו זניח" . בנוסף, נטען בהתנגדות כי "שאלת הוספת התשואות היא בעלת השלכות רוחב שיש לפסוק בה במסגרת פסק דין מנומק, בהתאם לחובת ההנמקה המוגברת החלה על בית משפט המכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית".
‎בנוסף, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שאלת ההסדרה העתידית לעניין המשך גביית מחצית מגורם הפוליסה, בהתאם לההסדר, הושארה לשיקול דעת בית המשפט בנסיבות תיק זה, וכן ההפחתה העתידית בעלות גורם הפוליסה צריכה להיות מופנית במלואה להגדלת רכיב החיסכון, ולא להתחלק בין רכיב החיסכון לרכיב הריסק (חלוקה שמשמעותה הינה כי לפחות חלק מהכספים יחזרו לחברות הביטוח הנתבעות).
‎היועצת המשפטית לממשלה אף הביעה התנגדות לחישוב שכר הטרחה במסגרת הסדר הפשרה, לבאי כוח התובעים – הן לעניין גובה מדרגות האחוזים הנגזרות מסכום ההשבה (במיוחד במדרגה שמעל 100 מל"ש, שם הסכימו על 8-6%, בעוד שהיועצת המשפטית לממשלה סבורה שיש לקבוע 2-1% , בהתאם לפסיקה ולתזכיר הצעת חוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות), והן ביחס לחישוב שנעשה בהסדר הפשרה לכל נתבעת בנפרד במקום לראות את סך כל הסכומים כהשבה אחת מצטברת.
‎לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, יש לחלק את שכר הטרחה באופן יחסי לסכומי הפיצוי של כל אחד מתוך סך כל הפיצוי המצטבר בתובענה כולה, וכן יש לתקן תשלומים מוסכמים החורגים מהאחוזים המרביים, שניתן לפסוק לשכר טרחה של עוה"ד וגמול (לתובעים המייצגים) יחדיו.*
‎בנוסף, הובעה התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, בין היתר, ביחס לאופן ביצוע ההשבה לחברי הקבוצה, ובכלל זה ביחס לגובה הרף התחתון הפוטר את חברות הביטוח מהעברת הכסף למבוטח או יורשיו/מוטביו ומייעדו לקרן שהוקמה מכוח החוק. בעמדה נכתב, כי יתרת הכספים הלא מחולקים צריכה להיות מועברת לחברי הקבוצה המזוהים ולא לקרן הנ"ל. עוד העירה היועצת המשפטית לממשלה, כי ככל שיופחת שיעור שכר הטרחה לעוה"ד כפי דעתה, הרי שיש להעביר את הסכום המופחת לטובת הגדלת סכומי ההשבה לחברי הקבוצה, וכן העירה כי יש ליידע כל חבר קבוצה שבגין תשלום הפיצוי ינוכה לו מס במקור.

‎לאור זאת, מבקשת היועצת המשפטית לממשלה מבית המשפט *להתנות את אישור הסדר הפשרה בתיקונו בהתאם להיבטים המהותיים שפורטו במסגרת התנגדותה.

‎עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה באמצעות עו"ד אורלי אמיתי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), רשות שוק ההון והמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

לראשונה: עורך דין מהסיוע המשפטי מונה לכהן כשופט

עו"ד איתי נעמן, מנהל תחום נפגעות ונפגעי עבירות מין בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מונה לכהן כשופט בית משפט השלום במחוז מרכז, כך הודיעה לאחרונה הוועדה לבחירת שופטים. זו הפעם הראשונה שבה עורך דין משורות הסיוע משפטי מתמנה לכהונת שופט.

עו"ד נעמן החל את דרכו במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), תחילה כמתמחה ואחר כך כפרקליט במחוז. לאחר מכן, כיהן עו"ד נעמן כממונה וראש צוות ביקורת מערכתית בנציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות.

החל משנת 2017, מכהן עו"ד נעמן כממונה הארצי ומנהל מערך הייצוג והסיוע המשפטי לנפגעות ולנפגעי עבירות מין. המערך פועל משנת 2017, מאז תיקון חוק הסיוע המשפטי שבמסגרתו הוכרה זכותם של נפגעות ונפגעי עבירות מין לקבל סיוע משפטי גם במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים נגד הפוגע ובהליכים נלווים נוספים. עורכי הדין מהמערך מייצגים את הנפגעות והנפגעים, מתווכים להם את ההליך הפלילי המורכב, משמיעים את קולם הייחודי בפני רשויות התביעה ובבית המשפט ומסייעים להם במימוש זכויותיהם. לעתים קרובות, לייצוגו של עורך הדין ולתמיכתו בנפגע העבירה יש תרומה משמעותית לכך שהנפגע מצליח להתגבר על הקשיים הכרוכים בהליך הפלילי, לאזור כוחות ולהעיד בבית המשפט.

בנוסף לעבודתו במשרד המשפטים, כיהן עו"ד נעמן בעשר השנים האחרונות כדיין וכאב בית-דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, אשר אמון על אכיפת כללי האתיקה ושמירה על סטנדרטים מקצועיים בקרב עורכי הדין.

עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: ״הסיוע המשפטי שמח וגאה במינויו לשיפוט של עו״ד איתי נעמן, ממונה ארצי (נפגעי עבירות מין) בהנהלת היחידה. אין ספק כי ניסיונו המקצועי המגוון של עו״ד נעמן וההיכרות הקרובה שלו עם החסמים לנגישות לצדק ולליווי משפטי של אוכלוסיות פגיעות ומוחלשות, יתרמו רבות לכהונתו כשופט״.