הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד סלימאן זידאת (51) תושב נצרת בגין עבירות של סחיטה באיומים.
לפי כתב האישום שהגיש עו״ד יצחק פרץ, הנאשם במסגרת עבודתו בחברה, אשר פעלה בתחומי שוק הפשפשים בחיפה, נהג מידי יום שבת לגבות מהרוכלים בשוק כ-200 ₪ לערך עבור כל דוכן אשר הפעילו. במסגרת פעילות סמויה של המשטרה הגיע שוטר במטרה להקים דוכן למכירת בגדים משומשים. עם הגעתו של השוטר הסמוי אל השוק, פנו אליו רוכלים שאמרו לו כי עליו לפנות אל הנאשם עליו הצביעו, על מנת שזה יורה לו היכן יוכל להציב את הדוכן שלו. בהמשך לכך, ניגש השוטר הסמוי אל הנאשם ואמר לו כי ברצונו לפתוח דוכן. הנאשם הצביע על מיקום בו יוכל למקם את הדוכן ודרש ממנו לשלם 200 ₪ כתנאי להצבת הדוכן בשוק.
השוטר הסמוי סידר את הדוכן והחל להניח את הסחורה, ניגש אליו הנאשם ואיים עליו בכך שנצמד אליו, עשה תנועת אגרוף בידו ואמר: "זה שטח שלי, אל תפתח.... זה שלי. תפתח, אני אשרוף אותך עם הבגדים", ומיד לאחר מכן בעט בסחורה. הנאשם המשיך לאיים על השוטר הסמוי כדי להניעו לשלם לו באומרו: "אל תפתח. אתה מבין? אני אשבור לך את הראש...אל תפתח… תקפל את זה ותלך, סע, קח את זה ותלך הביתה..". בהמשך לכך, שילם השוטר הסמוי לנאשם סכום של 200 ₪ במזומן.
החל מחודש ספטמבר 2021 ועד ראשית שנת 2023, הקים מ', קטין, דוכן בשוק לממכר בגדים משומשים. הנאשם הורה לו היכן למקם את הדוכן ודרש ממנו לשלם לו סך של 150 ₪ משסרב מ' לשלם לנאשם, איים עליו הנאשם בכך שצעק עליו, קילל אותו ובאחד מהמועדים בעט בסחורה של מ' ואיים עליו באמרו כי "ישבור לו את הרגליים" ויעיף אותו מהשוק, ושאם מ' יחזור עוד פעם הוא "יכסח" אותו. בשל מעשים אלה של הנאשם, נאלץ מ' לעזוב את השוק מבלי למכור את מרכולתו. מאז, בהמשך לאיומיו של הנאשם ובשל פחדו של מ' ממנו, נהג מ' לשלם לנאשם סך של 200 ₪ בכל פעם שהקים דוכן בשוק.
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד סלימאן זידאת (51) תושב נצרת בגין עבירות של סחיטה באיומים.
לפי כתב האישום שהגיש עו״ד יצחק פרץ, הנאשם במסגרת עבודתו בחברה, אשר פעלה בתחומי שוק הפשפשים בחיפה, נהג מידי יום שבת לגבות מהרוכלים בשוק כ-200 ₪ לערך עבור כל דוכן אשר הפעילו. במסגרת פעילות סמויה של המשטרה הגיע שוטר במטרה להקים דוכן למכירת בגדים משומשים. עם הגעתו של השוטר הסמוי אל השוק, פנו אליו רוכלים שאמרו לו כי עליו לפנות אל הנאשם עליו הצביעו, על מנת שזה יורה לו היכן יוכל להציב את הדוכן שלו. בהמשך לכך, ניגש השוטר הסמוי אל הנאשם ואמר לו כי ברצונו לפתוח דוכן. הנאשם הצביע על מיקום בו יוכל למקם את הדוכן ודרש ממנו לשלם 200 ₪ כתנאי להצבת הדוכן בשוק.
השוטר הסמוי סידר את הדוכן והחל להניח את הסחורה, ניגש אליו הנאשם ואיים עליו בכך שנצמד אליו, עשה תנועת אגרוף בידו ואמר: "זה שטח שלי, אל תפתח.... זה שלי. תפתח, אני אשרוף אותך עם הבגדים", ומיד לאחר מכן בעט בסחורה. הנאשם המשיך לאיים על השוטר הסמוי כדי להניעו לשלם לו באומרו: "אל תפתח. אתה מבין? אני אשבור לך את הראש...אל תפתח… תקפל את זה ותלך, סע, קח את זה ותלך הביתה..". בהמשך לכך, שילם השוטר הסמוי לנאשם סכום של 200 ₪ במזומן.
החל מחודש ספטמבר 2021 ועד ראשית שנת 2023, הקים מ', קטין, דוכן בשוק לממכר בגדים משומשים. הנאשם הורה לו היכן למקם את הדוכן ודרש ממנו לשלם לו סך של 150 ₪ משסרב מ' לשלם לנאשם, איים עליו הנאשם בכך שצעק עליו, קילל אותו ובאחד מהמועדים בעט בסחורה של מ' ואיים עליו באמרו כי "ישבור לו את הרגליים" ויעיף אותו מהשוק, ושאם מ' יחזור עוד פעם הוא "יכסח" אותו. בשל מעשים אלה של הנאשם, נאלץ מ' לעזוב את השוק מבלי למכור את מרכולתו. מאז, בהמשך לאיומיו של הנאשם ובשל פחדו של מ' ממנו, נהג מ' לשלם לנאשם סך של 200 ₪ בכל פעם שהקים דוכן בשוק.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ג'אבר אבו כף (31) וזיאד אבו כף (21) מאום בטין לאחר שסחטו באיומים קבלנים בפרויקט לבניית כביש גישה לקרית המודיעין של צה"ל בדרום.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד רותם חזן – גרימברג, עולה כי חברת נתיבי ישראל החלה לפעול להרחבת כביש 60 ובניית מחלף, לשם חיבור הכביש לקריית המודיעין של צה"ל, שעתידה להיבנות באזור. לצורך הפרויקט, הוקם בשטח אתר עבודות בו עבדו קבלנים שונים ומפעילי ציוד מכאני הנדסי. לפני כשבועיים פנה ג'אבר אל מנהל העבודה באתר וביקש ממנו להעביר את השמירה לידיו, כאשר נענה כי כבר יש שומר, איים ג'אבר וטען: "אתה עובד באדמה שלי, אם לא תיתן לי שמירה אתה לא תעבוד" ועזב את האתר. למחרת הגיע ג'אבר למקום בשנית וציין בפני מנהל העבודה: "תגיד לבעל הבית שלך שאם הוא לא ייתן לי את השמירה אני עוצר לכם את העבודה". יום אחרי, התקשר ג'אבר אל מנהל העבודה ואיים עליו שאם תוך מספר שעות השמירה על האתר לא תועבר אליו הוא יעצור את העבודה. מנהל העבודה עדכן את הקבלן האחראי על הפרויקט שבתגובה השיב לו שיפנה למשטרה, דבר שלא נעשה.
בסמוך לכך התקשר ג'אבר אל הקבלן האחראי והסביר שהוא מתקשר בקשר לשמירה באתר מאחר וכלי הצמ"ה עובדים סמוך לבתיהם. הקבלן הבטיח לחזור אליו בנושא ובתגובה איים ג'אבר כי בתוך מספר שעות יעצור את העבודה באתר. ואכן כעבור מספר שעות יצר ג'אבר קשר עם מנהל העבודה, ושאל אותו אם הוציא את הטרקטורים מהאתר, בשל חששו של מנהל העבודה הוא הורה לעובדים להפסיק את עבדותם באותו היום. יום למחרת שוב יצר ג'אבר קשר עם מנהל העבודה בנוגע לשמירה, ואף איים עליו כי אם יפנה למשטרה הם יפגעו בו. בתגובה אמר מנהל העבודה למנהל הפרויקט כי הוא אינו חוזר לשטח העבודה עד שהצדדים מגיעים להסדר.
יום למחרת האירוע הגיע זיאד לשטח, רכוב על אופנוע, והורה למפעלי הצמ"ה להפסיק את העבודה ושיצאו מהשטח ובהמשך עזב את מקום. בתגובה הזמין מנהל הפרויקט משטרה למקום (המשטרה איתרה את האופנוע אך מנהל העבודה לא היה מוכן להצביע על זיאד). סמוך לכך חזר זיאד לשטח איים על מנהל הפרויקט ודרש לעזוב את השטח, בטענה שזה אדמות שלהם ולא מעניין אותו נתיבי ישראל ואף אחד. בתגובה ציין מנהל הפרויקט כי אין בכוונתו להוציא את כלי הצמ"ה ושהעבודות ימשכו.
בהמשך לכך, נפגש מנהל העבודה עם ג'אבר ואדם נוסף ודרש ממנו שיחדול מלאיים או מלשלוח אחרים שיאיימו עליו או על מי מעובדיו והודיע לו כי ככל שיש לג'אבר או למי מטעמו דרישות ביחס לשטח העבודה, עליו לפנות לנתיבי ישראל, והשלושה נפרדו.
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ג'אבר אבו כף (31) וזיאד אבו כף (21) מאום בטין לאחר שסחטו באיומים קבלנים בפרויקט לבניית כביש גישה לקרית המודיעין של צה"ל בדרום.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד רותם חזן – גרימברג, עולה כי חברת נתיבי ישראל החלה לפעול להרחבת כביש 60 ובניית מחלף, לשם חיבור הכביש לקריית המודיעין של צה"ל, שעתידה להיבנות באזור. לצורך הפרויקט, הוקם בשטח אתר עבודות בו עבדו קבלנים שונים ומפעילי ציוד מכאני הנדסי. לפני כשבועיים פנה ג'אבר אל מנהל העבודה באתר וביקש ממנו להעביר את השמירה לידיו, כאשר נענה כי כבר יש שומר, איים ג'אבר וטען: "אתה עובד באדמה שלי, אם לא תיתן לי שמירה אתה לא תעבוד" ועזב את האתר. למחרת הגיע ג'אבר למקום בשנית וציין בפני מנהל העבודה: "תגיד לבעל הבית שלך שאם הוא לא ייתן לי את השמירה אני עוצר לכם את העבודה". יום אחרי, התקשר ג'אבר אל מנהל העבודה ואיים עליו שאם תוך מספר שעות השמירה על האתר לא תועבר אליו הוא יעצור את העבודה. מנהל העבודה עדכן את הקבלן האחראי על הפרויקט שבתגובה השיב לו שיפנה למשטרה, דבר שלא נעשה.
בסמוך לכך התקשר ג'אבר אל הקבלן האחראי והסביר שהוא מתקשר בקשר לשמירה באתר מאחר וכלי הצמ"ה עובדים סמוך לבתיהם. הקבלן הבטיח לחזור אליו בנושא ובתגובה איים ג'אבר כי בתוך מספר שעות יעצור את העבודה באתר. ואכן כעבור מספר שעות יצר ג'אבר קשר עם מנהל העבודה, ושאל אותו אם הוציא את הטרקטורים מהאתר, בשל חששו של מנהל העבודה הוא הורה לעובדים להפסיק את עבדותם באותו היום. יום למחרת שוב יצר ג'אבר קשר עם מנהל העבודה בנוגע לשמירה, ואף איים עליו כי אם יפנה למשטרה הם יפגעו בו. בתגובה אמר מנהל העבודה למנהל הפרויקט כי הוא אינו חוזר לשטח העבודה עד שהצדדים מגיעים להסדר.
יום למחרת האירוע הגיע זיאד לשטח, רכוב על אופנוע, והורה למפעלי הצמ"ה להפסיק את העבודה ושיצאו מהשטח ובהמשך עזב את מקום. בתגובה הזמין מנהל הפרויקט משטרה למקום (המשטרה איתרה את האופנוע אך מנהל העבודה לא היה מוכן להצביע על זיאד). סמוך לכך חזר זיאד לשטח איים על מנהל הפרויקט ודרש לעזוב את השטח, בטענה שזה אדמות שלהם ולא מעניין אותו נתיבי ישראל ואף אחד. בתגובה ציין מנהל הפרויקט כי אין בכוונתו להוציא את כלי הצמ"ה ושהעבודות ימשכו.
בהמשך לכך, נפגש מנהל העבודה עם ג'אבר ואדם נוסף ודרש ממנו שיחדול מלאיים או מלשלוח אחרים שיאיימו עליו או על מי מעובדיו והודיע לו כי ככל שיש לג'אבר או למי מטעמו דרישות ביחס לשטח העבודה, עליו לפנות לנתיבי ישראל, והשלושה נפרדו.
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:
סגן רה״מ ושר המשפטים יריב לוין, פרסם היום להערות הציבור את טיוטת תקנות החברות (הוראות לעניין תביעה נגזרת והגנה נגזרת), התשפ"ג-2023. טיוטת התקנות גובשה במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד מאיר לוין.
תביעה נגזרת היא תביעה בשם החברה, המוגשת ככלל בידי בעל מניות בה, במצבים בהם הנהלת החברה נמנעת ממיצוי זכות התביעה של החברה, לעיתים נוכח קיומו של ניגוד עניינים. למשל – כאשר הנתבע הפוטנציאלי הוא בעל שליטה או שנתבעים דירקטורים בחברה בהווה או בעבר.
הגשת התביעה בידי בעל מניה, כאשר עילת התביעה שייכת לחברה, מעוררת אתגרים ובעיות נציג מורכבות, שטיוטת התקנות מבקשת, בין השאר, להעניק לבתי המשפט כלים משופרים להתמודד איתם.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין: ״משרד המשפטים בראשותי ימשיך לפעול ולקדם מהלכים לטובת הציבור של הקלה ברגולציה ופישוט תהליכים, על מנת להקל ולקדם את הפעילות העסקית במשק. אני מודה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה (כלכלי) מאיר לוין על העבודה החשובה בגיבוש התקנות״.
מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי): ״בשל החשיבות הרבה של כלי התביעה הנגזרת להגינות וליעילות של שוק ההון, מתפרסמת היום להערות הציבור טיוטת תקנות שנועדה להסדיר את סדרי הדיון בהליכים אלה. טיוטת התקנות מבקשת להעניק לבית המשפט כלים לבירור מעמיק של תביעות טובות ולאפשר פיקוח מספק על הקמת ועדת התביעות המיוחדת בידי החברה, במקרים בהם היא מוקמת. כאשר התביעות אינן מבוססות, טיוטת התקנות מבקשת לספק לבית המשפט כלים לסילוק התביעה על הסף כדי לחסוך במשאבי הצדדים ובזמן שיפוטי יקר".
כלי התביעה הנגזרת מוסדר בחוק החברות, וטרם הותקנו תקנות לגבי סדרי הדין הנוהגים במסגרתה. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בכמות ובהיקף של התביעות הנגזרות, כך, בעשור האחרון חלה עליה של כ-350% במספר התביעות הנגזרות הממוצע בשנה ביחס לחמש השנים שקדמו לו. בהתאם, גבר הצורך להסדיר בתקנות את סדרי הדיון בהליכים אלה, וכן לתת מענה לאתגרים שהתפתחו בשוק זה.
טיוטת התקנות כוללת הוראות לעניין סדרי דין, ובכלל זה מועדים להגשת כתבי בית דין והיקפם; כללים לעניין שכר טרחה וגמול לתובע הנגזר; כלליים ייחודיים לעניין הגנה נגזרת; הקמה של פנקס תביעות נגזרות ליצירת פומביות ומסד נתונים מסודר; וכן עיגון מנגנון של דיון מקדמי בטענות סף, במטרה לעודד את בתי המשפט לסלק בקלות יחסית תביעות שאין הצדקה לנהל.
לצד זאת, כוללת הטיוטה הסדרים שנועדו לתת לבית המשפט כלים להתמודד עם המגמה המתפתחת של הקמת ועדות התביעות המיוחדות, והן כוללות הסדרה לתנאים, בהתקיימם בית המשפט יאשר עיכוב הליכים לצורך קיום הבירור העיקרי של התביעה בידי מוסדות החברה – הוועדה הממליצה לדירקטוריון.
כמו כן, הטיוטה מבקשת להסדיר מודל חדשני לפיו בית המשפט יוכל למנות מומחה שישמש מעין 'זרוע ארוכה' שלו, וזאת לצד הוועדה או במקומה, כדי לספק לבית המשפט תשתית טובה ואובייקטיבית ככל הניתן להכרעה בהליך.
טיוטת התקנות מתפרסמת להערות ציבור לתקופה של 45 ימים. זאת על מנת לקיים התייעצות משמעותית עם גורמים בשוק ההון, באקדמיה ועם הנהלת בתי המשפט לשם גיבוש תקנות סופיות שיובאו לאישור.
קישור לטיוטה: https://bit.ly/3DSE17F
סגן רה״מ ושר המשפטים יריב לוין, פרסם היום להערות הציבור את טיוטת תקנות החברות (הוראות לעניין תביעה נגזרת והגנה נגזרת), התשפ"ג-2023. טיוטת התקנות גובשה במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד מאיר לוין.
תביעה נגזרת היא תביעה בשם החברה, המוגשת ככלל בידי בעל מניות בה, במצבים בהם הנהלת החברה נמנעת ממיצוי זכות התביעה של החברה, לעיתים נוכח קיומו של ניגוד עניינים. למשל – כאשר הנתבע הפוטנציאלי הוא בעל שליטה או שנתבעים דירקטורים בחברה בהווה או בעבר.
הגשת התביעה בידי בעל מניה, כאשר עילת התביעה שייכת לחברה, מעוררת אתגרים ובעיות נציג מורכבות, שטיוטת התקנות מבקשת, בין השאר, להעניק לבתי המשפט כלים משופרים להתמודד איתם.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין: ״משרד המשפטים בראשותי ימשיך לפעול ולקדם מהלכים לטובת הציבור של הקלה ברגולציה ופישוט תהליכים, על מנת להקל ולקדם את הפעילות העסקית במשק. אני מודה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה (כלכלי) מאיר לוין על העבודה החשובה בגיבוש התקנות״.
מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי): ״בשל החשיבות הרבה של כלי התביעה הנגזרת להגינות וליעילות של שוק ההון, מתפרסמת היום להערות הציבור טיוטת תקנות שנועדה להסדיר את סדרי הדיון בהליכים אלה. טיוטת התקנות מבקשת להעניק לבית המשפט כלים לבירור מעמיק של תביעות טובות ולאפשר פיקוח מספק על הקמת ועדת התביעות המיוחדת בידי החברה, במקרים בהם היא מוקמת. כאשר התביעות אינן מבוססות, טיוטת התקנות מבקשת לספק לבית המשפט כלים לסילוק התביעה על הסף כדי לחסוך במשאבי הצדדים ובזמן שיפוטי יקר".
כלי התביעה הנגזרת מוסדר בחוק החברות, וטרם הותקנו תקנות לגבי סדרי הדין הנוהגים במסגרתה. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בכמות ובהיקף של התביעות הנגזרות, כך, בעשור האחרון חלה עליה של כ-350% במספר התביעות הנגזרות הממוצע בשנה ביחס לחמש השנים שקדמו לו. בהתאם, גבר הצורך להסדיר בתקנות את סדרי הדיון בהליכים אלה, וכן לתת מענה לאתגרים שהתפתחו בשוק זה.
טיוטת התקנות כוללת הוראות לעניין סדרי דין, ובכלל זה מועדים להגשת כתבי בית דין והיקפם; כללים לעניין שכר טרחה וגמול לתובע הנגזר; כלליים ייחודיים לעניין הגנה נגזרת; הקמה של פנקס תביעות נגזרות ליצירת פומביות ומסד נתונים מסודר; וכן עיגון מנגנון של דיון מקדמי בטענות סף, במטרה לעודד את בתי המשפט לסלק בקלות יחסית תביעות שאין הצדקה לנהל.
לצד זאת, כוללת הטיוטה הסדרים שנועדו לתת לבית המשפט כלים להתמודד עם המגמה המתפתחת של הקמת ועדות התביעות המיוחדות, והן כוללות הסדרה לתנאים, בהתקיימם בית המשפט יאשר עיכוב הליכים לצורך קיום הבירור העיקרי של התביעה בידי מוסדות החברה – הוועדה הממליצה לדירקטוריון.
כמו כן, הטיוטה מבקשת להסדיר מודל חדשני לפיו בית המשפט יוכל למנות מומחה שישמש מעין 'זרוע ארוכה' שלו, וזאת לצד הוועדה או במקומה, כדי לספק לבית המשפט תשתית טובה ואובייקטיבית ככל הניתן להכרעה בהליך.
טיוטת התקנות מתפרסמת להערות ציבור לתקופה של 45 ימים. זאת על מנת לקיים התייעצות משמעותית עם גורמים בשוק ההון, באקדמיה ועם הנהלת בתי המשפט לשם גיבוש תקנות סופיות שיובאו לאישור.
קישור לטיוטה: https://bit.ly/3DSE17F
www.tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - טיוטת תקנות החברות (הוראות לעניין תביעה נגזרת והגנה נגזרת), התשפ"ג-2023
<p>טיוטת התקנות נועדה להסדיר את סדרי הדין בתביעות נגזרות. כך, מוסדר אופן הגשת<strong> </strong>בקשה לאישור תביעה נגזרת והתשובה לה; אופן ההגשה של בקשה לגילוי מסמכים; הסדרה של מצב בו מוגשות מספר בקשות דומות; אפשרות לקיים דיון מקדמי לצורך סילוק התביעה על הסף…
דו"ח הסיוע המשפטי במשרד המשפטים
ייצוג בהליכי אשפוז בכפייה: תמונת מצב
במהלך השנה החולפת נפתחו בסיוע המשפטי כ-7,000, תיקי אשפוז בכפיה והתקיימו למעלה מ-13,000 הליכים בעניינם; 64% מהתיקים בהם הגיש הסיוע המשפטי ערעור על ההחלטה לאשפז אדם בכפייה הסתיימו בהפעלת ביקורת שיפוטית ביחס לדיוני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית או בהסתייגות מוסכמת מהחלטתה, לרבות שחרור האדם מהאשפוז הכפוי
שלום רב,
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מפרסם היום (שני( את דו"ח מערך הייצוג המשפטי בהליכי אשפוז בכפייה בישראל, כמי שמייצג למעלה מ-90% ממי שאושפזו בכפייה בהליך אזרחי בכלל המחלקות הפסיכיאטריות הסגורות ברחבי הארץ ובכלל הערכאות השיפוטיות. על פי נתוני משרד הבריאות, מידי שנה מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים כ-23 אלף בני אדם בממוצע, אם בהסכמה ואם במסגרת הליכי אשפוז כפוי.
דין וחשבון זה המתפרסם לראשונה, כולל ניתוח ראשון מסוגו ביחס להשפעה המכרעת של ייצוג המאושפזים בכפיה על ההחלטות בעניינם, ומצביע על מקומות רבים בהם נרשם צמצום משמעותי בפגיעה בזכויות האוכלוסייה המיוצגת על ידי הסיוע המשפטי בהליכי האשפוז בכפייה, שעלו בעקבות התערבות הסיוע המשפטי ובתי המשפט. עורכי הדין מטעם הסיוע המשפטי מתמחים בתחום ייצוג זה ומגינים על זכויותיהם של מי שאושפזו בכפייה בפני הערכאות השונות – בוועדות הפסיכיאטריות המחוזית, בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון. ככלל, הסיוע המשפטי מייצג בפועל כל אדם המאושפז בכפייה המתנגד לאשפוזו ומעוניין בייצוג. עורכי הדין מהסיוע המשפטי פוגשים את הלקוחות במחלקות הסגורות באשפוז, לומדים את חוות הדעת הפסיכיאטריות, בודקים האם מתקיימות עילות משפטיות לאשפוז כפוי והאם קיימות חלופות טיפוליות כגון טיפול מרפאתי בקהילה, שפגיעתו פחות קשה.
להלן מספר נתונים מרכזיים מהדו"ח:
תיקי אשפוז בכפיה: מהדו"ח עולה כי בשנת 2022 נפתחו 6,988 תיקי אשפוז כפוי בסיוע המשפטי במשרד המשפטים (כולל ערעורים) והתקיימו למעלה מ-13,000 הליכים בעניינם, למעלה מפי 3 ממספר התיקים שנפתחו בשנת 2007 (2,093 תיקים), השנה הראשונה בה הוחל התיקון לחוק טיפול בחולי נפש שהוביל להקמת מערך הייצוג. התיקים נפתחו לפי הפילוח הבא:
מחוז תל אביב -2,769 תיקים (43% מכלל התיקים)
מחוז חיפה – 1,983 תיקים (30%)
מחוז דרום – 710 תיקים (11%)
מחוז ירושלים – 562 תיקים (9%)
מחוז מרכז -461 תיקים (7%)
ערעורים על החלטות ועדות פסיכיאטריות לאשפז בכפייה: בשנת 2022 נוהלו מטעם הסיוע המשפטי 295 הליכי ערעור לבתי המשפט המחוזיים על החלטות ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לאשפוז אדם בכפייה. יש לציין בהקשר זה כי במקרים רבים בהם התערב הסיוע המשפטי בעניינו של אדם שוועדה פסיכיאטרית החליטה לאשפזו בכפייה הערעור התייתר בשל הסכמת הצדדים על שחרור מאושפזים. מתוך 295 הערעורים שהוגשו, בשני שליש מהם (189, 64.07% מהערעורים) הסתיים הליך הערעור בהפעלת ביקורת שיפוטית ביחס לדיוני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית או בהסתייגות מוסכמת מהחלטתה:
72 ערעורים (24.41%) הובילו לשחרור המאושפז לאלתר
67 ערעורים (22.71%) הובילו לקביעת דיונים חוזרים בוועדה, שבחלק ניכר מהם שוחרר המאושפז
37 ערעורים (12.54%) הסתיימו בקיצור ההוראות החוקיות לאשפוז בכפיה או טיפול רפואי כפוי
13 ערעורים (4.41%) הובילו להחלפת הוראת אשפוז לחלופה פוגענית פחות (אשפוז יום, טיפול מרפאתי כפוי או חופשה)
ערעורים לבית המשפט העליון: במהלך השנה החולפת נוהלו 7 הליכי ערעור בפני בית המשפט העליון, ארבעה מהם הוגשו בגין החלטה להאריך הוראת אשפוז בכפייה לאדם, ובהם שוחררו המאושפזים טרם מועד הדיון. אחד הערעורים עסק בעניינו של אדם אוטיסט שאושפז בכפייה, ובעניינו הדגיש השופט עוזי פוגלמן כי אוטיזם אינו מחלת נפש לעניין תנאי החוק (חוק טיפול בחולי נפש).
הגשת תביעות נזיקיות בעקבות נזקים שנגרמו באשפוז כפוי: במהלך שנת 2022 הרחיב מערך הייצוג את היקף התביעות הנזיקיות המוגשות במינוי מטעם הסיוע המשפטי בגין נזקים שנגרמו למי שאושפזו בכפייה. תביעות אלו התמקדו באשפוזים שבוצעו שלא כדין וכן בפגיעות פיזיות או נפשיות שנגרמו למי שאושפזו כתוצאה מאשפוזם. מרבית ההליכים בהם ניתן ייצוג משפטי לתביעה נזיקית הסתיימו בפשרה כספית לטובת התובע.
להלן מספר דוגמאות מהשנה החולפת:
אשפוז לא מוצדק של אדם שהוביל לטיפול שגוי בקהילה למשך 18 שנה: בתיק שהתנהל במחוז צפון נטענו מספר טענות הנוגעות לאשפוז לא מוצדק של אדם בשנת 1992, שהוביל למתן טיפול רפואי שגוי בקהילה עד שנת 2010. טיפול זה פגע בתפקודו במשך שנים רבות ומנע ממנו לנהל אורח חיים תקין. בתיק זה הושגה פשרה כספית לטובת הלקוח בגובה מאות אלפי שקלים
ייצוג בהליכי אשפוז בכפייה: תמונת מצב
במהלך השנה החולפת נפתחו בסיוע המשפטי כ-7,000, תיקי אשפוז בכפיה והתקיימו למעלה מ-13,000 הליכים בעניינם; 64% מהתיקים בהם הגיש הסיוע המשפטי ערעור על ההחלטה לאשפז אדם בכפייה הסתיימו בהפעלת ביקורת שיפוטית ביחס לדיוני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית או בהסתייגות מוסכמת מהחלטתה, לרבות שחרור האדם מהאשפוז הכפוי
שלום רב,
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מפרסם היום (שני( את דו"ח מערך הייצוג המשפטי בהליכי אשפוז בכפייה בישראל, כמי שמייצג למעלה מ-90% ממי שאושפזו בכפייה בהליך אזרחי בכלל המחלקות הפסיכיאטריות הסגורות ברחבי הארץ ובכלל הערכאות השיפוטיות. על פי נתוני משרד הבריאות, מידי שנה מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים כ-23 אלף בני אדם בממוצע, אם בהסכמה ואם במסגרת הליכי אשפוז כפוי.
דין וחשבון זה המתפרסם לראשונה, כולל ניתוח ראשון מסוגו ביחס להשפעה המכרעת של ייצוג המאושפזים בכפיה על ההחלטות בעניינם, ומצביע על מקומות רבים בהם נרשם צמצום משמעותי בפגיעה בזכויות האוכלוסייה המיוצגת על ידי הסיוע המשפטי בהליכי האשפוז בכפייה, שעלו בעקבות התערבות הסיוע המשפטי ובתי המשפט. עורכי הדין מטעם הסיוע המשפטי מתמחים בתחום ייצוג זה ומגינים על זכויותיהם של מי שאושפזו בכפייה בפני הערכאות השונות – בוועדות הפסיכיאטריות המחוזית, בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון. ככלל, הסיוע המשפטי מייצג בפועל כל אדם המאושפז בכפייה המתנגד לאשפוזו ומעוניין בייצוג. עורכי הדין מהסיוע המשפטי פוגשים את הלקוחות במחלקות הסגורות באשפוז, לומדים את חוות הדעת הפסיכיאטריות, בודקים האם מתקיימות עילות משפטיות לאשפוז כפוי והאם קיימות חלופות טיפוליות כגון טיפול מרפאתי בקהילה, שפגיעתו פחות קשה.
להלן מספר נתונים מרכזיים מהדו"ח:
תיקי אשפוז בכפיה: מהדו"ח עולה כי בשנת 2022 נפתחו 6,988 תיקי אשפוז כפוי בסיוע המשפטי במשרד המשפטים (כולל ערעורים) והתקיימו למעלה מ-13,000 הליכים בעניינם, למעלה מפי 3 ממספר התיקים שנפתחו בשנת 2007 (2,093 תיקים), השנה הראשונה בה הוחל התיקון לחוק טיפול בחולי נפש שהוביל להקמת מערך הייצוג. התיקים נפתחו לפי הפילוח הבא:
מחוז תל אביב -2,769 תיקים (43% מכלל התיקים)
מחוז חיפה – 1,983 תיקים (30%)
מחוז דרום – 710 תיקים (11%)
מחוז ירושלים – 562 תיקים (9%)
מחוז מרכז -461 תיקים (7%)
ערעורים על החלטות ועדות פסיכיאטריות לאשפז בכפייה: בשנת 2022 נוהלו מטעם הסיוע המשפטי 295 הליכי ערעור לבתי המשפט המחוזיים על החלטות ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לאשפוז אדם בכפייה. יש לציין בהקשר זה כי במקרים רבים בהם התערב הסיוע המשפטי בעניינו של אדם שוועדה פסיכיאטרית החליטה לאשפזו בכפייה הערעור התייתר בשל הסכמת הצדדים על שחרור מאושפזים. מתוך 295 הערעורים שהוגשו, בשני שליש מהם (189, 64.07% מהערעורים) הסתיים הליך הערעור בהפעלת ביקורת שיפוטית ביחס לדיוני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית או בהסתייגות מוסכמת מהחלטתה:
72 ערעורים (24.41%) הובילו לשחרור המאושפז לאלתר
67 ערעורים (22.71%) הובילו לקביעת דיונים חוזרים בוועדה, שבחלק ניכר מהם שוחרר המאושפז
37 ערעורים (12.54%) הסתיימו בקיצור ההוראות החוקיות לאשפוז בכפיה או טיפול רפואי כפוי
13 ערעורים (4.41%) הובילו להחלפת הוראת אשפוז לחלופה פוגענית פחות (אשפוז יום, טיפול מרפאתי כפוי או חופשה)
ערעורים לבית המשפט העליון: במהלך השנה החולפת נוהלו 7 הליכי ערעור בפני בית המשפט העליון, ארבעה מהם הוגשו בגין החלטה להאריך הוראת אשפוז בכפייה לאדם, ובהם שוחררו המאושפזים טרם מועד הדיון. אחד הערעורים עסק בעניינו של אדם אוטיסט שאושפז בכפייה, ובעניינו הדגיש השופט עוזי פוגלמן כי אוטיזם אינו מחלת נפש לעניין תנאי החוק (חוק טיפול בחולי נפש).
הגשת תביעות נזיקיות בעקבות נזקים שנגרמו באשפוז כפוי: במהלך שנת 2022 הרחיב מערך הייצוג את היקף התביעות הנזיקיות המוגשות במינוי מטעם הסיוע המשפטי בגין נזקים שנגרמו למי שאושפזו בכפייה. תביעות אלו התמקדו באשפוזים שבוצעו שלא כדין וכן בפגיעות פיזיות או נפשיות שנגרמו למי שאושפזו כתוצאה מאשפוזם. מרבית ההליכים בהם ניתן ייצוג משפטי לתביעה נזיקית הסתיימו בפשרה כספית לטובת התובע.
להלן מספר דוגמאות מהשנה החולפת:
אשפוז לא מוצדק של אדם שהוביל לטיפול שגוי בקהילה למשך 18 שנה: בתיק שהתנהל במחוז צפון נטענו מספר טענות הנוגעות לאשפוז לא מוצדק של אדם בשנת 1992, שהוביל למתן טיפול רפואי שגוי בקהילה עד שנת 2010. טיפול זה פגע בתפקודו במשך שנים רבות ומנע ממנו לנהל אורח חיים תקין. בתיק זה הושגה פשרה כספית לטובת הלקוח בגובה מאות אלפי שקלים
אלימות פיזית ומילולית קשה כנגד אדם שהתבקש להיבדק באופן בלתי ראוי: בתיק שהתנהל במחוז בחיפה הוגשה תביעה נזיקית בשל הוראת בדיקה לא חוקית. אשפוזו הכפוי של התובע בעניין זה נסמך על "סירובו" להיבדק, כשבפועל ביקש שהבדיקה תיעשה בצורה ראויה (הוא התבקש להיבדק על ידי עובדת הסוציאלית מלווה בשני מאבטחים, בעודו עומד בפרוזדור מדרגות בניין מגוריו). התובע נשלף מדירתו על ידי הצוות המאשפז שנקט נגדו באלימות פיזית ומילולית קשה, גרר אותו מדירתו לעבר הרכב והשפיל אותו לעיני רבים. בעניין זה בית המשפט הזכיר כי יש לעמוד על קיום הוראות החוק באופן דווקני, מקל וחומר כאשר עסקינן בהוראה שתוצאתה היא פגיעה בחירותו של אדם ושלילת חרותו. כמו כן, ביהמ"ש חייב את הנתבעים בפיצוי בגין האשפוז הכפוי על סך של 20,000 ש"ח.
תביעות שהוגשו בשם מטופלות בבית החולים הפסיכיאטרי 'איתנים' - מספר נשים שאושפזו במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "איתנים" הגישו תלונות למשטרת ישראל על התעללות שיטתית מצד הצוות במחלקה וחלקן הגישו תביעה נזיקית באמצעות מערך הייצוג של הסיוע המשפטי בשל פגיעה בזכויותיהם במהלך האשפוז. בין השאר, בפרשיה זו שנחשפה בתאגיד 'כאן', נחשפו קשירות ובידודים ללא הצדקה מספקת ובניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, השפלות של מאושפזות לרבות הפשטתן שלא לצורך, תנאים ירודים במחלקה וכן אשפוזים לא חוקיים. בהמשך לכך שר הבריאות הורה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית ומערך הייצוג של הסיוע המשפטי השמיע את עמדת התובעות בפני הוועדה.
קידום מדיניות ציבורית – תיקון מס' 12 לחוק טיפול בחולי נפש: במהלך השנה החולפת נציגי הסיוע המשפטי בראשות מנהל תחום אשפוז כפוי, עו"ד דניאל רז, פעלו לקידום התיקון בחוק טיפול בחולי נפש, שלראשונה הגדיר אחראי על בירור תלונות ציבור על התנהגות חברי ועדות פסיכיאטריות, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכי אשפוז כפוי. בנוסף, הוגדרו סייגים למינוי חברי וועדה לרבות אורך כהונה ולעניין ניגוד עניינים של חברי ועדה.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "הסיוע המשפטי במשרד המשפטים פועל מידי יום למימוש זכויותיהם של אוכלוסיות רבות ומגוונות. אשפוזו של אדם בבית חולים או מחלקה פסיכיאטרית ושלילת חירותו הוא אחד מהאתגרים הקשים עימם מתמודדים עורכי הדין של סיוע המשפטי, העושים לילות כימים כדי להגן על זכויותיו של מי שנשלח לאשפוז בכפיה ולממש את זכותו להשמיע את קולו בפני הערכאות השונות, תוך התמודדות עם סוגיות ודילמות מורכבות הנוגעות לאשפוז הכפוי ולצורך בו".
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עורכת דין נוחי פוליטיס: "אשפוז כפוי הוא לעיתים צעד חשוב ואף הכרחי להגנה על האדם ועל סביבתו, אך זהו צעד קשה ופוגעני, ואנו פועלים כדי להבטיח שיבוצע רק במקרים המתאימים, לאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות האחרות. מערך ייצוג אנשים באשפוז כפוי בסיוע המשפטי הוביל לשינוי משמעותי ולמהפך של ממש במימוש זכויות המאושפזים, כאשר בעבר חלק גדול מהאנשים המאושפזים בכפיה כלל לא היו מיוצגים בוועדות הפסיכיאטריות ובערכאות השיפוטיות, והיום כ-90% מהם זוכים לקבל ייצוג מקצועי ונחוש מטעם הסיוע המשפטי"
ממונה ארצי תחום אשפוז כפוי בסיוע המשפטי, עו"ד דניאל רז: "הנתונים שעולים מהדו"ח ממחישים את חשיבותו של הייצוג המקצועי בתחום אשפוז כפוי מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. מדובר במערך ייצוג מקצועי ואיכותי שמביא לתוצאות חשובות ותורם להתמקצעות בתחום כה רגיש של שלילת חירותו של אדם. בטרם החל הייצוג המשפטי של הסיוע המשפטי, לא היו בארץ כמעט עורכי דין שהתמקצעו בתחום למעט עורכי דין בודדים שעשו זאת במסירות ובהתנדבות, במספר מועט של תיקים. עם כניסתו של הסיוע המשפטי לתמונה, כל אדם שמאושפז בכפייה מקבל היום ייצוג משפטי חינם מקצועי ואיכותי, כאשר כל עורך דין המייצג מטעמנו מקבל הכשרה מתאימה".
מצ"ב הדו"ח המלא, לעיונכם.
שאלות ותשובות בתחום אשפוז בכפיה:
שאלה: מתי מותר לאשפז בן אדם בכפייה?
תשובה: חוק טיפול בחולי נפש קובע כי הגורמים הרשאים להורות על אשפוז כפוי אזרחי הם פסיכיאטר מחוזי, וועדה פסיכיאטרית מחוזית ובמקרים חריגים יותר מנהל בית חולים. ניתן לאשפז אדם בכפייה ונקבע כי מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
(1) האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר השיפוט שלו פגום במידה ניכרת;
(2) האדם עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מידי;
(3) קיים קשר סיבתי בין מחלתו לפגיעה בכושר השיפוט ולמסוכנות הנשקפת ממנו במידה ומדובר באשפוז מידי: במקרה שבו יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה, או שהוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין או שהוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש קיימת אפשרות לאשפוז לא מידי.
תביעות שהוגשו בשם מטופלות בבית החולים הפסיכיאטרי 'איתנים' - מספר נשים שאושפזו במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "איתנים" הגישו תלונות למשטרת ישראל על התעללות שיטתית מצד הצוות במחלקה וחלקן הגישו תביעה נזיקית באמצעות מערך הייצוג של הסיוע המשפטי בשל פגיעה בזכויותיהם במהלך האשפוז. בין השאר, בפרשיה זו שנחשפה בתאגיד 'כאן', נחשפו קשירות ובידודים ללא הצדקה מספקת ובניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, השפלות של מאושפזות לרבות הפשטתן שלא לצורך, תנאים ירודים במחלקה וכן אשפוזים לא חוקיים. בהמשך לכך שר הבריאות הורה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית ומערך הייצוג של הסיוע המשפטי השמיע את עמדת התובעות בפני הוועדה.
קידום מדיניות ציבורית – תיקון מס' 12 לחוק טיפול בחולי נפש: במהלך השנה החולפת נציגי הסיוע המשפטי בראשות מנהל תחום אשפוז כפוי, עו"ד דניאל רז, פעלו לקידום התיקון בחוק טיפול בחולי נפש, שלראשונה הגדיר אחראי על בירור תלונות ציבור על התנהגות חברי ועדות פסיכיאטריות, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכי אשפוז כפוי. בנוסף, הוגדרו סייגים למינוי חברי וועדה לרבות אורך כהונה ולעניין ניגוד עניינים של חברי ועדה.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "הסיוע המשפטי במשרד המשפטים פועל מידי יום למימוש זכויותיהם של אוכלוסיות רבות ומגוונות. אשפוזו של אדם בבית חולים או מחלקה פסיכיאטרית ושלילת חירותו הוא אחד מהאתגרים הקשים עימם מתמודדים עורכי הדין של סיוע המשפטי, העושים לילות כימים כדי להגן על זכויותיו של מי שנשלח לאשפוז בכפיה ולממש את זכותו להשמיע את קולו בפני הערכאות השונות, תוך התמודדות עם סוגיות ודילמות מורכבות הנוגעות לאשפוז הכפוי ולצורך בו".
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עורכת דין נוחי פוליטיס: "אשפוז כפוי הוא לעיתים צעד חשוב ואף הכרחי להגנה על האדם ועל סביבתו, אך זהו צעד קשה ופוגעני, ואנו פועלים כדי להבטיח שיבוצע רק במקרים המתאימים, לאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות האחרות. מערך ייצוג אנשים באשפוז כפוי בסיוע המשפטי הוביל לשינוי משמעותי ולמהפך של ממש במימוש זכויות המאושפזים, כאשר בעבר חלק גדול מהאנשים המאושפזים בכפיה כלל לא היו מיוצגים בוועדות הפסיכיאטריות ובערכאות השיפוטיות, והיום כ-90% מהם זוכים לקבל ייצוג מקצועי ונחוש מטעם הסיוע המשפטי"
ממונה ארצי תחום אשפוז כפוי בסיוע המשפטי, עו"ד דניאל רז: "הנתונים שעולים מהדו"ח ממחישים את חשיבותו של הייצוג המקצועי בתחום אשפוז כפוי מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. מדובר במערך ייצוג מקצועי ואיכותי שמביא לתוצאות חשובות ותורם להתמקצעות בתחום כה רגיש של שלילת חירותו של אדם. בטרם החל הייצוג המשפטי של הסיוע המשפטי, לא היו בארץ כמעט עורכי דין שהתמקצעו בתחום למעט עורכי דין בודדים שעשו זאת במסירות ובהתנדבות, במספר מועט של תיקים. עם כניסתו של הסיוע המשפטי לתמונה, כל אדם שמאושפז בכפייה מקבל היום ייצוג משפטי חינם מקצועי ואיכותי, כאשר כל עורך דין המייצג מטעמנו מקבל הכשרה מתאימה".
מצ"ב הדו"ח המלא, לעיונכם.
שאלות ותשובות בתחום אשפוז בכפיה:
שאלה: מתי מותר לאשפז בן אדם בכפייה?
תשובה: חוק טיפול בחולי נפש קובע כי הגורמים הרשאים להורות על אשפוז כפוי אזרחי הם פסיכיאטר מחוזי, וועדה פסיכיאטרית מחוזית ובמקרים חריגים יותר מנהל בית חולים. ניתן לאשפז אדם בכפייה ונקבע כי מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
(1) האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר השיפוט שלו פגום במידה ניכרת;
(2) האדם עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מידי;
(3) קיים קשר סיבתי בין מחלתו לפגיעה בכושר השיפוט ולמסוכנות הנשקפת ממנו במידה ומדובר באשפוז מידי: במקרה שבו יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה, או שהוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין או שהוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש קיימת אפשרות לאשפוז לא מידי.
שאלה: לכמה זמן ניתן לאשפז בן אדם בכפייה?
תשובה: פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות על אשפוז בכפייה למשך 7 ימים. בתום שבעת הימים הראשונים, ורק לאור בקשה מנומקת מאת מנהל רפואי בבית-החולים, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להאריך את הוראת האשפוז לשבעה ימים נוספים. בתום תקופה זו (14 ימים) ובמידה ובית החולים סבור כי יש להמשיך את האשפוז בכפייה, יש להביא את עניינו של האדם לוועדה פסיכיאטרית מחוזית, הרשאית להאריך את האשפוז בכפייה עד לשלושה חודשים.
שאלה: מי רשאי להיות מיוצג מטעם הסיוע המשפטי בהליכי אשפוז בכפיה? האם הייצוג כרוך בתשלום?
תשובה: הסיוע המשפטי מייצג בפועל כל אדם המאושפז בכפייה המתנגד לאשפוזו ומעוניין בייצוג, הייצוג ניתן בחינם וללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד חמו פאיז (29) תושב חיפה מוחמד כליבאת (25) ונדים אבו כליב (18) תושבי בסמת טבעון בגין עבירות נשק, קשירת קשר לפשע, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ועוד.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד יוסי גימפל, קשרו הנאשמים קשר לפגוע באדם שזהותו אינה ידועה למאשימה. בתאריך 23.7.23 הגיעו הנאשמים בשני רכבים כשהם לבושים בבגדים שחורים, לשטח פתוח בכפר בסמת טבעון כשהם נושאים ומובילים, ברכב, רובה סער קלאצ'ניקוב ושתי מחסניות טעונות בעשרות כדורים, ואקדח טעון בשתי מחסניות תואמות. הנאשמים נסעו למיקום מוסתר בין ערמות גרוטאות בשטח, והחנו שם את שני הרכבים. במסגרת הקשר ולשם קידומו, טשטשו הנאשמים, בצוותא חדא, את סימני הזיהוי של אחד מהרכבים, בכך שהחליפו את לוחיות הרישוי שלו בלוחיות רישוי אחרות, ואף יצאו עם אחד מהרכבים כמה פעמים בתוך האיזור. הנאשמים החזיקו ברכב כפפות שחורות, מעילים שחורים, מסכת קורונה בצבע שחור וכן מיכל המכיל בנזין.
בשעות הערב, בצעה המשטרה חסימה יזומה על רכבם של הנאשמים לצורך מעצר נוסעי הרכב. הנאשמים הבחינו בחסימה ובשוטרים המסמנים להם לעצור, אך לא נענו לסימון השוטרים לעצור, והתחילו להימלט תוך פגיעה ברכבי משטרה. בשלב זה, החלו הנאשמים בנסיעה מהירה כאשר מספר ניידות דולקות אחריהם, אך הנאשמים לא עצרו והמשיכו בנסיעה במהירות גבוהה. הנאשמים, המשיכו במנוסתם בנסיעה פראית תוך עקיפת רכבים בפתאומיות מימין ומשמאל, חציית קו הפרדה רצוף, נסיעה נגד כיוון התנועה ונסיעה על מעגל תנועה, תוך סיכון הנהגים המשתמשים בדרך. הנאשמים לא עצרו את הרכב והמשיכו בנסיעה מהירה ופראית עד שירדו לדרך עפר הסמוכה לבסמת טבעון, שם, במהלך הנסיעה, פתח אחד מהנאשמים את דלת הרכב והשליך מהרכב את כלי הנשק והתחמושת. בהמשך לכך, הגיעו הנאשמים לסוף דרך העפר, סטו עם הרכב ועצרו את הרכב. מיד לאחר מכן יצאו הנאשמים מהרכב והחלו במנוסה בשטח המיוער. השוטרים איתרו את הנאשם חמו כשהוא מסתתר בין השיחים. והנאשמים האחרים נעצרו כעבור מספר שעות כשהם מסתתרים בדיר כבשים שנמצא בכפר חילף.
בבקשת המעצר הוסיפה הפרקליטות: "מדובר במעשים אשר בוצעו תוך תכנון מוקדם ובתעוזה רבה, תוך רצון לעשות שימוש בנשק במטרה לפגוע באדם. התנהגותם בעת האירוע ומנוסתם מכוחות המשטרה תוך סיכון של ממש ליתר משתמשי הדרך מעידה כי הם חסרי מורא מפני החוק".
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד חמו פאיז (29) תושב חיפה מוחמד כליבאת (25) ונדים אבו כליב (18) תושבי בסמת טבעון בגין עבירות נשק, קשירת קשר לפשע, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ועוד.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד יוסי גימפל, קשרו הנאשמים קשר לפגוע באדם שזהותו אינה ידועה למאשימה. בתאריך 23.7.23 הגיעו הנאשמים בשני רכבים כשהם לבושים בבגדים שחורים, לשטח פתוח בכפר בסמת טבעון כשהם נושאים ומובילים, ברכב, רובה סער קלאצ'ניקוב ושתי מחסניות טעונות בעשרות כדורים, ואקדח טעון בשתי מחסניות תואמות. הנאשמים נסעו למיקום מוסתר בין ערמות גרוטאות בשטח, והחנו שם את שני הרכבים. במסגרת הקשר ולשם קידומו, טשטשו הנאשמים, בצוותא חדא, את סימני הזיהוי של אחד מהרכבים, בכך שהחליפו את לוחיות הרישוי שלו בלוחיות רישוי אחרות, ואף יצאו עם אחד מהרכבים כמה פעמים בתוך האיזור. הנאשמים החזיקו ברכב כפפות שחורות, מעילים שחורים, מסכת קורונה בצבע שחור וכן מיכל המכיל בנזין.
בשעות הערב, בצעה המשטרה חסימה יזומה על רכבם של הנאשמים לצורך מעצר נוסעי הרכב. הנאשמים הבחינו בחסימה ובשוטרים המסמנים להם לעצור, אך לא נענו לסימון השוטרים לעצור, והתחילו להימלט תוך פגיעה ברכבי משטרה. בשלב זה, החלו הנאשמים בנסיעה מהירה כאשר מספר ניידות דולקות אחריהם, אך הנאשמים לא עצרו והמשיכו בנסיעה במהירות גבוהה. הנאשמים, המשיכו במנוסתם בנסיעה פראית תוך עקיפת רכבים בפתאומיות מימין ומשמאל, חציית קו הפרדה רצוף, נסיעה נגד כיוון התנועה ונסיעה על מעגל תנועה, תוך סיכון הנהגים המשתמשים בדרך. הנאשמים לא עצרו את הרכב והמשיכו בנסיעה מהירה ופראית עד שירדו לדרך עפר הסמוכה לבסמת טבעון, שם, במהלך הנסיעה, פתח אחד מהנאשמים את דלת הרכב והשליך מהרכב את כלי הנשק והתחמושת. בהמשך לכך, הגיעו הנאשמים לסוף דרך העפר, סטו עם הרכב ועצרו את הרכב. מיד לאחר מכן יצאו הנאשמים מהרכב והחלו במנוסה בשטח המיוער. השוטרים איתרו את הנאשם חמו כשהוא מסתתר בין השיחים. והנאשמים האחרים נעצרו כעבור מספר שעות כשהם מסתתרים בדיר כבשים שנמצא בכפר חילף.
בבקשת המעצר הוסיפה הפרקליטות: "מדובר במעשים אשר בוצעו תוך תכנון מוקדם ובתעוזה רבה, תוך רצון לעשות שימוש בנשק במטרה לפגוע באדם. התנהגותם בעת האירוע ומנוסתם מכוחות המשטרה תוך סיכון של ממש ליתר משתמשי הדרך מעידה כי הם חסרי מורא מפני החוק".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אמיר אזברגה (27) מכסייפה, לאחר שהיה מעורב בתאונה שבה נהרג קטין, לא עצר במקום התאונה ולא הזעיק עזרה לקטין.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אורלי פיתוסי עולה כי במהלך 20.12.22 בשעות אחה"צ המאוחרות, עצר אזברגה עם רכבו ברמזור אדום, בצומת הסמוכה לכניסה לאזור התעשייה בערד. באותה העת התקרב למקום קטין כבן 9 רכוב על קורקינט. עת הרמזור התחלף לירוק, החל אזברגה בנסיעה ובעודו נכנס לצומת פגע עם רכבו בקטין על הקורקינט. כתוצאה מכך הקטין הועף אל מכסה המנוע של הרכב, משם לשמשה הקדמית של הרכב, ולאחר מכן נהדף קדימה ונפל על הכביש. כתוצאה מהתאונה לקטין נגרמו חבלות קשות, והוא פונה תוך כדי החייאה לבית-החולים, שם נקבע מותו.
למרות שאזברגה ידע כי פגע בקטין המשיך בנסיעתו ועצר את רכבו במרחק של כ 100 מטרים ממקום התאונה, המתין בתוך רכבו, מבלי לצאת ממנו, וכעבור פרק זמן קצר המשיך בנסיעה ועזב את המקום עם רכבו. בשום שלב אזברגה לא יצא מרכבו, לא ניגש לקטין ולא הזעיק עזרה עבורו.
כשעה לאחר התאונה איתרה המשטרה את רכבו של אזברגה והחלה במרדף אחריו, לאחר כ 200 מטר עזב אזברגה את הרכב והחל להימלט רגלית מהאזור. בשלב מאוחר יותר קרוב משפחתו של אזברגה הסגיר אותו למשטרה.
לאזברגה יוחסו עבירות של הפקרה לאחר פגיה ושל הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אמיר אזברגה (27) מכסייפה, לאחר שהיה מעורב בתאונה שבה נהרג קטין, לא עצר במקום התאונה ולא הזעיק עזרה לקטין.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אורלי פיתוסי עולה כי במהלך 20.12.22 בשעות אחה"צ המאוחרות, עצר אזברגה עם רכבו ברמזור אדום, בצומת הסמוכה לכניסה לאזור התעשייה בערד. באותה העת התקרב למקום קטין כבן 9 רכוב על קורקינט. עת הרמזור התחלף לירוק, החל אזברגה בנסיעה ובעודו נכנס לצומת פגע עם רכבו בקטין על הקורקינט. כתוצאה מכך הקטין הועף אל מכסה המנוע של הרכב, משם לשמשה הקדמית של הרכב, ולאחר מכן נהדף קדימה ונפל על הכביש. כתוצאה מהתאונה לקטין נגרמו חבלות קשות, והוא פונה תוך כדי החייאה לבית-החולים, שם נקבע מותו.
למרות שאזברגה ידע כי פגע בקטין המשיך בנסיעתו ועצר את רכבו במרחק של כ 100 מטרים ממקום התאונה, המתין בתוך רכבו, מבלי לצאת ממנו, וכעבור פרק זמן קצר המשיך בנסיעה ועזב את המקום עם רכבו. בשום שלב אזברגה לא יצא מרכבו, לא ניגש לקטין ולא הזעיק עזרה עבורו.
כשעה לאחר התאונה איתרה המשטרה את רכבו של אזברגה והחלה במרדף אחריו, לאחר כ 200 מטר עזב אזברגה את הרכב והחל להימלט רגלית מהאזור. בשלב מאוחר יותר קרוב משפחתו של אזברגה הסגיר אותו למשטרה.
לאזברגה יוחסו עבירות של הפקרה לאחר פגיה ושל הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בבאר שבע, כתב אישום נגד עלי אבו סביליה (37) מתלול ועטאף אבו סביליה (35) משבט אעצם לאחר שפרצו למתקן צבאי וגנבו אלפי ליטרים של סולר, שאמור לשמש את מערכות הגיבוי.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי לפני כחודש הגיעו הנאשמים למתקן "מפלסים" המוגדר כשטח צבאי ומשמש כחלק ממעטפת ההגנה באזור גדר המערכת בעזה. לאחר שחתכו את גדר המתקן עם קאטר נכנסו הנאשמים למתקן ושאבו למיכלים שהביאו עמם, כ 2,000 ליטר סולר המיועד לגנרטור, לשעת חירום, שמטרתו גיבוי של מערכת החשמל למערכות איסוף המידע של צה"ל באזור. בסיום הגניבה, עזבו הנאשמים את המקום ברכב.
לפני כשבועיים חזרו הנאשמים למתקן בפעם שלישית (בחזרתם השנייה לא שאבו סולר) ובמשך כ 20 דקות שאבו סולר למיכלים שהביאו עמם. סמוך לאחר הגעתם, התגלו מעשיהם על ידי צה"ל, אך הנאשמים הספיקו לסיים לשאוב את הסולר ועזבו את המקום ברכבם. שני קציני צה"ל, שקיבלו דיווח על מעשיהם נסעו לכיוונם של הנאשמים, כשהם מפעילים אורות, מערכת כריזה, וכן צ'קלקה צבאית. בשל מהירות נסיעתם ברכב, הצליחו הנאשמים לברוח מהרכב הצבאי. לבסוף כשעתיים לאחר האירוע אותרו הנאשמים על ידי משטרת ישראל, לאחר ששפכו את הסולר שגנבו ונפטרו מחלק מהמיכלים.
שווי הסולר שנגנב על ידי הנאשמים הוערך בכ 42,000 ₪.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי: "המשיבים ביצעו מעשים עם פונטציאל לנזק רב ולפגיעה בבטחון המדינה, והכול על רקע בצע כסף, ושימוש בסולר או מכירתו. אם ישוחררו יש חשש ממשי שמא ישובו על מעשיהם אלו."
לנאשמים יוחסו עבירות של כניסה למקום צבאי; פגיעה ברכוש; גניבה בנסיבות מיוחדות ולעאטף גם יוחסה עבירה של החזקת סכין, לאחר שבעת מעצרו נתפסה סכין בכליו.
במקביל להגשת כתב האישום ובקשת המעצר הגישה הפרקליטות בקשה לחלט כסף מזומן שנתפס על הנאשמים וכן הרכב ששימש את עלי אבו סבילה.
התיק נחקר על ידי תחנת שדרות במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בבאר שבע, כתב אישום נגד עלי אבו סביליה (37) מתלול ועטאף אבו סביליה (35) משבט אעצם לאחר שפרצו למתקן צבאי וגנבו אלפי ליטרים של סולר, שאמור לשמש את מערכות הגיבוי.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי לפני כחודש הגיעו הנאשמים למתקן "מפלסים" המוגדר כשטח צבאי ומשמש כחלק ממעטפת ההגנה באזור גדר המערכת בעזה. לאחר שחתכו את גדר המתקן עם קאטר נכנסו הנאשמים למתקן ושאבו למיכלים שהביאו עמם, כ 2,000 ליטר סולר המיועד לגנרטור, לשעת חירום, שמטרתו גיבוי של מערכת החשמל למערכות איסוף המידע של צה"ל באזור. בסיום הגניבה, עזבו הנאשמים את המקום ברכב.
לפני כשבועיים חזרו הנאשמים למתקן בפעם שלישית (בחזרתם השנייה לא שאבו סולר) ובמשך כ 20 דקות שאבו סולר למיכלים שהביאו עמם. סמוך לאחר הגעתם, התגלו מעשיהם על ידי צה"ל, אך הנאשמים הספיקו לסיים לשאוב את הסולר ועזבו את המקום ברכבם. שני קציני צה"ל, שקיבלו דיווח על מעשיהם נסעו לכיוונם של הנאשמים, כשהם מפעילים אורות, מערכת כריזה, וכן צ'קלקה צבאית. בשל מהירות נסיעתם ברכב, הצליחו הנאשמים לברוח מהרכב הצבאי. לבסוף כשעתיים לאחר האירוע אותרו הנאשמים על ידי משטרת ישראל, לאחר ששפכו את הסולר שגנבו ונפטרו מחלק מהמיכלים.
שווי הסולר שנגנב על ידי הנאשמים הוערך בכ 42,000 ₪.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי: "המשיבים ביצעו מעשים עם פונטציאל לנזק רב ולפגיעה בבטחון המדינה, והכול על רקע בצע כסף, ושימוש בסולר או מכירתו. אם ישוחררו יש חשש ממשי שמא ישובו על מעשיהם אלו."
לנאשמים יוחסו עבירות של כניסה למקום צבאי; פגיעה ברכוש; גניבה בנסיבות מיוחדות ולעאטף גם יוחסה עבירה של החזקת סכין, לאחר שבעת מעצרו נתפסה סכין בכליו.
במקביל להגשת כתב האישום ובקשת המעצר הגישה הפרקליטות בקשה לחלט כסף מזומן שנתפס על הנאשמים וכן הרכב ששימש את עלי אבו סבילה.
התיק נחקר על ידי תחנת שדרות במשטרת ישראל.
הרשות להגנת הפרטיות בהבהרה לציבור, לקראת אפשרות פרסום דלף מידע בעקבות אירוע מעייני הישועה:
בהודעתה האחרונה של הרשות צוין כי קיימת אינדיקציה של ממש לדלף מידע מבית החולים מעייני הישועה. בהמשך לכך, ונוכח פוטנציאל פרסום מידע אישי רגיש של מטופלים, מבהירה הרשות כי קיים איסור לעשות שימוש במידע אישי רפואי של מטופלים, לרבות עצם העתקתו, הפצתו, פרסומו, העברתו לאחר, עיבודו, אגירתו במאגרי מידע אחרים וכיו"ב. האיסור כולל שימוש במידע לצורך אימון מערכות AI (בינה מלאכותית).
הפרת האיסורים האלה עשויה להוות עבירה פלילית והרשות מבהירה כי תשקול הפעלת סמכויותיה, הפליליות והמנהליות, כנגד מי שיפעל בניגוד לאמור.
בהודעתה האחרונה של הרשות צוין כי קיימת אינדיקציה של ממש לדלף מידע מבית החולים מעייני הישועה. בהמשך לכך, ונוכח פוטנציאל פרסום מידע אישי רגיש של מטופלים, מבהירה הרשות כי קיים איסור לעשות שימוש במידע אישי רפואי של מטופלים, לרבות עצם העתקתו, הפצתו, פרסומו, העברתו לאחר, עיבודו, אגירתו במאגרי מידע אחרים וכיו"ב. האיסור כולל שימוש במידע לצורך אימון מערכות AI (בינה מלאכותית).
הפרת האיסורים האלה עשויה להוות עבירה פלילית והרשות מבהירה כי תשקול הפעלת סמכויותיה, הפליליות והמנהליות, כנגד מי שיפעל בניגוד לאמור.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
אישור ייצוג נפרד לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה, יריב לוין, בעתירות העוסקות בתיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין עילת הסבירות.
בהמשך לבקשתו של שר המשפטים, הודיעה לו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, הממשלה תוכל להסתייע בייצוג נפרד בעתירות אלה.
החלטת היועצת המשפטית לממשלה מבוססת על כך שמדובר באירוע חריג נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד, אשר ייבחנו על ידי הרכב מלא של בית המשפט העליון.
אישור ייצוג נפרד לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה, יריב לוין, בעתירות העוסקות בתיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין עילת הסבירות.
בהמשך לבקשתו של שר המשפטים, הודיעה לו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, הממשלה תוכל להסתייע בייצוג נפרד בעתירות אלה.
החלטת היועצת המשפטית לממשלה מבוססת על כך שמדובר באירוע חריג נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד, אשר ייבחנו על ידי הרכב מלא של בית המשפט העליון.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בירושלים שני כתבי אישום נגד השוטרים אברהם גריפאת ומנחם חג'ז בגין תקיפת עצורים בעת שהיו אזוקים.
על פי אחד מכתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד סיון דוק ונחקרו על ידי צוות ירושלים במחלקה לחקירות שוטרים, המתלונן נעצר על ידי מספר שוטרים, ביניהם גריפאת, לאחר שנחשד בביצוע עבירה פלילית. המתלונן הובל לתחנת המשטרה, שם הושב בחצר התחנה כאשר גבו נשען על ספסל אבן כשהוא תחת השפעת אלכוהול בעודו כבול באזיקים. בשלב זה, בעוד גריפאת ושוטר נוסף עישנו סיגריה, התרומם המתלונן מהקרקע מספר פעמים, כאשר בכל אחת מן ההזדמנויות, הושב בחזרה על ידי השוטרים, עד שהושב על גבי הספסל. בשלב מסוים פנה המתלונן לגריפאת, ביקש כי יישב לצידו ונגע קלות ברגלו. גריפאת הורה למתלונן להפסיק לגעת בו ובפעם השלישית בו נגע המתלונן ברגלו, גריפאת סטר למתלונן בלחיו. בחלוף מספר שניות שאל המתלונן את גריפאת מדוע סטר לו, ובתגובה השיב גריפאת 'לך לבית משפט להתלונן, אני מקווה שזה איפס אותך קצת'. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפה סתם.
על פי כתב אישום אחר נגד הבלש חג'ז, המתלונן נעצר ונאזק על ידי מספר שוטרים, ביניהם חג'ז, לאחר שהתנגד לפריצה וחיפוש בביתו, עד אשר תגיע אימו למקום. המתלונן ביקש כי ידיו ישוחררו מהאזיקים ואמר כי אין בכוונתו לברוח, אף שעמד קרוב לדלת. בשלב זה תפס אחד השוטרים בידיו של המתלונן ובין השניים החל מאבק אשר במהלכו נדרש המתלונן להירגע. מיד לאחר מכן אמר המתלונן לאחד השוטרים 'בוא נראה אותך מרגיע אותי'. בשלב זה תפס אחד השוטרים את ידיו של המתלונן, משך אותו אליו והרחיק אותו מאזור הדלת. אז תפס חג'ז את ידו השמאלית של המתלונן ומשך אותו לכיוונו, לפט את צווארו של המתלונן, הפיל אותו ארצה ובעט בו בפניו. כתוצאה ממעשיו של חג'ז, נגרמו למתלונן חבלה באפו ושפשופים בגופו. בתום האירוע, ציין חג'ז בכזב כי המתלונן התרומם לאחר שהופל ארצה ומשהיווה עליו איום הוא נאלץ לבעוט בו בפניו לשם הגנה עצמית. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בירושלים שני כתבי אישום נגד השוטרים אברהם גריפאת ומנחם חג'ז בגין תקיפת עצורים בעת שהיו אזוקים.
על פי אחד מכתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד סיון דוק ונחקרו על ידי צוות ירושלים במחלקה לחקירות שוטרים, המתלונן נעצר על ידי מספר שוטרים, ביניהם גריפאת, לאחר שנחשד בביצוע עבירה פלילית. המתלונן הובל לתחנת המשטרה, שם הושב בחצר התחנה כאשר גבו נשען על ספסל אבן כשהוא תחת השפעת אלכוהול בעודו כבול באזיקים. בשלב זה, בעוד גריפאת ושוטר נוסף עישנו סיגריה, התרומם המתלונן מהקרקע מספר פעמים, כאשר בכל אחת מן ההזדמנויות, הושב בחזרה על ידי השוטרים, עד שהושב על גבי הספסל. בשלב מסוים פנה המתלונן לגריפאת, ביקש כי יישב לצידו ונגע קלות ברגלו. גריפאת הורה למתלונן להפסיק לגעת בו ובפעם השלישית בו נגע המתלונן ברגלו, גריפאת סטר למתלונן בלחיו. בחלוף מספר שניות שאל המתלונן את גריפאת מדוע סטר לו, ובתגובה השיב גריפאת 'לך לבית משפט להתלונן, אני מקווה שזה איפס אותך קצת'. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפה סתם.
על פי כתב אישום אחר נגד הבלש חג'ז, המתלונן נעצר ונאזק על ידי מספר שוטרים, ביניהם חג'ז, לאחר שהתנגד לפריצה וחיפוש בביתו, עד אשר תגיע אימו למקום. המתלונן ביקש כי ידיו ישוחררו מהאזיקים ואמר כי אין בכוונתו לברוח, אף שעמד קרוב לדלת. בשלב זה תפס אחד השוטרים בידיו של המתלונן ובין השניים החל מאבק אשר במהלכו נדרש המתלונן להירגע. מיד לאחר מכן אמר המתלונן לאחד השוטרים 'בוא נראה אותך מרגיע אותי'. בשלב זה תפס אחד השוטרים את ידיו של המתלונן, משך אותו אליו והרחיק אותו מאזור הדלת. אז תפס חג'ז את ידו השמאלית של המתלונן ומשך אותו לכיוונו, לפט את צווארו של המתלונן, הפיל אותו ארצה ובעט בו בפניו. כתוצאה ממעשיו של חג'ז, נגרמו למתלונן חבלה באפו ושפשופים בגופו. בתום האירוע, ציין חג'ז בכזב כי המתלונן התרומם לאחר שהופל ארצה ומשהיווה עליו איום הוא נאלץ לבעוט בו בפניו לשם הגנה עצמית. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט השלום לנוער באשקלון כתב אישום נגד קטין (17) מאשדוד, לאחר שבחדר מגוריו נתפס נשק וסמים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו עולה כי במסגרת פעילות יזומה הגיעו בתחילת החודש שוטרים למקום מגוריו של הקטין. בהגיעם למקום הציגו השוטרים את צו החיפוש בפני אביו של הקטין, שהפנה אותם לחדרו בקומה השנייה. במסגרת החיפוש מצאו השוטרים בחדרו אקדח הזנקה שהוסב לירי תחמושת, קליעים, רימון יד, מחסנית ריקה, חלקים האופייניים לכלי נשק מאולתר וכן סם מסוג MDMA KETAMINE מחולק לשקיות.
לקטין יוחסו עבירות בנשק, החזקה של סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שלא פתח את דלת חדרו והשוטרים נאלצו לפרוץ אותה.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט השלום לנוער באשקלון כתב אישום נגד קטין (17) מאשדוד, לאחר שבחדר מגוריו נתפס נשק וסמים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו עולה כי במסגרת פעילות יזומה הגיעו בתחילת החודש שוטרים למקום מגוריו של הקטין. בהגיעם למקום הציגו השוטרים את צו החיפוש בפני אביו של הקטין, שהפנה אותם לחדרו בקומה השנייה. במסגרת החיפוש מצאו השוטרים בחדרו אקדח הזנקה שהוסב לירי תחמושת, קליעים, רימון יד, מחסנית ריקה, חלקים האופייניים לכלי נשק מאולתר וכן סם מסוג MDMA KETAMINE מחולק לשקיות.
לקטין יוחסו עבירות בנשק, החזקה של סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שלא פתח את דלת חדרו והשוטרים נאלצו לפרוץ אותה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה וקבע כי על המערערת להשיב למדינה כ 13,500 ₪ שקיבלה במסגרת מענקי סיוע, לאחר שהתנאים לקבלתם לא התקיימו בעניינה
כזכור, בעקבות מגפת הקורונה ניתנו מספר מענקי סיוע לעצמאיים ולשכירים בעלי שליטה, במסגרת הוראות שעה מכוח חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים. הקריטריונים לקבלת המענקים התבססו בעיקרם על השוואת המחזורים המדווחים לרשות המיסים. נוכח היקף הזכאים ניתנו המענקים לכל דורש ולעיתים תנאי הזכאות נבחנו רק בדיעבד. לאחר בדיקת הזכאות ניתנה האפשרות לכל מי שלא עמד בתנאי הזכות להשיב את המענקים באופן
וולונטרי (לא פעם תוך עריכת הסדרי תשלומים). בתום התקופה מי שלא החזיר באופן וולונטרי את הסכומים נדרש על ידי המנהל להחזירם.
במקרה הנדון המערערת קיבלה חמישה מענקי סיוע על סמך הצהרתה, לאחר בדיקת בקשתה עלה כי היא לא הייתה זכאית למענקים, זאת מאחר שבתקופת הקורונה לא רק שהכנסותיה בעסק לא ירדו אלא לאורך רובה המוחלט של התקופה אף עלו ביחס לתקופה הקודמת למגיפה (בחודשיים בהם הייתה ירידה בהכנסות היא לא הייתה בגובה הירידה המזכה). לאור האמור, השיבה המערערת שלושה מהמענקים ולגבי שני מענקים נוספים הגישה השגה, אשר נדחתה.
בגין החלטה זו הוגש הערעור.
השאלה המרכזית שעמדה בבסיס הערעור נסובה סביב השאלה האם רשות המסים רשאית לדרוש החזר מענקים לאחר סיום תוקפה של הוראת השעה (מענק הפעימה הראשונה). שכן לטענת המערערת, עם תום תקופת הוראת השעה פוקעת סמכותו של המנהל לדרוש את החזרתם המענקים מכוח פעימה זו.
רשות המסים, באמצעות עו"ד דמיטרי קוגן, מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) טענה כי בהתאם לחוק הפרשנות, אין ביטולו של חוק משפיע על זכות או חיוב שעל פי הדין מבוטל ולכן גביית המענקים שניתנו ביתר ימשיכו לעמוד בתוקפו.
כב' השופטת יעל ייטב קיבלה את עמדת המדינה וקבעה כי: "בעקבות מגפת הקורונה ובמטרה להתמודד עם השפעותיה, ולהעניק מענה מהיר ויעיל בתחום הכלכלי, הותקנו חיקוקים רבים, לרבות באמצעות תקנות שעת חירום. נוכח הנסיבות, לא ניתנה לעיתים התייחסות מפורשת לכלל ההיבטים, ואולם אין לראות בכך הסדר שלילי."..... וכי מהוראות חוק הפרשנות ''....ניתן ללמוד כי החיוב להחזיר את המענק ששולם ביתר אינו מתפוגג עם סיום תוקפה של הוראת השעה......''.
עוד נקבע כי: "...בעצם בקשת המענק הסכים כל מבקש לקבל את תנאי המענק אשר הוטבעו בו במועד שניתן, לרבות את התנאי הגלום בו שלפיו ככל שיסתבר בדיעבד שמקבל המענק לא היה זכאי לו, יוחזר המענק, וככל שהמענק לא הוחזר יהיה המנהל ראשי לדרוש את החזרתו, בתוספת הפרשי הצמדה , או הפרשי הצמדה וריבית, לפי העניין."
ביחס לאופן שבו על רשות המסים לדרוש כספים אלה ציינה השופטת ייטב: "במתן התשובה לשאלה זו יש לשקול את תכלית החקיקה ונסיבותיה; הצורך להבטיח מענה דחוף לקשיים הכלכליים המיידים שנוצרו בעטיה של מגפת הקורונה, באמצעות תקנות לשעת חירום, בהליך מזורז אשר לא הביא בהכרח בחשבון את כלל ההיבטים; מתן המענק מבלי שנבדקו תחילה תנאי הזכאות; העובדה שהמנהל לא נחפז לדרוש את החזר המענק, אלא אפשר תקופת הערכות ו"שיקום" מהשלכות הקורונה כדי להקל על מקבלי המענק, למרות שלא היו זכאים למענק מלכתחילה; העובדה שמדובר בכספי ציבור, אשר ניתנו בהתאם לתנאי זכאות ברורים ומאוזנים, על יסוד שיקולים פיסקאליים, וחריגה מכללים אלו תוביל בהכרח להפליה (בין חסרי זכאות שחלקם קיבלו את המענק לאור בקשתם, לבין אלו שלא ביקשו אותו מלכתחילה)..."
טענה נוספת של המערערת הייתה כי יש לוותר לה על דרישת החזר המענקים שבמחלוקת והפרשי ההצמדה הנלווים שכן מנהל רשות המסים שגה בעת שלא הפעיל סמכותו שלא לגבות תשלומים אלו. הרשות טענה מנגד כי וויתור על דרישת החזר המענק נעשה רק בנסיבות בהן נקלע מקבל המענק לחדלות פרעון, או בנסיבות שבהן חלה מקבל המענק במחלה קשה.
בית המשפט קיבל את עמדת הרשות תוך שציין: '.... ניתן להתרשם כי המנהל השתמש בסמכות הרחבה המסורה לו בחוק לצמצום פערים בהתאם לאמות מידה ברורות, תוך איזון נאות בין הקביעה המפורשת של המחוקק בדבר תנאי הזכות, לבין צרכים חריגים של מקבלי מענקים ספציפיים, אשר מטעמים כלכליים או רפואיים חריגים מתקשים להשיב את הסכומים. מדובר במבחנים ראויים התואמים את מטרתו הסוציאלית של החוק, ולא מצאתי שנפל בהם פגם.....למותר לציין כי המערערת לא הצביעה על קשיים כלכליים או בריאותיים חלילה המצדיקים פטור סוציאלי מהשבה, וכפי שהראה המנהל, לא הייתה למערערת ירידת מחזורים בעקבות מגפת הקורונה, כי אם עלייה (או ירידה בשיעור שאינו מזכה במענק)....''.
כזכור, בעקבות מגפת הקורונה ניתנו מספר מענקי סיוע לעצמאיים ולשכירים בעלי שליטה, במסגרת הוראות שעה מכוח חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים. הקריטריונים לקבלת המענקים התבססו בעיקרם על השוואת המחזורים המדווחים לרשות המיסים. נוכח היקף הזכאים ניתנו המענקים לכל דורש ולעיתים תנאי הזכאות נבחנו רק בדיעבד. לאחר בדיקת הזכאות ניתנה האפשרות לכל מי שלא עמד בתנאי הזכות להשיב את המענקים באופן
וולונטרי (לא פעם תוך עריכת הסדרי תשלומים). בתום התקופה מי שלא החזיר באופן וולונטרי את הסכומים נדרש על ידי המנהל להחזירם.
במקרה הנדון המערערת קיבלה חמישה מענקי סיוע על סמך הצהרתה, לאחר בדיקת בקשתה עלה כי היא לא הייתה זכאית למענקים, זאת מאחר שבתקופת הקורונה לא רק שהכנסותיה בעסק לא ירדו אלא לאורך רובה המוחלט של התקופה אף עלו ביחס לתקופה הקודמת למגיפה (בחודשיים בהם הייתה ירידה בהכנסות היא לא הייתה בגובה הירידה המזכה). לאור האמור, השיבה המערערת שלושה מהמענקים ולגבי שני מענקים נוספים הגישה השגה, אשר נדחתה.
בגין החלטה זו הוגש הערעור.
השאלה המרכזית שעמדה בבסיס הערעור נסובה סביב השאלה האם רשות המסים רשאית לדרוש החזר מענקים לאחר סיום תוקפה של הוראת השעה (מענק הפעימה הראשונה). שכן לטענת המערערת, עם תום תקופת הוראת השעה פוקעת סמכותו של המנהל לדרוש את החזרתם המענקים מכוח פעימה זו.
רשות המסים, באמצעות עו"ד דמיטרי קוגן, מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) טענה כי בהתאם לחוק הפרשנות, אין ביטולו של חוק משפיע על זכות או חיוב שעל פי הדין מבוטל ולכן גביית המענקים שניתנו ביתר ימשיכו לעמוד בתוקפו.
כב' השופטת יעל ייטב קיבלה את עמדת המדינה וקבעה כי: "בעקבות מגפת הקורונה ובמטרה להתמודד עם השפעותיה, ולהעניק מענה מהיר ויעיל בתחום הכלכלי, הותקנו חיקוקים רבים, לרבות באמצעות תקנות שעת חירום. נוכח הנסיבות, לא ניתנה לעיתים התייחסות מפורשת לכלל ההיבטים, ואולם אין לראות בכך הסדר שלילי."..... וכי מהוראות חוק הפרשנות ''....ניתן ללמוד כי החיוב להחזיר את המענק ששולם ביתר אינו מתפוגג עם סיום תוקפה של הוראת השעה......''.
עוד נקבע כי: "...בעצם בקשת המענק הסכים כל מבקש לקבל את תנאי המענק אשר הוטבעו בו במועד שניתן, לרבות את התנאי הגלום בו שלפיו ככל שיסתבר בדיעבד שמקבל המענק לא היה זכאי לו, יוחזר המענק, וככל שהמענק לא הוחזר יהיה המנהל ראשי לדרוש את החזרתו, בתוספת הפרשי הצמדה , או הפרשי הצמדה וריבית, לפי העניין."
ביחס לאופן שבו על רשות המסים לדרוש כספים אלה ציינה השופטת ייטב: "במתן התשובה לשאלה זו יש לשקול את תכלית החקיקה ונסיבותיה; הצורך להבטיח מענה דחוף לקשיים הכלכליים המיידים שנוצרו בעטיה של מגפת הקורונה, באמצעות תקנות לשעת חירום, בהליך מזורז אשר לא הביא בהכרח בחשבון את כלל ההיבטים; מתן המענק מבלי שנבדקו תחילה תנאי הזכאות; העובדה שהמנהל לא נחפז לדרוש את החזר המענק, אלא אפשר תקופת הערכות ו"שיקום" מהשלכות הקורונה כדי להקל על מקבלי המענק, למרות שלא היו זכאים למענק מלכתחילה; העובדה שמדובר בכספי ציבור, אשר ניתנו בהתאם לתנאי זכאות ברורים ומאוזנים, על יסוד שיקולים פיסקאליים, וחריגה מכללים אלו תוביל בהכרח להפליה (בין חסרי זכאות שחלקם קיבלו את המענק לאור בקשתם, לבין אלו שלא ביקשו אותו מלכתחילה)..."
טענה נוספת של המערערת הייתה כי יש לוותר לה על דרישת החזר המענקים שבמחלוקת והפרשי ההצמדה הנלווים שכן מנהל רשות המסים שגה בעת שלא הפעיל סמכותו שלא לגבות תשלומים אלו. הרשות טענה מנגד כי וויתור על דרישת החזר המענק נעשה רק בנסיבות בהן נקלע מקבל המענק לחדלות פרעון, או בנסיבות שבהן חלה מקבל המענק במחלה קשה.
בית המשפט קיבל את עמדת הרשות תוך שציין: '.... ניתן להתרשם כי המנהל השתמש בסמכות הרחבה המסורה לו בחוק לצמצום פערים בהתאם לאמות מידה ברורות, תוך איזון נאות בין הקביעה המפורשת של המחוקק בדבר תנאי הזכות, לבין צרכים חריגים של מקבלי מענקים ספציפיים, אשר מטעמים כלכליים או רפואיים חריגים מתקשים להשיב את הסכומים. מדובר במבחנים ראויים התואמים את מטרתו הסוציאלית של החוק, ולא מצאתי שנפל בהם פגם.....למותר לציין כי המערערת לא הצביעה על קשיים כלכליים או בריאותיים חלילה המצדיקים פטור סוציאלי מהשבה, וכפי שהראה המנהל, לא הייתה למערערת ירידת מחזורים בעקבות מגפת הקורונה, כי אם עלייה (או ירידה בשיעור שאינו מזכה במענק)....''.
ביחס למענק הנוסף, טענה המערערת כי אין עליה להחזירו כיוון שהוא ניתן לכל מי שהיה זכאי למענק הפעימה השנייה זאת מבלי שחויב בהגשת בקשה ספציפית לקבלו. גם הפעם קיבל ביהמ"ש את עמדת המדינה וקבע שכיוון שאין המערערת עומדת בתנאי הזכאות לקבלת מענק הפעימה השנייה אין היא זכאית גם למענק הנוסף.
לאור האמור נדרשה המערערת להחזיר את המענקים שניתנו לה.
לאור האמור נדרשה המערערת להחזיר את המענקים שניתנו לה.