הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום על נפתלי בן אבו, שהורשע בניסיון רצח אליהו אריש, 14 שנות מאסר וחצי ומאסר על תנאי.
על פי הכרעת הדין, בשנת 2020 בזמן שהנאשם היה אמור לשהות במעצר בית, הוא הגיע לשכונת רמות כשפניו מוסתרות בקסדה אותה חבש וירה באקדח לעברו של אליהו אריש, ירייה אחת אשר החטיאה את אריש. לאחר מכן רדף אחריו וירה ירייה נוספת אשר פגעה בגבו של אריש. בעקבות מעשיו של הנאשם נפצע אריש והובהל לבית החולים לטיפול רפואי.
במענה לכתב האישום הנאשם כפר במעשיו. במסגרת הסדר הטיעון הוא הודה בכל עובדות כתב האישום במלואן, והורשע בעבירות של ניסיון לרצח, נשיאת נשק, הפרת הוראה חוקית והחזקת רכוש גנוב. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אילה גלברד-יעקב, לגזור על הנאשם, בין היתר, כ-18 שנות מאסר, עונש מאסר כבד אשר ישקף את חומרת מעשיו. הפרקליטות טענה כי הנאשם תכנן לרצוח את המתלונן וכתוצאה ממעשיו נפגע המתלונן פגיעה קשה בגופו.
בנוסף, נטען על ידי הפרקליטות, כי למעשים אלה יש השפעה גם על הציבור וביטחונו, האירוע התרחש ברחוב באותה עת היו אנשים ברחוב שהיו נתונים בסכנה. ביהמ"ש קבע כי, "מדובר באירוע שקדמו לו תכנון, מחשבה והצטיידות, תוך נקיטת אמצעים להימלטות בדרך אשר אמורה הייתה למנוע חשיפת זהותו של הנאשם".
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום על נפתלי בן אבו, שהורשע בניסיון רצח אליהו אריש, 14 שנות מאסר וחצי ומאסר על תנאי.
על פי הכרעת הדין, בשנת 2020 בזמן שהנאשם היה אמור לשהות במעצר בית, הוא הגיע לשכונת רמות כשפניו מוסתרות בקסדה אותה חבש וירה באקדח לעברו של אליהו אריש, ירייה אחת אשר החטיאה את אריש. לאחר מכן רדף אחריו וירה ירייה נוספת אשר פגעה בגבו של אריש. בעקבות מעשיו של הנאשם נפצע אריש והובהל לבית החולים לטיפול רפואי.
במענה לכתב האישום הנאשם כפר במעשיו. במסגרת הסדר הטיעון הוא הודה בכל עובדות כתב האישום במלואן, והורשע בעבירות של ניסיון לרצח, נשיאת נשק, הפרת הוראה חוקית והחזקת רכוש גנוב. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אילה גלברד-יעקב, לגזור על הנאשם, בין היתר, כ-18 שנות מאסר, עונש מאסר כבד אשר ישקף את חומרת מעשיו. הפרקליטות טענה כי הנאשם תכנן לרצוח את המתלונן וכתוצאה ממעשיו נפגע המתלונן פגיעה קשה בגופו.
בנוסף, נטען על ידי הפרקליטות, כי למעשים אלה יש השפעה גם על הציבור וביטחונו, האירוע התרחש ברחוב באותה עת היו אנשים ברחוב שהיו נתונים בסכנה. ביהמ"ש קבע כי, "מדובר באירוע שקדמו לו תכנון, מחשבה והצטיידות, תוך נקיטת אמצעים להימלטות בדרך אשר אמורה הייתה למנוע חשיפת זהותו של הנאשם".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בירושלים גזר היום על הנאשם יקיר אשבל, שהורשע, בביצוע עבירות של הסתה לאלימות או טרור והחזקת נשק, בהשתתפות באירוע שכונה בתקשורת "חתונת השנאה", ארבעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי. על הנאשם צבי זלטקין, אשר הורשע בביצוע עבירות של הסתה לאלימות או טרור, הוטלו 180 שעות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי וקנס כספי.
על פי הכרעת הדין, החתונה התקיימה ב-2015 בה השתתפו מאות אורחים, חלקם מכרים של החשודים העצורים בגין אירוע הטרור נגד בני משפחת דוואבשה שארע מספר חודשים קודם לכן. במהלך החתונה ציינו הנאשמים הבגירים בריקוד ובשירה את אירוע הטרור, תוך הנפת שלטים עליהם הודבקו תמונותיהם של בני משפחת דוואבשה, דקירת התמונות באמצעות סכינים, שריפתן באמצעות בקבוקים דמויי בקבוקי תבערה, הנפת שלטי "נקמה", והנפת כלי נשק ודריכתם.
בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אשרת שהם ונהורא לוי, לגזור על הנאשמים עבודות שירות וטענה כי אירוע ההסתה הינו חסר תקדים וחריג בחומרתו ובנסיבותיו, בוטה וקשה לצפייה וכי על בית המשפט להציב דגל שחור מעל ההתבטאויות המזהמות את המרחב הציבורי ועלולות לחולל אלימות, זאת לא רק משיקולי הלימה אלא גם משיקולי הרתעה. כאמור, ביהמ"ש קיבל את עמדת הפרקליטות ביחס לאחד הנאשמים, חתן האירוע, והטיל עליו עבודות שירות, על נאשם אחר הוטלו שעות שירות עבודות לציבור וטרם נקבע גזר דינם של יתר הנאשמים.
בית משפט השלום בירושלים גזר היום על הנאשם יקיר אשבל, שהורשע, בביצוע עבירות של הסתה לאלימות או טרור והחזקת נשק, בהשתתפות באירוע שכונה בתקשורת "חתונת השנאה", ארבעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי. על הנאשם צבי זלטקין, אשר הורשע בביצוע עבירות של הסתה לאלימות או טרור, הוטלו 180 שעות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי וקנס כספי.
על פי הכרעת הדין, החתונה התקיימה ב-2015 בה השתתפו מאות אורחים, חלקם מכרים של החשודים העצורים בגין אירוע הטרור נגד בני משפחת דוואבשה שארע מספר חודשים קודם לכן. במהלך החתונה ציינו הנאשמים הבגירים בריקוד ובשירה את אירוע הטרור, תוך הנפת שלטים עליהם הודבקו תמונותיהם של בני משפחת דוואבשה, דקירת התמונות באמצעות סכינים, שריפתן באמצעות בקבוקים דמויי בקבוקי תבערה, הנפת שלטי "נקמה", והנפת כלי נשק ודריכתם.
בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אשרת שהם ונהורא לוי, לגזור על הנאשמים עבודות שירות וטענה כי אירוע ההסתה הינו חסר תקדים וחריג בחומרתו ובנסיבותיו, בוטה וקשה לצפייה וכי על בית המשפט להציב דגל שחור מעל ההתבטאויות המזהמות את המרחב הציבורי ועלולות לחולל אלימות, זאת לא רק משיקולי הלימה אלא גם משיקולי הרתעה. כאמור, ביהמ"ש קיבל את עמדת הפרקליטות ביחס לאחד הנאשמים, חתן האירוע, והטיל עליו עבודות שירות, על נאשם אחר הוטלו שעות שירות עבודות לציבור וטרם נקבע גזר דינם של יתר הנאשמים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שלמה כהן (54) מאופקים לאחר שבשל וויכוח על אופן התשלום במסעדת "אווז הזהב" הצית את המסעדה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון עולה כי במהלך חודש מרץ ישב כהן ביחד עם קרוב משפחתו לאכול במסעדת "אווז הזהב" בבאר שבע. כאשר כהן קיבל חשבון וביקש לשלם אותו באמצעות המחאה, הובהר לו כי לא ניתן לעשות זאת ואף בעלי המקום ניגש והסביר לו את המדיניות של המסעדה שלא לקבל תשלום באמצעות המחאות. בתגובה לכך, החל כהן לצעוק ואיים על הבעלים בין היתר באמרו: "אתה לא יודע מי פה.., אני קובע פה את הכללים ואתה לא יודע עם מי אתה מתעסק". למרות בקשת בעלי המקום סירב כהן לעזוב את המסעדה תוך שהוא זורק צלחת, ממשיך לצעוק ולאיים על הבעלים בין היתר אמר: "אתה תראה אני אשרוף לך את המסעדה הזאת", "יבואו לפה ע*ם יז*ו אותך, ישרפו את המקום" או מילים דומות לאלה. בשלב מסוים כהן אף התקשר למוקד המשטרה וטען כי בעלי המקום מאיים עליו. בסופו של דבר עובדי המסעדה הובילו אותו החוצה.
כשבועיים לאחר האירוע, הגיע כהן עם רכבו למסעדה, שהוא מצויד בג'ריקן שהכיל בנזין. הוא החנה את רכבו בתחנת הדלק הסמוכה למסעדה, התקרב אל דלת הכניסה למבואה המקורה של המסעדה, שפך את הבנזין על דלת ההזזה הפנימית שנותרה סגורה, ושילח במזיד אש במסעדה. האש התלקחה מיד וכהן שנכווה מהלהבות בפניו ובידו, חזר לרכב ונמלט מהמקום. עוברי אורח, אשר היו בדרכם למסעדה הסמוכה, הבחינו באש, הזעיקו כוחות הצלה, וצוותי כיבוי אש שהגיעו למקום כיבו את השריפה. בסה"כ הנזק הוערך בסך של 257,400 ₪.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי: ".. שכן המשיב על רקע של אירוע בו הוא גרם להסלמה ובמהלכו חש מושפל, איים לשרוף את המסעדה והוציא לפועל את האיום, רק כעבור יותר משבועיים, לאחר תכנון ויישוב הדעת . מעשיו של המשיב גרמו לנזק משמעותי לרכוש, תוך יצירת סיכון לנזק עצום נוסף, כולל למספר בתי עסק קרובים ואף יצירת סיכון ממשי לחיי אדם, וזאת עקב קרבה של תחנת דלק ומסעדה פעילה."
לכהן יוחסו עבירות של הצתה, איומים ועבירת המסתייע ברכבו לפשע.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שלמה כהן (54) מאופקים לאחר שבשל וויכוח על אופן התשלום במסעדת "אווז הזהב" הצית את המסעדה.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון עולה כי במהלך חודש מרץ ישב כהן ביחד עם קרוב משפחתו לאכול במסעדת "אווז הזהב" בבאר שבע. כאשר כהן קיבל חשבון וביקש לשלם אותו באמצעות המחאה, הובהר לו כי לא ניתן לעשות זאת ואף בעלי המקום ניגש והסביר לו את המדיניות של המסעדה שלא לקבל תשלום באמצעות המחאות. בתגובה לכך, החל כהן לצעוק ואיים על הבעלים בין היתר באמרו: "אתה לא יודע מי פה.., אני קובע פה את הכללים ואתה לא יודע עם מי אתה מתעסק". למרות בקשת בעלי המקום סירב כהן לעזוב את המסעדה תוך שהוא זורק צלחת, ממשיך לצעוק ולאיים על הבעלים בין היתר אמר: "אתה תראה אני אשרוף לך את המסעדה הזאת", "יבואו לפה ע*ם יז*ו אותך, ישרפו את המקום" או מילים דומות לאלה. בשלב מסוים כהן אף התקשר למוקד המשטרה וטען כי בעלי המקום מאיים עליו. בסופו של דבר עובדי המסעדה הובילו אותו החוצה.
כשבועיים לאחר האירוע, הגיע כהן עם רכבו למסעדה, שהוא מצויד בג'ריקן שהכיל בנזין. הוא החנה את רכבו בתחנת הדלק הסמוכה למסעדה, התקרב אל דלת הכניסה למבואה המקורה של המסעדה, שפך את הבנזין על דלת ההזזה הפנימית שנותרה סגורה, ושילח במזיד אש במסעדה. האש התלקחה מיד וכהן שנכווה מהלהבות בפניו ובידו, חזר לרכב ונמלט מהמקום. עוברי אורח, אשר היו בדרכם למסעדה הסמוכה, הבחינו באש, הזעיקו כוחות הצלה, וצוותי כיבוי אש שהגיעו למקום כיבו את השריפה. בסה"כ הנזק הוערך בסך של 257,400 ₪.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי: ".. שכן המשיב על רקע של אירוע בו הוא גרם להסלמה ובמהלכו חש מושפל, איים לשרוף את המסעדה והוציא לפועל את האיום, רק כעבור יותר משבועיים, לאחר תכנון ויישוב הדעת . מעשיו של המשיב גרמו לנזק משמעותי לרכוש, תוך יצירת סיכון לנזק עצום נוסף, כולל למספר בתי עסק קרובים ואף יצירת סיכון ממשי לחיי אדם, וזאת עקב קרבה של תחנת דלק ומסעדה פעילה."
לכהן יוחסו עבירות של הצתה, איומים ועבירת המסתייע ברכבו לפשע.
התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגישה בבתי משפט במחוז מרכז שלוש תביעות נזיקין נגד שלושה עשר נתבעים, אשר הועמדו לדין פלילי בגין פשעים שבוצעו על ידיהם בעיר לוד במהלך מבצע "שומר החומות". התביעות נסבות על הנזקים שנגרמו מהמעשים שיוחסו להם. שווי התביעות נאמד בכ-4.8 מיליון ₪.
נזכיר, כי החל מחודש מאי 2021, לאחר ירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, פתח צה"ל במבצע "שומר החומות". אז, התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני - גזעני, שכלל אירועי אלימות קשים ותקיפות נגד כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים וערבים. במסגרת זאת התרחשו בעיר לוד התפרעויות קשות, שבמהלכן בוצעו מעשי אלימות שונים כלפי כוחות משטרה ואזרחים, ובכלל זה יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה וירי חי. כתוצאה מההתפרעויות נגרמו פגיעות חמורות לגוף ולנפש, וכן נגרם נזק כבד לרכוש.
לאחר שהוגשו כתבי אישום באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בגין המעשים הפליליים שיוחסו לנתבעים, הגישה היום פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) תביעות להשבת סכומי הכסף שנדרשה המדינה להוציא בגין הנזקים אותם גרמו הנתבעים:
כתב התביעה הראשון על סך כ- 4,305,317 ₪ הוגש נגד שבעה נאשמים שגרמו למותו של יגאל יהושוע ז"ל. בהתבסס על כתב האישום, הנתבעים חברו יחדיו במטרה ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים וביניהם גם לעבר רכבו של יגאל יהושע המנוח. לאחר שזיהו אותו כיהודי, יידו הנתבעים בעוצמה ומטווח קצר מספר אבנים לעבר רכבו באורח אשר הביא לפגיעה בעוצמה רבה בראשו, ובהמשך הביאה למותו.
כתב התביעה השני על סך של כ- 104,000 ₪ הוגש נגד ארבעה תושבי לוד שאף נגדם הוגש כתבי אישום, בשל כך שזרקו בקבוקי תבערה אל עבר בניין מגורים בשכונת חב"ד וגרמו לנזקים משמעותיים מתוך מניע לאומני ואידיאולוגי. עוד עולה מכתב התביעה כי הנתבעים פעלו מתוך מטרה להצית בניין מגורים, לפגוע במתגוררים בו ולהביא להתססה ולהעלאת הלהבות בלוד באותה העת.
כתב התביעה השלישי בסך של 386,000 ₪ הוגש כנגד שני תושבי לוד אחרים נגדם הוגש כתבי אישום הנסב על כך שהנתבעים הכינו בקבוקי תבערה שהושלכו לעבר חניון כלי רכב בעיר לוד. כתוצאה מכך, נגרם נזק בלתי הפיך לשמונה כלי רכב שחנו באותה העת במקום.
התביעות הוגשו על ידי עוה"ד ברוך בריזל, אלון לוי ליטן ועמית מליאנקר מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי יחד עם עו"ד סימה אזולאי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
מדובר בתביעות ראשונות מיני נוספות שהמדינה מתעתדת להגיש נגד מפרי חוק באירועים חמורים אלו. תביעות אלו זו מבטאות את החשיבות הערכית הרבה שרואה הפרקליטות בשימוש בכלים אזרחיים אשר משלימים את ההליכים הפליליים.
זאת, לא רק לשם הגנה על קופת המדינה, אלא גם לשם המאבק בעבריינות ובטרור והגנה על שלום הציבור, מימוש האינטרס הציבורי וחיזוק המשילות וההרתעה.
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגישה בבתי משפט במחוז מרכז שלוש תביעות נזיקין נגד שלושה עשר נתבעים, אשר הועמדו לדין פלילי בגין פשעים שבוצעו על ידיהם בעיר לוד במהלך מבצע "שומר החומות". התביעות נסבות על הנזקים שנגרמו מהמעשים שיוחסו להם. שווי התביעות נאמד בכ-4.8 מיליון ₪.
נזכיר, כי החל מחודש מאי 2021, לאחר ירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, פתח צה"ל במבצע "שומר החומות". אז, התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני - גזעני, שכלל אירועי אלימות קשים ותקיפות נגד כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים וערבים. במסגרת זאת התרחשו בעיר לוד התפרעויות קשות, שבמהלכן בוצעו מעשי אלימות שונים כלפי כוחות משטרה ואזרחים, ובכלל זה יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה וירי חי. כתוצאה מההתפרעויות נגרמו פגיעות חמורות לגוף ולנפש, וכן נגרם נזק כבד לרכוש.
לאחר שהוגשו כתבי אישום באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בגין המעשים הפליליים שיוחסו לנתבעים, הגישה היום פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) תביעות להשבת סכומי הכסף שנדרשה המדינה להוציא בגין הנזקים אותם גרמו הנתבעים:
כתב התביעה הראשון על סך כ- 4,305,317 ₪ הוגש נגד שבעה נאשמים שגרמו למותו של יגאל יהושוע ז"ל. בהתבסס על כתב האישום, הנתבעים חברו יחדיו במטרה ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים וביניהם גם לעבר רכבו של יגאל יהושע המנוח. לאחר שזיהו אותו כיהודי, יידו הנתבעים בעוצמה ומטווח קצר מספר אבנים לעבר רכבו באורח אשר הביא לפגיעה בעוצמה רבה בראשו, ובהמשך הביאה למותו.
כתב התביעה השני על סך של כ- 104,000 ₪ הוגש נגד ארבעה תושבי לוד שאף נגדם הוגש כתבי אישום, בשל כך שזרקו בקבוקי תבערה אל עבר בניין מגורים בשכונת חב"ד וגרמו לנזקים משמעותיים מתוך מניע לאומני ואידיאולוגי. עוד עולה מכתב התביעה כי הנתבעים פעלו מתוך מטרה להצית בניין מגורים, לפגוע במתגוררים בו ולהביא להתססה ולהעלאת הלהבות בלוד באותה העת.
כתב התביעה השלישי בסך של 386,000 ₪ הוגש כנגד שני תושבי לוד אחרים נגדם הוגש כתבי אישום הנסב על כך שהנתבעים הכינו בקבוקי תבערה שהושלכו לעבר חניון כלי רכב בעיר לוד. כתוצאה מכך, נגרם נזק בלתי הפיך לשמונה כלי רכב שחנו באותה העת במקום.
התביעות הוגשו על ידי עוה"ד ברוך בריזל, אלון לוי ליטן ועמית מליאנקר מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי יחד עם עו"ד סימה אזולאי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
מדובר בתביעות ראשונות מיני נוספות שהמדינה מתעתדת להגיש נגד מפרי חוק באירועים חמורים אלו. תביעות אלו זו מבטאות את החשיבות הערכית הרבה שרואה הפרקליטות בשימוש בכלים אזרחיים אשר משלימים את ההליכים הפליליים.
זאת, לא רק לשם הגנה על קופת המדינה, אלא גם לשם המאבק בעבריינות ובטרור והגנה על שלום הציבור, מימוש האינטרס הציבורי וחיזוק המשילות וההרתעה.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד עומר הילאלי, מתנדב בתחנת מודיעין במשטרה, וזאת לאחר שירה ופצע את המתלונן שנחשד נוהג ברכב גנוב, זאת ללא כל צורך או הצדקה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סיון דוק ונחקר על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך משמרת קיבל הנאשם ושוטרת שהייתה עמו דיווח על חשד לרכב גנוב במודיעין בו נהג המתלונן. המתלונן נעצר כשהגיע לרמזור בצומת שילת, אז יצאה השוטרת מהניידת והתקדמה לעבר הרכב כשהיא אוחזת בידה הימנית במכשיר טייזר. השוטרת צעקה למתלונן להרים את ידיו למעלה והוא עשה כהוראתה והרים את ידיו למעלה. במקביל יצא הנאשם מהניידת והחל ללכת לכיוון הרכב, שלף את נשקו האישי ודרך אותו ללא כל צורך או הצדקה. במקביל לפתיחת דלת מושב הנוסע על יד השוטרת, פתח הנאשם את דלת הרכב בצד הנהג, תפס באמצעות ידיו את גופו של המתלונן וירה מנשקו ירייה אחת שפגעה באזור מפרק כף ידו של המתלונן ובשמשת הרכב. לאחר שהוציא הנאשם את המתלונן בכוח מהרכב, בעודו מדמם מידו, הכה הנאשם את המתלונן בראשו. בדו"ח פעולה תיאר הנאשם בכזב, כי בעת ביצוע המעצר, שלף את האקדח וכי המתלונן התנגד למעצרו באופן שדרש עימות פיזי, במהלכו 'נפלט כדור' ממנו נפצע המתלונן. כתוצאה ממעשיו של הנאשם המתלונן נזקק לטיפול רפואי ונגרמו לו שברים בכף ידו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, תקיפה ושיבוש מהלכי משפט.
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד עומר הילאלי, מתנדב בתחנת מודיעין במשטרה, וזאת לאחר שירה ופצע את המתלונן שנחשד נוהג ברכב גנוב, זאת ללא כל צורך או הצדקה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סיון דוק ונחקר על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך משמרת קיבל הנאשם ושוטרת שהייתה עמו דיווח על חשד לרכב גנוב במודיעין בו נהג המתלונן. המתלונן נעצר כשהגיע לרמזור בצומת שילת, אז יצאה השוטרת מהניידת והתקדמה לעבר הרכב כשהיא אוחזת בידה הימנית במכשיר טייזר. השוטרת צעקה למתלונן להרים את ידיו למעלה והוא עשה כהוראתה והרים את ידיו למעלה. במקביל יצא הנאשם מהניידת והחל ללכת לכיוון הרכב, שלף את נשקו האישי ודרך אותו ללא כל צורך או הצדקה. במקביל לפתיחת דלת מושב הנוסע על יד השוטרת, פתח הנאשם את דלת הרכב בצד הנהג, תפס באמצעות ידיו את גופו של המתלונן וירה מנשקו ירייה אחת שפגעה באזור מפרק כף ידו של המתלונן ובשמשת הרכב. לאחר שהוציא הנאשם את המתלונן בכוח מהרכב, בעודו מדמם מידו, הכה הנאשם את המתלונן בראשו. בדו"ח פעולה תיאר הנאשם בכזב, כי בעת ביצוע המעצר, שלף את האקדח וכי המתלונן התנגד למעצרו באופן שדרש עימות פיזי, במהלכו 'נפלט כדור' ממנו נפצע המתלונן. כתוצאה ממעשיו של הנאשם המתלונן נזקק לטיפול רפואי ונגרמו לו שברים בכף ידו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, תקיפה ושיבוש מהלכי משפט.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב הדרום (36) לאחר שאנס וביצע מעשה מגונה בבת זוגו לשעבר ליד שני ילדיהם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אנה שנייד סברדלוב עולה כי הנאשם והמתלוננת ניהלו מערכת יחסים במשך מספר שנים ולשניים ילדים קטינים משותפים. מספר שבועות לפני האירוע עבר המתלונן להתגורר בנפרד. ביום האירוע למרות התנגדות המתלוננת, נכנס הנאשם לביתה ובעוד היא מחזיקה את אחד מהילדים על הידיים, דחף הנאשם את המתלוננת לעבר חדר השינה והניח את הילד שהחזיקה לצד המיטה. במקביל, הגיע הילד השני למקום תוך שהוא צועק לנאשם "מספיק למה אתה מרביץ לאמא". אז, דחף הנאשם את המתלוננת לעבר המיטה בה שכבו שני ילדיהם הקטינים, אנס אותה וביצע בה מעשה מגונה. רק לאחר שהמתלוננת שבה וביקשה מהנאשם להפסיק, בין היתר בשביל לא לגרום טראומה לילדים, הנאשם עזב את המקום.
לנאשם יוחסו עבירות של אינוס ומעשה מגונה.
הפרקליטות ביקשה את המשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
לתשומת לבכם, קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהוים של הקטינים והמתלוננת. כמו כן, אסר בית המשפט לפרסום את כתב האישום ובקשת המעצר במלואם, למעט האמור בהודעה זו.
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב הדרום (36) לאחר שאנס וביצע מעשה מגונה בבת זוגו לשעבר ליד שני ילדיהם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אנה שנייד סברדלוב עולה כי הנאשם והמתלוננת ניהלו מערכת יחסים במשך מספר שנים ולשניים ילדים קטינים משותפים. מספר שבועות לפני האירוע עבר המתלונן להתגורר בנפרד. ביום האירוע למרות התנגדות המתלוננת, נכנס הנאשם לביתה ובעוד היא מחזיקה את אחד מהילדים על הידיים, דחף הנאשם את המתלוננת לעבר חדר השינה והניח את הילד שהחזיקה לצד המיטה. במקביל, הגיע הילד השני למקום תוך שהוא צועק לנאשם "מספיק למה אתה מרביץ לאמא". אז, דחף הנאשם את המתלוננת לעבר המיטה בה שכבו שני ילדיהם הקטינים, אנס אותה וביצע בה מעשה מגונה. רק לאחר שהמתלוננת שבה וביקשה מהנאשם להפסיק, בין היתר בשביל לא לגרום טראומה לילדים, הנאשם עזב את המקום.
לנאשם יוחסו עבירות של אינוס ומעשה מגונה.
הפרקליטות ביקשה את המשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
לתשומת לבכם, קיים איסור פרסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהוים של הקטינים והמתלוננת. כמו כן, אסר בית המשפט לפרסום את כתב האישום ובקשת המעצר במלואם, למעט האמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד מחמד עואודה (22) מדורא לאחר שניסה לרצוח שני חיילים בדקירות.
מכתב האישום שהגיש עורך הדין משה יחזקאל עולה כי עואודה הוא תושב הרשות הפלסטינית ללא אישור כניסה לישראל, שהחליט לבצע פיגוע דקירה ולרצוח חיילים בישראל. לשם כך, הצטייד בסכין ונכנס לישראל תוך ניצול נקודת תורפה בגדר מערכת הביטחון. לאחר ששהה באזורים שונים בישראל, הגיע ליפו וישן אצל אביו.
ב4.4.23, יצא עואודה מבית אביו בתחבורה ציבורית על מנת לבצע את הפיגוע ותוך כדי נסיעת האוטובוס חיפש אחרי חיילים. כשהאוטובוס הגיע סמוך לצומת ניר צבי בבאר יעקב, הבחין בחיילים שעמדו בצד הדרך, ירד מהאוטובוס והחל לעקוב אחריהם. כשהגיע קרוב אליהם כשגבם מופנה אליו, הניף עואודה את הסכין ודקר את אחד החיילים בפלג גופו העליון. מיד לאחר מכן, ניגש לחייל השני ודקר אותו בגבו. כתוצאה מהדקירות החיילים נפלו לרצפה ועואודה רכן לעברם ודקר אותם דקירות רבות נוספות עד שלהב הסכין נשברה.
עואודה לא חדל ממעשיו והמשיך לבעוט באחד החיילים תוך שהוא מנסה לחטוף את נשקו האישי. על אף פציעתו הקשה, החייל עשה כל שביכולתו על מנת להדוף את עואודה ולהגן על נשקו. אזרחים שהיו באזור הבחינו במתרחש, חתרו למגע עם עואודה ונטרלו אותו עד להגעת כוחות משטרה.
כתב האישום מייחס לעואודה עבירות של מעשה טרור של ניסיון רצח, מעשה טרור של חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, כניסה לישראל שלא כדין.
בנוסף, הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד מחמד עואודה (22) מדורא לאחר שניסה לרצוח שני חיילים בדקירות.
מכתב האישום שהגיש עורך הדין משה יחזקאל עולה כי עואודה הוא תושב הרשות הפלסטינית ללא אישור כניסה לישראל, שהחליט לבצע פיגוע דקירה ולרצוח חיילים בישראל. לשם כך, הצטייד בסכין ונכנס לישראל תוך ניצול נקודת תורפה בגדר מערכת הביטחון. לאחר ששהה באזורים שונים בישראל, הגיע ליפו וישן אצל אביו.
ב4.4.23, יצא עואודה מבית אביו בתחבורה ציבורית על מנת לבצע את הפיגוע ותוך כדי נסיעת האוטובוס חיפש אחרי חיילים. כשהאוטובוס הגיע סמוך לצומת ניר צבי בבאר יעקב, הבחין בחיילים שעמדו בצד הדרך, ירד מהאוטובוס והחל לעקוב אחריהם. כשהגיע קרוב אליהם כשגבם מופנה אליו, הניף עואודה את הסכין ודקר את אחד החיילים בפלג גופו העליון. מיד לאחר מכן, ניגש לחייל השני ודקר אותו בגבו. כתוצאה מהדקירות החיילים נפלו לרצפה ועואודה רכן לעברם ודקר אותם דקירות רבות נוספות עד שלהב הסכין נשברה.
עואודה לא חדל ממעשיו והמשיך לבעוט באחד החיילים תוך שהוא מנסה לחטוף את נשקו האישי. על אף פציעתו הקשה, החייל עשה כל שביכולתו על מנת להדוף את עואודה ולהגן על נשקו. אזרחים שהיו באזור הבחינו במתרחש, חתרו למגע עם עואודה ונטרלו אותו עד להגעת כוחות משטרה.
כתב האישום מייחס לעואודה עבירות של מעשה טרור של ניסיון רצח, מעשה טרור של חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, כניסה לישראל שלא כדין.
בנוסף, הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על אחמד זהרה, תושב ירושלים, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכך שביקש לפעול עבור ארגון חיזבאללה בישראל, חמש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחילוט הכספים שנמסרו לו על ידי חיזבאללה.
על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם, רופא שיניים במקצועו, יצר קשר עם אסיר משוחרר שגר בלבנון ואמר לו כי הוא מעוניין ליצור קשר עם אנשים מחיזבאללה על מנת לפעול עבורם בישראל. במסגרת הקשר בין הנאשם לחיזבאללה הוא התבקש לבצע משימות שונות, בין היתר, העברת עדכונים על המצב בירושלים ובגדה ודיווח על הפרות סדר שהתרחשו בירושלים. כמו כן, הנאשם נתבקש לעקוב אחרי שגרת יומם של קצינים בכירים במשטרה ובצבא ולדווח על כך לאנשי החיזבאללה. הקשר בין הנאשם לחיזבאללה פסק כעבור מספר שנים וחודש במהלך חופשת ירח הדבש שלו בטורקיה, אז תיאם הנאשם קבלת כסף וטלפון סלולרי בו הותקנה תכנת הצפנה כדי שיוכל לעמוד בקשר עם מפעיליו. לאחר שהנאשם שב לישראל הוא יצר קשר עם אנשי חיזבאללה, אך נעצר טרם קבלת משימות נוספות וכך מנעו גורמי הביטחון את חידוש הקשר עם אנשי חיזבאללה. כאמור, הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלת האויב ויציאה שלא כדין ללבנון.
בשלב הטיעונים לעונש הדגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אביעד דוויק, את הפוטנציאל של המידע שהנאשם יכול היה להעביר ואת החשש מפני "מדרון חלקלק" שיכול להוביל לביצוע פעולות נוספות בעתיד. הפרקליטות ציינה את המוטיבציה הגבוהה שהפגין הנאשם ביצירת הקשר עם החיזבאללה כדי לבצע פעילות ביטחונית נגד ישראל, את תקופת ההפעלה הממושכת על ידי הארגון ואת העובדה כי תעודת הזהות הישראלית שבחזקתו העניקה לו את האפשרות להסתובב במדינה בחופשיות. בית המשפט קיבל את מתחם העונש ההולם שלו טענה המאשימה בנוגע למעשיו של הנאשם וקבע, בין היתר, כי "גם אם הידיעות המדוברות אינן ברף חומרה גבוה מבחינת הסיכון לביטחון המדינה, עצם הנכונות למסור אותן לחיזבאללה היא החשובה שכן היה בה כדי להכשיר עקרונית את הקרקע מבחינת החיזבאללה לגיוס המשיב לשורותיו תוך הבנה לנכונות אפשרית למתן ידיעות נוספות בעתיד, מה גם שמדובר בידיעות שאנשי חיזבאללה ביקשו כך שחזקה שהידיעות נדרשו להן, כאשר העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה שעניינה 'מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלת האויב'".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על אחמד זהרה, תושב ירושלים, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכך שביקש לפעול עבור ארגון חיזבאללה בישראל, חמש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחילוט הכספים שנמסרו לו על ידי חיזבאללה.
על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם, רופא שיניים במקצועו, יצר קשר עם אסיר משוחרר שגר בלבנון ואמר לו כי הוא מעוניין ליצור קשר עם אנשים מחיזבאללה על מנת לפעול עבורם בישראל. במסגרת הקשר בין הנאשם לחיזבאללה הוא התבקש לבצע משימות שונות, בין היתר, העברת עדכונים על המצב בירושלים ובגדה ודיווח על הפרות סדר שהתרחשו בירושלים. כמו כן, הנאשם נתבקש לעקוב אחרי שגרת יומם של קצינים בכירים במשטרה ובצבא ולדווח על כך לאנשי החיזבאללה. הקשר בין הנאשם לחיזבאללה פסק כעבור מספר שנים וחודש במהלך חופשת ירח הדבש שלו בטורקיה, אז תיאם הנאשם קבלת כסף וטלפון סלולרי בו הותקנה תכנת הצפנה כדי שיוכל לעמוד בקשר עם מפעיליו. לאחר שהנאשם שב לישראל הוא יצר קשר עם אנשי חיזבאללה, אך נעצר טרם קבלת משימות נוספות וכך מנעו גורמי הביטחון את חידוש הקשר עם אנשי חיזבאללה. כאמור, הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלת האויב ויציאה שלא כדין ללבנון.
בשלב הטיעונים לעונש הדגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אביעד דוויק, את הפוטנציאל של המידע שהנאשם יכול היה להעביר ואת החשש מפני "מדרון חלקלק" שיכול להוביל לביצוע פעולות נוספות בעתיד. הפרקליטות ציינה את המוטיבציה הגבוהה שהפגין הנאשם ביצירת הקשר עם החיזבאללה כדי לבצע פעילות ביטחונית נגד ישראל, את תקופת ההפעלה הממושכת על ידי הארגון ואת העובדה כי תעודת הזהות הישראלית שבחזקתו העניקה לו את האפשרות להסתובב במדינה בחופשיות. בית המשפט קיבל את מתחם העונש ההולם שלו טענה המאשימה בנוגע למעשיו של הנאשם וקבע, בין היתר, כי "גם אם הידיעות המדוברות אינן ברף חומרה גבוה מבחינת הסיכון לביטחון המדינה, עצם הנכונות למסור אותן לחיזבאללה היא החשובה שכן היה בה כדי להכשיר עקרונית את הקרקע מבחינת החיזבאללה לגיוס המשיב לשורותיו תוך הבנה לנכונות אפשרית למתן ידיעות נוספות בעתיד, מה גם שמדובר בידיעות שאנשי חיזבאללה ביקשו כך שחזקה שהידיעות נדרשו להן, כאשר העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה שעניינה 'מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלת האויב'".
הודעה לעיתונות מטעם קרן תובענות ייצוגיות
צעד נוסף בדרך לצמצום פערים: קרן תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים וקבוצת עוגן משיקים פרויקט בהיקף של למעלה מ- 50 מיליון שקלים, שיסייע ליותר מ- 1,600 משקי בית להיחלץ מהחובות הכספיים ומההתנהלות שהובילה אליהם.
קרן תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים ועוגן, קבוצה פיננסית-חברתית ללא כוונת רווח, אשר עוסקת במתן אשראי ובהעצמה פיננסית של אוכלוסיות מאותגרות כלכלית בישראל, הודיעו על השקת "חוף מבטחים", פרויקט שיקום כלכלי חדשני בהיקף של 68 מיליון ₪, כאשר 20 מיליון ₪ ממומן על ידי קרן התובענות הייצוגית במשרד המשפטים ו-22 מיליון ₪ על ידי עוגן. כספי החזרי ההלוואות ימוחזרו באופן שסך האשראי, שיחולק בתכנית, יעמוד על כ- 53 מיליון ₪ וסך של 13 מיליון ₪ ישמשו לליווי פיננסי והסדרי חוב למתן טיפול הוליסטי לחייבים. הפרויקט צפוי להתפרס על פני 8 שנים וייתן מענה ליותר מ- 1,600 משקי בית. היקף ההלוואות צפוי להיות כ- 53 מיליון שקלים והן יינתנו ללא ריבית וללא הצמדה.
שיתוף הפעולה נוצר בעקבות זכייתה של עוגן בקול הקורא, שפרסמה קרן תובענות ייצוגיות, לאחר שהתקבלו בקרן כספים, מכוח פסק דינו של השופט פרופ' עופר גרוסקופף בת"צ 11-06-2010 עמירה ואח' נ. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'. כספים אלה יועדו לטובת "סיוע לחייבים נגדם ננקטו הליכי הוצאה לפועל", ואליהם אוגמו כספים ששולמו לקרן מכוח פסקי דין נוספים, שלא יועדו לטובת מטרה מסוימת. בפרויקט יינתן מענה כולל בסגנון one-stop-shop עבור משקי בית שהידרדרו לחובות, נמצאים בהליכי הוצאה לפועל ומעוניינים להשתקם ולצאת לחיים חדשים.
הפרויקט כולל צמצום החובות של משקי הבית באמצעות הגעה להסדרי חוב, ליווי של המשפחות בניהול ההלוואה והעמדת אשראי שיאפשר למשקי הבית לשלם עבור החובות בהוצאה לפועל. לתוכנית יתקבלו משקי בית שחובם להוצאה לפועל אינו עולה על 40,000 ₪ ומתקשים לעמוד בהחזר חובותיהם.
משתתפי התוכנית צפויים לעבור תהליכי אבחון כלכלי ומשפטי, שבסופו יופנו להליך ליווי מותאם אישית בתחום כלכלת המשפחה. לשם כך, קבוצת עוגן תיעזר בשותפים וביניהם ארגונים חברתיים המתמחים בליווי פיננסי של משקי בית - פעמונים, כתף לכתף ויעדים לצפון. הליווי יכלול ניתוח וגיבוש תמונת מצב פיננסי על ידי יועצים מקצועיים לכלכלת המשפחה, כמו גם בניית תכנון כלכלי ארוך טווח לטובת שיפור ההתנהלות הכלכלית העתידית של המשתתפים בתוכנית. לאחר שיפור במצב הכלכלי ובהתנהלות הפיננסית, יעבור משק הבית תהליך חיתום שיבחן את התאמתו למתן אשראי. לחייבים שעברו ליווי בעבר, ייבחן מתן אשראי ללא צורך בתהליך ליווי מחודש.
במסגרת הפרויקט תסייע קבוצת עוגן בהסדרי חוב מול הנושים, מחיקת החוב או חלקו והחלפתו בהלוואה של עד 40,000 ₪, ללא ריבית וללא הצמדה בפריסה נוחה של 5 שנים.
וועדת היגוי המשותפת לקרן תובענות ייצוגיות ולעוגן תמשיך לעקוב אחר ביצוע הפרויקט, עמידתו ביעדים והגשמת התכלית החברתית של סיוע לחייבי ההוצאה לפועל ושיקומם.
השופט (בדימוס) יעקב שינמן, יו"ר קרן תובענות ייצוגיות הבהיר, כי קרן תובענות ייצוגיות יזמה קול קורא לסיוע לחייבי ההוצאה לפועל במטרה להיטיב עם החייבים, ולהגשים את התכלית שקבע בית המשפט לכספים שהתקבלו בקרן, וכחלק מפועלה לקדם מטרות חברתיות, כמו גם ליזום פרויקטים בעלי ערך חברתי מוסף. התכנית מציעה מודל ייחודי במטרה ליתן מענה הוליסטי לחייבי הוצאה לפועל, ולאפשר להם מתן אשראי בתנאים מיטיבים, תוך הענקת כלים להתנהלות פיננסית נכונה. בכך, הקרן מבקשת לייצר מודל ייחודי בעל השפעה לאומית וחברתית משמעותית.
מנכ"ל קבוצת עוגן שגיא בלשה הבהיר, כי פרויקט חוף מבטחים הוא פרויקט פורץ דרך וראשון מסוגו בארץ המבקש לתת מענה להיקפים הגדולים של משקי בית בישראל הנמצאים בחובות ובהליכי הוצאה לפועל. הבחירה של קרן התובענות הייצוגיות בקבוצת עוגן להוביל את הפרויקט היא הבעת אמון נוספת בעוגן הן כגוף פיננסי מקצועי והן כגוף חברתי. שיטת הפעולה של התוכנית היא מעין מתקפה משולשת על גורמי הבעיה שהובילו את משק הבית למצבו הנוכחי. ראשית –ליווי פיננסי של המשפחה ואיזון כלכלי שלה, שנית – קיצוץ החוב הקיים מול הנושים ושלישית - החלפת החוב בהלוואה ללא ריבית בפריסה נוחה.
אודות קרן תובענות ייצוגיות-
קרן תובענות ייצוגיות, המנוהלת באפוטרופוס הכללי, הוקמה על פי חוק לניהול וחלוקת כספים הנפסקים על ידי בתי המשפט בתובענות ייצוגיות לטובת הציבור, במקרים בהם לא ניתן לאתר את הנפגעים, או שחלוקת הכספים לכלל האזרחים לא תהיה אפקטיבית, לאור הסכום הנמוך שהיה מגיע לכל אזרח. הקרן פועלת לחלוקת הכספים לטובת הציבור, בהתאם לייעודים הנקבעים על ידי בתי המשפט. הכספים מחולקים לרוב באמצעות פרסום "קולות קוראים", במסגרתם, היא מציעה לגופים שונים להגיש הצעות לקידום פרויקט בנושא מסוים.
צעד נוסף בדרך לצמצום פערים: קרן תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים וקבוצת עוגן משיקים פרויקט בהיקף של למעלה מ- 50 מיליון שקלים, שיסייע ליותר מ- 1,600 משקי בית להיחלץ מהחובות הכספיים ומההתנהלות שהובילה אליהם.
קרן תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים ועוגן, קבוצה פיננסית-חברתית ללא כוונת רווח, אשר עוסקת במתן אשראי ובהעצמה פיננסית של אוכלוסיות מאותגרות כלכלית בישראל, הודיעו על השקת "חוף מבטחים", פרויקט שיקום כלכלי חדשני בהיקף של 68 מיליון ₪, כאשר 20 מיליון ₪ ממומן על ידי קרן התובענות הייצוגית במשרד המשפטים ו-22 מיליון ₪ על ידי עוגן. כספי החזרי ההלוואות ימוחזרו באופן שסך האשראי, שיחולק בתכנית, יעמוד על כ- 53 מיליון ₪ וסך של 13 מיליון ₪ ישמשו לליווי פיננסי והסדרי חוב למתן טיפול הוליסטי לחייבים. הפרויקט צפוי להתפרס על פני 8 שנים וייתן מענה ליותר מ- 1,600 משקי בית. היקף ההלוואות צפוי להיות כ- 53 מיליון שקלים והן יינתנו ללא ריבית וללא הצמדה.
שיתוף הפעולה נוצר בעקבות זכייתה של עוגן בקול הקורא, שפרסמה קרן תובענות ייצוגיות, לאחר שהתקבלו בקרן כספים, מכוח פסק דינו של השופט פרופ' עופר גרוסקופף בת"צ 11-06-2010 עמירה ואח' נ. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'. כספים אלה יועדו לטובת "סיוע לחייבים נגדם ננקטו הליכי הוצאה לפועל", ואליהם אוגמו כספים ששולמו לקרן מכוח פסקי דין נוספים, שלא יועדו לטובת מטרה מסוימת. בפרויקט יינתן מענה כולל בסגנון one-stop-shop עבור משקי בית שהידרדרו לחובות, נמצאים בהליכי הוצאה לפועל ומעוניינים להשתקם ולצאת לחיים חדשים.
הפרויקט כולל צמצום החובות של משקי הבית באמצעות הגעה להסדרי חוב, ליווי של המשפחות בניהול ההלוואה והעמדת אשראי שיאפשר למשקי הבית לשלם עבור החובות בהוצאה לפועל. לתוכנית יתקבלו משקי בית שחובם להוצאה לפועל אינו עולה על 40,000 ₪ ומתקשים לעמוד בהחזר חובותיהם.
משתתפי התוכנית צפויים לעבור תהליכי אבחון כלכלי ומשפטי, שבסופו יופנו להליך ליווי מותאם אישית בתחום כלכלת המשפחה. לשם כך, קבוצת עוגן תיעזר בשותפים וביניהם ארגונים חברתיים המתמחים בליווי פיננסי של משקי בית - פעמונים, כתף לכתף ויעדים לצפון. הליווי יכלול ניתוח וגיבוש תמונת מצב פיננסי על ידי יועצים מקצועיים לכלכלת המשפחה, כמו גם בניית תכנון כלכלי ארוך טווח לטובת שיפור ההתנהלות הכלכלית העתידית של המשתתפים בתוכנית. לאחר שיפור במצב הכלכלי ובהתנהלות הפיננסית, יעבור משק הבית תהליך חיתום שיבחן את התאמתו למתן אשראי. לחייבים שעברו ליווי בעבר, ייבחן מתן אשראי ללא צורך בתהליך ליווי מחודש.
במסגרת הפרויקט תסייע קבוצת עוגן בהסדרי חוב מול הנושים, מחיקת החוב או חלקו והחלפתו בהלוואה של עד 40,000 ₪, ללא ריבית וללא הצמדה בפריסה נוחה של 5 שנים.
וועדת היגוי המשותפת לקרן תובענות ייצוגיות ולעוגן תמשיך לעקוב אחר ביצוע הפרויקט, עמידתו ביעדים והגשמת התכלית החברתית של סיוע לחייבי ההוצאה לפועל ושיקומם.
השופט (בדימוס) יעקב שינמן, יו"ר קרן תובענות ייצוגיות הבהיר, כי קרן תובענות ייצוגיות יזמה קול קורא לסיוע לחייבי ההוצאה לפועל במטרה להיטיב עם החייבים, ולהגשים את התכלית שקבע בית המשפט לכספים שהתקבלו בקרן, וכחלק מפועלה לקדם מטרות חברתיות, כמו גם ליזום פרויקטים בעלי ערך חברתי מוסף. התכנית מציעה מודל ייחודי במטרה ליתן מענה הוליסטי לחייבי הוצאה לפועל, ולאפשר להם מתן אשראי בתנאים מיטיבים, תוך הענקת כלים להתנהלות פיננסית נכונה. בכך, הקרן מבקשת לייצר מודל ייחודי בעל השפעה לאומית וחברתית משמעותית.
מנכ"ל קבוצת עוגן שגיא בלשה הבהיר, כי פרויקט חוף מבטחים הוא פרויקט פורץ דרך וראשון מסוגו בארץ המבקש לתת מענה להיקפים הגדולים של משקי בית בישראל הנמצאים בחובות ובהליכי הוצאה לפועל. הבחירה של קרן התובענות הייצוגיות בקבוצת עוגן להוביל את הפרויקט היא הבעת אמון נוספת בעוגן הן כגוף פיננסי מקצועי והן כגוף חברתי. שיטת הפעולה של התוכנית היא מעין מתקפה משולשת על גורמי הבעיה שהובילו את משק הבית למצבו הנוכחי. ראשית –ליווי פיננסי של המשפחה ואיזון כלכלי שלה, שנית – קיצוץ החוב הקיים מול הנושים ושלישית - החלפת החוב בהלוואה ללא ריבית בפריסה נוחה.
אודות קרן תובענות ייצוגיות-
קרן תובענות ייצוגיות, המנוהלת באפוטרופוס הכללי, הוקמה על פי חוק לניהול וחלוקת כספים הנפסקים על ידי בתי המשפט בתובענות ייצוגיות לטובת הציבור, במקרים בהם לא ניתן לאתר את הנפגעים, או שחלוקת הכספים לכלל האזרחים לא תהיה אפקטיבית, לאור הסכום הנמוך שהיה מגיע לכל אזרח. הקרן פועלת לחלוקת הכספים לטובת הציבור, בהתאם לייעודים הנקבעים על ידי בתי המשפט. הכספים מחולקים לרוב באמצעות פרסום "קולות קוראים", במסגרתם, היא מציעה לגופים שונים להגיש הצעות לקידום פרויקט בנושא מסוים.
עד היום פרסמה הקרן למעלה מ-60 קולות קוראים, בהיקף של כ-220 מיליון ש"ח לקידום תכליות ציבוריות שונות.
אודות עוגן-
עוגן היא קבוצה פיננסית- חברתית, אשר עוסקת במתן אשראי ובהעצמה פיננסית של אוכלוסיות מאותגרות כלכלית בישראל.
קבוצת עוגן שואפת להשלים את ההלוואות הניתנות ללקוחותיה בליווי פיננסי ובמנטורינג, אשר יסייעו למשקי הבית, עסקים ומלכ"רים, לצלוח מציאות כלכלית מאתגרת.
קבוצת עוגן העניקה עד היום כ- 75 אלף הלוואות, בהיקף של כ- 2 מיליארד ₪. בשנת 2022 העניקה קבוצת עוגן אשראי בהיקף של כ- 250 מיליון ₪.
קישור לפרטים נוספים ולהגשת בקשה: https://www.ogen.org/%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D-2
אודות עוגן-
עוגן היא קבוצה פיננסית- חברתית, אשר עוסקת במתן אשראי ובהעצמה פיננסית של אוכלוסיות מאותגרות כלכלית בישראל.
קבוצת עוגן שואפת להשלים את ההלוואות הניתנות ללקוחותיה בליווי פיננסי ובמנטורינג, אשר יסייעו למשקי הבית, עסקים ומלכ"רים, לצלוח מציאות כלכלית מאתגרת.
קבוצת עוגן העניקה עד היום כ- 75 אלף הלוואות, בהיקף של כ- 2 מיליארד ₪. בשנת 2022 העניקה קבוצת עוגן אשראי בהיקף של כ- 250 מיליון ₪.
קישור לפרטים נוספים ולהגשת בקשה: https://www.ogen.org/%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D-2
עוגן
עוגן - חוף מבטחים
על התכנית חוף מבטחים הינו פרויקט שיקום כלכלי חדשני הנערך בשיתוף פעולה בין עוגן והקרן לתובענות הייצוגיות במשרד המשפטים. חוף מבטחים הינה תכנית one-stop-shop עבור משקי בית שהידרדרו לחובות, נמצאים בתהליכי הוצאה לפועל ומעוניינים להתמודד עם החוב ולצאת לחיים חדשים.…
שלום רב,
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
הסדר הקבע המוצע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי
בהתאם להוראת בית המשפט שהטיל על המדינה לגבש הסדר כולל ביחס לגישה לנחל האסי, הוקם צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), גב' כרמית יוליס. הצוות מפרסם היום הסדר קבע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי. ההסדר המוצע נועד להבטיח את קיומה של זכות הגישה של הציבור אל הנחל תוך שמירה על שגרת חיים נאותה לתושבי קיבוץ ניר דוד.
בצוות חברים אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), ניב יערי, תמר גנוניאן-פרקל ומיה ציפין, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), טל גטרר וצילה חמיאס-גפניאל מרשות מקרקעי ישראל. סייעו לעבודת הצוות ינקי קווינט, ראש רשות מקרקעי ישראל, יהודה זמרת היועץ המשפטי של משרד הפנים, פרקליט מחוז צפון (אזרחי), איתן לדרר וחנין סמעאן-מויס, המשנה לפרקליט מחוז צפון (אזרחי). את עבודת הצוות ריכזו ירדן כרמלי ורועי דרומר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי).
עקרון יסוד בהסדר מעגן את הזכות הקניינית של הציבור במקרקעי הנחל ובגדותיו, מכח היותם 'מקרקעי ייעוד' בהתאם לחוק המקרקעין, ומשכך אין לקיבוץ סמכות למנוע באופן גורף את הגישה של הציבור למשאב טבע זה. בד בבד מבקש ההסדר להתחשב ככל הניתן בתושבי המקום ולמזער את הפגיעה באיכות חייהם, לרבות בדרך של קביעת הסדר מבוקר של כניסת מבקרים לקיבוץ, השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והסדרים נוספים.
תהליך גיבוש ההסדר כלל איסוף מידע, בדיקות עובדתיות ומשפטיות, התייעצויות עם אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים ובחינת עמדותיהם של גורמים שונים בשלטון המקומי, בתחום האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית ורשויות המדינה. בנוסף, פורסם לציבור קול קורא במטרה לאפשר להעביר הערות והצעות להסדרת הנושא, והתקבלו קרוב למאה הערות. עמדות כל אלה נשמעו בקשב רב.
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): "ההסדר המוצע מהווה הסדר ראוי המאזן נכונה את מכלול האינטרסים והזכויות של הצדדים הנוגעים בדבר, והוא גובש לאחר שיח ממושך ושמיעת כלל העמדות בעניין. ההסדר נועד להבטיח גישה חופשית לציבור אל נחל האסי , מכח היותם מקרקעי יעוד, וזאת לצד שמירה על איכות החיים של תושבי קיבוץ ניר דוד. מדובר בנושא מורכב , גם לאור ההיבטים החברתיים והציבוריים הכרוכים בו, בנוסף על ההיבטים המשפטיים ואנו מאמינים כי ההסדר מביא פתרון נכון לאיזון האינטרסים במקרה זה".
שאלת זכות הגישה של הציבור אל נחל האסי עומדת במוקד מאבק ציבורי ארוך שנים. המאבק כנגד סגירת שערי הקיבוץ הוליד חיכוכים בין תומכי המאבק ואנשי הקיבוץ והוליד מספר הליכים משפטיים, במסגרתם נטען כנגד הקיבוץ כי יש לפתוח את שעריו ולאפשר גישה של הציבור אל מקטע הנחל הזורם בתוככי הקיבוץ. הליכים אלה ותוצאותיהם מפורטים בדו"ח הצוות.
העמדה הנוגעת בזכות הציבור למשאב הטבע הוצגה בעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת בירור עתירה מינהלית שהוגשה בעניין (עת"מ 1706-09-20 ארבל ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות). בפסק דינו בעתירה, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, הסדר ביניים שיאפשר את כניסת הציבור לנחל, בשעות מסוימות ובהיקף של עד 400 אנשים בכל זמן נתון, דרך "החוף הירוק" – מקטע שנמצא בגדה הצפונית של קצהו המערבי של מקטע הנחל שבתוך תחומי היישוב, מחוץ לאזור המגורים בקיבוץ. בנוסף, וזאת העיקר - קבע בית המשפט כי על המדינה לגבש פתרון כולל, אשר ישקף את האיזון הראוי שבין הזכויות המתנגשות, תוך תשומת לב להיבטים התכנוניים שקיימים במקום, וכן תוך התייחסות למגוון היבטים נוספים הקיימים אגב הסכסוך.
ההסדר שגובש נשען על שני אדנים עיקריים: מתן גישה של הציבור אל הערוץ הזורם בתוככי הקיבוץ, לצד הרחבה וטיוב שטח מקטע הנחל בחוף הירוק לטובת הגדלת יכולת קליטת המבקרים בו.
במסגרת הדו"ח סקר הצוות את הדינים הרלוונטיים לעניין, ומצא כי אין עיגון בחקיקה ובפסיקה להגבלה גורפת של זכות הגישה של הציבור לנחלים. בצד האמור, הצוות היה ער לכך שזכות הגישה, ככל הזכויות, אינה מוחלטת, וכי בכל עת נדרש לאזנה למול אינטרסים לגיטימיים הניצבים מולה. בענייננו, עמד הצוות על כך שפתיחה לא מבוקרת של שערי הקיבוץ לכל המעוניין עלולה לגרום בין היתר לפגיעה קשה במרקם חייהם של תושבי הקיבוץ, ובחיי הקהילה הייחודיים שנוצרו שם.
ההסדר נשען על הרחבת ההסדר במקטע הנחל בחוף הירוק מחד, ועל פתיחה מבוקרת של מקטע הנחל שנמצא בתוככי הקיבוץ לציבור הרחב מאידך.
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
הסדר הקבע המוצע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי
בהתאם להוראת בית המשפט שהטיל על המדינה לגבש הסדר כולל ביחס לגישה לנחל האסי, הוקם צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), גב' כרמית יוליס. הצוות מפרסם היום הסדר קבע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי. ההסדר המוצע נועד להבטיח את קיומה של זכות הגישה של הציבור אל הנחל תוך שמירה על שגרת חיים נאותה לתושבי קיבוץ ניר דוד.
בצוות חברים אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), ניב יערי, תמר גנוניאן-פרקל ומיה ציפין, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), טל גטרר וצילה חמיאס-גפניאל מרשות מקרקעי ישראל. סייעו לעבודת הצוות ינקי קווינט, ראש רשות מקרקעי ישראל, יהודה זמרת היועץ המשפטי של משרד הפנים, פרקליט מחוז צפון (אזרחי), איתן לדרר וחנין סמעאן-מויס, המשנה לפרקליט מחוז צפון (אזרחי). את עבודת הצוות ריכזו ירדן כרמלי ורועי דרומר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי).
עקרון יסוד בהסדר מעגן את הזכות הקניינית של הציבור במקרקעי הנחל ובגדותיו, מכח היותם 'מקרקעי ייעוד' בהתאם לחוק המקרקעין, ומשכך אין לקיבוץ סמכות למנוע באופן גורף את הגישה של הציבור למשאב טבע זה. בד בבד מבקש ההסדר להתחשב ככל הניתן בתושבי המקום ולמזער את הפגיעה באיכות חייהם, לרבות בדרך של קביעת הסדר מבוקר של כניסת מבקרים לקיבוץ, השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והסדרים נוספים.
תהליך גיבוש ההסדר כלל איסוף מידע, בדיקות עובדתיות ומשפטיות, התייעצויות עם אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים ובחינת עמדותיהם של גורמים שונים בשלטון המקומי, בתחום האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית ורשויות המדינה. בנוסף, פורסם לציבור קול קורא במטרה לאפשר להעביר הערות והצעות להסדרת הנושא, והתקבלו קרוב למאה הערות. עמדות כל אלה נשמעו בקשב רב.
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): "ההסדר המוצע מהווה הסדר ראוי המאזן נכונה את מכלול האינטרסים והזכויות של הצדדים הנוגעים בדבר, והוא גובש לאחר שיח ממושך ושמיעת כלל העמדות בעניין. ההסדר נועד להבטיח גישה חופשית לציבור אל נחל האסי , מכח היותם מקרקעי יעוד, וזאת לצד שמירה על איכות החיים של תושבי קיבוץ ניר דוד. מדובר בנושא מורכב , גם לאור ההיבטים החברתיים והציבוריים הכרוכים בו, בנוסף על ההיבטים המשפטיים ואנו מאמינים כי ההסדר מביא פתרון נכון לאיזון האינטרסים במקרה זה".
שאלת זכות הגישה של הציבור אל נחל האסי עומדת במוקד מאבק ציבורי ארוך שנים. המאבק כנגד סגירת שערי הקיבוץ הוליד חיכוכים בין תומכי המאבק ואנשי הקיבוץ והוליד מספר הליכים משפטיים, במסגרתם נטען כנגד הקיבוץ כי יש לפתוח את שעריו ולאפשר גישה של הציבור אל מקטע הנחל הזורם בתוככי הקיבוץ. הליכים אלה ותוצאותיהם מפורטים בדו"ח הצוות.
העמדה הנוגעת בזכות הציבור למשאב הטבע הוצגה בעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת בירור עתירה מינהלית שהוגשה בעניין (עת"מ 1706-09-20 ארבל ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות). בפסק דינו בעתירה, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, הסדר ביניים שיאפשר את כניסת הציבור לנחל, בשעות מסוימות ובהיקף של עד 400 אנשים בכל זמן נתון, דרך "החוף הירוק" – מקטע שנמצא בגדה הצפונית של קצהו המערבי של מקטע הנחל שבתוך תחומי היישוב, מחוץ לאזור המגורים בקיבוץ. בנוסף, וזאת העיקר - קבע בית המשפט כי על המדינה לגבש פתרון כולל, אשר ישקף את האיזון הראוי שבין הזכויות המתנגשות, תוך תשומת לב להיבטים התכנוניים שקיימים במקום, וכן תוך התייחסות למגוון היבטים נוספים הקיימים אגב הסכסוך.
ההסדר שגובש נשען על שני אדנים עיקריים: מתן גישה של הציבור אל הערוץ הזורם בתוככי הקיבוץ, לצד הרחבה וטיוב שטח מקטע הנחל בחוף הירוק לטובת הגדלת יכולת קליטת המבקרים בו.
במסגרת הדו"ח סקר הצוות את הדינים הרלוונטיים לעניין, ומצא כי אין עיגון בחקיקה ובפסיקה להגבלה גורפת של זכות הגישה של הציבור לנחלים. בצד האמור, הצוות היה ער לכך שזכות הגישה, ככל הזכויות, אינה מוחלטת, וכי בכל עת נדרש לאזנה למול אינטרסים לגיטימיים הניצבים מולה. בענייננו, עמד הצוות על כך שפתיחה לא מבוקרת של שערי הקיבוץ לכל המעוניין עלולה לגרום בין היתר לפגיעה קשה במרקם חייהם של תושבי הקיבוץ, ובחיי הקהילה הייחודיים שנוצרו שם.
ההסדר נשען על הרחבת ההסדר במקטע הנחל בחוף הירוק מחד, ועל פתיחה מבוקרת של מקטע הנחל שנמצא בתוככי הקיבוץ לציבור הרחב מאידך.
עיקרי ההסדר להסדרת גישת הציבור לנחל האסי:
• מקטע הנחל בחוף הירוק: יבוצעו עבודות שדרוג שיביאו להרחבת החוף כך שישתרע גם על הגדה הדרומית של הנחל, באופן שיאפשר הגדלת כמות האנשים שיכולה להיכנס אליו. למעשה שטחו של החוף הירוק יוגדל פי 2 מגודלו הנוכחי. כניסה לחוף לא תותנה בתשלום. בתוך כך, יוקם גשר המחבר בין הגדות, תוסר הצמחייה שבצד המערבי של הגדה הדרומית, תוקם הצללה בגדה הדרומית ויוצבו מתקני שירותים ופחים. הצוות ציין כי ניתן יהיה לממן את עבודות הפיתוח והשדרוג באמצעות הגשת בקשה לתקצוב לקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמו מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. במסגרת מימון עבודות הפיתוח, ניתן יהיה לבחון גם הקצאת סכומים עבור תפעול שוטף שמטרתם לכסות את העלויות הכרוכות בניהול החניה המצויה של שטחי המשבצת של הקיבוץ. לאחר עבודות הפיתוח האמורות, אשר יבוצעו לאחר עונת הרחצה 2023 ולפני עונת הרחצה 2024, ניתן יהיה לקלוט בחוף עד 520 איש בכל רגע נתון.
מדובר על הגדלה משמעותית של קיבולת הקהל לעומת המצב הקיים כיום. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי החוף הירוק יהיה פתוח בימים א-ו בין השעות 17:00-9:00. החוף יהיה סגור בשבתות, חגים (לא כולל חול המועד) יום הזיכרון לחללי צהל, ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
• גישה לנחל וגדותיו שבתוך שטחי המגורים של קיבוץ ניר דוד: תותר גישה לציבור אל הנחל וגדותיו שבתוך הקיבוץ, וזאת דרך הגדה הדרומית של הנחל, לרבות גישה למי הנחל, למעט באזורים אשר קיימת סכנה בטיחותית בהם (דוגמת סביבת הסכר שנמצא בקצהו המזרחי של הנחל). מתן הגישה בדרך זו יאפשר המשך שגרת חיים תקינה של תושבי הקיבוץ. הכניסה תתאפשר דרך שער שיוקם בגבולה המזרחי של הגדה הדרומית שתפותח בחוף הירוק. אולם, עד להקמת הגשר המאפשר את המעבר לגדה הדרומית, הכניסה תיערך באופן זמני בכל דרך סבירה אחרת . המתווה קובע כי בשטח זה של הנחל מספר המבקרים בו זמנית במקום לא יעלה על 50 איש. בתוך כך, ניתן יהיה לנהל מנגנון לוויסות קהל המבקרים, למשל באמצעות רישום מוקדם והפקת תעודות מזהות בכניסה. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי שעות הפעילות בחלק זה של הנחל יהיו בימים א-ה בין השעות 15:00-9:00. וביום שישי בין 09:00-13:00.
משמעות הדבר היא כי בשטח יוכלו להיות בסך הכל קרוב ל-600 איש, כשהחוף הירוק משתרע על כ-5 דונם בלבד. לשם השוואה גן לאומי גן השלושה (''הסחנה'') ששטחו 136 דונם קולט בימי הביקוש בין 3,000-2,000 מבקרים. בנוסף קובע המתווה מגבלות על פעילות מסחרית בנחל, על ידי הקיבוץ, למעט אורחי הצימרים והלינה הכפרית המצויה בסמיכות למים (שלא ימנו במסגרת מגבלת הקהל).
באשר להיבטי האכיפה, במסגרת הדו"ח הביע הצוות את עמדתו כי היה ראוי שהמועצה האזורית עמק המעיינות, אשר בתחומה עובר הנחל, ושהיא בעלת הסמכות לאכוף, תדאג לניהול ההסדר. במסגרת גיבוש ההסדר, קיים הצוות שיח עם נציגי המועצה האזורית, מתוך מטרה לרתום אותה לגיבוש ואכיפת הסדר קבע במקום. חרף הניסיונות, המועצה, שלא כפרה בסמכויותיה החוקיות לייצר הסדרים מאוזנים בשטחי ניר דוד ולאוכפם, ביקשה שלא להיות מעורבת בעניין נחל האסי.
במסגרת הדו"ח מצא הצוות לציין כי הגם שיישום ההסדר על ידי המועצה יהיה מיטבי, ולצד הציפייה שהמועצה תפעיל את סמכויותיה, ניתן יהיה ליישם את ההסדר גם באמצעות הקיבוץ. ללא אכיפה כזו, סבר הצוות כי אין כל עוגן חוקי אשר יצדיק את מניעת פתיחת כל תוואי הנחל ללא כל הוראה מגבילה, וכי ככל שהמתווה לא ייושם הרי שיש לפתוח את הנחל באופן גורף לציבור.
בהמשך לכל האמור, נקבע בדו"ח כי ההסדר ייבחן מחדש כעבור תקופת זמן , על סמך הניסיון שיצטבר בתקופת זמן זו.
להסדר הקבע המוצע: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/3004223
• מקטע הנחל בחוף הירוק: יבוצעו עבודות שדרוג שיביאו להרחבת החוף כך שישתרע גם על הגדה הדרומית של הנחל, באופן שיאפשר הגדלת כמות האנשים שיכולה להיכנס אליו. למעשה שטחו של החוף הירוק יוגדל פי 2 מגודלו הנוכחי. כניסה לחוף לא תותנה בתשלום. בתוך כך, יוקם גשר המחבר בין הגדות, תוסר הצמחייה שבצד המערבי של הגדה הדרומית, תוקם הצללה בגדה הדרומית ויוצבו מתקני שירותים ופחים. הצוות ציין כי ניתן יהיה לממן את עבודות הפיתוח והשדרוג באמצעות הגשת בקשה לתקצוב לקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמו מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. במסגרת מימון עבודות הפיתוח, ניתן יהיה לבחון גם הקצאת סכומים עבור תפעול שוטף שמטרתם לכסות את העלויות הכרוכות בניהול החניה המצויה של שטחי המשבצת של הקיבוץ. לאחר עבודות הפיתוח האמורות, אשר יבוצעו לאחר עונת הרחצה 2023 ולפני עונת הרחצה 2024, ניתן יהיה לקלוט בחוף עד 520 איש בכל רגע נתון.
מדובר על הגדלה משמעותית של קיבולת הקהל לעומת המצב הקיים כיום. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי החוף הירוק יהיה פתוח בימים א-ו בין השעות 17:00-9:00. החוף יהיה סגור בשבתות, חגים (לא כולל חול המועד) יום הזיכרון לחללי צהל, ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
• גישה לנחל וגדותיו שבתוך שטחי המגורים של קיבוץ ניר דוד: תותר גישה לציבור אל הנחל וגדותיו שבתוך הקיבוץ, וזאת דרך הגדה הדרומית של הנחל, לרבות גישה למי הנחל, למעט באזורים אשר קיימת סכנה בטיחותית בהם (דוגמת סביבת הסכר שנמצא בקצהו המזרחי של הנחל). מתן הגישה בדרך זו יאפשר המשך שגרת חיים תקינה של תושבי הקיבוץ. הכניסה תתאפשר דרך שער שיוקם בגבולה המזרחי של הגדה הדרומית שתפותח בחוף הירוק. אולם, עד להקמת הגשר המאפשר את המעבר לגדה הדרומית, הכניסה תיערך באופן זמני בכל דרך סבירה אחרת . המתווה קובע כי בשטח זה של הנחל מספר המבקרים בו זמנית במקום לא יעלה על 50 איש. בתוך כך, ניתן יהיה לנהל מנגנון לוויסות קהל המבקרים, למשל באמצעות רישום מוקדם והפקת תעודות מזהות בכניסה. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי שעות הפעילות בחלק זה של הנחל יהיו בימים א-ה בין השעות 15:00-9:00. וביום שישי בין 09:00-13:00.
משמעות הדבר היא כי בשטח יוכלו להיות בסך הכל קרוב ל-600 איש, כשהחוף הירוק משתרע על כ-5 דונם בלבד. לשם השוואה גן לאומי גן השלושה (''הסחנה'') ששטחו 136 דונם קולט בימי הביקוש בין 3,000-2,000 מבקרים. בנוסף קובע המתווה מגבלות על פעילות מסחרית בנחל, על ידי הקיבוץ, למעט אורחי הצימרים והלינה הכפרית המצויה בסמיכות למים (שלא ימנו במסגרת מגבלת הקהל).
באשר להיבטי האכיפה, במסגרת הדו"ח הביע הצוות את עמדתו כי היה ראוי שהמועצה האזורית עמק המעיינות, אשר בתחומה עובר הנחל, ושהיא בעלת הסמכות לאכוף, תדאג לניהול ההסדר. במסגרת גיבוש ההסדר, קיים הצוות שיח עם נציגי המועצה האזורית, מתוך מטרה לרתום אותה לגיבוש ואכיפת הסדר קבע במקום. חרף הניסיונות, המועצה, שלא כפרה בסמכויותיה החוקיות לייצר הסדרים מאוזנים בשטחי ניר דוד ולאוכפם, ביקשה שלא להיות מעורבת בעניין נחל האסי.
במסגרת הדו"ח מצא הצוות לציין כי הגם שיישום ההסדר על ידי המועצה יהיה מיטבי, ולצד הציפייה שהמועצה תפעיל את סמכויותיה, ניתן יהיה ליישם את ההסדר גם באמצעות הקיבוץ. ללא אכיפה כזו, סבר הצוות כי אין כל עוגן חוקי אשר יצדיק את מניעת פתיחת כל תוואי הנחל ללא כל הוראה מגבילה, וכי ככל שהמתווה לא ייושם הרי שיש לפתוח את הנחל באופן גורף לציבור.
בהמשך לכל האמור, נקבע בדו"ח כי ההסדר ייבחן מחדש כעבור תקופת זמן , על סמך הניסיון שיצטבר בתקופת זמן זו.
להסדר הקבע המוצע: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/3004223
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד אלמוג טסה, וזאת לאחר שדרך את נשקו לעבר קטינים ואיים כי ירה לעברם בעת שעצרו את רכבם לבקשתו לפני כשנה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד נעמי מששה ונחקר על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך משמרת סיור שגרתית קיבל הנאשם דיווח בקשר כי נהג נוסע לא כשורה כשהוא אוחז במכשיר טלפון נייד. באותו הזמן עשו את דרכם ברכב מהבריכה לביתם חמישה קטינים בגילאי 17-15, הנאשם הבחין ברכב, רץ לעברו תוך שהוא צועק "עצור", בתגובה לכך הרכב נעצר והנאשם הלם באמצעות ידיו על מכסה המנוע של הרכב וצעק לעבר הנהג הקטין "מה יא בן זה, רוצה אני אירה בך יא טמבל, ניסית לדרוס אותי יא בן שה, יא מז*ן?". נוסעי הרכב ההמומים הרימו בתגובה את ידיהם כלפי מעלה באופן מתגונן. הנאשם שלף במהירות את אקדחו, דרך אותו וכיוון אותו לעבר הקטינים שישבו בקדמת הרכב. הקטינים שיצאו מהרכב טענו בפני השוטר כי לא הייתה להם כוונה לדרוס אותו אך השוטר המשיך לכוון לעברם את האקדח. לאחר מכן תיאר השוטר בדיווח בקשר, בפני שוטרים אחרים שהגיעו למקום ובדוח הפעולה הכוזב שכתב כי הקטינים ניסו לדרוס אותו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של איומים, מעשה פזיזות ורשלנות בנשק ושיבוש מהלכי משפט.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד אלמוג טסה, וזאת לאחר שדרך את נשקו לעבר קטינים ואיים כי ירה לעברם בעת שעצרו את רכבם לבקשתו לפני כשנה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד נעמי מששה ונחקר על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך משמרת סיור שגרתית קיבל הנאשם דיווח בקשר כי נהג נוסע לא כשורה כשהוא אוחז במכשיר טלפון נייד. באותו הזמן עשו את דרכם ברכב מהבריכה לביתם חמישה קטינים בגילאי 17-15, הנאשם הבחין ברכב, רץ לעברו תוך שהוא צועק "עצור", בתגובה לכך הרכב נעצר והנאשם הלם באמצעות ידיו על מכסה המנוע של הרכב וצעק לעבר הנהג הקטין "מה יא בן זה, רוצה אני אירה בך יא טמבל, ניסית לדרוס אותי יא בן שה, יא מז*ן?". נוסעי הרכב ההמומים הרימו בתגובה את ידיהם כלפי מעלה באופן מתגונן. הנאשם שלף במהירות את אקדחו, דרך אותו וכיוון אותו לעבר הקטינים שישבו בקדמת הרכב. הקטינים שיצאו מהרכב טענו בפני השוטר כי לא הייתה להם כוונה לדרוס אותו אך השוטר המשיך לכוון לעברם את האקדח. לאחר מכן תיאר השוטר בדיווח בקשר, בפני שוטרים אחרים שהגיעו למקום ובדוח הפעולה הכוזב שכתב כי הקטינים ניסו לדרוס אותו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של איומים, מעשה פזיזות ורשלנות בנשק ושיבוש מהלכי משפט.
הודעה משותפת מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות:
הסדר טיעון ראשון בקרטל המסעות לפולין:
מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי" ירצה 7.5 חודשי מאסר
בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (כב' השופט ד"ר עמי קובו) הרשיע היום את אהרון טורוביץ', אשר שימש בעבר מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי טרוול", בכך שהיה צד להסדרים של אי תחרות ביחס למסעות לפולין עם חברות "הלל", "גשר" ו"דיזנהאוז", וכן בעבירות נוספות. טורוביץ' הורשע בכתב אישום מתוקן על פי הודייתו כחלק מהסדר טיעון אליו הגיעו המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות במסגרתו ייגזרו על טורוביץ' 7.5 חודשי מאסר בפועל.
על פי האישום המרכזי בכתב האישום המתוקן בו הורשע טורוביץ', בין הצדדים להסדרים היו הסדרי אי תחרות על "לקוחות קיימים" שנמשכו החל משנת 2010 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בינואר 2016. על פי ההסדרים חברות "אקדמי", "גשר" ו"הלל" סיכמו ביניהן כי לא יתחרו זו בזו על לקוחות שיצאו בעבר עם אחת החברות.
עוד הורשע טורוביץ' בכך שהיה צד להסדר דומה עם חברת "דיזנהאוז" החל מראשית שנת 2011 ועד לפתיחה בחקירה הגלויה.
על פי הכרעת הדין, הצדדים יישמו את ההסדרים האמורים ונמנעו מתחרות אלה בלקוחותיו של האחר, למעט במקרים חריגים.
מלבד האמור, הורשע טורוביץ' בכך שהציג מצגים כוזבים ביחס לקיומו של ההסדר בפני הגורמים הקשורים בהוצאת משלחות תלמידים לפולין, וכן כי קיבל במרמה ממשרד החינוך את המשך הזכיינות להוצאת משלחות לפולין בהתאם למכרז המשרד.
הסדר הטיעון כולל עונש מוסכם העומד על 7.5 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח אותם ירצה טורוביץ'. וכן קנס כספי בסך 55 אלף שקלים.
מדובר בהסדר הטיעון הראשון בהליך.
כתב האישום בתיק הוגש ביולי 2018 ומטופל ע"י עורכי הדין בן-עמי כהן וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לצד עורכי הדין עפר מעוז, והדס וינוגרד-הבר מהמחלקה הפלילית ברשות התחרות.
חקירת התיק נעשתה במשותף ע"י חוקרי רשות התחרות וחוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), כאשר החקירה הגלויה נפתחה בחודש מרץ 2016.
הסדר טיעון ראשון בקרטל המסעות לפולין:
מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי" ירצה 7.5 חודשי מאסר
בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (כב' השופט ד"ר עמי קובו) הרשיע היום את אהרון טורוביץ', אשר שימש בעבר מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי טרוול", בכך שהיה צד להסדרים של אי תחרות ביחס למסעות לפולין עם חברות "הלל", "גשר" ו"דיזנהאוז", וכן בעבירות נוספות. טורוביץ' הורשע בכתב אישום מתוקן על פי הודייתו כחלק מהסדר טיעון אליו הגיעו המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות במסגרתו ייגזרו על טורוביץ' 7.5 חודשי מאסר בפועל.
על פי האישום המרכזי בכתב האישום המתוקן בו הורשע טורוביץ', בין הצדדים להסדרים היו הסדרי אי תחרות על "לקוחות קיימים" שנמשכו החל משנת 2010 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בינואר 2016. על פי ההסדרים חברות "אקדמי", "גשר" ו"הלל" סיכמו ביניהן כי לא יתחרו זו בזו על לקוחות שיצאו בעבר עם אחת החברות.
עוד הורשע טורוביץ' בכך שהיה צד להסדר דומה עם חברת "דיזנהאוז" החל מראשית שנת 2011 ועד לפתיחה בחקירה הגלויה.
על פי הכרעת הדין, הצדדים יישמו את ההסדרים האמורים ונמנעו מתחרות אלה בלקוחותיו של האחר, למעט במקרים חריגים.
מלבד האמור, הורשע טורוביץ' בכך שהציג מצגים כוזבים ביחס לקיומו של ההסדר בפני הגורמים הקשורים בהוצאת משלחות תלמידים לפולין, וכן כי קיבל במרמה ממשרד החינוך את המשך הזכיינות להוצאת משלחות לפולין בהתאם למכרז המשרד.
הסדר הטיעון כולל עונש מוסכם העומד על 7.5 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח אותם ירצה טורוביץ'. וכן קנס כספי בסך 55 אלף שקלים.
מדובר בהסדר הטיעון הראשון בהליך.
כתב האישום בתיק הוגש ביולי 2018 ומטופל ע"י עורכי הדין בן-עמי כהן וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לצד עורכי הדין עפר מעוז, והדס וינוגרד-הבר מהמחלקה הפלילית ברשות התחרות.
חקירת התיק נעשתה במשותף ע"י חוקרי רשות התחרות וחוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), כאשר החקירה הגלויה נפתחה בחודש מרץ 2016.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מברכים על עריכת הביקורת, ילמדו אותה ויפעלו ליישומה, מתוך רצון לטייב ולשפר את הטעון שיפור ולחזק ולשמר את הטעון שימור, כאשר חלק מהנושאים הועלו עוד במהלך הביקורת ע"י מח"ש עצמה, שכבר החלה ביישומם.
ראשית נבהיר, כי בניגוד לכותרות, הדו"ח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אלא אחת מהמלצותיו היא שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות כנגד אנשי משטרה, בעיקר נוכח הצורך להבטיח טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך החקירות והטיפול בתלונות נגד שוטרים.
עוד בטרם פרסום הדו"ח הסופי, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת, שרון אפק, לבצע בחינה של היבטים מסוימים בעבודת מח"ש. באחרונה אף הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדו"ח, וכן נושאים נוספים הנוגעים למח"ש שיסוכמו ביניהם.
מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות, ובהם קיצור משמעותי של משכי זמן הטיפול בתיקים, ע"י הקצאת צוות פרקליטים ייעודי לטיפול בתיקי חקירה הממתינים להכרעה סופית; ביצוע מהלכים לשיפור השירות לציבור, בין היתר ע"י הפעלת מוקד טלפוני המאפשר לנפגעי עבירה, מתלוננים, חשודים, נאשמים ובאי כוחם לקבל מידע במהירות וביעילות; שיפור ממשקי העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה; הרחבת גיוון ההרכב של עובדי מח"ש, ועוד.
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מברכים על עריכת הביקורת, ילמדו אותה ויפעלו ליישומה, מתוך רצון לטייב ולשפר את הטעון שיפור ולחזק ולשמר את הטעון שימור, כאשר חלק מהנושאים הועלו עוד במהלך הביקורת ע"י מח"ש עצמה, שכבר החלה ביישומם.
ראשית נבהיר, כי בניגוד לכותרות, הדו"ח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אלא אחת מהמלצותיו היא שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות כנגד אנשי משטרה, בעיקר נוכח הצורך להבטיח טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך החקירות והטיפול בתלונות נגד שוטרים.
עוד בטרם פרסום הדו"ח הסופי, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת, שרון אפק, לבצע בחינה של היבטים מסוימים בעבודת מח"ש. באחרונה אף הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדו"ח, וכן נושאים נוספים הנוגעים למח"ש שיסוכמו ביניהם.
מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות, ובהם קיצור משמעותי של משכי זמן הטיפול בתיקים, ע"י הקצאת צוות פרקליטים ייעודי לטיפול בתיקי חקירה הממתינים להכרעה סופית; ביצוע מהלכים לשיפור השירות לציבור, בין היתר ע"י הפעלת מוקד טלפוני המאפשר לנפגעי עבירה, מתלוננים, חשודים, נאשמים ובאי כוחם לקבל מידע במהירות וביעילות; שיפור ממשקי העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה; הרחבת גיוון ההרכב של עובדי מח"ש, ועוד.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוחמד והייתם שוויקי, תושבי ירושלים כבני 26-21, בגין רצח בנסיבות מחמירות של אוסמה רג'בי בשל סכסוך על מקום חנייה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מרים בן גל, בשל ויכוח על שימוש במקום חניה בין קרוב משפחה של הנאשמים לבין המנוח, החלה קטטה המונית בין שתי המשפחות שכללה יידויי אבנים בסמטאות שכונת סילוואן. במהלך הקטטה שלפו הנאשמים אקדחים וירו לעבר המנוח ובני משפחתו, אחד מהקליעים פגעו בראשו של המנוח אשר אושפז בבית החולים שם נקבע מותו מספר ימים לאחר מכן.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות בצוותא, נשיאת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוחמד והייתם שוויקי, תושבי ירושלים כבני 26-21, בגין רצח בנסיבות מחמירות של אוסמה רג'בי בשל סכסוך על מקום חנייה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מרים בן גל, בשל ויכוח על שימוש במקום חניה בין קרוב משפחה של הנאשמים לבין המנוח, החלה קטטה המונית בין שתי המשפחות שכללה יידויי אבנים בסמטאות שכונת סילוואן. במהלך הקטטה שלפו הנאשמים אקדחים וירו לעבר המנוח ובני משפחתו, אחד מהקליעים פגעו בראשו של המנוח אשר אושפז בבית החולים שם נקבע מותו מספר ימים לאחר מכן.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות בצוותא, נשיאת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב הדרום לאחר שביצע עבירות מין חמורות באחייניותיו בנות ה- 4.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אלכסנדרה קרא עולה כי בחודש אפריל 2023 הנאשם החל להתכתב באתר היכרויות עם אדם שהציג את עצמו כילדה בת 11. בהמשך השניים עברו להתכתב באפליקציית "סקייפ", ניהלו שיחות בעלות אופי מיני, ובשלב מסוים הנאשם ביקש מ"הילדה" להיפגש ולקיים עמה מגע אינטימי. בניסיון לשכנע אותה להיפגש אמר שיעשה כל מה שתבקש ממנו, ואף הציע שיקיים מגע מיני עם אחייניותיו התאומות בשידור חי. בהמשך לכך ביצע באחת מאחייניותיו מעשה אינוס ומעשים מגונים ובאחייניתו השנייה מעשים מגונים אותם תיעד בתמונות ובסרטונים ושלח ל"ילדה" בסקייפ.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של אינוס בת משפחה, מעשים מגונים בבת משפחה וייצור חומרי תועבה בידי בן משפחה. במקביל עורכת הדין קרא הגישה נגדו בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.
במהלך חקירתו של הנאשם המשטרה הצליחה לאתר ולעצור את האדם שהתחזה לקטינה וקיבל מהנאשם את הסרטונים והתמונות המיניות של אחייניתו. בנוסף, במסגרת חקירתו של המתחזה התברר כי ניהל התקשרויות בעלות אופי דומה עם אנשים נוספים וכן אותרו ברשותו תכנים פדופיליים רבים. החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 בלהב 433 ולוותה באופן צמוד על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
שימו לב, חל איסור פרסום על פרטי הנאשם ועל כל פרט העלול להביא לזיהוין של המתלוננות הקטינות.
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב הדרום לאחר שביצע עבירות מין חמורות באחייניותיו בנות ה- 4.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אלכסנדרה קרא עולה כי בחודש אפריל 2023 הנאשם החל להתכתב באתר היכרויות עם אדם שהציג את עצמו כילדה בת 11. בהמשך השניים עברו להתכתב באפליקציית "סקייפ", ניהלו שיחות בעלות אופי מיני, ובשלב מסוים הנאשם ביקש מ"הילדה" להיפגש ולקיים עמה מגע אינטימי. בניסיון לשכנע אותה להיפגש אמר שיעשה כל מה שתבקש ממנו, ואף הציע שיקיים מגע מיני עם אחייניותיו התאומות בשידור חי. בהמשך לכך ביצע באחת מאחייניותיו מעשה אינוס ומעשים מגונים ובאחייניתו השנייה מעשים מגונים אותם תיעד בתמונות ובסרטונים ושלח ל"ילדה" בסקייפ.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של אינוס בת משפחה, מעשים מגונים בבת משפחה וייצור חומרי תועבה בידי בן משפחה. במקביל עורכת הדין קרא הגישה נגדו בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.
במהלך חקירתו של הנאשם המשטרה הצליחה לאתר ולעצור את האדם שהתחזה לקטינה וקיבל מהנאשם את הסרטונים והתמונות המיניות של אחייניתו. בנוסף, במסגרת חקירתו של המתחזה התברר כי ניהל התקשרויות בעלות אופי דומה עם אנשים נוספים וכן אותרו ברשותו תכנים פדופיליים רבים. החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 בלהב 433 ולוותה באופן צמוד על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
שימו לב, חל איסור פרסום על פרטי הנאשם ועל כל פרט העלול להביא לזיהוין של המתלוננות הקטינות.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יאנה בלום (24) מראשון לציון בגין המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות ועוד. זאת לאחר שבמהלך יום העצמאות בעודה נוהגת תחת השפעת אלכוהול וסמים גרמה לתאונת דרכים בה נהרג תינוק כבן 10 חודשים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, עולה כי במהלך יום העצמאות עבדה בלום במסיבת טבע, שהתקיימה בדרום הארץ. טרם יציאתה למסיבה צרכה בלום סם מסוג קנאביס ובהמשך נהגה ברכבה למסיבה, תוך שהיא אוספת שתי עובדות נוספות. זאת למרות, שרישיון הרכב שלה פקע כבר בשנת 2022 ולא היה לה ביטוח בתוקף.
בסמוך לחצות הלילה הגיעו השלוש למקום ובלום החלה את עבודתה, כאשר במהלכה שתתה מספר משקאות אלכוהוליים. בשעות הבוקר, לאחר סיום המשמרת, ניגשה בלום לבר יחד עם עובדת נוספת וביקשה שתי כוסות אלכוהול שהכילו, בין היתר ערק, במקביל למשקה זה שתו השתיים עם הברמנים גם ''צייסר'' ערק.
בשעות הצהריים של אותו היום בלום יצאה מהמסיבה ובהיותה שיכורה ותחת השפעת קנאביס, החלה לנהוג מדרום לכיוון צפון. בשלב מסוים של הנסיעה, הנאשמת החלה בנהיגה פרועה בין היתר עקפה רכב באופן שחייב אותו לסטות מהכביש ועוד. באחד המקרים לאחר שעקפה רכב סטתה מנתיב נסיעתה לנתיב הנסיעה הנגדי והמשיכה בנהיגה בתוך נתיב זה. במהלך נהיגתה בנתיב הנגדי, כ- 6 רכבים, שנסעו מכיוון צפון לכיוון דרום, נאלצו לרדת לשול הימני כדי להימנע מהתנגשות חזיתית עם רכבה.
בשלב מסוים, הגיע מכיוון צפון לכיוון דרום, רכב עם זוג הורים וארבעת ילדיהם הקטנים הנהג אשר הבחין ברכבה של בלום נוסע מולו בנתיב הנגדי, ניסה לסטות לשול הימני כדי להתחמק מההתנגשות עמו, אך למרות זאת, בלום, אשר המשיכה בנהיגתה פגעה בעוצמה רבה עם חזית רכבה ברכבו. כתוצאה מהתאונה נהרג תינוק כבן 10 חודשים. בנוסף, זוג ההורים ושלושת ילדיהם הקטנים שנותרו בחיים נחבלו חבלות חמורות ופונו לחדר טראומה בבית החולים סורוקה. בלום אף היא נחבלה ונגרמו לה שברים בידיים.
בבקשה למעצר ופסילת הרישיון עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד איבגי כי: "מסוכנותה של המשיבה נובעת ממעשיה, כאשר למרות היותה שיכורה עקב צריכת האלכוהול והסמים נהגה ברכבה בכביש בן עירוני, הסיעה נוסעים למסיבה, ולאחר שיצאה מהמסיבה, נהגה ברכבה בפראות, עקפה רכבים רבים בצורה מסוכנת, נהגה נגד כיוון התנועה תוך דחיקת רכבים לשוליים, עד שגרמה לתאונה חזיתית קשה בין רכבה לרכב בו נסעו בני המשפחה ביום חג, ובכך גרמה למות פעוט בן 10 חודשים וכן לחבלות חמורות לבני משפחתו. מסוכנות המשיבה גוברת גם לאור הודאתה כי היא נוהגת להשתמש בסם מסוכן מסוג קנבוס."
לבלום יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.
התיק נחקר על ידי יחידת הבוחנים של מרחב נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יאנה בלום (24) מראשון לציון בגין המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות ועוד. זאת לאחר שבמהלך יום העצמאות בעודה נוהגת תחת השפעת אלכוהול וסמים גרמה לתאונת דרכים בה נהרג תינוק כבן 10 חודשים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, עולה כי במהלך יום העצמאות עבדה בלום במסיבת טבע, שהתקיימה בדרום הארץ. טרם יציאתה למסיבה צרכה בלום סם מסוג קנאביס ובהמשך נהגה ברכבה למסיבה, תוך שהיא אוספת שתי עובדות נוספות. זאת למרות, שרישיון הרכב שלה פקע כבר בשנת 2022 ולא היה לה ביטוח בתוקף.
בסמוך לחצות הלילה הגיעו השלוש למקום ובלום החלה את עבודתה, כאשר במהלכה שתתה מספר משקאות אלכוהוליים. בשעות הבוקר, לאחר סיום המשמרת, ניגשה בלום לבר יחד עם עובדת נוספת וביקשה שתי כוסות אלכוהול שהכילו, בין היתר ערק, במקביל למשקה זה שתו השתיים עם הברמנים גם ''צייסר'' ערק.
בשעות הצהריים של אותו היום בלום יצאה מהמסיבה ובהיותה שיכורה ותחת השפעת קנאביס, החלה לנהוג מדרום לכיוון צפון. בשלב מסוים של הנסיעה, הנאשמת החלה בנהיגה פרועה בין היתר עקפה רכב באופן שחייב אותו לסטות מהכביש ועוד. באחד המקרים לאחר שעקפה רכב סטתה מנתיב נסיעתה לנתיב הנסיעה הנגדי והמשיכה בנהיגה בתוך נתיב זה. במהלך נהיגתה בנתיב הנגדי, כ- 6 רכבים, שנסעו מכיוון צפון לכיוון דרום, נאלצו לרדת לשול הימני כדי להימנע מהתנגשות חזיתית עם רכבה.
בשלב מסוים, הגיע מכיוון צפון לכיוון דרום, רכב עם זוג הורים וארבעת ילדיהם הקטנים הנהג אשר הבחין ברכבה של בלום נוסע מולו בנתיב הנגדי, ניסה לסטות לשול הימני כדי להתחמק מההתנגשות עמו, אך למרות זאת, בלום, אשר המשיכה בנהיגתה פגעה בעוצמה רבה עם חזית רכבה ברכבו. כתוצאה מהתאונה נהרג תינוק כבן 10 חודשים. בנוסף, זוג ההורים ושלושת ילדיהם הקטנים שנותרו בחיים נחבלו חבלות חמורות ופונו לחדר טראומה בבית החולים סורוקה. בלום אף היא נחבלה ונגרמו לה שברים בידיים.
בבקשה למעצר ופסילת הרישיון עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד איבגי כי: "מסוכנותה של המשיבה נובעת ממעשיה, כאשר למרות היותה שיכורה עקב צריכת האלכוהול והסמים נהגה ברכבה בכביש בן עירוני, הסיעה נוסעים למסיבה, ולאחר שיצאה מהמסיבה, נהגה ברכבה בפראות, עקפה רכבים רבים בצורה מסוכנת, נהגה נגד כיוון התנועה תוך דחיקת רכבים לשוליים, עד שגרמה לתאונה חזיתית קשה בין רכבה לרכב בו נסעו בני המשפחה ביום חג, ובכך גרמה למות פעוט בן 10 חודשים וכן לחבלות חמורות לבני משפחתו. מסוכנות המשיבה גוברת גם לאור הודאתה כי היא נוהגת להשתמש בסם מסוכן מסוג קנבוס."
לבלום יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.
התיק נחקר על ידי יחידת הבוחנים של מרחב נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד מוחמד אבו רביע (28) מכספיה לאחר שרצח את אחותו באכזריות.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שולי רוטשילד עולה כי אבו רביע והמנוחה הנם אחים. במועד הרלבנטי לכתב האישום ביקש בעלה של המנוחה מאביהם של השניים לקחת את המנוחה בחזרה אל בית אמה. באחד הלילות בסמוך לחזרתה לבית אמה, אסף אבו רביע את המנוחה, הסיע אותה ברכב למקום מבודד והחל לתשאל אותה בנוגע למערכת היחסים עם בעלה. כאשר הגיע למסקנה כי ייתכן שהמנוחה בגדה בבעלה, קשר את ידיה של המנוחה מאחורי גבה ושיסף את גרונה באמצעות סכין יפנית שהייתה בתא הכפפות ברכב, כתוצאה מכך נפטרה המנוחה.
לאחר הכניס אבו רביע את גופת המנוחה אל הרכב, נסע אל חניית תחנת המשטרה בערד והודיע ליומנאי בתחנה כי רצח את אחותו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד רוטשילד כי: "... המנוחה הייתה כבת 28 בלבד ואם לארבעה ילדים קטינים שנותרו יתומים. ניתן רק לשער את תחושותיה הקשות של המנוחה והסבל הרב שנגרם למנוחה טרם מותה..."
לאבו רביע יוחסה עבירה של רצח בנסיבות מחמירות.
התיק נחקר על ידי תחנת ערד במשטרת ישראל.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שולי רוטשילד עולה כי אבו רביע והמנוחה הנם אחים. במועד הרלבנטי לכתב האישום ביקש בעלה של המנוחה מאביהם של השניים לקחת את המנוחה בחזרה אל בית אמה. באחד הלילות בסמוך לחזרתה לבית אמה, אסף אבו רביע את המנוחה, הסיע אותה ברכב למקום מבודד והחל לתשאל אותה בנוגע למערכת היחסים עם בעלה. כאשר הגיע למסקנה כי ייתכן שהמנוחה בגדה בבעלה, קשר את ידיה של המנוחה מאחורי גבה ושיסף את גרונה באמצעות סכין יפנית שהייתה בתא הכפפות ברכב, כתוצאה מכך נפטרה המנוחה.
לאחר הכניס אבו רביע את גופת המנוחה אל הרכב, נסע אל חניית תחנת המשטרה בערד והודיע ליומנאי בתחנה כי רצח את אחותו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד רוטשילד כי: "... המנוחה הייתה כבת 28 בלבד ואם לארבעה ילדים קטינים שנותרו יתומים. ניתן רק לשער את תחושותיה הקשות של המנוחה והסבל הרב שנגרם למנוחה טרם מותה..."
לאבו רביע יוחסה עבירה של רצח בנסיבות מחמירות.
התיק נחקר על ידי תחנת ערד במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור, על קולת עונשו של עידן קוסובסקי, פסיכולוג חינוכי, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בשש הזדמנויות שונות, בשני קטינים בהם טיפל, ונידון לעונש של כ-4.5 שנות מאסר.
בערעור, צוין כי "בשל הפגיעה המשולשת באמון ובביטחון הקטינים שנפגעו, הוריהם ששלחו אותם למי שאמור היה לשמור עליהם מכל משמר ולהבטיח להיטיב את שלומם, והציבור הרחב הזקוק לשירותים החיוניים של המטפלים הפסיכולוגיים; בשל הצורך להגן על שלומם של קטינים ולאפשר להם מרחב מוגן לטיפול בהתפתחותם הרגשית, ההתנהגותית והאישיותית; ונוכח הקושי החברתי והנפשי הרב לחשוף מעשים מעין אלו, כאשר מעשה מעורר פלצות שכזה נחשף – על בית המשפט הנכבד להתייצב להגנתם של הקטינים, ולהעביר מסר כפול: הרתעתי – לבל אנשים שהופקדו על טיפול בקטינים, כדוגמת המשיב, ינצלו את מעמדם וכוחם לרעה לצורך סיפוק יצריהם השפלים; ולנפגעי תקיפה מינית קטינים והוריהם – שגופם אינו הפקר ובית המשפט פועל להגן עליהם, מקום שבו כל גורם מטפל האמון על ביטחונם ושלומם מעל בתפקידו".
כעולה מהערעור, שהוגש באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר ועו"ד מיכל קליין, כל המעשים בוצעו על-ידי הנאשם בחדר הטיפול ובזמן טיפול, תוך שהנאשם מנצל את תפקידו ואת סביבת עבודתו, את נגישותו וקרבתו לקטינים, את תמימותם, את גילם הצעיר ואת פערי הכוחות הפיזיים, הרגשיים והנפשיים הנובעים מעצם היותם מטופלים וילדים – והכל, לשם סיפוק תאוותיו המיניות. בכך, רמס הנאשם את נפשם של מטופליו הקטינים.
כמו כן נטען בערעור, כי "העונש שהשית בית המשפט קמא על הנאשם אינו הולם את מידת אשמו ואת חומרת מעשיו המחפירים בנסיבות ביצועם, ובראשן – האחריות המוגברת שלו כגורם טיפולי-מקצועי. המחוקק ראה בחומרה יתרה ניצול יחסי מרות של מטפל במטופל, והדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בניצול יחסים אלו לטובת ביצוע עבירות מין בקטינים. הוריהם של הקטינים פנו למשיב לטובת הבטחת הטיפול הנחוץ לילדיהם, ושלחו את ילדיהם לשהות מבודדת עימו בחדר הטיפול מתוך ידיעה כי הטיפול ישפר את מצבם. האמון והביטחון שנוצרו במערכת היחסים הרגישה, התלותית והאינטימית בין המשיב לקטינים ולהוריהם, נדרסו ברגל גסה על-ידי הנאשם, ונוצלו לטובת ביצוע עבירות מין. וזאת, בשים לב לריבוי הקורבנות; לגילם הצעיר; לחלק האינטגרלי של המשיב בחייהם של הקטינים; לתכנון המקדים ולחזרתיות של המעשים; ולנזקים שגרמו מעשיו של הנאשם לקטינים ולמשפחותיהם, שאינם מסתכמים בפגיעה המינית בלבד. אלו כוללים פגיעה קשה ביכולת לתת אמון בגורם טיפולי אחר, ובכך גם להשתקם בעתיד".
בנוסף, נטען כי לשיטת המדינה, "שגה בית המשפט המחוזי פעמיים בגזירת עונשו של הנאשם – הן כאשר לא נתן משקל מספק בגזירת העונש הכולל למספר נפגעי העבירה, לריבוי העבירות ולעונש המזערי הקבוע בצד כל עבירה ...; והן כשלא התייחס כלל לשיקול הרתעת היחיד וההגנה על שלום הציבור, וגזר על הנאשם עונש אשר אין בו מענה מספק למסוכנותו של מי שניצל את תפקידו ופעל ללא כל חשש להיתפס". לגישת המדינה, כאמור בערעור, "ראוי היה שבית המשפט קמא יתייחס בגזירת עונשו של המשיב גם לשיקול הרתעת הרבים, שכן העבירות בוצעו על-ידי פסיכולוג הפועל ברישיון מטעם המדינה, שמעצם תפקידו, מחויב לכבד את האמון הניתן בו ולהימנע מניצול לרעה של כוחו".
את התיק בבית המשפט המחוזי בחיפה ניהלה עו"ד אורלי רוזנטל נעמן מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי).
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור, על קולת עונשו של עידן קוסובסקי, פסיכולוג חינוכי, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בשש הזדמנויות שונות, בשני קטינים בהם טיפל, ונידון לעונש של כ-4.5 שנות מאסר.
בערעור, צוין כי "בשל הפגיעה המשולשת באמון ובביטחון הקטינים שנפגעו, הוריהם ששלחו אותם למי שאמור היה לשמור עליהם מכל משמר ולהבטיח להיטיב את שלומם, והציבור הרחב הזקוק לשירותים החיוניים של המטפלים הפסיכולוגיים; בשל הצורך להגן על שלומם של קטינים ולאפשר להם מרחב מוגן לטיפול בהתפתחותם הרגשית, ההתנהגותית והאישיותית; ונוכח הקושי החברתי והנפשי הרב לחשוף מעשים מעין אלו, כאשר מעשה מעורר פלצות שכזה נחשף – על בית המשפט הנכבד להתייצב להגנתם של הקטינים, ולהעביר מסר כפול: הרתעתי – לבל אנשים שהופקדו על טיפול בקטינים, כדוגמת המשיב, ינצלו את מעמדם וכוחם לרעה לצורך סיפוק יצריהם השפלים; ולנפגעי תקיפה מינית קטינים והוריהם – שגופם אינו הפקר ובית המשפט פועל להגן עליהם, מקום שבו כל גורם מטפל האמון על ביטחונם ושלומם מעל בתפקידו".
כעולה מהערעור, שהוגש באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר ועו"ד מיכל קליין, כל המעשים בוצעו על-ידי הנאשם בחדר הטיפול ובזמן טיפול, תוך שהנאשם מנצל את תפקידו ואת סביבת עבודתו, את נגישותו וקרבתו לקטינים, את תמימותם, את גילם הצעיר ואת פערי הכוחות הפיזיים, הרגשיים והנפשיים הנובעים מעצם היותם מטופלים וילדים – והכל, לשם סיפוק תאוותיו המיניות. בכך, רמס הנאשם את נפשם של מטופליו הקטינים.
כמו כן נטען בערעור, כי "העונש שהשית בית המשפט קמא על הנאשם אינו הולם את מידת אשמו ואת חומרת מעשיו המחפירים בנסיבות ביצועם, ובראשן – האחריות המוגברת שלו כגורם טיפולי-מקצועי. המחוקק ראה בחומרה יתרה ניצול יחסי מרות של מטפל במטופל, והדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בניצול יחסים אלו לטובת ביצוע עבירות מין בקטינים. הוריהם של הקטינים פנו למשיב לטובת הבטחת הטיפול הנחוץ לילדיהם, ושלחו את ילדיהם לשהות מבודדת עימו בחדר הטיפול מתוך ידיעה כי הטיפול ישפר את מצבם. האמון והביטחון שנוצרו במערכת היחסים הרגישה, התלותית והאינטימית בין המשיב לקטינים ולהוריהם, נדרסו ברגל גסה על-ידי הנאשם, ונוצלו לטובת ביצוע עבירות מין. וזאת, בשים לב לריבוי הקורבנות; לגילם הצעיר; לחלק האינטגרלי של המשיב בחייהם של הקטינים; לתכנון המקדים ולחזרתיות של המעשים; ולנזקים שגרמו מעשיו של הנאשם לקטינים ולמשפחותיהם, שאינם מסתכמים בפגיעה המינית בלבד. אלו כוללים פגיעה קשה ביכולת לתת אמון בגורם טיפולי אחר, ובכך גם להשתקם בעתיד".
בנוסף, נטען כי לשיטת המדינה, "שגה בית המשפט המחוזי פעמיים בגזירת עונשו של הנאשם – הן כאשר לא נתן משקל מספק בגזירת העונש הכולל למספר נפגעי העבירה, לריבוי העבירות ולעונש המזערי הקבוע בצד כל עבירה ...; והן כשלא התייחס כלל לשיקול הרתעת היחיד וההגנה על שלום הציבור, וגזר על הנאשם עונש אשר אין בו מענה מספק למסוכנותו של מי שניצל את תפקידו ופעל ללא כל חשש להיתפס". לגישת המדינה, כאמור בערעור, "ראוי היה שבית המשפט קמא יתייחס בגזירת עונשו של המשיב גם לשיקול הרתעת הרבים, שכן העבירות בוצעו על-ידי פסיכולוג הפועל ברישיון מטעם המדינה, שמעצם תפקידו, מחויב לכבד את האמון הניתן בו ולהימנע מניצול לרעה של כוחו".
את התיק בבית המשפט המחוזי בחיפה ניהלה עו"ד אורלי רוזנטל נעמן מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי).