והנה כאן הדברים הובאו במלואם.

מיד במהדורה: מידע מפתיע.

ולא בלתי מעניין

בעוד חודש וחצי יתקיים טקס הפרישה של שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון. הטקס יתקיים בבית המשפט העליון בנוכחות עמיתיו ובכירי מערכת המשפט.


אחד מאורחי הכבוד שהוזמנו על ידי אלרון הוא ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה.

כאשר כיהן נוה כראש הלשכה, הוא דחף למינוי של השופט אלרון לבית המשפט העליון, והצליח בכך חרף התנגדות של שופטי העליון שהיו חברים בוועדה לבחירת שופטים.

נוה נאלץ לפרוש מתפקידו, כאשר הסתבך בפלילים בפרשות הפספורט ומין תמורת מינוי..

נראה שבהזמנה אלרון מבקש להעביר מסר למערכת: לא אכפת לי מה אתם חושבים עליי.

משה שטיינמץ: המשטרה סגרה את תיק החקירה נגד הפרשן-מגיש יעקב ברדוגו


https://x.com/i24NEWS_HE/status/1950974299822563742?s=08

צריך לומר שהנציב קולה עשה חסד לא קטן עם השופט ברוזה (ייתכן שבצדק, לאור הנסיבות והתקופה הסוערת בה היה שרוי).



‏1. שופט אחד העיד ששמע את ברוזה אומר: ״חבל שלא רצחו את בן גביר וסמוטריץ״.

‏2. שופט שני העיד: השופט ברוזה אמר ״כל ה-7.10 בגלל המתנחלים״.

‏3. שופט שלישי העיד שברוזה אמר: ״הכל זה בן גביר וסמוטריץ. וחבל שהם עצמם לא מתו ב-7.10״. לטענת אותו שופט, שני שופטים נוספים אמרו לו ששמעו מברוזה את האמירה הזו.

‏4. שופטים נוספים ציינו שהשופט ברוזה לא נזהר בלשונו, ושהוא לא חושב לפני שהוא מדבר.

‏5. שופט אחר פרץ בבכי, ואמר שהוא לא מופתע ממה שפורסם אודותיו, ושדעותיו ידועות. עוד אמר השופט כי שופט אחר שמע שברוזה אמר לו: ״הכל בגלל הדתיים״.

‏6. הנציב קובע שהשופטים פחדו מעצם הזימון להעיד מחשש שמא יבולע להם ושקידומם ייפגע ושהם לא ששו לשתף פעולה עם הנציבות.

‏7. הנשיא יריב טען שהשופט ברוזה ״לעיתים מדבר יותר מדי״, אך ״אם ברוזה מתחיל לדבר על פוליטיקה, הוא מבקש ממנו להפסיק״.

‏8. ומן הצד השני - ברוזה נתן גרסה מאוד מאוד לא ברורה.

מצד אחד הסביר בתגובתו כי דיבר נגד מפלגת הציונות הדתית וראשיה, ואמר שצריך לבוא איתה חשבון. אך לא זוכר מה בדיוק אמר, ושייתכן שעקב סערת הרגשות בה שרה, דבריו לא הובנו על ידי עמיתיו השופטים.

‏9. הנציב קולה ביקש מהשופט ברוזה להסביר איזה מדבריו ״הוצאו מהקשרם״ כפי שטען בתגובתו אליי, ״אך לא קיבלתי לכך תשובה ברורה״.

‏10. כאשר זומן למשרדי הנציבות פ, השופט ברוזה טוען שיש לו בלק-אאוט לכל התקופה מאז השבעה באוקטובר ועד חודש דצמבר, ושהוא לא מאמין שאמר את הדברים המיוחסים לו, ״אבל זה לא משנה מה האמונה שלי״.


כלומר, יש כמה שופטים שאומרים ששמעו את הדברים הללו. השופט ברוזה מן הצד השני נתן גרסה מתפתחת ולא ברורה, ובסופו של דבר טען שיש לו בלק-אאוט על כל מה שקרה מאז השבעה באוקטובר ועד חודש דצמבר.



ההחלטה של הנציב קולה להשאיר בסימן שאלה מה בדיוק אמר ברוזה והאם ייתכן שבכלל דיבר על המפלגה, זו ממש לא החלטה מובנת מאליה.

קולה הסתפק בהמלצה לשקול להדיח את ברוזה מתפקידו כסגן נשיא ולא מתפקידו כשופט.


הוא פסק בגישה של בית הלל.

הוויכוח הוא על שומת מס בסך מעל ל-2 מיליון שקל בעקבות עבירות השוחד.

פישר דורש שהשומה תבוטל לאור הסדר הטיעון שמוחק את כלל עבירות השוחד.

רשות המיסים טוענת שיש די ראיות מצד הדין האזרחי כדי לקבוע שאכן קיבל שוחד.


פישר, כמו שכתבתי, הבהיר לאיסמן שבלי ביטול השומה לא יהיה הסדר

מתוך מאמר של פרופ׳ יניב רוזנאי וד״ר אלעד גיל

המשנה לפרקליט המדינה אפרת גרינבוים ומנהלת המחלקה הבינלאומית שלי זאבי טסו לוושינגטון לפגישה עם בכירי משרד המשפטים האמריקני.

מלבד בקשות הסגרה של אישים שונים מישראל לארה״ב וכן להפך (עניין לא חריג שמתקיים מדי שנה), נדונו שני עניינים נפיצים:

1. בקשה של האמריקאים לזרז הסגרה והעמדה לדין של מחבלי החמאס והגא״פ שהשתתפו בטבח של השבעה באוקטובר. כידוע, עשרות אזרחים אמריקנים נרצחו ונחטפו במתקפה. ישראל גוררת רגליים בנושא, בין היתר על רקע רצון לקדם עסקת חטופים.

2. בקשה ישראלית לקדם את חיקור הדין של הלוביסט הקטארי ג׳יי פוטליק בפרשת קטארגייט שנבלמה על ידי משרד המשפטים האמריקני.

עוד ועוד תיקים שממתינים לפסק דין של השופט אלימי.

ברכות לכל מי שעבר

כמעט 80 אחוז לנבחנים בפעם הראשונה.

אחוזי מעבר בהחלט הוגנים ואף גבוהים.

‏השופטת אפרת פינק זיכתה את דוד חי חסדאי מכל האישומים נגדו בפרשת התקיפה החמורה של 5 תושבות רהט שנכנסו בטעות לגבעת רונן באוגוסט 2024.

‏פינק בחרה לפתוח את הכרעת הדין בדברי מוסר:

‏״למרות זיכויו המלא של הנאשם מצאתי מקום לפתוח הכרעת דין זו בכמה מילים על המתלוננות – ארבע נשים ערביות, ופעוטה, כולן אזרחיות ישראליות – שמצאו עצמן, אך בשל טעות בדרך, באירוע קשה וטראומטי שכמעט והוביל למותן על ידי מתפרעים יהודים המתגוררים בישוב "גבעת רונן", הסמוך לשכם. המון רב לקח חלק בהתפרעות זו, שכללה זריקת אבנים וסלעים לעבר רכבן הנוסע של המתלוננות, ריסוס גז מדמיע, איומים עליהן, ולבסוף אף הצתת רכבן כשהן בתוכו. החמש הצליחו להימלט אך בקושי מההמון, ומרכבן הבוער, כשהן פצועות ממטח האבנים והסלעים, מפויחות מהצתת רכבן, וחוששות לחייהן.

‏המדובר באירוע אלים, קשה, ובלתי נתפס, שבמסגרתו יהודים פגעו בחמש ערביות, וכמעט והביאו למותן, אך בשל היותן ערביות, וניתן לשער מה היו תחושותיהם של אותם מתפרעים לו יהודים היו נפגעים, באותה דרך, אך בשל זהותם.

‏הטראומה והנזקים נותרו חקוקים בליבן, בגופן ובנפשן של המתלוננות, עד היום, ובוודאי ימשיכו ללוותן.

‏עוד יצוין כבר עתה, כי המתלוננות הותירו רושם אמין ביותר באשר לעצם התרחשות האירוע וזיכויו של הנאשם אינו פועל יוצא של מסקנה כי לא מסרו עדות מהימנה, אלא הוא תוצאה של קשיים ראייתיים בהליך הזיהוי וקישור הנאשם לאירוע האלים שחוו. אין בזיכוי זה כדי להמעיט במאומה מהאירוע הטראומטי שחוו.

‏בטרם יפורטו נימוקי ההכרעה בדין, מצאתי מקום להעיר מספר הערות מתחום המוסר. למתפרעים שלקחו חלק באירוע ידיעה ברורה בדבר זהותם של מי שנטל חלק בהתפרעות ובתקיפתן הקשה של המתלוננות, אך איש לא פצה פיו ולא דיבר. במקום היו נוכחים נוספים אך איש לא פצה פה מול אותם מתפרעים, בזמן אמת, וניסה למנוע מהם לבצע את הזוועה. איש לא תיאר בפני רשויות החקירה, את זהות המעורבים באירוע, כדי למצות את הדין עם האשמים. איש גם לא פצה פיו במהלך ניהול המשפט, ולמרות הידיעה של המעורבים כי אדם חף מפשע עצור על לא עוול בכפו. למעשה, גם הנאשם עצמו, לא שיתף פעולה באופן ראוי עם רשויות החקירה, למעט גרסה ראשונית שמסר בתחילת חקירתו, כפי שעוד תתואר, וייתכן כי שתיקה זו היתה בעוכריו.

‏השתיקה נוכח הזוועה מפרה ציוויים מוסריים רבים. השתיקה במהלך האירוע מפרה את הציווי הבסיסי של "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא, יט, טז), שאף עוגנה בחוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח – 1998. השתיקה מפרה את החובה הבסיסית לסייע לבית הדין לברר את האמת, כנאמר "וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם-לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ" (ויקרא, ה, א). השתיקה לא רק הובילה לאי מיצוי הדין עם המעורבים – כפי שאולי ייחלו כל אותם שותקים – אלא שהיא הובילה לפגיעה קשה בנאשם, שכנם וחברם של כל אותם שותקים. האם לא הגיעה העת לשים סוף לשתיקה זו?״

‏וזו תגובת עו"ד עדי קידר מארגון חוננו המייצג את חסדאי: "לאחר שנה של מאבק בו הנאשם עצור מאחורי סורג ובריח, בית המשפט מוציא תחת ידו הכרעת דין אמיצה בה הוא מזכה את הנאשם מכל מה שמיוחס לו בכתב האישום החמור שהונגש כנגדו.

‏אנו מברכים על ההכרעה ומנגד צריך ללמוד היטב את הפגמים המהותיים, שלא לומר פשעים, שהתנהלו על ידי משטרת ישראל והשב״כ. בסופו של דבר המשטרה לא חקרה את התיק הזה כמו שצריך והביאה, שלא לומר הדיחה, את המתלוננות לזהות בזיהוי פגום ופסול את הנאשם כמי שביצעה את העבירות, דבר שבית המשפט דחה מכל וכול והביא לזיכויו המוחלט".

מצ״ב הכרעת הדין

לעדכונכם:

הממשלה אישרה כעת פה אחד את הצעת סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, לסיים לאלתר את כהונתה של עו״ד גלי בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה.

(השופט סולברג קבע שההחלטה לא תיכנס לתוקף לפני הכרעה שיפוטית)