החשיפה של הכתב הצבאי של גל״צ דורון קדוש בעניין ההערה הפיקודית של ברק חירם היא חשיפה מעניינת, והוא עשה את עבודתו נאמנה.

אבל היא מבטאת את האנומליה המופרעת של תחנת שידור צבאית שמביכה את צמרת הצבא ועושה בלגן לכל המעורבים שרצו להשאיר את ההערה הפיקודית שנרשמה מזמן ובנסיבות מדיניות - בשקט.

הבלגן הזה מגיע זמן קצר לאחר ציוץ של גל״צ עם דיווח על בכיר בחמאס שכביכול התראיין לגל״צ. אגב, מסופקני שהאירוע התרחש.

להפריט, וכמה שיותר מהר.

הסתיימה ישיבת הוועדה לבחירת שופטים. מונו 10 שופטים.

לא מונו בכלל שופטים למחוזי על רקע המחלוקת בעניינה של השופטת ג׳ויה סקפה שפירא.

לוין, סטרוק וקרויזר מתנגדים למינוי שלה.

מבחינת פוגלמן וברק ארז, אם היא לא תמונה, לא יהיו בכלל מינויים בכלל למחוזי.

סולברג הציע פשרה שהיא תמונה כמינוי בפועל ולא מינוי קבע.

פוגלמן: חייבים למנות אותה, אחרת זה ייראה כסיכול פוליטי, ולא אוכל לתת לזה יד.


הוצעה פשרה נוספת שימונו כל יתר השופטים למחוזי עליהם אין מחלוקת, והמינוי שלה ימתין יחד עם התקן. פוגלמן סירב.

השופטת ברק ארז: ״השם של השופטת סקפה שפירא הוכפש בתקשורת באופן מאוד בעייתי בשבוע האחרון, וזה יוצר מצב שאי אפשר שלא לבחור בה״

*הודעה משותפת למ״מ נשיא בית המשפט העליון, כב׳ השופט עוזי פוגלמן ולשר המשפטים, יריב לוין:*

הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום, ב' באדר ב׳ התשפ״ד, 12.3.2024, לישיבה בלשכת שר המשפטים בירושלים. בישיבתה החליטה הוועדה פה אחד על המינויים הבאים:

*לבתי משפט השלום במחוז צפון מונו:*

⁃ לבתי המשפט לענייני משפחה:

עו״ד גלית מרגלית ביטון לנקרי

הרשם הבכיר איתי כרמי

⁃ לבתי המשפט לתעבורה:

עו״ד יוסף יעקבי

עו״ד רומן קלוגרמן


*לבתי משפט השלום במחוז חיפה מונו:*

⁃ לבתי המשפט לענייני משפחה:

עו״ד ירון אלתרזון

עו״ד רונית ויצמן

רשמת ההוצאה לפועל אלה פטל

⁃ לבתי המשפט לתעבורה:

עו״ד יואב נוריאלי

עו״ד גנווה נחרס עארף

⁃ לרשמות בכירה:

עו״ד מילאד תלחמי

בנוסף המשיך הדיון בעניין המועמדים לבית משפט המחוזי בירושלים אך לא התקבלו החלטות, וכן התקיים דיון על אופן פעילותה של ועדת השניים.

בהמשך תקבע ישיבה נוספת.

במקום מינוי לנשיאת בית המשפט המחוזי - הליך הדחה?

‏שר המשפטים לוין פנה למנהל בתי המשפט עוזיאל ודרש לקבל את המסמכים שכביכול מאשרים את טענת השופטת יעל רז-לוי, המחזיקה באזרחות אמריקאית, על כך שהגישה בקשה לוותר על אזרחותה אך סורבה על ידי השגרירות האמריקאית.

‏עד כה, לא נמצאו המסמכים המדוברים.

‏אם רז לוי לא תוכיח את דבריה, לוין יקדם מהלך להדחתה משיפוט.

‏נציין כי החוק דורש כתנאי למינוי שופט, שהוא יעשה את כל הדרוש ממנו לצורך ויתור על אזרחות שאיננה ישראלית.

‏עוד נציין כי השופטת רז לוי מועמדת בימים אלו לנשיאות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, וממלא מקום נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן תומך במינויה לתפקיד.

‏הנהלת בתי המשפט לא מסרה תגובה.

‏הפעלה לכבוד חצות הלילה:

‏מה העונש שנגזר לדעתכם על אדם עם הרשעה קודמת בעבירות אלימות, שכעס על רכב שחסם לדעתו את הדרך, לקח כלי מזכוכית ושבר אותו על הראש של הנהג, ניהל הליך הוכחות, בסופו הודה באשמה במסגרת הסדר טיעון, ואז בטיעונים לעונש אמר לשופט שהוא בכלל לא אשם אלא פעל מתוך הגנה עצמית?

פתרון החידה בשעה 01:00 (אם לא ארדם בטעות)

והתשובה הנכונה היא: חודשיים מאסר על תנאי + פיצוי של 1,000 שקל.

https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/722723/


הזיה

ההנהלה: השעינו את הפרופ׳ לא כצעד ענישתי אלא כצעד מניעתי.

🙃

ביום ראשון היה אמור להתקיים סוף סוף דיון הוכחות בתביעה שהגיש תנ״צ (בדימוס) גיא ניר נגד הדס שטייף על שלל פרסומי דיבה נגדו.

‏שטייף ניסתה כל קונץ אפשרי כדי לדחות את הדיון: צו 8, עורך הדין שלי תכנן טיסה לחו״ל, דרוש עוד דיון קדם משפט.

‏התרגיל לא הצליח. השופטת קבעה שהדיון יתקיים במועדו.

‏עכשיו הודיע עורך הדין של שטייף שהוא נדבק בקורונה ומבקש דחייה.

‏השופטת ניצה מימון שעשוע דחתה את הדיון וקבעה דיון חדש לאמצע דצמבר 2024. דחייה של תשעה חודשים, כשהתביעה הוגשה עוד בינואר 2019.

‏6 שנים עד שיתקיים (אולי) דיון הוכחות בתביעת לשון הרע פשוטה.

‏ולא, זה לא קשור למחסור בשופטים. זה קשור לאדישות מזעזעת בסבל שעוברים מתדיינים ובעינוי הדין שהם חווים.

‏אף אדם לא אמור לקבל שירות כל כך גרוע וכל כך כושל ממערכת המשפט.

‏באיזה עולם זה לגיטימי?

בעקבות הפרסום בכאן חדשות על האזרחות הכפולה של השופטת יעל רז לוי, מנהל בתי המשפט יבדוק את הפיקוח על כך ששופטים אכן מסירים את האזרחות הזרה עם מינויים.

‏בעקבות פרסומנו, התברר שלא היה קיים פיקוח כלשהו של הנהלת בתי המשפט על כך שהשופטים אכן נותרו ללא אזרחות זרה כפי שדורש החוק. עד כה הסתפקה הנהלת בתי המשפט באסמכתא על עצם התחלת הטיפול בהסרת האזרחות הזרה.

‏תגובת הרשות השופטת:

‏״על פי רוב, בשל משך זמן הטיפול הנדרש מצד גורמים שלישיים, תהליך הסרת האזרחות הנוספת של מועמד אינו מסתיים לפני הצהרת האמונים, והטיפול בו ממשיך גם לאחריו, על ידי המועמד. משכך ומשהמועמד הציג אסמכתא לטיפול בנושא מתאפשר לו להצהיר אמונים לשיפוט.
‏
‏לבקשת מנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל, בימים אלה מתבצעת בחינה של הנושא על ידי חטיבת השופטים בהנהלת בתי המשפט, אשר תמסור המלצותיה ביחס להמשך אופן הטיפול הרצוי״.

פרקליט מחוז צפון בפרקליטות המדינה נגד ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר

ביום ראשון הממשלה תצביע על מינוי אורי שהם לתפקיד יו״ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים. המינוי הוא ל-8 שנים.

ביום שני יתקיים דיון בוועדת חוקה על התנהלות נציבות תלונות הציבור על שופטים בראשות… אורי שהם

מיכאל שמש מעדכן שהציונות הדתית וש״ס יצביעו נגד

הודעת שר המשפטים יריב לוין:


*מהפכה ביחס לנפגעי עבירה: הממשלה אישרה את הצעת סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין להקמת נציבות לטיפול נפגעי עבירה.*

לראשונה בישראל: נציבות שתרכז את נושא נפגעי העבירה בממשלה ואף תתן מענים ייחודיים לנפגעי עבירה כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'.

לאחר עבודה מקצועית מאומצת במשרד המשפטים תחת אחריותו של מנכ״ל המשרד איתמר דוננפלד, הממשלה אישרה את הצעתו של שר המשפטים לוין, להקמת נציבות לנפגעי עבירה. מדובר במהלך משמעותי שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי עבירה וההכרה בכך כי נדרש גוף ייעודי שיפעל לקידום וטיפול בצרכים השונים של נפגעי העבירה. הנציבות תפעל בתיאום עם משרדי הממשלה, להנגשה ומימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה, בכל ההיבטים הרלוונטיים לרבות היבטים משפטיים, טיפוליים תעסוקתיים ועוד. הנציבות תפעל לגיבוש מדיניות כלל ממשלתית וחיזוק הקשר בין גורמי הממשלה במטרה לתת את המענים הנדרשים והמיטביים לנפגעי העבירה.

הנחת העבודה המרכזית שהובילה להקמת הגוף היא כי מענה הוליסטי ואינטגרציה בין כלל המערכים הקיימים ישפרו את הממשק בין המדינה לנפגע העבירה ויגבירו את יחסי האמון של נפגע העבירה במענים הממשלתיים. הנציבות תפעל גם לשיתופי פעולה עם גופים אזרחיים מתוך הבנה כי יש בכך לתרום לשיפור המענים הנדרשים לנפגעי העבירה.
ההחלטה על הקמת הנציבות התקבלה, בין היתר, על רקע המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר), מהן עלה כי במדינות רבות בעולם קיימות נציבויות נפגעי עבירה המתכללות את הטיפול בנפגעי עבירה, מסייעות בקביעת מדיניות לתמיכה בנפגעי העבירה, מסייעות בשיפור העברת המידע הנמסר לנפגעי עבירה ובהגברת המודעות לזכויותיהם ולשירותים להם הם זכאים.

הצורך בהקמת הנציבות התחדד והועצם באופן דחוף ומובהק בעקבות מתקפת הטרור של ארגון החמאס ב-7 באוקטובר, עם עלייה ניכרת בצרכיהם של נפגעי עבירה תוך התייחסות לצרכים הייחודיים הנדרשים בהקשר זה.

*סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין:* ״מדובר במהלך פורץ דרך, שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי העבירה, ומכיר בכך שיש להקים גוף ייעודי לטיפול בהם. הקמת הנציבות כגוף שיתכלל את תחום נפגעי העבירה, ויהיה אחראי ליישומו של חוק זכויות נפגעי העבירה, תקדם באופן משמעותי את הטיפול בנפגעי עבירה ותסייע להם ולגופי האכיפה בתחום זה. אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות על גיבוש הצעת ההחלטה להקמת הנציבות.״

*מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד:* "הקמת נציבות לנפגעי עבירה היא בשורה של ממש בתחום הסיוע, הטיפול וההתייחסות של המדינה לנפגעי עבירה. בישראל עדיין לא קיים גוף המתכלל ומקדם את תחום נפגעי העבירה והאחראי ליישום של חוק זכויות נפגעי העבירה. הקמת נציבות כזאת היא ממש צו השעה, השלכות מתקפת הטרור הרצחנית של ארגון החמאס חידדו את הצורך בהקמת הנציבות במיוחד בעת הזו ועשויה לקדם במידה ניכרת את התחום, להעלות את המודעות לזכויות הנפגעים,ולסייע לכלל הגופים המלווים נפגעי עבירה בזיהוי הצרכים ובשיפור השירותים הניתנים לנפגעים."

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן נגד אקטיביזם שיפוטי:

‏השופט פוגלמן בתגובה לקונית מבקש מבג״ץ לדחות על הסף את העתירה למינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בהעדר עילה להתערבות.

‏החוק קובע כי הסמכות מינוי נשיא לבית המשפט המחוזי הוא של שר המשפטים אך נדרשת הסכמה של נשיא העליון למינוי.

‏לטענת פוגלמן, מכיוון שהמחוקק קבע שנדרשת הסכמה של נשיא העליון למינוי - אין לבג״ץ עילה להתערב ולהיכנס בנעליו של שר המשפטים או של נשיא העליון.

‏פוגלמן לא מתייחס אפילו במילה אחת לשיתוק שמתקיים בבית המשפט, לכך שהשופטים בבית המשפט מסרבים לדבר זה עם זה, לכך שמנהל בתי המשפט הוזעק לבאר שבע כדי לנסות להביא שלום בית, לחוסר הסבירות באי מינוי נשיא במשך למעלה מחצי שנה, ולעובדה שבניגוד לבית המשפט העליון - בבית המשפט המחוזי אין ממלא מקום לנשיא.

‏פוגלמן ולוין מבקשים מבג״ץ לדחות את העתירה על הסף ולאפשר להם למצות את השיח ולהגיע למועמד מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט.

ועדת האיתור כזכור המליצה על שלושה מועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע:

‏השופטים יעקב שפסר, יעל רז-לוי ואבי לוי.

‏שפסר הסיר ״מנימוקים אישיים״ את מועמדתו סמוך להגשת העתירה לבג״ץ הדורשת למנות נשיא לבית המשפט.

‏לוי הגיש מכתב בהול האומר שהוא מעדיף מנימוקים ממלכתיים למחוק את העתירה ביחס אליו, גם אם המשמעות היא ויתור שלו על הכהונה, ״לצורך השמירה על הממלכתיות והמערכתיות״, כלשונו.

‏וכך נשארת מועמדת אחת ויחידה לתפקיד נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע: השופטת יעל רז-לוי, המועמדת שפיגלמן דרש למנות מלכתחילה.למרות שועדת האיתור לא דירגה אותה במקום הראשון מבין השופטים המומלצים.

‏כך יצא, במקרה.