כפי שפורסם לראשונה במעריב: שר המשפטים יריב לוין מודיע כי הוא אינו מכיר בשופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון.
*יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר:*
"בחירת השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון היא פגיעה בדמוקרטיה ובאמון הציבור. אדם שמעליו מרחפת עננה של עבירות בנייה אינו יכול לכהן בתפקיד הרם ביותר במערכת המשפט. מדובר בזלזול בחוק ובאזרחי המדינה. הגיע הזמן לרפורמה אמיתית במערכת המשפט, שתכלול החלפת היועמ"שית ומיגור המונופול על מינוי שופטים. מי ישפוט את השופטים?"
"בחירת השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון היא פגיעה בדמוקרטיה ובאמון הציבור. אדם שמעליו מרחפת עננה של עבירות בנייה אינו יכול לכהן בתפקיד הרם ביותר במערכת המשפט. מדובר בזלזול בחוק ובאזרחי המדינה. הגיע הזמן לרפורמה אמיתית במערכת המשפט, שתכלול החלפת היועמ"שית ומיגור המונופול על מינוי שופטים. מי ישפוט את השופטים?"
*יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן:*
״בערב שכזה כל שנותר לעשות הוא לאחל לממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון יצחק עמית שבסיום בירור החשדות נגדו יתברר שהוא חף מפשע״.
״בערב שכזה כל שנותר לעשות הוא לאחל לממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון יצחק עמית שבסיום בירור החשדות נגדו יתברר שהוא חף מפשע״.
*השר ניר ברקת:*
״בושה. ככה נראית הפיכה משפטית על מלא. שופטי העליון מינו הערב נשיא עליון מטעמם תוך דריסת נבחרי הציבור. יום שחור לדמוקרטיה הישראלית״.
״בושה. ככה נראית הפיכה משפטית על מלא. שופטי העליון מינו הערב נשיא עליון מטעמם תוך דריסת נבחרי הציבור. יום שחור לדמוקרטיה הישראלית״.
יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה:
מעולם לא נבחר נשיא לבית המשפט העליון - שאחת ממשימות הליבה שלו היא לדאוג להעלאת אמון הציבור במערכת המשפט - בהליך כל כך עקום מן היסוד, הפוגע בשאריות האמון שעוד נותרו, כמו ההליך שהתקיים בחודשים האחרונים, וביתר שאת היום.
הייתי מאחל הצלחה לנשיא הנבחר לו היה נבחר בהליך לגיטימי, ולו הייתי מאמין שיפעל להעלאת אמון הציבור במערכת המשפט, חוששני שזה רחוק מלהיות המצב.
כמה דיברו בשנתיים האחרונות על פתרונות הסכמה ואפילו הסכמה רחבה. אבל היא תמיד נדרשת רק מהרוב שרוצה לממש את זכותו הדמוקרטית. מהמיעוט שבעליון אין דרישה כזאת. לא הסכמה ולא ויתורים, גם לא בשם אחדות העם, גם לא בשם מראית העין.
הכנסת היא הרשות המחוקקת, וכפי שעשיתי מתחילת כהונתי, אמשיך לתמוך, לקדם ולאפשר כל חקיקה שתתקן את תחלואיה הרבים של מערכת המשפט, ותחזק את הדמוקרטיה במדינת ישראל - שפירושה הבסיסי ביותר הוא:
העם הוא הריבון, ואת הריבונות הזו הוא מאציל אחת לבחירות לנציגיו, איש ואישה לפי השקפתם, כדי שהם - הם ולא אחר - יקבלו את ההחלטות עבורו.
זה יום קשה לרבים מחסידי הרעיון הדמוקרטי הבסיסי הזה, אך דווקא מתוך הקושי הזה עוד יצמח התיקון, ואין לי ספק שהוא בוא יבוא.
מעולם לא נבחר נשיא לבית המשפט העליון - שאחת ממשימות הליבה שלו היא לדאוג להעלאת אמון הציבור במערכת המשפט - בהליך כל כך עקום מן היסוד, הפוגע בשאריות האמון שעוד נותרו, כמו ההליך שהתקיים בחודשים האחרונים, וביתר שאת היום.
הייתי מאחל הצלחה לנשיא הנבחר לו היה נבחר בהליך לגיטימי, ולו הייתי מאמין שיפעל להעלאת אמון הציבור במערכת המשפט, חוששני שזה רחוק מלהיות המצב.
כמה דיברו בשנתיים האחרונות על פתרונות הסכמה ואפילו הסכמה רחבה. אבל היא תמיד נדרשת רק מהרוב שרוצה לממש את זכותו הדמוקרטית. מהמיעוט שבעליון אין דרישה כזאת. לא הסכמה ולא ויתורים, גם לא בשם אחדות העם, גם לא בשם מראית העין.
הכנסת היא הרשות המחוקקת, וכפי שעשיתי מתחילת כהונתי, אמשיך לתמוך, לקדם ולאפשר כל חקיקה שתתקן את תחלואיה הרבים של מערכת המשפט, ותחזק את הדמוקרטיה במדינת ישראל - שפירושה הבסיסי ביותר הוא:
העם הוא הריבון, ואת הריבונות הזו הוא מאציל אחת לבחירות לנציגיו, איש ואישה לפי השקפתם, כדי שהם - הם ולא אחר - יקבלו את ההחלטות עבורו.
זה יום קשה לרבים מחסידי הרעיון הדמוקרטי הבסיסי הזה, אך דווקא מתוך הקושי הזה עוד יצמח התיקון, ואין לי ספק שהוא בוא יבוא.
*התנועה לאיכות השלטון: שלטון החוק ניצח - יריב לוין נכשל*
התנועה לאיכות השלטון מברכת על החלטת הוועדה לבחירת שופטים לקיים את חובתה החוקית ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון. ניצחון הדמוקרטיה ושלטון החוק על הניסיונות הפסולים לפגוע בעצמאות הרשות השופטת מוכיח שוב כי לא ניתן לכופף את מערכת המשפט.
*יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא:* "לאחר שנה וחצי של סחבת והתחמקות, כשל שר המשפטים בכל ניסיונותיו לפגוע במערכת המשפט - נכשל בסבירות, נכשל בנבצרות, נכשל בהתגברות, נכשל בהשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים, ועכשיו נכשל גם במניעת מינוי נשיא העליון. לאחר חמישה כישלונות חרוצים, הגיע הזמן ששר המשפטים יפנה את מקומו וילך הביתה. מי שמזלזל בשלטון החוק ומסרב לקיים פסיקות בג"ץ אינו ראוי לכהן כשר המשפטים."
התנועה לאיכות השלטון מברכת על החלטת הוועדה לבחירת שופטים לקיים את חובתה החוקית ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון. ניצחון הדמוקרטיה ושלטון החוק על הניסיונות הפסולים לפגוע בעצמאות הרשות השופטת מוכיח שוב כי לא ניתן לכופף את מערכת המשפט.
*יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא:* "לאחר שנה וחצי של סחבת והתחמקות, כשל שר המשפטים בכל ניסיונותיו לפגוע במערכת המשפט - נכשל בסבירות, נכשל בנבצרות, נכשל בהתגברות, נכשל בהשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים, ועכשיו נכשל גם במניעת מינוי נשיא העליון. לאחר חמישה כישלונות חרוצים, הגיע הזמן ששר המשפטים יפנה את מקומו וילך הביתה. מי שמזלזל בשלטון החוק ומסרב לקיים פסיקות בג"ץ אינו ראוי לכהן כשר המשפטים."
הוועדה לבחירת שופטים סיימה כעת את דיוניה.
בחלקה הראשון של הישיבה, שארך כשעתיים, דנו חבריה בבחירת נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון.
ההודעה הופצה.
בהמשך, בחלקה השני של הישיבה, ובהסכמת כלל חברי הוועדה –לרבות החברים שלא נכחו בדיון הערב ואשר נתנו לכך הסכמה מראש – בחרה הוועדה למנות מועמדים לערכות השיפוט השונות. ההודעה תישלח בהמשך.
בחלקה הראשון של הישיבה, שארך כשעתיים, דנו חבריה בבחירת נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון.
ההודעה הופצה.
בהמשך, בחלקה השני של הישיבה, ובהסכמת כלל חברי הוועדה –לרבות החברים שלא נכחו בדיון הערב ואשר נתנו לכך הסכמה מראש – בחרה הוועדה למנות מועמדים לערכות השיפוט השונות. ההודעה תישלח בהמשך.
מאתמול יש מי שטוען שההתייצבות של השופט נעם סולברג בוועדה לבחירת שופטים מוכיחה שהוא בלי עמוד שדרה ולא יכול לעמוד מול ה"קליקה" של בית המשפט העליון.
הנחת היסוד השגויה הזאת קובעת שעמדתו של סולברג הייתה שיש לסכל את מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, אבל בשל חוסר עמוד השדרה והפחד שלו - הוא התייצב ובחר בעמית.
הנחת היסוד הזאת כל כך משעשעת. יפה מאוד שיש מי שקובע לסולברג מהי עמדתו ביחס למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון.
אם סולברג באמת היה חושב שלא צריך למנות את עמית לנשיא עליון וכי עליו לפעול בכדי לסכל את מינוי עמית לנשיאות העליון - היה אפשר לטעון שסולברג פחדן וחסר עמוד שדרה. אבל המצב הוא בדיוק הפוך.
בפועל, נגד השופט סולברג - המתנחל הסרוג הימני - הופעל לחץ אדיר בכדי שיסכל את מינוי עמית לנשיא. הלחץ הזה בא מהצד הימני. למרות הלחץ, סולברג הלך עם עמדתו האישית והצביע על מינוי עמית. אפשר לא לאהוב את התוצאה, אבל הדבר האחרון שאפשר לומר על סולברג זה שאין לו עמוד שדרה.
הנחת היסוד השגויה הזאת קובעת שעמדתו של סולברג הייתה שיש לסכל את מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, אבל בשל חוסר עמוד השדרה והפחד שלו - הוא התייצב ובחר בעמית.
הנחת היסוד הזאת כל כך משעשעת. יפה מאוד שיש מי שקובע לסולברג מהי עמדתו ביחס למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון.
אם סולברג באמת היה חושב שלא צריך למנות את עמית לנשיא עליון וכי עליו לפעול בכדי לסכל את מינוי עמית לנשיאות העליון - היה אפשר לטעון שסולברג פחדן וחסר עמוד שדרה. אבל המצב הוא בדיוק הפוך.
בפועל, נגד השופט סולברג - המתנחל הסרוג הימני - הופעל לחץ אדיר בכדי שיסכל את מינוי עמית לנשיא. הלחץ הזה בא מהצד הימני. למרות הלחץ, סולברג הלך עם עמדתו האישית והצביע על מינוי עמית. אפשר לא לאהוב את התוצאה, אבל הדבר האחרון שאפשר לומר על סולברג זה שאין לו עמוד שדרה.
סיפור מטורף על אלימות המתנחלים:
רבש"ץ היישוב אריאל נקרא לפני 5.5 שנים לעזור לצבא באירוע מסיק זיתים סמוך לעיר.
אחד הפלסטינים נעצר, והאירוע הסלים עד לניסיון חטיפת נשק מאחד הלוחמים.
הרבש"ץ סייע ללוחמים להשתלט על הסיטואציה תוך שימוש בכוח שכלל אגרוף ובעיטה.
שנה וחצי אחרי האירוע, הרבש"ץ זומן לחקירה ויחידת התביעות של מחוז ש"י החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפה.
במהלך דיון בגישור פלילי, השופט אמר כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום - אבל זה לא עזר. יחידת התביעות של מחוז ש"י המשיכה בהליכים הפליליים נגד הרבש"ץ שהעז להשתמש בכוח בכדי לעצור אירוע של חטיפת נשק.
לא ברור איך המשטרה הייתה מעוניינת שאירוע כזה יסתיים. האם יכול להיות שהיה צריך לתת לפלסטינים לחטוף את הנשק ולירות בנוכחים - העיקר לא להרים יד על המסכנים?
אז הנה לכם אחד מהאירועים של "אלימות המתנחלים". כביכול אירוע חמור של תקיפת פלסטיני על ידי רבש"ץ חמוש, שהוגש נגדו כתב אישום וההליכים הפליליים נגדו נמשכים שנים ארוכות.
ובכן, האירוע הזה הסתיים בזיכוי מהדהד.
"צפייה בסרטון המתעד את אירוע התקיפה הנטען, מלמדת כי בזמן שאחיו של המתלונן ניסה לחטוף את נשקו של אחד החיילים, המתלונן, שהיה על הקרקע ואזוק בידיו, התנגד למעצרו, וניסה לקום לכיוונו של אחיו", כתב השופט ארז מלמד. "במצב דברים זה הרי שנשקפה לנוכחים סכנת פגיעה מיידית".
השופט העמיד את יחידת התביעות של מחוז ש"י במקום, והבהיר בדיוק מה היה האירוע: "הנאשם הגיע למקום לבקשת הצבא; הנאשם פנה פעם אחר פעם לגורמים המוסמכים בבקשה להבאת סיוע למקום; הנאשם ניסה כל העת להרגיע את האווירה הטעונה במקום, ומנגד, היה זה דווקא המתלונן שבחר לנסות להשתחרר ממעצרו ולהצטרף לאחיו, שהיה באותן שניות ממש בעיצומו של מאבק לחטיפת נשקו של אחד החיילים. הנאשם לא שש אלי קרב ונדמה כי האירוע נכפה עליו הר כגיגית".
השופט מלמד הוסיף בביקורת על החלטת המשטרה להגיש את כתב האישום כי "לא ניתן לדרוש מהנאשם, בסיטואציה כה מורכבת, לשקול דרכי פעולה חלופיות, פוגעניות פחות. לפיכך, לשיטתי, בחירתו של הנאשם לעשות שימוש בכוח הייתה מוצדקת וסבירה".
עו"ד משה פולסקי מארגון חוננו ניהל את ההגנה המשפטית בתיק, ומסר: "לא ברור לי היכן אבד שיקול הדעת של כל מי שטיפל בתיק מצד רשויות אכיפה החוק. מדוע בחרה יחידת תביעות ש"י לתת אמון בגרסת פלסטינאי שהורשע בעבר בהשלכת בקת"ב ולא נתנה אמון בגרסת אזרח ששירת את המדינה שנים רבות כלוחם בצבא ובמשטרה ובמסגרות אזרחיות שונות".
והרי הסרטון המתעד את האירוע (לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים). תשפטו בעצמכם מה אתם הייתם עושים בסיטואציה שכזאת.
לתפארת עלילות הדם על אלימות המתנחלים.
רבש"ץ היישוב אריאל נקרא לפני 5.5 שנים לעזור לצבא באירוע מסיק זיתים סמוך לעיר.
אחד הפלסטינים נעצר, והאירוע הסלים עד לניסיון חטיפת נשק מאחד הלוחמים.
הרבש"ץ סייע ללוחמים להשתלט על הסיטואציה תוך שימוש בכוח שכלל אגרוף ובעיטה.
שנה וחצי אחרי האירוע, הרבש"ץ זומן לחקירה ויחידת התביעות של מחוז ש"י החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפה.
במהלך דיון בגישור פלילי, השופט אמר כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום - אבל זה לא עזר. יחידת התביעות של מחוז ש"י המשיכה בהליכים הפליליים נגד הרבש"ץ שהעז להשתמש בכוח בכדי לעצור אירוע של חטיפת נשק.
לא ברור איך המשטרה הייתה מעוניינת שאירוע כזה יסתיים. האם יכול להיות שהיה צריך לתת לפלסטינים לחטוף את הנשק ולירות בנוכחים - העיקר לא להרים יד על המסכנים?
אז הנה לכם אחד מהאירועים של "אלימות המתנחלים". כביכול אירוע חמור של תקיפת פלסטיני על ידי רבש"ץ חמוש, שהוגש נגדו כתב אישום וההליכים הפליליים נגדו נמשכים שנים ארוכות.
ובכן, האירוע הזה הסתיים בזיכוי מהדהד.
"צפייה בסרטון המתעד את אירוע התקיפה הנטען, מלמדת כי בזמן שאחיו של המתלונן ניסה לחטוף את נשקו של אחד החיילים, המתלונן, שהיה על הקרקע ואזוק בידיו, התנגד למעצרו, וניסה לקום לכיוונו של אחיו", כתב השופט ארז מלמד. "במצב דברים זה הרי שנשקפה לנוכחים סכנת פגיעה מיידית".
השופט העמיד את יחידת התביעות של מחוז ש"י במקום, והבהיר בדיוק מה היה האירוע: "הנאשם הגיע למקום לבקשת הצבא; הנאשם פנה פעם אחר פעם לגורמים המוסמכים בבקשה להבאת סיוע למקום; הנאשם ניסה כל העת להרגיע את האווירה הטעונה במקום, ומנגד, היה זה דווקא המתלונן שבחר לנסות להשתחרר ממעצרו ולהצטרף לאחיו, שהיה באותן שניות ממש בעיצומו של מאבק לחטיפת נשקו של אחד החיילים. הנאשם לא שש אלי קרב ונדמה כי האירוע נכפה עליו הר כגיגית".
השופט מלמד הוסיף בביקורת על החלטת המשטרה להגיש את כתב האישום כי "לא ניתן לדרוש מהנאשם, בסיטואציה כה מורכבת, לשקול דרכי פעולה חלופיות, פוגעניות פחות. לפיכך, לשיטתי, בחירתו של הנאשם לעשות שימוש בכוח הייתה מוצדקת וסבירה".
עו"ד משה פולסקי מארגון חוננו ניהל את ההגנה המשפטית בתיק, ומסר: "לא ברור לי היכן אבד שיקול הדעת של כל מי שטיפל בתיק מצד רשויות אכיפה החוק. מדוע בחרה יחידת תביעות ש"י לתת אמון בגרסת פלסטינאי שהורשע בעבר בהשלכת בקת"ב ולא נתנה אמון בגרסת אזרח ששירת את המדינה שנים רבות כלוחם בצבא ובמשטרה ובמסגרות אזרחיות שונות".
והרי הסרטון המתעד את האירוע (לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים). תשפטו בעצמכם מה אתם הייתם עושים בסיטואציה שכזאת.
לתפארת עלילות הדם על אלימות המתנחלים.
ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית עתר לבג"ץ בדרישה להורות לממשלה לחשוף לציבור את פרטי עסקת החטופים מול חמאס.
לאור בקשת חברים, מצורפת הערכת הדין המלאה המזכה את רבש"ץ אריאל. המלצת קריאה חמה מאוד.