🤏🏽 *מילה קטנה-גדולה*👌🏽

"תודה רבה! עזרת לי מאוד", הוא אמר.
"מה תודה? זו העבודה שלי..."🤷🏼‍♂️
"עדיין, עזרת לי מאוד. תודה!"🙏🏻

התורה היא על-זמנית♾️
ועם זה, יש מצוות שבאו על רקע
מצב תרבותי מסוים שהיה נהוג בעבר
ובתוך המצב הקיים, פעלו והשפיעו💫
אחת מהן היא מצווה מפתיעה
שמופיעה בפרשת ראה:

כשאדם קנה אדם אחר לעבד
לאחר שש שנים היה עליו לשחררו🆓
וכשהוא שחרר אותו
הוא לא פתח את השער ושלח הביתה👣
האדון היה מצוּוה להעניק לעבדו המשוחרר מענק שחרור מכובד💰
הוא קנה את העבד ושילם מחיר מלא💸
ובכל זאת, לא הוציא אותו בידיים ריקות👐🏽

מענק כזה, גם כשהוא מגיע
לאחר שנגמרה העבדות,
משנה משהו בתפיסה↪️
הוא הופך "משתמשים וזורקים"🗑️
ל"תודה שבאת"🤗
הוא מביע הערכה לעובד על עבודתו.
יש פה אדם שהשקיע והביא תוצאות יפות.
אמנם הוא היה חייב, אבל עדיין.

שינוי תפיסה כזה משמעותי הן לאדון -
איך הוא מתייחס לאנשים😇
והן לעבד - בתדמיתו העצמית קודם כל😌
אבל גם מבחינת טיב השירות שהוא נותן🤠

כיום אין אצלנו עבדות ברוך ה'
אבל מענקי שחרור יש🪖
הם מביעים הערכה על השירות,
וההתמקדות בכך ש"האדם יקר"🥳
עושה את האנשים טובים יותר
ואת הצבא לטוב הרבה יותר🔝

וגם ברמה האישית ובאזרחות,
הבעת תודה לנהג🚌
למנקה🧹
לפקיד👨🏽‍💻
ולקופאית🛒
יכולה לחולל שינוי משמעותי✨
אז תודה רבה שהשקעתם וקראתם👀
ושבת שלום!
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🚂 *הנהגה לבבית* 💝

פרשת שופטים מדברת רבות
על ההנהגה בעם וכיצד מנהלים מדינה🇮🇱
בין היתר היא מתייחסת למלך🤴🏻
ומדריכה אותו כיצד להינצל מבורות
שנמצאים טמונים בדרך המלך🕳️
היא מכוונת כיצד לא ליפול לחומרנות:
לא להרבות יותר מדי כסף, סוסים ועוד😌
המשאבים נועדו לשרת את ההנהגה🆙
לא להסיט את המיקוד ממנה🔀

בנוסף התורה מנחה את המלך לכתוב לו ספר תורה אישי צמוד ולקרוא בו📜
"לבלתי רוּם לבבו מאחיו,
ולבלתי סוּר מן המצוה ימין ושמאול,
למען יאריך ימים על ממלכתו,
הוא ובניו בקרב ישראל".

כדי להאריך ימים על ממלכה
צריך להיזהר לא לזלוג לצדדים♈
לשמור על יושר ונאמנות לדרך ולשליחות🛤️
וכך גם להדריך ולחנוך את דור העתיד👦🏽
כל נטיה אישית פרטית שֶמָטה איתה ובעקבותיה את ההנהגה הציבורית,
עלולה למוטט את הקטר
ואת כל הקרונות בעקבותיו🚇

ועוד נקודה חשובה יש פה:
איך המלך יוכל למלוך על העם?
רק אם הוא יישאר בקרב העם❣️
רק אם הלב שלו לא יתנתק ויעוף על עצמו ועם עצמו למעלה👹
וישאיר את אחיו - את עמו - שם למטה,
עם כל בעיותיהם😩

יש פה שמירה מכל הכיוונים:
מעלה ומטה, ימין ושמאל💞
כך המלך נשאר במרכז,
ממוקד בשליחותו,
כלב הנמצא בגוף
ושולח חיים לכל האיברים.

כולנו מלכים👑
או לפחות בני מלכים☝🏻
בהצלחה בכל מישורי ההובלה,
שבת שלום.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

💞 *בין כוונות* ✨

_"וכשידיים עושות מעשה_
_איזו עין תוכל להתבונן לתוך לִבן_
_ולמצוא ולדעת לְמה התכוון?"_👨🏽‍🎤
(שיר שהמצאתי, שם, שם)

בפרשת כי תצא יש מצווה מעניינת:
אדם שקוצר את התבואה שלו בשדה
ושוכח ערימת שיבולים🌾
אסור לו לחזור ולקחת אותה.
הוא משאיר אותה במקומה
לטובת אלו שאין להם, שיאספו🤲🏻
ובזכות זה הוא יתברך בכל מעשי ידיו🙌🏾

מדהים. הנחת הערימה לא נעשתה בכוונה,
וודאי שלא עבור הנצרכים.
הוא שכח אותה שם🤷🏼‍♂️
לאחר שהיא כבר הונחה,
בעל השדה החליט להשאיר אותה עבורם😇
בַכוונה שלו כעת הוא יצק להשארה הסתמית משמעות של נתינה🆙
ובזכות זה יקבל ברכה בכול.

ובכמה פעולות שגרתיות שלנו
אפשר ליצוק משמעות, תוכן וכוונה?
בכל רגע של חייל וחיילת על מדי הזית🪖
הם לוקחים חלק פעיל - ישיר או עקיף -
בשליחות הלאומית למען העם והמולדת🇮🇱
וגם בשדה האזרחי,
בכל פעולה שאדם עושה במסגרת תפקידו
הוא נותן שירות, עוזר לאנשים🤝🏼
אפילו ביחסים עם הסביבה הקרובה🏘️
אפילו באמירת "בוקר טוב" ו"מה שלומך?"😀

אם נעצור חצי רגע ונתכוונן למשמעות
של מה שאנחנו גם ככה עושים,
נוכל לקחת את המעשים והדיבורים👄
שאנחנו "שולפים" או "יורים"🔫
על אוטומט או עם כוונת לירי לילה😌
להטעין אותם בכוונה משופצרת💫
ולדייק אותם כמה שאפשר🎯
והברכה - ששורה בדבר הסמוי מהעין - תתפשט ותשרה בכוונה החיובית שלנו,
ודרכה בכל מרחבי חיינו💓

(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

💫 *תרגישו בנוח. בבית* 🏡

כשנורית מהבהבת🆘
היא משדרת לנו שמשהו ברכב לא תקין.
כשהגוף עייף🥱
הוא משדר לנו שחסרות לנו שעות שינה.
כשאנו חשים בעצב😟
הוא משדר לנו שמשהו בנפש לא כשורה.
כשכואב לנו😖
הכאב משדר מצוקה.
ואז יש לנו שתי דרכים:
לנתק את הנורית🅾️
לשתות קפה☕
לצלול אל תוך המסך הדק📲
לסמם את הכאב💊
או לנסות לשפר את הטעון שיפור🙌🏾

בפרשת כי תבוא יש עשרות ברכות וקללות
שיגיעו במקרה שנתנהג כשורה או להיפך.
הזוהר הקדוש מעמיק לפנימיות הקללות🔬
וחושף שגם בתוכן גנוזות ברכות.
ברכות עמוקות, נסתרות✨

אחת הקללות היא שנאבד את ארצנו
ונצא לגלוּת בארצות נכר🌎
וגם שם לא יהיה לנו רוגע ולא נמצא מנוח😩
לכאורה קללה רצינית.
וכמה טוב עמוק טמון בה!🙃
הקללה האמיתית היא
שכשלא נהיה במקומנו, נחוש שם בנוח😌
לא יחסר לנו כלום.
לא נתגעגע, לא נבין שזה לא המקום שלנו.
שנשכח את ישראל, אולי נקרא לה פלסטינה, ונניף דגלים זרים🏁

אלוקים מבשר לנו שהנורא מכול לא יקרה.
גם אם יקרה ונשכח את הייעוד שלנו
וננהג בצורה שלא מתאימה לנו😲
גם אם נצא ממקומנו רוחנית, נפשית,
ואפילו גיאוגרפית👣
לא נשכח מאין באנו
ולאן אנו שואפים ללכת ולשוב🇮🇱
זה יכול להיות לא נעים, אולי אפילו כואב,
אבל רק ככה נוכל לשוב בסוף למקומנו,
למי שאנחנו ולמי שנועדנו להיות😇

זה גם סודו של השופר, שמתריע, מזכיר,
אולי אפילו מעורר מתרדמה⏰
לא נותן לשקוע באיזור הנוחות🛋️
כדי שנוכל להשתפר
ולהגיע לשנה החדשה
קרובים קצת יותר לעצמנו🙏🏻
שבת שלום.

(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

👩🏻 *אם לא בשבילך אז בשבילם* 👧🏻

כל צומת הוא פוטנציאל להתחלה חדשה,
לכיוון חדש, ליעד חדש להשגה🛣️
ראש השנה הוא צומת כזו.
מה יהיה בשנה הבאה?🗓️
זה תלוי בנו, בבחירות שלנו🗒️

בפרשת ניצבים, רגע לפני ראש השנה⏳
אומרת התורה:📜
"החיים והמוות נתתי לפניך,
הברכה והקללה🔀
ובחרת בחיים
למען תחיה אתה וזרעך".

ואם אפשר, ברשותכם, שאלה קטנה:🤏🏽
אם האדם שצריך לבחור בין החיים והמוות
נמצא בהתלבטות🤔
איך הנימוק לבחירה בחיים
הוא "למען תחיה"?
על זה בדיוק ההתלבטות!

הנימוק הוא לא האדם עצמו.
הנימוק הוא דור ההמשך, העתיד,
"למען תחיה אתה וזרעך"👶🏻
לגביך אתה מתלבט במה לבחור?
זכור שההחלטה שלך משמעותית לא רק לך
אלא גם לדורות הבאים כולם.
יש בך יותר מאשר את עצמך💗
אתה לא עומד רק כאדם פרטי
אלא גם כחוליה בשרשרת הנצח♾️
שכרגע אתה צריך להכריע
האם להמשיך אותה הלאה🔛
או להיות החוליה הראשונה ברצף
שתהיה גם לזו האחרונה🔚

בפרספקטיבה של נצח🤩
ומול כל עוצמות העתיד,
כל קשיי או פיתויי ההווה מתגמדים👌🏽
והבחירה בחיים נעשית ברורה יותר🤌🏻

ואגב, אם כבר דיברנו,
גם בראש השנה יש יותר מאשר את עצמו.
אלו יומיים✌🏾
שבהם נקבע כיצד תיראה השנה הקרובה -
מבחינה בריאותית😷
כלכלית💸
בטחונית🪖
חברתית🫂
ועוד...
לפי מה זה נקבע?
נכון מאוד.
לפי הבחירות שלנו😉

יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה✋🏾
תחל שנה וברכותיה🤗
שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🎉 *עד מאה ועשרים ומעבר לו* 👣

בפרשת וילך, משה רבנו... הולך🚶🏽‍♂️
הולך ומדבר עִם עם ישראל,
עוד פעם, לקראת פטירתו מהעולם.
היום זהו יום הולדתו ה-120🎂
היום זהו גם יומו האחרון📆
היום זהו היום היחיד
שבו הוא יכול לפעול ולעשות🙌🏾
וביום הזה הוא הולך.

מאיפה הלך? לאן?🧐
לא כתוב.
אולי זה גם לא כל כך חשוב.
העיקר - שהלך, התקדם, צעד לעבר העם ולמימוש שליחותו😇
גם ביום האחרון לפני הסוף🛣️
לא אמר "עשיתי מספיק", "תיכף נגמר"
או "קצת מנוחה"🥱
כל עוד אפשר להוסיף, חבל לפספס.
לשפר עמדות, שהעתיד יתחיל
מנקודת פתיחה טובה קצת יותר🚩

ואולי המסר הזה, ללא מילים,
של האדם הענק ביומו האחרון
יכול לתת לנו קריאת כיוון👈🏽
לשנה העומדת בפתח🎁
בימים הללו יש יכולת השפעה
על כל השנה הקרובה.
לא צריך להילחץ מזה😱
אבל אפשר לנצל את זה🤗
ללכת, להתקדם, לצעוד🏃🏾‍♂️
רק היום.
כל צעד יכול להיות צעד קטן🦶🏻
וצעד גדול🚀
והחשוב מכול - עוד צעד קדימה🆙
שבת שלום וגמר חתימה טובה.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

💪🏽 *המכה העולמית לרוע* 👺
בפרשת האזינו מדובר על צרות והרג
שיעשו בנו אויבינו בזמנים של קושי😖
אך לבסוף אלוקים ישיב למרצחים את גמולם:
"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם,
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".
פסוק פשוט ועמוק🕵️‍♂️

החצי הראשון של הפסוק
בכלל לא מדבר איתנו😏
הוא פונה לשאר העמים:
שַמחו את העם של ה'!
הגידו להם שאלוקים זוכר אותם תמיד,
וכשיגיע הזמן, יגיע הגמול.
לא לשווא מסרו בניו את נפשם😇
ולא כמים נשפך דמם,
וכדם בעלי חיים שאין מי שידרשנו🤷🏼‍♂️

ולא אני אומר להם את זה
הגידו להם את זה אתם👈🏽
כי נקמת העם הזה
היא לא משהו פנימי שלי ושלהם
כמו מאפיה שסוגרת חשבון
עם מי שפגע באנשיה🔫
זו נקמת הטוב ברע.
השאיפה הכי עמוקה של העם הזה
היא שיהיה טוב לכל העולם🌎
ובדיוק בגלל זה, אלו שחפצים ברוע🧟‍♂️
מנסים להרוג אותם,
וטובתם ונחמתם של העם הזה
משמעותית גם עבורכם✨

ומהי הנקמה של העם הזה?
מגלה לנו החצי השני של הפסוק
והוא עמוק מאוד.
הנקמה הכי עמוקה לצרינו ואויבינו
אינה הריגה שלהם⚰️
ייתכן שנצטרך להרגם כדי שלא יהרגו אותנו,
ואם צריך, נעשה זאת,
אבל הנקמה העמוקה ביותר ברע
היא בכריתת שורש הקיום שלו😉

שורש הקיום של הרע הוא חולשת הטוב.
ככל שהטוב והאור חזק,
הרע החשוך נעלם ומתמוסס🔚
ונקמת ישראל היא בכך
שעם ישראל יכפר - יכסה -
את אדמת ישראל🇮🇱
ימלא אותה באנשים שרוצים בטוב.
זו התשובה הניצחת ביותר
לנאצים, למחבלים ולכל מבקשי רעתנו -
הוספת חיים וטוב על אדמת ישראל.
לטובת העולם כולו💓
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון רב בט"ר דותן)

👥 *על חוץ ועל פנים* 💓

כשאנו נוטלים אותם בסוכה🙌🏾
מה אנחנו יכולים לקחת מהם אלינו
אחר כך הביתה, לחיים?

הלולב, האתרוג ההדסים והערבות
רומזים לפי חכמינו לאושפיזין,
אבות ומנהיגי האומה לדורותיה🇮🇱
שלושת ענפי ההדס - שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב🤟🏻
שתי הערבות - משה ואהרן✌🏾
הלולב - יוסף הצדיק☝
והאתרוג - דוד המלך✊🏼

ארבעה מיני מנהיגים:
המנהיגים הטבעיים שלנו👨‍👩‍👧‍👦
המנהיגים הרוחניים😇
המנהיג העולמי💍
והמנהיג המדיני🤴🏻

בנוסף, ארבעת המינים רומזים גם
לארבעה איברים מרכזיים בתוכנו:
הלולב - דומה לעמוד השדרה🎋
האתרוג - דומה ללב🫀
ההדס - עליו דומים לעיניים👁️
ועלי הערבה - לשפתי הפה👄
כל אלו יכולים לעזור לנו
להנהיג את עצמנו קצת יותר מדויק.

אדם שיש לו עמוד שדרה,
לא מתפעל מהסביבה.
הוא יודע מה האמת
ועל פיה ולאורה הוא הולך🛤️
זקוף, יציב, מרשים.
כזה היה יוסף הצדיק.
אדם פנימי שלא התפעל מהעולם
ולכן היה יכול לנהל אימפריה🌎

אולם אדם שחי רק עם עצמו והאמת,
עלול להגיע לאטימות כלפי הסביבה😌
בשביל זה יש לנו גם לב💖
אדם שלוקח ללב,
מרגיש מה קורה ובהתאם לכך פועל.
המלך חייב להיות מקושר
למה שבחוץ, לנתיניו👐🏽
הוא הלב של העם, מרכז החיים שלו.
כזה היה דוד המלך😇

בין הפנים והחוץ עובר נתיב דו-סטרי:🔁
העיניים קולטות פנימה מה שבחוץ.
על פי מה שהן מראות למוח,
אנו מעבדים את הנתונים ומתייחסים אליהם.
האבות והאמהות שלנו,
הדור השורשי ממנו באנו👴🏽👵🏽
מקנים לנו את נקודת המבט
וההסתכלות על העולם והחיים.

הפה בעל זוג השפתיים מוציא החוצה את המצוי בעולמנו הפנימי💗
במחשבות, רגשות, רצונות וחלומות.
המנהיגים הרוחניים,
ובראשם מקבל התורה והכהן הגדול,
שואבים מהמקור הפנימי אוצרות רוח📜
ומפיצים אותם החוצה אל כל העם.

את כל אלו אנו פוגשים בסוכות.
היציאה לסוכה היא יציאה מהבית הקבוע🏠
לדירה בה רואים דרך הסכך את השמיים.
ודווקא ב"פנים שהוא חוץ" הזה💫
אנו מקבלים פנימה את השראת השכינה, "חוץ שהוא פנים"✨
בסוכה אנו מארחים
את האורחים העליונים הללו
ובעצם מתארחים אצלם בסדנה,
בבית של מנהיגים,
בתקווה להפיק ממנה כמה שיותר.
חג 😁 ושבת 👋🏻!
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

📆 *היום שאחרי* 📈

בשמיני עצרת - שמחת תורה -
אנחנו לא חוגגים משהו שקרה.
לא את יציאתנו לחירות🗽
לא את קבלת התורה🙌🏾
גם לא את חופת ענני הכבוד🌥️
ביום הזה אנחנו חוגגים את העתיד
או יותר מזה - את עומק העומקים
שנמצא גם בהווה👇🏼
אנחנו חוגגים את מי שאנחנו -
נשמות יקרות😇
הבנים והבנות של אלוקים.

ביום הזה אנחנו לא צריכים לעשות כלום:
לא לאכול מצות🥡
לא לישון מחוץ לבית🛌🏽
רק לשוב הביתה🏘️
ולאכול ולשתות ולחגוג🥳
לרקוד ולרקוד ולרקוד עם התורה📜

שבעת ימי סוכות רומזים לשבעים השנים בעולם הזה.
הנשמה שלנו יוצאת מ"בית הקבע" שלה,
מעולם הנשמות☝️
ומגיעה לדירת עראי בעולם הטבעי.
שם היא תפגוש מציאות שלמה ועשירה - ארבעה מינים שונים - 🍋🌿
ותנסה לאגד אותם למטרה אחת עליונה💫

אבל בסוף השירות🛣️
יגיע הרגע לחזור שוב לבקו"ם↪️
לפשוט את המדים
ולשוב הביתה🆙
למקום בו רק *הוא* ואנחנו
והתורה שבינינו, ושבָּנִינו.
לשוב,
לא כמו שהיינו לפני שיצאנו לדרך.
בידיים מלאות מכל מה שעברנו🛒

וכששבים לבית,
עוצרים את המירוץ✋🏾
לבית מגיעים לא כדי לבצע משימות🗒️
אלא כדי להיות יחד💕
ולשמוח.

וביום החול שאחרי שמיני עצרת,
ב"מועדים לשגרה",
נשוב לעבודה, לשירות, ללימודים💪🏽
אבל עם טיפ טיפה יותר פוקוס
על הסיפור הגדול📖
שנשזר בפרטים הקטנים🤏🏽
בדיוק אלה שאנחנו עוסקים בהם.
שנה טובה, חורף טוב ובריא.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🤌🏻 *חלק ממשהו גדול* 🙌🏾

השקר הכי גדול - להיות "כמו האמת". באמת.
בפרשת בראשית קורה
החטא הראשון והשורשי של האנושות:
חטא עץ הדעת.
אלוקים אוסר על אדם וחוה
לאכול מפרי עץ הדעת📛
הנחש בא ומפתה אותם לאכול
באמירה שאם יאכלו: "והייתם כאלוקים"🤫

הלחישה הארסית הזו🐍
היא זו שעומדת בשורש של כל חטא שהוא:
השאיפה להיות הקודקוד העליון👑
חופשי ממחויבות וכפיפות.

חופשי משייכות.
אשליית הכוח שבנפרדות🦾
מאפילה על ההפסד הענק
של הקשר וקירבת אלוקים
שהוא הוא מקור הכוח והטוב✨
פירור שהופך עצמו לקודקוד עליון🔝
מאבד את הזכות להיות חלק מהאינסוף
ולממש את עצמו ברמה הגבוהה ביותר.

בספר תהילים מתוארת
התוכנית האלוקית האמיתית
מאחורי האיסור של עץ הדעת:
"אני אמרתי *אלוקים אתם*"❣️
לא חיקוי מסוכן של *"כאלוקים"* - כמו אלוקים;
ישות עצמאית חיצונית שמנסה להתחרות בו -
אלא חלק ממנו ממש.
אבל נפלתם, והמוות נכנס לעולמנו -
"אכן כאדם תמותון"🤷🏼‍♂️
ומאז ועד היום האנושות
במסע מתמיד של תיקון🛤️
בחזרה לגן עדן.

כל אדם מאיתנו נדרש לעתים להכריע
בין הדבר הנכון למערכת
לבין דבר שנראה שיועיל לו אישית,
במנותק או במנוגד למערכת.
ולוואי שנצליח - צאצאיהם של אדם וחוה - לבחור נכון ולתקן🧰
(✍🏽:סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🚥 *להתחיל שוב טוב יותר* 🆙

ואז הגיע אחרי החגים,
"ראש השנה" של היומיום,
והציף שוב את השאלה:
מה נשתנה אחרי החגים מהיום שלפני?🧐
האם החזרה לשגרה תחזיר אותנו שוב
לאותו מקום?😕
מקל שזורקים למעלה לאוויר👆🏼
כשתיגמר התנופה✋🏾
ישוב מכוח חוק הכבידה בדיוק לאן שהיה.
ולאן נחזור אנחנו?

גם בפרשת נֹח יש התחלה שוב מחדש.
העולם שנברא בפרשת בראשית
נחרב בפרשת נח😬
ושב ומתחדש לאחר המבול.
אבל הוא *לא* שב למה שהיה.
כי באמצע היתה תיבה
וקרה שם משהו,
בשלב ההתחדשות.

שנה שלמה נח ובני משפחתו
היו עסוקים בדבר אחד:
דאגה לאחר💞
אפילו לא לאדם אחר.
ליצורים אחרים.
לכל סוגי בעלי החיים שישנם
🐹🐸🐺🐝🦆🐞🦍🐿️🐑
ורק בזכותם ימשיכו להתקיים.

כשזורקים מקל לאוויר
אפשר להניף אותו דוך למעלה
ואז הוא ינחת שוב באותו מקום📍
ואפשר להניף אותו קדימה🏹
ואז הוא ינחת במקום אחר, מתקדם יותר.

בתקופת החגים יש התרוממות רוחנית💫
משהו באוויר, באווירה, בנשמה.
זה מגיע אלינו מלמעלה ומרים אותנו -
מי יותר ומי פחות.
אבל אם בזמן ההתרוממות
אנחנו גם נקדם את עצמנו👣
בהוספת טוב, בחסד, בשלום -
כשיגיע הזמן ונחזור אל גובה פני הקרקע🥸
נמצא את עצמנו קצת יותר טובים😇
ומשם נמשיך להתקדם.
ואם תאמרו: מה אתה נזכר עכשיו, אחרי החגים?🤦🏻‍♂️
אז גם כל שבת היא סוג של
זמן התחדשות מרוממת לקראת שבוע חדש.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

☝️ *לא על חשבון הבית* 🏡

פעמים שאדם נדרש להכריע
בין פנים לחוץ
בין צרכי המשפחה לסיוע לזולת🤷🏼‍♂️
לעתים הנטיה היא להעדיף את טובת גורמי החוץ על פני אנשי הפנים.

אולי בגלל התחושה שבבית מקומנו מובטח ותמיד יקבלו אותנו, מה שאין כן בחוץ🤨
אולי בגלל המחשבה שכמו שאנו יכולים להשקיע ולהתאמץ עבור עזרה לאחר שנצרך,
כך גם האנשים שאיתנו יכולים💪🏽
אולי כי השקעת חוץ כנראה תניב תגמול🤠
שלא נקבל מהבית פנימה
ואולי כי היא נראית אצילית יותר😇

בפרשת וירא אנחנו פוגשים מקרה כזה.
לעיר סדום מגיעים אורחים
ולוט (אחיין של אברהם) מכניס אותם לביתו.
אנשי עיר הפשע שומעים על כך
ומתגודדים סביב הבית
בדרישה לקבל לידיהם את האורחים✊🏼
ולפגוע בהם.
לוט יוצא ונעמד באומץ מול כולם
להגן על אורחיו
אולם הוא מנסה לעשות זאת על ידי הצעה להפקיר את בנותיו לאנשי העיר בתמורה🤢

יש פה עיוות בסולם הערכים.
הדילוג לדאגה למעגלים רחוקים יותר🏃🏾‍♂️
תוך כדי הפקרת אלו הקרובים👨‍👩‍👧‍👦
מבטאת בלבול וחוסר הבנה
בנוגע לאחריות ולשייכות.

יש דרך אחרת.
קצת לפני כן, אותם אורחים בדיוק
הגיעו לבית של הדוד, אברהם אבינו🕍
אברהם מארח אותם כיד המלך
אבל הוא לא עושה את זה לבד.
הוא משתף ומכניס לעניין
גם את בנו, ישמעאל👦🏽
שמופקד על הכנת הבקר לאורחים🥩

ומה הלאה?
עמון ומואב, העמים שיצאו מלוט,
התפרסמו בקמצנות ובאכזריות שלהם👺
צאצאי יצחק וישמעאל, בניו של אברהם,
עד היום ידועים בהכנסת האורחים
שלמדו בבית החסד🙌🏾

הכול מתחיל מתוך דאגה למעגל הקרוב🎯
ואם אפשרי, זה לא נעצר שם
אלא עם אותו מעגל מתפרשים ופונים למעגלים רחבים יותר💫
ככה נראה חסד אמיתי,
חסד שימשיך גם הלאה.
וככה גם בשלום,
עם אחינו קודם כול.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🙌🏾 *ביחד קדימה* 👣

כמה כוח יש לבן אדם ביד💪🏽
כמה השפעה יכולה להיות לו
על מעגלים שונים ומתרחבים.
כמובן שאנו משפיעים
על הילדים, הפקודים, החניכים שלנו,
אבל מעשינו משפיעים גם כלפי מעלה👆🏼
בפרשת חיי שרה אנו פוגשים את זה פעמיים:

בפרשת *חיי* שרה, שרה נפטרת...
אבל בפרשה הזו יצחק בנה מתחתן💍
הוא ממשיך אותה.
בזכותו היא ממשיכה לחיות, דרכו.
כי כל מה שהוא עושה ויוצר🌿
מכוחה הוא עושה ויוצר🌱
וכל ההתקדמות בדרכו בחיים
נעשית בזכות סלילת המסלול בתחילה
וההכוונה בראשית הדרך🛤️

אבל גם לפני 120...
מיד לאחר שיצחק אבינו מתחתן
גם אברהם אביו מתחתן בשנית🎊
יש שהסבירו שנישואי הבן עוררו את האב.
זה היופי במערכות יחסים,
שהן אינן חד צדדיות🔁
גם לילדים יש השפעה על ההורים👨‍👩‍👧‍👦
גם לחיילים על מפקדיהם,
גם לחניכים על מדריכיהם.

אם נתמקד בטוב
אנחנו יכולים לעשות טוב
לכל מי שבא איתנו במגע💞
בכל סוג של מגע, לא משנה מי הוא ומי אנחנו.
ולא משנה אם אנחנו עדיין איתו
או שכבר נפרדנו.

(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🎁 *מתנה מחג הסיגד* 👳🏾‍♂️
חג סיגד שמח, בני ובנות העדה האתיופית!
חד סיגד שמח, ישראל!🇮🇱
כולנו מוזמנים לקחת אלינו קצת מהטוב הזה.

חמישים ימים לאחר יום הכיפורים,
יום של כיסופים לעלות ארצה, לירושלים,
לבית המקדש שטרם ידעו שנחרב🕍
ןשאנו יודעים שישוב ויבָּנה
ויהיה לאבן שואבת ולבית מאחד ומלכד לכולנו ולעולם כולו🙏🏻

וכמה יפה שזה יוצא סמוך לפרשת תולדות, בה התברכנו שנהיה ככוכבי השמים✨
ברכה זו מצטרפת לברכות נוספות,
שנתרבה כעפר הארץ וכחול שעל שפת הים.
וכמה שהדימויים האלה מדויקים👌🏽

כדי להיות כוכב זוהר🌟
צריך שכל הסביבה תהיה חשוכה👥
לעומת זאת, עפר הארץ,
החול המדברי🏜️
מורכב מאינספור גרגרים שווים,
שעוצמתם באחדותם,
ואולי גם בפשטותם וטבעיותם.

מצד שני, החול קצת גס, נמוך🦵🏾
כרחוק שמים מארץ מהמעלה הפנימית
שבכל אחד ואחת מאיתנו💫
בשביל זה חייבים את הכוכבים
שנמצאים שם למעלה
אבל שולחים את אורם עד למטה.
וגם כשמסביב חשוך וקודר,
הם את עצמם מאירים
וזורעים את סביבתם בניצוצות של תקווה🤩

ואיך מגיעים להכרה בגדולה הפנימית
מבלי ליפול להתנשאות על הזולת?
יוצאים לטייל בחוף🏝️
שם, אל מול הגודל הבלתי נגמר של הים,
מקבלים פרופורציות🤌🏻

כאשר זוכרים שעם כל ההבדלים בינינו,
ביחס לאלוקים שחי בלבבות כולנו💖
ושכולנו טיפות מים הטוב שהוא מקרין פה -
אין באמת הבדלי מעמדות,
וכמו שאורנו זורח, כך גם אור כל הסובבים💞
ואדרבה, כולנו חלק מסיפור גדול
שהלוואי ויכלול כמה שיותר פרקים ומשפטים,
כמה שיותר נשמות וגוונים.

אלפיים שנות פיזור נחתמו
כשעדות שונות סיימו את המסע👣
והביאו איתן הביתה לכולן
איכויות שונות ומשלימות🛍️
העדה האתיופית, למשל,
מבורכת בפשטות,
כבוד לאדם
ולשורשים מהם באנו🌱
וכשהתקווה בה החזיקו
ושאותם החזיקה דורות -
לעלות לירושלים - התממשה,
עוד לא אבדה תקוותנו
לאחדות, לפשטות, לכבוד הדדי
ולעין ממשיכה וצופיה👁️
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

😲 *מעיר ולא עצבני* 😍

בפרשת ויצא יעקב אבינו בורח לחרן🏃🏾‍♂️
הוא מגיע לבאר מים ומגלה
עדרי צאן רובצים בבטלה ליד הבאר🏖️
ככה, באמצע היום.
ואין עומס חום🤔

"אחיי, מאיפה אתם?" הוא מברר,
ותוהה: "עוד היום גדול",
חבל להחמיץ אותו.
למה לא להשקות ולהמשיך לרעות?🍀

לפני התשובה של הרועים,
שאלה על יעקב:
אדם נמלט שמגיע לראשונה למקום זר
ופוגש משהו בעייתי
מתחיל לכתוב טפסי תלונה?📝

יעקב אבינו לא שוטר ולא מ"צ👮🏻‍♂️
מילת הפתיחה שלו
משקפת את נקודת המוצא: "אחיי"💞
המילים שלו מגיעות מאכפתיות,
מרצון כן שיהיה להם טוב יותר. שירוויחו📈
כואב לו שהם מפספסים,
אפילו שהוא לא מכיר אותם אישית.
רועי הצאן שומעים את זה בקול שלו🩺
ומגיבים בהתאם.

אנחנו לא נמלטים למרחקים
וסביר להניח שלא נפגוש בקרוב רועי צאן🐑
אבל גם אנחנו נתקלים בדברים שאפשר - ולפעמים אף צריך - לעשות קצת אחרת.
זה יכול להיות עם האנשים שבאחריותנו,
ועם אנשים קרובים יותר או פחות.
ואז יש לנו שלוש אפשרויות:

☝🏼 *להיות מהירים* - ולהתעופף משם🚀
תוך כדי עצימת עיניים מהעניין,
כדי לחסוך עימות או מאמץ בניסיון התיקון.

✌🏾 *להיות מעירים* -
כמו שמעירים משינה⏰
לפקוח לזולת את העיניים מהחלום,
שיראה את המציאות ויפעל בהתאם.

🤟🏻 *להיות מאירים* - לפרושׂ אלומת אור🔦
ולחשוף דרך אחרת, טובה יותר,
לנהוג בה בסיטואציה הנוכחית.

על הגלובוס אין מיליארדי בועות אישיות🪞
אלא אנושות אחת, רבת פרטים.
כל אחד משפיע על כולם.
ודברים שהצליחו לצאת מהלב💔
יוכלו לפתוח שערים ללבבות אחרים💘
ולעשות את העולם למקום טוב יותר.
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🤗 *ברוכים הבאים לעצמנו* 🔖
בפרשת וישלח אנחנו מקבלים
את השם "ישראל"🎉
ממש בכניסה חזרה לארץ,
יעקב מעביר את משפחתו את הנחל,
ונזכר שהוא שכח מאחור כדים קטנים🤦🏻‍♂️
הוא חוזר לקחת אותם↪️
ושם, כשהוא לבד, פוגש אותו מלאך
ונאבק בו לילה שלם🤼‍♂️
יעקב מצליח להתגבר על המלאך,
שמברך אותו לבסוף
ומעניק לו - ולנו - את השם "ישראל"🇮🇱

האם המחשבה שעברה בראשו של יעקב
תוך כדי המאבק היתה:
'איך זה נפל עלי? רק רציתי להביא את הכדים האלה. היה עדיף כבר לוותר עליהם'?😩
אולי כן ואולי לא.
אבל ברור שמאותה סיטואציה מאתגרת, שנולדה מאירוע כל כך סתמי לכאורה,
כדים קטנים שנשכחו מאחור🏺
נולדה קומה חדשה של זהות.
וזה קרה כשהוא היה לבד.
רק אלוקים, האתגר והוא.

גם לכל אחד ואחת מאיתנו
יכולים להיות במסלול החיים
סיטואציות ואתגרים
שניקלע או נישאב אליהם בעל כורחנו😵‍💫
ולבסוף, אחרי שיוציאו מאיתנו
את כל הלימונדה🍹
יתגלו כפתחו של שביל חדש👣
בדרך לחשוף לעצמנו מי אנחנו.

וייתכן שהדרך תתסכל ותאתגר
ותעטוף אותנו בבדידותנו
אבל חשוב שנזכור שני דברים:✌🏾
יש מישהו למעלה☝🏼
שלא לחינם הביא אותנו עד הלום;
ויש שלב מאחורי הסיבוב🚉
שעוד נגיע אליו,
מלאים בברכה שלא היינו מקבלים
לולא היינו מגיעים לכאן.
בהצלחה🛤️

(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן
על פי רעיון נפלא של הרב ליאור לביא)

🗣️ *שיח אחים גם יחד* 🫂
בפרשת וישב הוא מופיע על המפה.
קבלו את עמק...🥁🥁🥁
דותן🎉
אירוע היסטורי קורה שם📰
האמת? אירוע טרגי,
שקדמו לו שלושה שלבים:
*ברוגז*😠
*טינה*🤢
*ריב*😡
יחסים עכורים בין אחים
שתיקה רועמת שהתפוצצה לבסוף
ואילמות שהפכה לאלימות
גרמו למכירת יוסף על ידי אחיו בעמק.

נדלג קדימה שתי פרשות🏃🏾‍♂️
הטוויסט שסובב את העלילה לסוף הטוב
היה מפגש עומק בארמון מצרים
בו יהודה שובר שתיקה
וניגש לדבר עם יוסף👄
הויכוח לא תם, אבל שם נפתח השיח.

נתקדם עוד קצת קדימה⏩
1,400 שנים אחר כך
המכבים מנצחים במאבק מול היוונים⚔️
וחכמינו מתקנים להדליק חנוכיות זכר לנס🕎
ושוב יש מחלוקת: יש אומרים להדליק ביום הראשון נר אחד ובכל יום להוסיף עוד נר,
ויש אומרים בדיוק להיפך,
להתחיל בשמונה ולסיים באחד.

שתי האסכולות מקיימות דיאלוג
ומסבירות אחת לרעותה את נימוקן,
וייתכן שאם נברר לעומק נגלה
שיש פה שתי גישות
ששתיהן נצרכות💞

*איך מאירים את העולם?*🤔
גישה אחת אומרת - יש הרבה רע,
נתקוף אותו בנקודה אחת,
נהרוג טורקי וננוח❎
ומחר נמשיך את המאבק בכוחות מחודשים.

הגישה השניה אומרת:
המאבק דמיוני!👻
במקום לנסות להכות במקלות את החושך,
נוסיף אור והחושך כבר איננו!🤷🏼‍♂️
נתמקד בטוב ונעצים אותו עוד ועוד,
והעסק כבר כמעט גמור.

ןהאמת, שכמעט בכל חילוקי הדעות,
כדי שלא יהפכו לחילוק לבבות
ורק יצמיחו את שנינו💗
צריך *בירור* הדדי, עמוק וכן,
מה *טוב* וצריך שימור
ומה *רע* וטעון שיפור.
ספוילר: שני הצדדים צודקים, ושניהם חייבים את ההשלמה והאיזון של הצד השני🤫
(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🛒 *מה בין שישי השחור*
*לשמונת ימי האור?* 🕎

אנחנו בין שני חגים:
חג הקניות וחג החנוכיות.
באמצע נמצא היום השביעי, השבת🕯️🕯️
אז הנה שבע נקודות שבין שני החגים:

1️⃣ *בלק פריידי* - מיובא מחו"ל,
נקבע על פי חגים לועזיים📆
*חנוכה* - תוצרת ישראל, חג יהודי מקורי🕍
2️⃣ *בלק פריידי* - עסוק בהוספה בחומר,
*חנוכה* - עוסק בניצחון הרוח✨
3️⃣ *בבלק פריידי* - רוכשים דברים לעצמנו,
*בחנוכה* - מכירים תודה ומודים *לו*👆🏼
4️⃣ *בבלק פריידי* - מעבירים לרשותנו מוצרים חדשים,
*בחנוכה* - מדליקים אור בבית כדי להאיר לעוברים בחוץ🚶🏽‍♂️
5️⃣ *בבלק פריידי* - חפצים עוברים
מרשות המוכר לרשות הקונה🔁
*בחנוכה* - מאירים אור ששייך ומאיר
בו זמנית לכולם🌃
6️⃣ *בלק פריידי* - מוריד מחירים, המוצרים היו בחנויות גם לפני וחלקם יישארו גם אחרי.
*חנוכה* - מרומם נשמות, מדליק אותן באור מיוחד שנמצא רק בימים הללו👌🏽
7️⃣ *בבלק פריידי* - מוכרים עושים מבצעים שנועדו לגרום לנו להוציא כסף💸
*בחנוכה* - חב"דניקים עושים "מבצעים"
של הדלקת נרות וחילוק סופגניות
שנועדו לגרום לכמה שיותר אחים
לקבל מאור החנוכה🙌🏾

מה יוצר את ההבדל בין שני אלו?
השבת. הדרך לאור נרות החנוכה
עוברת באור נרות השבת.
בשבת אלוקים נמצא פה איתנו🤩
ואנחנו יכולים להפסיק את שאר העיסוקים
ולהיות איתו בחלון הזמן שנפתח לנו.
ביום שמרים אותנו אל מעבר לכאן ולעכשיו המאפיינים את הגוף
ומזרים לנו אוויר פסגות ישר לנשמה😇
השלווה והיציאה מהריכוז העצמי -
מגיעות ממילא😊
וכשמחוברים לאור הזה,
הקניות יוצאות מהחושך🛍️
כי באמצעות החפצים השונים
זוכים לעשות את כל הטוב.
שיהיה חנוכה שמח ותתחדשו!🎊

ולמעוניינים,
נפתחת קבוצה שקטה ייעודית לחנוכה -
8️⃣ *השמיניה הסודית*🤫:
בכל ערב, רעיון אחד על הדברים
שאנו מודים עליהם בחנוכה,
מהניסים והפורקן
ועד ל"ימים ההם" ו"הזמן הזה".
להצטרפות:
https://chat.whatsapp.com/KotPW7wKkybIqi3W1b6C1C

👈🏽 *מה עדיף לי לבחור?*🧐

"טוב, קח את זה! מרוצה?"
הרבה פעמים התשובה תהיה "לא"🥺
דווקא כשהילד קיבל את מה שהוא רצה.
דבר דומה ועמוק קצת יותר
עושה יוסף בפרשת מקץ.

הרעב העולמי מביא את אחי יוסף
לרדת למצרים לקנות אוכל🛒
בנימין, האח הקטן, נותר עם אביהם בבית.
יוסף מזהה את אחיו וטוען שהם מרגלים.
הם טוענים שהם אחים,
ויוסף דורש שיוכיחו את דבריהם
על ידי שיביאו את בנימין איתם.
כערבון הוא מותיר במאסר את שמעון⛓️
ובמקביל הוא משיב בחשאי לכל אחד מהם את כספו בשקי האוכל שלהם🛍️
ושולח אותם לדרכם.

איך אדם שמוצא הרבה כסף מרגיש?🤑
כשהאחים מגלים בבית את הכסף העודף -
בדיוק כשהם מספרים ליעקב אבינו
ששמעון לא חזר איתם -
הם נתקפים בחרדה😱

יוסף אומר להם בלי מילים:
שוב אתם בלי אח
ועם כסף.
איך אתם מרגישים?
לפני 13 שנה הרווחתם קצת כסף💰
אבל הפסדתם משהו הרבה יותר עמוק, את אחיכם, את האחווה💔
עכשיו אתם קולטים את זה?

והתשובה היא "כן"😇
בהמשך הסיפור יהודה, מנהיג האחים,
נשכב על הגדר עבור אחִיו. הוא מוכן להקריב את חירותו עבור בנימין שהופלל בגניבה.

ומה נלמד מזה אנחנו?
כמובן - שתמיד אפשר לתקן🛠️
אבל השאלה מה צריך לתקן.
גם לנו יש המון סיטואציות של בחירה,
בין רווח מיידי וצדדי לבין מה שחשוב יותר⚖️
לפעמים אנו בוחרים נכון ולפעמים לא.
ולפעמים אנחנו מקבלים מתנה🎁
ומוצבים שוב באותה סיטואציה
כדי שהכאב והחרטה יעזרו לנו לתקן ברטרו
ולתת סוף טוב לסיפור📖
בהצלחה לנו, ושבת שלום!

(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)

🙌🏾 *עד אשר אתן מקום* 💞

בפרשת ויחי יעקב אבינו מזמין אליו
את יוסף בנו לפני פטירתו🛌🏽
יוסף מגיע לאביו עם שני ילדיו.
הוא מגיש אותם לקבל ברכה
כאשר מנשה הבכור בצד ימין של יעקב
ואפרים הצעיר בצד שמאל👨‍👦‍👦

יעקב משׂכֵּל ומלכסן את ידיו🔀
ומניח את ידו הימנית על ראש אפרים
ואת השמאלית על ראש מנשה.
הוא מסביר ליוסף שלמרות שמנשה יגדל ויהיה משמעותי בעם ישראל,
אפרים וצאצאיו יהיו משמעותיים אף יותר.
לכן יד ימין החזקה הונחה עליו בברכה.

אבל למה להפוך את הידיים?🧐
לא יותר פשוט להחליף ולהזיז רגע
את מנשה שמאלה ואת אפרים ימינה
ולברך בידיים ישרות?👐🏽

יכול להיות שזה יותר פשוט.
אבל ייתכן שלמדנו פה מיעקב שיעור חשוב:
יעקב מעדיף להפוך את ידיו
במקום להזיז ממקומם אנשים אחרים.
גם אם הם הנכדים שלו
וגם אם הם באו לקבל ממנו ברכה,
הוא בוחר כמה שפחות להטריח😇

יותר מזה:
יוסף, אבא שלהם, סידר אותם בצורה כלשהי.
וכמה שרק אפשר, יעקב לא יתערב ויבטל
החלטות של יוסף בנוגע לילדיו🚯
ועם כל חוסר הנוחות
הוא יעדיף להפוך את הידיים שלו
ולא את מה שיוסף עשה,
גם אם הוא חושב שזו טעות.
יוסף מצידו מחבר את ילדיו למסורת סבא👴🏽
ויעקב נותן מקום של כבוד לבנו האבא👨🏼‍🦱
איזו ברכה זו לנכדים!🧒🏽

גם לנו בחיים יש מקרים רבים
בהם מישהו יצטרך לזוז הצידה
מה הטייס האוטומטי שלנו אומר אז:
שאנחנו נזוז ונקל על הזולת💞
או שהוא יזוז ויחסוך לנו את הטירחה?⚓

והאם אנו מפנים מקום ונותנים את המרחב
לאנשים שלנו מול האנשים שלהם
או אף לילדים שלנו בנוגע לחייהם
לבחור, להחליט, לטעות ולתקן בעצמם?🌱

(✍🏽: סגן הרב חיים ברנסון
רב בט"ר דותן)