הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 46 חודשי מאסר על תושב הנגב שהורשע, על פי הודאתו, ביחד עם נאשם נוסף, בהשלכת אבנים וחפצים שונים מתוך מניע לאומני לעבר כלי רכב שחשדו שהם בבעלות יהודית. בנוסף, גזר בית המשפט על הנאשם מאסר על תנאי ופיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים.

כזכור, פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום כנגד וליד אלחמידי ונאשם נוסף (שהיה קטין בעת ביצוע העבירות - והתיק בעניינו ממשיך להתנהל). במסגרת הסדר טיעון הודו השניים כי לכל הפחות בשני מקרים יידו, בסמוך לצומת נבטים, אבנים או חפצים אחרים לעבר כלי רכב נוסעים, כאשר העריכו שמדובר ברכב שנוסעים בו יהודים. כתוצאה ממעשיהם נפגעו חלק מנוסעי הרכבים וכן נזקים נגרמו לכלי הרכב. לאחר שהשניים הודו במעשיהם, הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי טל לחיאני שהם את הנאשמים ביידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה, ניסיון לחבלה במזיד בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד בנסיבות מחמירות ממניע גזעני.

במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של אלחמידי, הפנתה עו"ד אירה ויימן-קריקון מפרקליטות מחוז דרום לערכים המוגנים שנפגעו באופן משמעותי כתוצאה ממעשיו של אלחמידי והדגישה את החומרה היתרה והסיכון הנעוצים בביצוע המעשים מתוך מניע גזעני. בהקשר זה, היא ציינה כי היות הנאשמים צעירים ואזרחי ישראל, פוטנציאל הנזק במעשיהם להעמקת האיבה בין קבוצות שונות באוכלוסיית הנגב וליבוי היצרים, הוא גבוה.

במסגרת גזר הדין ציינה השופטת לחיאני שהם, "במקרה שלפניי, עת חבר הנאשם לאחר לצורך ביצוע העבירות, ריבויין, ההצטיידות מראש והשימוש בנשק קר, השלכת אבנים וחפצים לעבר מכוניות הנוסעות בכביש מהיר ופגיעה בהן, פוטנציאל הנזק והמניע העומד ברקע לביצוע העבירות, הגם שבפועל לא נגרם נזק משמעותי לגוף, יש לקבוע כי הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית."

עוד קבעה: "...לצד הנזק לרכוש, יש לשקול את הנזק לגופם של יושבי רכב המרצדס שהאבן שניפצה את שמשמת חלונם חדרה לרכב ויושבי הרכב נזקקו לטיפול רפואי בשל חשד לכניסת זכוכיות לעיניהם. בנוסף, כעולה מתסקיר נפגע העבירה, נזק זה חלש על תחומים רבים ונוספים שהובילו לפגיעה רגשית ותפקודית.

לא זו אף זו, יש לשקול את פוטנציאל הנזק שבעבירות יידוי אבנים שביצע הנאשם יחד עם הנאשם האחר, לעבר למעלה מחמישה כלי רכב שנסעו בכביש בינעירוני - אשר טומנות בחובן סכנה ממשית לחיי אדם ולרכוש. השלכת אבנים עלולה להוביל לפגיעות חמורות ואף לתוצאה קטלנית."

לאור האמור, ולאחר שנשקלו גם נסיבות חייו המורכבות, גזרה השופטת ליחאני שהם על אלחמידי 46 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ו 40,000 ₪ פיצויים לנהגים שניזוקו כתוצאה ממעשיו.

מצ"ב גזר הדין המותר בפרסום.

משרד המשפטים קובע מבנה אחיד לשומות מקרקעין לסוגיהן

הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים, אישרה תקן מקצועי אשר קובע הוראות להכללת פרטים מינימליים הכרחיים בשומות המקרקעין לסוגיהן ומבנה אחיד אשר יכנס לתוקף החל באפריל 2025.

בישראל נערכות מדי שנה עשרות אלפי שומות מקרקעין לצרכים ציבוריים ולצרכים פרטיים.
שומות המקרקעין נערכות בהקשר של אירועי מיסוי, חיובי רשות מקרקעי ישראל, פיצויי הפקעה, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין ומטרות רבות נוספות. השומות נערכות על ידי שמאי מקרקעין, שחלקם עובדי מדינה (ובהם גם שמאים ממשלתיים ושמאים מטעם רמ"י), שמאים שהם עובדי רשויות מקומיות ושמאי מקרקעין פרטיים. היקפן הכספי של שומות המקרקעין הוא גבוה והשפעתן על הפעילות הכלכלית במשק היא רבה.

לנוכח החשיבות וההשפעה של שומות המקרקעין החליטה הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים לקבוע את תקן 1.1 "לפרוט מזערי נדרש בשומות מקרקעין לסוגיהן" הכולל:

א. קביעת פרטי מינימום הכרחיים בשומת מקרקעין.

ב. הוראות למבנה אחיד של שומת מקרקעין.

ג. הנחיות לעריכת תחשיב שווי בשומת מקרקעין.

כללים אלה, אשר יכנסו לתוקף באפריל 2025, יביאו להאחדה של שומות המקרקעין וישפרו את איכות המידע הכלול בהם, אמינותם, ושקיפותם לטובת ציבור המשתמשים בהם. המשתמשים הגדולים בשומות הן רשויות המדינה, רשויות מקומיות וכן חברות שפעילות בענף הנדל"ן.

בין היתר, התקן החדש מחייב חתימה דיגיטאלית על שומות מקרקעין שמועברות בדואר אלקטרוני וזאת במטרה למנוע זיוף של שומות, וקובעת את האחריות המקצועית במקרים שבהם שומת מקרקעין נחתמת על ידי שני שמאים.

התקן שמספרו 1.1 הוא הראשון שנערך על ידי הוועדה לתקינה שמאית שהוקמה באוגוסט 2024.
במרוצת שנת 2025 צפויים להתאשר תקנים מקצועיים נוספים וביניהם:

- תקן 2.1 שקובע שיטות עבודה בשומות מקרקעין לנכסים בנויים

- תקן 3.1 שקובע שיטות עבודה בשומות מקרקעין לנכסים שאינם בנויים

- תקן 4.2 לזיהוי והגדרת נכסי נדל"ן בשומות מקרקעין

- תקן 15.1 למבנה טבלאות הקצאה ואיזון בתכניות איחוד וחלוקה


הוועדה לתקינה, מונה 11 חברים ומשקיפים, מבכירי שמאי המקרקעין, עורכי הדין, רואה חשבון בישראל. את הקמת הוועדה הובילו היועצת המשפטית למשרד המשפטים ויו"ר מועצת השמאים, עו"ד יעל קוטיק ומנהל האגף להסדרת מקצועות, עו"ד עמיר הרן. יו"ר הוועדה לתקינה הוא אייל יצחקי שכיהן כשמאי ממשלתי ראשי בשנים 2011-2007.


כתובת אתר הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים: http://go.gov.il/Vtkina

ניתן להצטרף לרשימת התפוצה לשם קבלת פרסומים ועדכונים שוטפים של הוועדה לתקינה שמאית בכתובת הדוא"ל של הוועדה: vtkina@justice.gov.il

הודעה לתקשורת מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
 
הטלת עיצומים כספיים על עיריית אשדוד בעקבות אי עמידה בתקנות הנגישות ובשל הפרת חובת הנגשה בבית ספר בעיר


מאז שנת 2016 פעלה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מול עיריית אשדוד, במטרה להבטיח את הנגשת בית הספר "נוף ים", שבבעלות העירייה.

בתוך כך, הנציבות התריעה על ליקויים, הוציאה צו נגישות ונתנה לעירייה אורכות לתקן את הליקויים. חרף כך, הליקויים – במקרה זה היעדר פיר מעלית – לא תוקנו ובית הספר נותר לא נגיש לתלמידים עם מוגבלות. בעקבות כך, הטילה הנציבות על עיריית אשדוד עיצום כספי בסכום של מעל 30 אלף ₪, על מנת שהעירייה תישא באחריות למחדליה.

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר: "הפרת הוראות הנגישות גורמת לפגיעה מתמשכת באנשים עם מוגבלות, ובפרט כאשר מדובר בבית ספר, שבו היעדר נגישות מונע מתלמידים עם מוגבלות לממש את זכותם הבסיסית ללמוד בסביבה חינוכית נגישה ושוויונית. הנציבות תמשיך לפעול כדי להבטיח נגישות מלאה לכולם".

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל: "נגישות היא זכות ולא חסד. הפרת הוראות הנגישות פוגעת בזכויות יסוד, ולפיכך יש לקבוע בצידה תג מחיר גבוה".

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פועלת מאז שנת 2000, מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, ואמנת האו”ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.
במדינת ישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-18% מכלל האוכלוסייה. מתוכם, כ-100,000 אנשים עם מוגבלות נוספו מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”.

לפניות בנושאי נגישות ולבירור זכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון *6763 או בכתובת הדוא”ל: pniotnez@justice.gov.il.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 12.5 שנות מאסר על היתאם אלגרגאוי, תושב הדרום, שהורשע בעבירות נשק לאחר שתועד בסרטונים שהעלה לרשתות החברתיות כשהוא יורה מנשק חם.

מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום עולה כי אלגרגאוי תועד בחמישה סרטונים שונים חמוש בנשק ויורה ממנו, באזורי חולות ודרכי עפר.

בהתאם לכך, הרשיע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט יואל עדן, את אלגרגאוי בארבע עבירות של נשיאת נשק, ארבע עבירות של ירי מנשק חם, החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זאת לאחר שנתפס יושב ברכבו עם סכין בין רגליו ומסר שם כוזב לשוטר שביקש לזהותו.

עם זאת, בגין אחד מהסרטונים שהוצגו, קבע בית המשפט כי נותר ספק סביר באשר לנסיבותיו וזיכה את הנאשם מחמת הספק.

במסגרת הטיעונים לעונש ציינה עו"ד אילת קדוש מפרקליטות מחוז דרום: "הערכים החברתיים המוגנים בעבירות הנשק הם שמירה על שלום הציבור וביטחונו והגנה על הסדר הציבורי. עבירות אלו טומנות בחובן סיכון רב לפגיעה בגוף ובנפש. הנאשם פגע באופן חמור בערכים אלו כאשר בארבע הזדמנויות שונות נשא נשק חם, ארוך ותקני, וירה שוב ושוב בצרורות, תוך סיכון הציבור והפרת הסדר הציבורי בצורה בוטה."

במסגרת גזר הדין קבע השופט עדן: "עבירות נשק בכלל ואלו הכוללות שימוש בו בפועל לירי בפרט, מאופיינות בחומרה רבה המחייבת מענה עונשי ראוי ומרתיע, בשל הסיכון הטמון בהן לשלום הציבור ובטחונו."

עוד ציין, "... מדובר בארבע עבירות של נשיאה והובלה של נשק ... אשר לצד כל אחת מהן קבע המחוקק 10 שנות מאסר, ובכל אחד מהמקרים בוצע ירי ונעברו ארבע עבירות של ירי מנשק חם... עבירה אשר לצידה שתי שנות מאסר."

בית המשפט קיבל את עמדת המומחה מטעם המדינה כי בסרטונים נראה רובה סער, זאת על אף שהנשק עצמו לא נתפס.
לאור האמור, גזר בית המשפט על אלגרגאוי 12.5 שנות מאסר, כולל חצי שנה בגין הפעלת מאסר על תנאי, וכן מאסר על תנאי נוסף.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רמי אבו מאדי (24) וסביתאן עטאיה (23) מביר הדאג', לאחר שהבריחו סמים ממצרים באמצעות רחפן, תוך האזנה לתדרי הקשר של צה"ל.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום, לפני מספר שבועות הגיעו השניים באמצעות רכב מסוג באגי אל אזור הגבול עם מצרים כשהם מצוידים ברחפן ומכשיר קשר צה"לי מכוון לתדר גזרתי. בהתאם לתיאום מראש עם אדם בצד המצרי של הגבול, הורידו הנאשמים את הרחפן והטיסו אותו אל השטח המצרי. לאחר מספר דקות חזר הרחפן לשטח ישראל כשעליו חבילה. באותו זמן הבחינו חיילי מילואים במתרחש ונסעו במהירות לכיוון הנאשמים. אבו מאדי ניסה להימלט באמצעות הבאגי אך נחסם על ידי אחד מכלי הרכב של החיילים, בעוד עטאיה החל להתרחק מהמקום. זמן קצר לאחר מכן השניים נעצרו.
בחיפוש שנערך בבאגי ובסביבתו נמצאו סמים מסוג מתאמפטמין וחשיש.
לנאשמים יוחסו עבירות של ייבוא סמים מסוכנים והחזקת סם מסוכן.
חקירת התיק נוהלה על ידי יחידת מגן בימ"ר דרום.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, בין היתר בגין בגידה, נגד אדוארד יוסופוב (65) מנתיבות, זאת לאחר שביצע שורת פעולות ריגול עבור סוכן זר שפעל מטעם איראן.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הילה דרימר יאיר מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש נובמבר 2024, לאחר שישראל הייתה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", חידש יוסופוב קשר עם מכר ותיק בשם טאיר, אותו הכיר טרם עליתו לארץ מאזרבייג'ן. במסגרת שיחתם, הציג טאיר בפניו אדם נוסף שהזדהה בשם "מואיז". בהמשך ניהלו יוסופוב ו"מואיז" קשר ישיר באפליקציית וואטסאפ, שם הזדהה "מואיז" בשם "מוסא". מוסא טען כי הוא מעוניין לפתוח עסק בישראל, אך בפועל פעל כסוכן זר והטיל על יוסופוב שורת משימות איסוף מודיעין.

על פי כתב האישום, יוסופוב נענה לבקשותיו של מוסא, אסף ותיעד מידע רגיש ופרטים על תשתיות לאומיות ואתרים שונים ברחבי הארץ, ובכללם מתקנים בבאר שבע, בסיסי צה"ל, אתרים צבאיים בנגב, נמל חיפה, פארקים, ספריות, גני חיות, אזורי מסחר ובילוי, ועוד. חלק מהצילומים בוצעו תוך שימוש בטלפון ייעודי ובעזרים טכנולוגיים לצילום, ותועדו גם תוך נסיעה סמוך לבסיסים צבאיים מרכזיים.

עוד עולה מכתב האישום כי יוסופוב שכר עבור מוסא דירה בחיפה הצופה אל נמל חיפה, שם תיעד על פי הנחיותיו בין היתר תקריב של אוניות, ארובות תעשייתיות בתוך שטח הנמל ועוד.

במהלך תקופת פעילותו, הקפיד יוסופוב לשמור על סודיות, פעל בזהירות כדי שלא להתגלות, וקיבל עבור ביצוע המשימות וצרכי מחיה סכום כולל של כ-41,000 דולרים ששולמו באמצעות ארנק דיגיטלי.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרימר – יאיר ביחס למסכנותו של יוסופוב כי "המשיב ביצע עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן. המשיב חשד שמוסא סוכן חוץ גורם אשר עוין את מדינת ישראל ואף על פי כן המשיך ושיתף עמו פעולה. מעשי המשיב הופסקו הודות לפעולות כוחות הבטחון, שהובילו למעצרו."

לנאשם יוחסו עבירות של מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלתו, מגע עם סוכן חוץ וגילוי החלטה לבגוד.

התיק נחקר על ידי השב"כ, יאחב"ל וסייבר להב 433 במשטרת ישראל.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) הרשיע לאחרונה בהתאם להודאתם את האחים אבי ורצברגר-רגב ועזרא רגב בעבירות מס, לאחר שמסרו מידע כוזב לפקיד השומה במטרה להסתיר את הזיקות של חברות זרות בבעלותם לישראל, ולהתחמק מתשלום מס בישראל בגין הכנסותיהן של החברות הזרות, וכן לאחר שלא דיווחו על דיבידנדים שקיבלו מחברה זרה בגובה של כ 5.8 מיליון ₪ כל אחד.

התיק נחקר על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב.

במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים הודו האחים רגב בעבירות של השבת תשובה כוזבת, ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה, והכל בכוונה להתחמק מתשלום מס, כמו גם במסירת דוח וידיעות לא נכונים לאחר שלא דיווח על הכנסות מדיבידנד – עבירות לפי פקודת מס הכנסה.

על פי כתב האישום המתוקן, שהגישו עו"ד הילה מנשה ז'בנר ועו"ד תמר פירון מפרקליטות מיסוי וכלכלה האחים רגב עוסקים, באמצעות חברות שבבעלותם ובניהולם, בפעילות סחר בינלאומי מקביל, על ידי רכישת סחורות מסיטונאים במדינות בהן המחירים נמוכים ומכירתם במדינות בהן מחירי הסחורות גבוהים. פעילות הסחר בוצעה בישראל באמצעות חברה שנרשמה בישראל, כאשר שתי חברות שנרשמו במדינות זרות - OZ GROUP LIMITE שנרשמה באיי הבתולה, ו -EMA Trading Limited שנרשמה באיי מאן, שימשו לרכישת הסחורות בשווקים זולים ומכירתן בשווקים יקרים.

בשנת 2015, כחלק מדיונים שהתקיימו בפני פקיד השומה בנוגע לתושבות של החברות ולחובתן לשלם מס בישראל, מסרו האחים רגב לפקיד השומה מסמך המכיל מידע כוזב לגבי פעילות החברות שנרשמו בחו"ל, וזאת במטרה להסתיר את זיקותיהן לישראל ולהביא להתחמקות מתשלום מס בישראל. בנוסף, בין השנים 2015-2013, האחים רגב, ביחד עם רואה החשבון אשר ייצג אותם, לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות מדיבידנדים שקיבלו האחים רגב מחברת אוז בהיקף העולה על 11.5 מיליון ש"ח, ללא הצדק סביר.

לאור האמור הרשיעה כב' השופטת דנה אמיר מבית המשפט המחוזי בת"א את האחים ברגב בהשבת תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה - עבירות לפי סעיף 220(3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; שימוש במרמה, עורמה ותחבולה - עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה ודו"ח וידיעות לא נכונים - עבירות לפי סעיף 217 לפקודה.

בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים יעתרו להטיל על האחים רגב תשעה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 7 מיליון ₪. ההסכמה על העונש הותנתה בתשלום סכומי מס משמעותיים הנובעים משומות שהוצאו לאחים רגב ולחברות בבעלותם על ידי פקיד שומה תל אביב 3 וערעור המס בגינן טופל על ידי עוה"ד קרן יזדי-סופר והילה בנסון-בסמן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.

בנוסף, בתחילת החודש כב' השופטת דנה אמיר מבית המשפט המחוזי בת"א הרשיעה בהתאם להודאתו, במסגרת הסדר טיעון, את רואה החשבון של האחים רגב בגין אי דיווח על הכנסתם מדיבידנדים אותם קיבלו מהחברות בבעלות, ללא הצדק סביר. במסגרת ההסדר יעתרו הצדדים להטיל על רואה החשבון 350 שעות לתועלת הציבור ו-80,000 ₪.

הודעה מטעם הפרקליטות:

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון גביזון, גזר היום אני 10.5 שנות מאסר על הגננת אילנה קובר מאילת, לאחר שהורשעה על פי הודאתה במאות מקרים של תקיפת קטין על ידי אחראי וב-26 עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע. בנוסף, הטיל עליה פיצויים בגובה 500,000 ש''ח וכן מאסר על תנאי.

במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות מחוז דרום להטיל על קובר עונש מאסר של 10 עד 12 שנים.

עם מתן גזר הדין ציינה עו"ד רננה לוי, מפרקליטות מחוז דרום, שניהלה את התיק: "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והטיל עונש ראוי על הנאשמת. מדובר בגננת שההורים הפקידו בידיה את היקר להם מכל – והיא, באופן שיטתי ומתמשך, פגעה בהם באכזריות ואף עודדה אלימות בין פעוטות."

לדבריה, "העונש מבטא את הפגיעה הקשה בקטינים עצמם ובחייהן של -26 המשפחות.
עוד הוסיפה: "גזר הדין שניתן היום מהווה נדבך נוסף במאבק הבלתי מתפשר של המדינה למען הגנה על קטינים וחסרי ישע. אנו נמשיך להשמיע את קולם של אלה שאינם יכולים לבטא את מצוקתם."

כזכור, בעת הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לחלט את הדירה ששימשה כגן הילדים (לא שימשה כמקום מגוריה), כחלק מהסדר הטיעון, הומר החילוט בתשלום של חצי מיליון ₪ שישולמו כפיצויים להורי הילדים בגן.

הודעה מטעם הפרקליטות:

היועצת המשפטית לממשלה בערעור עקרוני: בית המשפט העליון קיבל את הערעור ואישר הסדר פשרה מתוקן שיחייב יידוע פרטני של נפגעים בתובענות ייצוגיות. כעת לאחר קבלת עמדת היועצת המשפטית לממשלה יזכו המטופלים שנפגעו לקבל בפועל את הפיצויים שמגיעים להם.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, ואישר הסדר פשרה מתוקן בתובענה ייצוגית, בו נקבע כי יש ליידע את חברי הקבוצה שנפגעו מהעוולה – באופן פרטני – בדבר זכויותיהם לקבלת פיצוי.

הערעור התמקד בסוגיה עקרונית העולה תדיר בתובענות ייצוגיות: כיצד יש ליידע את ציבור הנפגעים על זכויותיהם בהסדרי פשרה שנחתמים בהליכים מסוג זה.

התביעה נגעה לשני מטפלים ומרפאה שבבעלותם, אשר סיפקו טיפול רפואי ניסיוני בבעיית ערמונית מוגדלת – תוך שנטען בתביעה הייצוגית שגביית תשלום בוצעה שלא כדין מהמטופלים ותוך הסתרת מידע לגבי אופיו הניסיוני של הטיפול.

בהסדר הפשרה המקורי, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי (מרכז) בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הוסכם כי הנתבעים ישלמו סך של 1.15 מיליון ₪, כאשר כל חבר קבוצה זכאי יקבל עד 18,000 ₪. עם זאת, ההסכם כלל יידוע לציבור רק באמצעות מודעות בעיתונות – ללא פנייה אישית לנפגעים. בעקבות זאת, עובדתית, אף אחד מחברי הקבוצה לא פנה לקבלת הפיצוי ולולי הגשת הערעור הייתה נוצרת תוצאה מוקשית לפיה הנפגעים לא מקבלים כל פיצוי ולמרות זאת, חסומים מלתבוע את זכויותיהם.

בערעור שהגישה היועצת המשפטית לממשלה באמצעות עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, נטען כי: "מדובר בעניין מהותי שיש לו השפעה קריטית על מימוש ההסדר ותכליות החוק, היות שבמקרים רבים, וגם במקרה דנן, דרך פרסום ההסדר לחברי הקבוצה היא שתקבע האם חברי הקבוצה יקבלו את הפיצוי המגיע להם בפועל"

"ללא ידוע פרטני של חברי הקבוצה, רובם לא ידעו כלל על ההסדר ועל זכויותיהם מכוחו, וכפועל יוצא מכך הם לא יוכלו לממש את זכויותיהם ואף יחול כנגדם מעשה בית דין"

בעקבות הערעור גובשה הסכמה לקבלת הערעור וגובש הסדר פשרה מתוקן, בו הוסכם על יידוע אפקטיבי ופרטני של כלל חברי הקבוצה – באמצעות מסרונים, וואטסאפ, דוא"ל, דואר ושיחות טלפון. בכך הובטח כי הציבור הנפגע יקבל בפועל את הפיצוי המגיע לו.

נשיא ביהמ"ש העליון עמית והשופטות וילנר וכנפי-שטייניץ קיבלו את הערעור, אישרו את ההסדר המתוקן וקבעו כדלהלן: "לאחר שעיינו בנוסח הסכם הפשרה המתוקן ובהודעת היועצת המשפטית לממשלה נחה דעתנו כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. אשר על כן אנו מאשרים אותו ונותנים לו תוקף של פסק דין".

פסק דין זה ממחיש את החשיבות הציבורית של עמדות היועצת המשפטית לממשלה ביחס להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות. בענייננו, קבלת הערעור תביא, ככל הנראה לכך, שהמטופלים שנפגעו יקבלו בפועל את הפיצויים שמגיעים להם, בעוד לולי הגשת הערעור, אף אחד מהמטופלים לא היה מקבל את הפיצוי.

הודעת הערעור הוגשה על ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה וגובשה בשיתוף עם פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה והלשכה המשפטית של משרד הבריאות.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע, בתום חקירת שב"כ ומשטרה, כתב אישום נגד שני תושבי הנגב (בני 18 ו־17) בגין הסתה לטרור וקשירת קשר לביצוע מעשי טרור, וכן עבירות נוספות

על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף, מפרקליטות מחוז דרום, החל מינואר 2024 ובמשך כשנה, הפעילו הנאשמים חשבונות ציבוריים ברשתות החברתיות אינסטגרם וטיקטוק, בהם פרסמו שוב ושוב תכנים המסיתים לטרור, משבחים פעילי טרור ומעודדים אלימות על רקע לאומני, כל זאת במטרה להסית צעירים ממוצא בדואי לפעול באלימות נגד מדינת ישראל.

בין היתר, אחד הנאשמים פרסם תכנים המשבחים פעילים בארגוני טרור כדוגמת "גוב האריות", והעלה סרטונים המלווים בפסוקים מהקוראן המדגישים את עליונות הג'יהאד והמאבק המזוין. בנוסף, פרסם תוכן בו נראה פעיל טרור אומר: "ניצחון או אסתשהאד (מוות כקדוש). "פרסומים נוספים כללו דברי שבח לפעילי טרור, קריאות להתקוממות ואלימות, וסימנים של הזדהות עם ארגון דאע"ש – כולל הפצת סמל הארגון ומסרים ברוחו. בנוסף, פרסם ב-7.10.2024 – שנה בדיוק לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס – סטורי ובו תוכן דתי מלווה בתמונות של פעילים חמושים, וזאת כחלק ממסר כולל המעודד אלימות כלפי מדינת ישראל ותושביה.

הנאשם השני, שפעל במקביל, שיתף גם הוא תכנים דומים והביע תמיכה והזדהות עם דמויות כמו יחיא סינוואר, תוך שיתוף שירים המעודדים פעולה אלימה נגד ישראל.

בשלב מסוים, בעקבות זעם שחשו השניים על פעילות צה"ל ברצועת עזה ועל היחס כלפי האוכלוסייה הבדואית, החלו לתכנן פעולות טרור של ממש. השניים קשרו קשר לבצע פיגועי ירי, ותכננו לפרוץ לבסיסי צה"ל, לגנוב נשק, ולמכור חלק ממנו לגורמים בגדה.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד בר יוסף, ביחס לתכנון לבצע מעשה טרור, "המשיבים לא הסתפקו בהפצת הפרסומים המסיתים, אלא קשרו קשר לבצע מעשי טרור –לפרוץ לבסיסים צבאיים ולגנוב מהם כלי נשק מסוג M-16, ולמכור חלק מכלי הנשק שיגנבו בשטחי יהודה ושומרון למטרות רווח, וכן על מנת לחמש ולחזק את ארגוני הטרור בשטחי יהודה ושומרון, ולמכור להם את כלי הנשק במחירים זולים יותר מהמחירים הנוהגים בגדה. המשיבים אף סיכמו כי ישאירו חלק מכלי הנשק ברשותם, במקומות מסתור, ובבוא העת ישתמשו בהם להקמת חוליה צבאית שתוציא אל הפועל פיגועים נגד יהודים – חיילים או אזרחים – ולגרום למותם. כן סיכמו הנאשמים, כי ישתמשו ברווח שייצבר כתוצאה ממכירת כלי הנשק, על מנת לקנות כלי נשק חדשים ומתקדמים יותר וכן ציוד נוסף אשר ישמש את החוליה הצבאית אותה סיכמו להקים, אליה ניסו לגייס פעיל נוסף ותכננו לגייס אחרים".

במסגרת ההכנות, רכש אחד מהם רכב שתוכנן לשמש לביצוע העבירות, ואף ניסה לגייס סיוע מגורם נוסף בגדה לצורך מכירת הנשק. בסופו של דבר, תכניתם לא יצאה אל הפועל.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של הסתה לטרור וקשירת קשר לביצוע מעשה טרור. בנוסף, אחד הנאשמים (הקטין) מואשם גם בגילוי הזדהות עם ארגון טרור, ואילו לנאשם השני (שהיה קטין בעת ביצוע המעשים) מיוחסת גם עבירה של נהיגה ללא רישיון.

התיק נחקר על ידי ימ"ר נגב – יחידת פח"ע.

לתשומת ליבכם כיוון שהנאשמים קטינים אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהויים. כמו כן לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשה כנגדם.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז צפון הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד אייל יפה (72), תושב גן נר, בגין אחזקת נשק ותחמושת.

לפי כתב האישום, החזיק הנאשם בביתו אמצעי לחימה שלא כדין: קלצ'ניקוב ובתוכו מחסנית ותחמושת תואמת, תת-מקלע עם תחמושת ושתי מחסניות תואמות, רימון הלם ורימון גז מדמיע. בנוסף, החזיק הנאשם בביתו 12 מחסניות ותחמושת.

הפרקליטות ציינה בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהיא תשקול להסכים לשחרורו של הנאשם למעצר בית מלא בפיקוח משמורנים, הפקדת ערבות והפקדת כלי נשק שמחזיק הנאשם ברישיון.

הודעה לתקשורת מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים

החל ממחר: חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות תחול גם על חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות

החל ממחר, יום שני, 7 באפריל 2025, תחול חובה על חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות, המעסיקות 100 עובדים ויותר, לפעול לעמוד ביעד העסקה של 3.5% של עובדים עם מוגבלות מכלל עובדי החברה.

החובה נגזרת מתיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר פורסם ב- 7 באפריל 2024. תיקון זה מרחיב את תחולת חובת הייצוג ההולם גם על חברות ממשלתיות וחברות-בת, וייכנס לתוקף במלואו מחר.

החובה תיושם בהדרגה: בשנת 2025 יעד הייצוג יעמוד על 3.5%, והחל מה- 7 באפריל 2026 יעלה היעד ל־5%, בדומה ליעד החל על יתר המגזר הציבורי.

בנוסף לעמידה ביעד, נדרשות החברות למנות ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות. ממונה זה יהיה אחראי על יישום הוראות החוק בתוך הארגון, כולל קיום הדרכות והכשרות לכלל הגורמים הרלוונטיים, לצורך קידום הנושא.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מפרסמת מדי שנה בחודש אוגוסט את נתוני הייצוג ההולם בגופים הציבוריים. החל מהשנה, יכללו הנתונים גם את החברות הממשלתיות וחברות-הבת.

חברות שלא תעמודנה ביעד הייצוג תידרשנה לגבש ולפרסם באתר האינטרנט שלהן תוכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית.

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל: " תיקון החוק מהווה צעד משמעותי בקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הישראלי ובחברה בכלל. ראוי שחובת הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות תחול גם על המעסיקים הגדולים ביותר במשק, קל וחומר שמדובר בחברות ממשלתיות. הרחבת חובת הייצוג ההולם לחברות ממשלתיות משקפת את המחויבות העמוקה של משרד המשפטים לקידום שוויון זכויות והזדמנויות ולמיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של אוכלוסייה זו. בכוונת הנציבות לבצע פעולות אכיפה על חברות ממשלתיות שלא יעמדו בדרישות החוק ובחובת הייצוג ההולם".

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד יצחק בן חמו, בן 24 מבאר שבע, לאחר שסחט באיומים גברים עמם שוחח באפליקציית הטלגרם.

על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום, יצר בן חמו קשר עם מתלוננים שונים מרחבי הארץ באמצעות אפליקציית "טלגרם", תוך שהתחזה בכזב לאישה ולעיתים אף לקטינה בת 16. לאחר שהצליח ליצור עימם קשר, פתח בשיחות בעלות תוכן מיני, במסגרתן ביקש לא פעם מהמתלוננים לשלוח לו תמונות אינטימיות, לרבות של איבר מינם. בסמוך לאחר קבלת התמונות, החל בן חמו לאיים על המתלוננים כי אם לא יעבירו לידיו סכומי כסף, יפיץ את התמונות למשפחותיהם, למוסדות חינוך בהם למדו, ואף יגיש תלונה נגדם במשטרה בגין פגיעה בקטינה.
במקרים מסוימים, התחזה בן חמו לקרוב משפחה של הקטינה, ובמקרים אחרים – למנהל ערוץ "קיר הבושה" בטלגרם, תוך שהוא משתמש בתפקיד זה לצורך איום על המתלוננים.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שפורסמה במקביל ציינה עו"ד שרון שוורץ, "המשיב פעל באופן שיטתי ומתוחכם, תוך שימוש בזהות בדויה ובמרחב המקוון. הוא בחר את קורבנותיו כ'טרף קל', כאשר היה ברור לו כי חשיפת התכנים שנשלחו עלולה לפגוע בשמם הטוב ובצנעת פרטם. מעשיו הופסקו רק בעקבות פניית המתלוננים למשטרה, ויש חשש ממשי כי אם ישוחרר, ימשיך לבצע עבירות דומות כלפי המתלוננים ואחרים."

לבן חמו יוחסו עבירות של סחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה.

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננים. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד האחים עטיה (30) וסאלח (28) אל-עבייאת מרהט, בגין סחיטה באיומים ובכוח של קבלן ועובדיו באתר בנייה בעיר, וכן בגין תקיפתם בנסיבות מחמירות.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, מפרקליטות מחוז דרום, הנאשמים גבו דמי חסות מבעלי חברה המספקת שירותי תשתיות באתר בנייה בבאר שבע, תוך שהם מציגים עצמם כאחראים על "השמירה באזור". בהסתמך על חששם מהפשיעה הנפוצה באתרי בנייה בדרום – לרבות הצתות, גניבות ונזקים חוזרים – הסכימו המתלוננים לשלם לנאשמים תשלומים חודשיים בסך 7,000 ש"ח עבור שירותי "שמירה".


בהמשך, לאחר תחילת התשלומים, התגברו באתר מקרי גניבה של סולר מכלי העבודה של המתלוננים, בהיקף חודשי של מאות ליטרים. למרות פניות חוזרות של המתלוננים, התופעה לא פסקה. הנאשמים ניצלו את מצוקתם, דרשו הצבת עמדות שמירה נוספות – כל אחת בתשלום נוסף של 7,000 ש"ח – ואיימו כי אם לא ייעתרו, לא יישאו באחריות לנעשה באתר.

כאשר ניסו המתלוננים להתקין מצלמות אבטחה באתר, סבלו ממעשי ונדליזם שיטתיים – חיתוך כבלים, ריסוס העדשות והשחתה חוזרת. בשלב מסוים, עטיה אף ניסה לשכנע את אחד המתלוננים שלא להתקין מצלמות בטענה כי עבריינים "עוברים במקום", וכי אינו רוצה להסתבך מולם. עם זאת, בשל דרישות ביטוחיות – הותקנו מצלמות מחדש, אך שוב הושחתו.

באירוע נוסף, הגיע סאלח אל האתר בזמן התקנת מצלמות וניסה להפסיק את העבודות תוך איומים. זמן קצר לאחר מכן הגיע עטיה יחד עם אחרים, ואיים על שניים מהמתלוננים כי "אף אחד לא יישאר בשטח". לאחר דין ודברים, תקפו הנאשמים את שני המתלוננים ובאחד מהם אף פגעו באמצעות מוט ברזל בכתפו, לאור האמור הפסיקו המתלוננים את העבודה. בהמשך, נוסרו גם עמודי המצלמות.

באירוע אחר, עטיה איים על אחד המתלוננים בשיחה כי אם לא תאושר עמדת שמירה נוספת, "לא ייקח אחריות" על כלי העבודה באתר. במהלך השיחה אמר: "תאשרו את השומר... תראה את עצמך לפני שייגמר הזמן, כי אני היום לא שם אותך באחריות שלי."

כחודש לאחר מכן, הגיעו מספר תוקפים לאתר, תקפו את אחד המתלוננים במוטות, ואחד מהם אף הכה בראשו עם חפץ שנחזה להיות אקדח. כשבן דודו של המתלונן ניסה להתערב, אחד התוקפים איים עליו באקדח ואמר "אם אתה מתערב – אני יורה בך וכיון את האקדח לראשו. בן הדוד דחף את ידו של התוקף שאחזה באקדח, התוקף ירה ירייה ותוקפים עלו לרכב ונסעו מהמקום.

בסך הכול שילמו המתלוננים כ-340,000 ש"ח עבור "שירותי השמירה".

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד איבגי, " המשיבים פעלו בשיטתיות מול המתלוננים לאורך תקופה, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתם וחששם לפגיעה חמורה יותר ברכוש החברה ואף בגופם. המשיבים גבו דמי חסות עבור ''שירותי שמירה'' שכלל לא התקיימו, דרשו מהם להגדיל את התשלום עבור שירותי שמירה תחת איומים ולחץ.

לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, גביית דמי חסות ותקיפה בנסיבות מחמירות.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 28 שנות מאסר על אשר אבוחצירה, לאחר שהורשע בהתאם להודאתו ברצח בת זוגו, זהבה דמרי ז"ל.

על פי כתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד מסעד מסעד מפרקליטות מחוז דרום, בו הודה הנאשם, אבוחצירה והמנוחה היו בני זוג. בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביקשה המנוחה לערוך טקס "הפרשת חלה" לשלום חתנה וחיילי צה"ל, וביקשה מהנאשם שלא ישהה בבית במהלך האירוע שנועד לנשים בלבד. אבוחצירה סירב, ובמהלך שהותם המשותפת בבית, החליט לרצוח את המנוחה. הוא נטל שתי סכינים, דקר אותה מספר רב של פעמים באזורים שונים בגופה, נמלט מהזירה ונעצר מאוחר יותר על ידי המשטרה.

במסגרת הליך גישור, הודה אבוחצירה במיוחס לו, אולם ההסכמה לא כללה הסכמה עונשית.

במהלך הטיעונים לעונש טען עו"ד מסעד כי: "נטילת חיוו של אדם היא מעשה חמור וקשה הן בהיבט האנושי – מוסרי והן בהיבט החוקי בהינתן תוצאתו הטראגית והבלתי הפיכה של המעשה, וכי הפגיעה בערכים החברתיים מתעצמת עת קורבן העבירה היא בת זוגו של הנאשם."

בהתאם לכך, ביקשה הפרקליטות לגזור על הנאשם עונש של מאסר עולם.

בהכרעת הדין, קבעו שופטי בית המשפט המחוזי – גילת שלו, איתי ברסלר-גונן ופאני גילת כהן – בין היתר: "בענייננו, זולת ערך קדושת החיים ושלמות הגוף והנפש, שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם מצעם ביצוע עבירת הרתח, קורבן הרצח הייתה בת זוגו , אשר ככזו זכאית להגנה על כבודה, חירותה ושלום גופה וחייה, בוודאי בתוככי ביתה; נוכח הקירבה ומערכת היחסים הזוגית בינו לבין קורבן העבירה, פגע הנאשם גם בערבים של שלמות התא המשפחתי, האמון הביתי והזוגי וההגנה והביטחון הראויים בחיק המשפחה ובתוככי הבית פנימה.
רבות נכתב בפסיקה אודות חומרתן של עבירות האלימות כלפי נשים בכלל, כשבראשן, במדרג החומרה, עבירת הרצח של נשים בידי בני זוגן, אשר חרף הקדמה המסוימת בתחומים שונים לעבר שוויון מגדרי, תופעה כאובה זו שנותרה בעינה ולעתים ממדיה מתרחבים, מהדהדת ככישלון חברתי."

בסופו של דבר, גזר בית המשפט על אבוחצירה 28 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 258,000 ש"ח.

לאחר מתן גזר הדין מסרה עו"ד הדס בריח, המייצגת את ילדיה של זהבה דמרי ז"ל מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "בית המשפט המחוזי אמר את דברו עת הרשיע את הנאשם ברצח המנוחה והטיל עליו עונש מאסר של 28 שנים. עבור המשפחה, אין נחמה על אובדן כה קשה של אדם קרוב ובנסיבות כה טראגיות ואכזריות, לאחר שזהבה ז"ל סמכה על הנאשם וטיפלה בו לאורך שנים. עם זאת, המשפחה מברכת על החלטת בית המשפט המשקפת את סלידת החברה מרצח אישה בדם קר על ידי בן זוגה. הטלת עונש מאסר ממושך, מבטאת הכרה כי רצח אדם אינו דבר של מה בכך וכחברה עלינו להוקיע ולהביע את סלידתנו ממעשה של נטילת חיי אדם על ידי אחר באופן אכזרי".

נציבות זכויות נפגעי עבירה יוצאת לדרך

בראש הנציבות תעמוד ד"ר עו"ד בת-עמי ברוט, שנבחרה על ידי ועדת איתור לכהן כנציבה ומינויה אושר בממשלה.

ד"ר עו"ד בת-עמי ברוט בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן ובעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית. את דרכה המשפטית החלה כמתמחה בפרקליטות מחוז ירושלים בשנת 1999 ולאחר מכן עבדה בנציבות שירות המדינה ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בתפקידה האחרון הקימה את תחום נפגעי עבירה בפרקליטות המדינה, את יחידת הסיוע הארצית לנפגעי עבירה ואת היחידה המקצועית למתן מענה לנפגעי עבירה בפרקליטות המדינה. בתפקידה זה ד"ר ברוט הובילה, יזמה, ליוותה והיתה שותפה לתהליכים, תוכניות ופורומים רוחביים לקידום זכויות נפגעים.

נוסף על כך, היתה חברה בוועדות ממשלתיות שונות וצוותים בין־משרדיים דוגמת הוועדה הבין־משרדית לבחינת טיפול מערכת המשפט בנפגעי עבירות מין (ועדת ברלינר). ממקימות קליניקת "נגישות לצדק לנפגעי עבירה" באוניברסיטת בר־ אילן. חוקרת בתחום נפגעי עבירה וצדק מאחה, פרסמה מאמרים וערכה ספר בתחום.


מצ"ב תמונה של ד"ר עו"ד בת עמי ברוט. קרדיט צילום: שרון גבאי

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד לטיף אבו לטיף, ראש ארגון פשיעה וכן נגד מנהלי הארגון – מהדי איסמאעיל, עמראן שקיר, חאלד שרקיה ואשרף חלבי – נגד שמונה פעילים נוספים ונגד תשע חברות שבבעלות הנאשמים. זאת, בגין שורת עבירות הכוללות סחיטה בכוח ובאיומים, השתלטות על מכרזי תשתיות ציבוריים, עבירות מס והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

כתב האישום, שהוגש על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, חושף התנהלות עבריינית מתוחכמת, שיטתית ורבת שנים. על פי הנטען, בין השנים 2018 ל -2025, עמד אבו לטיף בראש ארגון פשיעה שפעל בתכנון מוקדם ובשיטתיות, תוך חלוקת תפקידים. אבו לטיף קיבל החלטות אסטרטגיות, קבע מי יהיו קורבנות הסחיטה ואת היקף דמי החסות, הנחה על שימוש בקודים ועל מידור בין פעילים, ואף הורה למחוק תקשורות לצורך טשטוש ראיות.

במסגרת פעילות הארגון, ביצעו הנאשמים סחיטה באיומים ובכוח של עשרות מיליוני שקלים מקבלנים ויזמים – לרוב במטרה להניא אותם מלהשתתף במכרזים, להוביל לפרישתם ממכרזים לאחר זכייה, או לחייבם להכניס קבלן מטעמו של הארגון לביצוע העבודות. בדרך זו השתלט הארגון על מכרזים של תשתיות לאומיות ושל רשויות מקומיות.

הארגון פעל תוך הטלת אימה מתמשכת על הקורבנות והסובבים אותם, תוך הישענות על מוניטין עברייני של משפחת אבו לטיף, כמשפחה אלימה שאינה מהססת להשתמש בכוח ואיומים להשגת מטרותיה.

בנוסף, עסק הארגון בגביית חובות עבור אחרים תוך הפעלת לחצים ואיומים – שהובילו לרווח כספי ישיר לראשי הארגון.
במקביל, פעלו הנאשמים להלבין כספים ולהסתיר את מקורם האמיתי באמצעות רשת של חברות שבבעלותם, שהציגו פעילות עסקית לגיטימית לכאורה, אך בפועל שימשו לצורכי הנפקת חשבוניות פיקטיביות, רישומים כוזבים והעלמות מס שיטתיות.

היקף הלבנת ההון מוערך בעשרות מיליוני שקלים. היקף החשבוניות הפיקטיביות והמס שלא שולם נאמד גם הוא במיליוני שקלים.

החקירה התבצעה על ידי ימ"ר צפון ויחידת יאל"כ בלהב 433 בליווי של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז, פקיד שומה חיפה, הרשות לאיסור הלבנת הון, יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

לאבו לטיף יוחסו עבירות של ראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי פקודת מס הכנסה ומע"מ; למהדי איסמאעיל יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה וסחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה; לעמראן שקיר יוחסו עבירות של מנהל בארגון, סחיטה בכוח סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, עבירות מס ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; לחאלד שרקיה יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, סחיטה בכוח, ניסיון לאיומים; לאשרף חלבי יוחסו עבירות של מנהל בארגון פשיעה, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; לאחמד סלימאן (חנטיר), לסאלח גדבאן ולעבד חטיב סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, לסלימאן וגדבאן יוחסה גם עבירת ניסיון לאיומים; לסלים שקור, אדהם חסן, ויקטור עטיה, ניסים אמירה יוחסה עבירה של סחיטה באיומים. לעטיה ואמירה יוחסו גם עבירות בין היתר לפי חוק איסור הלבנת הון, פקודות מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ועוד; לבאשר אבו סאלח מיוחסות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.

עבירות הסחיטה והאיומים המיוחסות לנאשמים מיוחסות במסגרת ארגון פשיעה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אפרים ראדה (42) מנתניה, לאחר שהשליך רימון רסס לעבר בית מגורים באילת.

מכתב האישום שהגישה עו"ד רונה גרה, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בתחילת חודש שעבר, הגיע ראדה לבית מגורים בעיר אילת, השליך רימון יד לעבר חזית בית מגורים ונמלט מהמקום. כתוצאה מהפיצוץ נגרם נזק לבית ולחפצים שונים.

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד גרה ביחס למסוכנותו של ראדה כי, "קיים יסוד סביר לחשש שיסכן את בטחון הציבור. חשש זה נלמד מעצם מעשיו של המשיב, אשר השליך רימון רסס שבכוחו להמית אדם לעבר בית. רק באורח פלא לא נכחו אנשים בבית ונמנעה פגיעה בחיי אדם".

לראדה יוחסו עבירות של נשיאת נשק, חבלה בכוונה מחמירה והיזק בחומר נפץ.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב הדרום, כבן 19, לאחר שבמשך מספר שנים ביצע עבירות מין בבת דודתו החל מהיותה בת 6.

מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה קלפר כהן מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הנאשם ביצע מעשים מגונים בבת דודתו, מאז שהייתה כבת 6 ועד שהייתה כבת 12.5. חלק מהמעשים התרחשו עת ביקרה הקטינה בביתם של סבה וסבתה או בבית דודה המתגוררים בישוב בו מתגורר הנאשם, וחלק מהמקרים התרחשו עת הגיע הנאשם לבקר בבית משפחת הקטינה.

במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים.

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננת כולל פרטי הנאשם ומקום מגוריו. בנוסף, אין לפרסם את תוכן כתב האישום ובקשת המעצר פרט לאמור בהודעה זו.