שגרירי האיחוד האירופי בישראל שמעו סקירה על מצב הילדים והנוער בישראל בעקבות המלחמה ועדויות משורדי הטבח
על רקע חזרת חטופות וחטופים נוספים, התקיים ביום חמישי האחרון מפגש בין נציגים ממשרדי הממשלה בהובלת משרד המשפטים עם שגרירי האיחוד האירופי בישראל, בנושא השפעות המלחמה על ילדים בישראל.
במהלך המפגש, בו השתתפו כ-20 נציגים משגרירויות מדינות האיחוד האירופי, הוצג עיקרי הדו"ח הממשלתי על מצבם של ילדים ונוער במלחמת חרבות ברזל וכן נשמעו עדויותיהם של סבין תעסה, שבעלה ובנה נרצחו בטבח ה-7.10; של עו"ד מאיה טריגר, עובדת משרד המשפטים ששרדה את מתקפת הטרור על קיבוץ כפר עזה עם בעלה ובנה הפעוט; ושל אלי ביבס, אביו של ירדן ביבס שנחטף עם אשתו שירי וילדיהם כפיר ואריאל, הנמצאים עדיין בשבי החמאס בעזה; כמו כן, במפגש נכח גם משה ליימברג, עובד משרד המשפטים, אשר אשתו וביתו נחטפו לעזה והושבו לישראל.
המפגש נערך במעמד מנכ"ל משרד המשפטים, ויו"ר ועדת המנכ"לים לזכויות ילדים ונוער, איתמר דוננפלד ושגריר האיחוד האירופי בישראל, דימיטר טזאנצ'ב. הצגת הדו"ח נעשתה בהובלת משרד המשפטים ובהשתתפות נציגים ממשרד החוץ, החינוך, הרווחה והשירותים החברתיים, הבריאות ומהמוסד לביטוח לאומי.
במהלך המפגש נידונו ההשלכות הקשות של מתקפת השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על מציאות חייהם של ילדי ישראל ודרכי הטיפול בהן. בתוך כך, הוצגו לשגרירים נתונים קשים אודות למעלה מ-22,350 ילדים ישראלים שהוכרו כקורבנות טרור, בהם ילדים ונוער שהם או בני משפחתם נרצחו או נחטפו, ילדים שזוהו עם פגיעות פיזיות או נפשיות ומשפחות עם ילדים שפונו מביתם בתקופת המלחמה למשך תקופות ארוכות, וכן ההשפעה של המלחמה על החוסן החברתי של כלל ילדי ישראל.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "אני מודה לשגריר האיחוד האירופי בישראל, מר דימיטרי צ'נצ'ב, לשגרירים ולנציגי מדינות האיחוד האירופי על קיום המפגש. ילדים ונוער בישראל מתמודדים מאז מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר עם מציאות קשה מנשוא. בטבח המזעזע שביצעו אלפי מחבלי החמאס, לא רק שנרצחו ונחטפו אזרחים וילדים חפים מפשע, אלא שילדים רבים נותרו פגועים נפשית ופיזית, חיים תחת איום מתמיד וחווים טראומה עמוקה. אני קורא לכם ולקהילה הבין - לאומית להשמיע קול ברור וחד משמעי בדרישה לשחרורם המיידי של כל החטופים, ובהם גם הפעוט כפיר ביבס שנחטף בהיותו בן תשעה חודשים, עם אחיו אריאל שהיה בן ארבע ואימם, שירי ביבס. אנו מחויבים להמשיך ולספר את סיפורם האמיתי של ילדי ישראל ולהבטיח שהם יוכלו לגדול בביטחון ובשלום".
מצ"ב תמונות מהמפגש, קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות | דוברות משרד המשפטים
על רקע חזרת חטופות וחטופים נוספים, התקיים ביום חמישי האחרון מפגש בין נציגים ממשרדי הממשלה בהובלת משרד המשפטים עם שגרירי האיחוד האירופי בישראל, בנושא השפעות המלחמה על ילדים בישראל.
במהלך המפגש, בו השתתפו כ-20 נציגים משגרירויות מדינות האיחוד האירופי, הוצג עיקרי הדו"ח הממשלתי על מצבם של ילדים ונוער במלחמת חרבות ברזל וכן נשמעו עדויותיהם של סבין תעסה, שבעלה ובנה נרצחו בטבח ה-7.10; של עו"ד מאיה טריגר, עובדת משרד המשפטים ששרדה את מתקפת הטרור על קיבוץ כפר עזה עם בעלה ובנה הפעוט; ושל אלי ביבס, אביו של ירדן ביבס שנחטף עם אשתו שירי וילדיהם כפיר ואריאל, הנמצאים עדיין בשבי החמאס בעזה; כמו כן, במפגש נכח גם משה ליימברג, עובד משרד המשפטים, אשר אשתו וביתו נחטפו לעזה והושבו לישראל.
המפגש נערך במעמד מנכ"ל משרד המשפטים, ויו"ר ועדת המנכ"לים לזכויות ילדים ונוער, איתמר דוננפלד ושגריר האיחוד האירופי בישראל, דימיטר טזאנצ'ב. הצגת הדו"ח נעשתה בהובלת משרד המשפטים ובהשתתפות נציגים ממשרד החוץ, החינוך, הרווחה והשירותים החברתיים, הבריאות ומהמוסד לביטוח לאומי.
במהלך המפגש נידונו ההשלכות הקשות של מתקפת השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על מציאות חייהם של ילדי ישראל ודרכי הטיפול בהן. בתוך כך, הוצגו לשגרירים נתונים קשים אודות למעלה מ-22,350 ילדים ישראלים שהוכרו כקורבנות טרור, בהם ילדים ונוער שהם או בני משפחתם נרצחו או נחטפו, ילדים שזוהו עם פגיעות פיזיות או נפשיות ומשפחות עם ילדים שפונו מביתם בתקופת המלחמה למשך תקופות ארוכות, וכן ההשפעה של המלחמה על החוסן החברתי של כלל ילדי ישראל.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "אני מודה לשגריר האיחוד האירופי בישראל, מר דימיטרי צ'נצ'ב, לשגרירים ולנציגי מדינות האיחוד האירופי על קיום המפגש. ילדים ונוער בישראל מתמודדים מאז מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר עם מציאות קשה מנשוא. בטבח המזעזע שביצעו אלפי מחבלי החמאס, לא רק שנרצחו ונחטפו אזרחים וילדים חפים מפשע, אלא שילדים רבים נותרו פגועים נפשית ופיזית, חיים תחת איום מתמיד וחווים טראומה עמוקה. אני קורא לכם ולקהילה הבין - לאומית להשמיע קול ברור וחד משמעי בדרישה לשחרורם המיידי של כל החטופים, ובהם גם הפעוט כפיר ביבס שנחטף בהיותו בן תשעה חודשים, עם אחיו אריאל שהיה בן ארבע ואימם, שירי ביבס. אנו מחויבים להמשיך ולספר את סיפורם האמיתי של ילדי ישראל ולהבטיח שהם יוכלו לגדול בביטחון ובשלום".
מצ"ב תמונות מהמפגש, קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות | דוברות משרד המשפטים
הודעה מטעם הפרקליטות:
*בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר 14 חודשי מאסר בפועל על שמעון פרץ, ששימש כחשב בחברת "אל על" והורשע על פי הודאתו, לאחר שניצל את מעמדו בחברה וגנב מאות אלפי שקלים. כמו כן, הוטל עליו קנס בסך 230,000 ₪ ומאסר על תנאי של 12 חודשים.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגישו עוה"ד שרון בכר ובן עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום מתוקן, בו הודה פרץ והורשע בעבירות גניבה בידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת מס. מכתב האישום עולה כי בשנים 2013-2007 שימש פרץ כחשב החברה בנציגויות אל-על ברומניה ובפולין, ובמסגרת תפקידו גנב באופן שיטתי ומתוכנן מאות אלפי שקלים. מעשי הגניבה בוצעו בדרכים שונות ובהן נטילת כספי מזומן שהצטברו בקופת הנציגות ממכירת כרטיסי טיסה, גניבת כספים מחשבונות החברה לחשבונו הפרטי של עובד אל-על שהעביר לו את הכספים, וכן גניבת כספים תוך טענות כוזבות על ביטול כרטיסי טיסה על ידי לקוח.
בגזר הדין ציינה השופטת דנה מרשק מרום כי "התנהלותו המתוארת של הנאשם מלמדת על תכנון קפדני ופעילות מרמתית לאורך שנים, בעודו בתפקיד בכיר של חשב, כשהנגישות לכספים ולספרי החברה והנציגות מצויה במהות תפקידו והוא ניצל את האמון שניתן בו, הכל תוך הפעלת עובדים אחרים בחברה. הנאשם היה הדומיננטי בכל האישומים, המושך בחוטים והנהנה מכספי הגניבה... מהתסקיר עולה, כי המניע למעשיו היה בצע כסף לשמו".
בית המשפט התחשב בגילו של פרץ ובמצבו הבריאותי, אך הדגיש את הצורך בענישה מחמירה בעבירות כלכליות לשם הרתעת הרבים והגנה על כספי הציבור והמעבידים.
במסגרת הפרשה הורשעה לאה מלכה ויצמן, ששימשה כמנהלת נציגות אל-על ברומניה, בסיוע לגניבה בידי עובד ונגזרו עליה 8 חודשי מאסר בפועל לביצוע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 230,000 ₪. כמו כן, הרי אריה ליבושור, שהורשע בקבלת דבר בתחבולה והפרת אמונים בתאגיד, נידון ל-4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 14,000 ₪.
הפרשה נחקרה על ידי היחידה הארצית לאכיפה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 שבמשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מס הכנסה תל אביב ברשות המיסים ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
*בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר 14 חודשי מאסר בפועל על שמעון פרץ, ששימש כחשב בחברת "אל על" והורשע על פי הודאתו, לאחר שניצל את מעמדו בחברה וגנב מאות אלפי שקלים. כמו כן, הוטל עליו קנס בסך 230,000 ₪ ומאסר על תנאי של 12 חודשים.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגישו עוה"ד שרון בכר ובן עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום מתוקן, בו הודה פרץ והורשע בעבירות גניבה בידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת מס. מכתב האישום עולה כי בשנים 2013-2007 שימש פרץ כחשב החברה בנציגויות אל-על ברומניה ובפולין, ובמסגרת תפקידו גנב באופן שיטתי ומתוכנן מאות אלפי שקלים. מעשי הגניבה בוצעו בדרכים שונות ובהן נטילת כספי מזומן שהצטברו בקופת הנציגות ממכירת כרטיסי טיסה, גניבת כספים מחשבונות החברה לחשבונו הפרטי של עובד אל-על שהעביר לו את הכספים, וכן גניבת כספים תוך טענות כוזבות על ביטול כרטיסי טיסה על ידי לקוח.
בגזר הדין ציינה השופטת דנה מרשק מרום כי "התנהלותו המתוארת של הנאשם מלמדת על תכנון קפדני ופעילות מרמתית לאורך שנים, בעודו בתפקיד בכיר של חשב, כשהנגישות לכספים ולספרי החברה והנציגות מצויה במהות תפקידו והוא ניצל את האמון שניתן בו, הכל תוך הפעלת עובדים אחרים בחברה. הנאשם היה הדומיננטי בכל האישומים, המושך בחוטים והנהנה מכספי הגניבה... מהתסקיר עולה, כי המניע למעשיו היה בצע כסף לשמו".
בית המשפט התחשב בגילו של פרץ ובמצבו הבריאותי, אך הדגיש את הצורך בענישה מחמירה בעבירות כלכליות לשם הרתעת הרבים והגנה על כספי הציבור והמעבידים.
במסגרת הפרשה הורשעה לאה מלכה ויצמן, ששימשה כמנהלת נציגות אל-על ברומניה, בסיוע לגניבה בידי עובד ונגזרו עליה 8 חודשי מאסר בפועל לביצוע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 230,000 ₪. כמו כן, הרי אריה ליבושור, שהורשע בקבלת דבר בתחבולה והפרת אמונים בתאגיד, נידון ל-4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 14,000 ₪.
הפרשה נחקרה על ידי היחידה הארצית לאכיפה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 שבמשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מס הכנסה תל אביב ברשות המיסים ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
אגף שומת מקרקעין (השמאי הממשלתי) מייעל ומקצר תהליכים באמצעות שירות חדש: בקשה מקוונת לאישור שומה מוסכמת
אגף שומת מקרקעין (השמאי הממשלתי) שבמשרד המשפטים משיק שירות חדש, שבאמצעותו ניתן להגיש בקשה מקוונת לאישור שומה מוסכמת בין ועדות תכנון ובנייה ונישומים לפי תיקון 157 לחוק התכנון והבניה.
תיקון 157 לחוק התכנון והבנייה נועד לייעל ולקצר את תהליך קביעת היטלי ההשבחה בתיקים בעלי היקף כספי נמוך באופן יחסי (גובה חיוב שאינו עולה על 90,000 ₪ נכון למועד עריכת השומה מטעם שמאי הוועדה), תוך עידוד פשרות והסכמות בין הצדדים. ההליך החדש מאפשר לנישום ולוועדה המקומית להגיע ל"שומה מוסכמת", חלף הליך התדיינות בפני שמאי מכריע או ועדת ערר, והכל בהתאם לפירוט בחוק.
השומה המוסכמת טעונה את בדיקת השמאי הממשלתי הראשי, אשר בסמכותו שלא לאשרה. השמאי הממשלתי ימסור את החלטתו בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה. במידה והשמאי הממשלתי לא הודיע על החלטתו בתוך המועד האמור- יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
השירות זמין לוועדות המקומיות ברחבי הארץ דרך אתר ההזדהות הממשלתית והוא מספק שירות יעיל, קצר ופשוט, באופן מקוון.
למידע נוסף על השירות החדש והגשת בקשה באופן מקוון >>>> https://www.gov.il/he/pages/tax-assessment
אגף שומת מקרקעין (השמאי הממשלתי) שבמשרד המשפטים משיק שירות חדש, שבאמצעותו ניתן להגיש בקשה מקוונת לאישור שומה מוסכמת בין ועדות תכנון ובנייה ונישומים לפי תיקון 157 לחוק התכנון והבניה.
תיקון 157 לחוק התכנון והבנייה נועד לייעל ולקצר את תהליך קביעת היטלי ההשבחה בתיקים בעלי היקף כספי נמוך באופן יחסי (גובה חיוב שאינו עולה על 90,000 ₪ נכון למועד עריכת השומה מטעם שמאי הוועדה), תוך עידוד פשרות והסכמות בין הצדדים. ההליך החדש מאפשר לנישום ולוועדה המקומית להגיע ל"שומה מוסכמת", חלף הליך התדיינות בפני שמאי מכריע או ועדת ערר, והכל בהתאם לפירוט בחוק.
השומה המוסכמת טעונה את בדיקת השמאי הממשלתי הראשי, אשר בסמכותו שלא לאשרה. השמאי הממשלתי ימסור את החלטתו בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה. במידה והשמאי הממשלתי לא הודיע על החלטתו בתוך המועד האמור- יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו.
השירות זמין לוועדות המקומיות ברחבי הארץ דרך אתר ההזדהות הממשלתית והוא מספק שירות יעיל, קצר ופשוט, באופן מקוון.
למידע נוסף על השירות החדש והגשת בקשה באופן מקוון >>>> https://www.gov.il/he/pages/tax-assessment
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד רואה החשבון יניב ארד (49) מתל אביב לאחר שגנב כמיליון ₪ מ- 28 מלקוחותיו והעלים הכנסות.
על פי כתב האישום, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, על ידי עו"ד ליאת מנור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ארד, רואה חשבון ובעל משרד עצמאי, ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו מצד לקוחותיו והוציא לפועל תכנית עבריינית ממושכת בין השנים 2017-2020. במסגרת פעילותו, הנאשם גבה במרמה מלקוחותיו סכום של כ 955,000 ₪, אשר היו מיועדים לתשלומי מיסים לרשויות, אך בפועל, השתמש בכספים למטרותיו האישיות, שילם באמצעותם חובות פרטיים שלו לרשויות המס, ואף נטל לכיסו מאות אלפי שקלים ללא ידיעת הלקוחות.
כדי להסתיר את מעשיו, הנאשם שילם את חובות חלק מהלקוחות לרשויות המס באמצעות כספים של לקוחות אחרים, תוך רישום כוזב של הוצאות וניהול פנקסי חשבונות כוזבים. בנוסף, הוא דיווח לרשויות המס על הוצאות שכר פיקטיביות לאשתו, על אף שמעולם לא עבדה עמו, והעלים הכנסות בגובה של כ 650,000 ₪, תוך שימוש במרמה ותחבולה.
במסגרת הסדר הטיעון יבקשו הצדדים להטיל על הנאשם 16 חודשי מאסר וקנס, זאת לאחר שהשיב ללקוחותיו את כספיהם.
התיק נחקר כצח"מ על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב ויחידת הונאה מרכז במשטרה.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד רואה החשבון יניב ארד (49) מתל אביב לאחר שגנב כמיליון ₪ מ- 28 מלקוחותיו והעלים הכנסות.
על פי כתב האישום, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, על ידי עו"ד ליאת מנור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ארד, רואה חשבון ובעל משרד עצמאי, ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו מצד לקוחותיו והוציא לפועל תכנית עבריינית ממושכת בין השנים 2017-2020. במסגרת פעילותו, הנאשם גבה במרמה מלקוחותיו סכום של כ 955,000 ₪, אשר היו מיועדים לתשלומי מיסים לרשויות, אך בפועל, השתמש בכספים למטרותיו האישיות, שילם באמצעותם חובות פרטיים שלו לרשויות המס, ואף נטל לכיסו מאות אלפי שקלים ללא ידיעת הלקוחות.
כדי להסתיר את מעשיו, הנאשם שילם את חובות חלק מהלקוחות לרשויות המס באמצעות כספים של לקוחות אחרים, תוך רישום כוזב של הוצאות וניהול פנקסי חשבונות כוזבים. בנוסף, הוא דיווח לרשויות המס על הוצאות שכר פיקטיביות לאשתו, על אף שמעולם לא עבדה עמו, והעלים הכנסות בגובה של כ 650,000 ₪, תוך שימוש במרמה ותחבולה.
במסגרת הסדר הטיעון יבקשו הצדדים להטיל על הנאשם 16 חודשי מאסר וקנס, זאת לאחר שהשיב ללקוחותיו את כספיהם.
התיק נחקר כצח"מ על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב ויחידת הונאה מרכז במשטרה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה את עמדת המדינה ודחה על הסף תביעה שהוגשה נגדה בנוגע לבעלות על כ-50 אלף דונם בנגב. התובעים טענו כי הקרקע הוענקה במתנה על ידי נציג האימפריה העות'מאנית למנהיג בדואי בתקופת שלטונם, אך בית המשפט קבע כי התביעה התיישנה ולא הוצגו ראיות מספקות להוכחת הבעלות.
על פי התביעה, חמאד פאשה אלסופי ז"ל, מנהיג שבטי הבדואים בנגב, קיבל מהסולטן העות'מאני עבד אלחמיד (שלט בין 1876-1909) שטח של כ-50 אלף דונם, אשר נרשם על שם בניו. לטענת התובעים, המדינה רשמה את הקרקע על שמה בשנות ה-80 בהליך הסדר מקרקעין "שגוי ומוטעה", תוך הסתרת זכויותיהם במכוון. מנגד, המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד טובה בוכריס מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי התביעה התיישנה, מאחר שהתובעים לא בדקו את מצב הקרקע במשך שנים רבות, ולא הציגו כל ראיה מוכחת לזכויותיהם.
שופט בית המשפט המחוזי יעקב דנינו, עמד על הכשלים בה לוקה התובענה (לרבות בנוגע לזיהוי המקרקעין והוכחת שרשרת הזכויות הנטענת) ודחה את טענות התובעים, תוך הדגשת חשיבות סופיות הרישום במרשם המקרקעין וקבע כי אין ביסוס לטענת המרמה: "הרציונל החקיקתי להגן על בעלי מקרקעין מוסדרים מחייב הכרה בהתיישנות קצרה כאשר התוקף את הליך ההסדר הוא תובע הטוען לזכויות". עוד ציין כי "התובעים לא עשו דבר לרישום זכותם הנטענת במקרקעין במשך עשרות שנים, ולמצער, לא מחו על רישום הקרקע על שם המדינה".
בית המשפט דחה את התביעה על הסף וחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה את עמדת המדינה ודחה על הסף תביעה שהוגשה נגדה בנוגע לבעלות על כ-50 אלף דונם בנגב. התובעים טענו כי הקרקע הוענקה במתנה על ידי נציג האימפריה העות'מאנית למנהיג בדואי בתקופת שלטונם, אך בית המשפט קבע כי התביעה התיישנה ולא הוצגו ראיות מספקות להוכחת הבעלות.
על פי התביעה, חמאד פאשה אלסופי ז"ל, מנהיג שבטי הבדואים בנגב, קיבל מהסולטן העות'מאני עבד אלחמיד (שלט בין 1876-1909) שטח של כ-50 אלף דונם, אשר נרשם על שם בניו. לטענת התובעים, המדינה רשמה את הקרקע על שמה בשנות ה-80 בהליך הסדר מקרקעין "שגוי ומוטעה", תוך הסתרת זכויותיהם במכוון. מנגד, המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד טובה בוכריס מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי התביעה התיישנה, מאחר שהתובעים לא בדקו את מצב הקרקע במשך שנים רבות, ולא הציגו כל ראיה מוכחת לזכויותיהם.
שופט בית המשפט המחוזי יעקב דנינו, עמד על הכשלים בה לוקה התובענה (לרבות בנוגע לזיהוי המקרקעין והוכחת שרשרת הזכויות הנטענת) ודחה את טענות התובעים, תוך הדגשת חשיבות סופיות הרישום במרשם המקרקעין וקבע כי אין ביסוס לטענת המרמה: "הרציונל החקיקתי להגן על בעלי מקרקעין מוסדרים מחייב הכרה בהתיישנות קצרה כאשר התוקף את הליך ההסדר הוא תובע הטוען לזכויות". עוד ציין כי "התובעים לא עשו דבר לרישום זכותם הנטענת במקרקעין במשך עשרות שנים, ולמצער, לא מחו על רישום הקרקע על שם המדינה".
בית המשפט דחה את התביעה על הסף וחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מונדר אלהואשלה (27) משבט הוואשלה, זאת לאחר שתקף מוכר שלא נתן לו הנחה של שני שקלים ולאחר הצית את המקום.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד נטלי בן שושן מפרקליטות מחוז דרום, בחודש ינואר האחרון נכנס אלהואשלה לחנות וביקש לקנות קפה שחור בהנחה של שני שקלים מהמחיר הרשום. לאחר שסורב, יצא מהחנות וחזר אליה לאחר מספר דקות כשבידו קרש עץ חבט בקופה וזרק אותו לעבר המוכר. לאחר שנסגרה החנות הלך אלהואשלה לתחנת דלק סמוכה, רכש בקבוק בנזין ומצית, שפך את הדלק בכניסה לחנות, הצית את המקום ונמלט. כתוצאה ממעשיו, נגרמו נזקים לחנות בדמות שבר במסך הקופה, סימני חריכה ופיח בארון האחסון, בכניסה לחנות, במקררים ותכולתם המוערכים בשווי כולל של כ- 34,000 ₪. בנוסף, סבל המוכר מכאבים בכתף ימין.
לאלהואשלה יוחסו עבירות הצתה, היזק לרכוש במזיד, תקיפה, איומים ותקיפה והפרעה לסוהר זאת לאחר שבעת מעצרו קילל, איים וירק על סוהר, הטיח את חלונות הזכוכית בסורגים וכיסה את מצלמות האבטחה בתאו.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד בן שושן " המשיב הצית חנות הממוקמת בטבורה של עיר, מתחת לבניין מגורים, ובמעשיו גלומה הייתה מסוכנה רבה לכל דרי הסביבה ושאר עוברי אורח."
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מונדר אלהואשלה (27) משבט הוואשלה, זאת לאחר שתקף מוכר שלא נתן לו הנחה של שני שקלים ולאחר הצית את המקום.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד נטלי בן שושן מפרקליטות מחוז דרום, בחודש ינואר האחרון נכנס אלהואשלה לחנות וביקש לקנות קפה שחור בהנחה של שני שקלים מהמחיר הרשום. לאחר שסורב, יצא מהחנות וחזר אליה לאחר מספר דקות כשבידו קרש עץ חבט בקופה וזרק אותו לעבר המוכר. לאחר שנסגרה החנות הלך אלהואשלה לתחנת דלק סמוכה, רכש בקבוק בנזין ומצית, שפך את הדלק בכניסה לחנות, הצית את המקום ונמלט. כתוצאה ממעשיו, נגרמו נזקים לחנות בדמות שבר במסך הקופה, סימני חריכה ופיח בארון האחסון, בכניסה לחנות, במקררים ותכולתם המוערכים בשווי כולל של כ- 34,000 ₪. בנוסף, סבל המוכר מכאבים בכתף ימין.
לאלהואשלה יוחסו עבירות הצתה, היזק לרכוש במזיד, תקיפה, איומים ותקיפה והפרעה לסוהר זאת לאחר שבעת מעצרו קילל, איים וירק על סוהר, הטיח את חלונות הזכוכית בסורגים וכיסה את מצלמות האבטחה בתאו.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד בן שושן " המשיב הצית חנות הממוקמת בטבורה של עיר, מתחת לבניין מגורים, ובמעשיו גלומה הייתה מסוכנה רבה לכל דרי הסביבה ושאר עוברי אורח."
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד ולרי קירייב (27) מנתניה, לאחר שהיה שותף ברשת הונאה שיטתית ומאורגנת אשר הובילה לגניבת כמאות אלפי שקלים מקשישים.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד הילה כהן קדוש מפרקליטות מחוז מרכז, החל מאוגוסט 2024 ובמשך מספר חודשים פעל קירייב יחד עם אחרים במסגרת רשת הונאה רחבת היקף. במהלך תקופה זו, התחזו קירייב ושותפיו לאנשי תקשורת ויצרו קשרים טלפוניים עם הקורבנות, בהם הציעו להם "שירותים" לשיפור האינטרנט בביתם. במהלך השיחה, התחזו בפני הקורבנות כעובדי חברות תקשורת ודרשו מהם להוריד תוכנות שהקנו להם גישה מרחוק למכשירים האישיים של הקורבנות.
לאחר שקיבלו גישה מלאה למכשירים, לרבות מידע אישי וחשבונות בנק, השתלטו קירייב והאחרים על פרטיהם האישיים של הקורבנות וביצעו פעולות שונות בחשבונותיהם, כולל חשיפת הקוד הסודי, לקיחת הלוואות והעברת כספים מחשבונם, כל זאת ללא ידיעת הקורבנות. במקרים נוספים, אחד מהאחרים הציג עצמו כשוטר או כעובד ביטחון של הבנק והסביר לקורבנות כי נפל קורבן להונאה וגניבת כספים מחשבונם. לאחר מכן, הם שיכנעו את הקורבנות להעביר את כרטיסי האשראי שלהם יחד עם הקוד הסודי, במטרה "למנוע את גניבת הכספים". אנשים נוספים, שהיו שותפים להונאה, הגיעו למיקומם של הקורבנות, אספו מהם את כרטיסי האשראי והעבירו אותם לידי קירייב.
בהמשך, קירייב הגיע לכספומטים ברחבי העיר נתניה כדי למשוך את כספי הקורבנות באמצעות הכרטיסים והקודים הסודיים, והצליח למשוך סכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים, שוב, מבלי שהקורבנות ידעו או הסכימו לכך.
ההונאה שבוצעה על ידי קירייב והאחרים הובילה לגניבת סכום מצטבר של כ- 590,000 ₪, תוך ביצוע עשרות ניסיונות לגנוב סכום נוסף של 70,000 ₪, כל זאת מבלי שלקורבנות הייתה ידיעה או הסכמה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד כהן קדוש "בדרך זו התבצעה הפעילות העבריינית במתכונת מרמתית סדורה ומתוחכמת תוך ניצול נתוניהם האישיים של קורבנות העבירה, לרוב קשישים שאינם דוברי השפה העברית, ותוך ניצול חולשתם והאמון שנתנו הקורבנות במצגי הכזב."
לקירייב יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), גניבה (ריבוי עבירות), ניסיון לגניבה (ריבוי עבירות) ושימוש באמצעי תשלום (ריבוי עבירות).
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד ולרי קירייב (27) מנתניה, לאחר שהיה שותף ברשת הונאה שיטתית ומאורגנת אשר הובילה לגניבת כמאות אלפי שקלים מקשישים.
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד הילה כהן קדוש מפרקליטות מחוז מרכז, החל מאוגוסט 2024 ובמשך מספר חודשים פעל קירייב יחד עם אחרים במסגרת רשת הונאה רחבת היקף. במהלך תקופה זו, התחזו קירייב ושותפיו לאנשי תקשורת ויצרו קשרים טלפוניים עם הקורבנות, בהם הציעו להם "שירותים" לשיפור האינטרנט בביתם. במהלך השיחה, התחזו בפני הקורבנות כעובדי חברות תקשורת ודרשו מהם להוריד תוכנות שהקנו להם גישה מרחוק למכשירים האישיים של הקורבנות.
לאחר שקיבלו גישה מלאה למכשירים, לרבות מידע אישי וחשבונות בנק, השתלטו קירייב והאחרים על פרטיהם האישיים של הקורבנות וביצעו פעולות שונות בחשבונותיהם, כולל חשיפת הקוד הסודי, לקיחת הלוואות והעברת כספים מחשבונם, כל זאת ללא ידיעת הקורבנות. במקרים נוספים, אחד מהאחרים הציג עצמו כשוטר או כעובד ביטחון של הבנק והסביר לקורבנות כי נפל קורבן להונאה וגניבת כספים מחשבונם. לאחר מכן, הם שיכנעו את הקורבנות להעביר את כרטיסי האשראי שלהם יחד עם הקוד הסודי, במטרה "למנוע את גניבת הכספים". אנשים נוספים, שהיו שותפים להונאה, הגיעו למיקומם של הקורבנות, אספו מהם את כרטיסי האשראי והעבירו אותם לידי קירייב.
בהמשך, קירייב הגיע לכספומטים ברחבי העיר נתניה כדי למשוך את כספי הקורבנות באמצעות הכרטיסים והקודים הסודיים, והצליח למשוך סכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים, שוב, מבלי שהקורבנות ידעו או הסכימו לכך.
ההונאה שבוצעה על ידי קירייב והאחרים הובילה לגניבת סכום מצטבר של כ- 590,000 ₪, תוך ביצוע עשרות ניסיונות לגנוב סכום נוסף של 70,000 ₪, כל זאת מבלי שלקורבנות הייתה ידיעה או הסכמה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד כהן קדוש "בדרך זו התבצעה הפעילות העבריינית במתכונת מרמתית סדורה ומתוחכמת תוך ניצול נתוניהם האישיים של קורבנות העבירה, לרוב קשישים שאינם דוברי השפה העברית, ותוך ניצול חולשתם והאמון שנתנו הקורבנות במצגי הכזב."
לקירייב יוחסו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), גניבה (ריבוי עבירות), ניסיון לגניבה (ריבוי עבירות) ושימוש באמצעי תשלום (ריבוי עבירות).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום תל אביב כתב אישום נגד מאג'ד ברקאן (25) מירושלים, בעקבות מעורבותו בהסעת שוהים בלתי חוקיים במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ובין היתר את המחבל שביצע פיגוע דקירה בתל אביב.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד אביב בר אור מפרקליטות מחוז תל אביב, ברקאן הסיע מספר פעמים שוהים בלתי חוקיים, שנכנסו לישראל שלא כדין. ב-18 בינואר 2025, בשעות הצהריים, הסיע ברקאן שמונה שוהים בלתי חוקיים, בהם גם המפגע, יחיא צאלח, שהחזיק שקית שבתוכה סכין. במהלך הנסיעה, ברקאן הצמיד לרכבו מגנט בצבע צהוב שמסמל הזדהות עם השבת החטופים, במטרה ליצור מראה תמים. כאשר הגיע ברקאן לתל אביב והוריד את המפגע, צאלח ניגש לקבוצת אנשים שעמדו בכניסה למסעדת "המבורגר גורמה", הוציא את הסכין ודקר את א.מ (28) בצווארו, במטרה להמיתו. המפגע נורה ונוטרל מיד לאחר מכן.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל, ציין עו"ד בר אור "במשך תקופה של למעלה מחודש ימים, במהלך מלחמת חרבות ברזל וביום הפיגוע עסק המשיב בהסעת שוהים בלתי חוקיים מהרשות הפלשתינאית. פעילותו של המשיב בוצעה בעת מלחמה רבת זירות בה מצויה ישראל, ימים של דם ואש, כאשר המשיב היה מודע לסכנה הבטחונית שנשקפת למדינת ישראל ולתושביה מעצם פעילותו העבריינית. בהתנהגות זו נטל המשיב סיכון משמעותי בשביל בצע כסף. סיכון זה התממש ביום האירוע, עת הוביל המשיב את המפגע אשר דקר את הקורבן בצווארו, באירוע שבדרך נס לא הסתיים באופן טראגי. כל אדם סביר בנעליו של המשיב היה מודע לאפשרות התממשות סיכון זה והתנהגותו מלמדת על המסוכנות הנשקפת ממנו."
ברקאן מואשם בהסעת תושבים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות וחבלה ברשלנות.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום תל אביב כתב אישום נגד מאג'ד ברקאן (25) מירושלים, בעקבות מעורבותו בהסעת שוהים בלתי חוקיים במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ובין היתר את המחבל שביצע פיגוע דקירה בתל אביב.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד אביב בר אור מפרקליטות מחוז תל אביב, ברקאן הסיע מספר פעמים שוהים בלתי חוקיים, שנכנסו לישראל שלא כדין. ב-18 בינואר 2025, בשעות הצהריים, הסיע ברקאן שמונה שוהים בלתי חוקיים, בהם גם המפגע, יחיא צאלח, שהחזיק שקית שבתוכה סכין. במהלך הנסיעה, ברקאן הצמיד לרכבו מגנט בצבע צהוב שמסמל הזדהות עם השבת החטופים, במטרה ליצור מראה תמים. כאשר הגיע ברקאן לתל אביב והוריד את המפגע, צאלח ניגש לקבוצת אנשים שעמדו בכניסה למסעדת "המבורגר גורמה", הוציא את הסכין ודקר את א.מ (28) בצווארו, במטרה להמיתו. המפגע נורה ונוטרל מיד לאחר מכן.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל, ציין עו"ד בר אור "במשך תקופה של למעלה מחודש ימים, במהלך מלחמת חרבות ברזל וביום הפיגוע עסק המשיב בהסעת שוהים בלתי חוקיים מהרשות הפלשתינאית. פעילותו של המשיב בוצעה בעת מלחמה רבת זירות בה מצויה ישראל, ימים של דם ואש, כאשר המשיב היה מודע לסכנה הבטחונית שנשקפת למדינת ישראל ולתושביה מעצם פעילותו העבריינית. בהתנהגות זו נטל המשיב סיכון משמעותי בשביל בצע כסף. סיכון זה התממש ביום האירוע, עת הוביל המשיב את המפגע אשר דקר את הקורבן בצווארו, באירוע שבדרך נס לא הסתיים באופן טראגי. כל אדם סביר בנעליו של המשיב היה מודע לאפשרות התממשות סיכון זה והתנהגותו מלמדת על המסוכנות הנשקפת ממנו."
ברקאן מואשם בהסעת תושבים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות וחבלה ברשלנות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד יהונתן (טובי) סולימן, בן 45 מקריית אתא, בגין רצח אחותו אביבית ליהי אריאל בת ה-48 באמצעות פטישים.
על פי כתב האישום, שהגיש עו״ד יוסי גימפל מפרקליטות מחוז חיפה פלילי, בתאריך 15.1.25, בעת ששהה הנאשם לבדו עם אחותו בדירת המשפחה בקריית אתא, תקף את אחותו באמצעות שני פטישים והנחית על ראשה לפחות חמש מכות בכוונה לגרום למותה. התקיפה הקטלנית התרחשה בחדרה של המנוחה, זמן קצר לאחר שאמם יצאה מהבית לערוך קניות.
לאחר הרצח שטף הנאשם את ידיו ונמלט לפארק הרצל בקריית אתא, שם נעצר על ידי המשטרה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים הוסיפה הפרקליטות: ״מדובר באירוע מזעזע וטרגי שמטלטל כל לב אנוש – הנאשם רצח את המנוחה, אחותו, במכות פטיש בראשה, בתוך ביתה ומבצרה. זהו מעשה שמפר כל ערך בסיסי של משפחה, אהבה וחיים. הנסיבות המתוארות בכתב האישום חושפות אלימות קשה במיוחד בתוך התא המשפחתי הקטן בו חיו הנאשם והמנוחה תחת קורת גג אחת.״
פרקליטות המדינה הגישה היום כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד יהונתן (טובי) סולימן, בן 45 מקריית אתא, בגין רצח אחותו אביבית ליהי אריאל בת ה-48 באמצעות פטישים.
על פי כתב האישום, שהגיש עו״ד יוסי גימפל מפרקליטות מחוז חיפה פלילי, בתאריך 15.1.25, בעת ששהה הנאשם לבדו עם אחותו בדירת המשפחה בקריית אתא, תקף את אחותו באמצעות שני פטישים והנחית על ראשה לפחות חמש מכות בכוונה לגרום למותה. התקיפה הקטלנית התרחשה בחדרה של המנוחה, זמן קצר לאחר שאמם יצאה מהבית לערוך קניות.
לאחר הרצח שטף הנאשם את ידיו ונמלט לפארק הרצל בקריית אתא, שם נעצר על ידי המשטרה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים הוסיפה הפרקליטות: ״מדובר באירוע מזעזע וטרגי שמטלטל כל לב אנוש – הנאשם רצח את המנוחה, אחותו, במכות פטיש בראשה, בתוך ביתה ומבצרה. זהו מעשה שמפר כל ערך בסיסי של משפחה, אהבה וחיים. הנסיבות המתוארות בכתב האישום חושפות אלימות קשה במיוחד בתוך התא המשפחתי הקטן בו חיו הנאשם והמנוחה תחת קורת גג אחת.״
*תיקון: בית המשפט גזר 32 חודשי מאסר (ולא כפי שצוין בהודעה המקורית). להלן ההודעה המתוקנת:*
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום לתעבורה בבאר שבע גזר על דינקו קפליו 32 חודשי מאסר, שמונה עשר שנות פסילת רישיון ופיצויים זאת לאחר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות של החיילת המנוחה טל היימן ז"ל.
כתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום פלילי, ייחס לנאשם עבירות של גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה של ממש ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. תאונת הדרכים הקטלנית אירעה בליל 27 במאי 2022, במהלכה קפליו חצה עם רכבו קו הפרדה רצוף, ובהמשך, לאחר שחזר לנתיב נסיעות המקורי, סטה לנתיב הנגדי בו נהגה המנוחה ברכבה, כשעקב כך גרם להתנגשות חזיתית בין שני כלי הרכב, אשר כתוצאה ממנה נגרם מותה של המנוחה וכן נפצעו נוסעים ברכבה.
לאחר ניהול ההליך המשפטי הרשיע שופט בית המשפט לתעבורה בבאר שבע אלון אופיר, את קפליו בגרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות, גרימת חבלה של ממש, ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
במסגרת הטיעונים לעונש ציין עו"ד סיגל כי קפליו פגש קשות בערך החברתי המוגן של קדושת החיים והחובה לשמור על בריאות ושלמות משתמשי הדרך.
השופט אופיר קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר על הנאשם 32 חודשי מאסר, 18 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה ו 40,000 ₪ פיצוי.
התיק נחקר ע"י בוחנים מאגף תנועה נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום לתעבורה בבאר שבע גזר על דינקו קפליו 32 חודשי מאסר, שמונה עשר שנות פסילת רישיון ופיצויים זאת לאחר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות של החיילת המנוחה טל היימן ז"ל.
כתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום פלילי, ייחס לנאשם עבירות של גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה של ממש ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. תאונת הדרכים הקטלנית אירעה בליל 27 במאי 2022, במהלכה קפליו חצה עם רכבו קו הפרדה רצוף, ובהמשך, לאחר שחזר לנתיב נסיעות המקורי, סטה לנתיב הנגדי בו נהגה המנוחה ברכבה, כשעקב כך גרם להתנגשות חזיתית בין שני כלי הרכב, אשר כתוצאה ממנה נגרם מותה של המנוחה וכן נפצעו נוסעים ברכבה.
לאחר ניהול ההליך המשפטי הרשיע שופט בית המשפט לתעבורה בבאר שבע אלון אופיר, את קפליו בגרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות, גרימת חבלה של ממש, ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
במסגרת הטיעונים לעונש ציין עו"ד סיגל כי קפליו פגש קשות בערך החברתי המוגן של קדושת החיים והחובה לשמור על בריאות ושלמות משתמשי הדרך.
השופט אופיר קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר על הנאשם 32 חודשי מאסר, 18 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה ו 40,000 ₪ פיצוי.
התיק נחקר ע"י בוחנים מאגף תנועה נגב במשטרת ישראל.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום בעקבות האירועים החמורים שהתרחשו במשחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי ת"א באצטדיון סמי עופר, בחודש שעבר.
כתב האישום הוגש לבימ"ש השלום בחיפה נגד שלושה מאוהדי מכבי חיפה, שהשליכו יחד עם אחרים רימוני עשן, אבוקות, חזיזים וחפצים נוספים במהלך המשחק.
לשלושת הנאשמים - אופק רוזן (26) ממגדל העמק, אביתר סואיסה (19) מאבן יהודה וחאלד ח'אלד (32) מאבו סנאן, מיוחסות עבירות של הכנסת חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, מעשה פזיזות ורשלנות, פציעה בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ועוד.
על פי כתב האישום, שהגישה עו״ד מאיה מצליח מפרקליטות מחוז חיפה, הנאשמים בפרשה, חברים בארגון "הקופים הירוקים", תכננו יחד עם אחרים להפריע למהלך התקין של המשחק, באמצעות השלכת חפצים אסורים למגרש באופן מאורגן ומתוזמן, כל עשר דקות במהלך המשחק. החפצים כללו רימוני עשן שככל הנראה נגנבו מצה"ל, אבוקות וחזיזים, אשר הוברחו לאיצטדיון בדרכים שונות.
במהלך המחצית הראשונה, הנאשמים וחבריהם יידו עשרות אבוקות בוערות וחזיזים לעבר המגרש, תוך סיכון ממשי לחיי אדם. כתוצאה ממעשיהם, נפגע שוער מכבי חיפה, שריף כיוף, אשר נכווה בגבו מפגיעת אבוקה בוערת. כמו כן, אבוקה נוספת כמעט פגעה בראשו של השחקן דולב חזיזה וחלק מהאבוקות נפלו על הקהל ביציע.
המשחק נעצר מספר פעמים בשל מעשי האלימות, ולבסוף הופסק לחלוטין בתום המחצית הראשונה, מחשש לשלום השחקנים והקהל.
כתוצאה מהאירועים, ספגה מכבי חיפה עונשים משמעותיים מבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, ובכללם הפסד טכני 3:0, הפחתת נקודת ליגה, איסור מכירת כרטיסים לשני משחקי חוץ וקנס כספי.
אופק רוזן נאשם גם בהפרת הוראה חוקית, בכך שנכנס למשחק על אף שמספר ימים קודם לכן הוצא נגדו צו הרחקה ממגרשי הספורט, וממשחקי מכבי חיפה בפרט.
הפרקליטות מבקשת לעצור את השלושה עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשת המעצר נאמר, כי "הנאשמים ושותפיהם התנהלו ככנופייה פשע מאורגנת היטב. פעולותיהם אינן פעולות עידוד של הקבוצה אותה הם 'אוהדים' והם לא הגיעו לאצטדיון לחזות במשחק כדורגל. הם הגיעו בכדי להפריע למהלך התקין של המשחק וביצעו סדרה של מעשים אלימים שנועדה להפגין כוחניות ולהפר את הסדר הציבורי, תוך שהם מסכנים עשרות אלפי אנשים באיצטדיון ותוך זלזול בוטה בחוק וברשויות אכיפת החוק".
עוד טוענת הפרקליטות, כי אין זה "עוד מקרה של יידוי אבוקות באירוע ספורט, אלא אירוע יוצא דופן בהיקפו ובחומרתו, כפי שמלמדות הנסיבות המתוארות בכתב האישום"
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום בעקבות האירועים החמורים שהתרחשו במשחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי ת"א באצטדיון סמי עופר, בחודש שעבר.
כתב האישום הוגש לבימ"ש השלום בחיפה נגד שלושה מאוהדי מכבי חיפה, שהשליכו יחד עם אחרים רימוני עשן, אבוקות, חזיזים וחפצים נוספים במהלך המשחק.
לשלושת הנאשמים - אופק רוזן (26) ממגדל העמק, אביתר סואיסה (19) מאבן יהודה וחאלד ח'אלד (32) מאבו סנאן, מיוחסות עבירות של הכנסת חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, מעשה פזיזות ורשלנות, פציעה בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ועוד.
על פי כתב האישום, שהגישה עו״ד מאיה מצליח מפרקליטות מחוז חיפה, הנאשמים בפרשה, חברים בארגון "הקופים הירוקים", תכננו יחד עם אחרים להפריע למהלך התקין של המשחק, באמצעות השלכת חפצים אסורים למגרש באופן מאורגן ומתוזמן, כל עשר דקות במהלך המשחק. החפצים כללו רימוני עשן שככל הנראה נגנבו מצה"ל, אבוקות וחזיזים, אשר הוברחו לאיצטדיון בדרכים שונות.
במהלך המחצית הראשונה, הנאשמים וחבריהם יידו עשרות אבוקות בוערות וחזיזים לעבר המגרש, תוך סיכון ממשי לחיי אדם. כתוצאה ממעשיהם, נפגע שוער מכבי חיפה, שריף כיוף, אשר נכווה בגבו מפגיעת אבוקה בוערת. כמו כן, אבוקה נוספת כמעט פגעה בראשו של השחקן דולב חזיזה וחלק מהאבוקות נפלו על הקהל ביציע.
המשחק נעצר מספר פעמים בשל מעשי האלימות, ולבסוף הופסק לחלוטין בתום המחצית הראשונה, מחשש לשלום השחקנים והקהל.
כתוצאה מהאירועים, ספגה מכבי חיפה עונשים משמעותיים מבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, ובכללם הפסד טכני 3:0, הפחתת נקודת ליגה, איסור מכירת כרטיסים לשני משחקי חוץ וקנס כספי.
אופק רוזן נאשם גם בהפרת הוראה חוקית, בכך שנכנס למשחק על אף שמספר ימים קודם לכן הוצא נגדו צו הרחקה ממגרשי הספורט, וממשחקי מכבי חיפה בפרט.
הפרקליטות מבקשת לעצור את השלושה עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשת המעצר נאמר, כי "הנאשמים ושותפיהם התנהלו ככנופייה פשע מאורגנת היטב. פעולותיהם אינן פעולות עידוד של הקבוצה אותה הם 'אוהדים' והם לא הגיעו לאצטדיון לחזות במשחק כדורגל. הם הגיעו בכדי להפריע למהלך התקין של המשחק וביצעו סדרה של מעשים אלימים שנועדה להפגין כוחניות ולהפר את הסדר הציבורי, תוך שהם מסכנים עשרות אלפי אנשים באיצטדיון ותוך זלזול בוטה בחוק וברשויות אכיפת החוק".
עוד טוענת הפרקליטות, כי אין זה "עוד מקרה של יידוי אבוקות באירוע ספורט, אלא אירוע יוצא דופן בהיקפו ובחומרתו, כפי שמלמדות הנסיבות המתוארות בכתב האישום"
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד אביחי אלפסי (27) ממושב חצב, בעקבות רשלנות מצידו שגרמה למותו של אחד מעובדיו.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ואדים סיגל, מפרקליטות מחוז דרום, אלפסי היה בעל מסגריה במושב חצב, והתבקש על ידי בעלת נחלה במושב להקים סככה ולבצע עבודות מסגרות כלליות במשק. כחלק מעבודות אלו, היה על אלפסי לפרק את גג הסככה שהיה עשוי אסבסט.
בשל גובה הגג, אלפסי היה חייב למלא אחר הוראות תקנות העבודה בגובה ולספק לעובדיו את הציוד המגן הנדרש. למרות זאת, אלפסי לא דאג להדריך את המנוח (בן 44) ולא סיפק לו ציוד מגן כמו קסדה או מערכת למניעת נפילה. בנוסף, לא הותקנה נקודת עיגון שתמנע את נפילתו במקרה של אובדן יציבות.
כתוצאה מכך, במהלך העבודה על הגג, המנוח דרך על לוח אסבסט שנשבר, מה שגרם לנפילתו אל הרצפה. המנוח נפגע בראשו ומותו נקבע במקום.
לאלפסי יוחסה עבירת גרימת מוות ברשלנות.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד אביחי אלפסי (27) ממושב חצב, בעקבות רשלנות מצידו שגרמה למותו של אחד מעובדיו.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ואדים סיגל, מפרקליטות מחוז דרום, אלפסי היה בעל מסגריה במושב חצב, והתבקש על ידי בעלת נחלה במושב להקים סככה ולבצע עבודות מסגרות כלליות במשק. כחלק מעבודות אלו, היה על אלפסי לפרק את גג הסככה שהיה עשוי אסבסט.
בשל גובה הגג, אלפסי היה חייב למלא אחר הוראות תקנות העבודה בגובה ולספק לעובדיו את הציוד המגן הנדרש. למרות זאת, אלפסי לא דאג להדריך את המנוח (בן 44) ולא סיפק לו ציוד מגן כמו קסדה או מערכת למניעת נפילה. בנוסף, לא הותקנה נקודת עיגון שתמנע את נפילתו במקרה של אובדן יציבות.
כתוצאה מכך, במהלך העבודה על הגג, המנוח דרך על לוח אסבסט שנשבר, מה שגרם לנפילתו אל הרצפה. המנוח נפגע בראשו ומותו נקבע במקום.
לאלפסי יוחסה עבירת גרימת מוות ברשלנות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בבאר שבע דחה תביעה כספית על סך 2 מיליון ש"ח שהגישה חברת הרמת מהנדסים וקבלנים בע"מ נגד משרד הביטחון וחברת דנזיו בניין ופיתוח בע"מ. בית המשפט דחה את טענות התובעת כי משרד הביטחון פעל לסילוק ידה מפרויקט בנייה בבסיס זיקים שלא כדין, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כספיים ואובדן רווח קבלני.
בנוסף, חייב ביהמ"ש את התובעת לשלם לנתבעות שכר טרחה בגובה 100,000 ₪.
ברקע לתביעה עומד פרויקט של משרד הביטחון לבניה נרחבת בבסיס בדרום הארץ מכרז בו זכתה חברת דנזיו בניין ופיתוח בע"מ. כחלק מהפרויקט, קיבלה דנזיו אישור להשתמש בתובעת, כקבלן משנה לביצוע עבודות מסוימות בלבד. עם זאת, במהלך הביצוע התגלה כי התובעת למעשה התנהלה באתר כקבלן ראשי, הייתה מעורבת בניהול הפרויקט כולו ואף פעלה מול גורמים במשרד הביטחון באופן ישיר כאילו היא הזוכה במכרז, ללא אישור ובניגוד להוראות החוזה.
משרד הביטחון באמצעות עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום אזרחי, טען כי למשרד אין כל חבות כלפי התובעת, משום שהמשרד כלל לא התקשר איתה או נתן לה מצג כי הוא התקשר איתה. וכי קיים חשד להסבת חוזה אסורה – תופעה חמורה ומסוכנת בה קבלן זוכה במכרז אך בפועל העבודות וניהולן מבוצעים על ידי גורם אחר. בעקבות כך, דרש משרד הביטחון מהקבלן הראשי דנזיו להמשיך בביצוע הפרויקט באופן ישיר.
בית המשפט, בהכרעתו, קבע כי התובעת לא הייתה צד ישיר לחוזה מול משרד הביטחון ולכן לא הייתה זכאית לתבוע פיצויים ממשרד הביטחון על הפסקת מעורבותה בפרויקט. כמו כן קבע כי בפעולותיה, התובעת יצרה יסוד סביר לחשד שבוצעה לה הסבת החוזה כקבלן ראשי. עוד נקבע כי בביצוע הסבת החוזה נוצרים קשיים מקצועיים, ובהם ביצוע עבודות ללא סיווג קבלני הולם, וכי בנסיבות אלה למשרד הביטחון הייתה הזכות להחליט על סילוק התובעת מהאתר. כמו כן, נדחתה הטענה כי המדינה הייתה מחויבת לקיים לתובעת שימוע בטרם קיבלה החלטה זו. עוד קבע בית המשפט כי התובעת חברת הרמת לא הוכיחה את סכום נזקיה הנטענים, וכי חלק מההוצאות הנטענות בכלל נרשמו לחברה אחרת.
לאור האמור דחה ביהמ"ש את התביעה וחייב את התובעת בתשלום של 50,000 ₪ לכל אחת מהנתבעות.
התיק נוהל על ידי עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי).
בית משפט השלום בבאר שבע דחה תביעה כספית על סך 2 מיליון ש"ח שהגישה חברת הרמת מהנדסים וקבלנים בע"מ נגד משרד הביטחון וחברת דנזיו בניין ופיתוח בע"מ. בית המשפט דחה את טענות התובעת כי משרד הביטחון פעל לסילוק ידה מפרויקט בנייה בבסיס זיקים שלא כדין, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כספיים ואובדן רווח קבלני.
בנוסף, חייב ביהמ"ש את התובעת לשלם לנתבעות שכר טרחה בגובה 100,000 ₪.
ברקע לתביעה עומד פרויקט של משרד הביטחון לבניה נרחבת בבסיס בדרום הארץ מכרז בו זכתה חברת דנזיו בניין ופיתוח בע"מ. כחלק מהפרויקט, קיבלה דנזיו אישור להשתמש בתובעת, כקבלן משנה לביצוע עבודות מסוימות בלבד. עם זאת, במהלך הביצוע התגלה כי התובעת למעשה התנהלה באתר כקבלן ראשי, הייתה מעורבת בניהול הפרויקט כולו ואף פעלה מול גורמים במשרד הביטחון באופן ישיר כאילו היא הזוכה במכרז, ללא אישור ובניגוד להוראות החוזה.
משרד הביטחון באמצעות עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום אזרחי, טען כי למשרד אין כל חבות כלפי התובעת, משום שהמשרד כלל לא התקשר איתה או נתן לה מצג כי הוא התקשר איתה. וכי קיים חשד להסבת חוזה אסורה – תופעה חמורה ומסוכנת בה קבלן זוכה במכרז אך בפועל העבודות וניהולן מבוצעים על ידי גורם אחר. בעקבות כך, דרש משרד הביטחון מהקבלן הראשי דנזיו להמשיך בביצוע הפרויקט באופן ישיר.
בית המשפט, בהכרעתו, קבע כי התובעת לא הייתה צד ישיר לחוזה מול משרד הביטחון ולכן לא הייתה זכאית לתבוע פיצויים ממשרד הביטחון על הפסקת מעורבותה בפרויקט. כמו כן קבע כי בפעולותיה, התובעת יצרה יסוד סביר לחשד שבוצעה לה הסבת החוזה כקבלן ראשי. עוד נקבע כי בביצוע הסבת החוזה נוצרים קשיים מקצועיים, ובהם ביצוע עבודות ללא סיווג קבלני הולם, וכי בנסיבות אלה למשרד הביטחון הייתה הזכות להחליט על סילוק התובעת מהאתר. כמו כן, נדחתה הטענה כי המדינה הייתה מחויבת לקיים לתובעת שימוע בטרם קיבלה החלטה זו. עוד קבע בית המשפט כי התובעת חברת הרמת לא הוכיחה את סכום נזקיה הנטענים, וכי חלק מההוצאות הנטענות בכלל נרשמו לחברה אחרת.
לאור האמור דחה ביהמ"ש את התביעה וחייב את התובעת בתשלום של 50,000 ₪ לכל אחת מהנתבעות.
התיק נוהל על ידי עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי).
הודעה מטעם הפרקליטות:
*בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק פיצוי למדינה בסך של כ-4 מיליון ₪ בגין נזק שנגרם לה במהלך אירועי "שומר חומות" במאי 2021.*
*מדובר בתביעת נזיקין, שהגישו עוה"ד ברוך בריזל, אלון לוי ליטן ועמית מליאנקר מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי נגד שבעה נתבעים, במסגרתה ביקשה לשפות את המדינה בגובה התשלומים אותם היא נדרשת לפצות את בני משפחתו של יהושוע ז"ל, מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
.
כזכור, במהלך מבצע "שומר חומות", התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני - גזעני, שכלל אירועי אלימות קשים ותקיפות נגד כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים וערבים. במסגרת זאת, התרחשו בעיר לוד התפרעויות קשות, במהלכן חברו הנתבעים יחדיו במטרה ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים וביניהם גם לעבר רכבו של יגאל יהושע המנוח. לאחר שזיהו אותו כיהודי, יידו הנתבעים בעוצמה ומטווח קצר מספר אבנים לעבר רכבו באורח אשר הביא לפגיעה בעוצמה רבה בראשו, ובהמשך הביאה למותו.
כתב התביעה הוגש בהמשך להליך הפלילי שעודנו מתנהל. במסגרת התביעה האזרחית, ביקשה המדינה כאמור לחייב את שבעת הנתבעים בשיפוי והשבה בגין תגמולים ופיצויים ששילמה בעבר ועתידה לשלם בעתיד למשפחתו של יגאל יהושוע ז"ל עקב מותו באירוע מושא התביעה.
בהעדר הגנה מטעם הנתבעים, שופט בית המשפט המחוזי גיא שני נתן פס"ד במסגרתו חייב את הנתבעים בתשלום של 3,995,181 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה.
*בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק פיצוי למדינה בסך של כ-4 מיליון ₪ בגין נזק שנגרם לה במהלך אירועי "שומר חומות" במאי 2021.*
*מדובר בתביעת נזיקין, שהגישו עוה"ד ברוך בריזל, אלון לוי ליטן ועמית מליאנקר מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי נגד שבעה נתבעים, במסגרתה ביקשה לשפות את המדינה בגובה התשלומים אותם היא נדרשת לפצות את בני משפחתו של יהושוע ז"ל, מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
.
כזכור, במהלך מבצע "שומר חומות", התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני - גזעני, שכלל אירועי אלימות קשים ותקיפות נגד כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים וערבים. במסגרת זאת, התרחשו בעיר לוד התפרעויות קשות, במהלכן חברו הנתבעים יחדיו במטרה ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים וביניהם גם לעבר רכבו של יגאל יהושע המנוח. לאחר שזיהו אותו כיהודי, יידו הנתבעים בעוצמה ומטווח קצר מספר אבנים לעבר רכבו באורח אשר הביא לפגיעה בעוצמה רבה בראשו, ובהמשך הביאה למותו.
כתב התביעה הוגש בהמשך להליך הפלילי שעודנו מתנהל. במסגרת התביעה האזרחית, ביקשה המדינה כאמור לחייב את שבעת הנתבעים בשיפוי והשבה בגין תגמולים ופיצויים ששילמה בעבר ועתידה לשלם בעתיד למשפחתו של יגאל יהושוע ז"ל עקב מותו באירוע מושא התביעה.
בהעדר הגנה מטעם הנתבעים, שופט בית המשפט המחוזי גיא שני נתן פס"ד במסגרתו חייב את הנתבעים בתשלום של 3,995,181 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית המשפט לנוער קבע כי הנאשם שבהיותו קטין דרס למוות את השוטר ברק משולם ז"ל ביצע רצח בנסיבות מחמירות, סיכן חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה וכן ביצע עבירות תנועה נוספות.
לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שמעון (שמי) לוי, ב-17 ביולי 2022, נכנס הנאשם, שהיה אז בן 17.5, לישראל ללא אשרת כניסה, גנב רכב ונהג בו במהירות גבוהה ובחוסר זהירות מכיוון מחולון לצפון. במהלך המרדף, כאשר המשטרה הבחינה ברכב והחלה לדלוק אחריו, הנאשם לא עצר לקריאות השוטרים, והמשיך בנהיגה פרועה. כאשר התקרב לצומת רעננה, הבחין במחסום וסטה בחדות לנתיב אחר. השוטר ברק משולם ז"ל, שהיה במקום, פרס מחסום דוקרנים על מנת לעצור את הנאשם. כאשר השוטר עמד על אי התנועה, הנאשם המשיך בנסיעתו ועלה על אי התנועה במהירות גבוהה, פוגע בשוטר ומבצע את הדריסה. כתוצאה מהפגיעה, השוטר סבל מחבלת ראש קשה ומותו נקבע במקום. לאחר הדריסה, הנאשם המשיך בנסיעתו עד שפגע בצינור בטון שנעצר את רכבו. הנאשם נמלט מהזירה בריצה, אך נתפס כעבור כחצי שעה.
בהכרעת הדין ציין השופט חגי טרסי "הנאשם סיכן ביודעין ובצורה חמורה את משתמשי הדרך, הן במהלך המרדף, הן בתגובתו למחסום ובפריצתו הקטלנית לצומת רעננה והן באופן בו נטש את הרכב במהלך הנסיעה, מבלי לוודא שלא יסכן עוד איש..."
לאור האמור קבעו שופטי בית המשפט המחוזי חגי טרסי, עידו דרויאן – גמליאל והדס רוזנברג שיינרט כי ביצע את מכלול העבירות שיוחסו לו בכתב האישום רצח בנסיבות מחמירות, כניסה לישראל בניגוד לחוק, גניבת רכב, נהיגה בלי רישיון נהיגה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה במזיד והפרעה לשוטר.
עו"ד שמעון (שמי) לוי, מפרקליטות מחוז מרכז פלילי, שמנהל את התיק, מסר בתום הדיון "בית המשפט קיבל היום את עמדת הפרקליטות במלואה וקבע כי הנאשם נושא באחריות מלאה לאירוע ולמותו של השוטר ברק משולם ז"ל. הכרעת הדין במסגרתה מקבל בית המשפט את עמדתנו לפיה יש להרשיע בעבירת הרצח, נהגים הנוסעים באופן פרוע תוך התעלמות מתנאי השטח ובסופו של דבר גורמים למותם של חפים מפשע, מהווה שלב נוסף וחשוב במאבק הבלתי מתפשר בקטל בדרכים."
עו"ד ורד אנוך, המייצגת את משפחתו של השוטר ברק משולם ז"ל מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "ברק ז"ל נרצח בעת שביצע עבודתו באומץ ובנחישות. בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, העבירה החמורה ביותר, ובעבירות נוספות. בית המשפט אף שיבח את ברק ז"ל על כך שמילא תפקידו בניסיון לעצור את הנאשם במנוסתו ולצערנו שילם על כך בחייו. המשפחה מתמודדת עם הכאב יום יום, שעה שעה, ולדברים שנכתבו בהכרעת הדין, ולהכרה שניתנה לפועלו של ברק, יש בהם מעט מזור. אנו מקווים שהכרעת הדין החמורה תמצא ביטוי גם בענישה מחמירה לנאשם".
מצ"ב הכרעת הדין המותרת לפרסום.
לתשומת ליבכם כיוון שמדובר בנאשם שהיה קטין בעת ביצוע העבירות אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהויו.
בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית המשפט לנוער קבע כי הנאשם שבהיותו קטין דרס למוות את השוטר ברק משולם ז"ל ביצע רצח בנסיבות מחמירות, סיכן חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה וכן ביצע עבירות תנועה נוספות.
לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שמעון (שמי) לוי, ב-17 ביולי 2022, נכנס הנאשם, שהיה אז בן 17.5, לישראל ללא אשרת כניסה, גנב רכב ונהג בו במהירות גבוהה ובחוסר זהירות מכיוון מחולון לצפון. במהלך המרדף, כאשר המשטרה הבחינה ברכב והחלה לדלוק אחריו, הנאשם לא עצר לקריאות השוטרים, והמשיך בנהיגה פרועה. כאשר התקרב לצומת רעננה, הבחין במחסום וסטה בחדות לנתיב אחר. השוטר ברק משולם ז"ל, שהיה במקום, פרס מחסום דוקרנים על מנת לעצור את הנאשם. כאשר השוטר עמד על אי התנועה, הנאשם המשיך בנסיעתו ועלה על אי התנועה במהירות גבוהה, פוגע בשוטר ומבצע את הדריסה. כתוצאה מהפגיעה, השוטר סבל מחבלת ראש קשה ומותו נקבע במקום. לאחר הדריסה, הנאשם המשיך בנסיעתו עד שפגע בצינור בטון שנעצר את רכבו. הנאשם נמלט מהזירה בריצה, אך נתפס כעבור כחצי שעה.
בהכרעת הדין ציין השופט חגי טרסי "הנאשם סיכן ביודעין ובצורה חמורה את משתמשי הדרך, הן במהלך המרדף, הן בתגובתו למחסום ובפריצתו הקטלנית לצומת רעננה והן באופן בו נטש את הרכב במהלך הנסיעה, מבלי לוודא שלא יסכן עוד איש..."
לאור האמור קבעו שופטי בית המשפט המחוזי חגי טרסי, עידו דרויאן – גמליאל והדס רוזנברג שיינרט כי ביצע את מכלול העבירות שיוחסו לו בכתב האישום רצח בנסיבות מחמירות, כניסה לישראל בניגוד לחוק, גניבת רכב, נהיגה בלי רישיון נהיגה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה במזיד והפרעה לשוטר.
עו"ד שמעון (שמי) לוי, מפרקליטות מחוז מרכז פלילי, שמנהל את התיק, מסר בתום הדיון "בית המשפט קיבל היום את עמדת הפרקליטות במלואה וקבע כי הנאשם נושא באחריות מלאה לאירוע ולמותו של השוטר ברק משולם ז"ל. הכרעת הדין במסגרתה מקבל בית המשפט את עמדתנו לפיה יש להרשיע בעבירת הרצח, נהגים הנוסעים באופן פרוע תוך התעלמות מתנאי השטח ובסופו של דבר גורמים למותם של חפים מפשע, מהווה שלב נוסף וחשוב במאבק הבלתי מתפשר בקטל בדרכים."
עו"ד ורד אנוך, המייצגת את משפחתו של השוטר ברק משולם ז"ל מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "ברק ז"ל נרצח בעת שביצע עבודתו באומץ ובנחישות. בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, העבירה החמורה ביותר, ובעבירות נוספות. בית המשפט אף שיבח את ברק ז"ל על כך שמילא תפקידו בניסיון לעצור את הנאשם במנוסתו ולצערנו שילם על כך בחייו. המשפחה מתמודדת עם הכאב יום יום, שעה שעה, ולדברים שנכתבו בהכרעת הדין, ולהכרה שניתנה לפועלו של ברק, יש בהם מעט מזור. אנו מקווים שהכרעת הדין החמורה תמצא ביטוי גם בענישה מחמירה לנאשם".
מצ"ב הכרעת הדין המותרת לפרסום.
לתשומת ליבכם כיוון שמדובר בנאשם שהיה קטין בעת ביצוע העבירות אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהויו.