הסדר פשרה בין רשמת העמותות ועמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) קובע כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותה והארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק וחובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון
בית המשפט המחוזי בירושלים נתן תוקף של פסק-דין להסדר הפשרה, שהושג עם עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ובאישור רשמת העמותות במשרד המשפטים, במסגרת הליך הפירוק של העמותה. הסדר הפשרה קובע, בין היתר, כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותת וורלד ויז'ון (ע"ר); הארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק ותשלום חובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון ₪; ככל שהארגון העולמי World Vision International יקים בישראל תאגיד אלכ"רי, בפרק זמן של 5 שנים ממועד אישור הסכם הפשרה והפיכתו להסכם חלוט, לא יוכלו מי שכיהנו במוסדות העמותה, ובכלל זה חברי האספה הכללית, הוועד, וועדת הביקורת ונושאי משרה בעמותה, למלא תפקיד כלשהו בתאגיד החדש.
הסכם הפשרה הושג לאחר שבנובמבר 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו לפירוק עמותת וורלד ויז'ון. הבקשה נסמכה על הליך ביקורת עומק, שנערך על-ידי יחידת העמותות ברשות התאגידים. ממצאי הליך ביקורת העומק העלו ליקויים מהותיים, אשר נבעו מהתנהלות לא תקינה של העמותה, ובכללם: שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, העברת נכסי העמותה לגורמים הקשורים לטרור, אי תפקוד מוסדות העמותה, ועוד.
בינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני. בדו"חות שהגיש לבית המשפט, עמד המפרק הזמני על קיומם של הליקויים אשר נתגלו על-ידי רשמת העמותות ואף ציין ליקויים נוספים, שנמצאו בהתנהלות העמותה. בשל כך עתר המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה.
במקביל, לבקשת המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה, התנהל משא ומתן ממושך עם הארגון העולמי World Vision International, אליו משתייכת העמותה, על מנת לסיים את הליך הפירוק. כאמור, המשא ומתן נשא פרי וביום 11 בספטמבר 2024 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א. רון) תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנחתם בין הצדדים, בהסכמת רשמת העמותות. הסדר הפשרה מביא לידי סיום את המחלוקת בין הצדדים להליך, ולאחר פירעון החובות לנושים, יינתן צו לחיסול העמותה.
בית המשפט המחוזי בירושלים נתן תוקף של פסק-דין להסדר הפשרה, שהושג עם עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ובאישור רשמת העמותות במשרד המשפטים, במסגרת הליך הפירוק של העמותה. הסדר הפשרה קובע, בין היתר, כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותת וורלד ויז'ון (ע"ר); הארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק ותשלום חובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון ₪; ככל שהארגון העולמי World Vision International יקים בישראל תאגיד אלכ"רי, בפרק זמן של 5 שנים ממועד אישור הסכם הפשרה והפיכתו להסכם חלוט, לא יוכלו מי שכיהנו במוסדות העמותה, ובכלל זה חברי האספה הכללית, הוועד, וועדת הביקורת ונושאי משרה בעמותה, למלא תפקיד כלשהו בתאגיד החדש.
הסכם הפשרה הושג לאחר שבנובמבר 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו לפירוק עמותת וורלד ויז'ון. הבקשה נסמכה על הליך ביקורת עומק, שנערך על-ידי יחידת העמותות ברשות התאגידים. ממצאי הליך ביקורת העומק העלו ליקויים מהותיים, אשר נבעו מהתנהלות לא תקינה של העמותה, ובכללם: שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, העברת נכסי העמותה לגורמים הקשורים לטרור, אי תפקוד מוסדות העמותה, ועוד.
בינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני. בדו"חות שהגיש לבית המשפט, עמד המפרק הזמני על קיומם של הליקויים אשר נתגלו על-ידי רשמת העמותות ואף ציין ליקויים נוספים, שנמצאו בהתנהלות העמותה. בשל כך עתר המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה.
במקביל, לבקשת המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה, התנהל משא ומתן ממושך עם הארגון העולמי World Vision International, אליו משתייכת העמותה, על מנת לסיים את הליך הפירוק. כאמור, המשא ומתן נשא פרי וביום 11 בספטמבר 2024 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א. רון) תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנחתם בין הצדדים, בהסכמת רשמת העמותות. הסדר הפשרה מביא לידי סיום את המחלוקת בין הצדדים להליך, ולאחר פירעון החובות לנושים, יינתן צו לחיסול העמותה.
הודעה חשובה לבעלי עסקים שנפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל ובקשתם לפיצוי נדחתה על ידי רשות המסים:
ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין לעררים במשרד המשפטים
שלום רב,
בית הדין לעררים של משרד המשפטים, שהוקם בתקופת הקורונה כדי לשמש ערכאת ערר על החלטות רשות המסים בבקשות למענקי סיוע מהמדינה בגין אובדן הכנסות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, החל לאחרונה לדון בתיקי ערר של עסקים בינוניים וקטנים אשר נפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, אולם פנייתם לקבלת פיצוי מרשות המיסים נתקלה בסירוב.
בית הדין לעררים, או בשמו הרשמי 'ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל – מסלול ארצי', משמש כערכאת ביקורת שיפוטית על החלטות רשות המיסים בעניין מענקים ופיצויים בתחומים האלו:
- פיצוי נזק עקיף עקב מלחמת חרבות ברזל (מסלול הוצאות מזכות)
- מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו בתקופת מגפת הקורונה
- מענק סיוע לעסקים שנפגעו בתקופת האומיקרון
על החלטות רשות המיסים בנושאים אלו, ניתן להגיש ערעור לועדת הערר, וזו מוסמכת לאשר את ההחלטה, לבטלה, לקבל החלטה אחרת במקומה וכדומה.
על מנת לאפשר שירות מהיר, יעל וחסכוני בעלויות ובזמן ולהקל ככל הניתן על בעלי עסקים ועצמאים, בית הדין לעררים פועל באופן דיגיטלי מ"קצה לקצה", כאשר הגשת העררים נעשית באופן מקוון, הדיונים מתקיימים באמצעות היוועדות חזותית, ובמקרים המתאימים ההחלטות בתיקים ניתנות אף ללא צורך בדיון. לצורך הגשת הערר, כמו גם לניהול ההליך, אין הכרח להיות מיוצגים וניתן לנהל אותם באופן עצמאי. ההליך פשוט ונגיש, וניתן למצוא את כלל החומרים וההסברים הנוגעים לו באתר ועדת הערר. עם זאת אין מניעה להיות מיוצג בהליך, ועורר המעוניין בכך יכול לנהלו באמצעות רו"ח, יועץ מס או עו"ד מטעמו.
נתונים מפעילות בית הדין לעררים במשרד המשפטים:
• עד היום הוגשו 4,458 עררים (מרביתם בקשות ערר על סירוב מתן מענק בתקופת הקורונה)
• בשנת 2023, בכ-72% מהתיקים התקבל סעד לטובת העורר
• משך הטיפול בתיק ערר: 95.9 ימים בממוצע
• 100% מהדיונים התקיימו באופן מקוון
• 25% מהעוררים לא היו מיוצגים
עו"ד תמר שטיינר, ראשת בית הדין לענייני קורונה וחרבות ברזל: "ישנה חשיבות עליונה במתן סעד מקצועי, מהיר ויעיל למען בעלי העסקים בישראל על מנת שיוכלו למצות את זכויותיהם לפיצויים, במיוחד בימים קשים אלו. מיצוי הזכויות על ידי בעלי העסקים תתרום בהכרח לשיקום המשק ולהגברת מנופי הצמיחה בטווח הרחוק -וזאת לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. אנו קוראים לציבור בעלי העסקים לבדוק את הסכומים אשר משולמים להם ולוודא כי הם אכן מצליחים למצות את זכויותיהם מול רשות המסים. פעלנו רבות על מנת שציבור העוסקים יוכל להגיש ערר בעצמם ללא הכרח בייצוג לאורך ניהול ההליך, ונמשיך לפעול להנגשה של עולם המשפט לטובת בעלי העסקים".
למידע נוסף אודות הגשת הערר: https://www.gov.il/he/service/appeal_regarding_tax_authority_decision
לפניה למרכז השירות והמידע של ועדת הערר: טלפון 073-3927795; מענה טלפוני בימים א'-ה' בין השעות 8:00-16:00
ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין לעררים במשרד המשפטים
שלום רב,
בית הדין לעררים של משרד המשפטים, שהוקם בתקופת הקורונה כדי לשמש ערכאת ערר על החלטות רשות המסים בבקשות למענקי סיוע מהמדינה בגין אובדן הכנסות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, החל לאחרונה לדון בתיקי ערר של עסקים בינוניים וקטנים אשר נפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, אולם פנייתם לקבלת פיצוי מרשות המיסים נתקלה בסירוב.
בית הדין לעררים, או בשמו הרשמי 'ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל – מסלול ארצי', משמש כערכאת ביקורת שיפוטית על החלטות רשות המיסים בעניין מענקים ופיצויים בתחומים האלו:
- פיצוי נזק עקיף עקב מלחמת חרבות ברזל (מסלול הוצאות מזכות)
- מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו בתקופת מגפת הקורונה
- מענק סיוע לעסקים שנפגעו בתקופת האומיקרון
על החלטות רשות המיסים בנושאים אלו, ניתן להגיש ערעור לועדת הערר, וזו מוסמכת לאשר את ההחלטה, לבטלה, לקבל החלטה אחרת במקומה וכדומה.
על מנת לאפשר שירות מהיר, יעל וחסכוני בעלויות ובזמן ולהקל ככל הניתן על בעלי עסקים ועצמאים, בית הדין לעררים פועל באופן דיגיטלי מ"קצה לקצה", כאשר הגשת העררים נעשית באופן מקוון, הדיונים מתקיימים באמצעות היוועדות חזותית, ובמקרים המתאימים ההחלטות בתיקים ניתנות אף ללא צורך בדיון. לצורך הגשת הערר, כמו גם לניהול ההליך, אין הכרח להיות מיוצגים וניתן לנהל אותם באופן עצמאי. ההליך פשוט ונגיש, וניתן למצוא את כלל החומרים וההסברים הנוגעים לו באתר ועדת הערר. עם זאת אין מניעה להיות מיוצג בהליך, ועורר המעוניין בכך יכול לנהלו באמצעות רו"ח, יועץ מס או עו"ד מטעמו.
נתונים מפעילות בית הדין לעררים במשרד המשפטים:
• עד היום הוגשו 4,458 עררים (מרביתם בקשות ערר על סירוב מתן מענק בתקופת הקורונה)
• בשנת 2023, בכ-72% מהתיקים התקבל סעד לטובת העורר
• משך הטיפול בתיק ערר: 95.9 ימים בממוצע
• 100% מהדיונים התקיימו באופן מקוון
• 25% מהעוררים לא היו מיוצגים
עו"ד תמר שטיינר, ראשת בית הדין לענייני קורונה וחרבות ברזל: "ישנה חשיבות עליונה במתן סעד מקצועי, מהיר ויעיל למען בעלי העסקים בישראל על מנת שיוכלו למצות את זכויותיהם לפיצויים, במיוחד בימים קשים אלו. מיצוי הזכויות על ידי בעלי העסקים תתרום בהכרח לשיקום המשק ולהגברת מנופי הצמיחה בטווח הרחוק -וזאת לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. אנו קוראים לציבור בעלי העסקים לבדוק את הסכומים אשר משולמים להם ולוודא כי הם אכן מצליחים למצות את זכויותיהם מול רשות המסים. פעלנו רבות על מנת שציבור העוסקים יוכל להגיש ערר בעצמם ללא הכרח בייצוג לאורך ניהול ההליך, ונמשיך לפעול להנגשה של עולם המשפט לטובת בעלי העסקים".
למידע נוסף אודות הגשת הערר: https://www.gov.il/he/service/appeal_regarding_tax_authority_decision
לפניה למרכז השירות והמידע של ועדת הערר: טלפון 073-3927795; מענה טלפוני בימים א'-ה' בין השעות 8:00-16:00
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום כנגד פליקס אצילדייב (37) מחולון, בגין ניסיון הרצח של בת זוגו בצומת ביל"ו באוגוסט האחרון.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עומר סגל-רוזנבוים מפרקליטות מחוז מרכז, בת זוגו של הנאשם ביקשה להיפרד ממנו לאחר שגילתה פרטים על עברו אשר הסתיר ממנה. בשל חששה מתגובתו של הנאשם לפרידה, עברה המתלוננת להתגורר בבית הוריה. באחד הבקרים ארב הנאשם למתלוננת בסמוך לבית הוריה, כשהוא רכוב על אופנוע, ונושא על גופו סכין מתקפלת. הוא עקב אחריה עד שנעצרה ברמזור אז עצר לצד רכבה, דפק על חלון הרכב וביקש לשוחח עמה. המתלוננת נאותה לבקשתו, עצרה את רכבה בצד הדרך, והנאשם נכנס והתיישב במושב שליד הנהג. בין השניים התפתח שיח כשבמהלכו שלף הנאשם את הסכין ואילו המתלוננת התחננה "אל תרצח אותי, אל תדקור אותי". בהמשך ניסתה להימלט מן הרכב תוך שהיא זועקת לעזרה, כשבכל פעם הנאשם תופס אותה ומושך אותה פנימה. לבסוף, הצליחה לפתוח את דלת הרכב ולהימלט אך הנאשם תפס אותה, הכה אותה, דקר אותה בחזה, הטיח אותה בכביש ודקר אותה עוד תשע דקירות בגבה.
הנאשם חדל ממעשיו רק כשהבחין בעוברי אורח שהתקרבו לעברם, אז נכנס לרכבה של המתלוננת ונמלט מהמקום. הוא זנח את רכבה של המתלוננת והסתתר עד שאותר על ידי המשטרה בבית מלון בטבריה כשבוע לאחר מכן. המתלוננת פונתה לבית החולים במצב קשה ובסכנת חיים, כשהיא סובלת מדקירות מרובות.
אצילדייב נאשם בעבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית.
פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום כנגד פליקס אצילדייב (37) מחולון, בגין ניסיון הרצח של בת זוגו בצומת ביל"ו באוגוסט האחרון.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עומר סגל-רוזנבוים מפרקליטות מחוז מרכז, בת זוגו של הנאשם ביקשה להיפרד ממנו לאחר שגילתה פרטים על עברו אשר הסתיר ממנה. בשל חששה מתגובתו של הנאשם לפרידה, עברה המתלוננת להתגורר בבית הוריה. באחד הבקרים ארב הנאשם למתלוננת בסמוך לבית הוריה, כשהוא רכוב על אופנוע, ונושא על גופו סכין מתקפלת. הוא עקב אחריה עד שנעצרה ברמזור אז עצר לצד רכבה, דפק על חלון הרכב וביקש לשוחח עמה. המתלוננת נאותה לבקשתו, עצרה את רכבה בצד הדרך, והנאשם נכנס והתיישב במושב שליד הנהג. בין השניים התפתח שיח כשבמהלכו שלף הנאשם את הסכין ואילו המתלוננת התחננה "אל תרצח אותי, אל תדקור אותי". בהמשך ניסתה להימלט מן הרכב תוך שהיא זועקת לעזרה, כשבכל פעם הנאשם תופס אותה ומושך אותה פנימה. לבסוף, הצליחה לפתוח את דלת הרכב ולהימלט אך הנאשם תפס אותה, הכה אותה, דקר אותה בחזה, הטיח אותה בכביש ודקר אותה עוד תשע דקירות בגבה.
הנאשם חדל ממעשיו רק כשהבחין בעוברי אורח שהתקרבו לעברם, אז נכנס לרכבה של המתלוננת ונמלט מהמקום. הוא זנח את רכבה של המתלוננת והסתתר עד שאותר על ידי המשטרה בבית מלון בטבריה כשבוע לאחר מכן. המתלוננת פונתה לבית החולים במצב קשה ובסכנת חיים, כשהיא סובלת מדקירות מרובות.
אצילדייב נאשם בעבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה מגישה היום שני כתבי אישום נוספים בפרשת שכונתה בתקשורת "פרשת הסוהרות". כתב אישום אחד מוגש לבית משפט השלום בטבריה, נגד מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, ונגד קצין המודיעין של הכלא לשעבר, ראני באשה, בגין עבירות של הפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית.
כתב אישום שני מוגש היום לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין שורה של עבירות אונס ומעשים מגונים בכוח שביצע בשנים 2016-2015 בשתי חיילות ששימשו כסוהרות בשירות בתי הסוהר. זהו כתב האישום השני נגד עטאללה בפרשה. עטאללה מרצה מזה שנים מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר, בגין רצח אישה פלסטינית שנחשדה בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.
כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, נחקר האסיר עטאללה בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות בשנים 2017-2016. בתום החקירה סברה הפרקליטות כי אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד אנשי השב"ס, אשר שימשו בתפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, ועל כן נסגר התיק נגדם. לצד זאת, בשנת 2020 הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד האסיר עטאללה, בגין עבירות מין בשלוש הסוהרות, כאשר תיק זה מתנהל עד היום בבית המשפט וטרם הוכרע.
בהמשך לכך, בעקבות ערר שהוגש על ידי שלוש סוהרות נגד החלטת סגירת התיק, ובעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה, עמית איסמן, בדצמבר 2021 על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה.
בתום החקירה המחודשת ולאחר בחינת הדברים קיבל פרקליט המדינה את הערר והחליט להגיש כתבי אישום נגד קשקוש ובאשה, וכן כתב אישום נוסף נגד האסיר עטאללה, בכפוף לשימוע. לאחר בחינת טענות הסניגורים שהועלו בשימועים הוחלט לדחות אותן ולפיכך הוגשו היום כתבי האישום.
בכתב האישום שהגישה היום פרקליטות מחוז צפון נגד קשקוש ובאשה, נאמר כי בשנת 2017 התלוננו בפני השניים שתי סוהרות על מעשים מיניים של האסיר עטאללה כלפיהן במתקן הכלא. השניים נמנעו מדיווח על אותם מעשים, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות צעירות, המשרתות באגף הביטחוני בכלא. בהמשך - ולאחר ששתי הסוהרות התלוננו כאמור בפני הנאשם באשה – פנה האסיר עטאללה לבאשה וביקש ממנו שיציב באגפו סוהרת מסוימת. הנאשם באשה עשה כבקשתו והורה להציב אותה באגפו של עטאללה. בכך יצר באשה סיכון לפגיעה מינית באותה סוהרת במהלך המשמרת.
על פי כתב האישום הנוסף שהוגש היום נגד מחמוד עטאללה, וחוסה תחת צו איסור פרסום, במהלך שנת 2015 ביצע עטאללה שורת עבירות מין שכללו עבירות אונס ומעשה מגונה בכוח בשתי סוהרות.
פרקליטות המדינה מגישה היום שני כתבי אישום נוספים בפרשת שכונתה בתקשורת "פרשת הסוהרות". כתב אישום אחד מוגש לבית משפט השלום בטבריה, נגד מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, ונגד קצין המודיעין של הכלא לשעבר, ראני באשה, בגין עבירות של הפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית.
כתב אישום שני מוגש היום לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין שורה של עבירות אונס ומעשים מגונים בכוח שביצע בשנים 2016-2015 בשתי חיילות ששימשו כסוהרות בשירות בתי הסוהר. זהו כתב האישום השני נגד עטאללה בפרשה. עטאללה מרצה מזה שנים מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר, בגין רצח אישה פלסטינית שנחשדה בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.
כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, נחקר האסיר עטאללה בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות בשנים 2017-2016. בתום החקירה סברה הפרקליטות כי אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד אנשי השב"ס, אשר שימשו בתפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, ועל כן נסגר התיק נגדם. לצד זאת, בשנת 2020 הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד האסיר עטאללה, בגין עבירות מין בשלוש הסוהרות, כאשר תיק זה מתנהל עד היום בבית המשפט וטרם הוכרע.
בהמשך לכך, בעקבות ערר שהוגש על ידי שלוש סוהרות נגד החלטת סגירת התיק, ובעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה, עמית איסמן, בדצמבר 2021 על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה.
בתום החקירה המחודשת ולאחר בחינת הדברים קיבל פרקליט המדינה את הערר והחליט להגיש כתבי אישום נגד קשקוש ובאשה, וכן כתב אישום נוסף נגד האסיר עטאללה, בכפוף לשימוע. לאחר בחינת טענות הסניגורים שהועלו בשימועים הוחלט לדחות אותן ולפיכך הוגשו היום כתבי האישום.
בכתב האישום שהגישה היום פרקליטות מחוז צפון נגד קשקוש ובאשה, נאמר כי בשנת 2017 התלוננו בפני השניים שתי סוהרות על מעשים מיניים של האסיר עטאללה כלפיהן במתקן הכלא. השניים נמנעו מדיווח על אותם מעשים, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות צעירות, המשרתות באגף הביטחוני בכלא. בהמשך - ולאחר ששתי הסוהרות התלוננו כאמור בפני הנאשם באשה – פנה האסיר עטאללה לבאשה וביקש ממנו שיציב באגפו סוהרת מסוימת. הנאשם באשה עשה כבקשתו והורה להציב אותה באגפו של עטאללה. בכך יצר באשה סיכון לפגיעה מינית באותה סוהרת במהלך המשמרת.
על פי כתב האישום הנוסף שהוגש היום נגד מחמוד עטאללה, וחוסה תחת צו איסור פרסום, במהלך שנת 2015 ביצע עטאללה שורת עבירות מין שכללו עבירות אונס ומעשה מגונה בכוח בשתי סוהרות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הודיעה היום לצחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, שלושת בעלי השליטה ונושאי משרה בחברה הציבורית "יונט קרדיט", שעסקה במתן אשראי חוץ-בנקאי, שהיו גם בעלי השליטה בחברת "יונט" הפרטית, כי היא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע במספר פרשיות.
כן זומנו לשימוע חמישה חשודים נוספים, ובהם קצין הציות של החברה הציבורית, יואב צבר, יועץ החברה דודו בן-נעים, השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, והחברות עצמן. הם חשודים בעבירות מרמה כלפי החברה הציבורית ועבירות דיווח - כל אחד לפי חלקו.
התיק מטופל במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר בידי מחלקת על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הפרשה הראשונה מיוחסת לשלושת בעלי השליטה - אזר, אייזיק (המשמש כיום כנשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל) ופנסו, לבן-נעים ואחרים, ומתמקדת בעסקת הקצאה משנת 2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות החברה הציבורית בשווי 50 מיליון ש"ח לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים. על פי החשד, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה שאושר במוסדות החברה היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. כך שבעלי השליטה והיועצים, בסיועו של קצין הציות, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית וקיבלו לידם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.
פרשה נוספת מיוחסת בעיקרה לבעלי השליטה ואזר בראשם ולמתפעל סניף נצרת של החברה. היא עוסקת בחשדות הקשורים למעילה בסך 5 מיליון שקל ואי-סדרים כספיים נוספים בסניף נצרת, שהתגלו על ידי יואב צבר כבר בסוף שנת 2020 והיו ידועים לכאורה לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור. על פי החשד, צבר דיווח על ממצאיו ליו"ר כחלון באיחור ניכר, רק בתחילת שנת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את ממצאיו לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, אשר פעלה מיד למינוי בודק חיצוני ופרסום הממצאים לציבור. נוכח גילוי הפרשיות לציבור, השעתה הבורסה את המסחר במניה וגרעה אותה מהמדדים, הורד דירוג האשראי של החברה ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020-2022.
בפרשה נוספת חשוד בעל השליטה והמנכ"ל, צחי אזר, במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל.
פרקליטות המדינה הודיעה היום לצחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, שלושת בעלי השליטה ונושאי משרה בחברה הציבורית "יונט קרדיט", שעסקה במתן אשראי חוץ-בנקאי, שהיו גם בעלי השליטה בחברת "יונט" הפרטית, כי היא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע במספר פרשיות.
כן זומנו לשימוע חמישה חשודים נוספים, ובהם קצין הציות של החברה הציבורית, יואב צבר, יועץ החברה דודו בן-נעים, השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, והחברות עצמן. הם חשודים בעבירות מרמה כלפי החברה הציבורית ועבירות דיווח - כל אחד לפי חלקו.
התיק מטופל במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר בידי מחלקת על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הפרשה הראשונה מיוחסת לשלושת בעלי השליטה - אזר, אייזיק (המשמש כיום כנשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל) ופנסו, לבן-נעים ואחרים, ומתמקדת בעסקת הקצאה משנת 2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות החברה הציבורית בשווי 50 מיליון ש"ח לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים. על פי החשד, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה שאושר במוסדות החברה היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. כך שבעלי השליטה והיועצים, בסיועו של קצין הציות, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית וקיבלו לידם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.
פרשה נוספת מיוחסת בעיקרה לבעלי השליטה ואזר בראשם ולמתפעל סניף נצרת של החברה. היא עוסקת בחשדות הקשורים למעילה בסך 5 מיליון שקל ואי-סדרים כספיים נוספים בסניף נצרת, שהתגלו על ידי יואב צבר כבר בסוף שנת 2020 והיו ידועים לכאורה לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור. על פי החשד, צבר דיווח על ממצאיו ליו"ר כחלון באיחור ניכר, רק בתחילת שנת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את ממצאיו לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, אשר פעלה מיד למינוי בודק חיצוני ופרסום הממצאים לציבור. נוכח גילוי הפרשיות לציבור, השעתה הבורסה את המסחר במניה וגרעה אותה מהמדדים, הורד דירוג האשראי של החברה ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020-2022.
בפרשה נוספת חשוד בעל השליטה והמנכ"ל, צחי אזר, במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל.
דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023:
המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר
הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משרד הבריאות וצה"ל
שלום רב,
דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023 פורסם הבוקר (ד') באתר משרד המשפטים. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, עולה כי במהלך שנת 2023 הוגשו לממשלה 13,414 בקשות חופש מידע, כשהרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, רשות הארצית לכבאות והצלה (מרביתן במסגרת פרוצדורת ביטוח שריפות), משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד התחבורה ומשרד המשפטים.
מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, כאשר משרד הבריאות אף הוכרז כרשות מפירה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפירה 14 פעמים במהלך שנת 2023. יש לציין כי מערך הסייבר הלאומי, משרד המודיעין, ורשות החברות הממשלתיות כלל לא הגישו דו"ח על יישום החוק כמתבקש בחוק.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,919 בקשות), רשות הארצית לכבאות והצלה (1,902, מרביתן במסגרת פרוצדורה הקשורה לביטוח שריפות) משטרת ישראל (1,279), משרד הבריאות (919), משרד התחבורה (806) ומשרד המשפטים (774)
• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (86.1%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (83.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (82.3%) ומשרד האוצר (74.5%)
• העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה במשרד לביטחון לאומי עם 285 בקשות חופש מידע, עלייה של 70.7% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת
• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): צה"ל (55.6%), משרד הבינוי והשיכון (33.7%) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (25.3%)
• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות הארצית לכבאות והצלה (83.5%), המשרד לביטחון לאומי (75.0%) ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים(71.2%)
• הירידה המשמעותית במספר הבקשות שהוגשו נרשמה בקרב האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (ירידה של 41.2% במספר הבקשות שהוגשו במהלך השנה), רשות האוכלוסין וההגירה (ירידה של 34.5%) ושירות בתי הסוהר (ירידה של 33.6%)
• הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות (27), צה"ל (20), משרד החינוך (14) ומשרד המשפטים (7). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2023 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפרה 14 פעמים במהלך שנה זו
• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד המשפטים (42.1%), משטרת ישראל (37.6%), המשרד לביטחון לאומי (36.2%) והנהלת בתי המשפט (35.8%) העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן המידע נוצר בידי רשות אחרת, החוק אינו חל על המידע המבוקש ולא ניתן לאתר את המידע
• הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (36 עתירות), צה"ל (26), המשרד להגנת הסביבה (13) ומשרד התחבורה (12)
רשות החברות הממשלתיות, משרד העבודה ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח התקשרות רבעוני אודות התקשרויותיהן הכספיות
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע היא מסממניו המובהקים של משטר דמוקרטי ומאפשרת לאזרח לוודא שהרשויות פועלות כדין. אמון אזרחי המדינה בצה"ל קריטי בימים אלו ועל כן נדרשת פעולה לשיפור המענה לבקשות למידע הניתן על ידיו והוא הדין לגבי משרד הבריאות האמון על מערכת הבריאות בישראל".
מצ"ב קישור לדו"ח המלא, באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/pages/annual_reports
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר
הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משרד הבריאות וצה"ל
שלום רב,
דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023 פורסם הבוקר (ד') באתר משרד המשפטים. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, עולה כי במהלך שנת 2023 הוגשו לממשלה 13,414 בקשות חופש מידע, כשהרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, רשות הארצית לכבאות והצלה (מרביתן במסגרת פרוצדורת ביטוח שריפות), משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד התחבורה ומשרד המשפטים.
מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, כאשר משרד הבריאות אף הוכרז כרשות מפירה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפירה 14 פעמים במהלך שנת 2023. יש לציין כי מערך הסייבר הלאומי, משרד המודיעין, ורשות החברות הממשלתיות כלל לא הגישו דו"ח על יישום החוק כמתבקש בחוק.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,919 בקשות), רשות הארצית לכבאות והצלה (1,902, מרביתן במסגרת פרוצדורה הקשורה לביטוח שריפות) משטרת ישראל (1,279), משרד הבריאות (919), משרד התחבורה (806) ומשרד המשפטים (774)
• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (86.1%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (83.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (82.3%) ומשרד האוצר (74.5%)
• העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה במשרד לביטחון לאומי עם 285 בקשות חופש מידע, עלייה של 70.7% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת
• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): צה"ל (55.6%), משרד הבינוי והשיכון (33.7%) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (25.3%)
• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות הארצית לכבאות והצלה (83.5%), המשרד לביטחון לאומי (75.0%) ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים(71.2%)
• הירידה המשמעותית במספר הבקשות שהוגשו נרשמה בקרב האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (ירידה של 41.2% במספר הבקשות שהוגשו במהלך השנה), רשות האוכלוסין וההגירה (ירידה של 34.5%) ושירות בתי הסוהר (ירידה של 33.6%)
• הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות (27), צה"ל (20), משרד החינוך (14) ומשרד המשפטים (7). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2023 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפרה 14 פעמים במהלך שנה זו
• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד המשפטים (42.1%), משטרת ישראל (37.6%), המשרד לביטחון לאומי (36.2%) והנהלת בתי המשפט (35.8%) העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן המידע נוצר בידי רשות אחרת, החוק אינו חל על המידע המבוקש ולא ניתן לאתר את המידע
• הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (36 עתירות), צה"ל (26), המשרד להגנת הסביבה (13) ומשרד התחבורה (12)
רשות החברות הממשלתיות, משרד העבודה ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח התקשרות רבעוני אודות התקשרויותיהן הכספיות
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע היא מסממניו המובהקים של משטר דמוקרטי ומאפשרת לאזרח לוודא שהרשויות פועלות כדין. אמון אזרחי המדינה בצה"ל קריטי בימים אלו ועל כן נדרשת פעולה לשיפור המענה לבקשות למידע הניתן על ידיו והוא הדין לגבי משרד הבריאות האמון על מערכת הבריאות בישראל".
מצ"ב קישור לדו"ח המלא, באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/pages/annual_reports
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
הודעה מטעם הפרקליטות:
בימ"ש המחוזי בתל אביב - המחלקה הכלכלית (כב' השופטת מיכל אגמון גונן) אימץ את הסדר הטיעון עם חברת שיכון ובינוי - אס.בי.איי תשתיות בע"מ, חברה-בת של שיכון ובינוי בע"מ, במסגרתו הודתה החברה בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. בית המשפט הטיל על החברה קנס בגובה 10 מיליון שקל. בנוסף, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לחילוט אזרחי בסך 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.
עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת הסדר הטיעון, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו עןבדים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.
נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדו"חותיה הכספיים שפורסמו לציבור, את דו"חות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה". הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דו"חותיה הכספיים יאוחדו בדו"חות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.
שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ הורשעה בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע ואי קיום הוראת סעיף 36 בדו"ח שנמסר לרשות ולבורסה, עבירה על פי סעיף 53(ב)(5א) לחוק ניירות ערך.
במקביל להסדר הטיעון שנחתם, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה מוסכמת לחילוט רכוש בהליך אזרחי נגד החברה השוויצרית בהיקף של 250 מיליון ש"ח.
התיק נגד חברת שיכון ובינוי בע"מ הנסחרת בבורסה נסגר.
מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין:
בכך תמה פרשת "שיכון ובינוי", וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על ידי כב' השופט בני שגיא*.
*ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל, וזאת כחלק ממחויביות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
בימ"ש המחוזי בתל אביב - המחלקה הכלכלית (כב' השופטת מיכל אגמון גונן) אימץ את הסדר הטיעון עם חברת שיכון ובינוי - אס.בי.איי תשתיות בע"מ, חברה-בת של שיכון ובינוי בע"מ, במסגרתו הודתה החברה בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. בית המשפט הטיל על החברה קנס בגובה 10 מיליון שקל. בנוסף, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לחילוט אזרחי בסך 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.
עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת הסדר הטיעון, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו עןבדים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.
נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדו"חותיה הכספיים שפורסמו לציבור, את דו"חות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה". הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דו"חותיה הכספיים יאוחדו בדו"חות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.
שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ הורשעה בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע ואי קיום הוראת סעיף 36 בדו"ח שנמסר לרשות ולבורסה, עבירה על פי סעיף 53(ב)(5א) לחוק ניירות ערך.
במקביל להסדר הטיעון שנחתם, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה מוסכמת לחילוט רכוש בהליך אזרחי נגד החברה השוויצרית בהיקף של 250 מיליון ש"ח.
התיק נגד חברת שיכון ובינוי בע"מ הנסחרת בבורסה נסגר.
מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין:
בכך תמה פרשת "שיכון ובינוי", וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על ידי כב' השופט בני שגיא*.
*ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל, וזאת כחלק ממחויביות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
גופים ציבוריים גדולים לא עומדים ביעד הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות כבר 4 שנים ברצף
*שיעור הגופים אשר עומדים ביעד הייצוג ההולם עלה מ-60% ל-73% בין השנים 2021-2023
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2023. מהנתונים עולה כי 73% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד העסקת אנשים עם מוגבלות. עם זאת, גופים ציבוריים מרכזיים, לרבות בנק ישראל, מפעל הפיס, הרשות לניירות ערך, ועיריות ירושלים, תל אביב-יפו ובני ברק, לא עומדים ביעד הייצוג ההולם זו השנה הרביעית ברציפות. הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת יישום תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
על פי התיקון, גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים שאינם עומדים ביעד מחויבים בפרסום תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית. החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. החוק מחייב מעסיקים לבצע שורת פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, לרבות מינוי ממונה תעסוקה ייעודי האמון על הנושא.
במסגרת תיקון מספר 23 לחוק, התווספה לנציבות הסמכות לאכוף את הוראות החוק בתחומי הנגישות והייצוג ההולם גם באמצעות אכיפה מנהלית. זו כוללת מספר כלי אכיפה ובכללם הטלת עיצומים כספיים בגין הפרה של כל אחת מההוראות הבאות ביחס לייצוג הולם:
• גוף ציבורי שהפר את חובתו בכל הקשור למינוי ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות כאמור.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו בכל הקשור לפרסום תוכנית שנתית המאושרת על ידי הנהלת הארגון.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו ולא כלל בתוכנית השנתית את הרכיבים הנדרשים.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "למרבה הצער, מספר גדול מדי של גופים ציבוריים משמעותיים עדיין אינם עומדים בחובתם להעסקת אנשים עם מוגבלות כפי שקבוע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין היתר, גם באמצעות סמכויות הנציבות לבצע אכיפה מנהלית, שהנציבות קיבלה לפני כשנתיים במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקביל, הנציבות תמשיך לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בכנסת לפני מספר חודשים".
מצורף נספח עם הנתונים העיקריים
לקריאת הנתונים המלאים – https://www.gov.il/he/pages/appropriate_representation_employment_data_lobby
*שיעור הגופים אשר עומדים ביעד הייצוג ההולם עלה מ-60% ל-73% בין השנים 2021-2023
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2023. מהנתונים עולה כי 73% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד העסקת אנשים עם מוגבלות. עם זאת, גופים ציבוריים מרכזיים, לרבות בנק ישראל, מפעל הפיס, הרשות לניירות ערך, ועיריות ירושלים, תל אביב-יפו ובני ברק, לא עומדים ביעד הייצוג ההולם זו השנה הרביעית ברציפות. הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת יישום תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
על פי התיקון, גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים שאינם עומדים ביעד מחויבים בפרסום תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית. החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. החוק מחייב מעסיקים לבצע שורת פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, לרבות מינוי ממונה תעסוקה ייעודי האמון על הנושא.
במסגרת תיקון מספר 23 לחוק, התווספה לנציבות הסמכות לאכוף את הוראות החוק בתחומי הנגישות והייצוג ההולם גם באמצעות אכיפה מנהלית. זו כוללת מספר כלי אכיפה ובכללם הטלת עיצומים כספיים בגין הפרה של כל אחת מההוראות הבאות ביחס לייצוג הולם:
• גוף ציבורי שהפר את חובתו בכל הקשור למינוי ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות כאמור.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו בכל הקשור לפרסום תוכנית שנתית המאושרת על ידי הנהלת הארגון.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו ולא כלל בתוכנית השנתית את הרכיבים הנדרשים.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "למרבה הצער, מספר גדול מדי של גופים ציבוריים משמעותיים עדיין אינם עומדים בחובתם להעסקת אנשים עם מוגבלות כפי שקבוע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין היתר, גם באמצעות סמכויות הנציבות לבצע אכיפה מנהלית, שהנציבות קיבלה לפני כשנתיים במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקביל, הנציבות תמשיך לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בכנסת לפני מספר חודשים".
מצורף נספח עם הנתונים העיקריים
לקריאת הנתונים המלאים – https://www.gov.il/he/pages/appropriate_representation_employment_data_lobby
דחיית מועדי הגשת דיווחים לעמותות לשנת 2023 לצורך קבלת אישור ניהול תקין לשנת 2025
בצל מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום הלאומי, ועל מנת להקל על העמותות והחברות לתועלת הציבור שטרם הגישו דיווחים לצורך קבלת אישור ניהול תקין, רשמת העמותות וההקדשות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים החליטה לאשר ארכה להגשת הדיווחים עד ליום 1 בדצמבר 2024.
בהתאם להוראות חוק העמותות וחוק החברות, עמותות וחברות לתועלת הציבור נדרשות להגיש דיווחים שנתיים עד ליום 30 ביוני בשנה שלאחר תום תקופת הדו"ח.
יודגש כי ארכה זו חלה גם על עמותות וחברות לתועלת הציבור, אשר קיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (עבור השנים 2024-2025) ומחויבות בהגשת הדיווחים לשנת 2023, כתנאי להמשך תוקפו של אישור ניהול תקין לשנת 2025.
בצל מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום הלאומי, ועל מנת להקל על העמותות והחברות לתועלת הציבור שטרם הגישו דיווחים לצורך קבלת אישור ניהול תקין, רשמת העמותות וההקדשות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים החליטה לאשר ארכה להגשת הדיווחים עד ליום 1 בדצמבר 2024.
בהתאם להוראות חוק העמותות וחוק החברות, עמותות וחברות לתועלת הציבור נדרשות להגיש דיווחים שנתיים עד ליום 30 ביוני בשנה שלאחר תום תקופת הדו"ח.
יודגש כי ארכה זו חלה גם על עמותות וחברות לתועלת הציבור, אשר קיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (עבור השנים 2024-2025) ומחויבות בהגשת הדיווחים לשנת 2023, כתנאי להמשך תוקפו של אישור ניהול תקין לשנת 2025.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים
נשלל אישור הניהול התקין של עמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות לשנת 2024
יחידת העמותות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שללה בספטמבר 2024 את אישור הניהול התקין שניתן לעמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות (ע"ר) 580224863, לשנת 2024. מדובר בעמותה המתבלטת ברשתות החברתיות ומציגה את עצמה כמסייעת, בין היתר, לניצולי שואה וקשישים.
ההחלטה על השלילה התקבלה לאחר היעדר שיתוף פעולה של העמותה עם דרישות יחידת העמותות, במסגרת תוכנית לתיקון ליקויים, שנקבעה לה בעקבות ביקורת עומק שנערכה לעמותה והסתיימה בשנת 23. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בתחומים שונים ובכלל זה: העסקת עובדים, דיווחים חסרים/שגויים, התנהלות כספית לקויה וכן תפקוד לקוי של מוסדות העמותה.
יצוין, כי אישור ניהול תקין נשלל במקרים חריגים במסגרתם נמצאים ליקויים בדיווחי העמותה שעל בסיסם ניתן האישור, או בהתנהלות העמותה ובמקרים בהם העמותה איננה משתפת פעולה.
שלילת האישור פוגעת באפשרות העמותות לקבל תמיכה ותקציבים ממשרדי ממשלה או להתקשר במכרזים עם המדינה, ועלולה לפגוע בהכרה של העמותה כמוסד ציבורי וכן בזיכוי ממס על תרומות (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה).
רשות התאגידים קוראת לציבור לדווח על התנהלות לא תקינה של עמותה, ככל שנתקל, באתר הרשות.
נשלל אישור הניהול התקין של עמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות לשנת 2024
יחידת העמותות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שללה בספטמבר 2024 את אישור הניהול התקין שניתן לעמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות (ע"ר) 580224863, לשנת 2024. מדובר בעמותה המתבלטת ברשתות החברתיות ומציגה את עצמה כמסייעת, בין היתר, לניצולי שואה וקשישים.
ההחלטה על השלילה התקבלה לאחר היעדר שיתוף פעולה של העמותה עם דרישות יחידת העמותות, במסגרת תוכנית לתיקון ליקויים, שנקבעה לה בעקבות ביקורת עומק שנערכה לעמותה והסתיימה בשנת 23. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בתחומים שונים ובכלל זה: העסקת עובדים, דיווחים חסרים/שגויים, התנהלות כספית לקויה וכן תפקוד לקוי של מוסדות העמותה.
יצוין, כי אישור ניהול תקין נשלל במקרים חריגים במסגרתם נמצאים ליקויים בדיווחי העמותה שעל בסיסם ניתן האישור, או בהתנהלות העמותה ובמקרים בהם העמותה איננה משתפת פעולה.
שלילת האישור פוגעת באפשרות העמותות לקבל תמיכה ותקציבים ממשרדי ממשלה או להתקשר במכרזים עם המדינה, ועלולה לפגוע בהכרה של העמותה כמוסד ציבורי וכן בזיכוי ממס על תרומות (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה).
רשות התאגידים קוראת לציבור לדווח על התנהלות לא תקינה של עמותה, ככל שנתקל, באתר הרשות.