פרקליטות מחוז צפון (פלילי), על דעת פרקליט המדינה עמית איסמן, הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראש מועצת ראמה, שאוקי אבו לטיף, בגין סיוע לסחיטה באיומים, מרמה והפרת אימונים ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם סייע לסוחטים לגבות מאות אלפי שקלים כ 'דמי סחיטה' מקורבנות אשר חיו תחת פחד ואימה בגין מקרי ירי והצתות אשר בוצעו על בתיהם, ועל העסק שבבעלותם. בכתב האישום נאשם נוסף, האדי גזאוי (46) לו מיוחסת עבירת סחיטה באיומים.
לפי כתב האישום, הנאשם שאוקי אשר היה מודע למוניטין של קרובי המשפחה שלו האחים אבו לטיף, עשה שימוש במוניטין זה לצורך התערבות בסכסוכים בין עבריינים. כמו כן על רקע מעמדו וקשריו עם האחים אבו לטיף, אנשים פנו אליו כדי שיסייע להם בהסדרת סכסוכים וגביית חובות.
בדצמבר 2021 ובמשך חודשיים לאחר מכן הגיעו אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה למפעל באיזור ראמה איימו על המאבטח במפעל, הציתו את הכניסה למפעל וירו על המפעל. בהמשך פוצצו רימון הלם, וביצעו ירי על בתי הבעלים של המפעל. הבעלים ובני משפחותיהם חשו פחד לחייהם, וסברו כי ישנו גורם עלום אשר מצפה מהם לתשלום, ועד שלא יסדירו זאת, אירועי האלימות כלפיהם יימשכו. הנאשם האדי פנה לבעלי המפעל והציע להם לקשר בינם לבין הגורמים שעומדים מאחורי מעשי האלימות. הבעלים נענו להצעתו של הנאשם האדי אשר דרש תשלום בסך של 400,000 ₪ עבור הפסקת אירועי האלימות. הבעלים של המפעל העבירו לנאשם האדי את סכום הכסף, אותם הם גייסו בסיוע של חברים ובני משפחה.
לאחר שלא נפסק הירי על בעלי המפעל, לאורך כל תקופת אירועי האלימות והסחיטה, סברו בעלי המפעל כי ייתכן שהאירועים מבוצעים על ידי האחים אבו לטיף או מי מטעמם. בשל הקרבה של הנאשם שאוקי לבין האחים אבו לטיף, ובשל תפקידו כראש מועצת ראמה, פנו בעלי המפעל לנאשם מספר פעמים בבקשה לסייע להם להפסיק את אירועי האלימות. בנוסף, אף פנו בעלי המפעל לנכבדים מהכנסייה האורתודוקסית, על מנת שיפנו אף הם לנאשם שאוקי כדי שזה יסייע להם לפתור את העניין. הנאשם הבטיח להם שהוא ידבר עם לטיף אבו לטיף. מספר ימים לאחר מכן, קיבל אחד הבעלים שיחת טלפון מאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, במסגרתה התבקשו בעלי המפעל לשלם 3.5 מיליון ₪ ואם לא "נוריד את הבן שלך".
בהמשך קבעו נכבדים מהכנסיה האורתודוקסית פגישה עם הנאשם בלשכתו במועצה, ושם מסר להם הנאשם שהוא שמע מלטיף בפגישה בטורקיה, לפיהם על אף שהחוב המקורי היה גבוה יותר, הרי שהסוחטים נכונים ל "הנחה" לסכום של מיליון ₪ וזאת בגין "ההוצאות" שהיו להם על עצם ביצוע מעשי האלימות והסחיטה. לאחר הפגישה הזו סיכמו בעלי המפעל עם הסוחטים שדמי הסחיטה בסך מיליון ₪ ישולמו ב 20 תשלומים חודשים. לאחר משא ומתן שניהל הנאשם שאוקי עם הסוחטים נפרס תשלום דמי הסחיטה ל-25 תשלומים לבקשת בעלי המפעל. בהמשך לאמור, ביום 19.07.2022, הגיע בעליו של המפעל ללשכתו של הנאשם ומסר לו 25 צ'קים, כל אחד על סך של 40,000 ₪, ביום 30.7.2022, הגיע בעליו של המפעל ללשכתו של הנאשם במועצה המקומית והעבירלו את התשלום הראשון של דמי הסחיטה על סך 40,000 ₪ במזומן. הנאשם בתמורה השיב את הצ'ק, וכך היה במשך שבעה חודשים. התשלומים נפסקו לאחר שהנאשם נעצר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים הוסיפו עורכי הדין מפרקליטות צפון: " הנאשם שאוקי עמד בקשר עם גורמים עברייניים אלימים אשר ביצעו מקרי אלימות שכללו ירי והצתות לעבר בתי מגורים ובית עסק בשישה מועדים שונים במשך תקופה של כחצי שנה... מציאות בה אנשים תמימים נסחטים באכזריות על לא עוול בכפם על ידי עבריינים ומשפחות פשע אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם קיומו של שלטון החוק ומשילות מדינתית...נוכח היקף התופעה וחומרתה, המבקשת סבורה שיש לתת משקל בכורה לשיקולי מסוכנות בתיקים אלה, ובהיעדר נסיבות יוצאות מן הכלל, להוביל למעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח."
לפי כתב האישום, הנאשם שאוקי אשר היה מודע למוניטין של קרובי המשפחה שלו האחים אבו לטיף, עשה שימוש במוניטין זה לצורך התערבות בסכסוכים בין עבריינים. כמו כן על רקע מעמדו וקשריו עם האחים אבו לטיף, אנשים פנו אליו כדי שיסייע להם בהסדרת סכסוכים וגביית חובות.
בדצמבר 2021 ובמשך חודשיים לאחר מכן הגיעו אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה למפעל באיזור ראמה איימו על המאבטח במפעל, הציתו את הכניסה למפעל וירו על המפעל. בהמשך פוצצו רימון הלם, וביצעו ירי על בתי הבעלים של המפעל. הבעלים ובני משפחותיהם חשו פחד לחייהם, וסברו כי ישנו גורם עלום אשר מצפה מהם לתשלום, ועד שלא יסדירו זאת, אירועי האלימות כלפיהם יימשכו. הנאשם האדי פנה לבעלי המפעל והציע להם לקשר בינם לבין הגורמים שעומדים מאחורי מעשי האלימות. הבעלים נענו להצעתו של הנאשם האדי אשר דרש תשלום בסך של 400,000 ₪ עבור הפסקת אירועי האלימות. הבעלים של המפעל העבירו לנאשם האדי את סכום הכסף, אותם הם גייסו בסיוע של חברים ובני משפחה.
לאחר שלא נפסק הירי על בעלי המפעל, לאורך כל תקופת אירועי האלימות והסחיטה, סברו בעלי המפעל כי ייתכן שהאירועים מבוצעים על ידי האחים אבו לטיף או מי מטעמם. בשל הקרבה של הנאשם שאוקי לבין האחים אבו לטיף, ובשל תפקידו כראש מועצת ראמה, פנו בעלי המפעל לנאשם מספר פעמים בבקשה לסייע להם להפסיק את אירועי האלימות. בנוסף, אף פנו בעלי המפעל לנכבדים מהכנסייה האורתודוקסית, על מנת שיפנו אף הם לנאשם שאוקי כדי שזה יסייע להם לפתור את העניין. הנאשם הבטיח להם שהוא ידבר עם לטיף אבו לטיף. מספר ימים לאחר מכן, קיבל אחד הבעלים שיחת טלפון מאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, במסגרתה התבקשו בעלי המפעל לשלם 3.5 מיליון ₪ ואם לא "נוריד את הבן שלך".
בהמשך קבעו נכבדים מהכנסיה האורתודוקסית פגישה עם הנאשם בלשכתו במועצה, ושם מסר להם הנאשם שהוא שמע מלטיף בפגישה בטורקיה, לפיהם על אף שהחוב המקורי היה גבוה יותר, הרי שהסוחטים נכונים ל "הנחה" לסכום של מיליון ₪ וזאת בגין "ההוצאות" שהיו להם על עצם ביצוע מעשי האלימות והסחיטה. לאחר הפגישה הזו סיכמו בעלי המפעל עם הסוחטים שדמי הסחיטה בסך מיליון ₪ ישולמו ב 20 תשלומים חודשים. לאחר משא ומתן שניהל הנאשם שאוקי עם הסוחטים נפרס תשלום דמי הסחיטה ל-25 תשלומים לבקשת בעלי המפעל. בהמשך לאמור, ביום 19.07.2022, הגיע בעליו של המפעל ללשכתו של הנאשם ומסר לו 25 צ'קים, כל אחד על סך של 40,000 ₪, ביום 30.7.2022, הגיע בעליו של המפעל ללשכתו של הנאשם במועצה המקומית והעבירלו את התשלום הראשון של דמי הסחיטה על סך 40,000 ₪ במזומן. הנאשם בתמורה השיב את הצ'ק, וכך היה במשך שבעה חודשים. התשלומים נפסקו לאחר שהנאשם נעצר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים הוסיפו עורכי הדין מפרקליטות צפון: " הנאשם שאוקי עמד בקשר עם גורמים עברייניים אלימים אשר ביצעו מקרי אלימות שכללו ירי והצתות לעבר בתי מגורים ובית עסק בשישה מועדים שונים במשך תקופה של כחצי שנה... מציאות בה אנשים תמימים נסחטים באכזריות על לא עוול בכפם על ידי עבריינים ומשפחות פשע אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם קיומו של שלטון החוק ומשילות מדינתית...נוכח היקף התופעה וחומרתה, המבקשת סבורה שיש לתת משקל בכורה לשיקולי מסוכנות בתיקים אלה, ובהיעדר נסיבות יוצאות מן הכלל, להוביל למעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח."
פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד ראזי אבו לטיף (24) תושב ראמה בגין סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושיבוש מהלכי משפט.
לפי כתב האישום, הנאשם הוא בנו של שאוקי אבו לטיף ראש מועצת ראמה, בטרם התמנה שאוקי לראשות המועצה, היה לשאוקי עסק לאספקת חומרי בניין. במסגרת עסקיו, נהג קבלן מאזור ראמה לרכוש מהעסק של שאוקי חומרי בניין. בעקבות קשיים כלכליים שנקלע אליהן הקבלן נצבר נגד הקבלן חוב בבית העסק של שאוקי על סך של 480,000 ₪. בשנת 2011 נבחר שאוקי לראשות מועצת ראמה וניהול העסק עבר לבנו הבכור תאיר.
על רקע החוב לשאוקי, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה בין השנים 2012-2013, פנה מי מהאחים אבו לטיף לקבלן בהצעה לפיה הקבלן ייגש למכרז בניית אולם ספורט בכפר ראמה, ומהכסף שהוא יקבל תמורת העבודה ישלם את החוב לשאוקי. על מנת שיעמוד בתנאי המכרז, העבירו האחים אבו לטיף לקבלן סך של 500,000 ₪ לצורך קבלת ערבות בנקאית. בהתאם לסיכום שהיה בין הקבלן לאחים אבו לטיף, מתקבולי הפרויקט הקבלן היה אמור להחזיר את החוב לשאוקי, את החוב עבור הערבות הבנקאית לאחים אבו לטיף, והיתרה מהתקבולים תתחלק שווה בשווה בין הקבלן לאחים אבו לטיף. בהמשך לאמור, ביצע הקבלן את הפרויקט לבניית אולם הספורט כקבלן משנה עבור הקבלן שזכה במכרז. בסופו של דבר תשלום על הבניה אותה ביצע הקבלן הועבר לידי האחים אבו לטיף על סך של כמיליון וחצי ₪. בכך סבר הקבלן שהחוב שלו כלפי האחים אבו לטיף וכלפי שאוקי נסגר.
בספטמבר 2019 גמלה בליבו של הנאשם החלטה לדרוש את החוב לשאוקי באיומים ובכוח. הנאשם התקשר לקבלן ודרש ממנו את תשלום החוב לשאוקי, הקבלן ביקש מהנאשם שיפנה לדודו נידאל אבו לטיף כדי לאמת את החזר ההלוואה. עוד באותו היום הגיע הנאשם לביתו של הקבלן, הנאשם יצא מהרכב וניגש לבנו של הקבלן ואיים עליו באומרו שאם אביו לא ישלם את החוב יירו על ביתו ואף הדגים תנועות של ירי בידיו. במהלך חודש פברואר 2020, הגיע שוב הנאשם לביתו של הקבלן והיכה אותו. בהמשך, בוצע ירי לעבר ביתו ורכבו של הקבלן בשני אירועים וגם בחודשים אחרי הושלך מטען לעבר ביתו של הקבלן.
בתחילת חודש יוני 2022, כאשר עבד בנו של הקבלן מחפרון, ניגש אליו הנאשם הכה אותו תוך שהוא אומר לו שעליו ועל משפחתו לשלם לו כסף ושהוא רוצה את הבית שלהם. עוד אמר הנאשם למתלונן "שאימא שלך ואחותך ייצאו מהבית ויישנו בכביש". במהלך חודש ספטמבר 2022, קיבל המתלונן פניות מצד אנשים שטענו בפניו שגורמים מצד משפחת אבו לטיף העבירו להם מסר לפיו על הקבלן למכור את ביתו לגורם מצד משפחת אבו לטיף תמורת שני מיליון ₪ זאת על אף שהבית שווה כ 4.5 מיליון ₪. על רקע מעשי הסחיטה , הקבלן לא דחה על הסף הצעות אלה ואף הסכים שתיערך שמאות לבית.
לפי כתב האישום, הנאשם הוא בנו של שאוקי אבו לטיף ראש מועצת ראמה, בטרם התמנה שאוקי לראשות המועצה, היה לשאוקי עסק לאספקת חומרי בניין. במסגרת עסקיו, נהג קבלן מאזור ראמה לרכוש מהעסק של שאוקי חומרי בניין. בעקבות קשיים כלכליים שנקלע אליהן הקבלן נצבר נגד הקבלן חוב בבית העסק של שאוקי על סך של 480,000 ₪. בשנת 2011 נבחר שאוקי לראשות מועצת ראמה וניהול העסק עבר לבנו הבכור תאיר.
על רקע החוב לשאוקי, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה בין השנים 2012-2013, פנה מי מהאחים אבו לטיף לקבלן בהצעה לפיה הקבלן ייגש למכרז בניית אולם ספורט בכפר ראמה, ומהכסף שהוא יקבל תמורת העבודה ישלם את החוב לשאוקי. על מנת שיעמוד בתנאי המכרז, העבירו האחים אבו לטיף לקבלן סך של 500,000 ₪ לצורך קבלת ערבות בנקאית. בהתאם לסיכום שהיה בין הקבלן לאחים אבו לטיף, מתקבולי הפרויקט הקבלן היה אמור להחזיר את החוב לשאוקי, את החוב עבור הערבות הבנקאית לאחים אבו לטיף, והיתרה מהתקבולים תתחלק שווה בשווה בין הקבלן לאחים אבו לטיף. בהמשך לאמור, ביצע הקבלן את הפרויקט לבניית אולם הספורט כקבלן משנה עבור הקבלן שזכה במכרז. בסופו של דבר תשלום על הבניה אותה ביצע הקבלן הועבר לידי האחים אבו לטיף על סך של כמיליון וחצי ₪. בכך סבר הקבלן שהחוב שלו כלפי האחים אבו לטיף וכלפי שאוקי נסגר.
בספטמבר 2019 גמלה בליבו של הנאשם החלטה לדרוש את החוב לשאוקי באיומים ובכוח. הנאשם התקשר לקבלן ודרש ממנו את תשלום החוב לשאוקי, הקבלן ביקש מהנאשם שיפנה לדודו נידאל אבו לטיף כדי לאמת את החזר ההלוואה. עוד באותו היום הגיע הנאשם לביתו של הקבלן, הנאשם יצא מהרכב וניגש לבנו של הקבלן ואיים עליו באומרו שאם אביו לא ישלם את החוב יירו על ביתו ואף הדגים תנועות של ירי בידיו. במהלך חודש פברואר 2020, הגיע שוב הנאשם לביתו של הקבלן והיכה אותו. בהמשך, בוצע ירי לעבר ביתו ורכבו של הקבלן בשני אירועים וגם בחודשים אחרי הושלך מטען לעבר ביתו של הקבלן.
בתחילת חודש יוני 2022, כאשר עבד בנו של הקבלן מחפרון, ניגש אליו הנאשם הכה אותו תוך שהוא אומר לו שעליו ועל משפחתו לשלם לו כסף ושהוא רוצה את הבית שלהם. עוד אמר הנאשם למתלונן "שאימא שלך ואחותך ייצאו מהבית ויישנו בכביש". במהלך חודש ספטמבר 2022, קיבל המתלונן פניות מצד אנשים שטענו בפניו שגורמים מצד משפחת אבו לטיף העבירו להם מסר לפיו על הקבלן למכור את ביתו לגורם מצד משפחת אבו לטיף תמורת שני מיליון ₪ זאת על אף שהבית שווה כ 4.5 מיליון ₪. על רקע מעשי הסחיטה , הקבלן לא דחה על הסף הצעות אלה ואף הסכים שתיערך שמאות לבית.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום לנוער באשקלון כתב אישום נגד שני קטינים (14) מאשקלון שתקפו וסחטו באיומים אלפי שקלים מקטין אחר (13) שלטענתם היה חייב להם כסף.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים, במהלך יוני השנה במהלך משחק בין הנאשם הראשון למתלונן הקטין הפסיד הקטין כ 3,000 ₪. הנאשם דרש מהקטין שישלם לו את הכסף אך לקטין לא היה כסף. לאור האמור דרש ממנו הנאשם לגנוב כרטיס אשראי מביתו, ולהשתמש בו להוצאת כסף. הקטין שחשש מהנאשם לקח כרטיס אשראי מקרוב משפחתו ומסר לנאשמים, אך הם לא הצליחו למשוך כסף. אז הנאשמים דרשו מהקטין, בתמורה לכסף שיגנוב עבורם טרקטורון, אך ברגע הקטין חשש לעשות כן ושיקר לנאשמים, בכך שאמר שמישהו היה במקום בו היה הטרקטורון. הנאשמים כעסו עליו, ותקפו אותו באגרופים עד שנפל על הקרקע, ואז בעטו בו בראש ובגב. הנאשם הראשון אמר לנאשם השני לעזוב את הקטין, אך דרש מהקטין שיביא לו סכום של 5,000 ₪ עד לבוקר, זאת בנוסף לחוב הקיים. הקטין, שחשש מפני הנאשמים משך באמצעות כרטיס האשראי של קרוב משפחתו 4,000 ₪.
למחרת, בהתאם לדרישת הנאשם הראשון פגש הקטין את הנאשמים שבידו כרטיס האשראי. אז הנאשמים רכשו הנאשמים בחנויות השונות תוך שהם משתמשים בכסף המזומן ובכרטיס האשראי. בנוסף, דרשו הנאשמים מהקטין לרכוש עבורם קורקינט חשמלי בסכום של 5,000 ₪. מספר ימים אחרי האירוע פנה הנאשם הראשון לקטין וביקש ממנו לרכוש את הטרקטורון שלו תמורת 2,000 ₪, אך אביו של הקטין סירב. הנאשם הראשון שכעס על הקטין דרש ממנו להביא 2,000 ₪ עוד באותו היום. הקטין הביא סכום של 500 ₪, שקיבל מאביו, אך זה לא הספיק לנאשם אחד ששב ודרש את הסכום המלא.
הקטין שחשש מהנאשם פנה לאביו ובאותו הערב פגשו הקטין עם אביו את הנאשם ודרש ממנו את ה 500 ₪ בחזרה. לאחר מכן, הודיע הנאשם הראשון לקטין כי לאור העובדה שעירב את אביו הוא חייב לו עוד 1,000 ₪. סכום זה שילם הקטין באמצעות יישומון בעבור נסיעות של הנאשמים במוניות ברחבי העיר.
בתחילת החודש בסביבות השעה 23:30 ביקש הנאשם השני מהקטין לרדת למטה בטענה כי הוא מעוניין לשוחח אתו לבד, הקטין ירד ואז ראה את שני הנאשמים ואדם נוסף. השלושה ביקשו מהקטין להתלוות אליהם למקום נסתר שם, תקפו אותו במכות ואגרופים ואיימו עליו בסכין שהייתה לאחד מהם ודרשו ממנו לשתוק. הנאשם השני, אף הצמיד את הסכין לצווארו ופניו של הקטין, שאל אותו אם הוא רוצה שידקור אותו, ודרש ממנו ללכת להביא לו 5,000 ₪. בנוסף, אף איים עליו, כי אם יגלה את מעשיו להוריו הוא ידאג כי הקטין לא ישאר בחיים.
הקטין עלה לביתו כשהוא חבול, ודיווח על האירועים להוריו.
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש; גניבה והחזקת סכין לנאשם השני יוחסו גם בעבירות של הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית לאחר שהפר מעצר בית בו היה נתון בשל עבירות קודמות.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשמים או המתלונן הקטינים. כמו כן, מאחר והנאשמים קטינים לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינם שהוגשה במקביל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום לנוער באשקלון כתב אישום נגד שני קטינים (14) מאשקלון שתקפו וסחטו באיומים אלפי שקלים מקטין אחר (13) שלטענתם היה חייב להם כסף.
על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים, במהלך יוני השנה במהלך משחק בין הנאשם הראשון למתלונן הקטין הפסיד הקטין כ 3,000 ₪. הנאשם דרש מהקטין שישלם לו את הכסף אך לקטין לא היה כסף. לאור האמור דרש ממנו הנאשם לגנוב כרטיס אשראי מביתו, ולהשתמש בו להוצאת כסף. הקטין שחשש מהנאשם לקח כרטיס אשראי מקרוב משפחתו ומסר לנאשמים, אך הם לא הצליחו למשוך כסף. אז הנאשמים דרשו מהקטין, בתמורה לכסף שיגנוב עבורם טרקטורון, אך ברגע הקטין חשש לעשות כן ושיקר לנאשמים, בכך שאמר שמישהו היה במקום בו היה הטרקטורון. הנאשמים כעסו עליו, ותקפו אותו באגרופים עד שנפל על הקרקע, ואז בעטו בו בראש ובגב. הנאשם הראשון אמר לנאשם השני לעזוב את הקטין, אך דרש מהקטין שיביא לו סכום של 5,000 ₪ עד לבוקר, זאת בנוסף לחוב הקיים. הקטין, שחשש מפני הנאשמים משך באמצעות כרטיס האשראי של קרוב משפחתו 4,000 ₪.
למחרת, בהתאם לדרישת הנאשם הראשון פגש הקטין את הנאשמים שבידו כרטיס האשראי. אז הנאשמים רכשו הנאשמים בחנויות השונות תוך שהם משתמשים בכסף המזומן ובכרטיס האשראי. בנוסף, דרשו הנאשמים מהקטין לרכוש עבורם קורקינט חשמלי בסכום של 5,000 ₪. מספר ימים אחרי האירוע פנה הנאשם הראשון לקטין וביקש ממנו לרכוש את הטרקטורון שלו תמורת 2,000 ₪, אך אביו של הקטין סירב. הנאשם הראשון שכעס על הקטין דרש ממנו להביא 2,000 ₪ עוד באותו היום. הקטין הביא סכום של 500 ₪, שקיבל מאביו, אך זה לא הספיק לנאשם אחד ששב ודרש את הסכום המלא.
הקטין שחשש מהנאשם פנה לאביו ובאותו הערב פגשו הקטין עם אביו את הנאשם ודרש ממנו את ה 500 ₪ בחזרה. לאחר מכן, הודיע הנאשם הראשון לקטין כי לאור העובדה שעירב את אביו הוא חייב לו עוד 1,000 ₪. סכום זה שילם הקטין באמצעות יישומון בעבור נסיעות של הנאשמים במוניות ברחבי העיר.
בתחילת החודש בסביבות השעה 23:30 ביקש הנאשם השני מהקטין לרדת למטה בטענה כי הוא מעוניין לשוחח אתו לבד, הקטין ירד ואז ראה את שני הנאשמים ואדם נוסף. השלושה ביקשו מהקטין להתלוות אליהם למקום נסתר שם, תקפו אותו במכות ואגרופים ואיימו עליו בסכין שהייתה לאחד מהם ודרשו ממנו לשתוק. הנאשם השני, אף הצמיד את הסכין לצווארו ופניו של הקטין, שאל אותו אם הוא רוצה שידקור אותו, ודרש ממנו ללכת להביא לו 5,000 ₪. בנוסף, אף איים עליו, כי אם יגלה את מעשיו להוריו הוא ידאג כי הקטין לא ישאר בחיים.
הקטין עלה לביתו כשהוא חבול, ודיווח על האירועים להוריו.
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש; גניבה והחזקת סכין לנאשם השני יוחסו גם בעבירות של הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית לאחר שהפר מעצר בית בו היה נתון בשל עבירות קודמות.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשמים או המתלונן הקטינים. כמו כן, מאחר והנאשמים קטינים לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינם שהוגשה במקביל.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה, לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, כתב אישום נגד אליהו סבן (60) מאילת, נהג אוטובוס שגרם לתאונה קטלנית לאחר שלא נתן זכות קדימה להולכת רגל.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל עולה, כי במהלך פברואר 2022 נהג סבן באוטובוס ברחבי אילת. תוך כדי הנהיגה הגיע לאזור מתנ"ס "בית רובין". באותה העת המנוחה (1999), חצתה מעבר חציה, במסלול נסיעתו של סבן. למרות ששדה הראיה שעמד לרשות סבן אפשר לו לראות את המנוחה עוד בטרם ירדה אל מעבר החצייה ולפיכך לעצור את האוטובוס ולאפשר למנוחה לחצותו בבטחה, סבן לא הבחין במנוחה מבעוד מועד והחל להגיב לחצייתה רק עת היה במרחק של כ-15 מ' לפני מעבר החציה, כאשר בשלב זה כבר לא היה ביכולתו לעצור את האוטובוס בטרם יגיע אליו. סבן פגע עם האוטובוס במנוחה שכבר החלה לחצות את הכביש וכתוצאה מכך המנוחה נזרקה קדימה והופלה על הכביש. המנוחה הובהלה לבית החולים כשהיא ללא הכרה וכעבור מספר שעות נפטרה.
לסבן יוחסה עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה, לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, כתב אישום נגד אליהו סבן (60) מאילת, נהג אוטובוס שגרם לתאונה קטלנית לאחר שלא נתן זכות קדימה להולכת רגל.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל עולה, כי במהלך פברואר 2022 נהג סבן באוטובוס ברחבי אילת. תוך כדי הנהיגה הגיע לאזור מתנ"ס "בית רובין". באותה העת המנוחה (1999), חצתה מעבר חציה, במסלול נסיעתו של סבן. למרות ששדה הראיה שעמד לרשות סבן אפשר לו לראות את המנוחה עוד בטרם ירדה אל מעבר החצייה ולפיכך לעצור את האוטובוס ולאפשר למנוחה לחצותו בבטחה, סבן לא הבחין במנוחה מבעוד מועד והחל להגיב לחצייתה רק עת היה במרחק של כ-15 מ' לפני מעבר החציה, כאשר בשלב זה כבר לא היה ביכולתו לעצור את האוטובוס בטרם יגיע אליו. סבן פגע עם האוטובוס במנוחה שכבר החלה לחצות את הכביש וכתוצאה מכך המנוחה נזרקה קדימה והופלה על הכביש. המנוחה הובהלה לבית החולים כשהיא ללא הכרה וכעבור מספר שעות נפטרה.
לסבן יוחסה עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אלירן ויסוקר (38) דן אל ויסוקר (28) ובני מלקו (28) מקריית גת לאחר שסחטו באיומים אלפי שקלים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי בין הנאשמים למתלונן הייתה הכרות מוקדמת במסגרתה העביר המתלונן במספר פעמים שונות כספים לאלירן במטרה לסייע לו. בתחילת החודש ניסה אלירן לצור קשר עם המתלונן מספר פעמים ללא הצלחה, לאור האמור התקשר אלירן לאחיו של המתלונן ואמר "תגיד לי מה אחיך לא רוצה לענות לי אני יחתוך אותו". בתגובה לכך התקשר אחיו של המתלונן למתלונן וביקש ממנו לשוחח עם אלירן. מאוחר יותר באותו היום, הגיעו דן אל ובני אל ביתו של המתלונן, וטענו בפניו כי אלירן ביקש שיביא לו 5,000 ₪ ו"שיגמרו את זה יפה" המתלונן המפוחד בתגובה אמר כי אין לו את הסכום והנאשמים עזבו את המקום. בסמוך לכך חזרו הנאשמים עם אדם נוסף, אל ביתו של המתלונן ודרשו כסף, המתלונן שחשש מהנאשמים שלח את אחיו שציין כי אין לו את הסכום המבוקש, בתגובה צעק עליו אלירן "אני אשחט את אח שלך, ההורים שלך יגידו עליו קדיש". בהמשך לכך, התקשר אלירן לאחיו של המתלונן ודרש ממנו 5,000 ₪ עד השעה 22:00. בתגובה, ובשל חששו מאיומי הנאשמים, ביקש אחיו של המתלונן מחברו לשלם לאלירן את הכסף.
כעשרה ימים לאחר האירוע התקשר אלירן לאחיו של המתלונן ואמר לו כי הוא מצטער על מה שקרה ושהוא רוצה לשוחח עימו. יום למחרת בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיע אלירן עם שאר הנאשמים לביתו של אחיו של המתלונן וטען כי "אני רוצה לסגור את זה יפה אני צריך עוד 3,000 ₪" האח ציין כי אין לו כסף וביקש מאלירן לחדול ממעשיו טרם כניסת השבת. בתגובה החל אלירן לצעוק "אחיך מת היום". באותה העת, אמו של המתלונן ראתה את הנאשמים שמעה את הצעקות והאיומים וחייגה למשטרה. ניידת משטרתית הגיעה למקום והשוטרים נכנסו לתוך לבית לבירור האירוע. בחיפוש שנערך ברכבם של הנאשמים נמצא סכין מתקפלת, אלה מעץ ומצ'טה.
לנאשמים יוחסו עבירה של סחיטה באיומים ולדן אל גם יוחסה עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי בין הנאשמים למתלונן הייתה הכרות מוקדמת במסגרתה העביר המתלונן במספר פעמים שונות כספים לאלירן במטרה לסייע לו. בתחילת החודש ניסה אלירן לצור קשר עם המתלונן מספר פעמים ללא הצלחה, לאור האמור התקשר אלירן לאחיו של המתלונן ואמר "תגיד לי מה אחיך לא רוצה לענות לי אני יחתוך אותו". בתגובה לכך התקשר אחיו של המתלונן למתלונן וביקש ממנו לשוחח עם אלירן. מאוחר יותר באותו היום, הגיעו דן אל ובני אל ביתו של המתלונן, וטענו בפניו כי אלירן ביקש שיביא לו 5,000 ₪ ו"שיגמרו את זה יפה" המתלונן המפוחד בתגובה אמר כי אין לו את הסכום והנאשמים עזבו את המקום. בסמוך לכך חזרו הנאשמים עם אדם נוסף, אל ביתו של המתלונן ודרשו כסף, המתלונן שחשש מהנאשמים שלח את אחיו שציין כי אין לו את הסכום המבוקש, בתגובה צעק עליו אלירן "אני אשחט את אח שלך, ההורים שלך יגידו עליו קדיש". בהמשך לכך, התקשר אלירן לאחיו של המתלונן ודרש ממנו 5,000 ₪ עד השעה 22:00. בתגובה, ובשל חששו מאיומי הנאשמים, ביקש אחיו של המתלונן מחברו לשלם לאלירן את הכסף.
כעשרה ימים לאחר האירוע התקשר אלירן לאחיו של המתלונן ואמר לו כי הוא מצטער על מה שקרה ושהוא רוצה לשוחח עימו. יום למחרת בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיע אלירן עם שאר הנאשמים לביתו של אחיו של המתלונן וטען כי "אני רוצה לסגור את זה יפה אני צריך עוד 3,000 ₪" האח ציין כי אין לו כסף וביקש מאלירן לחדול ממעשיו טרם כניסת השבת. בתגובה החל אלירן לצעוק "אחיך מת היום". באותה העת, אמו של המתלונן ראתה את הנאשמים שמעה את הצעקות והאיומים וחייגה למשטרה. ניידת משטרתית הגיעה למקום והשוטרים נכנסו לתוך לבית לבירור האירוע. בחיפוש שנערך ברכבם של הנאשמים נמצא סכין מתקפלת, אלה מעץ ומצ'טה.
לנאשמים יוחסו עבירה של סחיטה באיומים ולדן אל גם יוחסה עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבתי משפט השלום והמחוזי בירושלים כתבי אישום נגד 26 נאשמים, תושבי חולון, אור יהודה, רמלה, אשדוד, ירושלים, בת ים, קרית עקרון, גדרה, כפר כנא וביר נבאללה כבני 18-48, וזאת לאחר שביצעו 41 עסקאות סמים אשר פעילותם נחשפה באמצעות סוכן משטרתי.
על פי כתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד מנאל אבו עאמר, במסגרת פעילות סוכן סמוי משטרתי נרכשו על ידו סמים מסוכנים כגון, קוקאין, דוסה, כדורי אקסטזי ועוד, בעסקאות שתואמו מראש ובוצעו עם הנאשמים. באחד המקרים, לפני כחודשיים, שוחח אחד הנאשמים עם הסוכן, בין היתר על ענייני סמים, והשניים ניסו לתאם מפגש. הנאשם אמר לסוכן כי הוא פגש באדם המחזיק בסם מסוג קוקאין ברמה הטובה ביותר ויוכל לחבר ביניהם בתמורה כספית לפעילותו כמתווך. הסוכן ביקש לרכוש 20 גרם מסוג קוקאין לבדיקה. השניים תיאמו כי ייפגשו בכניסה לתחנה המרכזית בתל אביב ומשם נסעו לקיוסק בשכונת התקווה בתל אביב. למקום הגיעו שני נאשמים נוספים שהעבירו לסוכן כ-20 גרם קוקאין בתמורה כספית לנאשמים. בהמשך התבצעו שתי עסקאות סמים נוספות בסכומים גבוהים הרבה יותר, כגון 61,000 שקלים לכ-250 גרם סמים. לפני כשבועיים ובהמשך לעסקאות הללו, התקשר אחד הנאשמים לסוכן ועדכן כי קיבל סחורה חדשה וביקש כי הסוכן ירכוש קילו קוקאין בתמורה ל-200,000 שקלים, לאחר דין ודברים בין השניים סוכם כי הסוכן ירכוש את הסמים תמורה 195,000 שקלים. הסוכן נסע אל חנייה הסמוכה לתחנת הדלק בצומת שורש, שם המתין ברכבו. אז הגיעו שני נאשמים ואחד מהם העביר לידי הסוכן חבילה עטופה בניילון נצמד ובתוכה הסמים. מיד לאחר מכן נעצרו הסוכן והנאשמים. במהלך ההובלה אל החקירה במשטרה קילל אחד הנאשמים את אחד השוטרים ואמר לו "אם אני אשפוך אותך על הרצפה אני אזיין אותך יא בן זונה מזדיין".
במקרה אחר, החזיק אחד הנאשמים בביתו אקדח וסמים מסוגי קוקאין וקנבוס, לפני כשבועיים הגיעו שוטרים לדירתו אז השליך הנאשם מחלון דירתו בקומה -20 את שקיות הקוקאין, גרב ובתוכה אקדח וכדורים אשר פגעו בעוצמה רבה ברצפה במרחק קצר מהשוטר וכמעט פגעו בו.
כתבי האישום מייחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של סחר בסמים מסוכנים, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נהיגה ללא רישיון מונית, ניסיון סחר בסמים מסוכנים, איומים, שהייה בלתי חוקית, עסקה אחרת בנשק, סחר בנשק נשיאת נשק והחזקת נשק.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
מהפרקליטות נמסר כי "מעשיהם של הנאשמים מעידים על מסוכנות תוך תעוזה רבה ואנו בטוחים כי פעילות הסוכן והמשטרה, תוך ליווי החקירה מראשיתה על ידי הפרקליטות, סיכלה עסקאות נוספות והפצה של סמים מסוכנים בכל רחבי הארץ".
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבתי משפט השלום והמחוזי בירושלים כתבי אישום נגד 26 נאשמים, תושבי חולון, אור יהודה, רמלה, אשדוד, ירושלים, בת ים, קרית עקרון, גדרה, כפר כנא וביר נבאללה כבני 18-48, וזאת לאחר שביצעו 41 עסקאות סמים אשר פעילותם נחשפה באמצעות סוכן משטרתי.
על פי כתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד מנאל אבו עאמר, במסגרת פעילות סוכן סמוי משטרתי נרכשו על ידו סמים מסוכנים כגון, קוקאין, דוסה, כדורי אקסטזי ועוד, בעסקאות שתואמו מראש ובוצעו עם הנאשמים. באחד המקרים, לפני כחודשיים, שוחח אחד הנאשמים עם הסוכן, בין היתר על ענייני סמים, והשניים ניסו לתאם מפגש. הנאשם אמר לסוכן כי הוא פגש באדם המחזיק בסם מסוג קוקאין ברמה הטובה ביותר ויוכל לחבר ביניהם בתמורה כספית לפעילותו כמתווך. הסוכן ביקש לרכוש 20 גרם מסוג קוקאין לבדיקה. השניים תיאמו כי ייפגשו בכניסה לתחנה המרכזית בתל אביב ומשם נסעו לקיוסק בשכונת התקווה בתל אביב. למקום הגיעו שני נאשמים נוספים שהעבירו לסוכן כ-20 גרם קוקאין בתמורה כספית לנאשמים. בהמשך התבצעו שתי עסקאות סמים נוספות בסכומים גבוהים הרבה יותר, כגון 61,000 שקלים לכ-250 גרם סמים. לפני כשבועיים ובהמשך לעסקאות הללו, התקשר אחד הנאשמים לסוכן ועדכן כי קיבל סחורה חדשה וביקש כי הסוכן ירכוש קילו קוקאין בתמורה ל-200,000 שקלים, לאחר דין ודברים בין השניים סוכם כי הסוכן ירכוש את הסמים תמורה 195,000 שקלים. הסוכן נסע אל חנייה הסמוכה לתחנת הדלק בצומת שורש, שם המתין ברכבו. אז הגיעו שני נאשמים ואחד מהם העביר לידי הסוכן חבילה עטופה בניילון נצמד ובתוכה הסמים. מיד לאחר מכן נעצרו הסוכן והנאשמים. במהלך ההובלה אל החקירה במשטרה קילל אחד הנאשמים את אחד השוטרים ואמר לו "אם אני אשפוך אותך על הרצפה אני אזיין אותך יא בן זונה מזדיין".
במקרה אחר, החזיק אחד הנאשמים בביתו אקדח וסמים מסוגי קוקאין וקנבוס, לפני כשבועיים הגיעו שוטרים לדירתו אז השליך הנאשם מחלון דירתו בקומה -20 את שקיות הקוקאין, גרב ובתוכה אקדח וכדורים אשר פגעו בעוצמה רבה ברצפה במרחק קצר מהשוטר וכמעט פגעו בו.
כתבי האישום מייחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של סחר בסמים מסוכנים, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נהיגה ללא רישיון מונית, ניסיון סחר בסמים מסוכנים, איומים, שהייה בלתי חוקית, עסקה אחרת בנשק, סחר בנשק נשיאת נשק והחזקת נשק.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
מהפרקליטות נמסר כי "מעשיהם של הנאשמים מעידים על מסוכנות תוך תעוזה רבה ואנו בטוחים כי פעילות הסוכן והמשטרה, תוך ליווי החקירה מראשיתה על ידי הפרקליטות, סיכלה עסקאות נוספות והפצה של סמים מסוכנים בכל רחבי הארץ".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד חאלד מוסראתי (39) מרמלה, איאד חמאד (38), מוסטפא שקרא (31) ואדהם בואב (30), שלושתם תושבי ת"א, לאחר שרצחו באוקטובר 2021 את עבד קזאז ז"ל בנמל יפו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם נוימן וסרמן עולה כי מוסראתי, חמאד ושקרא קשרו קשר לגרום למותו של עבד קזאז ז"ל, עקב סכסוך שהתגלע בין מוסראתי לבין המנוח. במסגרת תכניתם הצטיידו השלושה ברכב גנוב, אשר לוחיות הזיהוי שלו הוחלפו ללוחיות זיהוי משוכפלות וחלונותיו הוכהו, אותו הביאו משטחי הרשות הפלסטינית לחניון בעיר תל אביב ובטלפונים מבצעיים. ביום הרצח עסקו הנאשמים כולם בחיפוש אחר המנוח בסביבת העיר יפו. משחלפו המנוח וחברו ברכבם בסמוך לביתו והמשיכו בנסיעה, עקבו אחריהם מוסראתי וחמאד, עד שעקפו אותם בסמוך לחניון נמל יפו, והתנגשו במכוון ברכב בו ישב המנוח כדי להביא לעצירתו. קזז ז"ל יצא מן הרכב ונמלט לכיוון חניון נמל יפו, כאשר מוסראתי וחמאד יוצאים ורודפים אחריו, תוך שהם יורים לעברו משני אקדחים חצי אוטומטיים. באותה עת, שהו בחניון נמל יפו עוברי אורח אשר נאלצו להימלט ולהסתתר בין המכוניות החונות על מנת שלא להיפגע מן הירי. המנוח קפץ מעל חומת האבן המפרידה בין חניון נמל יפו לבין הים, ונחת על הסלעים כאשר אחד מהשניים עומד מעליו ויורה בו מטווח קצר יריות רבות במשך כ-20 שניות. לאחר מכן, נמלטו השניים בנסיעה מהירה לחניון. במקביל להגעתם לחניון, הגיע לחניון שקרא בנסיעה מהירה ותוך שחצה צומת באור אדום, פגש בשניים ומיד עזב את החניון ונסע לאל עזריה, כשהוא מחזיק במכשיר הטלפון הנייד מוסראתי, על מנת לטשטש את עקבותיו. בשעות הערב, הגיעו לחניון בשליחות הנאשמים מי שהובילו את הרכב המבצעי לעיר אזור והציתו אותו.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד נוימן וסרמן כי "מדובר בעבירות שבוצעו לאחר תכנון מוקדם ותוך הצטיידות באמצעים שונים שיאפשרו את ביצוע הרצח. מעשה הרצח עצמו בוצע במקום מרכזי, תוך יצירת סיכון לעוברי אורח, אשר נאלצו להימלט ולהסתתר בין מכוניות חונות על מנת שלא להיפגע מן הירי."
כתב האישום מייחס למוסראתי, חמאד ושקרא עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), רצח בנסיבות מחמירות, נשיאה והובלה של נשק שלא כדין, השמדת ראיה, הצתה, שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב ושיבוש מהלכי משפט. לבואב מיוחסת עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד חאלד מוסראתי (39) מרמלה, איאד חמאד (38), מוסטפא שקרא (31) ואדהם בואב (30), שלושתם תושבי ת"א, לאחר שרצחו באוקטובר 2021 את עבד קזאז ז"ל בנמל יפו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם נוימן וסרמן עולה כי מוסראתי, חמאד ושקרא קשרו קשר לגרום למותו של עבד קזאז ז"ל, עקב סכסוך שהתגלע בין מוסראתי לבין המנוח. במסגרת תכניתם הצטיידו השלושה ברכב גנוב, אשר לוחיות הזיהוי שלו הוחלפו ללוחיות זיהוי משוכפלות וחלונותיו הוכהו, אותו הביאו משטחי הרשות הפלסטינית לחניון בעיר תל אביב ובטלפונים מבצעיים. ביום הרצח עסקו הנאשמים כולם בחיפוש אחר המנוח בסביבת העיר יפו. משחלפו המנוח וחברו ברכבם בסמוך לביתו והמשיכו בנסיעה, עקבו אחריהם מוסראתי וחמאד, עד שעקפו אותם בסמוך לחניון נמל יפו, והתנגשו במכוון ברכב בו ישב המנוח כדי להביא לעצירתו. קזז ז"ל יצא מן הרכב ונמלט לכיוון חניון נמל יפו, כאשר מוסראתי וחמאד יוצאים ורודפים אחריו, תוך שהם יורים לעברו משני אקדחים חצי אוטומטיים. באותה עת, שהו בחניון נמל יפו עוברי אורח אשר נאלצו להימלט ולהסתתר בין המכוניות החונות על מנת שלא להיפגע מן הירי. המנוח קפץ מעל חומת האבן המפרידה בין חניון נמל יפו לבין הים, ונחת על הסלעים כאשר אחד מהשניים עומד מעליו ויורה בו מטווח קצר יריות רבות במשך כ-20 שניות. לאחר מכן, נמלטו השניים בנסיעה מהירה לחניון. במקביל להגעתם לחניון, הגיע לחניון שקרא בנסיעה מהירה ותוך שחצה צומת באור אדום, פגש בשניים ומיד עזב את החניון ונסע לאל עזריה, כשהוא מחזיק במכשיר הטלפון הנייד מוסראתי, על מנת לטשטש את עקבותיו. בשעות הערב, הגיעו לחניון בשליחות הנאשמים מי שהובילו את הרכב המבצעי לעיר אזור והציתו אותו.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד נוימן וסרמן כי "מדובר בעבירות שבוצעו לאחר תכנון מוקדם ותוך הצטיידות באמצעים שונים שיאפשרו את ביצוע הרצח. מעשה הרצח עצמו בוצע במקום מרכזי, תוך יצירת סיכון לעוברי אורח, אשר נאלצו להימלט ולהסתתר בין מכוניות חונות על מנת שלא להיפגע מן הירי."
כתב האישום מייחס למוסראתי, חמאד ושקרא עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), רצח בנסיבות מחמירות, נשיאה והובלה של נשק שלא כדין, השמדת ראיה, הצתה, שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב ושיבוש מהלכי משפט. לבואב מיוחסת עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בשיתוף והנחיית היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות, הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז, בשם רשות המסים, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, במסגרתה דרשה מהנתבע, עו"ד דוד לוי, להשיב לה סך של כ-15 מיליון ₪ אותם נטל לכיסו בניגוד לדין, עת פעל כבא כוח רשות המסים וככונס נכסים מטעמה.
מכתב התביעה שהוגש על ידי עורכי הדין נוי רוטנשטרייך ורועי בן עמי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) עולה, כי במשך כעשור, ייצג עו"ד דוד לוי את רשות המסים בתיקים רבים כבא כוחה וככונס נכסים מטעמה לפי חוק ההוצל"פ. במהלך תקופה זו, איתר ומימש הנתבע, לטובת רשות המסים, נכסים בסך כולל של כ-26 מיליון ₪. הנתבע ניכה את שכר טרחתו והוצאות שהוציא לצורך איתור ומימוש הנכסים, אך נמנע מלהעביר לרשות המסים את מלוא הכספים המגיעים לה לאחר ניכוי ההוצאות הנ"ל ושלשל לכיסו את מרבית הסכום, זאת כאמור בניגוד לדין. בגין מעשיו אלה ואחרים, הוגש נגדו כתב אישום חמור ובשנת 2021 הורשע עו"ד לוי ע"י בית המשפט המחוזי מרכז, בין היתר, בביצוע ריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיפים 383 ו-393 לחוק העונשין ונגזרו עליו, בין היתר, 9 שנות מאסר בפועל. לוי הגיש ערעור על הכרעת הדין לבית המשפט העליון, שנדחה בפסק דין מיום 2.7.23. כאמור לעיל, במסגרת התביעה האזרחית מבקשת רשות המסים להשיב לה את הכספים שנטל עו"ד לוי מהכספים המגיעים לה, שלא כדין, וכן את שכר הטרחה שגבה לוי, גם כן שלא כדין, בגין פעילותו.
בהקשר זה צוין בכתב התביעה כי: "מקרה זה הוא מקרה חריג מסוגו, הן מבחינת חומרת העבירות והן מבחינת היקפן. הנתבע הורשע בגניבה במסגרת טיפול ב -49 תיקי הוצל"פ במשך 10 שנים בסכומי כסף אדירים. הנתבע בגד באמון שניתן בו, ופגע קשות באינטרס הציבורי ובקופה הציבורית. מטרתה של תביעה זו היא להשיב את הכספים אותם נטל הנתבע שלא כדין בהלימה לעיקרון לפיו "לא יהא חוטא נשכר"".
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בשיתוף והנחיית היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות, הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז, בשם רשות המסים, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, במסגרתה דרשה מהנתבע, עו"ד דוד לוי, להשיב לה סך של כ-15 מיליון ₪ אותם נטל לכיסו בניגוד לדין, עת פעל כבא כוח רשות המסים וככונס נכסים מטעמה.
מכתב התביעה שהוגש על ידי עורכי הדין נוי רוטנשטרייך ורועי בן עמי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) עולה, כי במשך כעשור, ייצג עו"ד דוד לוי את רשות המסים בתיקים רבים כבא כוחה וככונס נכסים מטעמה לפי חוק ההוצל"פ. במהלך תקופה זו, איתר ומימש הנתבע, לטובת רשות המסים, נכסים בסך כולל של כ-26 מיליון ₪. הנתבע ניכה את שכר טרחתו והוצאות שהוציא לצורך איתור ומימוש הנכסים, אך נמנע מלהעביר לרשות המסים את מלוא הכספים המגיעים לה לאחר ניכוי ההוצאות הנ"ל ושלשל לכיסו את מרבית הסכום, זאת כאמור בניגוד לדין. בגין מעשיו אלה ואחרים, הוגש נגדו כתב אישום חמור ובשנת 2021 הורשע עו"ד לוי ע"י בית המשפט המחוזי מרכז, בין היתר, בביצוע ריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיפים 383 ו-393 לחוק העונשין ונגזרו עליו, בין היתר, 9 שנות מאסר בפועל. לוי הגיש ערעור על הכרעת הדין לבית המשפט העליון, שנדחה בפסק דין מיום 2.7.23. כאמור לעיל, במסגרת התביעה האזרחית מבקשת רשות המסים להשיב לה את הכספים שנטל עו"ד לוי מהכספים המגיעים לה, שלא כדין, וכן את שכר הטרחה שגבה לוי, גם כן שלא כדין, בגין פעילותו.
בהקשר זה צוין בכתב התביעה כי: "מקרה זה הוא מקרה חריג מסוגו, הן מבחינת חומרת העבירות והן מבחינת היקפן. הנתבע הורשע בגניבה במסגרת טיפול ב -49 תיקי הוצל"פ במשך 10 שנים בסכומי כסף אדירים. הנתבע בגד באמון שניתן בו, ופגע קשות באינטרס הציבורי ובקופה הציבורית. מטרתה של תביעה זו היא להשיב את הכספים אותם נטל הנתבע שלא כדין בהלימה לעיקרון לפיו "לא יהא חוטא נשכר"".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ויצ'סלב גל בייסרון (41) מאשדוד, רונן בז'נוב (29) מדימונה, רפאל בדלוב (29) מאשקלון, שי גבריאלוב (25) מבאר שבע, איליה בדלוב (27) ואירקלי (איציק) יעקובשוילי (42) מאשדוד, זאת לאחר שבאמצעות מצג שווא קיבלו במרמה כ 7 מיליון ₪ מ 13 מתלוננים שונים, שנשארו חסרי כל.
מכתב האישום שהגיש עו"ד דניאל גלעד, עולה כי הנאשמים הציגו מצג שווא לפיו תמורת ביצוע רכישות על חשבון המרומים או לקיחת הלוואות על חשבונם והעברת הכספים לידיהם, ישלמו הנאשמים למרומים תשלום גבוה. ביחס לחובות שיווצרו באותם החשבונות ציינו הנאשמים כי באמצעות קשר שיש להם עם עובד מהבנק חובות אלה ימחקו. המרומים שהאמינו כי יקבלו תשלום גבוה, וכי הם לא ידרשו להחזיר את הכספים לבנק, ביצעו רכישות רבות לטובת מי מהנאשמים תוך שהם מרמים את הספקים השונים ונותני האשראי כי עסקינן בעסקאות לגיטימיות, ולצורך זה אף הקימו הלוואות על שמם, העבירו כספים רבים לחשבונות בנק שונים בהוראת מי מהנאשמים, קנו רכבים לטובת מי מהנאשמים, ונתנו למי מהנאשמים כספים במזומן , בסך הכל קיבלו הנאשמים בדרך זו כ- 7,075,000 ₪ . לאחר שביצעו כל זאת, תוך שהם מאמינים כי לא יצטרכו לשלם את חובותיהם בשל מחיקתם כאמור, הותירו הנאשמים את המרומים עם חובות כבדים ולא שילמו להם דבר.
כך לדוגמה, באחד מהמקרים בייסרון ובז'נוב קיבלו במרמה כ 2.75 מיליון ₪ מאדם שבעת שהותו במעצר עם בייסרון, הבטיח לו האחרון כי בעבור רכישות שיבצע בעבורו יקבל רווח של עשרות אחוזים ורכב חדש. בהתאם להבטחות, רכש המרומה בעבור הנאשמים מכוניות ורכוש, העביר להם כספים במזומן ואת חסכונותיו. לאחר פרק זמן בו לא קיבל לידיו כספים החל להתעורר חשדו של המרומה והוא ביקש לשתף את בנו וחששותיו, אז החל בז'נוב לאיים עליו כי במידה ויעשה כך יפגע בבנו.
במקרה אחר, הגיעו בני זוג לעבוד בעבור רפאל, זאת לאחר שהובהר להם על ידי חבר משותף כי במסגרת עבודתם הם ידרשו לרכוש מוצרים בעבור הנאשמים ובתמורה יקבלו את הכסף בחזרה עם רווח של מאות אלפי שקלים. לאור האמור העבירו בני הזוג את פרטיהם האישיים כולל קודים לגישה לחשבונות הבנק לנאשמים ואף רכשו בעבורם מכוניות וכו'. בנוסף, במהלך העבודה ולמרות התנגדותה של בת הזוג משך רפאל כ 38,000 ₪ ששולמו לבני הזוג לצורכי טיפול בבנם הנכה. בסך הכל העבירו בני הזוג כ 1.2 מיליון ₪ לנאשמים.
במקרה אחר הוצע לאדם המוכר כבעל נכות נפשית לעבוד עם בייסרון, תוך שהוא מציין שבתמורה לביצוע רכישות על חשבונו, יקבל החזרים ובנוסף יקבל לאחר חודש וחצי 200,000 ₪, בייסרון ביקש מאותו אדם שלא יספר על הסדר לאף אחד. בנוסף, מספר ימים אחרי הגיע בייסרון לביתו של אותו אדם והציג בפני אמו מצג שווא לפיו הוא עובד בנק ישראל ובמידה והיא תעביר כספים מחשבונה לחשבון בנה הוא יוכל להשיג רווח גבוה יותר, לאור האמור העבירה האם כחצי מיליון ₪. בתקופה שלאחר ביצעו האם ובנה רכישות בעבור בייסרון בסכום של כמיליון ₪.
בחלק מהמקרים שכנעו הנאשמים את האנשים להמליץ לחבריהם להצטרף לאותו מעגל על מנת שגם הם "ירוויחו"; במקרה אחר הבטיחו למשפחתו של אסיר שישב עם בייסרון ובז'נוב בכלא כי הם ידאגו לו לעו"ד ולשחרור מוקדם וזאת בתמורה לכך שיעברו להם כסף וירכשו עבורם מספר רכבים, בנוסף, שכנעו את בני משפחתו של האסיר כי בעבור תשלום לערבים עליהם למכור את דירתם ולהעביר את הכספים לרפאל ויעקובשוילי. במקביל ניסו הנאשמים לרכוש רכב נוסף ולמכור דירה נוספת שבבעלותם אך עסקת הדירה לא הסתיימה בשל גילוי המרמה; במקרה אחר פנו הנאשמים לאדם שהיה במעצר בית והבטיחו לסייע לו בתמורה לכך רכש אותו אדם בעבור הנאשמים רכב ורכוש וכן העביר להם כספים בסכום העולה על חצי מיליון ₪ ועוד.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד גלעד כי: "...המשיבים במשך תקופה ממושכת, רימו קורבנות שונים, בהם עולים חדשים, אנשים המתקשים לדבר בשפה העברית, ואף נכים נפשית. המשיבים "רוקנו" את המתלוננים לחלוטין, והשאירו אותם חסרי כל ממש, וניתן ללמוד מכך על חוסר מצפונם, שעה שמההקלטות עולה כי המתלוננים מתחננים אל המשיבים, שיביאו להם ולו תשלום פעוט לצורך אוכל או נסיעה באוטובוס, והמשיבים לא שועים לזעקותיהם, וממשיכים לרמות קורבן אחרי קורבן."
לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה; לבייסרון ולבזנוב יוחסו גם עבירות של זיוף מסמך שימוש במסמך מזויף, סחיטה באיומים, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות; לרפאל בדלוב יוחסו גם עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ויצ'סלב גל בייסרון (41) מאשדוד, רונן בז'נוב (29) מדימונה, רפאל בדלוב (29) מאשקלון, שי גבריאלוב (25) מבאר שבע, איליה בדלוב (27) ואירקלי (איציק) יעקובשוילי (42) מאשדוד, זאת לאחר שבאמצעות מצג שווא קיבלו במרמה כ 7 מיליון ₪ מ 13 מתלוננים שונים, שנשארו חסרי כל.
מכתב האישום שהגיש עו"ד דניאל גלעד, עולה כי הנאשמים הציגו מצג שווא לפיו תמורת ביצוע רכישות על חשבון המרומים או לקיחת הלוואות על חשבונם והעברת הכספים לידיהם, ישלמו הנאשמים למרומים תשלום גבוה. ביחס לחובות שיווצרו באותם החשבונות ציינו הנאשמים כי באמצעות קשר שיש להם עם עובד מהבנק חובות אלה ימחקו. המרומים שהאמינו כי יקבלו תשלום גבוה, וכי הם לא ידרשו להחזיר את הכספים לבנק, ביצעו רכישות רבות לטובת מי מהנאשמים תוך שהם מרמים את הספקים השונים ונותני האשראי כי עסקינן בעסקאות לגיטימיות, ולצורך זה אף הקימו הלוואות על שמם, העבירו כספים רבים לחשבונות בנק שונים בהוראת מי מהנאשמים, קנו רכבים לטובת מי מהנאשמים, ונתנו למי מהנאשמים כספים במזומן , בסך הכל קיבלו הנאשמים בדרך זו כ- 7,075,000 ₪ . לאחר שביצעו כל זאת, תוך שהם מאמינים כי לא יצטרכו לשלם את חובותיהם בשל מחיקתם כאמור, הותירו הנאשמים את המרומים עם חובות כבדים ולא שילמו להם דבר.
כך לדוגמה, באחד מהמקרים בייסרון ובז'נוב קיבלו במרמה כ 2.75 מיליון ₪ מאדם שבעת שהותו במעצר עם בייסרון, הבטיח לו האחרון כי בעבור רכישות שיבצע בעבורו יקבל רווח של עשרות אחוזים ורכב חדש. בהתאם להבטחות, רכש המרומה בעבור הנאשמים מכוניות ורכוש, העביר להם כספים במזומן ואת חסכונותיו. לאחר פרק זמן בו לא קיבל לידיו כספים החל להתעורר חשדו של המרומה והוא ביקש לשתף את בנו וחששותיו, אז החל בז'נוב לאיים עליו כי במידה ויעשה כך יפגע בבנו.
במקרה אחר, הגיעו בני זוג לעבוד בעבור רפאל, זאת לאחר שהובהר להם על ידי חבר משותף כי במסגרת עבודתם הם ידרשו לרכוש מוצרים בעבור הנאשמים ובתמורה יקבלו את הכסף בחזרה עם רווח של מאות אלפי שקלים. לאור האמור העבירו בני הזוג את פרטיהם האישיים כולל קודים לגישה לחשבונות הבנק לנאשמים ואף רכשו בעבורם מכוניות וכו'. בנוסף, במהלך העבודה ולמרות התנגדותה של בת הזוג משך רפאל כ 38,000 ₪ ששולמו לבני הזוג לצורכי טיפול בבנם הנכה. בסך הכל העבירו בני הזוג כ 1.2 מיליון ₪ לנאשמים.
במקרה אחר הוצע לאדם המוכר כבעל נכות נפשית לעבוד עם בייסרון, תוך שהוא מציין שבתמורה לביצוע רכישות על חשבונו, יקבל החזרים ובנוסף יקבל לאחר חודש וחצי 200,000 ₪, בייסרון ביקש מאותו אדם שלא יספר על הסדר לאף אחד. בנוסף, מספר ימים אחרי הגיע בייסרון לביתו של אותו אדם והציג בפני אמו מצג שווא לפיו הוא עובד בנק ישראל ובמידה והיא תעביר כספים מחשבונה לחשבון בנה הוא יוכל להשיג רווח גבוה יותר, לאור האמור העבירה האם כחצי מיליון ₪. בתקופה שלאחר ביצעו האם ובנה רכישות בעבור בייסרון בסכום של כמיליון ₪.
בחלק מהמקרים שכנעו הנאשמים את האנשים להמליץ לחבריהם להצטרף לאותו מעגל על מנת שגם הם "ירוויחו"; במקרה אחר הבטיחו למשפחתו של אסיר שישב עם בייסרון ובז'נוב בכלא כי הם ידאגו לו לעו"ד ולשחרור מוקדם וזאת בתמורה לכך שיעברו להם כסף וירכשו עבורם מספר רכבים, בנוסף, שכנעו את בני משפחתו של האסיר כי בעבור תשלום לערבים עליהם למכור את דירתם ולהעביר את הכספים לרפאל ויעקובשוילי. במקביל ניסו הנאשמים לרכוש רכב נוסף ולמכור דירה נוספת שבבעלותם אך עסקת הדירה לא הסתיימה בשל גילוי המרמה; במקרה אחר פנו הנאשמים לאדם שהיה במעצר בית והבטיחו לסייע לו בתמורה לכך רכש אותו אדם בעבור הנאשמים רכב ורכוש וכן העביר להם כספים בסכום העולה על חצי מיליון ₪ ועוד.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד גלעד כי: "...המשיבים במשך תקופה ממושכת, רימו קורבנות שונים, בהם עולים חדשים, אנשים המתקשים לדבר בשפה העברית, ואף נכים נפשית. המשיבים "רוקנו" את המתלוננים לחלוטין, והשאירו אותם חסרי כל ממש, וניתן ללמוד מכך על חוסר מצפונם, שעה שמההקלטות עולה כי המתלוננים מתחננים אל המשיבים, שיביאו להם ולו תשלום פעוט לצורך אוכל או נסיעה באוטובוס, והמשיבים לא שועים לזעקותיהם, וממשיכים לרמות קורבן אחרי קורבן."
לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה; לבייסרון ולבזנוב יוחסו גם עבירות של זיוף מסמך שימוש במסמך מזויף, סחיטה באיומים, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות; לרפאל בדלוב יוחסו גם עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות.
בנוסף, לאור העובדה כי הנאשמים פעלו על מנת להסוות את הנהנים העיקריים מהרכישות ומהכספים שהועברו להם על ידי המרומים יוחסו לכלל הנאשמים עבירות של איסור הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור. כמו כן, לאור העובדה כי בייסרון ורפאל דרשו מאחד מהאסירים אותם רימו כי ישקר לעובדי הכלא כי הפסיד את הכסף בהימורים יוחסה לשניים גם עבירה של הדחה בחקירה.
התיק נחקר על ידי מחלק הונאה דרום של משטרת ישראל.
כנגד הנאשמים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין (16) מבאר שבע לאחר שדקר קטין אחר, שהסתכסך עם אחותו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד ליבי סיל עולה כי לפני כשבוע התפתחה מריבה בין הקטין (13) וחבריו לבין אחותו הקטינה של הנאשם. הנאשם, ששמע שאחותו מעורבת באירוע, הגיע לאזור שהוא מצויד בסכין ודקר את הקטין בגבו. כתוצאה מהדקירה, נפל הקטין ארצה, ובעודו שרוע על הרצפה, בעט בו הנאשם ונמלט מהמקום. בשל האירוע, אושפז הקטין בבית החולים מיום האירוע ועד למועד הגשת האישום טרם שוחרר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד סיל כי:" קיים חשש שהמשיב יסכן את בטחון האדם והציבור בשים לב לכך שהמשיב במעשיו, גילה אלימות שלוחת רסן, כלפי קטין מתחת לגיל 14, תוך שימוש בסכין, בשעות הערב במרכז מסחרי באזור בית מגורים".
לנאשם יוחסו עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הקטינים. כמו כן, מאחר והנאשם הינו קטין לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין (16) מבאר שבע לאחר שדקר קטין אחר, שהסתכסך עם אחותו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד ליבי סיל עולה כי לפני כשבוע התפתחה מריבה בין הקטין (13) וחבריו לבין אחותו הקטינה של הנאשם. הנאשם, ששמע שאחותו מעורבת באירוע, הגיע לאזור שהוא מצויד בסכין ודקר את הקטין בגבו. כתוצאה מהדקירה, נפל הקטין ארצה, ובעודו שרוע על הרצפה, בעט בו הנאשם ונמלט מהמקום. בשל האירוע, אושפז הקטין בבית החולים מיום האירוע ועד למועד הגשת האישום טרם שוחרר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד סיל כי:" קיים חשש שהמשיב יסכן את בטחון האדם והציבור בשים לב לכך שהמשיב במעשיו, גילה אלימות שלוחת רסן, כלפי קטין מתחת לגיל 14, תוך שימוש בסכין, בשעות הערב במרכז מסחרי באזור בית מגורים".
לנאשם יוחסו עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הקטינים. כמו כן, מאחר והנאשם הינו קטין לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינו.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איציק בוחניק (41) מאשדוד, עטייה אל- סאנע מתארבין, מוחמד אבו זעילה (32) מהרצליה וסעיד אבו קטן (31) מרהט זאת לאחר שסחטו באיומים את מעסיקו לשעבר של בוחניק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי בוחניק עבד אצל המתלונן ובשל חילוקי דעות בין השניים הופסקה עבודתו במהלך שנת 2021. לאחר סיום העסקתו התגלע בין השניים סכסוך בין היתר על רקע טענתו של בוחניק כי המתלונן חייב לו סכום כסף גדול. במהלך יוני 2023, פגש בוחניק את המתלונן ואיים עליו "שלא ידאג, וכי על זה שלא שילם כסף יגיע יומו". בסמוך לכך, בתיאום של חבר משותף נפגשו השניים בנוגע לסכסוך ביניהם. במהלך הפגישה בהתאם לבקשתו של בוחניק הגיע אל סאנע למפגש עם שלושה אנשים נוספים איימו על המתלונן ודרשו ממנו לשלם כ 500,000 ₪ על חשבון החוב. המתלונן שחשש מהנאשמים, הבטיח שישלם ברגע שיהיה לו את הכסף ועזב את המקום.
מספר ימים לאחר המפגש התקשר אל סאנע למתלונן ודרש ממנו להיפגש, תוך שהוא מאיים עליו ועל בני משפחתו וילדיו. כאשר הגיע המתלונן למקום המפגש המתינו לו שם בוחניק, אל סאנע ועוד ארבעה נוספים. אל סאנע הסביר למתלונן כי הוא רכש את חובו של בוחניק וכי המתלונן חייב לו חצי מיליון ₪ ואיים עליו שבמידה ולא ישלם הוא לא יעבוד יותר. בשל חששו ציין המתלונן בפני הנאשמים שכאשר יהיה לו את הכסף הוא יעביר להם, בתגובה צעק עליו אל -סאנע ודרש תשלום מיידי של 20,000 ₪ על עצם הגעתו למפגש. המתלונן, בשל חששו, הלך לבית הוריו, ונטל משם כסף ונתן לנאשמים. לאחר האירוע העביר בוחניק לאל סאנע צ'ק מבוטל של המתלונן. כמו כן התקשרו השניים אל המתלונן ודרשו את הכספים תוך שהם ממשיכים לאיים עליו בהמשך לשיחה זו, פנה המתלונן למשטרה.
כארבעה ימים לאחר אותה שיחת טלפונית, פנה אבו קטן למתלונן וטען שהוא בעל צ'יינג' וכי צ'ק מבוטל של המתלונן הגיע אליו. המתלונן הודיע לו כי השיק נגנב וכי יפנה למשטרה. במענה לשאלה מי גנב את הצ'ק הפנה המתלונן את אבו קטן לבוחניק. המתלונן שחשד כי מדובר באנשים הקשורים לסחיטה ולאיומים, פנה למשטרת ישראל ודיווח על הפניה אליו.
באותו יום, בשעות אחר הצהריים בהתאם לבקשת אבו קטן נפגש המתלונן עמו, עם אבו זעילה ועם אדם נוסף. אז התקשרו הנאשמים לבוחניק וקבעו איתו להיפגש. במהלך הפגישה אמר בוחניק לאבו קטן ואבו זעילה כי המתלונן חייב לו מיליון ₪. לאור האמור, פנו השניים למתלונן ציינו בפניו שהם בצד שלו ודרשו ממנו לשלם לבוחניק את הכסף בתגובה לכך מסר המתלונן לנאשמים כ 10,000 ₪. אז יצרו השניים קשר עם אל סאנע שטען כי המתלונן מזלזל בהם. סמוך לאחר מכן, התקשר אל סאנע למתלונן ואיים עליו כי יעשו לזה סוף היום, וכי סכום של 10,000 ₪ אינו מקובל עליו. לאור האמור העביר המתלונן לאבו קטן ואבו זעילה עוד 6,000 ₪ במזומן. אז נסע אבו קטן עם המתלונן, ניגש לרכב אחר שחנה באזור בו עצרו, לקח מאחד האנשים שם מה שנחזה להיות אקדח ודרך אותו. לאחר המשיכו לנקודת מפגש אחרת בה המתין גם אבו קטן. בהגיעם למקום דרשו מהמתלונן לרוקן את כיסיו, ולתת להם את מפתחות הרכב שלו. המתלונן שחשש מהם, נתן לאחר את המפתחות וכן סכום של 6000 ₪ שהיה ברשותו. סמוך לאחר מכן, הגיע לשם אל סאנע עם עוד ארבעה אנשים, והחל לתקוף את המתלונן באגרופים לפנים, וכן איים שיפגע בו, בכך שאמר לו שיהרוג אותו, וכל החברה שלו תהיה שלהם. בסמוך לכך הגיע גם בוחניק למקום עם ארבעה אנשים נוספים והחל אף הוא לתקוף את המתלונן.
המתלונן שהיה נסער, חש ברע, וביקש לנסוע לתחנת דלק, כדי שיוכל לשתות, והנאשמים נענו לבקשתו. במפגש בתחנת הדלק, בו נכחו כל הנאשמים, וכן אנשים נוספים רבים, דרשו הנאשמים מהמתלונן לשלם להם כסף, ואילו המתלונן סרב וטען כי אין לו חוב לשלם. אז אימו הנאשמים והאחרים על המתלונן ואף הכו אותו. בשלב מסוים הצליח המתלונן להימלט כאשר חלק מהנוכחים במקום רודפים אחריו עם בין היתר עם אלות בידיהם. שוטרים שהיו בסמוך הוזעקו לסייע למתלונן, רדפו אחרי הנאשמים והאחרים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי: "... מאחר שהמשיבים, בצוותא, פתחו במסכת איומים על המתלונן, שהלכה והתגברה ולולא מעורבות המשטרה, היתה התוצאה יכולה להיות חמורה פי כמה. אם ישוחררו המשיבים (ויש לזכור כי חלק מהמעורבים לא נעצרו עדיין) יש חשש ממשי להמשך הפגיעה במתלונן".
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, איומים, תקיפה בצוותא והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
התיק נחקר על ידי ימ"ר לכיש במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איציק בוחניק (41) מאשדוד, עטייה אל- סאנע מתארבין, מוחמד אבו זעילה (32) מהרצליה וסעיד אבו קטן (31) מרהט זאת לאחר שסחטו באיומים את מעסיקו לשעבר של בוחניק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי בוחניק עבד אצל המתלונן ובשל חילוקי דעות בין השניים הופסקה עבודתו במהלך שנת 2021. לאחר סיום העסקתו התגלע בין השניים סכסוך בין היתר על רקע טענתו של בוחניק כי המתלונן חייב לו סכום כסף גדול. במהלך יוני 2023, פגש בוחניק את המתלונן ואיים עליו "שלא ידאג, וכי על זה שלא שילם כסף יגיע יומו". בסמוך לכך, בתיאום של חבר משותף נפגשו השניים בנוגע לסכסוך ביניהם. במהלך הפגישה בהתאם לבקשתו של בוחניק הגיע אל סאנע למפגש עם שלושה אנשים נוספים איימו על המתלונן ודרשו ממנו לשלם כ 500,000 ₪ על חשבון החוב. המתלונן שחשש מהנאשמים, הבטיח שישלם ברגע שיהיה לו את הכסף ועזב את המקום.
מספר ימים לאחר המפגש התקשר אל סאנע למתלונן ודרש ממנו להיפגש, תוך שהוא מאיים עליו ועל בני משפחתו וילדיו. כאשר הגיע המתלונן למקום המפגש המתינו לו שם בוחניק, אל סאנע ועוד ארבעה נוספים. אל סאנע הסביר למתלונן כי הוא רכש את חובו של בוחניק וכי המתלונן חייב לו חצי מיליון ₪ ואיים עליו שבמידה ולא ישלם הוא לא יעבוד יותר. בשל חששו ציין המתלונן בפני הנאשמים שכאשר יהיה לו את הכסף הוא יעביר להם, בתגובה צעק עליו אל -סאנע ודרש תשלום מיידי של 20,000 ₪ על עצם הגעתו למפגש. המתלונן, בשל חששו, הלך לבית הוריו, ונטל משם כסף ונתן לנאשמים. לאחר האירוע העביר בוחניק לאל סאנע צ'ק מבוטל של המתלונן. כמו כן התקשרו השניים אל המתלונן ודרשו את הכספים תוך שהם ממשיכים לאיים עליו בהמשך לשיחה זו, פנה המתלונן למשטרה.
כארבעה ימים לאחר אותה שיחת טלפונית, פנה אבו קטן למתלונן וטען שהוא בעל צ'יינג' וכי צ'ק מבוטל של המתלונן הגיע אליו. המתלונן הודיע לו כי השיק נגנב וכי יפנה למשטרה. במענה לשאלה מי גנב את הצ'ק הפנה המתלונן את אבו קטן לבוחניק. המתלונן שחשד כי מדובר באנשים הקשורים לסחיטה ולאיומים, פנה למשטרת ישראל ודיווח על הפניה אליו.
באותו יום, בשעות אחר הצהריים בהתאם לבקשת אבו קטן נפגש המתלונן עמו, עם אבו זעילה ועם אדם נוסף. אז התקשרו הנאשמים לבוחניק וקבעו איתו להיפגש. במהלך הפגישה אמר בוחניק לאבו קטן ואבו זעילה כי המתלונן חייב לו מיליון ₪. לאור האמור, פנו השניים למתלונן ציינו בפניו שהם בצד שלו ודרשו ממנו לשלם לבוחניק את הכסף בתגובה לכך מסר המתלונן לנאשמים כ 10,000 ₪. אז יצרו השניים קשר עם אל סאנע שטען כי המתלונן מזלזל בהם. סמוך לאחר מכן, התקשר אל סאנע למתלונן ואיים עליו כי יעשו לזה סוף היום, וכי סכום של 10,000 ₪ אינו מקובל עליו. לאור האמור העביר המתלונן לאבו קטן ואבו זעילה עוד 6,000 ₪ במזומן. אז נסע אבו קטן עם המתלונן, ניגש לרכב אחר שחנה באזור בו עצרו, לקח מאחד האנשים שם מה שנחזה להיות אקדח ודרך אותו. לאחר המשיכו לנקודת מפגש אחרת בה המתין גם אבו קטן. בהגיעם למקום דרשו מהמתלונן לרוקן את כיסיו, ולתת להם את מפתחות הרכב שלו. המתלונן שחשש מהם, נתן לאחר את המפתחות וכן סכום של 6000 ₪ שהיה ברשותו. סמוך לאחר מכן, הגיע לשם אל סאנע עם עוד ארבעה אנשים, והחל לתקוף את המתלונן באגרופים לפנים, וכן איים שיפגע בו, בכך שאמר לו שיהרוג אותו, וכל החברה שלו תהיה שלהם. בסמוך לכך הגיע גם בוחניק למקום עם ארבעה אנשים נוספים והחל אף הוא לתקוף את המתלונן.
המתלונן שהיה נסער, חש ברע, וביקש לנסוע לתחנת דלק, כדי שיוכל לשתות, והנאשמים נענו לבקשתו. במפגש בתחנת הדלק, בו נכחו כל הנאשמים, וכן אנשים נוספים רבים, דרשו הנאשמים מהמתלונן לשלם להם כסף, ואילו המתלונן סרב וטען כי אין לו חוב לשלם. אז אימו הנאשמים והאחרים על המתלונן ואף הכו אותו. בשלב מסוים הצליח המתלונן להימלט כאשר חלק מהנוכחים במקום רודפים אחריו עם בין היתר עם אלות בידיהם. שוטרים שהיו בסמוך הוזעקו לסייע למתלונן, רדפו אחרי הנאשמים והאחרים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי: "... מאחר שהמשיבים, בצוותא, פתחו במסכת איומים על המתלונן, שהלכה והתגברה ולולא מעורבות המשטרה, היתה התוצאה יכולה להיות חמורה פי כמה. אם ישוחררו המשיבים (ויש לזכור כי חלק מהמעורבים לא נעצרו עדיין) יש חשש ממשי להמשך הפגיעה במתלונן".
לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, איומים, תקיפה בצוותא והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
התיק נחקר על ידי ימ"ר לכיש במשטרת ישראל.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שני כתבי אישום בגין עבירות נשק. כתב האישום הראשון הוגש כנגד נגד איסאק נגוסה (31) אשקלון ואדינו מלסה (34) משדרות, לאחר שנתפסו בשדרות עוטים בגדים שחורים וכפפות, שברכבם נשקים טעונים ומסיכות פנים. כתב האישום השני הוגש כנגד יאיר אלבז (22) מבאר שבע, לאחר שירה באזור מגורים בבאר שבע.
על פי כתב האישום הראשון, שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים, לפני כשבועיים, בשעות הלילה הגיעו הנאשמים עם רכבם לשדרות. במסגרת פעילות משטרתית, הגיעו אל רכבם שוטרים וביקשו מהם לפתוח את הרכב, השניים סרבו והשוטרים נאלצו לפרוץ את רכבם. לאחר שפרצו את הרכב מצאה המשטרה את נגוסה עם כפפות ובגדים שחורים ובמכנסיו מסיכת סקי ואת מלסה עם חליפת סערה וכפפות על ידיו. בנוסף, נמצאה ברכב מסיכת פנים נוספת וכן התגלו רובה M-16 טעון (כאשר הנצרה על בודד) עם מחסנית נוספת ואקדח חצי אוטומטי גם הוא טעון.
על פי כתב האישום השני שהגישה עו"ד רננה לוי לפני כחודש בסביבות השעה 18:00 הגיע אלבז עם נוסע נוסף לרחוב המשמש למגורים בבאר שבע. בסמוך להגעתם עצר מאחוריהם רכב מזדה ואחד משני הנוסעים בו יצא וירה לעבר אלבז והנוסע השני ופצע את הנוסע ברגלו. לאור האמור החלו השניים לברוח מהמקום שרכב המזדה נסע בעקבותיהם. בהמשך הרחוב הבחינו אלבז והנוסע הנוסף ברכב המזדה ואז אלבז כיוון אקדח שנשא על גופו וירה לעבר יושבי הרכב.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים התייחסה עו"ד לוי למסוכנותו הגבוהה של אלבז לשלום הציבור המתבטאת בכך שהוא ירה בצהרי היום, באמצע שכונת מגורים, ברחוב צר כשסביבו בתי מגורים ועוברי אורח.
לנגוסה ולמלסה יוחסו עבירות נשק (נשיאה והובלה), נסיבות מחשידות בכוונת פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לאחר שסירבו לצאת מרכבם והשתוללו בעת מעצרם. לאלבז יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות נשק (נשיאה והובלה נשק ותחמושת).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שני כתבי אישום בגין עבירות נשק. כתב האישום הראשון הוגש כנגד נגד איסאק נגוסה (31) אשקלון ואדינו מלסה (34) משדרות, לאחר שנתפסו בשדרות עוטים בגדים שחורים וכפפות, שברכבם נשקים טעונים ומסיכות פנים. כתב האישום השני הוגש כנגד יאיר אלבז (22) מבאר שבע, לאחר שירה באזור מגורים בבאר שבע.
על פי כתב האישום הראשון, שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים, לפני כשבועיים, בשעות הלילה הגיעו הנאשמים עם רכבם לשדרות. במסגרת פעילות משטרתית, הגיעו אל רכבם שוטרים וביקשו מהם לפתוח את הרכב, השניים סרבו והשוטרים נאלצו לפרוץ את רכבם. לאחר שפרצו את הרכב מצאה המשטרה את נגוסה עם כפפות ובגדים שחורים ובמכנסיו מסיכת סקי ואת מלסה עם חליפת סערה וכפפות על ידיו. בנוסף, נמצאה ברכב מסיכת פנים נוספת וכן התגלו רובה M-16 טעון (כאשר הנצרה על בודד) עם מחסנית נוספת ואקדח חצי אוטומטי גם הוא טעון.
על פי כתב האישום השני שהגישה עו"ד רננה לוי לפני כחודש בסביבות השעה 18:00 הגיע אלבז עם נוסע נוסף לרחוב המשמש למגורים בבאר שבע. בסמוך להגעתם עצר מאחוריהם רכב מזדה ואחד משני הנוסעים בו יצא וירה לעבר אלבז והנוסע השני ופצע את הנוסע ברגלו. לאור האמור החלו השניים לברוח מהמקום שרכב המזדה נסע בעקבותיהם. בהמשך הרחוב הבחינו אלבז והנוסע הנוסף ברכב המזדה ואז אלבז כיוון אקדח שנשא על גופו וירה לעבר יושבי הרכב.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים התייחסה עו"ד לוי למסוכנותו הגבוהה של אלבז לשלום הציבור המתבטאת בכך שהוא ירה בצהרי היום, באמצע שכונת מגורים, ברחוב צר כשסביבו בתי מגורים ועוברי אורח.
לנגוסה ולמלסה יוחסו עבירות נשק (נשיאה והובלה), נסיבות מחשידות בכוונת פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לאחר שסירבו לצאת מרכבם והשתוללו בעת מעצרם. לאלבז יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות נשק (נשיאה והובלה נשק ותחמושת).
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד הישאם בחירי (26) מרהט, לאחר שניסה לרצוח שניים מבני משפחתו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד רננה לוי עולה כי במסגרת שיחה בקבוצת ווטסאפ, איימו הישאם ואחיו על קרובי משפחתם ע.ב וי.ב תוך שאחד מהם מציין "שיקבל עליהם מאסר עולם" והשני "אני אעשה שכל השכונה תירה עלייך" ועוד. בתגובה ענה לו י.ב כי אם אחיו של הישאם יגיע הוא "יוריד אותו". חברים נוספים בקבוצה ניסו להרגיע את הצדדים ללא הצלחה.
בהמשך לאמור, ניגש ט.ב אחיהם של ע.ב וי.ב לביתו של הישאם וניסה לפייסו. במהלך השיחה, הישאם יצא אל הנוכחים כשהוא רעול פנים ומחזיק בידו נשק הדומה ל 16-M טעון, תוך שהוא מתקשר לי.ב ומבקש ממנו לצאת. לאחר השיחה החל הישאם יצא מביתו והחל לירות ברחוב הסמוך, בעוד ט.ב ובני משפחה נוספים מנסים להחזירו לבית. למשמע הירי הגיעו ע.ב וי.ב לאזור ביתו של הישאם, אז הבחין הישאם בי.ב קילל אותו, ירה בו וחזר אל ביתו. בהמשך לאמור, יצא הישאם שוב ובתגובה לכך שי.ב ידה אבנים לכיוון הבית ירה בו היאשם בבטנו. לאחר האירוע ניגש ט.ב להישאם והפציר בו שיירגע, בתגובה הרים הישאם את נשקו, כיוון אותו לכיוון ראשו של ט.ב, שעמד כמטר ממנו וירה בו בעודו אומר לו: "אתה אח שלהם". ט.ב הצליח להרים את ידו ולהתגונן ובכך מנע פגיעה בראשו.
השנים אושפזו ונאלצו לעבור מספר ניתוחים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד לוי: "מסוכנותו של המשיב לציבור הינה גבוהה ביותר, זאת במיוחד לאור ניסיונות של רבים מבני משפחתו ושל ט.ב להרגיעו ולעצור את הירי המתמשך מצידו, המשיב כבר הוכנס על ידי הסובבים לביתו ויצא שוב על מנת להמשיך ולירות. רק בנס לא נגרם מותו של ט.ב על ידי המשיב."
להישאם יוחסו עבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, ירי באזור מגורים, עבירות בנשק (הובלה ונשיאה) והשחה בחקירה, לאחר שבמהלך אשפוזו של ט.ב שוחח עמו בטלפון והפציר בו שכיוון שהם משפחה שלא יערב את המשטרה.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד הישאם בחירי (26) מרהט, לאחר שניסה לרצוח שניים מבני משפחתו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד רננה לוי עולה כי במסגרת שיחה בקבוצת ווטסאפ, איימו הישאם ואחיו על קרובי משפחתם ע.ב וי.ב תוך שאחד מהם מציין "שיקבל עליהם מאסר עולם" והשני "אני אעשה שכל השכונה תירה עלייך" ועוד. בתגובה ענה לו י.ב כי אם אחיו של הישאם יגיע הוא "יוריד אותו". חברים נוספים בקבוצה ניסו להרגיע את הצדדים ללא הצלחה.
בהמשך לאמור, ניגש ט.ב אחיהם של ע.ב וי.ב לביתו של הישאם וניסה לפייסו. במהלך השיחה, הישאם יצא אל הנוכחים כשהוא רעול פנים ומחזיק בידו נשק הדומה ל 16-M טעון, תוך שהוא מתקשר לי.ב ומבקש ממנו לצאת. לאחר השיחה החל הישאם יצא מביתו והחל לירות ברחוב הסמוך, בעוד ט.ב ובני משפחה נוספים מנסים להחזירו לבית. למשמע הירי הגיעו ע.ב וי.ב לאזור ביתו של הישאם, אז הבחין הישאם בי.ב קילל אותו, ירה בו וחזר אל ביתו. בהמשך לאמור, יצא הישאם שוב ובתגובה לכך שי.ב ידה אבנים לכיוון הבית ירה בו היאשם בבטנו. לאחר האירוע ניגש ט.ב להישאם והפציר בו שיירגע, בתגובה הרים הישאם את נשקו, כיוון אותו לכיוון ראשו של ט.ב, שעמד כמטר ממנו וירה בו בעודו אומר לו: "אתה אח שלהם". ט.ב הצליח להרים את ידו ולהתגונן ובכך מנע פגיעה בראשו.
השנים אושפזו ונאלצו לעבור מספר ניתוחים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד לוי: "מסוכנותו של המשיב לציבור הינה גבוהה ביותר, זאת במיוחד לאור ניסיונות של רבים מבני משפחתו ושל ט.ב להרגיעו ולעצור את הירי המתמשך מצידו, המשיב כבר הוכנס על ידי הסובבים לביתו ויצא שוב על מנת להמשיך ולירות. רק בנס לא נגרם מותו של ט.ב על ידי המשיב."
להישאם יוחסו עבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, ירי באזור מגורים, עבירות בנשק (הובלה ונשיאה) והשחה בחקירה, לאחר שבמהלך אשפוזו של ט.ב שוחח עמו בטלפון והפציר בו שכיוון שהם משפחה שלא יערב את המשטרה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד יונתן בר בן מוחה (57) מאשקלון, לאחר שרצח באמצעות חרב אדם עמו היה מסוכסך.
מכתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת עולה כי לפי כחודש בסמוך לשעה 18:00, שהה בן מוחה בסמיכות לחנות שבבעלותו באשדוד, אז הבחין במנוח, עמו יש לו סכסוך מוקדם. לאור אמור, חזר במהרה לחנותו הצטייד בחרב שאורכה כ 70 ס"מ ונעמד בפתח החנות. עם הגעת המנוח לאזור סימן לו בן מוחה להמשיך ולהתקדם לכיוונו, אז הסתער על המנוח והכה בו באמצעות החרב, בפלג גופו העליון, בצווארו ובראשו. כל העת, עדי ראייה ששהו במקום ביקשו ממנו לחדול ממעשיו, תוך שהם מתרים בו שמעשיו עלולים להביא למותו.
בשלב מסוים, חדל בן מוחה ממעשיו, ובעוד המנוח מדמם נשאר בן מוחה באזור צפה בו ויישר את החרב שהתעקמה כתוצאה מהדקירה. אז פגש במכרה אשר הגיעה בינתיים למקום, מסר לידיה את החרב, תוך שהוא אומר לה: "תיקחי את הדבר הזה מפה ותעיפי אותו, תחביאי אותו" בהתאם לבקשתו נטלה המכרה את החרב ורצה בבהילות אל דירתה, הנמצאת בסמיכות למקום והחביאה את החרב מתחת למיטתה. כמו כן צלצל בן מוחה לבעליה הקודמים של החנות וביקש ממנו למחוק את המצלמות במקום.
כתוצאה מהאירוע פונה המנוח לבית החולים שם נקבע מותו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גינת כי: "... המשיב רצח אותו בדם קר באמצעות חרב, בטבורה של העיר אשדוד באור יום לעיניי העוברים והשבים. המשיב בחר לשתוק בחקירותיו ולא סיפק כל הסבר למעשיו..."
לבן מוחה יוחסו עבירות של רצח בכוונה ושיבוש מהלכי משפט.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד יונתן בר בן מוחה (57) מאשקלון, לאחר שרצח באמצעות חרב אדם עמו היה מסוכסך.
מכתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת עולה כי לפי כחודש בסמוך לשעה 18:00, שהה בן מוחה בסמיכות לחנות שבבעלותו באשדוד, אז הבחין במנוח, עמו יש לו סכסוך מוקדם. לאור אמור, חזר במהרה לחנותו הצטייד בחרב שאורכה כ 70 ס"מ ונעמד בפתח החנות. עם הגעת המנוח לאזור סימן לו בן מוחה להמשיך ולהתקדם לכיוונו, אז הסתער על המנוח והכה בו באמצעות החרב, בפלג גופו העליון, בצווארו ובראשו. כל העת, עדי ראייה ששהו במקום ביקשו ממנו לחדול ממעשיו, תוך שהם מתרים בו שמעשיו עלולים להביא למותו.
בשלב מסוים, חדל בן מוחה ממעשיו, ובעוד המנוח מדמם נשאר בן מוחה באזור צפה בו ויישר את החרב שהתעקמה כתוצאה מהדקירה. אז פגש במכרה אשר הגיעה בינתיים למקום, מסר לידיה את החרב, תוך שהוא אומר לה: "תיקחי את הדבר הזה מפה ותעיפי אותו, תחביאי אותו" בהתאם לבקשתו נטלה המכרה את החרב ורצה בבהילות אל דירתה, הנמצאת בסמיכות למקום והחביאה את החרב מתחת למיטתה. כמו כן צלצל בן מוחה לבעליה הקודמים של החנות וביקש ממנו למחוק את המצלמות במקום.
כתוצאה מהאירוע פונה המנוח לבית החולים שם נקבע מותו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גינת כי: "... המשיב רצח אותו בדם קר באמצעות חרב, בטבורה של העיר אשדוד באור יום לעיניי העוברים והשבים. המשיב בחר לשתוק בחקירותיו ולא סיפק כל הסבר למעשיו..."
לבן מוחה יוחסו עבירות של רצח בכוונה ושיבוש מהלכי משפט.
דו"ח הממונה על העמדת המידע לציבור במשרד המשפטים לשנת 2022
שלום רב,
דו"ח הממונה על העמדת המידע לציבור במשרד המשפטים לשנת 2022 פורסם והוא עומד לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
הדו"ח מאפשר לציבור הרחב להכיר את תחומי הפעילות של המשרד על שלל יחידותיו, ומוצגים בו עיקרי הנתונים אודות עבודת המשרד במהלך שנה זו. כמו כן, הדו"ח מפרט אודות תחומי האחריות של כלל היחידות והאגפים השונים במשרד המשפטים, בהם מערך ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, הרשות להגנת הפרטיות, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, רשות התאגידים, הרשות לאיסור הלבנת הון, מחלקת חנינות ועשרות יחידות נוספות במשרד המשפטים.
במהלך שנת 2022 הוקמה חטיבה חדשה במשרד, החטיבה החברתית, שהוקמה במטרה לאפשר מענה להתמודדות עם משימות לאומיות שיש להן היבט משפטי-חברתי, וזאת במסגרת קידום אחד היעדים האסטרטגיים של המשרד – הרחבת העשייה החברתית-משפטית של משרד המשפטים כמשרד מטה המרכז ומקדם את מדיניות הממשלה.
החטיבה החברתית החדשה מאגדת תחתיה את פעילותן של שלוש יחידות תיאום במשרד: יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ובפוליגמיה, יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער ויחידת הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית. זאת, לצד קידום יעדים אסטרטגיים מרכזיים נוספים שהציב משרד המשפטים לשנים הקרובות בהם צמצום פער הנגישות למשפט בישראל, שיפור הסביבה העסקית וצמצום הנטל הרגולטורי וקידום הליך פלילי יעיל, אפקטיבי והוגן.
להלן מספר נתונים מרכזיים מדו"ח הממונה על העמדת המידע לציבור במשרד המשפטים לשנת 2022:
בשנת 2022 הוגשו למשרד המשפטים 713 בקשות לפי חוק חופש המידע, מתוכן נענו באותה שנה 601 בקשות והטיפול ביתר הבקשות המשיך בשנת 2023. בנוסף, במהלך שנת 2022 ניתן מענה לכ-100 בקשות שהטיפול בהן החל בשנה הקודמת
הזמן הממוצע לטיפול בבקשה עמד על כ-59 ימים, כאשר 42% מהבקשות טופלו בפחות מ-30 ימים
פילוח הבקשות לפי יחידות במשרד:
מספר בקשות חופש המידע הגבוה ביותר הוגש לפרקליטות (23% מהבקשות), ליועצת המשפטית לממשלה, משנים ליועצת ומערך יעוץ וחקיקה (20%), לרשות התאגידים (19%). יש לציין כי 22% מכלל הבקשות שהוגשו בשנת 2022 למשרד המשפטים טופלו באופן מידי על ידי היחידה להעמדת מידע לציבור, על פי ניסיונה ובקיאותה, ללא צורך בקבלת התייחסות מהיחידות המקצועיות.
פילוח הבקשות לפי אופן הטיפול:
- כל המידע המבוקש נמסר או המידע המבוקש נמסר באופן חלקי – 43% מהבקשות
- נדחתה הבקשה למסירת מידע – 32%
- הטיפול בבקשה לא הסתיים במהלך השנה – 15%
- הטיפול בבקשה הופסק מטמעים הנוגעים לפונה – 5%
- הטיפול בבקשה הופסק בשל אי תשלום אגרה – 3%
נתוני ההון האנושי במשרד המשפטים לשנת 2022, בחלוקה לפי יעד ממשלתי ושיעור בפועל: בשנת 2022 הועסקו במשרד המשפטים כ-4,970 עובדים, מהם 10.3% בשנה זו היו מהחברה הערבית (לעומת 10% שהוגדרו כיעד ממשלתי), 3.5-5% עובדים עם מוגבלות (היעד הממשלתי 5%), 2.1% עובדים יוצאי אתיופיה (היעד הממשלתי 1.7%), 9.03% מקליטות העובדים ב-2022 היו חרדים (היעד הממשלתי 7% מהקליטות) ואילו 58% מהסגל הבכיר במשרד המשפטים בשנה זו הן נשים (כשהיעד הממשלתי הוא 50%).
תחום השירות: אגף השירות במשרד המשפטים הוא אגף מנחה ומקצועי לנושא מתן השירות לציבור וצמצום הבירוקרטיה, ופועל לקידום סוגיית השירות בדגש על שיפור איכות השירות, הזמינות ונגישות לציבור בכלל היחידות של משרד המשפטים.
בשנים האחרונות, וביתר שאת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה במהלך 2020, הושם דגש על מהלכים לקידום דיגיטציה של השירותים הניתנים על ידי משרד המשפטים ויצירת חלופות למתן שירות פרונטלי, ולראייה מרבית השירותים בשנים 2021 ו-2022 ניתנו באופן מקוון, כפי שניתן להיווכח מהמספרים: מ-630 אלף קבלות קהל בשנת 2018, לכ-71 אלף קבלות קהל בשלל יחידות המשרד בשנת 2022. בנוסף, במהלך שנה זו התקבלו 1.1 מיליון שיחות נכנסות (מתוכן כ-950 אלף שיחות נענו).
למידע נוסף ניתן לעיין בדו"ח המלא באתר משרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/Departments/General/freedom_of_information_supervisor1
שלום רב,
דו"ח הממונה על העמדת המידע לציבור במשרד המשפטים לשנת 2022 פורסם והוא עומד לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
הדו"ח מאפשר לציבור הרחב להכיר את תחומי הפעילות של המשרד על שלל יחידותיו, ומוצגים בו עיקרי הנתונים אודות עבודת המשרד במהלך שנה זו. כמו כן, הדו"ח מפרט אודות תחומי האחריות של כלל היחידות והאגפים השונים במשרד המשפטים, בהם מערך ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, הרשות להגנת הפרטיות, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, רשות התאגידים, הרשות לאיסור הלבנת הון, מחלקת חנינות ועשרות יחידות נוספות במשרד המשפטים.
במהלך שנת 2022 הוקמה חטיבה חדשה במשרד, החטיבה החברתית, שהוקמה במטרה לאפשר מענה להתמודדות עם משימות לאומיות שיש להן היבט משפטי-חברתי, וזאת במסגרת קידום אחד היעדים האסטרטגיים של המשרד – הרחבת העשייה החברתית-משפטית של משרד המשפטים כמשרד מטה המרכז ומקדם את מדיניות הממשלה.
החטיבה החברתית החדשה מאגדת תחתיה את פעילותן של שלוש יחידות תיאום במשרד: יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ובפוליגמיה, יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער ויחידת הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית. זאת, לצד קידום יעדים אסטרטגיים מרכזיים נוספים שהציב משרד המשפטים לשנים הקרובות בהם צמצום פער הנגישות למשפט בישראל, שיפור הסביבה העסקית וצמצום הנטל הרגולטורי וקידום הליך פלילי יעיל, אפקטיבי והוגן.
להלן מספר נתונים מרכזיים מדו"ח הממונה על העמדת המידע לציבור במשרד המשפטים לשנת 2022:
בשנת 2022 הוגשו למשרד המשפטים 713 בקשות לפי חוק חופש המידע, מתוכן נענו באותה שנה 601 בקשות והטיפול ביתר הבקשות המשיך בשנת 2023. בנוסף, במהלך שנת 2022 ניתן מענה לכ-100 בקשות שהטיפול בהן החל בשנה הקודמת
הזמן הממוצע לטיפול בבקשה עמד על כ-59 ימים, כאשר 42% מהבקשות טופלו בפחות מ-30 ימים
פילוח הבקשות לפי יחידות במשרד:
מספר בקשות חופש המידע הגבוה ביותר הוגש לפרקליטות (23% מהבקשות), ליועצת המשפטית לממשלה, משנים ליועצת ומערך יעוץ וחקיקה (20%), לרשות התאגידים (19%). יש לציין כי 22% מכלל הבקשות שהוגשו בשנת 2022 למשרד המשפטים טופלו באופן מידי על ידי היחידה להעמדת מידע לציבור, על פי ניסיונה ובקיאותה, ללא צורך בקבלת התייחסות מהיחידות המקצועיות.
פילוח הבקשות לפי אופן הטיפול:
- כל המידע המבוקש נמסר או המידע המבוקש נמסר באופן חלקי – 43% מהבקשות
- נדחתה הבקשה למסירת מידע – 32%
- הטיפול בבקשה לא הסתיים במהלך השנה – 15%
- הטיפול בבקשה הופסק מטמעים הנוגעים לפונה – 5%
- הטיפול בבקשה הופסק בשל אי תשלום אגרה – 3%
נתוני ההון האנושי במשרד המשפטים לשנת 2022, בחלוקה לפי יעד ממשלתי ושיעור בפועל: בשנת 2022 הועסקו במשרד המשפטים כ-4,970 עובדים, מהם 10.3% בשנה זו היו מהחברה הערבית (לעומת 10% שהוגדרו כיעד ממשלתי), 3.5-5% עובדים עם מוגבלות (היעד הממשלתי 5%), 2.1% עובדים יוצאי אתיופיה (היעד הממשלתי 1.7%), 9.03% מקליטות העובדים ב-2022 היו חרדים (היעד הממשלתי 7% מהקליטות) ואילו 58% מהסגל הבכיר במשרד המשפטים בשנה זו הן נשים (כשהיעד הממשלתי הוא 50%).
תחום השירות: אגף השירות במשרד המשפטים הוא אגף מנחה ומקצועי לנושא מתן השירות לציבור וצמצום הבירוקרטיה, ופועל לקידום סוגיית השירות בדגש על שיפור איכות השירות, הזמינות ונגישות לציבור בכלל היחידות של משרד המשפטים.
בשנים האחרונות, וביתר שאת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה במהלך 2020, הושם דגש על מהלכים לקידום דיגיטציה של השירותים הניתנים על ידי משרד המשפטים ויצירת חלופות למתן שירות פרונטלי, ולראייה מרבית השירותים בשנים 2021 ו-2022 ניתנו באופן מקוון, כפי שניתן להיווכח מהמספרים: מ-630 אלף קבלות קהל בשנת 2018, לכ-71 אלף קבלות קהל בשלל יחידות המשרד בשנת 2022. בנוסף, במהלך שנה זו התקבלו 1.1 מיליון שיחות נכנסות (מתוכן כ-950 אלף שיחות נענו).
למידע נוסף ניתן לעיין בדו"ח המלא באתר משרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/Departments/General/freedom_of_information_supervisor1
הודעה משותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ומשטרת ישראל:
דו"ח הוועדה לבחינת 'צווארי בקבוק' בהליך הפלילי
בפרויקט משותף להנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים ומשטרת ישראל, נערך לראשונה מחקר מקיף על ההליך הפלילי בישראל, אשר בחן כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות ואיתר ומיפה צווארי בקבוק משמעותיים. בימים אלו מתפרסם דו"ח הביניים של ועדת ההיגוי שעסקה בנושא, ובו ממצאי המחקר והמלצות הוועדה לתוכנית מקיפה לטיפול בנושא.
בשנים האחרונות ישנן יוזמות שונות לקידום הליך פלילי יעיל ואפקטיבי, תוך שמירה על זכויות המעורבים בו. זאת על רקע העלייה במורכבות ובגודלם של התיקים הפליליים, באופן שעשוי לפגוע באפקטיביות ולגרום לעינוי דין. במסגרת זו מקודמת דיגיטציה מלאה של ההליך הפלילי בישראל, מבוצעים מהלכים להפחתת רצידיביזם והגברת שיקום ועוד.
כחלק מקידום נושא זה, הוחלט על פרויקט שמטרתו לזהות "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי והוקמה ועדת היגוי בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל בה חברים נציגי הגופים המרכזיים השותפים להליך: משרד המשפטים – פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, אגף ייעוץ וחקיקה, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה ומשטרת ישראל – חטיבת התביעות. ועדת ההיגוי פועלת בשיתוף פעולה בין הגורמים לשם קיצור וייעול ההליך הפלילי, תוך שמירה על זכויות נאשמים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו אשר מכנס לראשונה את ראשי הגופים השותפים להליך הפלילי, במטרה לזהות את "צווארי הבקבוק" בו ולמצוא פתרון משותף לבעיית הימשכות ההליך הפלילי בישראל.
בשלב הראשון של עבודתה, ביקשה הוועדה לזהות את הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי, זאת תוך התבססות על נתונים מלאים לגבי ההליך הפלילי, במטרה לקדם פתרונות מותאמים. חברת "שלדור" שגויסה לטובת הנושא ערכה מחקר בהיקף שטרם נעשה כמותו על ההליך הפלילי, אשר כלל הצלבת נתונים מהגופים השונים בנוגע לכ-70 אלף תיקים פליליים, למעלה מ-100 ראיונות עומק עם גורמי מפתח ושחקנים שונים בהליך הפלילי וקידוד ידני של למעלה מ-600 תיקים. המחקר בחן את הימשכות ההליך הפלילי ופרש בפני ועדת ההיגוי תשתית נתונים רחבה על בסיסה ניתן יהיה לגבש תכנית לייעול ולטיוב ההליך הפלילי. דו"ח הביניים של הועדה המתפרסם בימים אלה מפרט את תוצאות המחקר ואת המלצות הוועדה לשלב זה.
על בסיס המחקר, הצביעה הוועדה על קיומם של 11 צווארי בקבוק משמעותיים בהליך הפלילי, בהם עיכובים הנובעים מאי-התייצבות נאשמים, משך הזמן שאורך להעברת חומרי חקירה, פערי הזמן הגדולים בין דיונים ומשך הזמן הממושך עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.
בין הממצאים המרכזיים שעלו במסגרת המחקר:
ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם (ראו טבלה)
בנוסף, נמצא כי רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות.
כך למשל, נמצא כי השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך כ-11 חודשים בממוצע. עוד נמצא כי במחצית מהתיקים המוגשים לבית המשפט השלום חל עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, אותו ניתן למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר, באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים.
ממצא נוסף מצביע על פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום. כך גם נמצא כי משך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. זאת בין היתר נוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום.
עוד נמצא כי תיקים בהם מתנהל הליך הוכחות מלא נמשכים זמן רב אף יותר, ואורכים כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום).
בעקבות ממצאי המחקר מגבשת הוועדה תוכנית מקיפה לטיפול בנושא. במסגרת זו החליטה הוועדה להקים צוותי עבודה ממוקדים בנושאים הבאים
• צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה.
• צוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד – צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים).
• צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים.
•צוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.
דו"ח הוועדה לבחינת 'צווארי בקבוק' בהליך הפלילי
בפרויקט משותף להנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים ומשטרת ישראל, נערך לראשונה מחקר מקיף על ההליך הפלילי בישראל, אשר בחן כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות ואיתר ומיפה צווארי בקבוק משמעותיים. בימים אלו מתפרסם דו"ח הביניים של ועדת ההיגוי שעסקה בנושא, ובו ממצאי המחקר והמלצות הוועדה לתוכנית מקיפה לטיפול בנושא.
בשנים האחרונות ישנן יוזמות שונות לקידום הליך פלילי יעיל ואפקטיבי, תוך שמירה על זכויות המעורבים בו. זאת על רקע העלייה במורכבות ובגודלם של התיקים הפליליים, באופן שעשוי לפגוע באפקטיביות ולגרום לעינוי דין. במסגרת זו מקודמת דיגיטציה מלאה של ההליך הפלילי בישראל, מבוצעים מהלכים להפחתת רצידיביזם והגברת שיקום ועוד.
כחלק מקידום נושא זה, הוחלט על פרויקט שמטרתו לזהות "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי והוקמה ועדת היגוי בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל בה חברים נציגי הגופים המרכזיים השותפים להליך: משרד המשפטים – פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, אגף ייעוץ וחקיקה, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה ומשטרת ישראל – חטיבת התביעות. ועדת ההיגוי פועלת בשיתוף פעולה בין הגורמים לשם קיצור וייעול ההליך הפלילי, תוך שמירה על זכויות נאשמים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו אשר מכנס לראשונה את ראשי הגופים השותפים להליך הפלילי, במטרה לזהות את "צווארי הבקבוק" בו ולמצוא פתרון משותף לבעיית הימשכות ההליך הפלילי בישראל.
בשלב הראשון של עבודתה, ביקשה הוועדה לזהות את הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי, זאת תוך התבססות על נתונים מלאים לגבי ההליך הפלילי, במטרה לקדם פתרונות מותאמים. חברת "שלדור" שגויסה לטובת הנושא ערכה מחקר בהיקף שטרם נעשה כמותו על ההליך הפלילי, אשר כלל הצלבת נתונים מהגופים השונים בנוגע לכ-70 אלף תיקים פליליים, למעלה מ-100 ראיונות עומק עם גורמי מפתח ושחקנים שונים בהליך הפלילי וקידוד ידני של למעלה מ-600 תיקים. המחקר בחן את הימשכות ההליך הפלילי ופרש בפני ועדת ההיגוי תשתית נתונים רחבה על בסיסה ניתן יהיה לגבש תכנית לייעול ולטיוב ההליך הפלילי. דו"ח הביניים של הועדה המתפרסם בימים אלה מפרט את תוצאות המחקר ואת המלצות הוועדה לשלב זה.
על בסיס המחקר, הצביעה הוועדה על קיומם של 11 צווארי בקבוק משמעותיים בהליך הפלילי, בהם עיכובים הנובעים מאי-התייצבות נאשמים, משך הזמן שאורך להעברת חומרי חקירה, פערי הזמן הגדולים בין דיונים ומשך הזמן הממושך עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.
בין הממצאים המרכזיים שעלו במסגרת המחקר:
ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם (ראו טבלה)
בנוסף, נמצא כי רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות.
כך למשל, נמצא כי השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך כ-11 חודשים בממוצע. עוד נמצא כי במחצית מהתיקים המוגשים לבית המשפט השלום חל עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, אותו ניתן למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר, באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים.
ממצא נוסף מצביע על פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום. כך גם נמצא כי משך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. זאת בין היתר נוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום.
עוד נמצא כי תיקים בהם מתנהל הליך הוכחות מלא נמשכים זמן רב אף יותר, ואורכים כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום).
בעקבות ממצאי המחקר מגבשת הוועדה תוכנית מקיפה לטיפול בנושא. במסגרת זו החליטה הוועדה להקים צוותי עבודה ממוקדים בנושאים הבאים
• צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה.
• צוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד – צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים).
• צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים.
•צוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.
בנוסף, החליטה הוועדה על עריכת מחקר המשך שישמש לבדיקה מעמיקה וטיפול בצווארי בקבוק נוספים שזוהו המאריכים את ההליך שלא לצורך. הוסכם בין חברי הוועדה כי כל גוף יפעל בהתאם לתוכנית לקידום הנושאים שתחת אחריותו וכי הועדה תמשיך ללוות גם את ביצוע והתקדמות התכנית שתגובש.
מצ"ב הדו"ח המלא, לעיונכם.
מצ"ב הדו"ח המלא, לעיונכם.
דוח_הוועדה_לבחינת_צווארי_בקבוק_בהליך_הפלילי.pdf
929 KB
דוח הוועדה לבחינת צווארי בקבוק בהליך הפלילי.pdf
מבצע פיקוח מיוחד ברשות התאגידים: רשמת העמותות פנתה אל אגודות עותמאניות בדרישה להגיש דיווחים שנתיים באופן מקוון
רשות התאגידים פתחה במבצע פיקוח מיוחד על אגודות עותמאניות אשר לא הגישו דיווחים כנדרש על פי חוק.
כיום, רשומות במרשם האגודות העותמאניות 3,597 אגודות, חלקן פעילות וחלקן הפסיקו את פעילותן. רשות התאגידים שלחה עתה כ- 1,600 מכתבים הדורשים מהאגודות לדווח לפי דרישות הדין.
בכלל זה, נשלחו פניות לאגודות עותמאניות דוגמת ארגון המורים, הסתדרות המהנדסים, התאחדות המלונות, אגודת עובדי התעשייה האווירית, התאחדות הסוחרים ועוד אגודות רבות אחרות.
עם כניסתה לתוקף של תקנה 5 לתקנות החוק העותומני על האגודות (דיווח ושקיפות) תשפ"א-2021, החל משנת 2023 חלה חובה על כל אגודה עות'מאנית להגיש דיווח על פעילותה בשנה החולפת ועל התנהלותה הכספית.
לצד הפיקוח על קידום מטרות האגודות העותמאניות, הגשת הדיווחים מאפשרת לאגודות, בין היתר, לקבל אישור ניהול תקין המקנה להן אפשרות ליהנות מתמיכות והטבות ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, לרבות קבלת פטור מלא או חלקי מארנונה וכן הקצאת קרקע ללא תמורה או בתמורה מופחתת, בהתאם לכללי הרשות המקומית.
רשות התאגידים תפתח בהליכי פיקוח פרטניים כלפי אגודות עותמאניות שלא תגשנה דיווחים, ובכלל זה מחיקתן.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות: "הגשת דיווחים שנתיים על ידי אגודות עותמאניות היא חובה מהותית, שעמידה בה משרתת את האינטרס הציבורי בפיקוח אפקטיבי על קידום מטרותיהן, בדומה לארגונים אחרים ללא כוונת רווח. כחלק מהתפיסה השירותית של רשות התאגידים, נערכת פניה ישירה לאגודות העותמאניות שטרם דיווחו, על מנת לאכוף את הוראות הדין, תוך שמאפשרים לאגודות להגיש דיווח מקוון נגיש ונוח".
רשות התאגידים פתחה במבצע פיקוח מיוחד על אגודות עותמאניות אשר לא הגישו דיווחים כנדרש על פי חוק.
כיום, רשומות במרשם האגודות העותמאניות 3,597 אגודות, חלקן פעילות וחלקן הפסיקו את פעילותן. רשות התאגידים שלחה עתה כ- 1,600 מכתבים הדורשים מהאגודות לדווח לפי דרישות הדין.
בכלל זה, נשלחו פניות לאגודות עותמאניות דוגמת ארגון המורים, הסתדרות המהנדסים, התאחדות המלונות, אגודת עובדי התעשייה האווירית, התאחדות הסוחרים ועוד אגודות רבות אחרות.
עם כניסתה לתוקף של תקנה 5 לתקנות החוק העותומני על האגודות (דיווח ושקיפות) תשפ"א-2021, החל משנת 2023 חלה חובה על כל אגודה עות'מאנית להגיש דיווח על פעילותה בשנה החולפת ועל התנהלותה הכספית.
לצד הפיקוח על קידום מטרות האגודות העותמאניות, הגשת הדיווחים מאפשרת לאגודות, בין היתר, לקבל אישור ניהול תקין המקנה להן אפשרות ליהנות מתמיכות והטבות ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, לרבות קבלת פטור מלא או חלקי מארנונה וכן הקצאת קרקע ללא תמורה או בתמורה מופחתת, בהתאם לכללי הרשות המקומית.
רשות התאגידים תפתח בהליכי פיקוח פרטניים כלפי אגודות עותמאניות שלא תגשנה דיווחים, ובכלל זה מחיקתן.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות: "הגשת דיווחים שנתיים על ידי אגודות עותמאניות היא חובה מהותית, שעמידה בה משרתת את האינטרס הציבורי בפיקוח אפקטיבי על קידום מטרותיהן, בדומה לארגונים אחרים ללא כוונת רווח. כחלק מהתפיסה השירותית של רשות התאגידים, נערכת פניה ישירה לאגודות העותמאניות שטרם דיווחו, על מנת לאכוף את הוראות הדין, תוך שמאפשרים לאגודות להגיש דיווח מקוון נגיש ונוח".