הודעה מטעם הפרקליטות:

בתום חקירת יחידת מג"ן בימ"ר דרום והשב"כ, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד נסים סוארכה (24) ו-וואל אל התרסה (24) ממסעודין אל עזאזמה, וג'ומעה עזאזמה (22) מביר הדאג', בגין מעורבותם בגניבת כלי נשק ותחמושת משטחי אימונים ומרכבים צבאיים.

מכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי הנאשמים נכנסו לשטחים צבאיים וגנבו כלי נשק מסוג M-16 ומקלעים מסוג מא"ג – בעלי כוח אש משמעותי. באחד המקרים הגיעו סוארכה ואל התרסה רכובים על טרקטורון למטווחים, גנבו שני כלי נשק מאזור בו ישן חייל, ואחד מהם נמכר תמורת 80,000 ש"ח. במקרה אחר, עקבו סוארכה ועזאזמה אחר שיירת רכבים צבאיים, פרצו לתומ"ת וגנבו ממנו שלושה כלי נשק אישיים ותחמושת. בהזדמנויות נוספות חדר סוארכה לשטחי אימונים, פירק מקלעים וגנב כלי נשק מרכבים צבאיים. אחד המקלעים נמכר תמורת 140,000 ש"ח.

עוד עולה כי כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בעת ששני חיילי מילואים הובילו משאית הנושאת תחמושת אשר יועדה לכוחות הלוחמים ברצועת עזה, נסעו עזאזמה וסוארכה ביחד עם אדם נוסף, בצמוד למשאית. במהלך הנסיעה טיפס עזאזמה, השליך כ 37 ארגזי תחמושת (כ 35,000 כדורים ) לכביש, והשלושה אספו ממנה 20 ארגזים והובילו אותם לביר הדאג', את יתר התחמושת נאספה על ידי עוברי אורח והמשטרה.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשו במקביל ציין עו"ד בר – יוסף כי הנאשמים, כל אחד על פי חלקו, נכנסו לשטחים צבאיים, וגנבו כלי נשק צבאיים – רובי סהר מסוג M-16 ומקלעים מסוג מא"ג – כלי נשק התקפיים בעלי כוח אש עצום. סוארכה אמנם הסגיר חלק מכלי הנשק, אך כלי נשק רבים אחרים טרם אותרו עד לרגעים אלה. כידוע, נשק בלתי חוקי עלול להגיע לידיהם של גורמים פליליים וארגוני פשיעה, וכפי שראינו לא אחת לאחרונה – אף לידי מבקשי רעתה של מדינת ישראל. עוד צוין כי מעשיהם של הנאשמים נעשו בתעוזה שלא ניתן להפריז בחומרתה.

*לסוארכה* יוחסו עבירות של כניסה למקום צבאי; גניבה בנסיבות מיוחדות (גניבת נשק); עבירות בנשק – נשיאה והובלה, החזקה, סחר ועסקה אחרת; ירי מנשק חם; פגיעה ברכוש; ועבירות סמים, לאחר שגידל וסחר בקנאביס. *לעזאזמה* יוחסו עבירות של גניבה בנסיבות מיוחדות (גניבת נשק); עבירות בנשק (נשיאה והובלה); ופגיעה ברכוש. *לאל התרסה* יוחסו עבירות של כניסה למקום צבאי; גניבה בנסיבות מיוחדות (גניבת נשק); ועבירות בנשק (נשיאה והובלה).

התיק נחקר על ידי השב"כ ויחידת מג"ן בימ"ר דרום.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד באשר מוסא (22) מדיר אל אסד לאחר שביצע משימות בעבור סוכן חוץ איראני.

מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה דרימר - יאיר מפרקליטות מחוז דרום עולה כי במועד שאינו ידוע הצטרף מוסא לקבוצה לחיפוש עבודה באפליקציית טלגרם. בתאריך במהלך חודש מרץ השנה החל מוסא לקבל מספר הודעות פרטיות מסוכן חוץ שהזדהה בשם יורי שבהן נכתב "אם מישהו רוצה לעבוד עם הכנסה חודשית של 24,000 ₪ שלח הודעה... אנחנו קבוצה של קפיטליסטים שמאלנים המתנגדים לנתניהו". מספר ימים לאחר ענה מוסא "סבבה...איך נתקדם?".

החל מחודש מרץ של שנת 2025 ועד למעצרו במהלך חודש מאי היה מוסא בקשר עם סוכן חוץ וביצע עבורו משימות שונות בין היתר, תלייה של שלט עם הכיתוב ״ביבי דיקטטור״ במקום ציבורי, איתור והעברה של קבוצת באפליקציית טלגרם המונה אלפי משתתפים לידי סוכן החוץ ועוד. באחד המקרים הורה סוכן החוץ למוסא להכין דוקרנים ולפזרם על גבי כבישים במטרה לנקב צמיגים של מכוניות נוסעות, לאור האמור מספר ימים לאחר בשעות הלילה המאוחרות פיזר על כביש הסמוך למעונות הסטודנטים את הדוקרנים באופן המסכן את הנוסעים. לאחר שמספר רכבים עברו במקום אסף את הדוקרנים שמצא ועזב את המקום. מוסא תיעד את משימותיו והעביר את התיעוד לידי סוכן החוץ. בעבור מרבית המשימות קביל מוסא מסוכן החוץ תמורה במטבעות וירטואליים.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד דרימר – יאיר כי קיים מוסא ביצע עבירות שיש בהן כדי לסכן את ביטחון הציבור והמדינה בשל בצע כסף. וכי מוסא ביצע עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן. בעודו מודע לכך שהגורם עמו היה בקשר הוא סוכן חוץ גורם אשר עוין את מדינת ישראל.

למוסא יוחסו עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.

התיק נחקר על ידי ימ"ר צפון במשטרת ישראל והשב"כ.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רפאל מקס (69) מבאר שבע, בגין גרימת מותו של אדם אחר תוך כדי עבודתו במפעל בנאות חובב, בנסיבות של המתה בקלות דעת.

מכתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום עולה כי מקס שימש כאיש אחזקה ומלגזן במפעל. לפני מספר שבועות הוא ועמיתו המלגזן נדרשו להעמיס צינורות ברזל במשקל 250 ק"ג על גבי משאית שנהג בה המנוח (69). במהלך העמסה שהה המנוח, כשהוא לבוש אפוד זוהר, בשטח ההעמסה – בניגוד לנהלי הבטיחות המחייבים שהייה בתא הנהג או בפינת העישון. למרות שמקס היה מודע לנוכחות המנוח ולסכנה שבכך, המשיך בעבודת ההעמסה תוך סיכון ממשי. באחת הפעמים, לאחר שסייע לעמיתו, הבחין כי המנוח עומד ליד המשאית, אך המשיך בנהיגה. בעת שצינור היה מושחל על מזלג המלגזה, נסע קדימה, סובב את ההגה, וגרם לכך שהצינור פגע בעוצמה בפלג גופו העליון ובראשו של המנוח. מיד לאחר הפגיעה עצר מקס את המלגזה, נסע מעט לאחור וניגש אל המנוח.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד סיגל "קיים חשש שהמשיב יסכן את בטחון האדם והציבור. מסוכנותו של המשיב נובעת ממעשיו, כאשר למרות שראה את המנוח לאורך כל מסלול הנסיעה של המלגזה והפנייתה שמאלה, וידע כי הוראות הבטיחות של המפעל אוסרות על המשך עבודה של המלגזה עת עובד נמצא באזור העבודה ושטח העמסת הצינורות, הכיר את המאפיינים של הצינורות הכבדים שהעמיס על המלגזה שלו, הוא נהג במלגזה והפנה אותה שמלאה לעבר מיקומו של המנוח, אף כי ידע כי כתוצאה מכך הוא עלול לגרום למותו."

למקס יוחסה עבירה של המתה בקלות דעת.

מצ"ב כתב האישום ובקשה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב אישום נגד הנאשם דניס ליאחוב, בן 30 מראשון לציון המואשם בביצוע עבירות נגד ביטחון המדינה של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב.

על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אסף חרלופסקי מפרקליטות מחוז מרכז, הנאשם קיים מגע עם סוכן איראני שיצר עמו קשר בטלגרם ובמסגרת הקשר, ביצע לבקשת הסוכן ובהנחייתו משימות שונות בתמורה לתשלום שקיבל באמצעות הארנק הדיגיטלי. חלק מהפעולות ביצע הנאשם עבור הסוכן כאשר הנאשם התגורר בלטביה.

בין היתר, נדרש הנאשם על ידי הסוכן האיראני להגיע לפתח תקווה, לתעד בווידיאו רחוב ובנייני המגורים, להעביר את התיעוד לסוכן ולשתף עימו מיקום באמצעות הטלגרם. הנאשם תיעד רחוב ובניינים שגויים מהכתובת אליה הפנה הסוכן, שיתף עם האויב מיקום באמצעות הטלגרם וקיבל בתמורה כסף לארנק הדיגיטלי. כמו כן, הנחה הסוכן את הנאשם להגיע לסוכנות רכבים בנתניה ולברר אודות מחירם של שבעה רכבים שונים תוך שהוא מתעד את הביקור בסוכנות בווידיאו. הנאשם והסוכן סיכמו על התשלום, הסוכן העביר לו את הכסף לארנק הדיגיטלי, אך הנאשם לא ביצע את המשימה.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות, כי מסוכנתו של הנאשם לא באה בחלל ריק, אלא בשעה שמדינת ישראל מתמודדת במלחמה כבדת דמים וכבדת ימים וביתר שאת נוכח שינוי
העתים במהלכו היו ערי ישראל, תחת הפגזה משמעותית וקטלנית של טילים ששוגרו מאיראן.

מצ"ב כתב האישום ובקשת המעצר.

בכבוד רב ובתקווה לימים טובים ושקטים יותר.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום נגד רועי שבתי (29) מחולון, לאחר שביצע מעשה מגונה במכרה שלו ופצע אותה בסכין כנקמה לסירובה לקיים עמו מגע מיני, ונגד חברו אור בוחניק (29) שניסה להניע את המתלוננת מלהגיש תלונה כנגד שבתי.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד דיה בן אסא זיגלמן מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), לפני כחודש הגיעו הנאשמים והמתלוננת יחד עם אחותה לדירה במסגרת מפגש חברתי. במהלך הערב ביקש שבתי מהמתלוננת להתלוות אליו לאחד החדרים בדירה על מנת להראות לה משהו והמתלוננת נעתרה לבקשתו. כאשר נכנסו השניים לחדר ניסה הנאשם להפשיטה אך המתלוננת סירבה. לאור האמור, שלף סכין יפנית ופצע אותה באצבעה. לאחר מכן, ובמטרה לנקום על סירובה, דקר אותה בישבנה תוך שהצהיר כי מטרתו לפגוע בה באופן שימנע ממנה לקיים מגע מיני בעתיד.

לאחר האירוע, ניסה הנאשם אור בוחניק למנוע את הגשת התלונה נגד שבתי, ואמר למתלוננת ואחותה: "אל תסבכו אותו, אני מבקש מכם, אני מכיר את הבן אדם". גם חבר נוסף של שבתי ניסה לשכנע את השתיים למסור גרסה כוזבת. במקביל, פעל שבתי עצמו לשיבוש מהלכי המשפט ונמלט מהמשטרה.

כתב האישום מייחס לרועי שבתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, מעשה מגונה תוך גרימת חבלה גופנית ושיבוש מהלכי משפט. לאור בוחניק מיוחסת עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה הפרקליטות כי מדובר בעבירת אלימות חמורה, שבוצעה באכזריות ותוך שימוש בנשק קר, כלפי אישה שכל חטאה היה בכך שסירבה לניסיונו של הנאשם לגעת בגופה.

מצ"ב כתב האישום ובקשת המעצר.

לתשומת לבכם – חל איסור על פרסום כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמד אלמעאבדה (20) מערערה ומוחמד קבועה (18) מכסיפה, לאחר שבעקבות הזדהות עם ערכי ארגון הטרור דאע"ש קשרו קשר לבצע פעילות טרור נגד אזרחים וחיילי צה"ל.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מוחמד סולימאן מפרקליטות מחוז דרום, אלמעאבדה גילה עניין רב בפעילות דאע"ש ונהג לגלוש באתרים ייעודיים של הארגון. בשנת 2023, במהלך מפגש בין השניים, שיתפו זה את זה בתמיכתם באידיאולוגיית דאע"ש ובפעולותיו. בהמשך החל אלמעאבדה לשלוח לקבועה תכנים הקשורים לארגון. על רקע אירועים שדווחו מרצועת עזה, בהם נפגעו אזרחים, החליט אלמעאבדה לפעול באופן שיבטא את תמיכתו בדאע"ש. לפני כחודש, שיגר הודעה לקבועה באמצעות ווטסאפ, בה הציע לבצע פיגוע לקראת חג הקורבן. קבועה השיב בחיוב והביע נכונות להשתתף בתכנון.

אלמעאבדה נעצר ימים ספורים לאחר מכן.

לשניים יוחסה עבירה של קשירת קשר לפשע – מעשה טרור.

הודעה לעיתונות מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים:

החל ממחר, ה- 2  ביולי 2025 :  כניסה עם כלב סיוע למקום ציבורי תתאפשר רק עם תעודה רשמית

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מזכירה כי החל ממחר, 2.7.25, כניסה למקומות ציבוריים של אדם עם מוגבלות, המסתייע בכלב סיוע, תתאפשר רק אם הכלב מסומן כחוק והאדם נושא תעודה רשמית. תעודות אלה מונפקות במרכז הכשרה מוכר על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי.

כפי שהנציבות פרסמה לפני כחודש, על מנת לאפשר לציבור להיערך מבעוד מועד, מהלך זה נועד להסדיר את תחום כלבי הסיוע בישראל, בהתאם לתיקון מספר 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כיום פועלים בישראל 13 מרכזי הכשרה מוכרים באופן מלא וצפויים להתווסף מרכזים נוספים בעתיד.

החל ממחר, 2.7.25:

* אדם עם מוגבלות המלווה בכלב סיוע, הנושא תעודה רשמית,  יוכל לממש את ההגנות והזכויות שבחוק.
* כלב סיוע שלא עבר בהצלחה מבחן כשירות במרחב הציבורי במרכז מוכר - לא יוכר לצורך מימוש זכויות.

אנשים עם מוגבלות שמסתייעים כיום בכלב סיוע, שאולף על ידי מאלף פרטי או גוף שאינו מוכר, נדרשים לפנות לאחד ממרכזי ההכשרה המוכרים לצורך מעבר מבחן כשירות וקבלת תעודה רשמית.

פרטים חשובים נוספים:
* כלבי סיוע יסומנו באפודה כחולה; כלבים בתהליך הכשרה - באפודה שחורה.
* מאמנים ואומנים רשאים להיכנס עם כלב בתהליך הכשרה, בכפוף להצגת תעודה מטעם מרכז ההכשרה המעידה על תפקידם.
* על פי הוראות משרד הרווחה והביטחון החברתי, כל כלב סיוע יידרש לעבור אחת לשנה מבחן כשירות במרכז מוכר.
* עסקים וגופים ציבוריים מחוייבים לעדכן נהלים ולוודא מניעת אפליה כלפי אדם עם מוגבלות המלווה בכלב סיוע.

רשימת מרכזי ההכשרה ודוגמה לתעודה זמינות באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ובאתר משרד הרווחה והביטחון החברתי.

מהנציבות נמסר: "תיקון החוק מהווה בשורה משמעותית שמאזנת בין מימוש זכויות לאנשים עם מוגבלות לבין הצורך בהסדרה מקצועית והתנהלות בטוחה במרחב הציבורי. אנו קוראים למי שמסתייעים בכלב סיוע להסדיר את זכאותם בהתאם לחוק, על מנת להבטיח רצף בזכויותיהם."

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פועלת משנת 2000, מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל.

בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות – כ-18% מהאוכלוסייה. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נוספו כ-100,000 אנשים עם מוגבלות.

לבירור זכויות של אנשים עם מוגבלות ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון 6763* או בכתובת הדוא”ל: pniotnez@justice.gov.il

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי מרכז גזר 21 שנות מאסר ופיצוי בגובה 150,000 ש"ח על דאוד עביט, שהורשע בניסיון לרצח בנסיבות של מעשה טרור, לאחר שדרס צעיר במטרה להרוג יהודי.

במהלך חודש מרץ 2025, ובמסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, הורשע עביט בעבירות של ניסיון לרצח בנסיבות מעשה טרור, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בנסיבות מעשה טרור, כניסה לישראל וישיבה בה שלא כחוק, וכן נהיגה ללא רישיון.

על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, עביט, תושב הרשות הפלסטינית הנשוי לישראלית תושבת קלנסווה, הסתנן לישראל בספטמבר 2023 דרך פרצה בגדר הביטחון באזור כפר שוויכה. לאחר מכן הגיע לקלנסווה, וממנה יצא עם אשתו ובתם הפעוטה לנסיעה ברחבי הארץ. במהלך הנסיעה גמלה בליבו של עביט ההחלטה לבצע פיגוע נגד יהודי, במטרה למות "מות קדושים – שהיד".

בהמשך היום, בסמוך לתחנה המרכזית בנתניה, הוריד עביט את אשתו ובתו מהרכב, ויצא לבדו מהמקום. בדרכו מזרחה שתה אלכוהול והאזין לשירים לאומניים המהללים פעולות טרור ומעשי הקרבה. בסמוך לכפר יונה, הבחין עביט בצעיר בן 24 שרכב על קורקינט חשמלי בשולי הדרך. מתוך הנחה שמדובר בישראלי יהודי, הסיט את רכבו לעברו ודרס אותו בעוצמה רבה. מיד לאחר מכן שב לנתיב הנסיעה, נמלט מהזירה, ולאחר מספר קילומטרים נטש את הרכב ונמלט רגלית לכיוון טול כרם.

במהלך הטיעונים לעונש, הדגיש עו"ד רועי רייס כי מדובר בעבירה על רקע אידיאולוגי, דתי וגזעני מובהק, שבוצעה במטרה להרוג יהודי באשר הוא יהודי, כדי לזכות בתואר "שהיד". הוא ציין את האכזריות המיוחדת שבה ניכרת הדריסה, ואת העובדה שהקורבן היה חסר כל הגנה. כן צוין כי מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, גוברת ההכרה בצורך בענישה חמורה לשם הרתעה אפקטיבית.

בגזר הדין נכתב: "במקרה דנן, עשה הנאשם את רכבו לנשק כשנגח באמצעותו בקורקינט עליו רכב הנפגע – שהוא חשוף כמעט לחלוטין ונעדר הגנה, כאשר משקלו ומהירותו של הרכב עולים פי כמה על אלו של הקורקינט". עוד נקבע כי: "מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה גבוהה, והפגיעה מקבלת משנה חומרה בשל המניע האידיאולוגי והניסיון לפגוע בקדושת חייו של הנפגע ובתחושת הביטחון של הציבור כולו".

ביחס לעילת המעשים קבע בית המשפט, "אידיאולוגיה של שנאה רצחנית וחסרת אבחנה – מלמדת על מסוכנות חמורה ומושרשת. גם – אם סייע האלכוהול לנאשם בהחלשת עכבות, לא האלכוהול הוא שתקע לראשו ולנפשו את הרעיון לבצע את הפשע המחריד ואת הצדקותיו הדתיות והלאומניות. ... איננו רואים בכך הצדקה להקלה ממשית בעונשו בוודאי שאין כל בסיס לטענה מרחיקת- לכת לפיה ללא השפעת אלכוהול, לא היה הנאשם מבצע את המעשה הנורא..."

עוד ציין ביהמ"ש: "המעשה בוצע עוד טרם ה 7.10.23, הו הותוו מחדש קווי האיום על מדינת ישראל ותושביה, באופן שהוביל להחמרה מוצדקת בעונשים המוטלים בגין כל מעשה – עבירה שיש עמו פגיעה בריבונות המדינה ובשלום תושביה, החל מכניסה לישראל שלא כדין ועד לרצח בנסיבות של מעשה טרור..."

בהתאם לכך, גזרו שופטי בית המשפט המחוזי מרכז – חגי טרסי, עידו דרויאן–גמליאל ואילה אורן – עונש של 21 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וכן פיצוי בגובה 150,000 ש"ח לטובת הקורבן.

הודעה לתקשורת מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים:

קנס בסך עשרות אלפי שקלים הוטל על עיריית קריית אתא בעקבות הפרת חובות הנגישות בבית ספר בעיר.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הטילה עיצום כספי בסך של מעל 40 אלף שקלים על עיריית קריית אתא, בעקבות הפרת חובות הנגישות בבית ספר 'גורדון' בעיר. העיצום הוטל לאחר פיקוחים שבוצעו ובמהלכם נמצא כי המבנה אינו עומד בדרישות הנגישות שבחוק.

חובת הנגישות בבית הספר 'גורדון' בקריית אתא חלה על הרשות המקומית משנת 2017. למרות התרעות חוזרות ונשנות, צווים מנהליים והוראות מפורשות מטעם הנציבות בנושא, הרשות לא הסדירה את חובות הנגישות הנדרשות בבית הספר; לא הוקם פיר מעלית בבית הספר ולא בוצעו ההתאמות הנדרשות. הנציבות מדגישה כי הפרה של חובות הנגישות בבית ספר, פוגעת בזכותם של תלמידים עם מוגבלות לחינוך שוויוני ומכיל, ואף עלולה להרתיע ילדים עם מוגבלות מלהירשם למוסד הלימודים.

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נמסר: "הפרות החוק והתקנות המחייבות מוסדות חינוך בנגישות מהוות פגיעה ישירה בזכויות הבסיסיות של תלמידים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. הנציבות תמשיך לפעול בנחישות לאכיפת חובות הנגישות במוסדות החינוך ובמרחב הציבורי כולו. למיטב ידיעתנו, עד למועד פרסום ההודעה עיריית קריית אתא טרם הסדירה את חובות הנגישות החלות בבית הספר, ככל שהרשות לא תעמוד בחובות הנדרשות בהוראות הדין, הנציבות תבצע אכיפה חוזרת ותנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה על פי חוק".

*נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל:* ״נגישות אינה מותרות, אלא זכות חוקית של כל אדם וחובה בסיסית של כל רשות ציבורית כלפי תושביה. הנציבות לא תקבל עיכובים או תירוצים בנושא זה, ותמשיך לאכוף את החוק במסגרת סמכויותיה".

כזכור, בשנים האחרונות הטילה הנציבות עיצומים כספיים על רשויות מקומיות נוספות בעקבות הפרות של חובות הנגישות במוסדות חינוך, בהם עיריית אשדוד, עיריית באר יעקב ועיריית ערד. פעולות האכיפה נועדו להבטיח כי מוסדות החינוך ברחבי הארץ יהיו נגישים לכלל התלמידים, ללא יוצא מן הכלל.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל. בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-18% מהאוכלוסייה. מתוכם, כ-100,000 נוספו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מרק מורגיין פינסקי (33) מחמרה, שביצע משימות בעבור סוכני חוץ איראנים בעבור תשלום.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נטלי בן שושן מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש יוני פנה סוכן חוץ בשם "אלכס" לנאשם דרך קבוצת היכרות בטלגרם. הסוכן הציע לו תשלום יומי של 2,000 ש"ח בעבור ביצוע משימות שונות. הנאשם השיב בחיוב, ואף כשעלה חשד שמדובר בגורם איראני, השיב כי "הדבר לא רלוונטי ואינו רוצה לדעת". בהמשך ביקש הסוכן מהנאשם לשלוח תצלום תעודת זהות וסרטוני אימות. בעבור כך, העביר לו הסוכן כספים.

באחד הימים קיבל הנאשם מהסוכן הודעה על משימה מיידית בדרום הארץ: לשנע רימון מנקודת הטמנה אל יעד אחר. הנאשם יצא למקום, אך לא מצא את הרימון, ובעבור ניסיונו הועבר לו סכום של מאות דולרים. כמו כן קיבל מהסוכן כספים לרכישת ציוד תקשורת. באחת הפעמים פנה הנאשם מיוזמתו אל הסוכן ושאל האם ישנן משימות נוספות לביצוע. הסוכן הציע לו לנהל חוליית פעילים, אך הוא סירב.

בהמשך נוצר קשר עם סוכן נוסף בשם "עלי", שהציג עצמו כממונה של אלכס והבהיר כי מכאן ואילך הקשר יתנהל מולו בלבד. במסגרת הקשר עם עלי, הוצע לנאשם לבצע משימה "חשובה" הכוללת שימוש בנשק, ואשר מחייבת אימון ומפגש פנים אל פנים. המשימה לא יצאה אל הפועל. בנוסף, בירר הסוכן האם הנאשם מחזיק בקשרים שיאפשרו הברחת נשק או בני אדם מיהודה ושומרון לישראל – ואף הציע עבור כך תשלום של כ-2,000 ש"ח. הנאשם לא שלל את האפשרות, ואף פנה למוכר פוטנציאלי של אקדח בטלגרם כדי לקבל פרטים – אם כי גם משימות אלו לא בוצעו לבסוף.

ביום חמישי ה 12.6.25 בשעות אחר הצהריים שלח הנאשם לסוכן החוץ עלי, צילום מסך של הודעה אותה קיבל בקבוצת ווטסאפ בה היה חבר ובה הנחייה להיערך לקראת מערכה אשר עתידה להיפתח בין ישראל לאיראן בסוף השבוע הקרוב והתעניין אם שמע על כך דבר. בסמוך לפתיחת מבצע "עם כלביא", שלח הנאשם הודעת תמיכה לסוכן עלי, ובה הביע צער על הנעשה לו ולעמו. בהמשך התבקש לרכוש רימון תמורת 2,000 ש"ח – אך לא ביצע את המשימה. עוד התבקש להצית שלוש מכוניות תמורת 4,500 ש"ח, אך גם משימה זו לא יצאה לפועל.

במספר מקרים התבקש לצלם נזקים מטילים ששוגרו מאיראן, בעבור תשלום של 100 ש"ח לכל סרטון. הוא שלח תמונה מתוכנית חדשות וכתב כי "עוד לא יודעים איפה נפל בדיוק, נראה כמו תל אביב". בהמשך, לאחר שהתבקש שלא לצאת לצלם בשל מעצרם של ארבעה אזרחים, שלח סרטונים ותמונות שצולמו לכאורה על ידי מכרים. הסוכן דרש "סרטונים אמיתיים". באזעקה אחרת צילם הנאשם סרטונים מקוריים של יירוטים ופגיעות, ובעבורם קיבל סכום של כ-120 דולר.

מורגיין פינסקי קיים ביודעין מגע עם בני אדם אשר קיים יסוד סביר לחשוד כי עסקו או נשלחו לעסוק מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם באיסוף ידיעות או מעשים העלולים לפגוע בביטחון המדינה, וזאת מבלי שהיה לו הסבר לכך, וכן מסר ביודעין ידיעות לאויב, העלולות להיות לתועלת האויב וזאת בעבור תשלום במטבעות וירטואליים.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה על ידי עו"ד בן שושן צוין כי, "המשיב ביצע עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן. המשיב היה מודע לכך שסוכני החוץ עמם קיים מגע הנם גורמים העוינים את מדינת ישראל, ואף על פי כן המשיך ושיתף עמם פעולה, אך על רקע בצע כסף. מעשי המשיב הופסקו הודות לפעולות כוחות הבטחון, שהובילו למעצרו של זה."

למורגיין פינסקי יוחסו עבירות של מגע עם סוכן חוץ ו־מסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לתועלתו. והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית מאחר שבחיפוש בביתו נתפס כ 800 גרם של סמים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע השבוע את בילאל נסאסרה, שהודה בעבירות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, פעולה בנשק למטרות טרור (ייצור), וניסיון לעשיית פעולה ברכוש למטרות טרור. בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים עתרו להטיל עליו עונש של 11.5 שנות מאסר בפועל וקנס. גזר הדין יינתן במועד אחר.

נסאסרה הורשע במסגרת פרשה רחבה שבמרכזה ניסיון להקים ארגון שמטרתו ביצוע פיגועים נגד חיילים ואזרחים ישראלים. באפריל 2024 הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד עשרה נאשמים בפרשה. על פי כתב האישום, נסאסרה ואכרם עמאר הגו את הרעיון להקים את הארגון, גייסו פעילים נוספים והובילו את היוזמה. מרבית הנאשמים שותפו ברמות שונות, כאשר חלקם נחשפו לרעיון בעקבות מפגש אקראי עם אחד משני הנאשמים המרכזיים.

נסאסרה וחברי הארגון תכננו מתווי פיגועי טרור שונים, ובהם פיגוע משולב בקריית ארבע, במסגרתו תכננו לפרוס רשת מטעני חבלה ברחבי העיר ולבצע פיגוע ירי. במסגרת זו, תכננו השניים לרצוח גם את השר איתמר בן-גביר, המתגורר בעיר, באמצעות ירי טיל RPG שניסו להשיג. כמו כן, במהלך יום העצמאות תכננו הנאשמים לבצע פיגועים בחיפה, בשדה התעופה "בן גוריון" ובקריית הממשלה בירושלים.

שמונה מהנאשמים המעורבים היו שוליים, לא נקטו פעולות ממשיות להוצאת המיזם לפועל, והיוזמה נותרה בשלב הרעיון בלבד. לאחר הליך גישור מורכב בפני נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, הסכימו הצדדים על עונשים המגלמים את חלקו היחסי של כל נאשם. במאי 2025 הורשע אכרם עמאר, שהוגדר כנאשם המרכזי בפרשה, בקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, פעולה בנשק למטרת טרור (ייצור) וניסיון לעשיית פעולה ברכוש למטרות טרור, ונגזרו עליו 10 שנות מאסר בפועל. על שמונת המעורבים השוליים בפרשה נגזרו עונשי מאסר הנעים בין 28 חודשים ל-5.5 שנים, כל אחד בהתאם לחלקו.

את התיק ניהלו עו"ד מסעד מסעד ועו"ד חופית קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אבראהים אלצאנע (50) מתראבין א-צאנע ועאדל אבו חאמד (40) מרהט, לאחר שסחטו באיומים עובדים בכירים בחברת "סודה סטרים" ובתאגיד המים "נווה מדבר".

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, בשנים האחרונות התרחשו אירועי פגיעה ואיומים חוזרים ונשנים כלפי גורמים בכירים באזור התעשייה "עידן הנגב" ובמפעל סודה סטרים הפועל בתחומו. מהאישום עולה כי הנאשמים קשרו קשר פלילי לאיים על עובדים במטרה להניעם להפסיק לשכור מבנים שבבעלות גורמים שונים, בהם גם ראש עיריית רהט לשעבר.

במסגרת הקשר, שלחו הנאשמים הודעות טקסט למנהלים בסודה סטרים, בהן איימו כי אם לא יפסיקו לשכור את המבנים – יישרפו המחסן והמפעל, ואף איימו להגיע לבתיהם. כמו כן איימו על מנכ"ל אזור התעשייה עידן הנגב. באירוע נוסף, התקשר אבו חאמד, בנוכחות אחר, לנהג משאית שביצע עבודות עבור עידן הנגב ואיים כי אם לא ימסור לו 50,000 ש"ח – ישרפו את משאיותיו.

בנוסף, איימו הנאשמים על עובדים בתאגיד המים "נווה מדבר", המספק שירותים ליישובי הדרום, בדרישה להסיר עיקולים שהוטלו על אלצאנע ובנו. בשיחות איימו בפגיעה בגוף וברכוש – ובמקרה אחד הזהירו עובד כי אם ימשיך בעבודתו לפני הסרת העיקולים, ישרפו את רכבו. הנאשמים גם איימו על קבלן העובד עם התאגיד כי ישרפו את ציודו אם לא יעביר לידיהם את הפרויקט. באחת השיחות דרש אבו חאמד מהקבלן תשלום של 100,000 ש"ח, בטענה כי אחיו שעבד אצל הקבלן נעצר ואין לו כסף.

במקרה נוסף, בסוף חודש מאי, הגיע אלצאנע יחד עם שניים נוספים לשטח צבאי סמוך לקיבוץ בארי בניסיון לגנוב טרקטור צה"לי. במהלך ניסיון הגניבה הבחינו בהם בלשי משטרה, והשלושה נמלטו מהמקום. במהלך המרדף נפצעו שוטרים שניסו לעצור אותם.

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד בר יוסף: "...המשיבים פעלו באופן שיטתי, כוחני, עברייני ומתוחכם – תוך שימוש במספרי טלפון וכרטיסי סים שונים – ואיימו על נושאי משרה בגופם וברכושם, כדי לגרום להם להפסיק לשכור מבנים או להסיר עיקולים שהוטלו עקב אי תשלום חשבונות מים."

לשני הנאשמים מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים. לאלצאנע יוחסו גם עבירות של ניסיון גניבה, חבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד הנאשם צחי זינגר, בן 28 מרמת גן, שתקף באמצעות כלבו מסוג רועה בלגי מטיילים בפארק הירקון וגרם לפציעתם הקשה.

מכתב האישום שהוגש על ידי עורכת הדין יובל רז מפרקליטות מחוז ת"א עולה, כי הנאשם בהפרש של מספר ימים בודדים, תקף באור יום מתלוננים בפארק הירקון בתל אביב על רקע שהעירו לו על נסיעתו הפרועה באיזור, כשברכבו כלב ללא רצועה וללא מחסום.

באירוע הראשון, ירד הנאשם מהרכב עם אלה ביד, תקף באמצעותה את המתלונן, ריסס בפניו גז פלפל ולאחר מכן הורה לכלב לתקוף אותו באומרו: "תאכל אותו" והכלב נשך את המתלונן ברגל. עובר אורח שניסה לסייע, הותקף אף הוא על ידי הנאשם והכלב. הנאשם הורה לכלב לתקוף גם אותו, ריסס גז פלפל בעיניו וחבט בו באמצעות האלה, והכלב נשך אותו פעמיים.

באירוע אחר שאירע בנסיבות דומות מספר ימים לאחר מכן, הנאשם איים על מתלונן נוסף באמצעות גז פלפל וכן איים שישלח עליו את כלבו לאחר שהעיר לו על כך שנהג בפראות, כל זאת כאשר אחותו של אותו מתלונן ובתה בת ה-6 במקום, בוכות ומבקשות ממנו שיחדל. הנאשם לא שעה לתחנוניהן והורה לכלב לתקוף אותו במילים "תפוס אותו" ואיים עליו ועל אחותו באמצעות אלה וחפץ חד. הכלב נשך את המתלונן ופצע אותו.

כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו פציעות קשות למתלוננים ואחד מהם אושפז בבית החולים למשך למעלה מחודש.
כתב האישום מייחס לנאשם שני אישומים בגין ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ועוד

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על המשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן המתלוננים הותקפו באכזריות באור יום במקום ציבורי וללא כל סיבה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט לתעבורה בבאר שבע גזר עונש של 32 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה למשך 18 שנים ופיצויים על אליהו שריקי, נהג מיניבוס שפגע וגרם למותו של רוכב האופנוע ירון הנובר ז"ל.

על פי כתב האישום, נהג שריקי מיניבוס ובו 13 נוסעים, ובמהלך נסיעה בכביש חד-נתיבי יצא לעקיפה מסוכנת של שיירה ארוכה שכללה שתי משאיות ואוטובוס. במהלך העקיפה, פגע ברוכב האופנוע שנסע מולו, גרם למותו במקום, ולפציעות קשות באחד מנוסעי המיניבוס וחבלות נוספות לשאר הנוסעים.

לאחר שמיעת ראיות, הרשיע השופט אלון אופיר את שריקי בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה של ממש.

במסגרת הטיעונים לעונש, הדגיש עו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום את קביעת ביהמ"ש כי לא מדובר ברשלנות רגעית, אלא ברשלנות מתמשכת וחמורה, לאור האורך החריג של שיירת הרכבים ותנאי הדרך המסוכנים. בנוסף ציין שמדובר "באחד המקרים הקשים ביותר שאפשר לדמיין" מבחינת רמת הרשלנות של הנהג.

בגזר הדין קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות, קבע כי מדובר ברשלנות גבוהה וקיצונית, וכי פעולותיו של הנאשם נעשו "ללא כל הצדקה ובקלות דעת". ביחס למנוח ציין בית המשפט שמדינת ישראל איבדה אדם כה נדיר ביכולות ובתרומה שלו לכלל.

לאור האמור גזר השופט אופיר על הנאשם כאמור 32 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למשפחת המנוח בסך של 30 אלף ₪, ושלילת רשיון נהיגה למשך 18 שנה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את חנן רבין, בהתאם להודאתו, בעבירות של קבלת דבר במרמה, עיסוק ברעלים ללא היתר, עבירות מכס ומרמה כלפי רשויות המס, וגזר עליו 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ש"ח.

כתב האישום המקורי הוגש במהלך 2005 על ידי עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה. בסמוך לאחר מכן יצא רבין את הארץ והוכרז עבריין נמלט. לאור האמור הותלה כתב האישום. בשנת 2007 נעצר רבין בבריטניה, אך לאחר ששוחרר בערובה נמלט לסרי לנקה, שם שהה במשך כ-20 שנה. בדצמבר 2024 שב לישראל ונעצר עם נחיתתו בנתב"ג.

על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, בין השנים 2003–2004 רכש רבין חומרים מסוכנים, חילק אותם למנות והציעם למכירה — בין היתר גם ללקוחות בחו"ל. לשם כך, עשה שימוש בשמות חברות בדויות או שאינן בשליטתו, ומסר הצהרות כוזבות לגבי תוכן החבילה ועלותה.

רבין לא נרשם כעוסק, לא ניהל ספרים כנדרש ולא הפיק חשבוניות, ובכך נמנע מדיווח על הכנסותיו, שהסתכמו בתקופה הרלוונטית בכ-2.5 מיליון ש"ח. בנוסף, בשנת 2001 הגיש בקשה לפשיטת רגל וטען כי חובותיו עומדים על כ-1.2 מיליון ש"ח. בשנת 2005 אושר לו הסדר נושים, מבלי שחשף את פעילותו העסקית והכנסותיו.

לאור האמור שופטת בית המשפט המחוזי בת"א דנה אמיר הרשיעה את רבין, בעבירות של הגשת רשימון כוזב (פקודת המכס), השמטת הכנסה מדו"ח בכוונה להתחמק ממס, הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים בכוונה להתחמק ממס, שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, עיסוק ברעלים ללא היתר וקבלת דבר במרמה של הסדר הנושים.

במסגרת הטיעונים לעונש צוין כי ההסדר גובש בהתחשב בפרק הזמן הארוך שחלף מאז ביצוע העבירות (כתב האישום הוגש כבר בשנת 2005, אך רבין שהה בחו"ל במשך שנים), במצבו הכלכלי והבריאותי המורכב של הנאשם, וכן בחרטתו הכנה.

השופטת אמיר אימצה את הסדר הטיעון במלואו וגזרה על רבין 33 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בגובה 25,000 ₪.

הודעה מטעם האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים

כ- 250 נכסי מקרקעין וכ- 50 מיליון ₪ אותרו והושבו לבעלי הזכויות שלהם במהלך שנת 2024, עלייה ניכרת בהפקדות צוואות וייפוי כוח מתמשכים וקיצור זמני טיפול בבקשות משפחות חללי המלחמה מ-44 ימים ל-18 ימים בלבד

האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים מפרסם היום, יום ראשון 20 ביולי 2025, את דוח סיכום הפעילות שלו ובו סקירה רחבה ונתונים על פעילותו בשנת 2024.

במהלך מלחמת חרבות ברזל פעל האפוטרופוס הכללי למתן מענה מהיר ואישי, על מנת להפחית בירוקרטיה מהמשפחות השכולות. משפחות חללי מלחמת חרבות ברזל קיבלו ליווי מותאם לצרכיהן, תוך יצירת פתרונות משפטיים מותאמים לסיטואציות מורכבות, לרבות קידום חקיקת בזק לתיקון חוק הירושה. זמן הטיפול בבקשות של משפחות חללי המלחמה קוצר מ-44 ימים ל-18 ימים בלבד. על מהלכים חדשניים אלו, זכה רשם הירושה במקום הראשון בפרס החדשנות הממשלתית בשעת חירום של נציבות שירות המדינה. בנוסף, האפוטרופוס הכללי המשיך לטפל לאורך שנת 2024 בנכסי החטופים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ככל שנתבקש לכך על ידי משפחות החטופים. האפוטרופוס הכללי הגיש בקשות לבית משפט והוציא צווי ניהול זמניים לטובת בני המשפחה או לטובת האפוטרופוס הכללי, והכל במטרה להקל על המשפחות בטיפול ושמירה על הרכוש עד לשובם בשלום של החטופים.

במסגרת פועלו של האפוטרופוס הכללי בתחום הנכסים העזובים, סך הרכוש שהושב לציבור במהלך שנת 2024 עומד על 247 נכסי מקרקעין ו-49.5 מיליון ₪ לפי החלוקה הבאה: רכוש החשוד כעזוב שאותר על ידי האפוטרופוס- הושבו לציבור 118 נכסי מקרקעין ו-18.7 מיליון ₪; נכסים מנוהלים- האפוטרופוס הכללי מנהל 849 דירות ובתי עסק ו-2,024 מגרשים. במהלך 2024 הושבו לזכאים 105 נכסי מקרקעין שנוהלו על ידי האפוטרופוס הכללי ו-20 מיליון ₪. נספי שואה- שוחררו 24 נכסי מקרקעין וכן 3.3 ₪ ליורשים של נספי שואה.

בתחום הפיקוח על אפוטרופוסים, על פי הנתונים ישנם כ-50,000 אנשים באפוטרופסות. במהלך שנת 2024 קודמה רפורמה משמעותית, שעתידה להיכנס לתוקף באוגוסט 2025. על פי החקיקה החדשה, בקשות לאישור פעולות ברכוש של אפוטרופסים, ממונים מכוח ייפוי כוח מתמשך והורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, במקום בהליך משפטי בפני בית המשפט, כפי שהיה נהוג עד כה. התיקון עתיד להקל על אפוטרופסים, ממונים מכוח ייפוי כוח מתמשך ואלמנים המטפלים בילדיהם הקטינים, תוך קיצור זמני הטיפול בבקשות אלו והפחתת הנטל הבירוקרטי. שינוי זה גם צפוי להפחית את העומס המוטל על בתי המשפט.

בשנת 2024 תמך האפוטרופוס הכללי באנשים חסרי אמצעים שנמצאים באפוטרופסות מקצועית. סך התמיכות הכספיות עומד על 16.8 מיליון ₪ שחולקו ל-2,050 אנשים חסרי אמצעים שמונה להם אפוטרופוס. בנוסף לכך, פורסם מבחן תמיכה חדש לשירותי אפוטרופסות מקצועית לקטינים, המתגוררים בפנימיות או במשפחות אומנה. האפוטרופוס הכללי הקצה 4 מיליון ₪ לשיפור הטיפול בקטינים, וביניהם קטינים שהתייתמו במלחמה. כך, הקטינים זוכים לטיפול איכותי אך אינם נדרשים לממן את שכר האפוטרופוס המקצועי והכספים נשמרים עבורם לשימוש בבגרותם.

עוד נחנך במהלך שנת 2024, מערך הפיקוח על עניינים אישיים שנועד לבחון את תנאי המגורים, הרווחה והבריאות של אנשים באפוטרופסות. בוצעו למעלה מ-750 ביקורי בית שפיקחו, לראשונה מאז קום המדינה, על הטיפול באנשים ללא מעטפת משפחתית שנפגעה כשרותם המשפטית, על מנת לוודא שהם מטופלים בכבוד הראוי להם.

בייפוי כוח מתמשך, ממשיכה להירשם עלייה חדה ומשמעותית. בשנת 2024 הופקדו 52,101 ייפוי כוח מתמשכים, עלייה של 15% לעומת השנה הקודמת בה הופקדו 45,156 ייפוי כוח מתמשכים. בשנת 2024, נכנסו לתוקף 4,312 ייפוי כוח מתמשכים, המהווים 33% מסך האנשים שאיבדו כשרות משפטית במהלך שנת 2024. בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית של 9% מדי שנה בכניסה של ייפוי כוח מתמשך לתוקף על פני השימוש אפוטרופסות (15% בשנת 2022, 24% בשנת 2023 ו-33% בשנת 2024). לצד זאת, ביוני 2024 הוסדר לראשונה בחקיקה מנגנון תמיכה בקבלת החלטות בתקנות מפורטות המסדירות את סוגי התומכים, תנאי המינוי, ההכשרות הנדרשות, מרשם התומכים הארצי והליך המינוי בבית המשפט.

במערך רשם הירושה הוגשו 27,814 בקשות לצווי ירושה ו-24,677 בקשות לקיום צוואה – סך של 52,491 בקשות לצווי ירושה או לצווי קיום צוואה מתוכם רק 5% (2,697 בקשות) הועברו להמשך טיפול בבית המשפט. סך הבקשות שהוגשו על ידי הציבור בהליכים השונים אצל רשם הירושה בשנת 2024 עומד על 100,430 בקשות, בהשוואה ל-92,227 בשנה הקודמת. בשנת 2024 הביקוש למסלול המהיר לרישום ההורשה בלשכות רישום המקרקעין ("טאבו") שנועד להקל על הציבור ומאפשר רישום ישיר של העיזבון בפנקסי המקרקעין כמעט הכפיל את עצמו – 7,407 בקשות לעומת 3,970 בשנה הקודמת.

הופקדו סך הכל 13,594 צוואות ברשם הירושה. לראשונה ההפקדה המקוונת גברה על מספר ההפקדות הפרונטליות בלשכות האפוטרופוס הכללי – 7,676 לעומת 5,837.


מצורף הדוח המלא