שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד משה אזולאי (34) מאשדוד לאחר שנתפס עם אקדח טעון.

מכתב האישום שהגישה עו"ד אלכס דרנבוים עולה כי בתחילת החודש בשעות הערב המאוחרות נסע אזולאי עם אדם נוסף ברחובות אשדוד. לאחר שחנו את רכבם, הוציא אזולאי מהרכב שקית המכילה אקדח טעון. עם יציאתם ממקום החנייה ניגשו אליהם שוטרים שהיו במקום במסגרת פעילות יזומה. אזולאי והאדם הנוסף שהבחינו מהשוטרים פתחו בריצה מהמקום ואזולאי אף זרק את השקית עם האקדח, בטרם הגיעו אליו השוטרים.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד דרנבוים כי: "המשיב נושא על גופו אקדח טעון, ללא היתר או רשיון, והסיכון הפוטנציאלי מנשיאת הנשק בציבור, לעבירות פליליות נוספות, לפגיעה בחיים ובבריאות של אחרים, ולסיכון הציבור בכלל. אם ישוחרר המשיב יש סיכון ממשי שמא ישוב על מעשיו."

לאזולאי יוחסו עבירות נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כתב אישום נוסף, הוגש על ידי עו"ד אירה ויימן קריקון מפרקליטות מחוז דרום, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד מוהיד אבו עראר (24) מערערה, לאחר שצולם בשני מקרים שונים יורה מנשק אוטומטי בסמוך לבתי מגורים בערערה. לנאשם יוחסו עבירות נשק (נשיאה והובלה) וירי מנשק חם.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה בעו"ד קרן יוסט-רוזנבלום לתפקיד פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי). יוסט-רוזנבלום, המשמשת כמנהלת מחלקת המקרקעין בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), תחליף את עו"ד כוכבית נצח-דולב, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 8 שנים.

חברי ועדת המכרזים היו שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס), משה דרורי (יו"ר); פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; היועצת המשפטית של משרד הכלכלה והתעשייה, עו"ד איילת זלדין; ויו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין.

יוסט-רוזנבלום החלה את דרכה המקצועית בשנת 1999 כמתמחה של פרקליטת מחוז ת"א (אזרחי) דאז, עו"ד נעמי שטרן ז"ל. כפרקליטה היא עסקה במגוון תחומי העיסוק של הפרקליטות האזרחית, לרבות דיני עבודה (ובכלל זה סכסוכים קיבוציים), דיני מקרקעין (תביעות הבעלות של המושבים על קרקעות המדינה), משפט מינהלי ומשפט מסחרי על היבטיו הציבוריים (לרבות הקפאת הליכים של חובות עיריית טייבה, פירוק חברת אגרקסקו והתביעה להרמת מסך כנגד המדינה) ועוד.

בשנת 2016, עם פיצול פרקליטות מרכז ממחוז ת"א, מונתה יוסט-רוזנבלום למנהלת המחלקה המינהלית בפמת"א, ובמסגרת זו למעשה הקימה מחדש את המחלקה לאחר שמרבית הפרקליטים המינהליים עברו למחוז מרכז. המחלקה עסקה בליבת העשייה בתחום המשפט המינהלי וייצגה את המדינה, בין היתר, בעתירות ביטחוניות מסווגות, בעתירות חופש מידע, מינהל אוכלוסין, תכנון ובניה ומכרזים, וכן בתחום המעמד האישי והפסיכיאטריה. במסגרת זו, ייצגה יוסט-רוזנבלום את רשויות המדינה בעתירות מרכזיות כדוגמת תחבורה ציבורית בשבת, תמ"א 38 ועוד. בתקופת הקורונה, הובילה עם צוות המחלקה את הטיפול הייחודי שנדרש לטובת הבאה לארץ של תינוקות שנולדו בפונדקאות בחו"ל, בתקופות מורכבת של סגרים ברחבי העולם.

בשנת 2020 מונתה למנהלת מחלקת המקרקעין, ובמסגרת זו הובילה את הטיפול בתיקי מקרקעין מורכבים בעלי השלכות רוחב, תוך ייצוג רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והרשות לרישום מקרקעין בעיקר בתביעות הנוגעות לזכויות במקרקעין, מכרזים, תביעות פינוי ועוד. בנוסף, עסקה המחלקה בהגשת תביעות יזומות להשבת קרקע במקרים של שינויי ייעוד, לפינוי פולשים והריסת מבנים, להפסקת שימושים בלתי חוקיים במקרקעין, לתשלום דמי שימוש ודמי הרשאה, ולתביעות פיצוי בשל שימוש במקרקעי המדינה ללא הרשאת רמ"י. קרן הובילה באופן אישי את הטיפול בתיקי הגוש הגדול (שדה דב) בתביעות פינוי משמעותיות, כדוגמת פינויו של מפעל מלט באזורי הרק"ל ועוד.

יוסט-רוזנבלום (49), נשואה ואם לשניים, היא בוגרת תואר ראשון ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במינהל עסקים (בהצטיינות) מאוניברסיטת בר-אילן, וקורס מנהלים בהרווארד. כן היא בוגרת תוכנית מעוז ועמיתה פעילה בה.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דורין ביליה (38) מאופקים לאחר ששדדה חנות בעיר מגוריה.

מכתב האישום שהגיש עו"ד רפאל אביב עולה כי לפני כעשרה ימים הגיעה ביליה לחנות בגדים בעיר מגוריה שהיא עוטה משקפי שמש, מסכה רפואית וברדס שמכסה את ראשה. עם כניסתה ניגשה ביליה למוכרת בדלפק החנות, ואיימה עליה באמצעות חפץ הנחזה להיות אקדח שכיוונה לעברה והורתה לה לרוקן את הקופה בחנות. לאור האמור הוציאה המוכרת כ-300 ₪ ומסרה אותם לביליה. אז הורתה ביליה למוכרת לרוקן גם את תכולת תיקה האישי, ולאחר שראתה כי אין בתיק דברי ערך, עזבה את החנות.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד גיא כהן (52) מבאר שבע, שבעקבות סכסוך אודות מקום חניה הצית את האופנוע של שכנו.

מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני הר ציון עלה כי במהלך חודש יוני האחרון נתגלע ויכוח בין כהן לשכנו באשר למקום בו נוהג השכן להחנות את האופנוע שבבעלותו. לפני כשבועיים, החנה השכן את האופנוע ועלה לדירתו על מנת להביא את כיסוי האופנוע, כאשר ירד בחזרה הבחין בכהן עומד בסמוך לאופנוע ומצלם אותו בטענה כי הוא השכן צפוי לקבל קנס, במענה ציין השכן כי אין בעיה והכל חוקי. מספר ימים לאחר האירוע בשעות הלילה המאוחרות ניגש כהן לאופנוע של השכן, הסיר את כיסוי, הפיל אותו והצית אותו. בעוד האופנוע עולה באש ניסה כהן להצית גם את רכבו של השכן שחנה בסמיכות ורק עובר אורח שהיה במקום הניא אותו מלעשות כן.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד יוחנני הר ציון כי: " המשיב ביצע עבירת הצתה ועבירת ניסיון הצתה חמורות, לאחר חשיבה ותכנון. המשיב הצית את אופנועו של המתלונן וניסה להצית את רכבו בשל ויכוח של מה בכך, אודות מקום חניה, בעיבורה של עיר, בשכונת מגורים ובסמוך עד מאוד לבניין מגורים, קרוב לשעה 3:00 לפנות בוקר, בעת שכל דיירי הבניין והבניינים הסמוכים ספונים בבתיהם."

לכהן יוחסו עבירות של הצתה וניסיון הצתה.

התיק נחקר על ידי תחנת ב"ש במשטרת ישראל.

הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר לאחרונה שלוש שנות מאסר ו 30,000 ₪ פיצויים על יוסף פיקדו לאחר שביצע מעשים מגונים בקטינה בבריכה הציבורית.
 
מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשנה עת היה פיקדו בבריכה ציבורית הוא פנה לקטינה (14) ששהתה במקום ושאל אותה לשעה. יום למחרת ניגש פיקדו בשנית לאותה הקטינה ובמהלך שיחה עמה הורה לה לגעת באיבר מינו וכן נגע בישבנה, בעקבות מעשיו מרפקה נגע בו. בתגובה יצאה הקטינה מהבריכה והלכה למלתחות הנשים. אז פיקדו עקב אחרי הקטינה למלתחות, הורה לה להיכנס לאחד התאים נעל אחריהם, כלא את הקטינה, חשף את איבר מינו וביקש ממנה לגעת בו, בתגובה הקטינה הזיזה את ראשה ועצמה את עיניה. בנוסף, בניגוד לרצונה מנסה פיקדו לנשק את הקטינה. בשלב מסוים ציינה הקטינה כי אמה קוראת לה וברחה מהמקום.
 
לאור האמור הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואל עדן את פיקדו בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה וכליאת שווא.
 
במסגרת הטיעונים לעונש ציינה עו"ד ליאת לוי – סיגל מפרקליטות מחוז דרום שניהלה את התיק כי המקרה המדובר הפגיעה בערכים המוגנים הינה חמורה ומשמעותית שכן מדובר בקטינה אקראית שכמו כל ילד בחופש הגדול רצתה ללכת לבריכה. 
במסגרת גזר הדין קבע השופט עדן כי: "הנסיבות בשל ביצוע העבירות כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין, חמורות. המעשים מבוצעים במקום ציבורי אליו הגיעה הקטינה ואשר אמור להיות מוגן.
...
בעבירות מין בכלל ובעבירות אלו כלפי קטינים בפרט, גלומה חומרה רבה, ויש בהן כדי גרימת נזק רב, נפשי ומתמשך, לנפגעים ולנפגעות. יש בעבירות אלו כדי פגיעה באוטונומיה הבסיסית של כל אדם על גופו, תוצאתן פעמים רבות צלקות המלוות את הנפגעים תקופות ארוכות, ומשפיעות על מהלך חייהם.
 
אלו מחייבים כי תינתן לקטינים ההגנה המתאימה, ובהליך המשפטי הגנה זו מעלה את הצורך בענישה מחמירה.
 
חומרה יתירה יש בביצוע עבירות מין כלפי קטינים, פגיעותם, וניצול פערי הכוחות של בגירים המבצעים עבירות מין כלפיהם, מחייבים ענישה אשר במסגרתה יובאו שיקולי גמול והרתעה, ויובא הצורך להגן עליהם מפני מבצעי עבירות אלו."
 
בית המשפט גזר על פיקדו 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וכן פיצויים בגובה 30,000 ₪ למתלוננת.
 

הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שחזוב זקיריאייב (19) מבאר שבע, בגין ריבוי עבירות סחיטה באיומים בעלות אופי מיני, שחלקן הובילו למעשים.
 
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עורכת הדין נוי סויסה, החל מחודש ינואר ועד לחודש יוני 2023 השתמש שחזוב בחשבונות פיקטיביים ביישומונים שונים כמו נוניצ'אט, אינסטגרם, טלגרם בכדי ליצור קשר עם כ-9 צעירים, מתוכם 2 קטינים וניהל עימם שיח בעל אופי מיני. במהלך השיחות ובעודו מציג עצמו כבחורה צעירה בשם "נועה איפרגן", התכתב שחזוב עם הצעירים, ושלח להם תמונות עירום של אישה צעירה כדי לבסס את מצג השווא. על מנת לשכנע את הגברים לשלוח לו תמונות אינטימיות שלהם, שלח הנאשם באמצעות החשבונות הפיקטיביים הקלטות קוליות של אישה.
 
בשיחות אלו הפציר שחזוב בצעירים להצטלם עבורו בעירום מלא, תוך שהנחה אותם לצלם עצמם באופן בו יראו גם את פניהם, ואלה עשו כבקשתו כשהם חושבים שהם מדברים עם אישה צעירה. לאחר שקיבל את התמונות, סחט שחזוב את הצעירים ואיים עליהם שאם לא ישלמו לו סכום כספי בהקדם, יפיץ את התמונות בקרב קרוביהם. על מנת להוכיח את רצינותו, נהג לשלוח לצעירים פרטי קשר שונים של קרוביהם. בחלק מהמקרים, הצעירים העבירו לשחזוב את הסכום הכספי שדרש מהחשש שיממש את איומו.
 
בנוסף לכתב האישום, הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 בלהב 433 העוסקת בהגנה על קטינים במרחב המקוון ומלווה באופן צמוד על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה

מצורפת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שהוגשה לבג"צ בעניין התיקון לחוק העוסק בנבצרות ראש הממשלה.

בעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה נאמר כי נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.

התגובה הוגשה על ידי מנהל מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן, עו"ד רן רוזנברג ועו"ד אודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

שלום רב,

הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד רמזי בן עאמר לוואחמה (32), תושב אום אל פחם, בגין אינוס ותקיפה של צעירה בחיפה.

לפי כתב האישום שהגישה עו"ד מירב בר, הנאשם הגיע בשעות הערב לתחנת מטרונית בחיפה לאחר שצרך משקאות אלכוהולים. הנאשם נרדם על שפת המדרכה, עד אשר פקח מטרונית ואדם נוסף הרימו אותו והושיבו אותו על ספסל סמוך. זמן קצר לאחר מכן, המתלוננת, בת 21, חלפה על פני הספסל עליו יישב הנאשם. משהבחין במתלוננת, הנאשם קם ממקומו והחל ללכת בעקבותיה. הנאשם התקרב למתלוננת, ולפתע כרך זרועו סביב צווארה, הצמיד את כף ידו לפיה ומשך אותה בכוח לסמטה. המתלוננת ניסתה להשתחרר מאחיזת הנאשם, אולם הוא הפיל אותה אל הקרקע על גבה ובצע בה עבירות מין. המתלוננת צעקה וניסתה להיאבק בנאשם, אך זה הכה אותה בפניה. המתלוננת התחננה לעזרה וביקשה מהנאשם שיניח לה, נאבקה בו וניסתה להשתחרר מאחיזתו, אך הנאשם לא הרפה. לאחר זמן מה, הצליחה המתלוננת להשתחרר מאחיזתו של הנאשם והחלה לרוץ על מנת לברוח ממנו. במהלך המנוסה, הבחינה המתלוננת כי הנאשם רץ לכיוונה, לכן ירדה לכביש במטרה לעצור נהגי רכב שיסייעו לה להימלט מהמקום. המתלוננת פנתה לזוג אנשים ששהו ברכב שעומד ברמזור, ואלה הסיעו אותה מהמקום.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה ממשית.

שלום רב,

הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מהראן בני רביעה (27), ג'ואד בני רביעה (20) מחמוד בני רביעה (53) ונור מחאמיד (21) תושבי חיפה בגין סחיטה באיומים ובכוח, היזק לרכוש התפרצות ועוד. הנאשמים גבו דמי חסות מהנהלת וועד בנייני משרדים בחיפה.

לפי כתב האישום שהגיש עו"ד יניב זוהר, חלק מהנאשמים החליטו לפעול בצוותא על מנת לאיים על אנשי חברת הניהול והבעלים של בית טל על מנת להניעם לשלם להם כספים, שאינם אלא דמי חסות, עבור שירותי "שמירה" שכאמור לא התכוונו לספק. הנאשמים או מי מטעמם הגיעו לבניין טל שברו את דלת הכניסה , השליכו מסך טלוויזיה לרצפה וגרמו לנזקים למבנה בעשרות אלפי שקלים. כתוצאה מהאיומים הועברו סכומי כסף שונים, בהזדמנויות רבות לחלק מהנאשמים על שירות שמירה שלא סופק.

בחודש דצמבר 2022, גמלה בליבם של הנאשמים מחמוד ומהראן (אב ובנו) לפעול בצוותא על מנת לאיים גם על חברה המנהלת ומתחזקת את בניין אמיר בחיפה. הנאשמים שאינם בעלי חברת שמירה, אינם עוסקים במתן שירותי "שמירה" דרשו שישולם להם דמי חסות עבור שירותי שמירה.

במסגרת האיומים הגיעו הנאשמים לבית אמיר, והשניים פנו לשומר שהועסק אותה עת במקום מטעם חברת הניהול והורו לו שלא להגיע יותר לעבודתו כשומר בבית אמיר. בהמשך, הגיעו הנאשמים לבית אמיר וניפצו את חלונות דלת הכניסה לבניין. על מנת להימנע מנזקים נוספים בבניין, החלה הנהלת בתי אמיר לשלם דמי חסות לנאשמים בגובה של 3,000 ₪ לחודש.

בחודש יוני 2023 חברת הניהול בבית אמיר חתמה על ניהול בית טל. לאחר שנודע הדבר לנאשם מחמוד, התקשר להנהלה ודרש שלא לקחת את ניהול בית טל, בהמשך הנאשם מהראן דרש העלאה בדמי החסות מבית אמיר מ 3000ש"ח ל 5,000 ₪, אחרת הוא יטיל על וועד הבניין בבית אמיר קנס בגובה 50,000 ₪. בהמשך לכך, במטרה להניע את וועד הבניין לשלם דמי חסות של 5,000 ₪ בכל חודש ולהישמע להם, החליטו הנאשמים מהראן ומחמוד לפנות לנאשם ג'ואד בני רביעה ולנור מחאמיד על מנת שיפרצו למשרדים בבית אמיר ויגרמו הרס, נזק וגניבות בהזדמנויות רבות בתמורה לכספים. הנאשמים נור וג'ואד פרצו כמוסכם לבניין וגרמו לנזקים וגנבו רכוש בעשרות אלפי שקלים, כאשר בפעם הרביעית שפרצו נתפסו ע"י המשטרה.

הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים

יחידת רשם העמותות ברשות התאגידים במבצע מחיקת אלפי עמותות לא מדווחות מפנקס העמותות וחיסולן

יחידת רשם העמותות והחל"צ ברשות התאגידים, פועלת למחיקת כ-6,600 עמותות שאינן מדווחות מפנקס העמותות. החל מחודש מרץ 2023, נשלחו מכתבי התראה בדבר הכוונה לבצע מחיקה מהפנקס לכ-7,000 עמותות. במסגרת פעימה זו של פרויקט מחיקת עמותות לא מדווחות, הליך המחיקה ננקט כנגד עמותות שנוסדו עד שנת 2017 ולא הגישו דו"חות כספיים כנדרש. כתוצאה ממשלוח מכתבים ראשוניים במסגרת הפרויקט, כ-500 עמותות הגישו דיווחים שנתיים, ובכך נמנע המשך נקיטה בהליך מחיקה כלפיהן.

בימים אלו, פורסמה ברשומות הודעה מוקדמת בדבר מחיקת כ-6,600 עמותות מפנקס העמותות וחיסולן. (קישור לרשימת העמותות-

https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/ZZKYP1JasTIK3+puGrB48tCcztT9H3IH2Qus5X550+c=


עמותות נדרשות להגיש מדי שנה דיווח על פעילותן בשנה שחלפה ועל התנהלותן הכספית. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם העמותות והחל"צ לפקח על פעילות העמותה ולבחון את עמידתן בהוראות החוק והנחיות הרשם, לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה וכי לא מבוצעת חלוקת רווחים אסורה. חשוב לא פחות, דיווחים אלה מתפרסמים לציבור, מיידית וללא תשלום, באתר גיידסטאר - https://www.guidestar.org.il/home. פרסום זה מקיים את העיקרון, לפיו עמותות ותאגידים אחרים ללא כוונת רווח, נדרשים לרמת שקיפות גבוהה, בין בשל הישענותם על תרומות פרטיות ותקציבים ציבוריים ובין בשל העניין הציבורי הכללי בפעילות תאגידים מסוג זה.

הליך המחיקה והחיסול עתיד להסתיים באוקטובר 2023, כאשר במועד זה עמותות אשר לא יגישו התנגדות למחיקתן בכפוף להגשת דיווחים כדין, יימחקו מפנקס העמותות ויחוסלו. מחיקת עמותה משמעה, כי היא אינה מהווה עוד אישיות משפטית, כך שאינה כשירה עוד לבצע פעולות משפטיות. הודעה על מחיקת עמותות מהפנקס תישלח לבנקים, כך שחשבונות הבנק של העמותות שתמחקנה – יוקפאו, ללא יכולת לבצע פעולות בחשבונות אלו.

על מנת להימנע מאי נעימות והצורך לנקוט בהליך החייאה במקרים המתאימים, רשמת העמותות מעודדת עמותות להגיש דיווחים שנתיים ללא דיחוי.

*עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות:* "הגשת דיווחים על ידי עמותות איננה דרישה פרוצדוראלית גרידא, אלא חובה מהותית שעמידה בה מאפשרת לנו לפקח באופן אפקטיבי על עמותות, להגשים בצורה הטובה ביותר את האינטרס הציבורי ולוודא שכספי תורמים מנותבים להגשמת מטרות העמותה. בנוסף, דיווחים אלה שקופים לציבור ומנגישים לו מידע על פעילות העמותות. אנו נעמוד על כך שכל עמותה רשומה, תגיש דיווחים כנדרש על פי הדין. מבצע מחיקת העמותות מפנקס העמותות וחיסולן, מהווה חלק חשוב ביישום גישה זו לטובת הגברת אמון הציבור בפיקוח על ארגונים ללא כוונות רווח".

שלום רב,

הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל ארבע שנות מאסר על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות וזיופן, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים.

על הנאשמים הנוספים בפרשה הוטלו עונשים כספיים ועל חלקם גם עבודות שירות.

על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה על כי הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות בע"מ לזיוף מטבעות של 5 ₪ בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש. לאור האמור רכשו הנאשמים מכונות וחומרי גלם בהתאם. לאחר הגעת חומרי הגלם והמכשירים הרלבנטיים, פעלו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה לזייף מטבעות בשווי 5 ₪ (כל פעם במברון פעל עם נאשם אחד). כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.

במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך, בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד. פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמד עו"ד דניאל גלעד על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים. שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.

נשיאת ביהמ"ש המחוזי ב"ש השופטת רויטל יפה – כץ קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75,000 ₪ וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק.

כמו כן בהתאם להסכמות בין הצדדים גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 ₪ וחילוט של 10,000 ₪; על אשר אורן משה 45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,000 ₪; על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70,000 ₪ וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק (גזר דינם של שני הנאשמים האחרונים נגזר במהלך מרץ 2023). שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון ₪.

במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה - כץ כי: "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על ידי נאשם 1 (במברון) אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה."

עוד נקבע ביחס לבמברון כי: ".. מדובר במי שסכנתו לכלכלת המדינה רבה; במי שניסיון העבר לא לימד אותו להתרחק ממעשים שכאלה ושעונדים מקלים לא הרתיעוהו מלשב ולבצע אותם מעשים ואף להסלימם."

שלום רב,

הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום בגין עבירות סחיטה באיומים. כתב האישום הראשון הוגש כנגד שלושה נאשמים אשר סחטו אדם שלווה מהם כספים וכתב האישום השני הוגש נגד שלושה נאשמים (שניים מתוכם קטינים) שסחטו ואיימו על קטין אחר שלטענתם היה חייב להם כסף.

מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ואדים סיגל נגד ישראל אבזוב (26) קריית גת, יוסף גוסיינוב (24) וטורל גוסיינוב (27) מירוחם עולה כי במהלך חודש ספטמבר 2020 נטל המתלונן כ 3000 ₪ הלוואה מישראל . במועד מתן ההלוואה לא סיכמו השניים על מועד החזרתה וכן לא נקבעה ריבית בגינה. למרות האמור, בתחילת מאי 2023 יצרו הנאשמים קשר עם המתלונן ודרשו כי ישיב את ההלוואה, באחת הפעמים אף הגיעו למקום עבודתו ובמקרה אחר אף איימו לדקור אותו. עקב האיומים החל המתלונן לשלם את ההלוואה בתשלומים. בסמוך למועד סיום התשלומים, הנאשמים יצרו קשר עם המתלונן וטענו בפניו כי הוא חייב להם 1,000 ₪ ריבית. המתלונן סירב לשלם את הריבית ובתגובה איים טורל על המתלונן וטען כי הוא קנה את החוב של המתלונן על מנת שלא ישברו לו את כל העצמות.

כתב אישום נוסף הוגש על ידי עו"ד גיורא חזן כנגד אליאס עלמו (18) מבאר שבע ושני קטינים, ממנו עולה כי לפני כחודש התגלעה קטטה בין אחד הקטינים למתלונן הלומד עמו בבית הספר, במהלך הקטטה נקרע כובעו של הקטין. בסמוך למועד הקטטה קבעו הנאשמים עם המתלונן באזור הקניון בבאר שבע, עם הגעתם למקום דרשו מהמתלונן כי ישלם להם 300 ₪ בעבור הכובע שנקרע ואיימו עליו בין היתר כי ידקרו אותו ואף הצמידו לרגלו סכין שהביא אחד מהנאשמים הקטינים. כתוצאה מהאיומים נתן המתלונן לנאשמים 150 ₪ והחל להתרחק מהמקום, תוך כדי שהנאשמים בועטים וסוטרים לו.

לישראל אבזוב ויוסף וטורל גוסיינוב יוחסו עבירות של סחיטה באיומים וסחיטה בכח. לעלמו ולשני הקטינים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, תקיפה סתם ולאחד הקטינים יוחסה גם עבירה של החזקת סכין.

*הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:*

*משרד המשפטים פרסם היום תזכיר חוק לאסדרת שוק עסקאות האיגוח בישראל, שיסייע לפזר את הסיכונים בשווקים הפיננסיים, להוזיל את עלויות המימון לעסקים ולשכלל את שוק ההון הישראלי.*

התזכיר הוא תוצר עבודה משותפת של המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, יחד עם משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות המסים. בד בבד עם הפצת תזכיר זה, משרד האוצר מתעתד להפיץ תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה, ובו הסדר המס שיחול על עסקאות איגוח, לצורך עידודן. המדובר בתזכירי חוק הכרוכים זה בזה ויחד יוצרים מנגנון שלם לאסדרת עסקאות איגוח בישראל. לתזכירים המתפרסמים היום קדמו שני עשורים של דיונים ממשלתיים, הכוללים שני דו"חות של ועדות בין-משרדיות, בחינה מעמיקה ועבודה מקצועית רחבת היקף.
עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות אגרות חוב שהפירעון שלהן מבוסס על תזרים מזומנים קבוע של גופים פרטיים כמו הלוואות מסחריות, חובות מעסקאות בכרטיסי אשראי, משכנתאות וליסינג. כך למשל בעסקת איגוח של משכנתאות, התאגיד הבנקאי מעביר את הזכויות לקבלת החזרי המשכנתאות שביצע לתאגיד ייעודי שהוקם לצורך כך. התאגיד הייעודי בתורו מגייס חוב ממשקיעים שפירעונו מבוסס על תשלומי החזרי המשכנתאות. באופן זה מתאפשרת למשקיעים השקעה שהסיכון בה ממוקד למשכנתאות, בלי הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת בתאגיד בנקאי.
כיום לא קיים בישראל שוק איגוח מפותח בשל היעדר מסגרת חוקית מתאימה. התזכיר המוצע נועד להסדיר לראשונה את התשתית הרגולטורית לעסקאות האיגוח בישראל, ובכך לייצר לשוק ודאות משפטית וכלכלית, וכן להבטיח שוק איגוח מפוקח ושקוף המאפשר למשקיעים להבין את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעסקאות הרלוונטיות.
פיתוח שוק האיגוח בישראל צפוי לתרום להגברת היעילות והתחרותיות בשוק ההון ולפיזור של הסיכונים בשווקים הפיננסים; ליצור מקורות מימון אטרקטיביים ותחרותיים לכלכלה הריאלית המקומית, ובפרט לעסקים קטנים ובינוניים; ולהרחיב את שוק האג"ח הקונצרניות בישראל ובכך להגדיל את אפשרויות ההשקעה והתשואות הפוטנציאליות למשקיעים. בנוסף, מתן אפשרות לבנקים לאגח את תיקי המשכנתאות, צפוי להפחית את השימוש של הבנקים באשראי צמוד לריבית הפריים ובכך להפחית את השפעות השינויים בריבית על לוקחי המשכנתאות.
עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם. למרות שטמונים בשוק האיגוח סיכונים שעלולים להתממש בהיעדר פיקוח ראוי, במדינות שבהן הוחלה רגולציה מתאימה לא הגיע שוק האיגוח לכדי משבר. גופים כלכליים מרכזיים בעולם ניתחו את הגורמים למשבר הסאב פריים בשנת 2008 והציעו שינוי ברגולציה על שוק האיגוח, אך בד בבד הדגישו כי שוק זה חיוני ומהווה ערוץ אשראי הכרחי עבור הכלכלה. תזכיר החוק גובש תוך מעקב אחר התובנות הבינלאומיות, ונועד ליישם את עסקאות האיגוח בצורה זהירה ולהביא ליצירת כלי השקעה אמין ויעיל.

עקרונות התזכיר
תזכיר החוק נשען על מספר עקרונות ביחס לעסקאות איגוח:
ראשית, נקבע שעסקת איגוח אשר עומדת בתנאים בתזכיר החוק תסווג כעסקת מכר אמיתית ("True Sale"). באופן זה מובטח הניתוק בין הנכסים המועברים לצורכי האיגוח לבין יתר הנכסים של הגוף המעביר, כך שהמשקיעים באיגרות החוב לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות פירעון של הגוף המעביר. קביעה כזאת היא מהותית לכדאיות העסקה ויש לה השלכות על הריבית שתידרש ועל דירוג איגרות החוב. כמו כן, יש לכך השלכות על הסיכונים של גופים בנקאיים המתפקדים כיזמים בעסקת איגוח, ומכאן על כמות ההון הפנויה לצורכי אשראי.
שנית, בתזכיר נקבעו הוראות שונות שמטרתן להבטיח הגנה על ציבור המשקיעים. כך למשל, תזכיר החוק אינו מתיר עסקאות מורכבות ומינוף גבוה. בנוסף, שר האוצר מוסמך לקבוע הוראות לשמירת חלק מהסיכון אצל היזמים באופן שלא יאפשר להם להעביר את מלוא הסיכון לתאגידיים הייעודים (ומהם, לציבור) והרגולטורים הפיננסיים אף רשאים להחמיר על הוראות אלה. בנוסף, התזכיר כולל דרישות הנוגעות לפיקוח על החברה, התנהלותה ושומרי הסף המלווים אותה בעת ההנפקה ואחריה; האחריות המוטלת מכוח דיני ניירות ערך על המנפיקים; והיכולת לבצע אכיפה במקרה של הפרת הוראות הדין.
בנוסף, במסגרת תזכיר החוק נקבע שתאגיד ייעודי רשאי להנפיק אגרות חוב לציבור ללא הגבלה לתחומים או ענפים מסויימים, כך שתאגיד ייעודי יהיה לרכוש תיק אשראי גם מתאגיד שאינו תאגיד בנקאי, דוגמת נותני אשראי חוץ-בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי, רשויות מקומיות, חברות תשתיות ועוד, ובכך לתרום לשוק ההון המקומי.

הרקע לפרסום התזכיר
עד היום, בדין הישראלי הקיים אין הסדר משפטי המיוחד לעסקאות איגוח.

ועדת חיימוביץ-אשר, שמונתה בשנת 2005 על ידי שר האוצר ויושב ראש רשות ניירות ערך, סברה כי היעדר הסדר בדין, מהווה חסם משמעותי המונע התפתחות שוק איגוח תקין, כיוון שעסקאות האיגוח מלוות באי ודאות משפטית, חשבונאית ומיסויית. בחודש נובמבר 2015 פורסם דוח הצוות לקידום האיגוח בישראל שסיכם את עבודתו של צוות בין-משרדי בהשתתפות נציגי בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר שבו הומלץ על קידום פתרון חקיקתי אשר ייתן מענה לקשיים הרגולטוריים העולים מעסקאות איגוח מסורתיות.
בשנת 2018 נכנסה לתוקף דירקטיבה 2017/2402 של האיחוד האירופי בנושא איגוח שמטרתה לייצר מסגרת משפטית אחידה לאיגוחים במדינות האיחוד האירופי. הדירקטיבה מתייחסת לנושאים של שימור סיכון, דיווחים ודרישות שקיפות מהשחקנים השונים בעסקת איגוח.
חלק מהשינויים שנעשו בתזכיר המוצע מאז הצעת התזכיר שפרסם דוח הצוות הבינמשרדי, נשענים על תובנות מהרגולציה האירופית העדכנית. תיקונים נוספים משקפים התפתחויות ברגולציה הפיננסית בישראל ומתייחסים לגופים פיננסיים נוספים שזוכים כיום לפיקוח ואסדרה, דוגמת חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.


https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a093Y00001fHK0qQAG

ישראל הצטרפה למערכת מקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי- מערכת מדריד Madrid e-Filing))
הגשה מקוונת יעילה, פשוטה ומהירה יותר


חדשות משמחות בתחום סימני המסחר- ישראל הצטרפה למערכת מקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי – מערכת Madrid e-Filing.

ישראל היא המדינה ה-20 מבין המדינות החברות בפרוטוקול מדריד שהצטרפה לשירות מקוון זה.
הרישום הבינלאומי באמצעות 'מערכת מדריד' מנוהל על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני ("WIPO"), שמקום מושבו בז'נבה בשווייץ. ישראל הצטרפה לפרוטוקול מדריד לפני כמעט 13 שנים ומאז, מבחינת רשות הפטנטים מדובר בסיפור הצלחה. כמות הבקשות והסוגים המוגשים בישראל עלה עם השנים בצורה משמעותית וקרוב ל-60% מהבקשות מוגשות באמצעות פרוטוקול מדריד.
רשות הפטנטים במשרד המשפטים מעודדת מבקשים ישראלים המעוניינים להגן על סימנם בחו"ל, להשתמש בערוץ ההגשה של מערכת מדריד, שלה יתרונות רבים: הגשה מרוכזת פשוטה ויעילה, באמצעות טופס אחד, מטבע אחד, ללא צורך בנציג בכל מדינה ועלויות מופחתות. יודגש, כי הכיסוי הגיאוגרפי של מערכת מדריד הוא נרחב מאוד וכולל 130 מדינות.
כדי להגיש בקשה בינלאומית באמצעות 'מערכת מדריד' דרך משרד המקור בישראל יש לעמוד בתנאים הבאים : 1. הבקשה הבינלאומית מוגשת על בסיס בקשה לאומית או סימן מסחר הרשום בישראל.
2. אזרחות ישראלית, תושבות בישראל, או להיות בעל מפעל עסקי תעשייתי פעיל בישראל.
השבוע פרסם WIPO הודעה רשמית על הצטרפותה של ישראל למערכת המקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי. המערכת מורכבת משני מודלים, האחד מודל של המבקש המאפשר הגשה לינארית וידידותית. רוב פרטי סימן הבסיס מיובאים ממאגר סימני מסחר לתוך המערכת המקוונת, כך שלמגיש הבקשה נותר מעט מידע להשלים. המודל השני, הוא מודל של המשרד המשמש לאמות ואישור הבקשה ולשליחתה ל-WIPO להמשך טיפול. החידוש הגדול הוא בכך, ששני המודלים מתקשרים זה עם זה. הממשק ידידותי למשתמש ומאפשר הגשה קלה ונוחה. זמני טיפול והבחינה של הבקשה הבינלאומית הן במשרד המקור והן במשרד הבינלאומי, מתקצרים משמעותית. היות ופרטי הסימן מיובאים למערכת ישירות ממאגר סימני המסחר חלה ירידה ניכרת במספר הטעויות.
באמצעות מערכת Madrid e-Filing בעלי מותגים ישראלים יכולים לרשום את סימניהם הלאומיים גם במדינות רבות אחרות באופן מהיר ונוח יותר, בסביבה מקוונת בטוחה.

להלן קישור:

https://www.gov.il/he/departments/topics/trademark-department/govil-landing-page

בברכה.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד ופא דיאב (58) תושב טמרה בגין אינוס ומעשה מגונה שבצע באישה עת שהתה בבית החולים בחיפה.

לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות חיפה, הנאשם אשר עבד כסניטר בבית החולים בחיפה נפגש עם המתלוננת, שלא הכיר כאשר היא סעדה אחרת, שעברה ניתוח בבית החולים. הנאשם הציע למתלוננת לצאת לעשן בחוץ ואמר לה כי הוא עובד במקום ויש מקום שבו העובדים נוהגים לעשן והציע ללכת לשם. הנאשם הוביל את המתלוננת דרך מספר מעברים ודלתות עד שהגיעו לתוך כוך בחניון.
הנאשם הניח את ידו על גבה של המתלוננת, משך אותה והצמידה אליו בחוזקה. הנאשם הניח ידיו על לחייה של המתלוננת ובצע בה מעשים מגונים תוך שהוא נושך אותה בפניה וגורם לה לחבלה.

בשלב זה, אחז הנאשם בידה של המתלוננת ומשך אותה בכח אל תוך מבואה של חדר מדרגות סמוך. הנאשם סובב את המתלוננת, וצעק עליה והורה לה לרדת ולשבת על ברכיה, המתלוננת בקשה ממנו להניח לה. הנאשם כופף את גבה של המתלוננת בכוח כלפי מטה ולפתע ירד במדרגות רופא מבית החולים, והנאשם אשר הבחין בו הרפה מהמתלוננת.

לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את המתלוננת.

הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דורית בן עטר (57) ורינת ורסולקר (62) מירוחם כתב אישום לאחר שבמסגרת עבודתן כסייעות בתינוקיה התעללו ותקפו את הפעוטות ששהו במקום לכל הפחות ב 89 אירועים שונים.
 
מכתב האישום שהגיש עו"ד גיורא חזן עולה כי הנאשמות עבדו כסייעות בכיתת התינוקיה בה שהו לכל הפחות 18 פעוטות בין הגילאים שנה וחודש לשנה ואחת עשר חודשים. כאשר בן עטר שוהה במקום על בסיס יומי ורסולקר בחלק מהימים. הנאשמות בעודן אחראיות על הילדים מדי יום ביומו ולעיתים אף מספר פעמים באותו יום, תקפו את הפעוטות פעמים רבות. כך לדוגמא, הנאשמות הטיחו פעוטות אל הרצפה, הכסאות והלול, הרימו פעוטות מיד אחת של הפעוט וגררו אותם לאורך החדר או החצר, הרימו והזיזו פעוטות בכוח אף כשישנו והטיחו אותם על המזרן, גררו פעוטות אחריהן, הושיבו פעוטות בכוח על הכיסא ועוד. בנוסף, כאמצעי ענישה נהגה בן עטר להטיח פעוטות בין רגליה ולרתק אותם על מנת למנוע מהם לזוז או להשאירם בלול, לא פעם למשך דקות ארוכות ואילו ורסולקר האכילה פעוט בכוח.
 
הנאשמות, שאחראיות לשלומם ולבריאותם של הפעוטות הרכים שתחת השגחתן, במקום לטפל בהם ולדאוג לצרכיהם, השתמשו באופן תדיר באלימות כלפי הפעוטות, וניצלו את העובדה כי מדובר בפעוטות רכים שאינם יכולים להתגונן מפניהן. הן התנהגו בגן באופן כוחני ואלים, תוך אדישות מוחלטת לכאב שנגרם לפעוטות ממעשיהן. הן הרימו, גררו והטיחו את הפעוטות פעמים רבות, כאילו היו חפץ ולא אדם בעל תחושות ורגשות שיש לנהוג בו בכבוד ולא להסב לו כאב.
 
מלבד המכאוב והכאב שגרמו מעשיהם של הנאשמות פיתחו חלק מהפעוטות קשיי הירדמות, תגובות אלימות וכוחניות ועוד.
 
לנאשמות יוחסו 22 עבירות של התעללות בקטין או חסר ישע. בנוסף ,יוחסו לבן עטר לכל הפחות 89 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי ולורסלקר יוחסו לכל הפחות 18 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד יוסף עג'לוני, בן 19, המייחס לו מספר עבירות הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, וזאת לאחר שפרסם בעמודי הפייסבוק והטיקטוק פרסומים ששיבחו מעשי טרור. כתב האישום הוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב- מיארה, כנדרש בעבירות הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. בנוסף לכך, הוגשו כתבי אישום נוספים נגד הנאשם עג'לוני ושני חבריו, אמיר קרש ווג'יה ג'ברין, תושבי העיר כבני 20-19, וזאת לאחר שתכננו להקים חוליית טרור ואף לבצע פעולת נקמה על מות אחיו אשר נהרג כשניסה לבצע פיגוע במחסום קלנדיה ביוני האחרון.
 
על פי כתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד נתי בן חמו, הנאשם עג'לוני החזיק תחת שמו חשבונות בפייסבוק ובטיקטוק ולהם מאות עוקבים ולייקים. במהלך תקופה, העלה עג'לוני לחשבונות אלו תמונות וסרטונים שזכו לחשיפה ואף היוו במה לאחרים להביע תמיכתם בתכנים אלו. כך למשל, בחודש פברואר האחרון שיתף עג'לוני פוסט בו תיעוד הפיגוע במסגרתו נפגעו שני לוחמי מג"ב בעיר העתיקה בשנת 2014 על ידי בן דודו של עג'לוני, ובו נכתב "המבצע הגיבור מוסא עג'לוני". בנוסף, ביום בו נהרג המחבל אשר רצח את החיילת נועה לזר ז"ל, כאשר ניסה לבצע פיגוע נוסף, פרסם עג'לוני סרטון עם תמונתו בצירוף הכיתוב "לאנשים כמוך מרימים את הכובעים" וסרטונים נוספים. זאת ועוד שיתף עג'לוני תמונות וסרטונים עם כיתוב אוהד מפיגועי התופת בכניסה לירושלים ובצומת רמות מנובמבר 2022 במסגרתם נרצחו שני אזרחים. בנוסף, בחודש אפריל האחרון, ניהל עג'לוני שיחות עם שניים מחבריו, הנאשמים קרש וג'ברין, ובמהלכן תכננו להקים חולייה צבאית בדומה לחוליית הטרור המוכרת בשם "גוב האריות", במטרה לבצע פיגועי ירי במחסומים. כמו כן, לאחר שבמהלך חודש יוני האחרון נהרג אחיו של הנאשם עג'לוני בעודו מנסה לבצע פיגוע במחסום קלנדיה, נפגש הנאשם עם חברו הנאשם ג'ברין ושוחח עמו על הצורך לבצע פעולת נקמה על מות אחיו. הנאשם ג'ברין מואשם כי במהלך חתונה החזיק בנשק מסוג m16 וצילם את בן דודו בן השנה וחצי כשהוא אוחז בנשק.
 
כתבי האישום מייחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, עבירת קשר למעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק.
 
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

שלום רב,

הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, כתב אישום נגד דינקו קפליו (50) מאור יהודה, לאחר שלפני כשנה נהג באופן רשלני וגרם לתאונת דרכים קטלנית.

מכתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל עולה כי ב 27.5.22, בשעות הלילה המוקדמות, נהג דינקו בכביש 239, כאשר באותה העת, נהגה המנוחה (21) ברכבה בכיוון ההפוך לכיוון נסיעתו. במהלך נסיעתו סטה דינקו עם רכבו שמאלה בצורה אלכסונית, חצה את קו ההפרדה הרצוף שבמרכז הכביש, עבר לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכבה של המנוחה. מעוצמת ההתנגשות, רכבה של המנוחה עלה על מעקה הבטיחות ורכבו של דינקו סטה ימינה ונעצר בהמשך הכביש בנתיב נסיעתו המקורי.

כתוצאה מהתאונה, המנוחה נחבלה חבלות קשות, אושפזה בבית-החולים, כשהיא מורדמת ומונשמת, ועברה ניתוח, אך לאחר יומיים נפטרה עקב החבלות שנגרמו לה בתאונה. לדינקו נגרמו חבלות ושברים והוא ואושפז בבית-החולים למשך 14 ימים. לנוסעת שהייתה עם המנוחה ברכב נגרמו חבלות שחייבו את אשפוזה ולנוסע שהיה עמן נגרמו חבלות קלות.

במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה לפסילת הרישיון עד תום ההליכים, במסגרתה ציין עו"ד סיגל כי: " אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות ותוך הפרת חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בו כדי להעיד, כי המשך נהיגתו יהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה.

לדינקו יוחסו עבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה של ממש וכן עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף (בשל עקיפה שביצע דינקו בסמוך למועד התאונה, במקום בו יש קו הפרדה רצוף)

התיק נחקר על ידי אגף תנועה נגב, במשטרת ישראל.