אגב (2)


מה זה משחק המילים הזה על כך שהדיון בעתירה על הפסקת המינויים הממשלתית לעיתון הארץ נדחה וטרם שובץ הרכב?

ההרכב הנוכחי, הסניוריטי, שעמית קבע אותו, החליט לתת צו על תנאי בלי דיון בכלל, ובלי שהממשלה הייתה מיוצגת בכלל, ואז עמית מספר שהדיון נדחה.

הדיון לא נדחה אלא בוטל, כי עמית החליט להוציא צו על תנאי וישר לקפוץ לשלב הבא.

וכמובן שההרכב טרם שובץ, אבל עמית נתן הוראה שזה יהיה ההרכב, אז מה זה רלוונטי שההרכב טרם שובץ? איך זה רלוונטי למשהו?

השופטים כבר מיואשים ואומרים שהם לא יכולים לעבוד ולשמוע תיקים ודיונים, כולל דיוני הארכת מעצר.


הם צריכים להגיע פיזית למשרד ביום שישי, ועובדים עם דף ועט כמו אבותינו.

אבל גם זה לא באמת עוזר - כי כל המוצגים, המסמכים, הפרוטוקולים וההחלטות הקודמות נמצאים על המערכת שקרסה.

הנהלת בתי המשפט שלחה לשופטים הודעת SMS שהתקלה תוקנה והחל מהבוקר אפשר לעבוד כרגיל.

במקום לעדכן את השופטים, אולי כדאי שיעדכנו את התוכנה כי השופטים עדיין לא מצליחים להיכנס.

עדכון אחרון להיום בפרשת נט-המשפט-גייט: התקלה טופלה. עכשיו יש בעיות חדשות 😁


עד כאן עדכונים בכובעי כמתכנת משפטי.

‏בשולי הדברים - מערכת ניהול התיקים הצבאית גרועה אפילו יותר, ברמות ממש ביזאריות.

‏כולם שם רקמה אנושית אחת.

‏אם התובע נמצא בתוך התיק, השופט לא יכול להיכנס אליו, ועוד כל מיני הזיות נפלאות שכאלה.

עקרונית, התובע גם יכול לערוך את פסק הדין של השופט בקובץ וורד המקורי.

עולם מופלא של מחשוב משנות ה-90 המוקדמות.

‏להלן דעה:

‏אם ישראל פריי היה ערבי והיה כותב את הטקסט הזה בדיוק בערבית, אין שום ספק שהיה נעצר ומורשע בסופו של דבר.

‏זו לא הערכה או ניחוש, אלא העובדות.

‏אני חושב שהמקרה שלו גבולי, לא בגלל הטקסט כשלעצמו אלא בגלל קהל היעד.

‏עבירת הסתה לטרור מוגדרת כך:

‏״המפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור״.

‏כלומר, עצם פרסום דברי הסתה אינם מאפשרים העמדה לדין אלא אם יש אפשרות ממשית שהיא תביא לעשיית מעשה טרור.

‏וכאן השאלה: האם פרסום הטקסט הזה בעברית לקהל קוראיו שאיננו מזוהה כבעל פוטנציאל רב במיוחד לעשיית מעשי טרור נגד יהודים ונגד חיילי צה״ל - ייחשב כאפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור.

‏מצד אחד, הדברים בוטים. מצד שני, קהל היעד והפוטנציאל למימוש נמוך למדי. התגובות לפוסט הן ראיה לכך.

‏מצד שלישי, יש מעגלים שונים לדברי הסתה, ויש היגיון בטענה של הפרקליטות שההתבטאות הזו תעודד לגיטימציה בקרב ערבים לביצוע מעשי טרור, שמהדהים התבטאויות כאלה של יהודים.

‏בהקשר הזה, יש משמעות לכך שזו לא ההתבטאות הראשונה של חולה הצומי הנ״ל שהביאה אותו לחקירת משטרה, ויש לכך משמעות כשמדובר על ״עבירות ביטוי״. במקרים שאינם בוטים ומאוד מובהקים, ההנחייה של הפרקליטות היא להסתפק באזהרה. כאן הוא חזר על כך שנית ״ככלב שב אל קיאו, כסיל שונה באיוולתו״.

‏ועכשיו אמירה כללית:

‏האיש הזה אומלל ממש. במשך שנים הוא רק הולך ומסלים את ההתבטאויות שלו, מתוך רצון נואש לזכות לתשומת לב. זה מכמיר לב. הפרובוקציות של אתמול כבר לא מרגשות ולא מספיק מזעזות היום. לכן כל פעם הוא מסלים עוד ועוד ומתאמץ לשבור את שיאי הזעזוע, כדי לקבל את מנת הסם היומית. השיא, נכון לעכשיו, עומד על התבטאויות שהן ממש הסתה לטרור. בדרך לשיא הנוכחי, הוא הורס לעצמו ולמשפחתו את חייו.

‏ הוא הביא את זה על עצמו, אבל אני מודה שאני קצת מרחם עליו.


‏בבית המשפט המחוזי טוענת היום הסנגורית של פריי שהוא הומלס.

‏בסוף, אחרי כל השאלות המשפטיות - מדובר באדם אומלל שאימלל את המשפחה שלו ואת כל הסובבים אותו.

‏במקום לטפל בעצמו, הלך והסלים והגיע למחוזות הטירוף העמוק מתוך צמא עצום לתשומת לב.

‏חבל שחבריו לא עצרו אותו לפני כן.

‏⁦⁩ תודה ללי עייש על הפרוטוקול מהיום.

‏ייצוג משפטי של עו״ד ראבילו: כאשר רוצים לנצח בתיק.

‏מכתב סתמי בלי שום טיעון משפטי ובלי ייצוג עו״ד: כאשר רק רוצים לעשות שמח.

*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*

היועצת המשפטית לממשלה ביחס להצעת החוק בעניין הפסקת כהונת נושאי משרה בכירים:

הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ובמערכות הביטחון.
מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראשי המערכות כולל מערכות הביטחון להציג תמונת אמת והערכות מקצועיות אובייקטיביות בלא מורא וכן במקצועיות של ראשי המערכות הבכירות וחוות דעתם.


בברכה,
______
אפרת אורן
דוברת הייעוץ המשפטי לממשלה
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

יש פשרה בעניין ראש השב״כ

בחלוף 60 ימים מהיום (11.9.2025) יודיע ראש הממשלה ליושב ראשהוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (להלן: הוועדההמייעצת) על זהות המועמד – יהא מועמדו אשר יהא – שבכוונתולהציע לבחירת הממשלה לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ), כאמור בסעיף 3(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.
 
2. המועמדות תיבחן על ידי הוועדה המייעצת, בהתאם לסמכויותיה לפיהדין הקיים בנושא לרבות החלטת ממשלה 3839 והפסיקה (לרבותבג"ץ 1570/07 עמותת אומ"ץ נ' השר לביטחון פנים, בפסקה 3 (25.2.2007)).
 
3. בהודעה שהוועדה המייעצת תפרסם לציבור בדבר כוונתה לדוןבמועמדות כאמור, תיקבע תקופה של חמישה ימים לקבלת תגובותמהציבור (כאמור בהודעת הוועדה המייעצת נספח מש/7 לתגובתהמשיבים 2-1 מיום 25.6.2025).
 
4. בהתאם להסכמה זו, כהונתו של ממלא מקום ראש השב"כ ש' תוארךעד למועד תחילת כהונתו של ראש השב"כ הנכנס.
 
5. ראש השב"כ שימונה כאמור לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בחקירתהפרשות המכונות "קטארגייט" ו"בילד", עד שהנושא ייבחן ויוסדר עלידי הייעוץ המשפטי לממשלה, במסגרת הסדר ניגוד עניינים כמקובל.
 
6. בכך יסתיים הדיון בנושא שבמוקד העתירות דנן – קרי, מעורבותו שלראש הממשלה בהצעת מועמד לראש השב"כ הבא – יהא מועמדו אשריהא – עקב ניגוד העניינים כפי שנקבע בפסק הדין בבג"ץ 54321-03-25.
 
2. רשמנו לפנינו כי הסכמתם של המשיבים 2-1 והמשיב 3 בבג"ץ18133-06-25 והממשלה (המשיבה 1 בבג"ץ 53254-06-25) ניתנת לנוכח צרכיהשעה והמלצתו של בית המשפט. אין בהסכמה האמורה משום ויתור עלטענותיהם כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות על נספחיהם ובדיון בפני ביתהמשפט, ואין בהסכמה דלעיל משום נקיטת עמדה מצדם או מצד בית המשפטביחס למועמדות כזאת או אחרת לגופה.  
 

‏ולגופו של עניין:

‏זו פשרה ממש טיפשית. אם בכל מקרה ראש השב״כ הבא לא יעסוק בחקירות קטארגייט והבילד, מה הטעם לחכות חודשיים עם המינוי?

‏למה ש-ש׳ לא ימשיך להיות אחראי על החקירות, והמועמד של נתניהו ייכנס לתפקידו מייד?

‏פשרה היא בדרך כלל יצור כלאים משונה, אבל כאן זה באמת מאוד מוזר.


‏אם החשש הוא לאפקט מצנן על חוקרי הפרשות בהן מעורבים מקורבי ראש הממשלה, האם החשש הזה ייעלם לאחר סיום החקירה בעוד חודשיים - כשמראש החוקרים יודעים שנתניהו ימנה את ראש השב״כ הבא?

‏זה באמת ממש מופרך ומגוחך.

‏הוסכם כי נתניהו יוכל למנות ראש שב״כ לאחר 60 יום כתאריך נעול שלא תלוי בהתפתחויות.

‏אין התחייבות שחקירות קטארגייט והבילד תסתיימנה בתוך 60 יום, והוסכם כי הימשכות החקירה לא תהיה עילה לדחייה נוספת של המינוי.

‏הטענה של היועמ״שית היא שבתוך 60 ימים תסתיים ליבת החקירה של השב״כ, אך אף אחד לא מתחייב שאכן כך יהיה.

‏ההערכה הברורה היא שחקירת כל פרשת קטארגייט תימשך עוד זמן משמעותי לאחר 60 הימים.

‏זה נכון במיוחד לאור העיכוב הבלתי צפוי בחיקור הדין של הלוביסט הקטארי ג׳יי פוטליק, לאחר שהאמריקאים סירבו לאפשר את חקירתו ברגע האחרון. מדובר בדמות מפתח להבנת כל הפרשה, ועדותו אמורה לשפוך אור על כל יתר המעורבים.

‏גם מועד חקירתו של החשוד המרכזי ישראל אינהורן השוהה בסרביה - עדיין לוטה בערפל, וכך גם הצפייה להצליח להסגיר אותו לישראל.

‏ההתפתחות בעניין דחיית חקירת פוטליק התרחשה לאחר שכבר הוצעה הפשרה של 60 הימים, ולמרות זאת מספר הימים לא עודכן מאז.

‏גם נקודה זו מוכיחה שקביעת 60 הימים היא שרירותית למדיי.

‏כך שבשורה התחתונה יש פה לטעמי ניסיון להוריד את היועמ״שית מחוות דעתה הקיצונית במיוחד מבלי לפגוע בכבודה.

‏היגיון משפטי צרוף וקוהרנטי - אין פה, ואף אחד לא מנסה לטעון שיש כזה.

אגב, הייתה מחלוקת ממתי מתחילים למנות את 60 הימים. השופטים היום בדיון נתנו להבנתי פשרה מפא״יניקית על הפשרה המפא״יניקית:
החל מהיום.


לא מהמועד שבו הוצעה פשרת 60 הימים, ולא מהמועד שבו יינתן פסק הדין.

פשרה היא דבר מבורך, אבל אם 60 הימים נועדו לצורך התקדמות חקירת קטארגייט על בסיס לוח זמנים שהוצג לשופטים במועד הדיון - למה 60 הימים לא נספרים החל מהיום בו הוצעה הפשרה?

סולברג סירב להוציא צו ביניים שימנע את השימוע ליועמ״שית

סולברג הוסיף משפט בסוף סעיף 4.

סולברג דחה את הקץ בנוגע להכרעה השיפוטית על פיטורי היועמ״שית בנימוק שמדובר שטרם התקבלה החלטה סופית.

אני חושב שהחגיגות על פיטוריה מאוד מוקדמות.


היועמ״שית ציפתה וייחלה שסולברג יחתוך את האירוע כבר בשלב הזה, ולא יאפשר את קיום השימוע. זה לא קרה.

דובר הליכוד מברך