אבישי גרינצייג - עדכונים
10.6K subscribers
778 photos
86 videos
415 files
848 links
Download Telegram
הזמן שיינתן כדי לאפשר עתירה לבג״ץ לא יעכב את מימוש העסקה והתחלת שחרור החטופים.


על פי הלו״ז של מימוש העסקה שטרם נקבע, ייקבע גם פרק הזמן שניתן להגיש עתירה לבג״ץ נגד שחרור המחבלים.

בעבר ניתנו 48 שעות.

בעסקה בנובמבר 2023 ניתנו 19 שעות - כדי לא לעכב את מימוש המתווה.


בעסקה הנוכחית טרם נקבע הזמן שיינתן. משך הזמן ייקבע על פי הלו״ז המדיני של מימוש העסקה. 

יש תמימות דעים בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה כי שום רגולציה משפטית לא תעכב את שחרור החטופים. 

יש לציין כי העתירה לבג״ץ היא בגדר אירוע  סמלי בלבד, ובג״ץ מעולם לא התערב בהחלטות על שחרור מחבלים במסגרת עסקה. אם תוגש עתירה - היא תידחה, כפי שנדחו כל העתירות הקודמות.
אבישי גרינצייג - עדכונים
פרסום ראשון ב-i24NEWS ‏במסגרת ההסכם ישוחררו בשלב הראשון קרוב ל-1,000 מחבלים. כך פורסם בכל כלי התקשורת. ‏אך מעבר לכך, ישוחררו גם מספר גדול מאוד של עצירים עזתים שנתפסו על ידי ישראל, והם ישוחררו חזרה לרצועה. הם לא מוגדרים כמחבלים.
כפי שפרסמנו אתמול, ישראל תשחרר בנוסף לכ-1,000 המחבלים גם כמות גדולה מאוד עצירים עזתים שנתפסו החל מה-8 באוקטובר 2023.

מדובר על 1,000 עצירים נוספים.

התנאי: לא היו שותפים ל״אירועי״ השבעה באוקטובר.

מבחינת ישראל הם לא מוגדרים כמחבלים, אבל ההגדרה של ״לא מחבל״ היא רחבה מאוד.
ברייקינג: היועמ״שית מתנגדת לבקשת השר לוין לדחות את הליך מינוי נשיא לבית המשפט העליון, ועומדת על כך שהדיון בוועדה לבחירת שופטים צריך להתקיים עוד היום.

‏לטענתה, אין הצדקה כלשהי לדחייה.
‏בעיניי העיסוק בשאלה האם המינוי של עמית יתקיים היום או יידחה ליום ראשון או שני הוא כל כך זניח וחסר משמעות, והוא נועד ליצור דרמה היכן שאין דרמה.

‏מדברים על כך: אבל יש קביעה של בג״ץ שמחייבת אותו למנות עד היום!!!

‏אלא מה? היועצת המשפטית לממשלה (כפי שעשו כל קודמיה) מפרים מדי יום, כמה פעמים ביום, החלטות של בתי המשפט.

‏מחייבים אותם להגיש תגובה עד יום מסוים, ואז כמה דקות לפני הדד ליין (או לאחריו) הם מבקשים ארכה של שעות או של יומיים. ואז בית המשפט נותן להם בדיעבד את הארכה כי אין לבית המשפט ברירה, ואז הם שוב לא מקיימים את ההחלטה, אלא מגישים באיחור.

‏נ.ב: גם בעתירה הזו ספציפית, בג״ץ הורה ליועצת המשפטית לממשלה להגיב עד השעה 10 לבקשה של שר המשפטים לוין. דקותיים אחרי השעה 10 היא הודיעה שהיא צריכה זמן עד השעה 11. השם ישמור. מפרה החלטה שיפוטית!!!

‏משבר חוקתי!!!!!

‏השעה כבר 11, והיא עדיין לא הגישה את תגובתה!!!

‏בלתי נתפס. היא מפרה החלטה שיפוטית שוב!!!!

‏וברצינות: תתמקדו בעיקר, ותפסיקו להתרגש מכל הדלחה.
וצריך לומר עוד נקודה: שר המשפטים עשה טעות כשהגיש את הקובלנה. הרי הוא ביקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לבדוק את הטענות נגד עמית.


הוא קיבל את מבוקשו. היא אמרה שהיא צריכה זמן כדי לבדוק.


נפלא.

אז למה הוא מיהר להגיש את הקובלנה? הרי ביקשת חוות דעת של היועצת המשפטית של הוועדה.

אז אתה צריך את חוות דעתה או לא?
‏מטורףףףףףףףף

‏בג״ץ חייב בהחלטה שיפוטית את היועצת להגיב עד השעה 10.

‏היא הגיבה אחרי השעה 10 (אחרי!!!) וביקשה דחייה עד השעה 11.

‏בית המשפט לא נתן לה את מבוקשה.

‏בשעה 11:25 היא הגישה בקשה לדחות את ההגשה עד השעה 12!!!!!!!!

‏משבר חוקתי מטורףףףףףףףףףףףףףף
תמצית תלונה חדשה נגד השופט עמית. מבדיקה זריזה שעשיתי - מדובר בטענה רצינית:

*ממצאים חדשים מעלים חשד לפסיקות השופט יצחק עמית בניגוד עניינים בנושאים שעשויים להיטיב עמו כלכלית בסכומי עתק, דרישה מהיועמ"שית להציג את ההתפתחות בפני בית המשפט*

ממצאים חדשים שנחשפים לראשונה מעלים חשד לפסיקות של המועמד לנשיאות בית משפט העליון, בנושאים שעשויים להיטיב עמו כלכלית בסכומי עתק, תוך ניגוד עניינים. ארגון לביא הגיש תלונה באמצעות עו״ד יצחק בם לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ודורש מהיועמ"שית להציג את ההתפתחות בפני בית המשפט. התלונה עוסקת בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים בשל ישיבה בדין בשתי עתירות עקרוניות בתחום ההתחדשות העירונית, בעת שהיה בעל אינטרס כלכלי אישי בתחום.

על פי הפרסומים, לשופט עמית ישנם נכסים ברחוב אילת בתל אביב, אותם קיבל במשותף עם אחיו. התברר כי השופט היה צד להליכים בעניין נכסים אלה תחת שם נעוריו "יצחק גולדפריינד", מבלי לעדכן את רשימת המניעויות שלו (תחקיר בנדל).

בשנת 2015 חתם השופט עמית על הסכם קומבינציה לפינוי-בינוי בנוגע לנכסים אלה. כשבועיים לאחר מכן הוגשה בקשה להכרה במתחם כ"מתחם לפינוי בינוי במסלול מיסוי".

חרף האינטרס הכלכלי האישי, ישב השופט עמית בדין בשתי עתירות מהותיות:
- בג"ץ 8958/21 העוסק בקביעת תקן שמאי לפרויקטי התחדשות עירונית
- בג"ץ 5989/22 העוסק בפטור מהיטל השבחה ביחס למתחמי התחדשות עירונית

בבג"ץ 8958/21 ("עתירת התקן השמאי") מתגלה לכאורה דפוס חמור במיוחד:
- בדצמבר 2021 הוגשה עתירה שעסקה בקביעת התמורה שיקבלו בעלי דירות בעסקאות פינוי-בינוי
- העתירה דנה באופן מפורש בהשפעה על עסקאות קומבינציה - כמו העסקה שחתם עליה השופט עמית עצמו בשנת 2015
- למרות זאת, השופט עמית ישב בדין פעמיים (מרץ 2023 ופברואר 2024) והוביל החלטות מהותיות
- - רק בספטמבר 2024, לאחר שנתיים וחצי, פסל השופט את עצמו בטענה שאחד מעורכי הדין שייך למשרד שברשימת המניעויות שלו זאת ששנה לפני כן נתן גילוי נאות על קשריו עם עורכי הדין ללא התנגדות הצדדים.
- כשנדרש להסביר את הפסילה המאוחרת, ומה השתנה, טען השופט עמית בדצמבר 2024 כי "קרובת משפחה מדרגה ראשונה" רכשה נכס שעשוי להיות מושפע מההחלטות
- כעת מתברר כי מלכתחילה היה לשופט עמית עצמו נכס שעשוי להיות מושפע מהחלטות בית המשפט - עובדה שהיה עליו לגלות מראש ולפסול עצמו מיידית מלדון בתיק

בנוסף בעתירת הפטור מהיטל השבחה (בג"ץ 5989/22), השופט עמית נתן דעת מיעוט שביקשה להרחיב את סמכות השרים להעניק פטורים מהיטל השבחה - החלטה שעשויה להיטיב כלכלית עם בעלי נכסים במתחמי פינוי-בינוי, כולל השופט עצמו.

על פי התלונה, התנהלות זו מקימה חשד כבד לעבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. הארגון מדגיש כי בהתאם לפסיקה עדכנית (רע"פ 6477/22), חזרה שיטתית על פעולות פסולות מצד עובד ציבור יכולה להצטבר לכדי עבירה פלילית, גם אם כל פעולה בנפרד אינה מגיעה לרף הפלילי.

הארגון דורש חקירה מקיפה של האירועים, שתכלול בחינה של כל ההחלטות והפעולות של השופט עמית בהקשר זה.

העתקים מהתלונה הועברו לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה וליועצת המשפטית לוועדה לבחירת שופטים
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:

מצורפת תגובת היועצת המשפטית לממשלה בעניין מועד כינוס הוועדה לבחירת שופטים:
אין הצדקה להפרת צו בית המשפט ולמניעת קיום דיון בוועדה לבחירת שופטים.
אפרת גרינבוים נבחרה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

איתן לדרר נבחר לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים.
דפנה הולץ לכנר ממשיכה להגיש עתירות מופרכות.


העתירה החדשה שוברת שיא חדש
״אנו מורים אפוא לשר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם הצבעה על בחירת נשיא לבית המשפט העליון לא יאוחר מיום 26.1.2025״
ברייקינג
״אחרי שהעמדנו לנגד עינינו את חשיבות מראית פני-הדברים, מצאנו לנכון לאפשר לשר המשפטים שהות תחומה על-מנת להביא בפני הוועדה את החומר הנוסף הרלוונטי לדעתו, אשר לא עמד בפניה עד כה. נבהיר למען הסר ספק, כי עד לתום תקופה זו על השר להביא את נושא בחירתו של נשיא לבית המשפט העליון להצבעה בוועדה לבחירת שופטים, אשר רשאית לקבל כל החלטה שתמצא לנכון, כמובהר לעיל״