פרק חדש, והפעם: אורחת שכבר הבטיחה לעצמה פנטהאוז רחב ידיים בגן עדן.

‏ד״ר גילי תמיר, עובדת סוציאלית משפטית ומגישת תכנית מיצוי הזכויות היומית ברשת ב׳ הגיעה לפודקאסט ״איפכא מסתברא״ ושוחטת כמה פרות קדושות.

‏תמיר אומרת שבניגוד לתפיסה של ארגוני הנשים על עבירות רצח במשפחה, בחברה היהודית בלתי אפשרי לחזות מראש רצח של בנות זוג.

‏היא מסרבת להתנצל על שיתוף פעולה עם ארגון להב״ה של גופשטיין בשחרור צעירות בסיכון ממעצר.

‏מתגאה בהקמת בית אבות לעבריינים קשישים.

‏ומסבירה מדוע כונתה ״נסיכת הטרור היהודי״

‏אתם מוזמנים לצפות ולהאזין בכל הפלטפורמות

‏תודה לAll•in על האירוח.


בונוס בתוך הפרק: גילי מקריינת פרסומת לסרט עם מל גיבסון

🥊 פרק מס׳ 13 של איפכא מסתברא עם ד״ר גילי תמיר

https://youtu.be/YzdCOdVsFUc?si=dbNOVh_3ypRFFQrz


https://open.spotify.com/episode/6IHaIyD8NXwF2W8OmBKQma?si=689125ffc95f4aa1

יש איזו קונספירציה מופרעת ומפותלת של ידידי אבי וייס (מוטי53) על כך שהפרקליטות גרמה להחלפת עורך הדין של פלדשטיין בעו״ד סבוראי.

למתעניינים בעובדות: מי שחיבר בין משפחת פלדשטיין לבין עו״ד סבוראי היה לא אחר מאשר תא״ל עופר וינטר.

סבוראי ייצג לפני כ-8 שנים את וינטר. פלדשטיין היה מקורב לוינטר. ומכאן החיבור.

ועדת החריגים בנציבות שירות המדינה אישרה את הארכת כהונת המשנה ליועמ״שית (לעניינים כלכליים) מאיר לוין ב-3 חודשים.

כהונת מאיר לוין מסתיימת בימים אלו, אך טרם הוקמה ועדת איתור כדי למנות לו מחליף.

הצעת יריב לוין לשדר את הדיון שעוסק במינוי נשיא לעליון בוועדה לבחירת שופטים - לא זכתה לרוב


3 בעד (חברי הקואליציה) 6 נגד (כל היתר)

ניכר שנציג השר לוין בדיון בבג״ץ רוצה שיינתן צו נגדו בעניין מינוי נשיא לעליון

השופטים שוב ושוב אומרים לו: תתן מועד מתי יעלה הנושא להצבעה, לא משנה לנו מה תעשה לפני ואיזה דיונים והליכים תעשה לפני, ואם אתה תומך בסניוריטי או לא, אבל תיתן מועד.

עו״ד ציון אמיר מסרב לתת מועד.

אחד הפיליבסטרים הכי לא ברורים שיש.

זה לא שמישהו מרוויח משהו ממריחת הזמן הזו. לממלא מקום הנשיא יש את כל הסמכויות שיש לנשיא.

ציון אמיר: שר המשפטים יכבד ויקיים כל צו שיינתן נגדו

הסתיים הדיון. החלטה תינתן בהמשך

השופט עמית נגד השר לוין:

״זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה שהרשות המבצעת מִתְעָרֶבֶת באופן כה בוטה בניהולה הפנימי של הרשות השופטת ובאופן הקצאת משאביה. ואל תתנו למינוח הטכני להטעות אתכם: פגיעה בחוסן המוסדי של הרשות השופטת, היא פגיעה בְּעַצְמָאוּת הרשות השופטת, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בציבור כולו.

• בצד האמור, יש לשוב ולהדגיש: הרשות השופטת תעמוד איתן מול הניסיונות לפגוע בחוסנהּ המוסדי, והיא תוכל להם.
​
• בתפקידי כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, אני עומד כאן ומייצג את השופטים, הרשמים והעובדים של הרשות השופטת. אנו נמשיך לקיים את עיקרון העצמאות השיפוטית ולספק שירות משפטי לכלל הציבור, באמצעות מכלול הכלים והמשאבים שעומדים לרשותנו. אני חוזר ומפנה מִכָּאן קריאה לשר המשפטים לקיים את חובותיו הבסיסיות – לא למעני, לא למענו, אלא למען תושבי המדינה שזכאים לקבל שירות איכותי ויעיל ממערכת המשפט״.

״עד לא מזמן, לאורך שנות קיומה של המדינה נשמר הכבוד ההדדי בין הרשויות בנוגע לניהול מערכת בתי המשפט. הרשות השופטת והמבצעת הקפידו יחד על קיום שיח תַּכְלִיתִי, על ליבון פערים בגישה ממלכתית וא-פוליטית, ובעיקר – על הצבת אינטרס הציבור בראש סדר הָעֲדִיפוּיּוֹת המוסדי.

לצערי, לא זה המצב בימינו. אם לא די במהלכים הישירים להחלשת הרשות השופטת, שר המשפטים אף קָטַע לאחרונה את מסורת הדיאלוג ושיתוף הפעולה בין הרשויות. מזה כחצי שנה מסרב השר לקיים פגישות עבודה עם ראש הרשות השופטת – פגישות שבהן היו מתקבלות החלטות משותפות בנושאים שבליבת ניהולה של מערכת בתי המשפט. ממלא מקום הנשיא (בדימוס), השופט עוזי פוגלמן, ואנוכי חזרנו והתרענו על כך בפני השר – אך אין קול ואין עונה״.

ועוד כיו״ב

בג״ץ: שר המשפטים חייב להעלות להצבעה מינוי נשיא לעליון עד ה-16.1.2015

אין רגע משפטי דל במדינה הזו

הכוונה כמובן ל-2025. לכל מי שדאג.

‏יריב לוין שוב ושוב בוחר להילחם דווקא בסוגיה בה הקייס המשפטי שלו הכי פחות משכנע, והוא מאמץ גישה אנטי-שמרנית מובהקת.

‏מאוקטובר 2023, אז פרשה השופטת אסתר חיות מתפקידה, לוין מסרב לכנס את הוועדה כדי למנות נשיא לבית המשפט העליון.

‏יש ללוין הרבה כעס על שופטי בג״ץ. לדעתי רובו או לפחות חלקו הגדול מוצדק.

‏אבל מסיבה שאי אפשר להסביר אותה הוא בחר להתמקד באמת בנקודה הכי לא נכונה משפטית.

‏במשך למעלה משנה הוא לא ממנה נשיא לבית המשפט העליון. למה? ככה. כל פעם תירוץ או התחכמות משונים אחרים.

‏הסיבה האמיתית היא שאין ללוין רוב בוועדה, ושהכנסת לא קידמה את החוק שהיה מאפשר לו לקבל רוב. אז הוא מחליט: אם הרוב נגדי - אין כדור ואין משחק.

‏מה דמוקרטי בדבר הזה ומה שמרני בו?

‏יש לך כל כך הרבה נקודות כדי לתקוף את האקטיביזם השיפוטי, למה אתה בוחר לבחור את הזווית הלא נכונה וודווקא אותה אתה תוקף?

‏ללוין אין שום קייס משפטי, אז הוא עושה תרגילים מגוחכים כדי למרוח זמן. לשם שינוי, השופטים בהליך נקטו אורך רוח מופלג (גם בהחלטה היום) ומשכו את הזמן למרות עמדתו המשפטית המופרכת של לוין.

‏גם לאחר שכבר ניתן פסק דין, לוין המשיך עם המשחקים. פתאום החליט שיש חובה לנהל דיון אקדמי על חשיבות הסניוריטי. (עוד לפני כן הוא קיים דיון שלם על השאלה האם בכלל יש צורך במינוי נשיא לעליון)

‏לוין גם עשה את ההטרלה של התעקשות (ממנה נסוג בסופו של דבר) לחייב את כל השופטים להיות מועמדים על כורחם.

‏השופטים בבג״ץ היום אמרו לנציגו של לוין: אנחנו לא רוצים לתת צו. תגיד לנו כמה זמן אתה צריך. אתה טוען שאתה רוצה קודם כל לקיים דיון על סניוריטי - תקיים. זה לא עניין שלנו. אתה רוצה לדון על הסתייגויות - תקיים. זה לא עניין שלנו. אבל מה התאריך האחרון שעד אליו אתה תביא להצבעה את המינוי? כמה זמן אתה צריך?

‏נציגו של לוין סירב לתת תאריך כלשהו, וגם לא הסביר באופן אמיתי למה.

‏בסופו של דבר, השופטים נתנו לו יותר מחודש נוסף כדי להביא את הנושא להצבעה.

‏אני רואה דיווחים בשם מקורבי לוין שהחלטת בג״ץ היא הכרזת מלחמה. ניסוח לא להיט, על רקע התקופה, אבל בראש ובראשונה הוא פשוט נלחם את המלחמה הלא נכונה, גם משפטית וגם פרקטית.

שר המשפטים יריב לוין:

הצו הבלתי חוקי והמביש שהוציא היום בג״צ, שבאורח פלא, ניתן דקות אחדות אחרי הנאום המתלהם של השופט יצחק עמית, הוא תמצית אובדן הדרך, הניתוק, והרמיסה שקומץ קיצוני מרשה לעצמו רק משום שנדמה לו שהוא יכול.

הדחתו בפועל של שר המשפטים הנבחר, מתפקידו כיו״ר הוועדה לבחירת שופטים, והסיכול המכוון שעשו השופטים להצעה לשידור הדיונים לבחירת נשיא בית המשפט העליון, הם עדות למה שמתרחש כאן בשנים האחרונות. שופטי בית המשפט העליון לוקחים לעצמם את סמכויות הממשלה והכנסת, רומסים את בחירת העם, משליכים פעם אחר פעם לפח את קולם של מיליוני אזרחי ישראל, והופכים את עצמם לשליטים דיקטטורים, המתערבים וקובעים בכל דבר, במקום בחירתו של העם.

שופטי בג״צ, ביוהרה שאין למעלה ממנה, דחקו את כולנו לנקודה שבה אי אפשר יותר לברוח מההכרעה הנדרשת: האם למסור סופית את השליטה במדינה לידי קומץ השופטים הבוחרים את עצמם בחדרי חדרים, או להשיב את הדמוקרטיה באמצעות התייצבות ברורה וחד משמעית על הגנת סמכויותיהן של הכנסת ושל הממשלה.

אזרחי ישראל זכאים לחיות במדינה דמוקרטית שיש לה מערכת משפט, ולא להיות משרתיהם של קומץ אדונים החושבים שבית המשפט הוא עליון על המדינה ועל אזרחיה.