ביומן הערב פרסמנו שלאחרונה פנה השר בן גביר ליועמ״שית, למרות שהוא לא נדרש לכך, על מנת שתחווה את דעתה האם ניצב פלד יצליח לקבל את המלצת הוועדה המייעצת, לאור הרבב שדבק בו בעבר במסגרת חקירת מח״ש נגדו שהסתיימה בהמלצה להעמיד אותו לדין משמעתי ולא לקדמו.

ניתן להעריך שייקח עוד לפחות שבוע או שבועיים נוספים עד שבן גביר יגיש את שמו של פלד, ככל שיגיש.

לאחר מכן הוועדה המייעצת תצטרך לחוות דעתה אודות המינוי, ואז הממשלה תצטרך להצביע על מינויו.

מדויק עד כאב.

אנחנו, ילדינו ונכדינו נממן את העלויות הללו.

חוצפה שאין לתאר ששרה לוקחת על זה קרדיט כאילו שהיא מימנה את זה מהכיס שלה

*דוברות המשטרה*:

*התחזה והזדהה כחייל צה״ל והתראיין ברשת החברתית נגד מדינת ישראל, כשאמר שמדי יום חייליה הורגים במכוון נשים ותינוקות: שוטרי מחוז ירושלים עצרו אמש לחקירה את החשוד במעשה תושב אבו גוש בן 19*

בימים האחרונים, חמ״ל התודעה במחוז ירושלים ניטר פרסום ברשת החברתית המעלה חשד להתחזות לחייל צה״ל, זאת בראיון שהתקיים ברשתות החברתיות באנגלית ולו חשיפה משמעותית וצפיות רבות.

בתיעוד מופיע חשוד ישראלי המציג את עצמו כחייל צה״ל, כשהוא מעביר מסרים נגד מדינת ישראל וחיילי צה״ל, וטוען להרג שיטתי ומכוון מדי יום של נשים, ילדים ותינוקות בעזה.

בעקבות המקרה שהעלה חשד להתחזות לחייל צה״ל, בוצעו במשטרה פעולות לאיתור זהותו ומקום מגוריו של החשוד ולבדיקת התוכן שעלה. לאחר שהתברר כי מדובר בישראלי תושב אבו גוש בן 19 שאינו חייל צה״ל, נפתחה חקירה בתחנת הראל של מחוז ירושלים.

אמש בשעות הערב, בלשי תחנת הראל הגיעו לאבו גוש ועצרו את החשוד בביתו. לאחר מעצרו החשוד הועבר לחקירה בתחנת המשטרה באזור.

לאחר שנחקר נכלא, והיום תבקש המשטרה להאריך את מעצרו בבית המשפט.
החקירה במחוז ירושלים נמשכת, במטרה למצות עמו את הדין.

‏3.5 שנים לקבלת מענה לקוני לתלונה מאוד לא מורכבת הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד השרה גמליאל על זיוף היומן שלה.

‏פרסמנו אצל ⁧ #קלמןליברמן⁩:

‏באוקטובר 2020 הגישה עמותת הצלחה תלונה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וביקשה לפתוח בחקירה נגד השרה גילה גמליאל, בטענה שיש חשד לביצוע מספר עבירות פליליות על ידה, כאשר התברר שהיומנים שלה, אותם מסרה בעבר לעמותה על פי חוק חופש המידע, עברו ״שינויים״ והשמטות.

‏*חלפו 3.5 שנים* מאז הגשת הגשת התלונה, ועד שנמסרה תגובה לקונית ללא נימוקים מהיועצת המשפטית לממשלה שהוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית.

‏רק ב-1 לאפריל 2024 מסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה במכתב לקוני לעמותת הצלחה, בלי שום נימוק, שהיא החליטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד השרה גמליאל.

‏גם תגובה זו, לאחר 3.5 שנים, הגיעה רק בעקבות תלונת הצלחה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שאילץ את גלי בהרב מיארה להשיב סוף סוף.

‏הנציב מנחם פינקלשטיין כתב בהחלטתו: ״ער אני לעומס העבודה הרב בלשכת היועצת המשפטית לממשלה.
‏עם זאת, הדעת אינה נוחה, לשון המעטה, מקום בו קבלת החלטה בסוגיה בעלת עניין ציבורי מובהק, מתקבלת למעלה מ-3 שנים ממועד קרות האירוע.
‏הדברים אמורים במשנה תוקף, נוכח
‏העובדה כי נראה שלא מדובר בתיק מורכב במיוחד או בעל היקף גדול״

‏הנציב פינקלשטיין מותח ביקורת על היועצת ואומר שמדובר במקרה אחד מיני רבים של גרירת רגליים במשך שנים בתיקים בעלי פרופיל ציבורי, ואומר כי יש לתחום את משך זמן הטיפול בתלונות אלו.

הנסיבות אכן אישיות משפחתיות

לשואלים

https://open.spotify.com/episode/36AKlOnks9bcVrosExyLhV


מוזמנים להאזין לפרק המוסף אצל נדב פרי, עם עמדה מפתיעה ונחרצת של אסף זמיר נגד עסקת החטופים

דוברות כרם שלום:

״האירוע שהיה הלילה, שבו מספר מחבלים מרפיח התקרבו לשטח ישראל סמוך לכרם שלום, ופתחו באש לעבר כוחותינו, מוכיח לכולנו כי *עדיין ישנו איום קיומי על יישובי העוטף בכלל ועל כרם שלום בפרט.*
ממשיכים את הדרישה ללחימה עצימה ברפיח. לא נוכל להשלים עם כך, נחזור הביתה רק כשהאיום יוסר לחלוטין!״


—

הסרת האיום הקיומי וחזרת תושבי עוטף עזה לביתם לא עולים בקנה אחד עם חתימה על העסקה עכשיו.

זו האמת, וצריך לחזור עליה גם אם היא לא פופולרית

*דוברות המשטרה:*

*הבהרה בעניין פרסום בערוץ 13*

בהמשך לפרסומים בערוץ 13 שפורסמו כעת בעניינו של ראש אגף התנועה יובהר כי מדובר בטענות שיקריות שהועלו על-ידי הכתב אלי סניור ועד בטרם קיבל התייחסות לטענותיו שהעולו היום (06.06.2024) ממשטרת ישראל

הכתב מדווח על אירוע תאונת דרכים בה היה מעורב ראש אגף התנועה בצורה מעוותת, שיקרית הפוגעת בשמו הטוב של הקצין ובני משפחתו.


הפרסומים מועברים כעת לבחינה משפטית לבחינה האם הדבר עולה כדי לשון-הרע

ויובהר כי מיד לאחר התאונה נפתח אירוע במשטרת ישראל המתועד במערכות המשטרה, למקום הגיע שוטר סיור ולאחריו הגיע קצין תורן של הגזרה בדרגת מפקח ולא ניצב משנה והיה ראוי כי כתב המתיימר להיות כתב המסקר משטרה יבדיל בין הדרגות.

משטרת ישראל הזמינה את מד"א למקום, איש צוות מד"א שהגיע למקום פנה לניצב וביקש לבדוקו וזה סרב ודרש שלא לקבל טיפול רפואי ובניגוד לנטען ע"י הכתב כאילו השוטרים מנעו טיפול בניצב

הניצב הזדהה בפני הקצין תורן בשמו ותפקידו וזאת בניגוד לטענות הכתב.


פרטי הרכב המשטרתי הועברו לנהג הרכב אזרחי אחר שניזוק ומאחר ואף אחד לא דרש פינוי רפואי התאונה סווגה באותה עת כנזק בלבד פרטי האירוע הועברו לבוחן תנועה אשר החליט בהתאם לנוהל ובנסיבות אלו שלא להגיע לזירה.

פרטי האירוע הועברו ליחידת הבוחנים של מרחב שרון ונפתח תיק משטרה כנדרש.

הרכב המשטרתי נגרר למוסך טויטה הנמצא בהסדר עם משטרת ישראל ובניגוד לנטען ע"י הכתב באופן שיקרי שהרכב נגרר לחניון תוך מצג שווא כאילו הדבר נעשה על מנת 'להעלים' את התאונה.

בסיום הטיפול בזירה הקצין תורן לקח את הניצב לביתו וזאת לבקשתו.

שוטר שהגיע מיד ובסמוך לקרות התאונה הבחין בניצב לידו בסמוך לרכב, הטענות כי בנו של הניצב נהג ברכב והניצב הוברח מהמקום הינן שקר מוחלט ומי שטעון אותם מפיץ שקר המהווה לשון הרע.

התנהלות הכתב וערוץ 13 חורגת מכל אתיקה עיתונאית סבירה ובכך מנצלת את כוחה שניתן לה לשדר תוכן להמונים ומנצלת אותו לפגוע בניצב ומשפחתו ובשמה של משטרת ישראל ושוטריה וזאת מתוך מניעים לא ברורים

לא עקבתי אחרי האייטם, אבל נשמע שערוץ 13 ומשטרת ישראל כבר לא

שופטי בג״ץ הוציאו צו על תנאי והרחיבו את ההרכב בעתירה המבקשת לבטל את חוק ״מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל)״ הידוע גם בשם חוק אל ג׳זירה.

במקביל, הממשלה תאריך היום ב-45 יום נוספים את הצווים לסגירת פעילות אל ג׳זירה בישראל

כפי שפורסם וכו׳, המשטרה פתחה בחקירה בעניינה של מירי רגב

שופט בג״ץ יחיאל כשר הורה למדינה להגיב עד ה-21.7 לעתירה המבקשת למנוע את מינוי תא״ל שלומי בינדר לתפקיד ראש אמ״ן.

‏את העתירה הגיש עו״ד יצחק בם בשם משפחות שכולות וארגון לביא.

משרד מבקר המדינה שלח לבג"ץ תגובה לעתירה למנוע את המשך הביקורת בעניין טבח 7.10: "העותרים מבקשים לאפשר לממשלה מתג השתקה של ביקורת המדינה"
 
עוד מהתגובה: " קיימת דחיפות לעריכת הביקורת בשלב זה בכלל הדרגים (אזרחי, מדיני וצבאי)"
 
"האיזון הנכון, אותו גיבש מבקר המדינה- קיום ביקורת מדורגת ומידתית, גם בצה"ל, בחלוף שבעה חודשים לפרוץ המלחמה. מתכונת הביקורת, שאינה נוגעת למהלכי הלחימה של צה"ל, גובשה לאחר התייחסות צה"ל, שהסכים לרובה המכריע"
 
"הטענה שביקורת תסיט קשב של מפקדים ולוחמים, תמוהה בשים לב, לעמדה העדכנית של היועמ"שית, לפיה יש להקים כבר עתה ועדת חקירה ממלכתית"
 
"בניגוד לטענות העותרים ביקורת המדינה פעלה גם בעבר בעיתות לחימה"
 
 
להלן ציטוטים עיקריים מכתב התגובה:
 
חשיבות הביקורת דווקא עכשיו וניסיון השתקה:
 
·         קיימת דחיפות לעריכת הביקורת בשלב זה בכלל הדרגים (אזרחי, מדיני וצבאי), ובכלל זה גם בצה"ל ובגופים נוספים של מערכת הביטחון. נדמה כי אין חולק על כך, שנפלו ליקויים חמורים גם בהתנהלות כוחות הביטחון, בתקופה שקדמה למתקפת הפתע הנפשעת שביצעו מחבלי החמאס ביום 7.10.2023, בשבעה באוקטובר ובתקופה העוקבת לה.
·         ביקורת מבקר המדינה, תוכל לסייע לאיתור מהיר של ליקויים, ובכך לסייע בתיקונם ובמניעת הישנותם. מניעת הביקורת בשלב זה, בעייתית, ביתר שאת, נוכח האפשרות כי אירועים ביטחוניים נוספים (המשליכים כמובן על כל אחד מתושבי המדינה ועל המערכת האזרחית) עלולים לפרוץ בכל שעה ועל כן קיימת חשיבות רבה להפקת לקחים מהירה וליישום ההמלצות של ביקורת המדינה דווקא בעת הזו.
• לצד החשיבות בביצוע התחקורים הפנימיים בצה"ל, נכון למועד הגשת תגובה מקדמית זו, ביקורת המדינה היא הביקורת החיצונית היחידה שמתקיימת... (מוסד) מבקר המדינה מחזיק בראייה מערכתית כוללת, צופה פני עתיד, וביכולתו לערוך בדיקה מעמיקה במגוון גופים מבוקרים במקביל, ועל כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, כפי שמתחייב במקרה דנן שאינו דומה למקרים שהתרחשו בעבר. לעומת זאת, תחקירים של צה"ל מוגבלים ביכולתם לספק תמונה מערכתית של פעילות משולבת של מגוון גורמי ביטחון וגורמים מבוקרים אחרים.
 
·         עצירת ביקורת המדינה הנערכת בצה"ל בימים אלו, עלולה לפגוע בתהליך הפקת הלקחים ולהביא לכך שליקויים שיכולים היו להימצא ולתקנם לא יתוקנו ובכך להביא לפגיעה חלילה בחיי אדם. כך למשל, הביקורת שנערכת ביחס להגנת היישובים בעוטף עזה, פינוי אוכלוסיה ומערך ההסברה, רלוונטית גם לתרחיש של לחימה כוללת בחזית הצפון. בדומה, הביקורת בנוגע להגנת היישובים, כיתות כוננות, שיתוף הפעולה בין המשטרה וצה"ל רלוונטית גם לאיום הנשקף ממרחב קו התפר.
·         ככל שחולף זמן עד למועד עריכת הביקורת, גובר החשש מקושי באיתור חומרים רלוונטיים. לא מן הנמנע, כי עם חלוף הזמן חלק מהמסמכים והנתונים הדרושים לצורך עריכת הביקורת, לא יישמרו כנדרש או יאבדו. ועוד. מטבע הדברים, חלוף הזמן עלול לפגוע בזיכרון של הגורמים השונים הנדרשים לספק מידע ובכך לפגוע באפקטיביות של הליך הביקורת.
·         לכך מצטרפים חילופי גברי בצה"ל שעשויים אף הם לגרום לקושי ראייתי ולאפשרות לבצע ביקורת מיטבית כלפי גורמים מסוימים שיסיימו את שירותם הצבאי. ודוק. אך לאחרונה נערך סבב מינויים נרחב בשורות הקצונה הבכירה בצה"ל.
·         העתירה שואפת להשתיק ולשתק את מוסד ביקורת המדינה, ולהכפיפו, כך ממש, להחלטות עתידיות, שטרם נולדו, של הרשות המבצעת, החלטות שתקמנה גדרות שמוסד ביקורת המדינה, כך להצעת העותרים, לא יוכל לחצותן.
·         במילים אחרות, ההצעה של העותרים היא למסור בידי הרשות המבצעת מתג השתקה של מוסד ביקורת המדינה.
·         העותרים מציעים... כי אזרחי ישראל ימתינו לקביעת הרשות המבצעת – האם להקים ועדת חקירה ממלכתית... מה יהיה המנדט שלה, וכן הלאה. לשיטת העותרים החלטות של הרשות המבצעת הן שיתחמו את סמכותו של מבקר המדינה.
• הצעתם התקדימית של העותרים, שאין לה אח ורע, תפקיד בידי הרשות המבצעת כלי רב עצמה, מסוכן, הנוגד אחד מיסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.
 
• מצער שדווקא עותרים שמתיימרים לקדם מנהל תקין, שקיפות וערכי שלטון החוק, מבקשים למנוע ביקורת המדינה על רשויות השלטון. התנועה לאיכות השלטון אמנם משלמת בעתירתה 'מס שפתיים' בדבר חשיבותו של מוסד מבקר המדינה, אך בפועל היא, יחד עם העותרים האחרים, מבקשת לבלום את ביקורת המדינה, להחלישה, לצמצמה ולהגבילה. 
 
• באשר לוועדת חקירה ממלכתית לבחינת אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' – זו לא הוקמה, אין אדם יודע אם תקום, אימתי, אילו עניינים יקיף המנדט שלה, ומתי יתפרסם הדו"ח שלה, במקרה שתוקם. כפי שמבקר המדינה כבר הודיע, אם תקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם עימה 'גזרות', כפי שגם נעשה בעבר.
 

·         לא הפנו העותרים למקור נורמטיבי, חקיקתי או פסיקתי, שתומך בסעדים המבוקשים על ידיהם. לא זו בלבד שאין תקדים לבקשת העותרים, אלא שהפסיקה קובעת ההיפך ממה שמבקשים העותרים להשיג.
·         לעותרים, אין כל מעמד לקבוע סדרי הביקורת, נושאי הביקורת, או עיתוי הביקורת, וודאי שאין להם זכות למנוע ממבקר המדינה לפעול לפי סמכותו הבלעדית ולערוך ביקורת. גם לגוף מבוקר אין זכות למנוע את ביקורת המדינה כלפיו, או לקבוע מתי או על ידי מי תבוצע הביקורת. אם לא תאמר כן, הרי יהפוך המבוקר למבקר עצמו, בניגוד לכלל ש"אין מבוקר נעשה מבקר".
 
ביקורת בזמן מלחמה ושת"פ עם גופי ביטחון אחרים:
• החובות המוטלות עליו (על מבקר המדינה) והאינטרס הציבורי מחייבים לקיים – כיום – ביקורת מדינה על תפקוד הדרגים כולם, האזרחיים, המדיניים והצבאיים בקשר עם ארועי שבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל'; החל בראש ממשלת ישראל, וכלה בדרגים מבוקרים זוטרים.
·         בהיכנס המלחמה לחודשה התשיעי, נמצאת ביקורת המדינה הגוף היחידי המקיים ביקורת בלתי תלויה, חיצונית ועצמאית, צופה פני עתיד, ביחס לאחד המחדלים האסטרטגים החמורים בתולדות המדינה. לא ניתן להפריז בחשיבותה של ביקורת המדינה לעת הזו, בהיותה כלי ראשון במעלה ללמידה ולתיקון ליקויים מהיר ככל הניתן. המדובר בביקורת שהחובה לקיימה ללא דיחוי נובעת מהדין, מהאינטרס הציבורי ומטעמים פרקטיים שכן קיום ביקורת באיחור ניכר, משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות שעלולה חלילה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברי והחלשות הזכרון.
• עצימותה כעת אינה דומה לזו שהיתה בחודשים הראשונים שלאחר מתקפת הטרור הרצחנית של שבעה באוקטובר. ביום 1.6.2024 בוטל מצב החרום המיוחד בעורף, אשר שרר בכל שטח הארץ, והוא הותר על כנו רק ביחס לאזורים מסוימים בצפון הארץ ובדרומה.
• בניגוד לטענות העותרים ביקורת המדינה פעלה גם בעבר בעיתות לחימה, למשל, ב'מבצע שלום הגליל' (מלחמת לבנון הראשונה), בסוף מלחמת יום הכיפורים (בעת 'מלחמת ההתשה במובלעת הסורית' וטרם הסכמי שביתת הנשק) ו'במלחמת המפרץ'... בניגוד לטענתה של תנועת אומ"ץ, ביקורת המדינה בעניין מלחמת לבנון השנייה לא עסקה רק במוכנות העורף אלא גם המוכנות של מערך המילואים בזרוע היבשה למלחמה, מוכנות צה"ל למלחמה בתחום מלאי התחמושת והערכות המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל לעתות חירום ותפקודם בעת מלחמת לבנון השנייה... בניגוד לנטען, בעניין 'צוק איתן' ביקורת המדינה לא עסקה רק "בנושאים נקודתיים".
• במציאות החריגה הנוכחית, יש להפנים חשיבותה של ביקורת המדינה, גם בעת הקשה והתובענית הזו. ואמנם, רובם המכריע של גופי הביטחון נוהג כך, לרבות שרות הביטחון הכללי (להלן – "השב"כ"), המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – "המוסד"), משרד הביטחון, וגופים נוספים, העוסקים גם הם מזה חודשים ארוכים בלחימה באויב.
• האיזון הנכון, אותו גיבש מבקר המדינה, משמעו קיום ביקורת מדורגת ומידתית, גם בצה"ל, בחלוף שבעה חודשים (נכון לראשית חודש מאי 2024) לפרוץ המלחמה. מתכונת הביקורת, שאינה נוגעת למהלכי הלחימה של צה"ל, גובשה לאחר התייחסות צה"ל, שהסכים לרובה המכריע.
• ביקורת מדורגת ומידתית, כפי שהתחילה להתבצע, גם בצה"ל, לאחר החלטתו של בית המשפט הנכבד מיום 13.5.2024, תוכל לסייע במניעת תוצאות עתידיות קשות, חלילה, דווקא נוכח חשש מפני התרחבות האתגרים הביטחוניים. עיכוב הביקורת בצה"ל משמעו עיכוב ביקורת המדינה גם בסוגיות הנוגעות לדרג המדיני ולמערכים משטרתיים ואזרחיים, שנדרש קיומן בדחיפות כדי למנוע נזקים נוספים.
·         אזרחי ישראל זכאים לקבל תשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות אירועי שבעה באוקטובר. אמון הציבור במערכות הציבוריות והלכידות החברתית יבואו לידי ביטוי ראוי לא בדרך של השתקת ביקורת המדינה, כהצעת העותרים, אלא באמצעות מימושה של ביקורת המדינה.
• הטענה לפיה עריכת הביקורת של מבקר המדינה תפגע בביטחון המדינה ותסיט קשב של מפקדים ולוחמים, תמוהה בשים לב, לעמדה העדכנית של היועצת המשפטית לממשלה,לפיה יש להקים כבר עתה ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת חרבות ברזל...
• הטענה ביחס להסטת קשב של המפקדים והלוחמים גם אינה מתיישבת עם העובדה שצה"ל (וגופים ביטחוניים נוספים), החלו לבצע עשרות תחקירים פנימיים אודות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', הנוגעים בליבת הפעילות המבצעית של צה"ל.
 
• קיים מבקר המדינה פגישות לרוב עם אזרחים שפונו מבתיהם וערך עשרות סיורים ברחבי הארץ, ברשויות המקומיות השונות, ביישובים שפונו, ובבתי מלון אליהם הגיעו מפונים. בעקבות אותם סיורים ופגישות וברור פרטני של תלונות הציבור שלח מבקר המדינה ביום 13.11.2023 לראש הממשלה מכתב בו התריע על כשלים ופערים מרכזיים בעורף האזרחי.

·         בעקבות השיח (עם הרמטכ"ל וצוותו), גיבש מבקר המדינה מתכונת ביקורת הדרגתית, מידתית, מתונה וסבירה , שעודכנה לאחר שמיעת עמדת הרמטכ"ל בנושא. מתכונת זו נועדה לאפשר ביקורת המדינה גם בעת לחימה. רשימת הנושאים של ביקורת המדינה היתה מקובלת, ברובה המכריע, על צה"ל.
·         (עמדת הרמטכ"ל) דיכוטומית, בלתי סבירה באורח קיצוני. מבקש צה"ל לקבוע בעצמו, בעתיד הבלתי נראה לעין, מועד ביקורת ואופן שיתוף הפעולה עם הביקורת של משרד מבקר המדינה. הודעה זו עוררה אצל משרד מבקר המדינה תמיהה; שכן הנחת המוצא לשיח הנרחב שארך כארבעה חודשים - הנחת מוצא לה היו שותפים גורמים בצה"ל - היתה, שצה"ל מקבל על עצמו ביקורת, גם בעת ההיא, והשיח נוגע, אך ורק, למתכונת ההדרגתית של הביקורת.
·         משרד מבקר המדינה, באמצעות החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, נמצא בקשר ישיר ושוטף עם נציגים בכירים של צה"ל ומעדכן, את מתכונת הביקורת בהתאם להתפתחויות בלחימה, ככל שהדבר נדרש.
·         המנגנון שיצר מבקר המדינה להתחשבות בצרכי הלחימה השוטפים, עליו נעמוד להלן, מתפקד כהלכה, וגם כדי ללמד על כך שמשרד המבקר מגלה גמישות באופן יישום הביקורת וכמובן, על המידתיות והסבירות שבהחלטת מבקר המדינה לפתוח בביקורת בצה"ל.  
מדרון חלקלק והשת"פ שהתחיל עם הצבא:
·         עמדת צה"ל בנוגע להליך הביקורת יצרה 'מדרון חלקלק'וגופים נוספים, אשר שיתפו בעבר פעולה עם הליך הביקורת החלו להערים קשיים. כך ביום 7.5.2024 הודיע מזכיר הממשלה למבקר המדינה, על דחיית דרישת מבקר המדינה לעניין מסגרת הזמן שלגביה יועברו מסמכים, לצורך קיום הביקורת וזאת "עד להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה"... שיתוף הפעולה בהליך ביקורת שהחל במשרד ראש הממשלה, במל"ל ובמזכירות הממשלה מצטמצם באופן משמעותי, ומסמכים רבים שהמל"ל ומזכירות הממשלה נתבקשו להמציא למשרד המבקר – טרם התקבלו ובפועל הליך הביקורת נפגע מהותית.
·         חלפו שלושה שבועות (ממכתב ששלח היועץ המשפטי למבקר המדינה ליועמ"שית לממשלה) אך הייעוץ המשפטי לממשלה טרם השיב למכתבו האמור של היועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה; עם זאת, צה"ל החל לשתף פעולה עם הביקורת.
·         העובדה שהליך ביקורת המדינה בצה"ל החל, תוך כדי הלחימה ושעה שנכון למועד הגשת תגובה מקדמית זו, צה"ל הרחיב השליטה בעיר רפיח ובציר פילדלפי, מלמדת אף היא כי העמדה הקיצונית שהוצגה בעתירה וזו שהוצגה על-ידי הרמטכ"ל במכתבו מיום 3.5.2024 (נספח 7), לפיה כל ביקורת מדינה בעת הזו משמעה בהכרח פגיעה בביטחון המדינה – משוללת יסוד.
·         בימים 24.5.2024 ו-26.5.2024, נערכו פגישות של ביקורת המדינה עם  מפקד פיקוד העורף, רמ"טית הפיקוד ונציגי מטה נוספים ועם ראש אכ"א וראשי החטיבות באגף, בהתאמה כחלק מהתנעת ביקורת שלב א'. בהתאם להסכמות שהושגו, ביקורת שלב א' מול אותם גורמים החלה, ומסתמן כי לעת עתה היא מתנהלת כסדרה. ביום 4.6.2024 נערכה פגישה בין צוות של ביקורת המדינה לסגן הרמטכ"ל וגורמים נוספים בצה"ל בגדרה סוכם על נושאי הביקורת לשלב ב'. סוכם, בין היתר, לגרוע נושא ביקורת אחד (סייבר) וחלק מהמפגשים שתוכננו לשלב ב' נדחו למועד מאוחר יותר (אגף מבצעים, פיקוד דרום ופיקוד צפון).
·         משרד מבקר המדינה פתח זה מכבר בהליכי ביקורת בגופים האזרחיים, כאשר חלק מהסוגיות הנבדקות מצריכות את התייחסות גורמי צה"ל, ובלעדיה, דו"חות בעניינים חשובים מעוכבים. כך למשל, לא ניתן להשלים את הביקורת ביחס להתנהלות הקבינט המדיני ביטחוני ללא קבלת התייחסות צה"ל לסוגיות העולות בביקורת. בנוסף, לא ניתן להשלים את הביקורות הנוגעות למערכים משטרתיים או אזרחיים ואופן תפקודם באירועי השבעה באוקטובר מבלי לקבל את התייחסותו של צה"ל.
 
• מבקר המדינה ועובדי משרד מבקר המדינה, מוקירים ומעריכים את צה"ל ומפקדיו, את מסירות הנפש של הלוחמים ואת המאמץ הכביר המושקע על-ידי צה"ל להגנת המדינה, בימים קשים אלו. מבקר המדינה ועובדי משרד מבקר המדינה מייחלים להצלחת צה"ל וכלל כוחות הביטחון במילוי מלוא משימותיהם ולחזרתם לביתם של החטופים, החיילים והמפקדים, בשלום ובבריאות.

מה שנקרא, בקיצור נמרץ

יעקב סלע:


אשמח לשיתופים!

‏ליל שבועות הוא לילה בו המוני בית ישראל לומדים תורה. ליל שבועות הוא גם ״שעתם״ של הפדופילים שמנצלים את העובדה שילדים רבים משוטטים בבתי הכנסיות, בעזרת הנשים, במקוואות וברחובות ומנצלים את ההזדמנות לבצע את זממם.

‏לטעמי בכל בית כנסת היה צריך להיות תלוי מכתב אזהרה להורים אבל לצערי זה לא משהו שקורה ולכן מאד חשוב שתהיו מודעים לעניין ואם תחשדו במשהו אל תפחדו ותיגשו ישר לעניין. אם אתם רוצים להחכים יותר מוזמנים לקרוא טור שכתבתי עבור ⁦ @SrugimNews⁩ ואם אתם בעלי תושייה מוזמנים להדפיס ולתלות בבית הכנסת

‏⁦ mobile.srugim.co.il/article/1003946⁩