אין לי מילה טובה להגיד על ההתעקשות של קרעי, אבל מעולם לא הפריע לעמית לדון בעתירות גם אם העותרים החליטו לכנות את אלוף פיקוד מרכז ״מפקד כוחות צה״ל בגדה המערבית״.


אם בעתירה רשמית אפשר לקרוא לאלוף פיקוד מרכז בתואר לא קיים, אז כל שכן שאפשר לקבל מכתב גם אם הוא מכנה את נשיא העליון בתואר ״השופט״.

‏הנציב אשר קולה דחה שתי תלונות נגד נשיא העליון עמית והמשנה שלו סולברג.

‏בעניין עמית, הוא דחה תלונה מופרכת של ״בצלמו״ בעניין ההתבטאות שלו בדיון בבג״ץ שהוא מעמיד את עצמו לרשות העותרים בעניין הכנסת הסיוע ההומניטרי.

‏קולה כתב שהתלונה לא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה, מכיוון שמר גליק בכלל לא טרח לבדוק את העובדות (לדוגמה, כתב שהדיון התקיים ביום מסוים, בעוד שלא התקיים שום דיון באותו יום; טען שהמשפט נאמר בפתח הדיון, בעוד שנאמר באמצעו).

‏לגופו של עניין, הנציב קולה קבע שהדברים כלל אינם כצעקתה וכל הכוונה הייתה שהוא קשוב לטענות הצדדים.

‏בסיום החלטתו, הוא שב וכתב שמוטב היה שהתלונה כלל לא הייתה מוגשת.

‏בעניין השופט סולברג - הוגשה תלונה בעקבות הפרסום של נטעאל בנדל ⁩ שסולברג דרש מעמית שדיונים רגישים יתקיימו בהרכב מורחב ולא בסניוריטי של שלושה בו התוצאה ידועה מראש.

‏קולה דחה את התלונה על הסף, וכתב שזה שיח לגיטימי בין השופטים, ואין לנציב עילה להתערב בנושא בחירת ההרכבים.

השופטים קבעו: עדות נתניהו תהיה 3 פעמים בשבוע החל מנובמבר

שרשור על שרלטן ושמו אבי בניהו, וגם עלינו כחברה.

אמנם אני הנחתום, אבל לדעתי זה חשוב מאוד

https://x.com/avishaigrinzaig/status/1955194498650149261?s=46

המשטרה בחרה לשלוח תגובה:


״מדובר בפרסום שיקרי ובתמונה ערוכה שצולמה בתחילת התפשטות נגיף הקורונה, השוטר (אינו בשירות בשנה האחרונה) שהיה עם תג שם תקני, מתועד בתמונה כשהוא מתמגן מפני הוירוס. שיתוף של התמונה והפרסום השיקרי חושף את המפרסם לתביעת דיבה ולפגיעה בשמו הטוב של המצולם״.

הערב במהדורה: חשיפת השיח המתוח והפתוח של נשיא העליון עם שופטי המחוזי.

1. מהו ״הדיל האפל״ של העליון?

2. מה ענה יצחק עמית לטענת שופטי המחוזי על אי עמידת שופטי העליון בהוראות החוק ?


i24NEWS, ערוץ 15 בשלט

1. אין מחלוקת שהלשכה בקומה 9 בתל אביב היא לשכת שר המשפטים. הלשכה של היועמ״שית נמצאת בירושלים.

2. הנוהג היה ששר המשפטים נותן ליועמ״ש/ית להשתמש יום בשבוע בלשכה שלו בתל אביב.

3. בשנתיים האחרונות, גלי בהרב מיארה כמעט לא מגיעה ללשכתה בירושלים אלא רק לתל אביב. הנימוקים לכך קלושים, ופשוט נובעים מנוחות אישית.
הדבר גרר ביקורת קשה בתוך משרד המשפטים עצמו.
בהרב מיארה יושבת בתל אביב כי זה קרוב לה לבית.
איסמן יושב בלשכה של פרקליטת מחוז חיפה כי זה קרוב לו לבית.
שתי הלשכות הרשמיות שלהם בירושלים נותרו מיותמות, בעוד שיתר עובדי המשרד לא זוכים לפריבילגיה הזו.
בזמנו שקלתי לפרסם את זה, אבל החלטתי שזה יותר מדי פנים משרדי.

4. החלפת המנעול היא אקט ילדותי כדי לפתור מתח בינו לבין היועמ״שית, אבל זו הלשכה של השר.

ואגב - שימוש משותף של דרג מדיני ושל דרג משפטי באותה לשכה זה פתרון ממש הזוי בלי שום קשר לסיפור הנוכחי או ליועמ״שית הנוכחית ולשר הנוכחי.

מדי יום הם צריכים ״לנקות״ את הלשכה מכל מסמך ומכל חומר, כדי שהשותף ללשכה לא ימצא אותם למחרת.

ראיית הזהב 😉

חשיפה: השיח הנוקב בין נשיא העליון לשופטי בתי משפט מחוזיים: למה ערעורים מתקבלים ללא נימוק ולמרות שגזר הדין בכלל לא היה שגוי; מהו "הדיל האפל" בבית המשפט העליון, וכיצד ענה הנשיא עמית לטענת השופטים ששופטי העליון לא מקיימים את הוראת תיקון לחוק העונשין

תגובת דוברת הרשות השופטת:

״מדובר בשיח מקצועי שנערך במסגרת השתלמות שופטים בה השתתף הנשיא.

חלק מן הדברים המצוטטים בשאילתה אינם מדויקים ומכל מקום הם חלק מדיון מקצועי נרחב שהתקיים עם הנשיא עמית ובין המשתתפים לבין עצמם. ההתייחסות אליהם שלא במסגרת השיח המלא והכולל חוטאת למציאות ולרוח הדברים. השיח התנהל בפתיחות ונועד לשקף לשופטי הערכאות הדיוניות את הטעמים והשיקולים של ערכאת הערעור ככלל ושל בית המשפט העליון בפרט בהתערבות בפסקי דין פליליים״.

‏מישהו יכול להסביר לי איך מדיניות מוצהרת של קבלת ערעור והפחתה בעונש רק כדי להוריד מן העומס על שופטי העליון, אכן תוריד מן העומס על שופטי העליון?

‏הרי מלבד חוסר הצדק והפיכת הדין למסחרה, התוצאה ברורה: הגשת אין ספור ערעורי סרק כי האנשים יודעים שהעליון לפעמים מקל בעונש גם אם לא מגיע.

אדם חכם שלח לי הודעה בתגובה לפרסום שלנו הערב:


״ראיתי את הסיקור שלך על השיח בין עמית לשופטי המחוזי. מאד מעניין ומאד עצוב. אני יכול להעיד שכשהעליון קובע מתחם (בעבירות מס למשל זה קורה לעיתים מאד רחוקות) זה מייצר גם צדק וגם בהירות. זה מאד מקדם את האפשרות להגיע להסדרים. העמדה של עמית מביאה להרבה יותר הליכים, ובעיקר מעודדת הגשת ערעורים שיוצרים הצפה, כי תמיד מתערבים קצת כדי למצוא את הדרך לא לכתוב.
אבל לשופטי המחוזי אין מה להלין כי כשאנו מגיעים אליהם בערעורים מהשלום הם עושים אותו דבר״.

אדם אחר כתב לי כך:

״כתובע, זאת אחת הביקורות הקשות שלנו על בתי המשפט המחוזיים.

סנגורים מערערים על הכרעת דין+גזר דין ואז המחוזי לוחצים על הפרקליטות לקבל הסדרים של ״דיל אפל״.

תובע קורע את התחת, מנהל תיק עד הסוף, מקבל בעקבות כך ענישה יפה (לא תמיד), והמחוזי (לא מעט פעמים בהסכמת הפרקליטות) בשם היעילות נותן ממתקים קטנים כדי לא לכתוב החלטות.

כמו שכתבת - בהסתכלות אסטרטגית, המחוזי מייצר לעצמו עוד ועוד עבודה.

יותר מכך - אין שום סיבה לא לנהל תיקים כשהמחוזי מתעצל לכתוב החלטות מנומקות על הכרעות הדין.
להיפך - מי שמערער אחרי הסדר טיעון (וטיעון פתוח לעונש), מבזבז אחלה שוט על המחוזי.


ששופטי המחוזי יסתכלו על עצמם לפני שהם באים בטענות לעליון״.

סנגור ותיק מגיב לכתבה ולתגובות עליה:


״ראיתי הכתבה אמש וחלק מהתגובות. הצגת הדברים כאילו "הדיל האפל" פועל לטובת נאשמים מעוותת ושגויה. הלכה למעשה המצב הוא שיש ערעורים מבוססים וראויים על הכרעת הדין, אך בית המשפט שלערעור לא פתוח לשמוע אותם ובטח לא להתעמק בהם, פן זה יחייב כתיבה״.

פרסום מעניין של נטעאל בנדל הבוקר

היועמ״שית היא החוק.

ומיכאל שמש צודק שגם יריב לוין וגם גלי בהרב מיארה (וגם עמית איסמן) פועלים בניגוד לדין, כשהם בפועל יושבים בתל אביב (או בחיפה) למרות ההחלטה מלפני שנים להעביר את משרדי הממשלה לירושלים.