עוד פרק בעלילות גלי בהרב מיארה ורואי כחלון. והפעם: הפשיעה בחברה הערבית

סגנית יו״ר חד״ש ומזכירת סניף תל אביב של חד״ש: ישראל חטפה נשים וילדים כמו החמאס

כדאי להזכיר שאין חוק שקובע מי מנהל את המשא ומתן לשחרור החטופים.

אם נתניהו טוען שראש השב״כ עשה עבודה גרועה או ניצן אלון עשה עבודה גרועה וכו׳ למה הוא נתן להם לנהל את המשא ומתן במשך שנה וחצי?

יש יותר בריחה מאחריות מזה?

מחר אמור להתקיים דיון תשובה לכתב האישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מופרך לחלוטין לצפות שהנאשמים ישיבו לכתב האישום, כאשר נגד אוריך החקירה עדיין מתנהלת (וחומרי החקירה הללו טרם נמסרו להגנה) ונגד איינהורן עוד לא החלה החקירה.


מיהרו להגיש כתב אישום נגד פלדשטיין ורוזנפלד כדי שיהיה אפשר להשאיר אותם במעצר עד תום ההליכים, אבל בפועל - התיק עדיין לא בשל לניהול. החקירה של אוריך נוגעת באופן ישיר לקו ההגנה של פלדשטיין, וברור שאי אפשר להתקדם עם ההליך נגד פלדשטיין - כשהגרסאות בתיק עדיין לא ידועות לנאשם.

דובר צה״ל:

אמש (ד׳) זוהה רחפן אשר חצה משטח מדינת ישראל לדרום רצועת עזה במטרה לבצע הברחה לשטח רצועת עזה.
הרחפן היה במעקב לאורך טיסתו.
כלי טיס של חיל האוויר תקף את הרחפן ומספר חשודים שאספו אותו בדרום הרצועה.

לאחרונה זוהו מספר ניסיונות הברחה לרצועת עזה באמצעות רחפנים.
כוחות הביטחון פועלים לאיתור החשודים שביצעו את הברחת הרחפן לרצועה, על מנת למצות עמם את הדין.

צה״ל וכוחות הביטחון לא יאפשרו פעילות טרור מכל סוג וימשיכו לפעול ככל הנדרש על מנת לשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל.

עיכוב נוסף במשפט פלדשטיין והנגד: אחרי שהיה אמור להתחיל היום - השופטים הודיעו שימתינו עד ל-29.4 כדי שהפרקליטות תוכל לסיים את החקירה נגד יונתן אוריך ועופר גולן שחשודים גם הם בפרשה. הפרקליטות אמרה שההחלטה בעניין אוריך תתקבל בחודש הקרוב

כצפוי

רק דיוק קל: הפרקליטות אמרה שהחקירה של אוריך וגולן תיקח לפחות עוד חודש.

נתניהו מבקש להעיד פעמיים בשבוע, וביום נוסף יעידו עדי הגנה אחרים

היועמ״שית לא השיבה למכתב

כרגע משטרת ישראל מונהגת על ידי שר התיירות שהוא גם ממלא מקום שר המורשת וממלא מקום שר הנגב והגליל ובנוסף לכך הוא גם ממלא מקום השר לביטחון לאומי

והתיק הזה מוחזק אצלו ״בפיקדון״

‏העיסוק האינפנטילי במחדל של השב״כ שלא סיכל מראש את חוליית מניחי המטענים הלילה בגוש דן הוא הקונספציה בטהרתה, והוא המשך ישיר לקונספציה סביב הטבח של השבעה באוקטובר, שבאה לידי ביטוי בשאלה: למה לא העירו את ראש הממשלה באמצע הלילה של השבעה באוקטובר?

‏זו אותה קונספציה שמלמדת שלא נלמד כלום.

‏השאלה כשלעצמה היא לגיטימית ואף חשובה כדי להפיק לקחים אבל היא נקודה קטנה בתוך התמונה הכוללת, ואם מתמקדים בה - מפספסים את כל הסיפור.

‏בואו נצא מנקודת הנחה שאם היו מעירים את ראש הממשלה, הוא היה מחליט משום מה לדחות את הפרשנות ואת ההערכה של אמ״ן והשב״כ, והיה מורה לתגבר כוחות ולהעיר את הגזרה.

‏החמאס היה רואה את תגבור הכוחות, והיה דוחה את הפלישה ליום אחר. הוא היה עושה עוד תרגילי הטעיה ועוד תרגילי הטעיה, עד שבדרך כזו או אחרת - הוא היה מצליח להרדים את כולם.

‏אם זה לא היה קורה בשבעה באוקטובר, זה היה קורה עוד חודשיים או עוד חצי שנה.

‏בסוף, כשיש יכולות לצד השני, ואתה החלטת לא למנוע מהצד השני את היכולת הזו - הוא ימצא את הדרך להפתיע אותך.

‏הקונספציה הייתה שאפשר להמשיך לנהל את הסכסוך מול חמאס בשיטת הסבבים. השאלה למה לא העירו את ראש הממשלה היא השוליים של השוליים, ולא המהות.

‏זה לא ייאמן ששנה וחצי אחרי השבעה באוקטובר עדיין ממשיכים להתעסק בשאלה הטקטית הזו כאילו שהיא העיקר.

‏גם העיסוק בכישלון של אי סיכול הנחת המטענים באוטובוסים הוא הקונספציה בהתגלמותה. ברור שהיה פה כישלון, אבל הזעזוע מהכישלון יוצא מנקודת הנחה שיש אפשרות לסכל 100% מנסיונות הפיגועים.

‏וברור שאין אפשרות כזו. גם אם תצליח לסכל 99% מהנסיונות באמצעים כירורגיים ועם מודיעין מדויק וספציפי, בסוף יהיה את האירוע הדרמטי שיחליק לך בין הידיים. אין סיכול הרמטי. ואי אפשר לדעת על כל התארגנות ולמנוע כל התארגנות.

‏המסקנה צריכה להיות הפנמה שאי אפשר להמשיך להסתמך על הנס, כשארגוני הטרור השתלטו על יהודה ושומרון וזוכים לתמיכה מסיבית בקרב האוכלוסיה הזו. יש להם כמויות נשק אדירות, יש להם נשק תקני שהוברח להם מאיראן, נשק תקני שנגנב מצה״ל ועוד שלל אמצעים שרק הולכים ומשתכללים וממתינים ליום פקודה, וגם שיתוף פעולה שקט עם ארגוני פשיעה בתוך הקו הירוק.

‏הממשלה והדרג הצבאי ישנו על האף ונתנו לחבית הנפץ העזתית להתפוצץ.

‏הלילה קיבלנו מתנה יקרה להבין שהקונספציה עדיין חיה ובועטת. הלילה קרה לנו נס, אבל כמו שאמרו חז״ל: אין סומכים על הנס, ולא בכל שעה מתרחש נס.

‏

בהקשר הזה כדאי לקרוא את הדברים של יובל שטייניץ בפני ועדת החקירה של פרשת הצוללות. הוא נכנס לזה כבדרך אגב כי זה לא הנושא אותו בוחנת הוועדה, אבל הדברים שלו מרתקים.


הוא מסביר למה לדעתו המחדל העיקרי לא היה מחדל מודיעיני (הוא הציע פתרון טקטי)

ילדי משפחת ביבס נרצחו באופן מחריד. לאחר מכן, המחבלים התעללו בגופות כדי שיחשבו שמתו מהפצצה, אבל בדיקת המכון לרפואה משפטית מעלה באופן חד משמעי: אריאל וכפיר בוודאות לא מתו מפיצוץ. הם נרצחו.

‏הגופה ״המתחזה״ לשירי ביבס אכן מתה מפיצוץ. אבל היא לא שירי ביבס.

‏מפלצות בדמות אדם. יימח שמם

כתב הארץ בשירות החמאס. לא טרח להתנצל ולא למחוק.