איתי בלומנטל:

:

המחבל מגן יבנה: מואמן פאיז מחמוד חליל, בן 19 מדורא באזור חברון. בעבר היה לו אישור עבודה בבניין במישור אדומים בלבד, מאז החלה המלחמה- ובוטלו ההיתרים לפלסטינים מיו"ש- הוא שהה בישראל בניגוד לחוק.

אחותו הישראלית של הנייה נעצרה

בעוד קצת יותר מרבע שעה בכאן 11: הנימוק המופרך של שופטת להקל בעונש של עצורה בטחונית.


ר

השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב הקלה בעונשה של נאשמת, עצורה ביטחונית, בין היתר בנימוק של שוויון באכיפה מול נאשמת נוספת ששוחררה ממעצר במסגרת עסקת החטופים של ממשלת ישראל עם חמאס.

‏השופטת בתגובה: זה לא היה הנימוק היחיד או המרכזי.

מתוך גזר הדין:

יישר כוח לשר המשפטים על חיסול המחבל האיראני הבכיר 😉

ראש מערכת הציות והאכיפה בבנק לאומי בעדות בבית המשפט בנוגע לחשד שעמותת סיוע 48 של רע״מ מהווה נתיב להעברת כספים בניגוד לאיסור הלבנת הון ומימון טרור:

‏ ״כמות הדגלים האדומים שיש סביב עמותת סיוע 48 היא מדהימה, היא מזעזעת, אני לא ראיתי עמותה כזו, ואנחנו חוקרים המון"

עמותת סיוע 48 הודתה בדיון בבית המשפט שהיא פנתה לכמעט עשרה בנקים בבקשה לפתוח חשבון בנק במקום החשבון המוקפא בבנק לאומי.

‏כל הבנקים סירבו לשתף פעולה בשל הקשר הנטען בין סיוע 48 לחמאס.

‏סיוע 48 טענה כי מדובר ברדיפה פוליטית של ארגוני ימין כי מפלגת רע״מ הצטרפה לממשלת בנט-לפיד


מנגד, בנק לאומי אומר שהוא איבד אמון מוחלט בעמותה.


(פרסמתי ביומן הבוקר של רשת ב)

עוד מדברי בנק לאומי נגד סיוע 48, שימו לב לעוצמת ההתנגדות של הבנק:




‏״אף בנק לא רוצה את העמותה הזו. יש פה העברות כספים לעמותות שאנחנו יודעים שהן עמותות של החמאס. יש פה תמונות של בכירי עמותת סיוע 48 עם בכירי חמאס באירופה. איך אפשר להתעלם מזה? האמון קרס לחלוטין״

‏השופט אחסאן חלבי נגד השימוש בעסקת החטופים, על ידי נאשמים בעבירות ביטחון כהצדקה להקל בעניין נאשמים שלא שוחררו במסגרת העסקה בנימוק של שוויון וכיו״ב:

‏״לא ניתן לחתום החלטה זו מבלי להתייחס לטענה נוספת שהעלתה ההגנה ואשר לפיה המדינה פועלת בשני קולות, כאשר ביד אחת היא מבקשת להורות על מעצרו של המשיב בשל המסוכנות הנשקפת ממנו, וביד השנייה מאפשרת שחרורן של עצורות בנסיבות דומות, ואף חמורות יותר.

‏אין בידי לקבל טענה זו כלל וכלל.

‏החלטת ממשלת ישראל ניתנה במסגרת מציאות בלי אפשרית כמעט, שנכפתה אף היא בצל המתקפה האכזרית של ארגוני הטרור על מדינת ישראל, ולפיה נדרשה המדינה לעשות הכל, אבל הכל, בכדי להביא לשחרורם של אזרחים חטופים שהוחזקו בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה מאז יום 7 באוקטובר 2023.

‏פעולת השחרור שנעשתה מכוח החלטת הממשלה ועל פי סמכותה כדין אין בה בכדי ללמד על היעדר מסוכנות מצד אותם משוחררים ומשוחררות, אלא שבצוק העיתים ולשם קידום המטרה הנַעֲלָה של שחרור חטופים, נדרשה המדינה, באמצעות הרשות המבצעת ומכוח הסמכות שהקנתה לה הרשות המחוקקת, להורות על השחרור.

‏מכאן, שאין ללמוד דבר על שאלת המסוכנות הנשקפת במקרה דנן ובוודאי שאין בכך בכדי להצדיק את שחרורו של המשיב מהמעצר.

‏גם בהינתן הטענה בדבר המסוכנות הנשקפת מאותם משוחררים, במציאות שכפתה את החלטת השחרור, לא ניתן להצדיק, בכל מצב, מתן החלטה שבכוחה להגביר את המסוכנות על דרך שחרורו של מי שנשקפת ממנו מסוכנות לציבור ולביטחונו ומי שפרסומו עשוי להביא לעשיית מעשה טרור״.

‏—-

‏שפתיים יישק, משיב דברים נכוחים.

—-

השופט חלבי שירת במשך שנים כשופט צבאי. בתפקידו האחרון היה נשיא בית הדין הצבאי במחוזות מרכז וחיל האוויר.

‏מונה ב-2022 לכהונת שופט בבית המשפט השלום בחיפה.

‏אתמול פרסמתי את נימוק השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב מבית המשפט השלום בחיפה להקל בעונש של נאשמת כי שותפתה לעבירה שוחררה בעסקה.

—-

גם את זה לעומת זה עשה האלוהים

https://www.youtube.com/live/dbc8MQwltzM?feature=shared


מיד: הכרעת הדין בתיק של השוטר שירה בסולמון טקה

מתחיל כעת

זוכה

השורה התחתונה:

מאחר ושוכנעתי, שהנאשם היה בסכנת חיים ו/או סכנה גופנית, ממשית, מוחשית ומיידית, אזי ועל אף התוצאה הקשה של מעשיו, הרי שכתוצאה מהתנהלותו נוטרלה הסכנה, וניצלו חייו וחיי בני משפחתו. על כן – שוכנעתי, שהייתה הצדקה לירי שביצע הנאשם, חרף הסיכון הממשי שהיה טמון בירי מעין זה. מסקנתי, שהסיכון אותו נטל הנאשם, עת ביצע ירי לצידו של המנוח, לא היה סיכון בלתי סביר, והירי היה מתבקש בנסיבות העניין.

ומי שרוצה לקרוא את הכרעת הדין בת מאות העמודים - הרי היא לפניכם

המלצה ידידותית: מי שלא מכיר את הראיות ולא נחשף לעדויות ולא מתעניין בקריאת הכרעת הדין - זו לא חובה לחוות דעה.

‏אירוע מדהים בבית המשפט העליון.

‏השופט סולברג מורה לשופט פוגלמן להגיש תגובה עניינית לעתירה נגדו לאחר שהגיש תגובה לקונית נטולת תשתית עובדתית מינימלית.

‏המדובר בעתירה לבג״ץ שהגיש ארגון לביא נגד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט פוגלמן ושר המשפטים לוין בעניין אי מינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

‏כזכור, כפי שפורסם בכאן חדשות, שר המשפטים יריב לוין מעוניין למנות לתפקיד את השופט אבי לוי שהומלץ על ידי ועדת האיתור, או את השופטים נאסר אבו טהה ויואל עדן.

‏השופט פוגלמן מעוניין למנות את השופטת יעל רז לוי שהומלצה גם היא על ידי ועדת האיתור.

‏העתירה הגיעה לשופט סולברג, שהורה לפוגלמן וללווין להגיב.

‏בתגובה נטען כי דין העתירה להדחות על הסף, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בצורך של השר ונשיא העליון להגיע להסכמות על פי חוק.

‏בתגובה לעתירה לא צוין אפילו מי המועמדים, במי כל אחד מהצדדים תומך, מה הומלץ על ידי ועדת האיתור, מה הנימוקים. למעשה לא נכתב כמעט כלום.

‏נכתב רק כי ״ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ביקש לאמץ את עמדת רוב חברי ועדת האיתור והעלה שורה של נימוקים מערכתיים בגינם הוא אינו מוצא לנכון לתת את הסכמתו למינוי המועמד שהוצע על ידי שר המשפטים״.

‏השופט פוגלמן בתגובתו לעתירה סירב לפרט פירוט כלשהו אודות נימוקיו ושיקוליו.

‏כעת השופט סולברג מחייב אותו להשיב ולפרט בתוך עשרה ימים: ״המשיבים… ישלימו את התשתית העובדתית, וזאת עד יום 11.4.2024״.

‏החלטה של שופט בעליון נגד ממלא מקום נשיא העליון המחייב אותו להשיב כמו שצריך לעתירה…

‏השופט פוגלמן לא סתם התעקש לא לפרסם את שיקוליו. כמי שעמד בראש מחלקת בג״צים, וכיהן איזה יום או יומיים - הוא יודע שתגובה לעתירה חייבת לכלול תשתית עובדתית בסיסית.

‏אבל פוגלמן מבין שפרסום שיקוליו ונימוקיו יפתח לו חזית רצינית בתוך הנהלת בתי המשפט בין השופטים לבין עצמם.

‏בקיצור - יהיה מעניין.