מאתמול יש מי שטוען שההתייצבות של השופט נעם סולברג בוועדה לבחירת שופטים מוכיחה שהוא בלי עמוד שדרה ולא יכול לעמוד מול ה"קליקה" של בית המשפט העליון.
הנחת היסוד השגויה הזאת קובעת שעמדתו של סולברג הייתה שיש לסכל את מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, אבל בשל חוסר עמוד השדרה והפחד שלו - הוא התייצב ובחר בעמית.
הנחת היסוד הזאת כל כך משעשעת. יפה מאוד שיש מי שקובע לסולברג מהי עמדתו ביחס למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון.
אם סולברג באמת היה חושב שלא צריך למנות את עמית לנשיא עליון וכי עליו לפעול בכדי לסכל את מינוי עמית לנשיאות העליון - היה אפשר לטעון שסולברג פחדן וחסר עמוד שדרה. אבל המצב הוא בדיוק הפוך.
בפועל, נגד השופט סולברג - המתנחל הסרוג הימני - הופעל לחץ אדיר בכדי שיסכל את מינוי עמית לנשיא. הלחץ הזה בא מהצד הימני. למרות הלחץ, סולברג הלך עם עמדתו האישית והצביע על מינוי עמית. אפשר לא לאהוב את התוצאה, אבל הדבר האחרון שאפשר לומר על סולברג זה שאין לו עמוד שדרה.
הנחת היסוד השגויה הזאת קובעת שעמדתו של סולברג הייתה שיש לסכל את מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, אבל בשל חוסר עמוד השדרה והפחד שלו - הוא התייצב ובחר בעמית.
הנחת היסוד הזאת כל כך משעשעת. יפה מאוד שיש מי שקובע לסולברג מהי עמדתו ביחס למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון.
אם סולברג באמת היה חושב שלא צריך למנות את עמית לנשיא עליון וכי עליו לפעול בכדי לסכל את מינוי עמית לנשיאות העליון - היה אפשר לטעון שסולברג פחדן וחסר עמוד שדרה. אבל המצב הוא בדיוק הפוך.
בפועל, נגד השופט סולברג - המתנחל הסרוג הימני - הופעל לחץ אדיר בכדי שיסכל את מינוי עמית לנשיא. הלחץ הזה בא מהצד הימני. למרות הלחץ, סולברג הלך עם עמדתו האישית והצביע על מינוי עמית. אפשר לא לאהוב את התוצאה, אבל הדבר האחרון שאפשר לומר על סולברג זה שאין לו עמוד שדרה.
סיפור מטורף על אלימות המתנחלים:
רבש"ץ היישוב אריאל נקרא לפני 5.5 שנים לעזור לצבא באירוע מסיק זיתים סמוך לעיר.
אחד הפלסטינים נעצר, והאירוע הסלים עד לניסיון חטיפת נשק מאחד הלוחמים.
הרבש"ץ סייע ללוחמים להשתלט על הסיטואציה תוך שימוש בכוח שכלל אגרוף ובעיטה.
שנה וחצי אחרי האירוע, הרבש"ץ זומן לחקירה ויחידת התביעות של מחוז ש"י החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפה.
במהלך דיון בגישור פלילי, השופט אמר כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום - אבל זה לא עזר. יחידת התביעות של מחוז ש"י המשיכה בהליכים הפליליים נגד הרבש"ץ שהעז להשתמש בכוח בכדי לעצור אירוע של חטיפת נשק.
לא ברור איך המשטרה הייתה מעוניינת שאירוע כזה יסתיים. האם יכול להיות שהיה צריך לתת לפלסטינים לחטוף את הנשק ולירות בנוכחים - העיקר לא להרים יד על המסכנים?
אז הנה לכם אחד מהאירועים של "אלימות המתנחלים". כביכול אירוע חמור של תקיפת פלסטיני על ידי רבש"ץ חמוש, שהוגש נגדו כתב אישום וההליכים הפליליים נגדו נמשכים שנים ארוכות.
ובכן, האירוע הזה הסתיים בזיכוי מהדהד.
"צפייה בסרטון המתעד את אירוע התקיפה הנטען, מלמדת כי בזמן שאחיו של המתלונן ניסה לחטוף את נשקו של אחד החיילים, המתלונן, שהיה על הקרקע ואזוק בידיו, התנגד למעצרו, וניסה לקום לכיוונו של אחיו", כתב השופט ארז מלמד. "במצב דברים זה הרי שנשקפה לנוכחים סכנת פגיעה מיידית".
השופט העמיד את יחידת התביעות של מחוז ש"י במקום, והבהיר בדיוק מה היה האירוע: "הנאשם הגיע למקום לבקשת הצבא; הנאשם פנה פעם אחר פעם לגורמים המוסמכים בבקשה להבאת סיוע למקום; הנאשם ניסה כל העת להרגיע את האווירה הטעונה במקום, ומנגד, היה זה דווקא המתלונן שבחר לנסות להשתחרר ממעצרו ולהצטרף לאחיו, שהיה באותן שניות ממש בעיצומו של מאבק לחטיפת נשקו של אחד החיילים. הנאשם לא שש אלי קרב ונדמה כי האירוע נכפה עליו הר כגיגית".
השופט מלמד הוסיף בביקורת על החלטת המשטרה להגיש את כתב האישום כי "לא ניתן לדרוש מהנאשם, בסיטואציה כה מורכבת, לשקול דרכי פעולה חלופיות, פוגעניות פחות. לפיכך, לשיטתי, בחירתו של הנאשם לעשות שימוש בכוח הייתה מוצדקת וסבירה".
עו"ד משה פולסקי מארגון חוננו ניהל את ההגנה המשפטית בתיק, ומסר: "לא ברור לי היכן אבד שיקול הדעת של כל מי שטיפל בתיק מצד רשויות אכיפה החוק. מדוע בחרה יחידת תביעות ש"י לתת אמון בגרסת פלסטינאי שהורשע בעבר בהשלכת בקת"ב ולא נתנה אמון בגרסת אזרח ששירת את המדינה שנים רבות כלוחם בצבא ובמשטרה ובמסגרות אזרחיות שונות".
והרי הסרטון המתעד את האירוע (לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים). תשפטו בעצמכם מה אתם הייתם עושים בסיטואציה שכזאת.
לתפארת עלילות הדם על אלימות המתנחלים.
רבש"ץ היישוב אריאל נקרא לפני 5.5 שנים לעזור לצבא באירוע מסיק זיתים סמוך לעיר.
אחד הפלסטינים נעצר, והאירוע הסלים עד לניסיון חטיפת נשק מאחד הלוחמים.
הרבש"ץ סייע ללוחמים להשתלט על הסיטואציה תוך שימוש בכוח שכלל אגרוף ובעיטה.
שנה וחצי אחרי האירוע, הרבש"ץ זומן לחקירה ויחידת התביעות של מחוז ש"י החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפה.
במהלך דיון בגישור פלילי, השופט אמר כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום - אבל זה לא עזר. יחידת התביעות של מחוז ש"י המשיכה בהליכים הפליליים נגד הרבש"ץ שהעז להשתמש בכוח בכדי לעצור אירוע של חטיפת נשק.
לא ברור איך המשטרה הייתה מעוניינת שאירוע כזה יסתיים. האם יכול להיות שהיה צריך לתת לפלסטינים לחטוף את הנשק ולירות בנוכחים - העיקר לא להרים יד על המסכנים?
אז הנה לכם אחד מהאירועים של "אלימות המתנחלים". כביכול אירוע חמור של תקיפת פלסטיני על ידי רבש"ץ חמוש, שהוגש נגדו כתב אישום וההליכים הפליליים נגדו נמשכים שנים ארוכות.
ובכן, האירוע הזה הסתיים בזיכוי מהדהד.
"צפייה בסרטון המתעד את אירוע התקיפה הנטען, מלמדת כי בזמן שאחיו של המתלונן ניסה לחטוף את נשקו של אחד החיילים, המתלונן, שהיה על הקרקע ואזוק בידיו, התנגד למעצרו, וניסה לקום לכיוונו של אחיו", כתב השופט ארז מלמד. "במצב דברים זה הרי שנשקפה לנוכחים סכנת פגיעה מיידית".
השופט העמיד את יחידת התביעות של מחוז ש"י במקום, והבהיר בדיוק מה היה האירוע: "הנאשם הגיע למקום לבקשת הצבא; הנאשם פנה פעם אחר פעם לגורמים המוסמכים בבקשה להבאת סיוע למקום; הנאשם ניסה כל העת להרגיע את האווירה הטעונה במקום, ומנגד, היה זה דווקא המתלונן שבחר לנסות להשתחרר ממעצרו ולהצטרף לאחיו, שהיה באותן שניות ממש בעיצומו של מאבק לחטיפת נשקו של אחד החיילים. הנאשם לא שש אלי קרב ונדמה כי האירוע נכפה עליו הר כגיגית".
השופט מלמד הוסיף בביקורת על החלטת המשטרה להגיש את כתב האישום כי "לא ניתן לדרוש מהנאשם, בסיטואציה כה מורכבת, לשקול דרכי פעולה חלופיות, פוגעניות פחות. לפיכך, לשיטתי, בחירתו של הנאשם לעשות שימוש בכוח הייתה מוצדקת וסבירה".
עו"ד משה פולסקי מארגון חוננו ניהל את ההגנה המשפטית בתיק, ומסר: "לא ברור לי היכן אבד שיקול הדעת של כל מי שטיפל בתיק מצד רשויות אכיפה החוק. מדוע בחרה יחידת תביעות ש"י לתת אמון בגרסת פלסטינאי שהורשע בעבר בהשלכת בקת"ב ולא נתנה אמון בגרסת אזרח ששירת את המדינה שנים רבות כלוחם בצבא ובמשטרה ובמסגרות אזרחיות שונות".
והרי הסרטון המתעד את האירוע (לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים). תשפטו בעצמכם מה אתם הייתם עושים בסיטואציה שכזאת.
לתפארת עלילות הדם על אלימות המתנחלים.
ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית עתר לבג"ץ בדרישה להורות לממשלה לחשוף לציבור את פרטי עסקת החטופים מול חמאס.
לאור בקשת חברים, מצורפת הערכת הדין המלאה המזכה את רבש"ץ אריאל. המלצת קריאה חמה מאוד.
בג"ץ ידון היום בעתירה שהגיש ח"כ עמית הלוי במסגרתה נדרשו השופטים להוציא צו שיורה למערכת הביטחון לתת מידע לדרג המדיני לצורך בחינת שלילת אזרחות או תושבות של מחבלים שמקבלים תמלוגים בעבור הפיגוע אותו ביצעו. ח"כ הלוי מיוצג בעתירה על ידי עו"ד דוד פטר.
בעתירה טען ח"כ הלוי כי הוא נאלץ לפנות לבג"ץ לאחר שמערכת הביטחון מסכלת את האפשרות לקיים את החוק, שעבר בכנסת ברוב עצום של 94 אצבעות, בכך שהיא אינה מעבירה לדרג המדיני את המידע הנדרש לצורך ביצוע החוק. העתירה הוגשה "לאחר שכלו כל הקיצין ומוצו כל האפשרויות הפרלמנטריות הרלוונטיות בניסיון להביא לקיום החיקוק".
גופי הביטחון המיוצגים על ידי הפרקליטות, דרשו לדחות את העתירה ולא לחייב אותם להעביר לדרג המדיני את המידע הדרוש לצורך גירוש מחבלים: "המידע שהעותר דורש את העברתו מידי גופי הביטחון לידי שר הפנים לצורך הפעלת הסמכות מושא העתירה הוא מידע חסוי רגיש ביותר – שאופן ועיתוי השימוש בו מורכבים מאוד", נכתב בתשובת המדינה.
בתשובה מטעמו של ח"כ הלוי לתגובת המדינה, נכתב: "העתירה דנא עוסקת בשתי שאלות קרדינליות בחייה של אומה: האם החוק חל על נושאי החרב והאם נושאי החרב יכולים לסכל חקיקה שאין הם מעוניינים ביישומה. תגובת המשיבים חושפת לעיני בית המשפט פרקטיקה מדאיגה ביותר של הודאה בדבר אי העברת מידע הנדרש לצורך קיום חיקוק, וכן החלפה, שלא כדין, של שיקול הדעת של הדרג המדיני בשיקול הדעת שלהם עצמם".
עוד נכתב כי "מערכת הביטחון החליטה, במודע ובניגוד לדין, שלא להעביר את המידע נשוא העתירה לידי משרד הפנים. החלטה אשר מנוגדת להוראות המחוקק ופורמת את כפיפות מערכת הביטחון והרשות המבצעת לשלטון החוק ולעליונות המחוקק. כפיפות אשר מבטאת את ליבת הדמוקרטיה, הזכויות הפוליטיות והחירות אזרחית של אזרחי מדינת ישראל". כאמור, בג"ץ יקיים היום דיון בעתירה.
בעתירה טען ח"כ הלוי כי הוא נאלץ לפנות לבג"ץ לאחר שמערכת הביטחון מסכלת את האפשרות לקיים את החוק, שעבר בכנסת ברוב עצום של 94 אצבעות, בכך שהיא אינה מעבירה לדרג המדיני את המידע הנדרש לצורך ביצוע החוק. העתירה הוגשה "לאחר שכלו כל הקיצין ומוצו כל האפשרויות הפרלמנטריות הרלוונטיות בניסיון להביא לקיום החיקוק".
גופי הביטחון המיוצגים על ידי הפרקליטות, דרשו לדחות את העתירה ולא לחייב אותם להעביר לדרג המדיני את המידע הדרוש לצורך גירוש מחבלים: "המידע שהעותר דורש את העברתו מידי גופי הביטחון לידי שר הפנים לצורך הפעלת הסמכות מושא העתירה הוא מידע חסוי רגיש ביותר – שאופן ועיתוי השימוש בו מורכבים מאוד", נכתב בתשובת המדינה.
בתשובה מטעמו של ח"כ הלוי לתגובת המדינה, נכתב: "העתירה דנא עוסקת בשתי שאלות קרדינליות בחייה של אומה: האם החוק חל על נושאי החרב והאם נושאי החרב יכולים לסכל חקיקה שאין הם מעוניינים ביישומה. תגובת המשיבים חושפת לעיני בית המשפט פרקטיקה מדאיגה ביותר של הודאה בדבר אי העברת מידע הנדרש לצורך קיום חיקוק, וכן החלפה, שלא כדין, של שיקול הדעת של הדרג המדיני בשיקול הדעת שלהם עצמם".
עוד נכתב כי "מערכת הביטחון החליטה, במודע ובניגוד לדין, שלא להעביר את המידע נשוא העתירה לידי משרד הפנים. החלטה אשר מנוגדת להוראות המחוקק ופורמת את כפיפות מערכת הביטחון והרשות המבצעת לשלטון החוק ולעליונות המחוקק. כפיפות אשר מבטאת את ליבת הדמוקרטיה, הזכויות הפוליטיות והחירות אזרחית של אזרחי מדינת ישראל". כאמור, בג"ץ יקיים היום דיון בעתירה.
בג"ץ הוציא היום צו על תנאי נגד היועמ"שית ונציב שירות המדינה בגין אי כינוס ועדת המינויים שהביאה למינוי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בכדי לבחון את הדחתה.
במהלך הדיון היום, השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב הציעו לנציג היועמ"שית להסכים לקיום הדיון כאילו הוצא צו על תנאי. היועמ"שית הורתה לנציגה לסרב, והשופטים החליטו להוציא נגדה ונגד הנציב צו על תנאי בכדי שיסבירו מדוע הוועדה לא מתכנסת.
הצו על תנאי התבקש במסגרת של עתירת ארגון לביא, אשר הוגש לאחר ששר הכלכלה ניר ברקת ביקש להעלות את פיטוריה של כהן בגין משבר אמון חריף, לאור עמדתו כי היא אינה מבצעת את עבודתה כראוי. ברקת ביקש להעלות לוועדת האיתור את פיטוריה של כהן, אך הוועדה אינה מתכנסת.
עו"ד יצחק בם מסר בתגובה: "העמדה של הייעוץ המשפטי מעניקה הלכה למעשה זכות ווטו לנציב שירות המדינה על מינוי והדחה של הפקידות הבכירה. הדבר מפר את האיזון שקבע החוק והחלטות ממשלה בין הדרג הנבחר לבין הפקידים הלא נבחרים. בדמוקרטיה השלטון בסופו של דבר נמצא בידי נבחרי ציבור ולא בידי הפקידות הלא נבחרת. הייעוץ המשפטי והנציב מנסים לתפוס שלא כדין כוחות וסמכויות שלא הוקנו להם בחוק, לכן אני מצפה שבית המשפט ירסן אותם ויחזיר את האיזון למערכת".
במהלך הדיון היום, השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב הציעו לנציג היועמ"שית להסכים לקיום הדיון כאילו הוצא צו על תנאי. היועמ"שית הורתה לנציגה לסרב, והשופטים החליטו להוציא נגדה ונגד הנציב צו על תנאי בכדי שיסבירו מדוע הוועדה לא מתכנסת.
הצו על תנאי התבקש במסגרת של עתירת ארגון לביא, אשר הוגש לאחר ששר הכלכלה ניר ברקת ביקש להעלות את פיטוריה של כהן בגין משבר אמון חריף, לאור עמדתו כי היא אינה מבצעת את עבודתה כראוי. ברקת ביקש להעלות לוועדת האיתור את פיטוריה של כהן, אך הוועדה אינה מתכנסת.
עו"ד יצחק בם מסר בתגובה: "העמדה של הייעוץ המשפטי מעניקה הלכה למעשה זכות ווטו לנציב שירות המדינה על מינוי והדחה של הפקידות הבכירה. הדבר מפר את האיזון שקבע החוק והחלטות ממשלה בין הדרג הנבחר לבין הפקידים הלא נבחרים. בדמוקרטיה השלטון בסופו של דבר נמצא בידי נבחרי ציבור ולא בידי הפקידות הלא נבחרת. הייעוץ המשפטי והנציב מנסים לתפוס שלא כדין כוחות וסמכויות שלא הוקנו להם בחוק, לכן אני מצפה שבית המשפט ירסן אותם ויחזיר את האיזון למערכת".
פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הורו לפרקליטות לפנות לוועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות בכדי לבדוק את היקף הטענות לשיבוש הליכי משפט בתיק 3000 בעקבות פעילות הוועדה.
כל הפרטים באתר מעריב: https://www.maariv.co.il/news/law/article-1169740
כל הפרטים באתר מעריב: https://www.maariv.co.il/news/law/article-1169740
www.maariv.co.il
פרשת הצוללות: המהלך הדרמטי של היועמ"שית מול ועדת החקירה | פרסום ראשון
<<<
בית הדין למשמורת הורה לרשות האוכלוסין וההגירה לגבש מנגנון שיטיל את עלות הרחקת שוהים בלתי חוקיים מישראל, על השוהים הבלתי חוקיים.
למרות הוראות החוק, מי שמשלם כעת על הרחקת השוהים הבלתי חוקיים - הוא משלם המיסים הישראלי.
לכל הפרטים: https://www.maariv.co.il/news/law/article-1169833
למרות הוראות החוק, מי שמשלם כעת על הרחקת השוהים הבלתי חוקיים - הוא משלם המיסים הישראלי.
לכל הפרטים: https://www.maariv.co.il/news/law/article-1169833
www.maariv.co.il
בניגוד לדין: כך אתם משלמים על גירוש שב"חים | פרסום ראשון
<<<
השופט מאזן דאוד ביטל את הקריטריון "בגרות במקצוע מהיהדות" במסגרת מלגה שמקדמת לימודי יהדות, מכיוון שהוא מפלה ערבים לרעה.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הודיע שהוא מחרים את טקס השבעת יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון: "הרשות השופטת הפקיעה מידי הכנסת את הריבונות שהופקדה בידה על ידי הריבון - אזרחי ישראל".